ארבעת הפאסים, טרק לא מסומן

טרק באזור Canterbury הכולל 4 פאסים בשטח לא מסומן וסיפור דרך שעוקב אחרי ספר MOIRS GUIDE. מומלץ מאוד למי שעשו את 5 הפאסים (שמתואר היטב באתר) ומתחשקת להם חוויה דומה

משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתנובמבר-פברואר

כותב על ניו-זילנד

זו הפעם הראשונה שאני כותב על ניו-זילנד, עברו כבר 6 שנים (!) אבל הזכרונות מצמד האיים הללו לא דוהים.
כמה נקודות כלליות לפני הטרק הנוכחי - רוב הטרקים שלי באי הצפוני יצאו מתוך הספר - Lonely Planet Hiking & Tramping in New Zealand (יצאה גרסה עדכנית ב-2014, אשים לינק למטה) - הספר מצויין לצעדים ראשונים ומתאר היטב את ה-Great Walks וגם קצת מעבר. יצא לי מאז להשאיל את הספר כמה פעמים וכל הלקוחות חזרו מרוצים (הספר בסופו של דבר הושאל לחבר של חבר ולא הוחזר מעולם..).

הטרקים באי הדרומי נעשו בעזרת מדריכי MOIRS - מדריכים מצוינים המתארים סיפורי דרך בערבות ניו-זילנד הלא מסומנות. כמו שהמפרסמים כותבים:
Moir's Guide Book and is recognised as the definitive, classic guide. It covers all tramping routes in the area covered, not just the well known walking tracks. A must for the serious hiker.

**אקדים ואומר שהטרק הבא נלקח מתוך הספר וכולל קטעים של טיפוס וירידה שהם תלולים. המסלול מאוד מומלץ למי שטייל ומרגיש מוכן לשטח הפתוח - אבל, קנו את הספר המדוברים, מפה וצאו תמיד עם שותף למסלולים לא מסומנים! והכי חשוב, אל תקחו סיכונים מיותרים שהם מעבר לרמתכם** אני לא מקצוען ואחת הסיבות העיקריות שבגללן עברתי לאופי טיול שכזה היא מטייל צרפתי מנוסה שלקח אותי תחת חסותו לתוך ההרים.

במבט נוסטלי על ניו-זילנד. הרוב קונים רכב ומוכרים אותו בסיום הטיול, אני טיילתי בניו-זילנד בטרמפים וחייב להמליץ לשקול זאת :) מכמה סיבות - (1) בראש ובראשונה - מכירים ופוגשים הרבה מקומיים, זה פותח דלת להמון חוויות, אירוחים, שיחות (לפעמים חפירות), (2) נקודה שניה היא שזה נותן לטיול קצב אחר - מפחית את מידת השליטה (שיש לנוסעים ברכב), החוויה הבאה תלויה ברכב הבא שמגיע :) אתה עוצר בטרמפ האחרון לאותו יום, לפעמים מזמינים אותך להתארח, לרוב מחפש את ה-Backpacker's place הקרוב. (3) עוד אמצעי להכיר מטיילים נוספים!

באי הדרומי באחת הנסיעות עלה יחד איתי לטרמפ מורה צרפתי לפיזיקה שהחליט לטייל בערבות ניו-זילנד הלא מסומנות. אחרי שיחה קצרה בטרמפ הזמין אותי להצטרף אליו ויחד יצאנו (אחרי היכרות של כמה שעות) לעבר טרק 5 הפאסים שתואר היטב באתר "סיפור דרך" ואני ממליץ עליו מאוד למי שהשתפשפו בטרקים המסומנים ורוצים לנדוד לעומק האי. לאחר 5 הפאסים עברנו לפיורדלנד, סרבנו לשלם את מחירי העתק / להיות חלק מהתיירות במילפורד ויצאנו משם רטובים ולא מסופקים לעבר Canterbury מחוז במרכז מזרח האי הדרומי - הררי, סלעי - נוף מועדף :) הטרק נוכחי מתחיל בעיריה בשם TWIZEL.

מחפשים מפה שתקח אותנו להרים

אקדים ואומר - כאמור, הטרק המתואר משלב חלקים המורחבים בספרו של MOIRS כמו כן, סימנתי על המפה באתר את המסלול כמיטב יכולתי ואתאר כאן את שמות הערוצים, מספרי נקודות הגובה (נ.ג) וההרים, אבל חייבים לשבת עם מפה נורמאלית ולראות שמבינים את המתאר לפי שיוצאים.

נתחיל בסיפור הדרך-TWIZEL, המקום בגדול הוא אתר כניסה לשמורת Mount Cook - יותר תחנת התרעננות / קמפינג מאשר אזור לטרקים, בחורף אמור לפעול שם אתר סקי. את המפות הדפסנו במלון מקומי כי ה-DOC היה סגור ובחנות המפות לא היו של האזור (.. המוכרת מתפלאת שאנחנו מתעניינים באזור ולא ב-Mount Cook..), אבל כשתגיעו תבינו שמשהו בהרים מסביב גורם לרצות לטייל בהם. מול פקיד עם התנהגות של פלגמט בריטי, הדפסנו 9 עמודי צבע בקנ"מ של 1:50.000 של הסביבה - מסמנים את התוואי במפה בקו הליכה שנראה לנו היגיוני - נרגשים ומכנים את פרי יצירתנו - "טרק 4 הפאסים".

יום 1 : Twizel - Freehold Creek

בפועל רוב היום עבר עלינו בחיפוש מפה, מצאנו, הרכבנו, סימנו את המסלול ויצאנו לקנות אוכל. השעה 19:00 בערב (!) התלבטות - מנסים לקחת טרמפ לעבר נקודת תחילת הטרק או מחכים למחר? בוחרים באפשרות הראשונה ויוצאים לכביש :) במזל עוצר לנו בחור מקומי שמסיע אותי לגדות אגם OHAU, השקיעה בעיצומה כשאנו מגיעים, עוצרים אחרי אתר הסקי המקומי (במפה - Glenn Mery Ski Club) ופוסעים בתוך אחר הערוצים המזינים את האגם, רבע שעה לתוך השטח ואנו עוצרים ברחבה ומקימים את האוהלים.

יום 2 : Freehold Creek - Dumb-Bell Lake - Maitland Hut

משכימים בשעה 7 ומתקדמים דרומה לעבר Freehold Creek המסומן היטב במפה, יער אבל השביל תקין ועונה על הציפיות מתוך המפה. בסופו של דבר יוצאים מקו קו הצמחיה לעבר מדרון של סלעים אדומים ומטפסים לעבר ארוחת צהריים בכיפה 1834 וממנה לכיפה השולטת באזור - 1922 (בתמונה).

12 בצהרים ואנו מתחילים לרדת לכיוון Dumb-Bell Lake עוברים דרומית לכיפה 1817. נפרדים מהנוף של אגם OHAU ו-Mt. Cook שליוו אותנו בגבנו עד כה. שעתיים של ירידה ואנו מגיעים לפאתי האגם. קפה ועוגיות על הגדה - התכנון המקומי היה להקים כאן אוהל, אבל מגיעים עננים ואנחנו מחליטים להתקדם לעבר אחת הבקתות המסומנות במפה - Maitland Hut.

תופסים את הערוץ המוביל לבקתה ונפרדים מהדרך המסומנת בה הלכנו עד כה. מולנו נפרס בתאפרתו BARRIER RANGE. הדרך מלאה בשיחי Spear grass הנוראים שמנקבים מבעד למכנס את רגליים, מעצבן ממש. ברונו לא מפסיק לזמזם מוזיקה מתוך שר הטבעות (ב-2009 זה היה ממש טרי) ואני רק מחכה לצאת מהערוץ הדוקרני והארור. שעתיים של דקירות ואנו בעמק ירוק, מרשים - Maitland Stream משנים כיוון ממערב לצפון ונכנסים ליער המסומן בסימוני ה-DOC (אושר!), תחליף נהדר לקוץ ולסלע. 20 דקות של הליכה איטית ואנו מגיעים לבקתה :)

נכנסים ומגלים לשמחתנו שהיא עמוסה במזון ממטיילים קודמים - תה, סוכר, דבש, כלי בישול, ערכת עזרה ראשונה, תבלינים, 4 מיטות והכל נקי בטירוף - סיום יום נהדר! מאושרים על ההחלטה לבלות כאן את הלילה, השעה 18 בערב, פוצחים בשני סבבים של תה מתוק על חשבון המקום, ממתינים לחשיכה ומקנחים בנולדס וטונה.

יום 3 : Maitland Hut - Barrier Pass - Maitland Pass - South Temple Hut

ישנים טוב וקמים מאוחר לתה וחלב, יצאנו לדרך רק בשעה 9. שעה בתוך היער (צפונה ושוב מערבה לתוך ערוץ) ומקו הצמחיה מתחיל טיפוס ארוך ותלול על קרקע סלעית ואפורה בין שבילי עזים קטנים - עולים על Barrier Range. סה"כ הבוקר נפתח בטיפוס של 900 מטר.. בוקר טוב. שעה של טיפוס מאומץ, רשמתי לעצמי לזכור שלמרות הנוף שהגיע - החלק האחרון של הטיפוס "ארוך תלול ונוראי" אבל הגענו ואנחנו על קו הרכס - מטורף!

מהרכס השאיפה שלנו היא ללכת צפונה דרך נג 1678 ואז לעבור מתחת לכיפת Mt Maitland וממנו לאגמים בנג 1864 ולהגיע ל-South Temple Hut. אבל בגלל שאין כאן שביל, לרדת מהרכס לכל כיוון זו ירידה בדרדרת תלולה, בוחרים את הנתיב הסביר ביותר ומתחילה חצי שעת ירידה איטית מטה. מגיעים, עוצרים להתרעננות אבל צריך לטפס שוב לעבר הנ.ג הבא - סלעים ורודים ורחבים שנגררים זה על גבי זה, כף הרגל שרגישה מהירידה מרגישה כל אבן, שעתיים! הגענו למעבר מתחת לכיפת Maitland :) אדיר ומשקיפים לעבר Temple Stream שוקלים האם לפתוח אוהל באגמים הקרובים אבל מחליטים להמשיך לעבר הנחל.

קצת חסרי סובלנות אנחנו מאבדים את השביל ומחליטים ללכת דרך השיחים - מתגלה כטעות.. הליכה שמהרכס נראתה לנו כקצרה - הפכה למאבק בין אדם לשיח לעבר הבקתה. הגענו אליה בשעה 19:30, אחרי יום של 10 שעות הליכה קשה - אבל הנוף עונה על הציפיה בהחלט. לשמחתנו הבקתה ריקה ואנחנו יורדים להתרחץ בנחל, מדליקים אש באח בבקתה ושוב מגלים לשמחתנו מזווה מלא באוכל - אוכלים כל אחד 3 מנות נודלס. עכשיו מותר לצחוק על הברבור הארוך בתוך היער. יום מרהיב עם סיום סבוך שיכולנו לחסוך לו היינו מחפשים ירידה נורמאלית.

יום 4 : South Temple Hut - V notch Pass - Huxley Valley

קמים בשעה 8 בבוקר, 9:30 אחרי ארוחה ממטעמי הבקתה יוצאים צפונה עם נחל South Branch of Temple Stream, השביל מסומן אבל לוקח אותנו דרך הנחל 6 פעמים (5 החלפות לסנדלים..). לאחר 3 שעות אנחנו מתחת לפסגת Mt Huxley וצריך לטפס לעבר V-notch pass (השם לא מופיע במפה, אבל הופיע ב-MOIRS). הטיפוס על בסיס הערוץ שהופך לרכס מתגלה כמוצלח ואורך כשעה אחת עד לרכס הראשון המשקיף מערבה על ערות Auhriri, מכאן אנו פונים צפונה, שומרים על גובה קו הרכס ומגיעים תוך שעה ל-V notch pass המחבר בין עמקים Huxley ו-Ahuriri. הנוף אדיר!

**החלק הבא כולל קטע של ירידה תלולה תוך שימוש ב-4 גפיים. היא אפשרית בהחלט, אבל אני מנסה להעביר את המסר - צריך להיות מוכנים לטרק אבל לא לפחד ממנו**

הירידה תלולה בהרבה מהירידה של היום הקודם **שוב מצוקים**! לא אוהב להיות תלוי בין שמיים לארץ, אבל לאט לאט הכל מסתדר. מעט מאוכזבים מ-MOIRS לאזור זה, הירידה לא מפורט ומופיעה בתיאור כללי "ירידה על מדרונות עשביים.." זוכרים את התסכול מאתמול אנחנו מתעקשים על חיפוש נתיב ראוי הפעם. שתי אפשרויות - לחפש ליד הערוץ התלול או לפנות מזרחה לקו הרכס עד שנגיע לירידה ראוי, בחרנו ברכס והתקדמנו מקרחת סבך אחת לבאה אחריה ובדרך - הרבה מריבות עם עצים. חרף תחושת הנאחס - כל אחד רב עם העצים לבדו, שעתיים.

מגיעים לעמק Huxley שמתואר על-ידי MOIRS כ-GEM והוא אכן מדהים עם קרחון שחולש על כולו. השעה מאוחרת אחרי הריב היומי והמתסכל עם הסבך, 19:30 ויש לנו עוד 2 קילומטר להגיע ל-BIV הנכסף. החושך מכריע אותנו לפני ההגעה ואנו פותחים אוהלים על גדת הנחל.

יום 5 ואחרון : Huxley Valley - Monument Hut - Out

חסרון של שינה בעמק מתחת קרחון - הקור. הלילה קפוא ובבוקר העמק מסרב להפשיר. 8:30 קרני שמש ראשונות, באזור 10 אנחנו מתחילים לנוע על גדות הנחל - מסומן בסימוני DOC כתומים.

אחרי 3 שעות של הליכה מגיעים לבקתת Huxley Forks ממנה נשקף הנוך ל-Brodrick pass אליו תככנו להגיע. אבל ההליכה לברודריק'ס היא טיול של הלוך חזור ואנחנו מתלבטים, האם לותר על יום הלוך-חזור ולכוון לעבר היציאה.. בזמן שאנו אוכלים בבקתה החליט הגורל לחסוך לנו התלבטות כשלהפתעתנו מגיע מטייל נוסף שחזר הרגע מה-Brodrick ומתכנן לחזור היום בג'יפ שמחכה לו בכניסה לשמורה חזרה ל-Twizel! נגמרה ההתלבטות :)

שעתיים של הליכה מזרחה דרך שפך נחל Huxley לנחל Hopkins כשברקע מצפון - חזר להשקיף Mt. Cook. בשעה 21:30 אחרי ארוחת ערב באחת הבקתות - יוצאים חזרה ל-Twizel. תכלס.. לא יודע איך היינו חוזרים בלי המטייל הזה

טיפים

  • טרק למי שכבר מכיר את ניו-זילנד ואת עצמו מטרק בניו-זלינד
  • חובה לקנות / להדפיס מפה של האזור!
  • לא להכנס לבד לטרק, כמו כן לשלוח ל-DOC מייל על מתווה המסלול המשוער + תאריך יציאה משוער לכל מקרה וליתר בטחון
  • MOIRS GUIDE! יופי של ספרים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )