טרק של 7 ימים בשמורת Saltfjellet–Svartisen

חוצים בשבוע את אחת השמורות הצפוניות בנורבגיה. מהאגמים המרשימים שבמזרח לקרחונים והפריוד שבמערב, Saltfjellet סיפקה לנו כל מה שחיפשנו בנורבגיה - אגמים ונהרות, בעלי חיים, צמחיה מגוונת עם צבעי שלכת ומופעים מרהיבים של זוהר צפוני בלילות

תאריך הטיול2016 M09
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתחודשי הקיץ הם הזמן האידיאלי לטיול בשמורה, בחודשים אחרים בשנה הטמפ׳ נמוכות משמעותית והימים קצרים. בחודשים יולי-אוגוסט בחלק גדול מהיממה יש אור והמז״א חמים יותר, לעומת זאת בספטמבר מתחילים צבעי השלכת מה שמוסיף יופי לשמורה.

רקע

יצאנו שלושה חברים לטיול של 8 ימים בצפון נורבגיה. כל אחד מאיתנו טייל לפני כן בכמה שמורות דרומיות יותר וחיפשנו אופציה אחרת שתכלול נוף שונה, הליכה ארוכה, חיות בר, צבעי סתיו ואולי גם דייג.
Saltfjellet–Svartisen נראתה אופציה מעולה. אחרי קצת תכנון ושיטוטים ברשת (אין הרבה מידע על השמורה) בנינו מסלול שאורכו כ-100 ק״מ, מה שאומר בחישוב גס כ-7 ימי הליכה של מרחק סביר בכל יום שיאפשר לנו גם לעשות עצירות ארוכות וגם להיות יותר גמישים מבחינת מזג האוויר ההפכפך בנורבגיה.

המסלול חוצה את השמורה ממזרח למערב והנופים מגוונים ומשתנים רבות בין חלקי השמורה: החלק המזרחי מאופיין יותר בנוף ירוק של אגמים, נחלים ויערות ואילו החלק המערבי סלעי יותר ומכיל קרחונים רבים ומרשימים.
השבילים נוחים להליכה ובתוואי יחסית נוח ובקתות BOT (ה-DNT של אזור Bodø) מפוזרות לאורך הדרך.

על השמורה

Saltfjellet–Svartisen היא שמורה גדולה וניצחת הנמצאת כשעתיים דר׳ ל-Bodø וגובלת עם Mo-i-Rana בחלקה המזרחי.
השמורה תחומה ממזרח ע״י מסילת רכבת וכביש ובמערב במס׳ פיורדים שמתחילים את האוקיינוס. המקום אמור להיות מוצלח לדייג (אנחנו ניסינו נכשלנו) והיא בית לחיות בר רבות כגון: וולברין, לינקס דובים חומים, איילי צפון, זאבים, שועלים וכו׳. כמובן של המספר של החיות המעניינות לא רב והסיכוי ולהיתקל באחד מטורפים אלה לא גדול. (אנחנו שמענו יללות זאבים מס׳ פעמים).

עונה מומלצת -
השמורה אמנם צפונית אך הטמפ׳ וכמות המשקעים בקיץ לא שונות משמעותית מאלה שבדרום. גם כאן מומלץ לטייל בין יוני לספטמבר, כאשר במהלך ספטמבר אין הרבה שלג אבל יש צבעי סתיו מדהימים (אפשר להתרשם מהתמונות).

בקתות -
לאורך המסלול יש מספר בקתות, חלקן שייכות ל-BOT ואחרות לארגוני ציד שונים - עליהן לא ביררנו ולא השתמשנו בהן למרות שלרוב היו פתוחות וריקות מאנשים.
לגבי בקתות ה-BOT, הרעיון הכללי דומה לשאר האזורים בנורבגיה - יש מפתח מאסטר שמאפשר לפתוח אותן והלינה עולה בין 100 קרונות ל-300 קרונות לאדם (תלוי אם יש חברות DNT, מה הגיל והאם סטודנט או לא). הבקתות ברמה גבוהה מאוד ומכילות מטבח מאובזר, כיריים עם גז, סלון נוח עם משחקים ולפעמים גם חשמל.
החדרים בבקתה לרוב מכילים 2 מיטות קומותיים עם שמיכות, בכל מקרה ע״פ ההוראות של הבקתה יש לישון על המיטות עם שק״ש או ליינר.
החימום בבקתה מתבסס על תנור עצים. העצים נמצאים בארגז ליד האח ואם נגמר אז יש בכל בקתה מחסן עצים שממנו ניתן למלא שוב.
חסרון בולט אחד ביחס לשאר נורבגיה הוא שאין מחסני מזון ולכן תאלצו לסחוב אוכל לכל הטיול.

הגעה ויציאה מהשמורה

כאמור, את הטרק התחלנו בסמוך לתחנת הרכבת בכפר הפצפון שנקרא Lønsdal.
את הרכבת לקחנו מהעיר Bodø, היא יוצאת מספר פעמים ביום כתלות בעונה והנסיעה אורכת כ-שעתיים.
המסלול הסתיים כ-100 ק״מ מערבה בעיירה קטנה הנקראת Glomfjord, משם לקחנו אוטובוס ישר ל-Bodø של כ-3 שעות בעלות של כ-100 קרונות עם הנחת סטודנט, טבלת הזמנים של הרכבת והאוטובוס מצורפת בקישורים מטה.
האוטובוס יוצא ממרכז Glomfjord מול ה-Rema 1000 ליד חנות ציוד שרשום עליה ״Tools״ בגדול ותחנת דלק.

יום 1 - 4 ק״מ

סה״כ עליה: 173 מ׳
סה״כ ירידה: 53 מ׳

לטיול יצאנו 3 חבר׳ה כאשר שניים מאיתנו כבר היינו באזור Lønsdal והשלישי הצטרף ברכבת שהגיעה בסביבות 14:30 אחרי טיסה ארוכה מישראל. תכננו את היום הראשון שיהיה יום קצר של כמה ק״מ עם עצירה ללינה במקום שיראה לנו מתאים.

השביל מתחיל כ-100 מטרים במורד הכביש היחיד אל תחנת הרכבת (יש שלט בפניה, לא בולט במיוחד). הדרך נוחה ומסומנת מצוין ולכל אורכה אוכמניות בכמות היסטרית.
כל כמה דקות זיהינו נק׳ עמוסה במיוחד וטרפנו חופנים שלמים, מה שבהחלט גרם להאטה בקצב ההליכה :).
לאחר קצת פחות מ-4 ק״מ הגענו לאגם גדול שנראה כמו נק׳ מצוינת ללינה, פתחנו אוהלים, בישלנו מרק ואירגנו מדורה לתפארת.
ען הערב הננות התנקתה וקיווינו לזכות לאורורה (זוהר צפוני). בסביבות השעה 22:00 ההצגה התחילה!

בכל כיוון אליו הסתכלנו בשמיים החלו להופיע אורות ירוקים שנעו במהירות תוך שינויי צורה מתעתעים, מראה מהפנט!
האור חזק כל כך שברגעים מסוימים החלו להיווצר השתקפויות נהדרות על האגם והמשכנו להסתכל להתפעם שעות אל תוך הלילה סביב המדורה,
ההצגה שכחה בהדרגתיות ולקראת השעה 01:00 הפסיקה לגמרי.
הספקנו לצלם הרבה ותוך כדי צילום המצלמה ממש התמלאה אדים, מה שמוביל למסקנה שבפעם הבאה כדאי מאוד להביא מטליות טובות לניגוב העדשה.
הלילה הבהיר הביא איתו גם קור מקפיא עצמות שמצריך גם ביגוד עוטף וחם כדי שיהיה אפשר לעמוד שעות מחוץ לאוהל וגם להמשיך ללכת למחרת..

יום 2 - 18 ק״מ

סה״כ עליה: 550 מ׳
סה״כ ירידה: 550 מ׳

הקור של הלילה נמשך אל תוך בוקר קר וגשום מה שגרם לנו למשוך את הזמן באוהל ולהתחיל ללכת מאוחר יחסית, בסביבות השעה 11:00.
אכלנו ארוחת בוקר, קיפלנו את הדברים ויצאנו לדרך. לאחר כמה מאות מטרים בודדים מצאנו נחל קטן עם כמה Rainbow trout קטנים שהחזירו לנו את התקווה שיש דגים באגם, אז עצרו לנסות קצת את מזלנו...לא עבד, המשכנו ללכת.

היום מתחיל בטיפוס קצר ואז הליכה ארוכה ברמה יפה במיוחד. לקראת אחה״צ הגענו לפס (הפס הכי ארוך שראינו) שמתמשך כ-3.5 ק״מ!
בהליכה שחלקה עם בולדרים ומשני הצדדים הרים יפים עם שלוגיות.
בתחילת הירידה בצידו השני של הפאס ראינו להקת איילים גדולה. האיילים לא פראיים בשמורה הזו, הם מסומנים ושייכים לסאמים נוודים שחיים באיזור. הירידה די תלולה אבל נוחה ומשקיפה על אגם יפהפה ולאורכה צבעי שלכת יפים ולהקות צבאים בכל עבר.
אנחנו עצרנו לישון בנחל היוצא מהאגם לכיוון דרום, מספר ק״מ לפני בקתת BOT בשם Saltfjellstua.

יום 3 - 15 ק״מ

סה״כ עליה: 260 מ׳
סה״כ ירידה: 340 מ׳

יצאנו שוב סביב 11:00 לדרך. אחרי זמן קצר הגענו לגשר הסמוך לבקתה וחצינו בו. בהמשך השביל מטפס מעט ואז יורד לעבר עמק יפה המשקיף אל ההרים הגבוהים של חלקה המערבי של השמורה.
ירדנו קצת מהשביל (כ-1 ק״מ) לטובת ביקור קצר סביב אגם יפה שראינו על המפה וחברנו בחזרה אל השביל בהליכה מישורית של כמה ק״מ לצידו של נחל זורם והרבה איילים.
בהמשך ההליכה שוב משתנה הנוף ומגיעים אל יער ייחודי שנראה כאילו אחוז נכבד מהעצים בו קרסו באופן טבעי ואילו העצים שנותרו עומדים החלו להיצבע בצבעי שלכת אדמדמים עם פריחה בשלל צבעים על הקרקע שביניהם.

לקראת 20:30 עצרנו לצד בקתת ציידים על גדת הנחל והקמנו אוהלים. היה יום די גשום אז מדורה הייתה אתגר אבל קליפות עצים דקיקות עשו את העבודה ואיפשרו לנו לגנוב עוד כמה רגעים חמימים מסביב לאש.

יום 4 - 14 ק״מ

סה״כ עליה:325 מ׳
סה״כ ירידה: 790 מ׳

היום הרביעי מתחיל בעליה של כ-300 מ׳ שבסופה שוב נחשפים ההרים המושלגים במערב השמורה. התחלנו בירידה ארוכה מגובה 870 מ׳ שנמצא בשיאו של הטיפוס עד לגובה של 125 מ׳ בתחתית העמק.
הגענו אחה״צ לבקתת ה-BOT ומצאנו שם מס׳ בקתות - שתיים מהן עם מטבח, סלון וחדרי שינה ולצידם יש שירותים עם מקלחת, סאונה! ומחסן עצים.
כאן פגשנו גם שני חבר׳ה מאוסלו שהגיעו לאזור לפגישת עסקים. הם עובדים בחברה לתחנות כח הידרו-אלקטריות קטנות וקיוו לעניין את החוואים המעטים שגרים בעמק בהקמת תחנה כזו.

ישבנו איתם לתה ושוקולד כל הערב ולמדנו קצת על נורבגיה. מסתבר ש-99% מהחשמל בה מיוצר בצורה נקייה לחלוטין על ידי תחנות הידרו-אלקטריות ונמכר בצורה חכמה לכל מדינות הסביבה בתעריפים המשתנים לפי ביקוש וכמות המשקעים. אחד החבר׳ה גם טייל שבועיים רגלית ב-Svalbard (אי פראי מצפון לנורבגיה שנמצא תחת שליטתה) ועשה לנו הרבה חשק!

יום 5 - 15.5 ק״מ

סה״כ עליה: 1075 מ׳
סה״כ ירידה: 535 מ׳

התחלנו את היום מעט מאוחר שוב. ההליכה מתחילה בטיפוס תלול של כ-600 מ׳ בתוך יער סבוך, בקצה העליה ממשיכים לטפס באופן מתון יותר עוד קצת יותר מ-400 מ׳. מז״א היה גרוע עם רוחות חזקות וגשם שלא הפסיק לרדת כל היום.

השביל מטפס לגובה 953 מ׳ ומשם ממשיך מעט מתחת לשיא גובה לאורך הרכס ובמקביל לשביל המסומן בסימונים אדומים ישנם סימונים עם מוטות של שביל חורף המיועד לתקופות בשנה בהם הכל מכוסה בשלג. הנוף המשקיף לכיוון ההרים שבצד השני נהדר וכולל קרחוני ענק ומפלים שוצפים. ביום יפה זהו כנראה אחד מרגעי השיא בטיול ואם אין רוחות חזקות יכול להיות שעדיף אפילו להמשיך עם השביל חורף לגובה גבוה יותר כדי להרוויח עוד קצת נוף (ראינו הקלטת GPS של מישהו שעשה את זה בקיץ).

הלכנו בגשם בקצב מהיר אל הבקתה, לא עוצרים אפילו לארוחת צהריים. לקראת השעה 17:00 הגענו לבקתה סחוטים מהגשם. בבקתה לא היה אדם כבר מעל שבוע (לפי הספר בקתה) והיא הייתה מסודרת ויפה. מהסלון הקטן נשקף נוף לוואדי רחב עם נחל זורם ומעט שלוגיות מסביב. ככל שהמשיך הגשם נחלים קטנים הלכו ונוצרו לכל אורך הוואדי מהצדדים. הלכנו לישון בבקתה, מקווים למז״א טוב..

יום 6 - יום עצירה בבקתה

התעוררנו לעוד יום חורפי.
הגשם היה חזק משמעותית מהיום הקודם והרוחות לא פחתו, היה ברור שאין טעם לצאת כל עוד זה המצב.
לקראת 14:00 כאשר ראינו שהמצב לא משתפר החלטנו שנשאר לילה נוסף בבקתה והעברנו את הזמן בכיף עם מרקים, תה, עוגיות וקלפים שמצאנו בבקתה.

יום 7 - 25.5 ק״מ

סה״כ עליה: 622 מ׳
סה״כ ירידה: 700 מ׳

הסופה שכחה ויצאנו סוף סוף לדרך ביום שהתחיל מעונן מאוד והלך והשתפר, היום לעומת הימים הקודמים תכננו להספיק מרחק גדול ולכן יצאנו מהבקתה עם תיקים על הגב כבר ב-07:30.
ההליכה בעמק קלה ונוחה והשביל מטפס לאיטו במשך כ-8 ק״מ שבסופם מגיעים לתצפית יפה לעבר קרחון גדול ומרשים שנמצא בקצה הצפוני של כיפת הקרח הגדולה (השנייה בגודלה בנורבגיה) של השמורה.

השמש יצאה וניהננו מארוחת צהריים נעימה. המשכנו בנחל היורד צפונה ודי מהר הגענו לגדת אגם Storglomvatnet אליו נשפכים כמה קרחונים שיוצרים מראה ייחודי ומרשים.
המשכנו בקצה מהיר יחסית לעבר Shelter קטן עם מבנה מגניב הדומה לאוהל מכוסה בדשא. בפנים מצאנו מיטה אחת, שולחן ואח לחימום. נראה כמו אחלה מקום להיתקע בו במקרה של סופה.

התקדמנו עוד 8 ק״מ לעבר קצה השמורה במקום בו פוגשים לראשונה את הכביש גישה שמוביל אליה ועצרנו לישון לצד אחד האגמים שבדרך.
הלילה היה בהיר וחיכינו ערים בתקווה לאורורה נוספת לפני שאנחנו עוזבים את נורבגיה.
זה לקח זמן.. היה קפוא והרוחות היו חזקות במיוחד, מה שהזכיר לנו את התנאים ב-2 הפעמים הקודמות שראינו אורורה ולבסוף סביב 23:30 (מאוחר יחסית למה שהיכרנו) התחלנו לראות זוהר צפוני, קצת חלש אבל יפה, שנמשך כשעה.

*חשוב לציין שעשינו את היום ארוך במיוחד, דבר שהשתדלנו להימנע ממנו במשך הטיול מהסיבה שהיינו צריכים להספיק לטיסה חזרה לארץ ואת היום ספייר שהקצבנו למקרים ותגובות של מז״א כבר בזבזנו יום לפני. בימים יפים יותר וללא לחץ זמן מומלץ ליהנות מההליכה ולא למהר. אזור ה-Shelter נראה כמו מקום לא רע להתמקמות עם האוהלים.

יום 8 - 13 ק״מ

סה״כ עליה: 200 מ׳
סה״כ ירידה: 700 מ׳

זהו היום האחרון של הטיול אותו מסיימים בתחנת האוטובוס ממנה אפשר להגיע בחזרה אל Bodø.
השביל ביום הזה היה יפה מהמצופה. בתכנונים על המפה ראינו את הכביש גישה לשמורה וחשבנו שהוא יהרוס לנו את הנוף ואת ההרגשה הטבעית אך ההליכה די רחוקה ממנו וברוב הזמן לא ניתן לראותו.
השביל עובר לצד אגם יפה ואחרי 5 ק״מ מגיעים לתצפית יפה לעבר הפיורד על רקע ההרים המושלגים. התקדמנו לעבר רכבל שלא היה פעיל ומצאנו שהירידה לכיוון הפיורד מתבצעת בעזרת 1200 מדרגות שנבנו בצורה די מרשימה על מצוק ובזווית תלולה ולא סבירה.
בסוף הירידה הגענו למגרש חניה והתחלנו לרדת על הכביש ל-Glomfjord. הבנו שהכביש נכנס למנהרה של כ-2 ק״מ, שמנו כיסויי גשם זוהרים, פנסים מהבהבים והלכנו בזהירות בתוך המנהרה בשולי הכביש. ההליכה די מגניבה ולא כל כך מסוכנת אבל צריך להיות עירניים ולהצמד לדפנות כשמכוניות עוברות. מקצה המנהרה המשכנו עוד כ-3 ק״מ בטיפוס ל-Glomfjord, הגענו ב-15:30 לתחנה ובזמן שנותר לנו לחכות חגגנו את סוף הטיול עם קילו סלמון טרי, אורז לבן ובירות.

*האוטובוס עליו עלינו לכיוון Bodø מתחיל את נסיעתו דרומית ל-Glomfjord ואוסף בדרך מכמה תחנות ביישובים. אחד המקומיים שראינו בדרך אמר לנו שאם עומדים על הכביש (לא בתחנה) ומנפנפים לנהג הוא אמור לעצור, מה שיכול לקצר בכמה ק״מ טובים את ההליכה ולחסוך את חציית המנהרה.
בכל מקרה, כדאי לנסות לברר שוב לפני שעושים זאת ולא לקחת סיכון אם זה האוטובוס האחרון לאותו היום.

טיפים

  • לאורך כל המסלול יש שפע של blueberries ו-cranberries, מומלץ להסתכל בתמונות כדי לזהות אותם בשטח.
  • מומלץ לבדוק תחזית לפני היציאה לטרק ולקחת בחשבון שלא תמיד היא מדויקת ומז״א די הפכפך. מניסיוננו התחזית לא היתה מדויקת לטווח של יותר מ-24 שעות. אנחנו עבדנו עם האתר www.yr.no שהוא אתר פופולרי ונחשב בנורבגיה ובעולם כולו.
  • זוהר צפוני - החל מספטמבר יש סיכוי לראות אורורה. כשאנחנו טיילנו ראינו 3 פעמים, לרוב הופיע החל מסביבות 22:30 ונמשך מעל לשעה. הלילות בהם צפינו באורורה התאפיינו בשמיים נקיים מעננים וטמפ׳ נמוכות מאוד.
  • מומלץ לתכנן יום-יומיים ספייר מבחינת זמן ואוכל למקרה של ימים עם מזג אויר רע
  • בבקתת beiarstua יש קליטה לסלולרי ברשת telenor וכמה בתי חקלאים עם גישה לכביש
  • האוטובוס שאוסף אנשים מ- Glomfjord מגיע מכיוון דרום וחולף לפני המנהרה בה הלכנו ברגל. יכול להיות שהמתנה על הכביש ונפנוף לאוטובוס יחסכו לכם הליכה ארוכה ומעט מסוכנת
  • אפשר לעשות את הטרק גם בכיוון ההפוך
  • בכל הנחלים המסוכנים לחציה יש גשרים
  • מפה - טיילנו עם מכשיר GPS שכולל מפה שהורדנו (קישור מצורף). ניתן לקנות מפה טובה במחיר 200 קרונות ב- Bodo

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )