שמורת הדורמיטור (Durmitor) - כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

הפוסט נכתב לאחר טיול של שבוע שעשינו אני ואחי בשמורת הדורמיטור שבמונטנגרו בספטמבר 2015. המטרה היא לחלוק באופן מסודר את כל הידע על הפארק שנצבר בטרק. המידע מסודר לפי נושאים, ובנוסף מצורף קישור לסיפור דרך נפרד שמתאר באופן כרונולוגי את המסלול שעשינו

תאריך הטיול2015 M09
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתאמצע יוני - אמצע ספטמבר

יוגוסלביה ומונטנגרו

יוגוסלביה, "ארצם של הסלאבים הדרומיים", מהווה חבל ארץ במערב הבלקן התחום בין חוף הים האדריאטי במערב, אלבניה מדרום, בולגריה ורומניה ממזרח והונגריה ואוסטריה מצפון. העמים העיקריים המרכיבים את יוגוסלביה הם סלובנים, סרבים, קרואטים, מקדונים אלבנים ובוסניאקים. קצרה היריעה מלתאר את הישויות הפוליטיות השונות שהרכיבו את יוגוסלביה במאות השנים האחרונות ואפילו בחמישים השנים האחרונות. בקצרה, עם סיום מלחמת העולם השנייה עלה לשלטון ביוגוסלביה טיטו (Josip Broz Tito), שהיה ממנהיגי הפרטיזנים היוגוסלביים במלחמת העולם השנייה. טיטו הצליח להחזיק את העמים השונים מאוחדים ביד ברזל תחת השלטון הקומוניסטי של "הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה". לכן, על אף שלא היה ממושמע ביותר לשלטון הסובייטי במוסקבה, הוא נהנה ממרחב פעולה גדול.
הערבוב הגיאוגרפי בין העמים השונים ביוגוסלביה גרם למתיחות אתנית גבוהה, וייצר סיר לחץ שהתפוצץ בשלהי שנות ה80', עם מותו של טיטו והתפרקות הגוש הקומוניסטי. מאותו עימות מדמם שהיה שירת הברבור העצובה של יוגוסלביה, הגיחו מספר מדינות: סלובניה, סרביה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה. בכל אחת מהמדינות יש ערבוב שונה של שניים או יותר מהעמים שהוזכרו לעיל, והיום, לאחר שחבל קוסובו האלבני בדרום סרביה קיבל עצמאות חלקית, אפשר להגיד שהמצב הפוליטי ביוגוסלביה הגיע ליציבות (לפחות בינתיים).
מבחינת שפה, על אף שכל עם קורא לשפתו על פי שמו (סלובנית בסלובניה, קרואטית בקרואטיה וכו'...) השפה בכל מדינות יוגוסלביה לשעבר זהה כמעט לחלוטין ומכונה ע"י בלשנים סרבו-קרואטית. מדובר בשפה סלבית והיא דומה מבחינות רבות לרוסית.
מונטנגרו (בסרבו-קרואטית: Crna Gora), "ההר השחור" מצויה בין אלבניה, קוסובו סרביה וקרואטיה. מלבד חוף הים רצוף עיירות תיירות שקטות, המדינה מאופיינת בנוף הררי דחוס, ומכאן שמה.
במונטנגרו כחמישה פארקים לאומיים קטנים יחסית בשטחם:
1. Durmitor
2. Biogradska Gora
3. Lovchen
4. Lake Skadar
5. Prokletije
הגדולים ביותר מבניהם הם דורמיטור ואגם סקאדר, ששטח כל אחד מהם בסה"כ כ- 160 קמ"ר.

רבים מחשיבים את מונטנגרו ליפה מבין ארצות יוגוסלביה, ואת הדורמיטור לדובדבן שבקצפת.

הדורמיטור

הפארק הלאומי דורמיטור (NACIONALNI PARK DURMITOR) הוא שמורת טבע הררית בסמוך למשולש הגבולות סרביה-בוסניה-מונטנגרו ונחשב כאתר מורשת של UNESCO. הפארק הוא למעשה מאסיב עשוי סלע משקע ימי ובעל מראה ייחודי אפילו ביחס לנוף הקרסטי האופייני ליוגוסלביה. צוקי גיר נישאים ושחוקי רוח, שכבות סלע שהתעקמו לזוויות לא הגיוניות בעקבות תנועות טקטוניות, אגמים גדולים, אגמי קרח עונתיים, קרחונים, מערות קרח, דולינות קטנות וסימטריות בקוטר מספר מטרים, דולינות ענק בקוטר קילומטרים ועוד. בנוסף, בפארק 48 פסגות מעל 2,000 מטר. הפסגה הגבוהה ביותר נקראת Bobotov Kuk וגובהה 2,522 מטר.

הפארק כולו נמצא בשטח מצומצם יחסית ונוח לגישה, רווי שבילים מסומנים, בקתות שמאפשרות לינת שטח ללא אוהל ונקודות מים לשתייה.
בנוסף, הפארק מהווה יעד לתיירות חורף וטיפוס הרים, וסביבו מספר אתרי סקי.
כל אלה הופכים את הדורמיטור ליעד אטרקטיבי לטיפוס וטיולים ארוכים מחד, ומאידך גיסא, לטיולי יום עם ציוד קל עבור מטיילים מנוסים פחות.

מספר סוגים של טיולים רגליים אפשריים בפארק:
- טיולי יום מז'אבליאק (Žabliak).
- טיול ארוך בין בקתות.
- טיולי כוכב מבקתה: סוחבים ציוד שינה לאחת הבקתות, משאירים אותו שם, יוצאים לטיולי יום עם תיק קטן וחוזרים לישון בבקתה.
- טיול יום עם הקפצה: לוקחים מונית לנקודה מרוחקת וחוזרים ממנה ברגל לז'אבליאק, או יוצאים מז'אבליאק ולוקחים מונית מסיום המסלול.
מקובל להשאיר ציוד בבקתות במהלך היום, או להשאיר בשטח אוהל בנוי עם הציוד בתוכו. אנחנו ראינו שמטיילים משאירים ציוד גם בבקתה ליד רועי הכבשים – ולא הייתה בעיה מבחינת גניבות.

כישראלים, אנחנו רגילים לאופציה של טיול ארוך עם הציוד על הגב ותיקים של 10-15 קילו. זאת גם האופציה שאנחנו בחרנו בה. הטיול היה מעולה (ראו סיפור דרך בקישורים), אבל יש משהו כיף מאד בלטייל עם תיק קטן, בייחוד כשמדובר בפארק עם עליות קשוחות יחסית (תבינו את זה כשתראו את הסבתות האירופאיות עם תיק קטן עוקפות אתכם בעליה).

אני אוסיף אזהרה קלה, שלמדתי על בשרי דווקא בטיול אחר:

******** אזהרה *********
בסך הכל הפארק נוח למטיילים לא מנוסים, והשבילים, גם אם מעט מאתגרים, דומים ברמתם לשבילי טיול למיטיבי לכת בארץ.
מצד שני, בניגוד לארץ, מזג האוויר בהרים יכול להיות הפכפך, גם בקיץ, ובייחוד באביב. הטיפוסים והירידות מהפסגות עוברים בחלקם על שפת מצוקים גבוהים. בתנאי גשם ורוח, ובייחוד כאשר שלג מסתיר את תוואי השביל והסימונים - הירידה והטיפוס יכולים להפוך לסכנה אמיתית. אל תנסו להלחם במזג האוויר. במידה והתנאים גרועים, חכו שישתפרו וותרו על ימי טיול.
אל תנסו ללכת בשבילים לא מסומנים, בייחוד במקומות גבוהים.

אם נפלתם על שבוע גשום - תחתכו לאחת מעיירות החוף בקרואטיה או מונטנגרו לנופש בצימר על הים. אנחנו ממליצים על Risan, שסמוכה לKotor.

שפה

רוב תושבי מונטנגרו הם סרבים, ולכן מכנים את שפתם סרבית. בפועל, כאמור, השפה בכל מדינות יוגוסלביה זהה כמעט לחלוטין ומכונה סרבו-קרואטית.
חלק מהצעירים יודעים אנגלית ברבה סבירה אבל מבוגרים כמעט ולא יודעים אנגלית כלל.
בכל מקרה, רוב התיירים צריכים דברים דומים (מונית, חדר, ציוד) ולכן קל יחסית להסתדר.
לדוברי רוסית יש יתרון גדול.
נסו לדבר רוסית לאט – ותראו שמבינים אתכם לא רע.

** כתב **
במונטנגרו כותבים בכתב לטיני עם מספר חריגים:
Ž- מבטאים ז', כמו ז'רגון.
C – מבטאים צ, כמו צרפת.
Č – מבטאים צ', כמו צ'ילי.
J – מבטאים כמו י. לדוגמא: המילה אגם, שנכתבת Jezero מבוטאת יזרו.
H – מבטאים כמו ח/כ (ברוב מהמקרים). למשל המילה לחם שנכתבת Kruh מבוטאת קרוך.
Ŝ - מבטאים כמו ש

מטבע

בקוראטיה המטבע הוא קונה (KUNA).
במונטנגרו המטבע הוא אירו.
בתחנת האוטובוס בדוברובניק יש דוכן Change.

** מחירים **
המחירים במונטנגרו נמוכים יחסית:
המבורגר ברחוב – 2.5 אירו.
אוטובוס מקוטור לז'אבליאק – 12 אירו.
לינה בז'אבליאק – חדר פשוט עם מקלחת משותפת – 10 אירו לאדם.
חדר זוגי עם ג'קוזי פרטי במלון מספר 1 בז'אבליאק (Ski Hotel) – 70 אירו לחדר + א. בוקר שווה. (כן, רצינו להתפנק אחרי טרק של 4 ימים) .

סלולרי ואינטרנט

בתוך הפארק יש קליטה סלולרית ואינטרנט (מעט איטי) בכל הבקתות, בכל הפסגות, ובאופן כללי ברוב חלקי הפארק – לכן מומלץ להצטייד בסים מקומי.

אנחנו קנינו ב5 אירו סים עם 3 אירו של שיחות ו1 ג'יגה בייט של גלישה לשבוע.
בעיקרון ניתן לקנות סים ברוב הקיוסקים, אבל המוכרים לא ידעו להסביר לנו מה הדיל או לעזור לנו להפעיל אותו – אפילו שאנחנו דוברים את השפה.
אם יש לכם זמן, עדיף להיכנס בKotor או בHerceg-Novi לסניף של רשת סלולרית מקומית, ולקנות דרכם סים. הם יוכלו לעזור לכם להפעיל את הסים בקלות ולא לשלם כסף על דיל מיותר.

דרכי הגעה לפארק

נקודת הגישה העיקרית אל הפארק הוא עיירת הסקי המנומנמת ז'אבליאק (Žabliak), המצויה למרגלות המורדות המזרחיים של הדורמיטור.
הדרך הנוחה ביותר להגיע למונטנגרו מהארץ היא בטיסה ישירה לעיר החוץ דוברובניק (Dubrovnik), הנמצאת בקצה הדרומי של קרואטיה.

**תחבורה ציבורית**
מדוברובניק (קרואטיה) ישנם אוטובוסים מספר פעמים ביום לעיירות החוף Herceg-Novi או Kotor אשר במונטנגרו (כשעה וחצי ושעתיים וחצי נסיעה, בהתאמה).
במעבר הגבול תצטרכו להציג דרכון, אז תשאירו אותו אתכם.
מKotor יש אוטובוס ישיר לז'אבליאק פעם ביום (כארבע שעות נסיעה).
בנוסף, ניתן לקחת אוטובוס מKotor או מ Herceg-Novi לעיר ניקסיץ' (Niksič), כשעתיים נסיעה, ומשם לז'אבליאק – כשעתיים נוספות.
**שימו לב שבתחנת האוטובוס בדוברובניק צריך לשלם במטבע הקרואטי (KUNA) – יש דוכן החלפת כסף במקום.

מתחנות האוטובוס הגדולות בחוף קוטור ודוברובניק יש אוטובוסים לכל הערים הגדולות במדינות השכנות.

האתר BalkanViator מנסה לרכז ביחד מידע על אוטובוסים בין כל מדינות יוגוסלביה לשעבר. בפועל הוא מציג רק חלק מהאוטובוסים, אבל בכל זאת ניתן להיעזר בו:
http://www.balkanviator.com

**רכב פרטי**
הכבישים בקרואטיה ומונטנגרו נוחים מאד ואין בעיה להגיע לז'אבליאק ברכב פרטי.

ז'אבליאק

כאמור, נקודת הגישה העיקרית לפארק היא ז'אבליאק.
בז'אבליאק ניתן למצוא מגוון רחב של חדרים, בכל טווחי המחירים.
בנוסף, ישנן מספר סוכנויות טיולים שבהם ניתן לשכור חדרים, אופניים, מדריכים, ציוד ולתאם רפטינג בנהר הטרה (Tara) הסמוך.

גישה לפארק

מז'אבליאק ניתן להגיע ברגל לאגם השחור (Crno Jezero), כ2 ק"מ ממרכז העיר, ממנו מתחילים מסלולי הטיול המוכרים של הפארק.
בנוסף, סביב הפארק ישנו כביש סלול המותאם לכלי רכב פרטיים (למרות שהוא צר יחסית) ומוביל ליישובים קטנים שנמצאים מצפון לפארק, למשל Nedajno וCrna Gora.
הכביש מאפשר לעשות טיול רכוב למי שמגיע ברכב שכור, ובנוסף מאפשר לקחת מונית בז'אבליאק למספר רב של נקודות גישה על הכביש – כדי להתחיל או לסיים בהם את הטיול. (הנוף מהכביש מדהים).

נהגי המונית מכירים את הנוהל הזה, וגם את נקודות התחלה/סוף מסלול העיקריות כפי שהן מכונות במפה. מונית לSedlo עלתה לנו 25 אירו.
כדאי להצטייד במספר טלפון של מונית לפני היציאה לטיול.
וויקן, סדרן המוניות שמצאנו היה נחמד, למרות שלא ידע אנגלית. למעוניינים:
0038269066618: Vojkan

טרמפים

- מ/אל ז'אבליאק
לא ניסינו לתפוס טרמפים במונטנגרו, אבל הדרך מז'אבליאק לאזור מפרץ קוטור מלאה רכבים ותיירים, וטרמפים נראים אופציה סבירה.

- בסביבת הפארק
הכביש לNedajno (שמקיף את הפארק מדרום וממערב) עמוס יחסית ברכבים של תיירים, לכן לתפוס טרמפים בתחילת/סיום הטרק נראה אופציה סבירה. אנחנו לא ניסינו.

כשרות

חזיר (Svinjetina, Slanina, Porcine) הוא בשר נפוץ מאד במסעדות ומוסיפים אותו להכל, אז אם זה מפריע לכם תדאגו לבקש מראש בלי.

הצטיידות

בז'אבליאק יש סופר גדול בשם VOLI במרכז העיר (אי אפשר לפספס).
חוץ מטחינה אפשר למצוא שם הכל. אנחנו ממליצים במיוחד על הממרח בטעם שחור לבן מספר 1 בסרביה– EUROCREAM, רק 50% סוכר. אל תתפשרו על החיקויים.

המחירים זולים מאד וזה מקום מומלץ להצטייד בו.
קניות של אוכל לשני אנשים לטיול של ארבעה ימים יצאו לנו פחות מ-30 אירו.

** גז **
בVOLI ניתן למצוא גם בלוני ניקוב וגם בלוני הברגה. (הברגה אמיתית, לא Easy Click).

עלות כניסה

הכניסה לפארק עולה 3 אירו ליום או 6 אירו לכרטיס לשלושה ימים.

מזג אויר

העונה האידיאלית לטיולים רגליים בדורמיטור היא אמצע יוני עד אמצע ספטמבר. ככלל, בהרים, הסתיו היא עונה יציבה יותר, עם פחות סיכוי לגשמי בזק.

אנחנו מצאנו את התחזית של Accuweather לז'אבליאק כמדויקת ביותר ומייצגת את המצב בפארק עצמו. קחו בחשבון שאם מזג האוויר בז'אבליאק גרוע, כנראה שבפסגות הפארק הוא הרבה יותר גרוע.
http://www.accuweather.com/en/...

מפות

אנחנו מצאנו שתי מפות של הפארק:
1. המפה הישנה – בסיס של מפה סובייטית ביחס של 1:25,000 שהוסיפו עליה את סימון השבילים של הפארק. בסך הכל המפה טובה, אולם קשה להבין את הטופוגרפיה באזורים צפופים.
הבעיה העיקרית של המפה: מסומנת עליה בקתה שלא קיימת בפועל (ראה פרק בקתות)

2. המפה החדשה – מפה מודרנית בהוצאת INTERSYSTEM KARTOGRAFIA ביחס של 1:22,000. ניתן לקנות בקיוסקים המובחרים של ז'אבליאק.
בעיה קטנה במפה: ישנו שביל מרכזי יחסית שלא מסומן עליה למרות שהוא מסומן היטב בשטח: השביל בין Prla (1965m) לבין מערת הקרח בObla Glava (Ledina Pečina).
המפה החדשה טובה יותר ואנחנו ממליצים בחום לטייל איתה.
המפות בקנה מידה קטן כך שבעיקרון ההתקדמות על גבי המפה בשטחים מישוריים מהירה יותר ממה שרגילים ממפות סימון שבילים בארץ, אבל מצד שני הטיפוסים תלולים יחסית ולוקחים זמן.

ציוד

לטרק לקחנו ציוד סטנדרטי, כל אחד עם תיק של ~60 ליטר.
הכי חשוב – אל תוותרו על מקלות הליכה, שניים לבן אדם.

מבחינת ציוד שינה, אנחנו לקחנו מזרון ושק"ש. בפועל בשתיים מתוך שלוש הבקתות היו מזרונים ומיטות.
בבקתת lokvic לא היו מזרונים, אבל היה דרגש שינה מעץ. לא אידיאלי, אבל אם תסתדרו את הלילה הזה בלי מזרון, תוכלו לחסוך מזרון לכל הטיול.
בבקתות בתשלום יש הרבה מיטות ושמיכות. סביר להניח שהבקתה לא תהיה מלאה. כך שאם אתם ישנים רק שם, יכול להיות שאפשר לוותר על שק"ש ולישון עם שמיכות בלבד.

בקתות

לפני שמתחילים את הטיול כדאי לוודא עם מקור מוסמך ודובר אנגלית מה מצב הבקתות – בייחוד אם אתם ללא אוהל. אנחנו וידאנו גם במייל וגם שאלנו את אחד הפקחים בכניסה – ואף אחד מהם לא ידע להזהיר אותנו מכך שאחת הבקתות שאנחנו מתכננים לישון בה לא קיימת ב20 השנה האחרונות.

ברחבי הפארק ישנן כ-4 בקתות:
1. Alpine Bivak – מחסה אלפיני משודרג בעמק Velika Kalica
2. Lokvice Planinarski skloniŝte - בקתה בעמק לוקביץ – הבקתה המוכרת ביותר והכי פחות איכותית.
3. V. Ŝkrčko Jezero Planinarski Dom - בקתת יערן ליד אגם שקרצ'קו.
4. V. Suŝičko Jezero Planinarski Dom - בקתת יערן ליד אגם סושיצ'קו.

בקתה נוספת הייתה קיימת בעבר אבל נהרסה. היא מסומנת על המפה הישנה של הפארק: Planinarski skloniŝte בסמוך לגבעה בולטת בשם Kleknata צמוד לעליה לBobotov Kuk מכיוון מזרח.
שימו לב! הבקתה מצויינת על המפה הישנה בלבד אבל לא קיימת יותר! קיים רק בסיס בטון – מקום מוגן יחסית מרוח להקים אוהל.
במפה החדשה אין סימון של הבקתה.

1. Alpine Bivak
הבקתה ממוקמת בעמק Velika Kalica (קליצה הגדולה), בין Savin Kuk לרכס הדובים (Meded), בסמוך לקרחון גדול שמופיע במפה – Debeli namet, שנשאר שלם כל הקיץ.
הבקתה היא למעשה מחסה אלפיני שבנוי כקוביית פח עם גג מעוגל וצבוע באדום.
למרות שהמחסה נראה פשוט מבחוץ, מבפנים הוא מדופן כולו עץ, ומכיל קמין הסקה ובישול, שולחן אוכל קטן, מדפים, ושני דרגשי שינה רחבים עם שישה מזרונים. כ6 אנשים יכולים לשהות בפנים בנוחות, אולם במקרה הצורך אפשר לדחוף בפנים 10-12 אנשים ואפילו יותר.
בנוסף יש מעט ציוד שנועד לאחזקת הבקתה ודברים קטנים שאנשים השאירו (אנחנו ראינו שם 3 בלוני ניקוב חדשים לגזייה).
נראה שבין העץ לפח יש שכבת בידוד – כיוון שבפנים נעים מאד – ואפילו חם, גם בלילה.
מחוץ לבקתה אין מקום נוח להקמת אוהלים.
הקרחון נמצא במרחק של 3 דקות הליכה מהבקתה ואפשר לאסוף ממנו מי הפשרה בכיף.
הבקתה כנראה פחות מוכרת למטיילים ולא מקובל לישון בה – אבל אני ממליץ בחום.

Lokvice Planinarski skloniŝte .2
בקתה בעמק לוקוביץ.
למעשה, מדובר במקבץ של 4 בקתות בעמק לוקביץ.
הבקתה המרכזית שייכת לזוג הרועים המפורסם שמגדל במקום עדר כבשים (הם ישמחו שתעזרו להם בחליבה). הם מוכרים גבינת כבשים שהם מכינים (Sir) ובירה (Pivo).

בגדה הצפונית של העמק יש זוג בקתות עם גג אדום: אחת קטנה מלאה בזבל, והשנייה לשינה.
הבקתה לשינה בגודל של 4X4 מטר ומחצית ממנה היא דרגש שינה גדול מעץ בגובה מטר.
הבקתה לא כל כך נקיה, אבל בסך הכל היא סבבה.
רוב מי שראינו ישן באוהל בחוץ. (אנחנו ישנו בפנים).
בקתה רביעית זהה עם גג אדום נמצאת בצד השני של הערוץ מעבר למכלאת הכבשים (מרחק 100 מטר) אולם לא מבחינים בה ממבט ראשון. גם היא בגודל 4X4 מטר ומכילה דרגש שינה.

בסכה"כ הלינה בפנים היא סבבה. כל בקתה מתוך השתיים המיועדות לשינה יכולה להכיל 8 אנשים בנוחות ובלחץ אפילו 15.

יש נביעה קטנה של מים במרחק 100 מטר מהבקתות לכיוון Prla . מתחילים ללכת על גבי השביל המסומן לכיוון Prla (לכיוון העלייה לBobotov Kuk ומערת הקרח), ואחרי כ50 מטר תראו חץ לכיוון שמאל (לכיוון האגם הקטן שבתחתית העמק) עם הכיתוב Voda (מים). מתחילים לרדת בערוץ קטן, וכ-50 מטר מהשביל תיראו נביעה קטנה עם כתובים אדומים מסביב. הזרימה איטית מאד אבל המים צלולים.

3. V. Ŝkrčko Jezero Planinarski Dom - בקתת יער ליד אגם שקרצ'קו
מדובר בבקתה גדולה ומסודרת יחסית שנמצא בה יערן באופן קבועה.
הבקתה ממוקמת מעל אגם גדול (מותר לשחות), בעמק שקרקה (Ŝkrka) שהוא ירוק ויפה מאד, בניגוד מסויים לנוף הסלעי והקשה של רוב הפארק.
היערן שנמצא בבקתה עושה משמרות של שבוע-שבוע, ככה שהוא מחפש חברה בסך הכל והיה ידידותי מאד. הוא יודע רק סרבית, ואבל גם אם אתם לא דוברים את השפה, והא ישמח לנסות עליכם את האנגלית שלו.

הבקתה מכילה שתי קומות.
קומה תחתונה עם שני חדרי שינה, אולם אוכל גדול אח אבן וקמין מתכת לחימום ובישול.
הקומה העליונה מכילה מספר חדרי שינה ואולם גדול.
בכל הבקתה יש כ25 מיטות עם שמיכות מזרונים ושמיכות סקביאס, ועוד הרבה חלל לשינה.
עלות לילה: 5.50 אירו לאדם בחדר, 3 אירו להקמת אוהל בחוץ.
בבקתה יש ברז של מים זורמים.

4. V. Suŝičko Jezero Planinarski Dom - בקתת יערן ליד אגם סושיצ'קו (האגם היבש)
הבקתה נמצאת סמוך לאגם שנקרא "האגם היבש"., כ7 קילומטר הליכה לכיוון צפון מהבקתה של אגם שקרצ'קו.
לא היינו בבקתה, אבל לפי סיפורי היערן היא זהה לבקתה שליד אגם שקרצ'קו.

5. הבקתה שלא קיימת - Planinarski skloniŝte next to Kleknata glava
מדובר בבקתה שהייתה קיימת בעבר אבל נהרסה.
היא הייתה ממוקמת מדרום מזרח לגבעה בולטת שנקראת Kleknata Glava (ראש קלקנטה). על השביל שעולה לכיוון Bobotov Kuk מסומנת הירידה לכיוון מיקום הבקתה המקורי (מופיע על המפה הישנה).
אנחנו גילינו שהבקתה לא קיימת בדרך הקשה –הגענו למה שנשאר ממנה ב3 אחרי הצהריים, והיינו צריכים לחזור כל הדרך לעמק לוקביץ (אחד משומרי הפארק בכניסה אמר לנו שהיא קיימת...).
כאמור, במקום נשאר בסיס בטון ומקום נח יחסית להקים אוהל (אני לא בטוח אם מותר או אם למישהו יהיה אכפת). קחו בחשבון שאין נקודת מים בסביבה.

מים

יש לא מעט נקודות מים בפארק על השבילים המסומנים. ברוב המסלולים שבם הלכנו נתקלנו בנקודת מים לפחות פעם ביום.
בנוסף יש נקודות מים ליד כל הבקתות.
אנחנו היינו עם תיקים כבדים, והימים היו חמים יחסית (26 מעלות באמצע היום) ושלושה ליטר לבן אדם הספיקו בקושי בין כל נקודת מים.
הטריק שאנחנו מצאנו: כיוון שכל לילה ישנים ליד נקודת מים, אפשר להקפיד לשתות הרבה בערב ובבוקר לפני היציאה – ואז 3 ליטר לבן אדם מספיקים בלי בעיה עד הנקודה הבאה ואין צורך לסחוב יותר.

בחלק מהמקומות (קרחון ליד Alpine Bivak, נביעה ליד בקתת Lokvic) היו גללי צאן ליד המים ואנחנו העדפנו להכליר אותם.

על גבי המפה המים מסומנים כנקודה כחולה או ריבוע כחול, בחלקן עם שם. בשטח, הירידה אל המים מהשביל מסומנת באדום עם חץ וכיתוב VODA או вода, ולרוב יש סימון וכיתובים סביב נקודת המים.

נקודות מים שוידאנו את קיומן (אמצע ספטמבר):
- Točak – צינור דק עם זרם מים חלש אבל יציב על השביל כק"מ מדרום לאגם השחור
- Savina Voda – צינור מים ושוקת עץ על השביל קצת לפני הפסגה של Savin Kuk
- קרחון ליד Alpine Bivak (מי הפשרה) – אנחנו הכלרנו את המים.
- נביעת מים ליד בקתות לוקביץ מסומנת בחצים אדומים מהשביל. הולכים מהבקתות על השביל המסומן 50 מ' לכיוון העלייה (כיוון Bobotov Kuk) עד חצים שפונים שמאלה (לכיוון האגם שבעמק) עם הכיתוב VODA. יורדים עם החצים 50 מטר בלבד לכיוון האגם שבעמק ומגיעים לנביעה עם כיתובים אדומים סביבה. הרועים בבקתות ישמחו להראות לכם את המיקום. אנחנו הכלרנו את המים.
- Zeleni Jezero (האגם הירוק) – נמצא בסוף הירידה דרומה מBobotov Kuk – בסוף הירידה מגיעים לצומת, ופונים שמאלה (מזרחה) - האגם במרחק 5 דקות הליכה. לא הצלחנו למצוא את הנביעה אז מילאנו מהאגם והכלרנו. המים נראו צלולים.
- ברז מים בבית היערן ליד אגם שקרצ'קו.
- Piŝet (Bjelinovac) – נקודת מים מצינור של ברכת אגירה שנשפכת לשוקת בקר. ליד Todorov Do (דולינת טודורוב). מדובר בנקודת גישה מתחת לפסגת Prutaŝ. אנחנו סיימו שם את הטיול.
- מערת הקרח ("Ledina Pečina") – אומנם לא מקובל, אבל בעיקרון יש שם המסה קבועה של קרח, ובמידת הצורך ניתן למלא מים.

טיפים

  • כל המידע הנ"ל מבוסס על טרק שעשינו אני ואחי בדורמיטור בספטמבר 2015. מידע כרונולוגי על מסלול הטרק ותיאור המסלול ניתן למצוא בסיפור הדרך הנוסף (ראו קישורים)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )