טרק בשמורת יוטנהיימן (Jotunheimen)

טרק של 9 ימים (שאפשר לעשותו ב-7 ימים). השמורה מכילה את ריכוז ההרים מעל 2000 מטר הגבוה ביותר בצפון אירופה, וכוללת את מסלול היום המפורסם Besseggen ואת ההר הגבוה בנורווגיה- Galdhøpiggen

גם לנורווגיה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולAugust 2016
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתיוני-אוגוסט

הקדמה

השמורה נמצאת יחסית במרכזה של נורווגיה, זוהי שמורה עם הריכוז הכי גבוה של הרים מעל 2000 מטר בצפון אירופה, ובה נמצא גם ההר הגבוה בנורווגיה- גלדהפיגן (Galdopiggen) שהוא אתר מתוייר יחסית. כמו כן, תיירים רבים מגיעים לשמורה למסלול יום בודד ומפורסם: הבסגן (Besseggen) שאותו עושים כיוון אחד באוניה וכיוון שני ברגל.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

דגשים חשובים

1. מים- הדבר הכי מדהים בשמורה הזו היא כמות המים הטהורים שיש בכל מקום. לא ראינו לאורך הדרך שום חיות ששותות מהם, וקראנו שאפשר להשתמש במים גם בלי להשתמש בכדורי טיהור. אם אתם רוצים להיות במאה אחוז בטוחים- תביאו כדורים.
העובדה שהמים זמינים כ"כ מאפשרת בעצם ללכת עם כמות מים ממש קטנה, דבר שמקל על המשקל של התיק. אנחנו הלכנו עם בקבוקי מים של חצי ליטר, ברמה הזו, והמים לא חסרו לנו לאורך כל הדרך.
2. הזמנת בקתות מראש: לאחר חיפושים ארוכים ממש, אנחנו לא הצלחנו למצוא דרך להזמין מראש את הבקתות, בוודאי שלא את כולן. לא מצאנו אתר שמאגד את כל הבקתות יחד, לחלקן היה אתר ולחלקן לא (וחלק מהאתרים גם לא היו באנגלית), לכן החלטנו לבוא בספונטאניות ולהזמין מקום עם ההגעה שלנו, וזה עבד (אם כי לא היינו בפיק של העונה, יש לקחת זאת בחשבון). העובדה שלא ידענו מהם התנאים בכל בקתה גרמה לזה שהבאנו דברים מיותרים איתנו, כדוגמת...
3. שק שינה- אין צורך להביא! אנחנו עשינו את הטעות הזו כי לא היה לנו מידע מה התנאים בבקתות, ורצינו להיות מכוסים לכל תרחיש. בפועל- כמעט 2 ק"ג מיותרים ביותר לאורך כל המסלול! יש בבקתות ציוד מספיק חם, אפשר להביא ליינר אם רוצים, אבל אין צורך ביותר מזה.
4. ציוד שאפשר להשיג בבקתות: חטיפים, שוקולדים, גלידה, גז (קצת יותר יקר מלקנות בעיר). אפשר לקנות כוס חלב ולחם בחלקן (אם תבקשו יפה).
ברוב הבקתות יש גם ארוחת בוקר בתוספת תשלום (אנחנו שומרי כשרות אז הבאנו הכול איתנו, אבל האוכל היה נראה טוב).
5. בקתות פרטיות לעומת בקתות DNT: בקתות פרטיות מחירן כפול מבקתות DNT.
בבקתות DNT יש דורמס, לעומת בקתות פרטיות שהחדרים הכי גדולים זה עד 8 איש.
אנחנו ישנו גם וגם. בפועל אין יותר מדי בחירה, כי בונים את המסלול לא לפי הבקתות אלא בהתאם לרמת הקושי הרצויה. הבקתות רחוקות אחת מהשניה.
6. ציוד עזרה ראשונה- חשוב מאוד לקנות פלסטרים נורמאליים נגד שלפוחיות, וכן תחבושת אלסטית לברכיים, אותו זה הציל ממש לאחר ימי הליכה ארוכים עם ציוד כבד.

הבחירה בטרק

ההחלטה לטייל דווקא בשמורת יוטנהיימן נבעה מהעובדה שחיפשנו טרק טוב, ברמת קושי בינונית, לא מתוייר מאוד, ועם זאת עם דרכים מסומנות וברורות. בשמורות אחרות בנורווגיה עליהן קראנו היה רשום כי השבילים לא מסומנים טוב, או לא מסומנים בכלל, והחלטנו לא לקחת סיכונים מיותרים.

היינו קבוצה של 4, כאשר חצי ממנו טירקו בעבר, וחצי עם נכונות גבוהה לטרק אך לא התנסו. לכן, החלטנו לנסות גם מסלול שיהיה בו "יציאות חירום" במידה והתוואי יהיה קשה מדי לחלק מהקבוצה. במסלול שבנינו, ביומיים הראשונים יש אפשרות לעזוב את הבקתה ויחסית בקלות לחזור חזרה לנקודת היציאה, לאחר מכן כבר אין אפשרות עזיבה, וחייבים לסיים את הטרק כולו.

מבחינת כושר- אף אחד ממנו לא היה בכושר שיא, אלא בכושר ממוצע, ולכן הקפדנו לשמור על תיק קל ככל האפשר (רצוי לא לעבור את ה12 ק"ג).

אפשר לטייל לבד, והמסלול לא מסוכן. אולם, כמעט ולא ראינו אנשים נוספים לאורך היום כולו, ולכן ההמלצה היא לטייל בזוגות לפחות, במידה וקורה משהו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה

נחתנו באוסלו, והעברנו את היום הראשון בעיר במטרה להצטייד בדברים שהיו חסרים לנו ולא יכולנו לקחת מהארץ: קצת אוכל ובלוני גז. יש בנורווגיה גם מבחר עצום של ציוד טיולים איכותי ביותר, אבל המחירים לא זולים בכלל, אז אנחנו לא תכננו להצטייד שם, והבאנו הכול מהארץ.

עשינו עוד מהארץ חברות באתר הDNT- שזה מן "רשות הטבע והגנים" הנורווגית. חלק מהבקתות לאורך הטרק הן בקתות בבעלותה, והעלות שלהן נמוכה כאשר אתה חבר. יש להם סניף במרכז העיר של אוסלו, שבו אפשר לאסוף את כרטיס החברות (אני קיבלתי אותו עוד בדואר לארץ, אבל לא תמיד זה קורה), וכן מפתח לבקתות נעולות- זהו מפתח מאסטר לכל הבקתות/מחסות של הDNT שנמצאות בכל נורווגיה, ובמידה ויורד גשם (ויורד גשם!) אפשר לחפש מחסה ולהיכנס. יש להם שם גם מפות ברזולוציה טובה של כל הטרקים בנורווגיה, והצטיידנו במפות של יוטנהיימן מזרח+מערב (הטרק שלנו חצה את השמורה כמעט). המפות יקרות מאוד (סביבות 100 ₪ למפה) אבל אין כל כך אופציות אחרות (בדיעבד היום כנראה שהיינו משקיעים במטען נייד ובאפליקציית ניווט טובה, אבל רצינו לעשות את זה Old Fashion).

הערה: כל צילומי המסך של המסלולים שאני מעלה פה הם בכיוון ההפוך ממה שהלכנו, שזו גם אפשרות.

יום 1 (שני)

ישנו בלילה הראשון בAirbnb קרוב לתחנת האוטובוסים הנורווגית, ויצאנו בסביבות 11:00 בבוקר עם אוטובוס ישיר היישר לשמורה. אנחנו הזמנו את כרטיסי האוטובוס מראש באתר האינטרנט של חברת האוטובוסים הלאומית של נורווגיה (Nor-Way), אבל תכלס האוטובוס היה יחסית ריק, וכנראה שאפשר היה גם פשוט לעלות ולשלם במקום. האוטובוסים בנורווגיה יקרים למדי, אלא אם אתה מתחת לגיל 27, ואז אפשר לקנות כרטיס סטודנט בחצי מחיר פחות או יותר. אחרי ההנחה- הכרטיס עלה 120 ₪, לכיוון אחד (יקר, כבר אמרתי). האוטובוס מגיע לשם כמה פעמים ביום.

לינה- בקתת Gjendsheim-
אתר: https://ut.no/hytte/10604/gjen...
הבקתה נמצאת ממש איפה שהאוטובוס מוריד אותך. יש מן בניין ראשי עם קבלה וחנות קטנה, ומשם מכוונים אותך לדורמס. האיזור ממש יפה ויושב ממש על הפיורד, ויש משם ספינה ששטה פעם בשעתיים בערך לבקתה הבאה. זוהי גם הספינה שלוקחת את המטיילים היומיים לתחילת מסלול הבסגן. אנחנו החלטנו לישון בה ולהתחיל את המסלול בבוקר, משום שהבקתה הבאה הייתה יקרה יותר, ורצינו לדלג עליה.
סוג בקתה: בקתת DNT.
מחיר בדורמס: 189 נוק לאדם. צעיר (מתחת גיל 27): 94.
החדר: הדורמס הם מעורבים, הרבה מיטות קומותיים שצמודות אחת לשנייה ויוצרות שני משטחי שינה גדולים כאלה, שבהם ישנים כמה עשרות אנשים, אז שקט הוא מצרך נדיר, קחו בחשבון. היה נראה שיש חדרים יותר טובים וקטנים גם במידת הצורך, אבל לא בטוח שיש חדרים זוגיים.
WIFI: אין בבקתה או באיזור בכלל.
שירותים/מקלחות: השירותים נמצאים בבניין אחר, יש מקלחת שעולה 10 נוק ל4 דקות, קונים מן אסימונים כאלה בבקתה הראשית, המים חמים. המקלחת עצמה רחוקה ואנחנו לא ממש מצאנו אותה בחושך והחלטנו לוותר.
אוכל: יש אפשרות להזמין שם, אנחנו הכנו לבד.

יום 2 (שלישי)

בבוקר קמנו יחד עם עוד ישראלים שהגיעו במהלך הלילה ושובצו לשינה דווקא לידינו. התארגנו, ויצאנו לסירה שעוגנת ממש במזח ליד. השיט הוא קליל: שעה בערך. המחיר לא זול: כ-180 ₪ לכרטיס.
שטנו בסירה, הגענו לבקתה נוספת- Gjendebu (זו שהחלטנו לא לישון כי היא יקרה, זוכרים?), קנינו כוס חלב מהבקתה והכנו דייסת קוואקר, ויצאנו לדרך. המסלול די ברור וקליל ביום הזה, יחסית מישורי. הרבה ירוק ונחלים זורמים לאורך תוואי הדרך. הדרך מסומנת על ידי "רוג'ומים"- גלי אבנים אחת על השניה, צבועות באדום, כך שקל לראות לאן צריך ללכת גם ממרחק ברוב המקרים. זה הופך למן משחק של "איתור הרוג'ום הבא". הלכנו יחסית בנחת והגענו לבקתה הבאה ללינה.

לינה: בקתת Leirvassbu Fjellstue-
אתר: https://ut.no/hytte/101059/lei...
סוג בקתה: בקתה פרטית
מחיר (חדר של 4) 295 נוק לאדם (אין הנחות לחברי DNT). מחיר בהתאם לעובדה שהבקתה הינה עסק פרטי ולא מסובסד.
החדר: קיבלנו חדר של 4, פצפון, שהרגיש כמו אוטובוס לילה כזה עם מיטות, בקושי היה מקום לשים את התיקים והמקלות שלנו, שלא לדבר על להסתובב שם.
מקלחות/שירותים: מקלחות בחינם, אולם אין הפרדת תאים בתוך המקלחת, אז קחו בחשבון שיכול להיות שיתקלחו עוד זרים במקביל אליכם ולא ממש תהיה פרטיות. הבעלים נחמדים מאוד וחובב ישראלים.
WIFI: חופשי.
אוכל: הפתעה נחמדה בבוקר- מסתבר שארוחת הבוקר כלולה במחיר, והיא הייתה ממש אחלה: לחמים, ריבות, חמאה, ביצים, ירקות, יש קצת אוכל מבושל אפילו...
אפשרות יציאה: יש אוטובוס שמגיע לשם כמה פעמים ביום.

יום 3 (רביעי)

קמנו יחסית מוקדם, מצפה לנו יום ארוך, ולא רצינו לעשות אותו במהירות. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו. הנוף הוא ירקרק-חום, סימנים של שלג על פסגות ההרים, קר למדי (היינו עם ציוד טרמי ושכבות רוב ההליכה). התוואי היום הפך לקשה יותר: רוב המסלול מורכב מבולדרים כאלה, אבנים גדולות שצריכים "לדלג" מאחת לשנייה. הרבה ריכוז, וקשה למי שיש לו בעיות ברכיים או יציבה, מאחר וכל פעם משקל הגוף+התיק נופל על רגל אחת בבת אחת. (גרם להצטברות נוזלים בברך לאחת הבנות, ובקושי הצליחה לסיים את היום). התוואי הוא רוב הזמן מישור, היו כמה עליות וירידות חדות.

לינה: בקתת Spiterstulenn-
אתר: https://ut.no/hytte/10733/spit...
סוג בקתה: בקתה פרטית.
מחיר: 250 נוק לאדם. 5% הנחה לחברי DNT.
סוג חדר: חדרים של 2 או 4.
שירותים/מקלחת- במבנה אחר. מקלחת של 6 דק' חינם פעם ביום (מקבלים אסימונים בקבלה).
WIFI: יש בתשלום.
אוכל: יש כמו מסעדה כזו בבקתה המרכזית, שאפשר לקנות בה ארוחות בתשלום נוסף.
זוהי בקתה מאוד מתויירת עקב הקרבה להר ועמוסה בסופשים, אז אם מתכננים להיות שם בשישי-ראשון ממש כדאי להשתדל למצוא דרך להזמין מקום מראש.
אפשרות יציאה: יש אוטובוס לעיר Lom בשישי, שבת, ראשון בשעה 4 בצהריים, אם מישהו רוצה לפרוש מהמסלול.

יום 4 (חמישי)

התוכנית הייתה לישון בבקתה ביום רביעי, לעשות מן מסלול יומי (בלי כל הציוד על הגב) של עלייה וירידה להר גלדהפיגן (ההר הכי גבוה בנורווגיה) ביום חמישי, לישון לילה נוסף בבקתה ולעזוב בשישי בבוקר לבקתה הבאה, ושם לעשות את השבת.
בפועל, היינו די מפורקים מהמסלול של היום לפני, התקדמנו בקצב יחסית איטי עקב כאבי ברכיים של מישהי מהקבוצה והימים הפכו לארוכים מאוד. החלטנו לשנות תוכניות (פלוס כלשהו כאשר לא הזמנו שום לינה מראש ולא צריך לדאוג להזזת ההזמנות) ונשארנו באיזור בחמישי. הסתובבנו בסביבת הבקתה, האיזור ממש יפה וירוק, נחל גדול ליד הבקתה ועדר של כבשים משלים את האווירה הפסטורלית. פגשנו אנשים, נחנו ונמלאנו כוח ליום למחר.

לינה: בקתת Spiterstulenn

יום 5 (שישי)

התעוררנו מוקדם מאוד בבוקר (5:00) על מנת לטפס את הגלדהפיגן בנחת ככל שניתן. העמסנו תיק עם ציוד מועט ככל שניתן ויצאנו לדרך (ביום הזה צריכים הרבה מים, כי יש בעיקר שלג בדרך, אז זה מוסיף למשקל). המסלול הוא פחות או יותר 12 ק"מ בעלייה חדה ואז 12 ק"מ בירידה חדה (סה"כ 24 קמ"). תוואי לא פשוט של טיפוס על בולדרים בעלייה, השביל עשוי מאבנים גדולות שצריכים לעלות עליהן, לפעמים ממש להיעזר בידיים על מנת לעבור מאחת לאחת. מאחר שלא היינו בכושר שיא, גם לא אחרי יומיים של הליכה מאומצת, נאלצנו לערוך עצירות לעיתים תכופות למדי. מקלות הליכה ממש נחוצים ליום זה!

לקח לנו כ-4.5 שעות להגיע עד לפסגה, כאשר השליש העליון היה ממש מדרונות של שלג שהיינו צריכים לצעוד עליהם על מנת להגיע אל הפסגה. עייפים אך מרוצים הגענו למעלה בנשימה מואצת, והנוף היה שווה כל רגע של קושי לאורך הדרך: שרשראות הרים מושלגות משתרכות עד האינסוף, שמיים כחולים ושקט. (יש אפילו חנות קטנה שמוכרת שוקולדים).
הרגשנו כמו בפסגת העולם והחמאנו לעצמינו על ההישג, כאשר חבורת זקנים נורווגים, בני 70+ הגיעה גם היא לראש הפסגה. חבריה התהלכו להם בנחת כאילו סיימו את טיול אחה"צ בשבת, והוכיחו לנו שכושר הוא מושג יחסי בהחלט.
הירידה הייתה גם היא מאתגרת (אם כי את חלקה גלשנו לנו בשלג בהנאה), נעזרנו במקלות ההליכה והחלקנו לאט לאט מטה. באין הסיפוק של הרצון להגיע לפסגה, הדרך הרגישה ארוכה מאוד, על אף שבפועל לקח לנו פחות זמן לרדת. הגענו עייפים ומרוצים לבקתה.

בתור שומרי שבת וכשרות, עניין השבת בבקתות היה מאתגר מעט. העובדים בבקתה היו מקסימים וממש ניסו לעזור לנו- החל מלשמור לנו דברים שבישלנו מראש במקרר שלהם (לא היה מקרר לשימוש האורחים) וכלה ב"לרשום" לנו דברים על חשבון החדר על מנת שנוכל לקחת בירות חופשי במהלך השבת.

לינה: בקתת Spiterstulenn

יום 6 (שבת)

שוב עשינו לנו יום מנוחה (שומרי שבת), אך הייתה הרגשה של צורך גם בלי קשר, לאחר המאמץ של הטיפוס על ההר. מתחילים ממש להרגיש בבית בבקתה, לקראת הלילה הרביעי.

יום 7 (ראשון)

יצאנו שוב מוקדם בבוקר, במטרה ללכת בנחת. אחרי יום מנוחה היינו עם כוחות מחודשים, וכבר רצינו להמשיך בצעידה. התוואי שוב היה חוזר על עצמו, אולם היו פחות בולדרים, והדרך הרגישה יותר כמו שביל סלול. מזג האויר היה טוב יחסית. יום יחסית ארוך, אבל עבר לנו בקלות. לקראת ההגעה לבקתה נאלצנו לחצות כמה גשרים רעועים ובלתי בטיחותיים בעליל (מאוד לא אופייני לנורווגיה), אך המים היו רדודים אז פחות פחדנו.

לינה: בקתת Glitterheim-
אתר: https://ut.no/hytte/10583/glit...
סוג בקתה: בקתת DNT ממש יפה ומסודרת.
מחיר: 195 נוק לאדם (95 נוק לצעיר)
חדר: דורמס קטנים ונקיים. אנחנו קיבלנו חדר של 4 מיטות, יכול להיות שיש חדרים עם יותר מיטות. אין חשמל בחדרים, השקעים רק בלובי במרוכז, דבר שקצת מקשה על הטענת הפלאפון.
שירותים/מקלחת: 10 נוק למקלחת. יש מים חמים והיא לא מוגבלת בזמן, אבל המים מפסיקים כל 30 שניות וצריכים שוב ללחוץ על הכפתור, בדומה לכיורים בשירותים ציבוריים, וזה די מוציא מהחשק להתקלח ארוכות. כמו כן, גם אין וילונות לתאים אז הפרטיות די מוגבלת.
WIFI: אין.
תוספות: יש חדר ייבוש כביסה ממש שווה, בייחוד אם הגעתם רטובים. הלובי גדול ונוח עם ספות וכו', וכיף לשבת בו.
אפשרות יציאה: אין גישה ברכב לבקתה זו, גם לא ג'יפ.

יום 8 (שני)

יוצאים ממש מוקדם בבוקר. מדובר על יום ארוך למדי, עם עלייה וירידה תלולות בסוף היום, ורצינו שלא להתעייף. התוואי שונה מאוד היום: מישורי למדי, עם עשב גבוה (שלפעמים מסתיר את הרוג'ומים וקשה יותר לנווט). אנחנו הולכים זמן מה במקביל לנהר ומחכים להגיע למקום בו על פי המפה מסומן גשר שעליו חוצים. אנחנו מגיעים לגשר ונדהמים לגלות שהוא שבור לגמרי, ואין אפשרות בשום אופן לחצות עליו. הנהר שוצף יחסית ואנחנו ממשיכים להתקדם לאורך הנהר, בתוואי לא מסומן, במטרה למצוא מקום אחר לחצות בו. לאט לאט מתחיל לזרום בנו הפחד שלא תהיה אפשרות לחצות אותו, כי בסופו הוא מתחבר לפיורד רחב עוד יותר. התוואי הולך ונהיה קשה יותר ויותר, אנחנו הולכים על צלע הר במקביל לנהר, השיפוע נהיה קשה לצעידה ללא חשש למעוד, ואנחנו גם מתרחקים מאוד מהשביל אליו אנחנו צריכים להגיע בצד השני של הגדה. בנוסף מתחילה רוח מטורפת שאנחנו מתקשים לעמוד על רגלינו בצורה יציבה. בסופו של דבר אנחנו רואים מרחוק גשר נוסף, עליו אנחנו חוצים לצד השני. כעת נותר רק לצמצם חזרה אל השביל המקורי שעליו היינו אמורים להיות לאחר החצייה. האדמה בצד השני מישורית אך בוצית מאוד, השביל המסומן לא נראה אפילו מרחוק, ואנחנו מתקשים ללכת ולא לשקוע.
בסופו של דבר אנחנו מוותרים על הרצון לחבור לשביל, ומחליטים ללכת במקביל לפיורד, כמה מאות מטרים למטה יותר מהשביל המסומן, אשר אמור להתחבר בסופו של דבר.
בשלב הזה מתחיל גשם, אנחנו עוצרים ועולים על ציוד גשם: מעיל גשם, מכנסי פלסטיק וכיסוי תיק. הרוח ממשיכה, והשילוב על הגשם מקשה מאוד על ההתקדמות, כך שאנחנו מבזבזים הרבה מאוד אנרגיה על ללכת נגד הרוח. אנחנו מגיעים לעלייה הגדולה מותשים למדי, ועושים אותה לאט לאט. הפסגה אמורה להיות השיא של היום: העלייה בעצם מתחברת לאמצע המסלול היומי המפורסם- הבסגן- שאותו אנחנו אמורים לעשות ביום למחרת. הנוף צופה על פיורדים מרשימים משני הצדדים, ונחשב לאחד המקומות היפים בנורווגיה. אנחנו לא רואים כלום, אנחנו בתוך ענן כבד.

היום הזה הוא קצת מבאס, כי בעצם מגיעים יחסית מאוחר לפסגה, ויש רצון להמשיך את מסלול הבסגן עצמו, אבל כבר מאוחר מדי, ובעצם נאלצים לרדת את ההר מצידו השני, רק על מנת לישון בבקתה, לקום בבוקר ולטפס את מה שירדנו שוב על מנת להמשיך את המסלול.
אנחנו יורדים ומקווים בכל ליבנו שמחר יהיה מזג אויר טוב, ונוכל לראות את הנוף המשוגע שעליו כולם מדברים. מגיעים אל הבקתה קפואים על נעליים רטובות קצת, ונחים.

לינה: בקתת Memurubu-
אתר: https://ut.no/hytte/10732/memu...
מחיר: יקר בטירוף! 230 נוק לאדם בדורמס ענקיים וחסרי פרטיות.
חדר: קיבלנו דורמס ל14 איש, חסרי פרטיות, ללא תא להשאיר חפצים אישיים.
WIFI: יש וייפיי בלתי מוגבל ב25 נוק.
מקלחת/שירותים: מקלחת בעוד 10 נוק (לא ניסינו את טיבה).
אוכל: יש קיוסק קטן שמוכר שוקולדים וכו',
אפשרות יציאה: יש כמה הפלגות ביום חזרה לGjendesheim ב250 נוק לאדם.

יום 9 (שלישי)

קמנו בבוקר לגשם זלעפות. החלטנו לחכות קצת לראות אם זה ייפסק, אך בדיקה מהירה באינטרנט הראתה שזה מזג האויר הצפוי כל היום. הבנו שבנסיבות הקיימות אין סיבה לטפס שוב את הבסגן, משום ששוב יהיה מעונן ולא נראה כלום, והחלטנו לוותר על המסלול המפורסם של השמורה (איזה באסה!) ולחזור חזרה באונייה איתה באנו אל נקודת היציאה, במקום ללכת ברגל.
שוב קנינו כרטיסים יקרים וחזרנו באונייה אל נקודת ההתחלה. מכיוון שכל היום היה לפנינו, החלטנו שלא לישון בבקתה את הלילה כפי המתוכנן, ולהמשיך כבר באותו היום אל יעדינו הבא- ברגן. אם עושים את הבסגן באותו יום, ישנים בלילה שוב בבקתה בה ישנו בלילה הראשון ועוזבים בבוקר למחרת.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )