Peaks of the balkans: Albania, Kosovo & Montenegro - אדר אוליבר ודפנה

הטרק מעגלי ועובר בין שלוש מדינות: אלבניה, קוסובו ומונטנגרו. בכל יום הולכים בממוצע כ-17 ק"מ ויורדים ועולים כ-1,000 מ'. אורכו המלא של המסלול הרשמי הוא 192 ק"מ המחולקים ל-10 ימי הליכה. 28.8-8.9.2017

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתיולי-ספטמבר

למה Peaks of the balkans?

האנשים- המארחים שלכם באלבניה/קוסובו/מונטנגרו הם אנשים חמים מאוד. הם מאוד אוהבים את ישראל (בעיקר הרגשנו זאת באלבניה וקוסובו). רואים שהם מאוד מתרגשים לראות ישראלים שמגיעים ומתגאים בכך שבאזור זה באלבניה וקוסובו לא נמסר אפילו יהודי אחד לנאצים בתקופת מלחמת העולם ה-2. הם יעשו הכל בשביל שיהיה לכם מקום לישון, גם אם זה אומר שכל המשפחה תישן בסלון על הרצפה.

האוכל- רוב האוכל שיגיע לשולחן בארוחות הוא טבעי לחלוטין, הכל ממה שיש מסביב לבית. האוכל בעיקר מבוסס על גבינות,חמאה, ביצים,מרקים,ריבות ולחם. לפעמים יהיה בשר, אך בד"כ צמחוני.

הנוף והאוירה- בניגוד לטרקים אחרים שעשיתי (GR11, GR20, Alta via 2, New Zealand) החוויה האמיתית בטרק הזה היא האירוח והאוירה בכפרים עצמם. זה הזכיר לי לפעמים את הטרק שעשיתי בגאורגיה מאומאלו שבחבל טושתי לקזבגי, הנוף לדעתי מהמם תמיד בהרים, אבל בטרק הזה יש חוויה תרבותית ומתן פרספקטיבה מאוד מעניין לגבי העולם של האנשים החיים בכפרים האלה והעולם שלנו.

עדיין לא מתוייר- נכון ל-2017 אלבניה וקוסובו לא מתויירות, אולי בגלל זה האנשים פה מאוד מתרגשים,נחמדים ושמחים לראות מטיילים שמגיעים. במיוחד מאוד מחמם את הלב לראות אנשים בעולם שאוהבים ישראלים, אל תחששו לומר שאתם מישראל.
רוב המטיילים שתפגשו על השביל יהיו גרמנים. יש להם יותר מודעות לטרק הזה מלכל עם אחר, בנוסף יש להם גם מדריך ממש טוב של המסלול. באופן כללי לא תראו יותר מידי אנשים בדרכים, יכול להיות שלא תראו אפילו אף מטייל אחד במהלך אחד המקטעים. רואים גם שהשביל עדיין לא ערוך מספיק טוב לתיירים (הסימון מבלבל, הגישה לטרק לא משהו מכיוון אלבניה וקוסובו, אין הרבה בתים שמארחים). דווקא בגלל עניין זה האוירה מאוד אותנטית ,רגועה וכיף לטייל שם.

מידע כללי

אני אחסוך מכם המון רקע הסטורי כי אני מניח שויקיפדיה ואתרים אחרים יעשו את זה הרבה יותר טוב ממני. אז בקצרה, באופן כללי מרגיש שאלבניה וקוסובו בקשרים מאוד טובים אחת עם השניה. כשתעברו לקוסובו תראו גם שהם שמים שם באזורים שתיהיו בכל מקום דגל של אלבניה. המדינות אינן מוסלמיות במקור, התושבים הוכרחו להתאסלם כאשר הם נכבשו על ידי האימפריה העותומנית במאה ה-15. לאחר מלחמת העולם ה-2 היה באזור זה גם קומוניזם ותהפוכות רבות שהשאירו אותן מאוד "מאחור" ביחס למדינות המערב. ההרגשה הכללית היא שהמוסלמים באלבניה וקוסובו הם מוסלמים "לייט". נראה שרובם שותים אלכוהול ומתלבשים בדיוק כמונו, בהמון מקומות מוכרים חזיר.

*לא רשמתי בסיפור עצמו זמן כולל לכל יום. צירפתי מסמך וורד שמסכם את הכל, כולל טבלה מסודרת של תכנון הטיול עצמו ומידע רלוונטי אחר*
אתר הטרק הרשמי: www.peaksofthebalkans.com

הכנה לטרק

מתי לצאת? לדעתי התקופה הכי טובה לטייל היא בסוף אוגוסט /תחילת ספטמבר. לא יותר מידי חם ולא יותר מידי קר. בנוסף הטיסה חזור באמצע ספטמבר הרבה יותר זולה מיולי אוגוסט. אבל אי אפשר לדעת מבחינת מזג האויר בהרים, באופן כללי מתחילת יולי עד אמצע ספטמבר אמור להיות בסדר. לקראת אוקטובר התושבים המקומיים עוזבים את הכפרים בהרים ולא תמצאו ככ אירוח, גם לא בטוח שהמעברי הרים יהיו עבירים והגישה לטרק מכיוון אלבניה נחסמת.

איך מגיעים לשם? אם אתם מתכננים להגיע רק בשביל הטרק אתם יכולים להגיע מאלבניה קוסובו או מונטנגרו, תלוי בתוכנית הטיול שלכם. אנחנו הגענו דרך אלבניה (מפורט ביום של ההגעה). נכון להיום אין טיסות ישירות לאלבניה. אם תרצו להגיע מקוסובו אתם צריכים מהשדה בפריסטינה להגיע ל-Peje (עיר גדולה יחסית שאפשר להצטייד שם) ומשם במונית/רכב כלשהו ל-Reca e' allages (כן, אפשרי להגיע לשם עם רכב) או לפחות ל-Rugova Camp שיש לו כביש נגיש טוב ומשם זה הליכה של שעה וחצי/שעתיים בערך לreca e allages שם תתחילו את הטרק. אם אתם מגיעים ממונטנגרו אתם צריכים להגיע ל-Plav, שמבחינת הגעה לשם לא אמורה להיות בעיה כי הכבישים אליה מאוד נגישים.

אפשר להסתמך על הסימונים? לא. אני לא ממליץ לצאת לטרק הזה בלי תוכנת ניווט, אלא אם אתם קוראי גרמנית ממש טוב ומשיגים את הספר האדום שלהם שמסביר מאוד טוב. אבל אפילו אם כן, עדיין תתקשו. המפות גם לא משהו, אנחנו קיבלנו מפה של 1:60,000 ולא רק שממש קשה לנווט איתן, הן גם לא מדוייקות וקשה להסתמך עליהן. כל הפעמים שכן התברברנו בטיול (וזה בקושי קרה) זה בגלל שפשוט פספסנו פניות בGPS שכן קיימות.
הורדנו את אפליקצית Wikiloc (יעלה לכם 8 שקל ל-3 חודשים), תרשמו שם בחיפוש Peaks of the balkans או את שמות המקומות שאתם עוברים בהם וזה ימצא לכם את כל המקטעים (סהכ 9) של Enrit. תשמרו את כל המקטעים Offline בפלאפון. אתם יכולים להסתדר עם זה. אנחנו הורדנו גם את Locus (חינמית)ופתחנו את כל המקטעים שמצאנו בוויקילוק דרכה. הורדנו גם בlocus מפה של האזור של הטרק שהיא מאוד טובה. האפליקציה של הלוקוס תחבר לכם את כל המקטעים למסלול מעגלי אחד גדול (הטרק הזה הוא מעגלי), היא מאוד נוחה. מה שממש טוב בה זה שיש בה גם מסלולים אחרים מסומנים, ככה שאם אתם רואים פיצולי שבילים בדרכים אתם רואים אותם גם באפליקציה ויכולים לראות לאן הם מובילים. כך שגם אם בטעות עליתם על שביל לא נכון אתם יכולים להבין אם הוא בכיוון או לא, ואם בסוף הוא מתחבר לשביל המקורי. אל תשכחו מטען נייד לפלאפון.
באופן כללי הסימון באלבניה יחסית טוב, אך לאחר מכן הוא עשוי מאוד לבלבל, משום שכל השבילים שם מסומנים אותו דבר- אדום לבן אדום.

מה לגבי לטייל עם מדריך? תלוי בכם בעיקר, בערך חצי מהמטיילים או יותר שפגשנו טיילו עם מדריך. יצא לנו גם חלק מהימים לטייל עם מטיילים אחרים שלקחו מדריך, הם מאוד נחמדים וממש עזרו לנו לפעמים בהסעות ובתי אירוח. אם תרצו לקחת מדריך תפנו ל-Zbulo.org. באופן כללי לדעתי אין צורך במדריך אם תבואו מוכנים עם כל המקטעים בGPS ועם מטענים ניידים. אם תרצו ללכת בכל זאת על בטוח או אתם קבוצה גדולה ואז זה משתלם אז אולי כדאי. לא יודע לגבי מחירים.

צריך אישורי מעברי גבול? בעיקרון כן, ואני רושם בעיקרון כי אנחנו הלכנו בלי שפנינו לשום גורם ובלי שלקחנו איתנו שום נייר שקשור לעניין הזה. לא ראינו אף פקח שבדק את זה בדרך, קשה אפילו לדמיין באזורים האלה אחד כזה. לא שמעתי גם על אף אחד שבאמת בדקו לו את העניין הזה בהכנות שאנחנו עשינו לטרק. למעט אנחנו, כולם כן עשו ובאו עם אישורים מוכנים. לדעתי כדאי, זה לצאת בראש שקט יותר, ולכו תדעו... לנו היה מזל, אבל זה עשוי להשתנות בשנים הבאות אם הטרק כן יתפתח יותר.
אפשר לעשות את זה דרך Zbulo.org בתמורה ל-40 יורו לכל הקבוצה (אל תתפסו אותי במחיר) והם דואגים להכל. יש אופציה לעשות את זה עצמאי, ניסיתי להבין את זה פעם ולא הצלחתי ככ, אבל זה להדפיס מסמכים, משהו שצריך ללכת לתחנת משטרה כלשהי בקוסובו (Peja) ובמונטנגרו (Plav) ולהחתים אותן אם אתם חוזרים לאלבניה. לא פגשנו אף מטייל שבאמת עשה את זה. אנחנו בעיקרון נכנסו חזרה לאלבניה בצורה לא חוקית וזה לא נראה שלמישהו שם בכלל איכפת.

איזה ציוד לקחת?
אנחנו יצאנו בלי אוהל/שקש/ציוד בישול... בקיצור תיק קטן. אם אתם גם מחליטים לצאת בלי אוהל, אפשר להסתמך על מקומות לינה בתנאים הבאים:
א. תוכנת ניווט עם המקטעים (לבוא מוכנים גם למצב של גשם ואתה צריכים לתפעל את הפלאפון)
ב. קומו מוקדם יחסית, תשאירו זמן להתברברות ותנאי מזג אויר קשים.
ג. יש 2 מקומות שכן חשוב להזמין מראש- Babino Poje ו Milscevec כי שם אין כמעט בכלל בתי אירוח.
ד. אם אתם יוצאים יחדיו יותר מ-3 אנשים ממליץ לכם להזמין מקום, לא כי הטרק מאוד מתוייר, אלא כי אין הרבה מקומות לינה באופן כללי ולכו תדעו אם תגיע בדיוק איזו קבוצה ענקית של גרמנים למקום.
אם תחליטו לקחת אוהל ליתר ביטחון או לחוויה קצת שונה זה גם סבבה, לפי דעתי אין תשובה נכון או לא נכון לשאלה אם צריך אוהל. אבל קחו בחשבון שחלק גדול מהחוויה בטרק הזה הוא האירוח אצל המקומיים.
לא לשכוח ציוד גשם!!! חשוב מאוד. אם אתם בלי אוהל אין סיבה שתעברו את ה-10 ק"ג בלי מים. שלי שקל 7.4 בלי מים והלכתי עם תיק של 32 ליטר.


לינה בגסטאוסים
בסיפור דרך עצמו יש פירוט של כל הגסטהואסים שישנו בהם עם מספרי טלפון, ככה שאם יש אופציה להתקשר אליהם יום/יומיים לפני עדיף שתעשו זאת. אנחנו לא הזמנו שום מקום מראש חוץ מ-Babino poje וב-Plav, לא היתה לנו שום בעיה למצוא מקום לינה בשאר המקומות.

אפשר לתקשר שם באנגלית? בד"כ בכל בית שיארח אתכם יהיה לפחות מישהו אחד שידע אנגלית. לפעמים זה ילד בן 12 ולפעמים זה המארח עצמו. באופן כללי הילדים יודעים אנגלית יחסית טוב, המבוגרים כמעט וכלום.

כמה כסף לקחת?
אם אתם תהיו באלבניה עצמה מעבר לטרק מומלץ להוציא קצת לק. 133 לק =1 יורו. כדאי כי פשוט הכל יותר זול בלק (מחירים מפורטים בהמשך). בעיקרון כולם יקבלו ממכם יורו ככה שאם לא החלפתם לא נורא. המארחים עצמם תמיד ידרשו יורו בכל שלושת המדינות) אז תבואו מוכנים ללינה עצמה עם יורו. המחירים של האירוח נעים בין 15-30 יורו ללינה +3 ארוחות (סנוויצים לצהריים לדרך). בירה תעלה בד"כ 1 יורו, קפה 0.5 (הקפה שלהם מעולה). תוסיפו כמובן כסף נוסף לנסיעות. אנחנו עשינו חישוב של 40 יורו והכפלנו במספר הימים שנהיה בטיול. אתם לא באמת תגיעו ל-40 יורו ביום, אבל תמיד טוב ספייר. שימו לב שהאלכוהול (ראקי,בירה,יין) לא כלול במחיר, זה תוספת.

כפרים ללא חשמל: Cerem, Doberdol (Balquin,Roshkodol) Miilsvec

תחבורה
באופן כללי אני יכול להעיד שבתוך אלבניה עצמה מאוד זול, אוטובוס בתוך העיר יעלה לכם 30-40 לק (בערך שקל אחד), ובין עירוני ( 300-500 לק לנסיעות של שעתיים וחצי/שלוש). האוטובוסים מזכירים טיוליות של צבא. הפורגונים (מוניות שירות) קצת יותר יקרים, אבל לא בהרבה. אפשר גם תמיד לקחת מונית, ולפעמים אם אתם כמה אנשים זה משתלם. אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית באלבניה תהיו עם לק עליכם אחרת יעשקו אתכם.

אין לי 9 ימים ללכת/לא בא לא ללכת ככ הרבה, יש דרך לקצר?
כן. בעיקרון הכל מתחבר, אבל צריך להכיר את השבילים. אני אציג פה 3 אפשרויות שלדעתי הכי טובות:

טיול של 5 ימים: Theth-Valbone
*נסיעה מולבונה לCerem
Cerem - Dobredol
Dobredol- Babino Poje
Babino Poje- Plav
*נסיעה מפלאב ל-Vusanje
Vusanje-Theth


טיול של 6 ימים: Theth-Valbone
*נסיעה מולבונה לCerem
Cerem - Dobredol
Dobredol- Babino Poje
Babino Poje- Plav
Plav - Vusanje
Vusanje-Theth

טיול של 7 ימים: Theth-Valbone
*נסיעה מולבונה לCerem
Cerem - Dobredol
Dobredol- Millsvec
Millsvec- rugova camp (אופציה לחתוך ל-Peje או לסוע ישר ל-Lequinat)
Lequinat - Babino poje
Babino Poje- Plav
נסיעה מפלאב ל-Vusanje
Vusanje-Theth

איך באמת עושים את הקיצורים האלה תוכלו להבין יותר מהסיפור דרך עצמו.

טיפים כלליים:
אגוזים וחטיפי אנרגיה- מומלץ לחלק אותם לשקיות קטנות אחת לכל יום, אחרת אתם תגמרו את כל השקית ביומיים. המקום היחידי שתוכלו להצטייד בזה באמת בטרק הוא ב-Plav או אם חתכתם בקוסובו ל-Peje.

כלי רחצה- כמעט בכל גסטהאוס יהיה שמפו וסבון, שימו לכם ממש מינימלי בבקבוקונים קטנים. יש גם מגבות, אז אל תסחבו משהו כבד, אנחנו היינו צריכים להשתמש במגבת שלנו רק פעם אחת. בכל המקומות או שיש או שאפשר לבקש וישמחו להביא לכם. אני לקחתי איתי סמרטוט רצפה ממיקרו פייבר (החומר שממנו המגבות שמתייבשות מהר), זה בקושי תופס מקום, מתייבש מהר וזה עולה איזה 10 שקל. לדעתי לא צריך יותר מזה לטרק הזה.

טחינה- ממליץ להביא בבקבוק של חצי ליטר מים, זה ישדרג לכם ממש את הארוחות צהריים וזה גם מאוד מזין.

מים- אין צורך לטהר, המים בבתי אירוח סבבה. 3 ליטר ליום אמורים להספיק. אנחנו לא הגענו לזה בשום מקטע, בד"כ גם יש איפה למלא בדרך (שימו לב לסיפור דרך עצמו).

גז ובישול- אם אתם בקטע של לבשל, עד כמה שידוע לי אין בלוני הברגה באזור הזה (גם בפלאב לא ראיתי). אז תביאו איתכם מתאם (נקירה-הברגה) כי יותר בטוח להסתובב עם זה בתיק מאשר בלון מחובר לגזיה כל הזמן. אנחנו לא סחבנו איתנו שום ציוד בישול. קחו בחשבון שיציאו לכם קפה ותה לאן שלא תגיעו, אפילו בדרכים עצמן סיכוי גבוה שיעצרו אתכם ילדים בכפרים בדרך ויזמינו אתכם לקפה.

קחו ימים ספייר לטרק- אם תרצו פתאום לעצור איפושהו לנוח, מזג אויר לא צפוי, מישהו נפצע... אין לדעת.

GPS לוויני עם אות מצוקה- אנחנו לא לקחנו, אם אתם רוצים ללכת על בטוח אז אולי כדאי. אני אישית גם ראיתי שלושה נחשים מטר ממני וחשבתי על זה באותו רגע שאם הנחש היה מכיש אותי איך לכל העזעזל אני אגיע משם לבית חולים באמצע עליה או ירידה מהר בלי קליטה??? בדיעבד, הייתי לוקח.

יום 0- הגעה

28.8 הגעה לאלבניה ונסיעה ל-Theth
הגענו לאלבניה בטיסה עם קונקשן באתונה. שנחתנו ובאנו לקחת את התיקים היתה עמדה של Vodafone ואחת הבחורות הציעה לנו 3 סימים חינמיים עם 5 GB גלישה ו-200 דקות שיחה (אין לי מושג למה ומה הקץ'). לקחנו בשמחה, עבד רק באלבניה.
מחוץ לשדה לקחנו מונית לשקודר ב-50 יורו(לשלושתנו, נהג מונית מזוייף ייקח 30-40 יורו). אפשר גם לקחת אוטובוס לתוך העיר טיראנה עצמה ב-250 לק (חצי שעה נסיעה), אחכ תצטרכו לקחת עוד אוטובוס לתחנה המרכזית ומשם אוטובוס נוסף ל-Shkoder שישים אתכם בכיכר הדמוקרטיה (שעתיים נסיעה בערך, 300 לק).

לקח לנו במונית שעה וחצי להגיע לשקודר, נהג מונית מזוייף בשקודר (סתם מישהו מהרחוב) קלט אותנו עומדים חסרי מעש ומתלבטים מה לעשות והציעה לנו שיקח אותנו לtheth ב60 יורו (לשלושתנו). החלטנו ללכת איתו כדי להגיע לתת' (הם אומרים Fef) עוד באותו יום שנוכל להתחיל את המקטע הראשון על הבוקר. אחרת זה נסיעה בפורגון (10 יורו לאדם) רק בבוקר למחרת (7 וחצי בבוקר, הגעה בסביבות 11-12). אם תחליטו כן לישון בשקודר קיבלנו תגובות חיוביות ממטיילים ששהו בגסטהאוס שנקרא: mi casa es tu casa, הוא נמצא ממש ליד ה-Information center של שקודר. החברה בגסטהאוס גם יכולים לעזור לכם לעלות על הפורגון שיוצא בבוקר.

הנסיעה לא כ"כ מומלצת למי שיש בחילות בנסיעות, היא ממש בדרך לא דרך על צוק ודיי מלחיצה. לפחות השעה באחרונה מבין ה-3, השעתיים הראשונות סבבה. אם תסעו בג'יפ 4X4 טוב אז ממש פחות תרגישו את הדרך הלא נוחה. בtheth הנהג לקח אותו לגסטהאוס של חברים שלו:
Gjergi Grerela , היה אירוח נחמד, 25 יורו ללינה+3 ארוחות. אני ממליץ יותר על מקום אחר שישנו בו שסיימנו את הטרק:
Bujtina Polia -+355693016781 קוראים לו פאבלין, הוא גם הרנג'ר של תת', ממש סבבה אצלו. (24 יורו ללינה +ארוחת ערב ובוקר).
או תתקשרו ל- Nard- +355666669944 (אותו גסטהואס רק מישהו אחר).

באופן כללי יש בתת' מלא גסטהאוסים, אתם תסתדרו גם אם לא תזמינו מקום. בתת' יש חשמל, קליטה, היה Wifi ב-2 הגסטאוסים שהיינו (תחילת הטרק ובסיום).
מומלץ לבקש מבעל הגסטהאוס איפה שלא תהיו להתקשר כבר לבחור שיארח אתכם אצלו ב-Valbone, משום שהמקטע הראשון לא באמת מסתיים בולבונה, אלא בערך 3 ק"מ על כביש לפני הכפר עצמו, ואז הבחור יוכל לאסוף אתכם מסוף המקטע במקום שתלכו על כביש. אתם יכולים להתקשר ל-
Bajram curri (Valbone) : 0683681803, הבחור יודע אנגלית טוב (המס' מופיע לי בלי הקידומת, מניח שהיא כמו אצל הקודמים).

מקטע 1- Theth Valbone

אכלנו ארוחת בוקר ב-7 ויצאנו לדרך ב-8. מהגסטהאוס שישנו יש הליכה קצת לשביל, יש דיי הרבה מקומות למלא מים בעליה, ולפחות 2 בתי קפה שראינו שאפשר לעצור. באופן כללי הסימון ביום הזה טוב ואפשר להסתמך עליו. כל כמה דקות יש סימון אדום-לבן-אדום על עצים או אבנים. יש עליה של בערך 1000 מ' אבל נמשכת על דרך של 6.5 ק"מ ובשביל נוח יחסית. רוב העליה מוצלת. מנקודת ההתחלה יש כשעה עלייה עד ל"בית קפה". אז העלייה מתחילה להיות תלולה יותר לסירוגין, סה"כ עד לפס לקח לנו שעתיים. בפסגה לצערנו היה ערפל ולא ראינו כלום, אז אני מצטט ממטיילים אחרים: "הנוף מהמם, בעיקר אם מתקדמים עוד קצת לכיוון המשך המסלול (תחילת הירידה), נחשף כל עמק ולבונה" (תודה אוהד וגל).

הירידה לקחה לנו 3 שעות, מתחילה תלולה ואז מתמתנת. יש בדרך את קפה סימוני וקפה נוסף באווירה סטלנית למדיי. הוא גם יכול להכין לכם פסטה ממש סבבה ב"בית קפה" שלו. לקראת סוף המקטע הסימונים כבר פחות קיימים. המקטע מסתיים בכביש ולידו "מלון". מכאן יש 3 ק"מ על כביש עד לולבונה עצמה. אנחנו ביקשנו ממקומי שהיה שם להתקשר לבחור מהגסטהואס מולבונה שיאסוף אותנו, הוא ממש שמח לעזור לנו. אספו אותנו תוך 5 דקות. הגסטהאוס ממוקם על גדת נהר עם מים שקופים (שאם מגיעים לשם מוקדם ניתן להיכנס להשתכשך בהם). המארחים הם אנשים מקסימים ודוברי אנגלית כך שיכולנו לשאול שאלות ולהתעניין. היה אוכל מצויין (ערב, בוקר וצהרים ארוז), מקלחת טובה וחשמל, במחיר 20 יורו לאדם. קליטה לסירוגין. יש 15 דקות הליכה על הכביש (לכיוון חזרה לבית מלון) בר/מסעדה עם Wifi ואפשר לקנות שם גם בירות. אנחנו קנינו שם בקבוק יין בבקבוק פלסטיק שיהיה לנו להמשך הטרק. ישנו בחדר של 8 אנשים עם עוד בחורה אוסטרלית.

מקטע 2 - Cerem to dobredol

החלטנו לדלג על המקטע מ-Valbone ל- cerem (צ'רם). שימו לב שהמקטע הזה כולו הליכה על כביש ונשמע משעמם. יש שביל אחר שהרבה יותר יפה אם אתם כן רוצים להגיע לצ'רם רגלית, הוא לא קשור לשביל הרשמי של הטרק אבל מתחיל ממש ליד הגסטהאוס שישנו בו. השביל מופיע באפליקציה של לוקוס, הוא נראה לא קל אבל השמועות אומרות שהוא ממש יפה. אנחנו החלטנו לוותר כי זה היה הטרק הראשון של דפנה ולא רצינו להעמיס עליה יותר מידי כבר בהתחלה. בנוסף גם לא באמת ידענו מה תוואי ההליכה, אבל לפי המפה נראה שהמסלול מגיע ממש כמעט למונטנגרו ואז חותך לצ'רם.

ביקשנו (בלילה לפני) מבעל הגסטהאוס אם הוא יכול להקפיץ אותנו לצ'רם בבוקר. הנסיעה עלתה לנו 30 יורו (לשלושתנו) וארכה בערך שעה. ירדנו איפושהו לא על המסלול, אבל לא היינו רחוקים כ"כ ובעזרת התוכנת ניווט התחברנו לשביל שמתחבר בסופו של דבר לשביל המקורי (במקום לחזור אחורה ולהתחבר). עלינו מהכפר עצמו על שביל ג'יפים בעליה שנראה שעושה עיקוף דיי גדול, אבל עליה נוחה. התחברנו לשביל המקורי ועצרנו בבית קפה ובו שלט "5 שעות לדוברדול". פה פגשנו 2 ישראלים (עידו וערן המגניבים) והמשכנו את המקטע ביחד.

משם הדרך מעט יותר מישורית. אחרי 20-30 דק' מגיעים לפיצול מבלבל ובו חץ שמאלה וגם חץ ימינה. בעזרת האפליקציה הבנו שצריך ללכת לכיוון החץ השמאלי, הדרך עושה עיקוף וצריך להיות עירנים לנקודה שבה יש לפנות ימינה (רואים רוג'ום גדול שאם מתקרבים ניתן לראות עליו סימון של השביל וכיתוב B23). פה קצת התברברנו משום שהמשכנו עם השביל למטה, וצריך לשים לב שיש פנייה יותר גבוהה מימין לתוך היער. כאן מתחיל טיפוס קל על ההר, כשעה וחצי-שעתיים. הסימון בחלק זה היה סביר ותדיר, אך בכל זאת נעזרנו באפליקציית הניווט. כאשר תתקרבו לבלצ'ין סביר להניח שיבוא אליכם ילד מהכפר ויציע לכם לעצור אצלם לקפה. באזור ה-Pass יש בדרך בקתה נטושה שכנראה שימשה בעבר לביקורת מעבר גבול- לא היה בה אף אחד. מה-Pass לדוברדול לקח לנו 3 שעות (הסימון יחסית בסדר).

בדוברדול לקחנו את הגסטהאוס הראשון מצד שמאל. אין חשמל בכפר, אין מים חמים, קליטה לסירוגין/ללא, קר מאוד שם. דוברדול מיוחדת, היא עמק שמוקף בהרים ומאוד מבודד מבחינת גישה. מכל הכפרים שהיינו בהם, זה הכפר באוירה הכי אותנטית שחווינו, כאילו באמת חזרנו אחורה בזמן. ממליץ מאוד לצפות בכוכבים בלילה, מבטיח לכם שלא תתחרטו. יש שם ילדה בשם ליסה שמדברת אנגלית דיי סבבה והיא תנהל את התקשורת איתכם. יש לה עוד אחות קטנה לילה. 15 יורו ללילה +3 ארוחות. ראקי חינם, יורו נוסף לכל בירה. הארוחת ערב השניה הכי טובה בטרק, אירוח ויחס מהמם. תבקשו מהם להדליק את הקמין איפה שתאכלו את הארוחת ערב. Leonard, doberdol: 0685890367

מקטע 3 - Doberdol ל-Milscevec

מכיוון שלדפנה היו כאבים בברכיים ביררנו על אופציה שתעשה את המקטע הזה על סוס. ליסה אמרה לנו שלדוד שלה יש סוס והוא יכול לקחת אותה תמורת 50 יורו לMilscevec (מילשבץ). היום הזה עשוי להיות קצת בעייתי מבחינת הסימון, לנו הבעיה נפתרה שלקחנו את הסוס לדפנה כי הבחור ידע את הדרך. זה יום ההליכה אולי הכי יפה בטרק (היום מ-Lequinat ל-babino poje מתחרה איתו על התואר). אין מים ואין צל עד רושקודול. התחלנו יציאה ב-7:30 בבוקר. יש לציין שמדובר ביום ארוך ולא קל פיזית, עם מספר אופציות להתברברות בניווט, כך שאני מציע להתחיל אותו יחסית מוקדם. הבוקר נפתח בעלייה שלא בדיוק ברור היכן יש לטפס אליה. האפליקציה כל הזמן תגיד שהשביל נמצא בכיוון אחד, אבל השביל הנוח שתראו מולכם הולך בכלל לכיוון ההפוך. צריך לעלות על הגבעה הצפונית ולא הצפון מזרחית. השביל שצריך להמשיך איתו בעליה מוביל שמאלה (ממש בכיוון ההפוך מהאפליקציה) אבל זה השביל שצריך לקחת! אם תהיו מספיק סבלנים אתם תתחברו בסוף לשביל המקורי, תעשו עיקוף גדול אבל העליה נוחה מאוד וזה שווה את זה. אנחנו עלינו איתו וב-100 מטר האחרונים חתכנו דוך לפאס, דפנה המשיכה עם המדריך והסוס על השביל, הם הגיעו אלינו על דרך יותר נוחה אז כנראה שווה פשוט להמשיך עם השביל. בערך שעה הגענו ל-Pass (2262m), זה פאס צדדי ממש ליד השביל עם נוף משוגע. השביל מפה ממשיך בהליכה על רכס עם נוף מדהים והליכה נוחה.

מגיעים בשלב מסוים לשלט של הגבול (אתם תראו בצד אחד סימון אדום לבן של עיגולים ובצד שני פסים). ממשיכים עם השביל בצד המזרחי של הרכס עד לשלט נוסף שמראה 2.40 לרושקודול. אם אתם רוצים לקצר את הטרק אתם יכולים לחתוך כאן כבר למונטנגרו לבבינו פויה (שעה וחצי הליכה לפי השילוט). הסימון על הרכס יחסית בסדר. לאחר מכן מגיעים לשלט שאומר שעה לרושקודול (שקר) לאחר עליה ל-Maja e male. מכאן בסוף העליה מתחילה הירידה לרושקודול שאמורה להיות בכיוון הכללי בעמק מימינכם(מזרחית). כאן אתם עשויים להתבלבל. תישארו למעלה על הפס וקחו מבט רגע למטה: אתם תראו שביל שחותך מזרחה (ימינה) בעמק למטה- זה השביל, הוא לא מסומן. אתם תראו גם בהמשך שביל הרבה יותר ברור עם עליה לרכס ממול, ואז המשך על הרכס מזרחה לכיוון רושקודול- זאת הדרך חזור של המקטע מ-Lequinat ל- Babino poje. יש לכם כאן 2 אופציות: 1 לחתוך כמו שאנחנו עשינו מזרחה בעמק עד רושקודול, אם תבחרו בזה תנסו להישאר בשביל שמזרחית לנחל, הוא יותר נוח מהאחרים. הדרך לא מסומנת, למעשה ראינו רק סימון אחד. האופציה השניה היא לעלות על הרכס ממול, להמשיך עם השביל עליו מזרחה עד רושקודול ואז לרדת אליה דוך מלמעלה. לדעתי האופציה השניה מיותרת, היא גם תיקח לכם יותר זמן ומאמץ וגם אתם תעברו שם בחזור גם ככה.

שימו לב שיש המון שבילים שהולכים יחסית קרוב לנחל, אנחנו הלכנו על אחד יחסית מזרחית אליו ובסוף גם התחברנו לנחל עצמו קצת לפני שהגענו לרושקודול, תנסו להישאר מעט מזרחית לנחל בהליכה, השביל היה יחסית נוח.
שהתקרבנו לרושקודול לא היינו על השביל והיינו צריכים להתחבר אליו בחזרה. ראינו באפליקציה שביל שמסומן בקו מקווקו שחור שמתחבר אליו, השביל עובר בתוך רושקודול עצמה. בעיקרון השביל המקורי לא נכנס לכפר עצמו. חצינו דרך הכפר והתחברנו לשביל המקורי. מכאן המשכנו ל- Milscevec בערך שעה/שעה וחצי הליכה (לכו לפי התוכנת ניווט). בדרך עוברים בכפר נוסף שנמצא 2 ק"מ לפני מילישבצ'.
אנחנו התארחנו אצל: Milscevec ,Rustem mulai (הבית הראשון מימין). 25 יורו ללינה+3 ארוחות. יש מים חמים על הסקה, אין חשמל. אוירה טובה.
Email: adriatik_72@hotmail.com. יש בבית בד"כ ילדה בשם אילדה שיודעת אנגלית טוב (שאנחנו הגענו היא כבר חזרה ללמוד בבית ספר).
אין ככ מקומות אירוח במילשבץ, אז מומלץ להזמין מראש. לנו היה מזל כי היה דיי ריק שהגענו. בעל המקום דובר קצת צרפתית, הוא לא יודע כמעט כלום באנגלית. הוא ניסה לתקשר איתנו ואמר לנו שהוא מרצה לגאוגרפיה, והתגאה מאוד שהגענו מישראל ובכך שבאזור הזה הצילו יהודים מהנאצים (המון פנטומימה). עצרנו למחרת כאן ליום מנוחה.

מקטע 4- Milscevec to Reca e' allages

יצאנו ב-8:20 לאחר יום מנוחה שעזר מאוד לדפנה והיא חזרה לכוחותינו. המשכנו על השביל הראשי של Milscevec עד שרואים אבן גדולה עם סימון שמאלה. כאן מתחילה העליה. הסימונים לא ככ קיימים לאורך העליה עצמה עד לקראת הסוף, באופן כללי יש המון שבילים למעלה ולא ברור מאיפה הכי כדאי לעלות. אנחנו נצמדנו כל הזמן לתוכנת ניווט והיה יחסית סבבה. חייב לציין שיש המון עשביה קוצנית בעליה וגם ראינו נחש מטר מאיתנו, אז מומלץ מכנס ארוך. בסוף העלייה (בערך שעה הליכה) רואים את המשך הטיפוס עד לעוקף, טיפוס שלקח כחצי שעה ובמהלכו מתחיל סימון אדום-לבן-אדום אחריו כדאי לעקוב. אותו סימון ממשיך עם ההגעה לפסגה. יש הליכה יחסית מתונה בתוואי שטח סלעי, שהופכת לירידה קלה ואז הליכה בשביל ברור ומסומן במשך כשעה. מגיעים לאגם שבאותם ימים היה מיובש, ממנו אין סימון ברור וצריך להעזר באפליקציה על מנת למצוא את הדרך. יש עלייה קצרה מהאגם ואז צריך למצוא את הדרך לשביל שמוביל לירידה הגדולה. היא מתחילה בצד המערבי של הרכס ויורדת לכיוון צפון. אתם אמורים לראות את הכביש מלמעלה. לקח לנו בערך שעתיים וחצי למטה. מצטער לבשר, אבל גם פה ראינו נחש מטר מאיתנו. זאת הירידה הכי מעצבנת בטרק.

תחילה הירידה מסומנת היטב ויש ללכת לפי הסימונים. אחרי כשעתיים השביל כבר הפך לשביל עפר רחב ומתפצל לשניים. כאן במקרה ראינו סימון צדדי שמוביל לתוך היער. כלומר, לא ממשיכים באף אחת מהדרכים בפיצול אלא מחפשים סימון בדרך צדדית בין העצים. קצת קשה לעבור כי נפלו שם עצים והשביל לא מסודר אבל זו הדרך שיש לקחת והאפליקציה מסייעת לשמור על הכיוון הכללי, לצד הסימונים. אחרי ההליכה ביער מגיעים שוב לירידה חדה בתוך העצים שבסופה סיימנו את ההליכה. יש לשים לב שאין כלל מקורות מים במהלך הקטע הזה וזה יום ללא הרבה צל כך שיש להצטייד בכמות מים גדולה מראש. שהגענו לסוף הירידה אתם מגיעים לאזור עם מסעדה שקרובה אליכם יחסית מימין, ועוד אחת שלא ככ תראו אבל היא נמצאת משמאלכם. תמשיכו שמאלה על השביל ל-Rugova camp כי במסעדה משמאל יש Wifi ואוכל שווה יותר. אם אתם בקטע של סטייק ממש טוב אז יש שם אחד כזה רק ב-7 יורו. בחנייה של המסעדה פגשנו את בעל הגסטהאוס (Armando) שתכננו להגיע אליו בערב. הוא במקרה הוריד שם שני אמריקאים לשתות קפה. לאחר הארוחה המפוצצת במסעדה ביקשנו ממנו טרמפ לגסטהאוס שלו, הוא הקפיץ אותנו ללא תשלום. בעיקרון מכאן יש לכם עוד 6.8 ק"מ הליכה עד לreca e allages כאשר 2 ק"מ הן הליכה על כביש. אם אתם רוצים לחתוך לPeje זה המקום. אם אתם רוצים לקצר את הטיול ולדלג על קוסובו זה

המקום- אפשר לנסוע מפה ל-Lequinat (אם אתם רוצים לאכול סטייק טוב ולשתות בירה זה גם המקום).
ישנו ב- Panorama guesthouse. Armando: +38649250124 הוא יודע אנגלית סבבה, תגידו לו שאתם מישראל ותחיו טוב. אם יש דמות שאתם חייבים לפגוש בטרק הזה זה ארמנדו, מלך. ואתם גם תריצו חיקויים שלו אח"כ כל הטיול :-)
יש חשמל /מים חמים, אין Wifi. יש קליטה. 25 יורו לשלוש ארוחות +לינה. יש לו כמה בקתות.
*שימו לב שבסוף אוגוסט יש פה פסטיבל של כמה ימים ברוגובה קאמפ ובלתי אפשרי כמעט למצוא מקום לישון, אנחנו למזלנו הגענו יומיים אחרי*

##
למי ממכם שירצה לחתוך לPeje, אני מצרף כאן סיפור דרך חלקי על ההגעה ל- Peje ומשם דילוג ישר לLequinat מפי גל ואוהד שעשו מקטעים מהטרק שבועיים וחצי לפנינו (תודה אוהד וגל):
בסוף הירידה הגענו למלון Rugova שהציעו לנו מיניבוס ל-Peje (פיה) במחיר 30 יורו (לשישה אנשים), אך החלטנו להיות הרפתקנים ולתפוס טרמפים. להפתעתנו זה לא היה בעייתי ותוך זמן קצר עצרו לנו רכבים שלקחו אותנו לעיר. הדרך לעיר הייתה מקסימה וניתן להתרשם מהקניון ומהנהר שזורם בו. הגענו למלון המפנק Dukagjini (אין הרבה אופציות אחרות בעיר להתפנק) ונהנינו מהנקיון, המיטה הנוחה והמיזוג. הזמנו את המלון מראש דרך booking.com, והוא עלה לנו 77 יורו לחדר. זוג נוסף שטייל איתנו הזמין חדר בקבלה כי האתר לא עבד ודרשו מהם 100 יורו, כך שכדאי להזמין באינטרנט. מוכרחים לציין כי התאכזבנו מהספא- החמאם היה סגור לשיפוצים והג'קוזי היה קר. טיילנו לנו בעיר החביבה ואכלנו סטייקים מצויינים במחיר טוב ב-Doncafe house בשדרה הראשית ממש קרוב למלון. בנוסף, יש מאפייה מומלצת וזולה ברחוב של המלון (יוצאים ממנו ופונים ימינה, ממוקמת מאחורי תחנת דלק)

ההגעה ל-lequinat: יום קודם לכן כאשר ניסינו להבין כיצד אנחנו מגיעים ל- Te Liqeni ניתקלנו בקשיים. תחילה נציגי הקבלה במלון ומס' אנשים ששאלנו ברחוב לא הבינו מה זה המקום הזה. לפי מפה של גוגל ראינו שהמקום נמצא בכלל במונטנגרו והתחלנו לחשוש שנצטרך לצאת מקוסובו בדרך מסודרת כאשר למעשה לא החתמנו דרכון בכניסה אליה. רק כשהראנו את המפה הרשמית של הטרק והתמקדנו ב-Leqinat התחילו להבין על מה אנחנו מדברים. שני המקומות הנ"ל נמצאים בקוסובו, לא הרחק מהכפר Kucishtes. מתוך תחושת הבלבול וקוצר הזמן החלטנו ללכת על בטוח (מונית ספיישל שהזמינו עבורנו בקבלה של המלון- עלתה ל4 אנשים 40 יורו). מדובר בנסיעה של 40 דק' עד ל Kucishtes ועוד כ10 דק' נסיעה על כביש עפר במעלה ההר עד ל- Leqinat למסעדה Guri I kuq##

מקטע 5 Reca e allages to Drelaj

את המקטע הזה החלטנו לפצל מכיוון שיש לנו המון זמן לטרק ולא מיהרנו לשום מקום וגם בגלל שלדפנה מידי פעם כאבה הברך. בעיקרון המקטע המקורי הולך עד Lequinat ונמשך 23 ק"מ.
יצא לנו יום קל יחסית של 10 ק"מ עד ל-Drelaj (דרליי). התחלנו יחסית מאוחר בסביבות 10, נפרדנו מארמנדו ואשתו, הוא הראה לנו איפה הכי טוב להתחבר לשביל. מהגסטהאוס ממשיכים על שביל עפר רחב, בשלב מסוים יש פניה שמאלה, שימו לב לתוכנת ניווט (אנחנו פשוט המשכנו עם השביל הנוח הזה ופיספסנו את הפניה). העליה עצמה דיי נוחה, המ-100 מ' האחרונים תלולים. בסוף העליה תגיעו לשלטים שמכוונים לכל מיני מקומות, שולחן עץ ומפה של האזור. קחו את השביל השמאלי (אם אתם עם הגב לשילוט ולמפה), הימני מוביל לאיזה כפר למטה, יש גם המשך ישר שמוביל לאחת הפסגות הקרובות- אם אתם מעוניינים לטפס לשם אפשרי אם תפצלו גם את המקטע, תצאו מוקדם ותשנו בdrelaj, ראינו זוג גרמנים שעשה את זה).

עם השביל השמאלי יש הליכה על מישור לצד הרכס ולאחר מכן מתחילה ירידה ל-Drelaj. באופן כללי יש המון פטל במיוחד בעליה מהגסטהאוס עד לשלטים/שולחן/מפה של האזור. שימו לב בירידה ל-GPS כי היא בשביל מאוד נוח, לכן קל פשוט לזרום איתו ולפספס פניה חשובה, הסימונים נעשו מטעים בנקודה כלשהי ולא היו בהתאם לג'י פי אס (לכו תמיד עם הג'י פי אס!). אתם אמורים לעבור 2 בתי קברות עד ל-Drelaj. הסימון כן חוזר לקראת סוף הירידה. התארחנו ב- Shqiponja, Drelaj: +38649586740. שהינו שם עם חבורה גדולה של גרמנים וחששנו שלא יהיה לנו מקום לינה כי נראה שזה המקום היחידי שם לישון, אבל יש להם מלא חדרים ומיטות ואין סיבה לדאוג. מחיר של 25 יורו ללילה+3 ארוחות. ללא ספק הארוחת ערב הכי טובה בטיול (כנראה בגלל הקבוצה הגדולה של הגרמנים שהזמינו מראש אז הכינו ארוחה שווה). יש חשמל, אין Wifi, יש קליטה. יש אופציה גם לשים שם אוהל. אירוח מעולה ומומלץ.

מקטע 6 Drelaj to Guri i kuq (Lequinat)

מכיוון שכאבי הברכיים של דפנה חזרו שלחנו אותה במונית ליעד הבא ואני ואוליבר המשכנו רגלית. מונית לGuri kuq עולה 20 יורו ואפשר לבקש מבעל הגסטהואס בדרליי. את הארוחת צהריים לקחת לדרך. מכינים עצמאית בבוקר (המאחרים יוציאו המון אוכל/לחם וניילון נצמד). מהגסטהאוס יש הליכה של בערך 2 ק"מ על כביש, לאחר מכן יהיה שילוט לכפר Dugaive. היכן שהשלט מופיע יש לפנות שמאלה ולאחר עליה של בערך שעה ורבע נראה כפר מאוד יפה ושלו. יש מידי פעם התפצלויות שבילים בעליה לכפר, אז שימו לב לGPS. שאתם מגיעים לכפר הסימון מטעה, תדבקו בתוכנת ניווט שאומרת לעבור בתוך הכפר עצמו. ממליץ לעצור פה ופשוט לשכב על הדשא ולא לזוז. יש בכפר בית שמעוצב ממש כמו טירה קטנה. השביל מדוגאיב ממשיך לתוך יער ולאחר כמה דקות הליכה מתחילה ירידה שחלק גדול ממנה בתוך היער עצמו.

בסוף הירידה שתצאו מהיער תיהיה לכם אופציה לפנות ימינה או שמאלה. צריך לפנות שמאלה בשביל וממשיכים לרדת עד שתגיעו לכביש יחסית מרכזי. כאן יהיה מולכם כביש מימין, כביש משמאל וכביש מאחוריכם (כולם מתחברים). אתם צריכים לעלות על הכביש הימני (תוודאו שאתם הולכים מימין לנהר) זאת הליכה קצת מלחיצה על הכביש כי אין שוליים ונוסעים שם יחסית מהר, תוודאו שאתם בצד שרואים אתכם או שתתפסו טרמפ. אתם ממשיכים על הכביש הזה בערך ק"מ וקצת עד לפניה שמאלה לכביש נוסף שבו מתחילה העליה ל-Guri i Kuq. כל העליה על הכביש ומאוד משעממת, אנחנו עלינו אותה רגלית אבל אם אתם תופסים טרמפ ממליץ לכם לעלות עליו.

בLequinat יש 2 מסעדות ו-2 מקומות לינה שונים, כולם יחסית קרובים אחד לשני. אחד מהם זה Guri i Kuq (אני לא זוכר את השם השני, אתם תראו שילוט אליו בדרך). אנחנו ישנו ב-Guri i kuq עלה 20 יורו ללילה. ארוחות בנפרד במסעדה עצמה. יש קליטה/חשמל/מים חמים. אתם תקבלו ממש בקתה גדולה משלכם/עם עוד אנשים (תלוי כמה אנשים יהיו שם).
מספר של Guri i kuq :
+37744150551 או +38649150551 או +38649150551(בקוסובו יש תמיד כמה מספרים בגלל שזאת מדינה חדשה ויש עדיין בלגן עם העניין הזה).
אם אתם רוצים לצאת למחרת מוקדם קחו בחשבון שהמסעדה נפתחת ב7 וחצי בבוקר. לכן אם אתם רוצים לצאת יותר מוקדם תקנו משהו בערב לפני ותכינו סנדוויצים. אפשר לבקש מהם נייר עטיפה, הם ממש נחמדים שם (המלצר הביא לנו למרות שאפילו לא ביקשנו). אנחנו כן אכלנו שם בוקר למחרת וארזנו במסעדה סנדוויצ'ים לצהריים.

*שימו לב* יש wifi אז זה בדיוק הזמן לשריין מקום ב-Babino poje אצל ארמנד אם עדיין לא עשיתם זאת. אחרת יכול להיות שלא יהיה לכם מקום לינה, כי לא היה שם כמעט בכלל מקומות לינה שהגענו לשם מלבד ארמנד. מה גם שהאירוח אצלו ממש שווה ולא כדאי לפספס. תשלחו לו מייל, יש לו
אתר: triangle-woodhouse.com
זאת גם בדיוק ההזדמנות להזמין כבר מקום ב-Plav (אם אתם צריכים מידע על איפה לישון שם,יש מידע על מקומות לינה ב-Plav בסוף מקטע 8)

מקטע 7 Guri i Kuq (Lequinat) to Babino Poje

מדובר על אחד מימי ההליכה הכי יפים בטרק, יום ארוך יחסית. תוודאו ששלחתם מייל לארמנד והוא אישר. אנחנו שלחנו יום לפני והוא ענה ממש מהר.
אכלנו ארוחת בוקר ב7 וחצי, ארזנו סנדוויצים לצהריים כבר יום לפני בארוחת ערב של אתמול (היה לנו מקרר בגסטהאוס). לאחר טיפול פיזיותרפיה מסור ומנוחה יחסית, דפנה חזרה לכוחותינו. השביל מתחיל ממש לפני הכניסה למתחם של Guri i kuq. אם אתם עומדים מול השער בכניסה השביל ממש מימין לצד החומה. היום התחיל בעלייה עד לאגם (בערך שעה).

כשאתם מגיעים לאגם הראשון הסימון הולך או ימינה לעלייה תלולה או שמאלה (צפון מזרח). השביל השמאלי יותר קל ויחסוך לכם המון מאמץ. אנחנו לקחנו את השמאלי. כעבור חצי שעה תגיעו לאגם השני שהיה מיובש. בין שני האגמים יש מקור מים, ניתן לראות אותו במהלך ההליכה. בנקודה הזו הצטיידנו בהרבה מים ליתר היום משום שיש מקור מים רק לקראת סוף היום והוא לא נמצא על השביל. שימו לב כאשר אתם מגיעים לאגם השני, יש סימונים גם מימין אליו וגם משמאל. תישארו בצד השמאלי של האגם כי הסימונים בצד הימני לא קשורים ומובילים לפסגה אחרת. בהמשך הטיפוס תראו שלט צהוב לפני פיצול שבילים שיראה: Altitude 2091m. תיקחו את השביל הימני עם הכיוון לRoshkodol, עוד קצת ואתם בפסגה. הנוף משם מדהים!

מהפסגה יש ירידה קצת והליכה ממש יפה במישור על הרכס עצמו. לאחר חצי שעה נוספת של הליכה ניתן לראות את רושקודול ממש מתחתכם משמאל ואת מונטנגרו מימין. ממשיכים ישר עוד 10 דק' ואז מגיעים לשלט "עוד שעתיים ו-40 דק' לבבינו פויה". התזמון די מדויק והדרך מסומנת (מכאן אם תסתכלו שמאלה תזהו את היום הליכה מדוברדול למילשבץ, זה בדיוק הרכס משמאל שהגעתם ממנו באותו יום ).
הירידה מתחילה באזור השלט הצהוב יחסית ממול הרכס שהגעתם ממנו מדוברדול, לא מצאנו סימון מסודר וירדנו לפי התוכנת ניווט עד שהתחברנו לירידה באופן יותר מסודר ושם כן היו סימונים. בשלב מסוים נעלמו הסימונים והלכנו לפי התוכנת ניווט בשביל יחסית נוח. בסוף הירידה הגענו לחווה קטנה וחצינו אותה עד שהתחברנו לכביש עפר. התקדמנו בכביש עפר בערך ק"מ וחצי עד שמגיעים ל-Triangle guesthouse (יש שילוט בדרך, אבל ליד הבית עצמו אין שילוט אז שימו לב שלא תפספסו משמאלכם).
Triangle guesthouse, Armend
Triangle-woodhouse.com, אירוח מעולה. אשתו של ארמנד מבשלת מדהים. הם ממש בקטע של להשקיע באוכל. המקלחת הכי טובה בטיול.
30 יורו ללילה +3 ארוחות. קליטה בקושי/ללא, אין Wifi, יש חשמל/מים חמים.

מקטע 8 Babino poje to Plav

באופן כללי יש לציין כי מדובר ביום שבו הדרך מסומנת היטב ולא היו לנו כלל התברברויות. בבוקר ארמנד הראה לנו היכן להתחיל את יום ההליכה (לא הדרך הרשמית של הטרק אך מסומנת). עולים ביער חצי שעה בערך ואז מגיעים לדרך עפר ומשתלבים עם המסלול הרשמי. אחרי כמעט שעה הליכה יש מקור מים וקצת לאחר מכן יש שלט לכיוון פלאב. יש הליכה של שעה פחות או יותר בתוך יער והסימון טוב. אחרי כשעתיים מגיעים לאגם ממש יפה שם עשינו עצירה ארוכה וטבלנו במים. לאחר מכן איגפנו את האגם משמאל בדרך סלעית שהופכת לעלייה ביער. אחרי קצת פחות מחצי שעה מגיעים חזרה לדרך עפר ולוקחים בה ימינה לכיוון פלאב (יש שילוט ברור). אחרי עוד רבע שעה פונים שמאלה מהשביל (מסומן) ועולים קצת עד שמגיעים לאוכף עם נוף יפה. לוקחים את השביל ימינה וממשיכים בירידה שעתיים נוספות עד לנחל שבו ניתן למלא מים. אחרי המפגש עם הנחל ממשיכים ללכת לצידו ויש לשים לב לבקתת עץ קטנה משמאל הדרך שמסמנת שצריך לחתוך לכיוונה ולרדת מכביש הג'יפים לתוך היער. יש 10 דק' הליכה בתוך הנחל, מה שהיה שונה ונחמד, אבל יתר ההליכה לפלאב היא די סתמית- כשעתיים על דרך ג'יפים. לקראת סוף הדרך ניתן לראות מרחוק את פלאב שנראית פסטורלית וציורים למדיי, אם כי כאשר נכנסנו למרכז העיר (אליו יש שילוט) הרגשנו שאנחנו נמצאים בעיר אפורה ורגילה.

אנחנו לא הזמנו מקום מראש בפלאב. נשארנו בקשר טלפוני עם הישראלים (עידו וערן) שפגשנו בדרך לדוברדול בימים הראשונים, הם היו שם בדיוק ביום מנוחה שהגענו וסידרו לנו מקום לינה (תודה י'מלכים!). ממליץ לקבוע מקום מראש בפלאב כי זה מבאס לסיים את היום ולהתחיל להסתובב בעיר ולחפש מקום פנוי, יש מצב גם שלא יהיה כזה במרכז העיר, אלא רק רחוק יותר שצריך כבר הסעה. אנחנו לקחנו דרך Booking.com דירה עם ערן ועידו ממש במרכז העיר צמוד לInformation center של Peaks of the balkans. עלה לנו 50 יורו לכולם (5 אנשים). למחרת נשארנו בדירה ליום חופש ועידו וערן המשיכו.
מקומות לינה נוספים שמומלצים ב-Plav מפי מטיילים אחרים שטיילו איתנו: Cafe Timm הבנתי שנחמד שם, 15 יורו לאדם.
יש את האופציה גם של Lake Views שנמצאת יחסית רחוק יותר מהמרכז (2 ק"מ), אבל אוהד וגל היו שם וממש לא המליצו אז התרחקנו משם.

מקטע 9 Vusanje - Theth

היתה לנו פה התלבטות. לבסוף החלטנו לדלג על המקטע מPlav ל Vusanje. זה מקטע של 28 ק"מ והחלטנו לוותר. יש לכם פה כמה אופציות אבל לגוון או לשנות את הטיול אם לא בא לכם על היום הזה:
א. לדלג כמונו (הסבר בהמשך)
ב. לנסוע לSkala. ממה שהבנתי מקום ממש יפה לא רחוק מפלאב. אחד המדריכים מקוסובו המליץ לנו לנסוע לשם, הוא אמר שהוא נוסע עם הקבוצה שהוא מדריך לשם כי זה אחד המקומות הכי יפים באזור הבלקן. אפשר לעשות שם טיולי יום. יש מצב טוב גם שאפשר להגיע מסקאלה רגלית לVusanje וכך להתחבר לשביל המקורי, זה נראה ממש קרוב במפה. אבל לא ביררתי את זה כי ירדנו מהעניין. לחברה האחרים נמאס כבר ללכת והספיק להם עוד יום הליכה אחד.
ג. המסלול המקורי מתחיל על כביש, לא ברור כמה בדיוק, אבל לפי מה שהסתכלתי באפליקציה זה דיי הרבה וממש יכול לקצר את היום ולהפוך אותו לסבבה יותר אם תקחו מונית עד הנקודה שבאמת מתחילים ללכת בשביל טיולים. אבל גם פה לא ביררתי לעומק. יש מרכז מידע על הטרק בפלאב, הם ממש נחמדים. תוכלו להתייעץ איתם לגבי הכל.
ד. לכו את כל ה-28 ק"מ. בגדול הבנתי שזה מקטע יפה סה"כ מ-2 גרמנים שכן הלכו אותו.

קיצר חזרה למקטע עצמו:
אנחנו דיברנו עם המרכז מידע יום לפני וביקשנו מונית ל-Vusanje ל7 בבוקר למחרת. היא באמת הופיעה ב7 בבוקר. עלה לנו 10 יורו לכולם, נסיעה של חצי שעה-40 דקות נסיעה (לעידו וערן לקחו 20 יורו, הבנו שלמקומי זה 5 יורו). בעיקרון זהו יום בלי כמעט צל ובלי מקורות מים בכלל. ככה שמומלץ לפחות 3 ליטר. לנו בפועל ירד גשם כל היום והיה קריר (חייב לציין שעד עכשיו היה מזג אויר מושלם) ואף אחד מאיתנו לא סיים אפילו ליטר וחצי. הנהג מונית הוריד אותנו על השביל לפני שמתחילה דרך עפר לג'יפים. יש אפשרות גם להתקדם יותר עם רכב אם אתם עם טרמפ של ג'יפ (דרך אגב, לאוהד וגל הנסיעה מPlav ל Vusanje עלתה 40 יורו, הוא כן הסיע אותם גם בדרך עפר, אבל זה חצי שעה הליכה בערך ולא שווה את הכסף). אנחנו התקדמנו בערך חצי שעה על הדרך עפר ובסופה פגשנו 2 אמריקאים שכבר יצא לנו לראות ולדבר איתם במהלך הטרק ועוד קבוצה של גרמנים חדשה שעושה מקטעים מהמסלול. גם האמריקאים וגם הגרמנים לקחו מדריך, הלכנו כולנו כמשלחת אחת ביחד מה שהיה ממש נחמד, כי גם היו לנו 2 מדריכים ולא הייתי צריך בכלל להסתכל בג'י פי אס. גם ירד גשם כל היום וזה היה באסה להתעסק איתו בגשם. שימו לב שאתם באים מוכנים לעניין הזה, לי סתם היתה שקית כלשהי וזה היה קשה לתפעל את הפלאפון. הבעיה גם שהיה ממש קשה לרשום סיפור דרך במצב כזה. לכן אני מצטט פה סיפור דרך של גל ואוהד בדיוק מאותה נקודה שהפסקתי (שוב תודה לגל ואוהד...):

"הלכנו 40 דק' בדרך סלעית עד הגענו לשלט צהוב שמכווין לתוך היער. ממשיכים עוד כ20 דק' ואז רואים שטח מישורי גדול במורד ההרים- הנחנו שזהו האגם המיובש. כאן יש פיצול ימינה (ולמטה) לשביל ברור או שמאלה ליער. הלכנו עם הסימון והאפליקציה לתוך היער, מה שהתברר במהרה כטעות משום שנפלו עצים שחסמו את הדרך וגם הסימון לא ברור. בדיעבד ראינו שהשביל הברור מצד לאגם היבש מוביל לאותה נקודה ולכן חתכנו אליו. הולכים עוד קצת עד שמגיעים ליער ועולים בו בעלייה די חדה כחצי שעה. הולכים עוד חצי שעה במישור ואז עוד שעה-שעה וחצי עד לפס האחרון לטיול זה- Qafa Pejes. בדרך עוברים באגמי Pejes שהיו כמעט יבשים לגמרי. משם לקח לנו שעתיים ו-45 דק' עד לת'ת' בירידה. השעה הראשונה תלולה ביותר ולאחר מכן הירידה מתמתנת. חשוב להגיד שהרוב המכריע של ההליכה הינו ללא צל ולא ראינו מקור מים כל היום עד ל4.5 ק"מ לפני סוף המסלול ב"קפה בר" לצד הדרך. חשוב להצטייד ב3 ליטר לכל הפחות לאדם".

אנחנו (חזרנו לאדר אוליבר ודפנה) ישנו ב-Bujtina Polia, Theth
Pavlin: +355693016781
אחלה אירוח. יעלה לכם 15 יורו ללילה עם ארוחת בוקר. 8 יורו נוספים על הארוחת ערב. אין צהריים אז תכינו סנדוויצים בבוקר או שתקנו בשקודר כבר אם אתם ממשיכים אליה למחרת.
יש Wifi וכל השאר...
. הבחור הוא גם הרנג'ר שלTheth. והוא יכול לארגן לכם אולי הסעה למחרת לשקודר אם תרצו. אנחנו דיברנו עם עוד 2 גרמנים שפגשנו שגם היו צריכים להגיע לשקודר ועם בעל המקום והוא הסיע אותנו למחרת ב9 בבוקר, 50 יורו לכולנו (חמישה אנשים). יש כמובן גם אופציה לעלות על הפורגון שיוצא תמיד בין השעות 12:00-13:00, 10 יורו לאדם.

חזרה מTheth ל tirana

בעל המקום הסיע אותנו בג'יפ 4X4 ובקושי הרגשנו את הדרך חזור, בניגוד ליום הראשון שהגענו משקודר וזאת היתה נסיעה מעצבנת. הוא אמר לנו שהוא נוהג את הדרך הזאת כבר מגיל 12 שעוד היתה לו מכונית סובייטית שהוא היה צריך לעמוד ולהסיט את כל הגוף שלו בפניות כי ההגה היה ככ כבד ובלה בלה בלה...
תבקשו לרדת בשקודר בכיכר הדמוקרטיה, יש משם אוטובוסים לטיראנה כל שעה עגולה. 300 לק. שעתיים נסיעה. האוטובוס מוריד קצת רחוק ממרכז העיר, תמשיכו ברגל לכיוון ותתפסו עוד אוטובוס למרכז (40 לק). אנחנו ישנו בטיראנה ב-Star hotel. שילמנו 30 יורו לחדר של 3 אנשים. יש Wifi, מיקום טוב במרכז העיר (ממש 2 דקות הליכה מהאוטובוסים שיוצאים לשדה התעופה- האוטובוס לשדה עולה 250 לק, חצי שעה נסיעה, יוצא כל שעה עגולה עד הערב, לאחר מכן לא יודע אם הוא בשימוש). אנחנו למחרת המשכנו מטיראנה עם עידו וערן ל-Vlore לכמה ימים על החוף. ביקרנו גם קצת
ב-Berat ומשם חזרה ל-Tirana

מקווה שעזרתי כמה שיותר!! טרק מהמם וחוויה אדירה.
אם יש לכם עוד שאלות מוזמנים לשאול כאן ואשתדל לענות,
שלכם,
אדר

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )