גליספי פאס - שמורת הר אספירינג

אחד הטרקים היפים בניו זילנד אשר טומן בחובו התחלה וסוף מרעננים ביותר, אפילו די קפואים

תאריך הטיול2010 M12
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתנובמבר - מרץ

יום א'

אתחיל ואגיד שאת הטרק הספציפי הזה יש הרבה דרכים לעשות - להתחיל מכיוון אחד או מהשני, לקצר אפילו עד ליומיים או להאריך לארבעה. כל הוריאציות השונות הן בחירה שלכם לכמה אתם רוצים לקרוע את הגוף או לטייל בשאנטי. הבחירה שלי שאני מציע, היא בעיקר למטיבי הלכת שרוצים לראות כמה שיותר ויכולים לתת קצב הליכה מהיר לאורך זמן.

היום הראשון מתחיל בדילמה שאפשר להיתקע איתה שעות: איך לחצות את הנהר?
נהר המקרורה הוא נהר ארוך ודי רחב שממשיך כל הדרך עד לאגם הגדול שליד וואנאקה. כדי להתחיל את הטרק יש לחצות אותו בין אם מתחילים ב-Young River או ב-Wilkin River ולצורך כך 3 אפשרויות (ממש כמו כל דבר בצבא):
1) לחצות את הנהר ברגל (זאת האפשרות שכמובן אנחנו הישראלים בחרנו בה) - הנהר הוא רחב (75 מטר), ולעיתים עמוק, לכן יש לחשוב טוב היכן מתכננים את המעבר. בנוסף הוא קר מאוד וכשמנסים לחצות אותו יחפים, מגלים באמצע הדרך שהרגליים כואבות בטירוף וכל צעד הוא סיוט. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא האם בימים שלפני היה הרבה גשם או מעט - מאוד משפיע על מפלס הנהר. הצד החיובי הוא שזאת חוויה שנשארת כל הטרק ובהחלט תורמת לגדולתו. אנחנו לפני שהתחלנו את הטרק חצינו את הנהר ברגל ללא תיקים בבגדי ים כדי לדעת אם זה אפשרי - והתשובה הייתה כמובן שכן!! (רק חבל שלא ידענו שיש עוד נהר קצת יותר עמוק לחצות)

2) לקחת Jet Boat בשביל לחצות את הנהר. עולה כ-35 דולר רק בשביל לעבור לגדה השנייה ואנחנו בהחלט לא רוצים לתרום כסף למוסד הגזלני הזה.

3) לתפוס טרמפים בערך 6 ק"מ במעלה הכביש עד שמגיעים ל-Blue Pools שם ניתן לחצות את הנהר על גשר וללכת מאותה נקודה בגדה השנייה. כנראה שזאת האופציה העדיפה, במיוחד לאור העובדה שהיום הראשון אינו קשה במיוחד וגם לא ארוך ותוספת 6 הק"מ אינה משמעותית.

אז אחרי שעברנו את הנהר, היום הראשון הוא יום יחסית קליל, הליכה בצמוד ל-Young River. כמובן שהנוף יפה, מצוקי קיר בצדדים ומים זורמים בשפע.
לאחר 2-3 שעות מגיעים לפיצול שבו לוקחים ל-Young River South Branch שם מתחילים את העלייה של היום הראשון שנגמרת בבקתה חדשה ומאוד נחמדה למרגלות ה-Pass כך שבבוקר שלמחרת נתחיל ישר בעלייה לגליספי פאס עצמו.

יום ב'

היום השני כפי שאמרתי מתחיל בעלייה התלולה של הפאס - אחת העליות הקשות.

טיולים בניו זילנד לא ניתן לתכנן כך שלאורך כל הטיול יהיה מזג אביבי ויפה. לכן חשוב להבין באיזה יום מזג אוויר טוב הוא החשוב ביותר. היום השני בטרק הוא בדיוק היום הזה.
כמובן שאי אפשר לתכנן לשלמות וגם לא נשב בחיבוק ידיים ונחכה כמה ימים עד שיהיה שמש ולכן יוצאים לטיול גם בגשם וערפל.
לאחר העלייה המייגעת מגיעים לפאס עצמו שם הנוף היפה מצריך מזג אוויר טוב.
בנקודה זאת ואולי אף בתחילת היום צריך לקבל החלטה. ישנו מסלול צדדי של הלוך חזור לקראת סוף היום השני שלוקח לאגם קרחוני מדהים בין קירות אבן גבוהים - Crucible Lake. בהחלט אחד המקומות שצריך להגיע אליהם בניו זילנד.
בגלל קוצר זמן החלטנו להשאיר את התיקים למטה ולקחת רק מים (ומצלמות מן הסתם). עשינו את זה בקצב ריצה מטורף כי השעה הייתה מאוחרת והגענו לבקתה בסוף היום כשהשמש ממזמן ירדה ולאחר 12 שעות הליכה.
אבל בשורה התחתונה - זה באמת היה שווה את זה.
אופציה נוספת היא להגיע לבקתה ללא האגם באותו יום. לקום בבוקר למחרת ולעשות רק את המסלול לאגם וחזרה ללא תיקים כבדים (להשאיר את הציוד בבקתה - אין גניבות, יש שומר בבקתה). אופציה זו מאריכה את הטיול ביום אך למי שלא ממהר זאת אופציה נוחה כי אפשר להמשיך לשוטט באיזור ההרים ולחפש אטרקציות נוספות באזור הבקתה.

יום ג'

היום האחרון הוא היום בו יוצאים החוצה.
3 דרכים שונות לצאת:
1) לקחת Jet Boat בעלות של 80 דולר היישר לעיירה מקרורה.
2) לקחת מסוק חזור על בסיס של מקום פנוי. זה פועל כך: יש תיירים מבוגרים ועשירים שרוצים לבוא ולעשות רק את החלק של העלייה לאגם וחזרה הבייתה. לכן הם לוקחים מסוק מהעיירה עד לבקתה שקרובה לאגם בעלות של 300 דולר בערך. בכדי שהמסוק לא יחזור ריק הוא לוקח טרמפיסטים בעלות של 60-80 דולר (גם חוויה, גם יפה ויחסית זול).
3) לצאת את כל 26 הקילומטר החוצה ובסיום לחצות שוב את הנהר.

כמובן שכמו ישראלים טובים החלטנו ללכת החוצה (פשוט נהנינו מהחברה והנוף) על נהר וילקינס. הדרך היא לא טובה ולא מתוחזקת בגלל שרוב האנשים שטים בסירה או לוקחים מסוק.
עוברים בביצות ולא מוצאים את הדרך, נרטבים לגמרי ומקללים כל רגע שלא לקחנו את האופציה הקלה. אבל כמו תמיד - כמה שיותר קשה - יותר חוויה.

לסיום חוצים את הנהר בזרם הכי חלש שמוצאים ובעומק הכי רדוד ומקנחים בבירה מקומית באמת טעימה בפאב של העיירה שמונה כ-40 אנשים (אבל בירה הם מייצרים).

טיפים

  • טרק מעולה, לא הרבה עושים אותו כי נמשכים רק לטרקים המפורסמים.
  • כמו בכל הטרקים בניו זילנד, לא חייבים לשלם 15 דולר על בקתה. אפשר לישון באוהל ולהשתמש בשירותים של הבקתה בעלות של 5 דולר ללילה או לישון באוהל במרחק 200 מטר מהבקתה ו-50 מטר מהשביל ואז זה בחינם לגמרי.
  • כדאי לקנות שקית צהובה גדולה באחד המשרדים של ה-DOC - שמים אותה בתוך התיק ואת כל תכולת התיק מכניסים פנימה. זאת תעודת ביטוח שהציוד לא יירטב במקרה ועוברים בנהר או שפשוט יורד גשם בלי הפסקה.
  • להשאיר הצהרת כוונות במשרד של ה-DOC - זה כמו תעודת ביטוח במקרה שמשהו קורה. הם מחויבים לבוא לחלץ אותך עם מסוק במידה ומילאת את הטופס.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )