טרק פסגות הבלקן ספטמבר 2025

כללי

טרק פסגות הבלקן הוא מסלול מעגלי באורך כ-192 ק”מ החוצה את אלבניה, מונטנגרו וקוסובו.
המסלול עובר דרך כפרים הרריים נידחים, אגמים אלפיניים ומעברי הרים בגובה מעל 2,000 מטר.
ההליכה נמשכת לרוב כ10 ימים, אך המסלול מאוד גמיש וניתן לעשות חלקים ממנו בטרק של 3/6/7 ימים וניתן להאריך אותו מעל עשרה ימים ולבחור מקטעים קצרים יותר.
טרק באמת קושי בינונית- קשה. מבוסס על עליות וירידות משמעותיות ברובו המוחלט
הלינה היא בדרך כלל בגסטהאוסים משפחתיים בכפרים, ויש אפשרות לעשות אותו גם עם אוהל ולהשתמש במקלחות ובארוחות בגסטהאוסים.
באתר הרשמי של הטרק המקטעים מתוארים בצורה כזו שההתחלה היא מהעיירה Theth באלבניה, אנחנו בחרנו להתחיל בPlav במונטנגרו
יש אפשרות לעשות את הטרק בכיוון השעון או נגד כיוון השעון. באתר הרשמי הכיוון המומלץ הוא נגד כיוון השעון ולדעתי זו החלטה נכונה מבחינת סוג העליות והירידות במקטעים
המסלול המתואר הוא נגד כיוון השעון

עונה מומלצת

חודש ספטמבר נחשב סוף העונה, לקראת אוקטובר הרבה מהגסטהאוסים נסגרים עד לעונה הבאה.
בחודש ספטמבר יש משמעותית פחות מטיילים וזה יתרון
הנופים בחודש זה מגוונים ויש נופים אלפיניים וכבר מתחילה שלכת ונופי סתיו בנוסף.
ההליכה במזג אוויר קריר ונעים אך מזג האוויר עלול להיות הפכפך וצפויים ימי גשם.
מי שמחליט לטייל בספטמבר, מומלץ לדעתי לתכנן את הטרק ל10 ימים אבל להשאיר יום או יומיים נוספים בסוף כדי לאפשר לכם גמישות במידה ויש ימי גשם.

הגעה

רוב המטיילים מתחילים את הטרק מהעיירה Theth באלבניה, אנחנו בחרנו להתחיל מהעיירה Plav במונטנגרו.
לדעתי ההגעה לשם משמעותית נוחה יותר.
אנחנו נחתנו בטיווט. במרחק 10 דקות הליכה משדה התעופה ממוקמת תחנת האוטובוסים.
האוטובוס מטיווט לפודגוריצה ארך שעתיים וחצי נסיעה. למחרת לקחנו אוטובוס מפודגוריצה לפלאב- 3 שעות נסיעה בפועל (כתוב 3.5 באתר)
במידה ויש טיסות ישירות לפודגוריצה אפשר לחסוך את הנסיעה מטיווט ולנחות שם.
הזמנו אוטובוסים מראש באתר BusTicket4.me. שימו לב שצריך להדפיס ולהביא את הכרטיס איתכם.
אם מזמינים תוך כדי הטיול, אפשר להדפיס את הכרטיסים במרכז מידע לתיירים.
באוטובוס יש עוד תשלום של 1-2 יורו לאחסון של המוצ׳ילה בתא המטען.
האוטובוסים קטנים יחסית ולכן אם צריך שעות מדויקות כדאי להזמין מראש. אם גמישים בשעות ומוכנים לחכות אפשר לקנות כרטיס בתחנה או דרך הנהג (אבל לא בטוח שיהיה לאוטובוס הקרוב)
יש הנחה לסטודנטים על רכישת הכרטיס באתר
האוטובוסים קטנים וצפופים יחסית, מזגן חלש אבל נסיעות יפות (:
בכל הערים שהיינו בהן פה יש תחנה מרכזית אחת של אוטובוסים

הצטיידות

בלון גז- אין איך להשיג בלון גז מתברג בPlav. קניתי בלון גז בחנות בשם Okav בפודגוריצה
אוכל ונשנושים- אנחנו התחלנו בפלאב וזו העיירה הכי גדולה במסלול. יש בה מסעדות, סופרמרקטים ובגדול הכל. הצטיידנו כאן על אוכל ליום הראשון ונשנושים לטרק.
אם מתחילים כאן, עד שמסיימים וחוזרים חזרה לפלאב לא עוברים במסלול בשום סופרמרקט אמיתי וATM. (יש אפשרות להגיע לסופרמרקט קטן וATM בטת׳ ביום ה4 אבל אנחנו ישנו בגסט האוס על המסלול ולא רצינו לרדת לעיירה ולמחרת בבוקר לעלות שוב למקום בו המסלול עובר)
ב5 ימים הראשונים של המסלול יש מיני בתי קפה על הדרך שאפשר לקנות בהם עוגיות ונשנושים, אבל בין היום בשישי למסלול ליום התשיעי לא היה איפה.
אם מתחילים את הטרק בטת׳, בסוף היום התשיעי תגיעו לפלאב וזה יכול להיות רענון נחמד לצאת בערב למסעדה ולהצטייד בסופר מרקט.
לטעמי זה קצת מוציא מהאווירה של הפשטות של המסלול והעדפנו להתחיל ולסיים בעיירה הגדולה ובין לבין בימי ההליכה להיות רק בכפרים קטנים.
קצת על Plav- עיירה קטנה ומקסימה, מוסלמית בהגדרתה. תמצאו בכל מקום סימנים של האיסלאם, מדברים ערבית, מואזין. זה מורגש במרחב הציבורי. יש תחושה אנטישמית לעיתים, אם שומעים עברית יגיבו על זה ולנו היה בעלים של חנות ירקות שלא הסכים למכור לנו כי אנחנו מישראל. כדאי להיות מודעים לאופציה הזו ומוכנים לזה.

פרמיט ותשלום כניסה לשמורה

בגלל שהטרק עובר בין מדינות, צריך להוציא מראש אישורי מעבר בין המדינות. לפעמים לא צריך להראות אותם ולפעמים יש פקחים שבודקים אותם במעברים.
פרמיט עשינו באינטרנט באתר זבולו שבועיים לפני, לקח שבוע בין הגשת הבקשה לבין האישור הסופי. עלה לנו 21 יורו לאדם.
במקטעים שנמצאים במונטנגרו יש תשלום נוסף על כניסה לשמורה- 3 יורו לאדם ליום (אז סך הכל 9 יורו ל3 מקטעים) לא שילמנו מראש, שילמנו לפקח שהיה בכניסה לשמורה.
לגבי הפרמיט, פגשנו כמה מטיילים שפקח ביקש מהם להראות אותו במעבר גבול, אז עם כל האמירות שהוא מיותר, מסתבר שבודקים אותו מדי פעם

עלויות

התשלום במזומן ביורו בכל הטרק. בכל הגסטהאוסים ובבתי קפה הקטנים וגם ברוב המסעדות. ניתן לשלם על הכניסה לשמורה באשראי (9 יורו סך הכל)
אין צורך להחליף כסף מיורו ללק בשביל הימים של אלבניה, הם מקבלים יורו גם שם. לפעמים יחזירו לכם עודף בלק אבל אם תבקשו ביורו אז יחזירו ביורו

לינה וארוחות-
המחיר ללינה וארוחות נע בממוצע בין 33-45 יורו לאדם ללילה. ברוב המקומות המחיר לחדר פרטי ולדורמס היה זהה. בשני המקרים השירותים והמקלחת משותפים
פירוט שמות הגסט האוסים שישנו בהם ומחירים:
Plav- Grandpa’s house.
25 יורו לאדם, לא כולל ארוחות בכלל.
Vusanje- Guesthouse Vucetaj
35 יורו לאדם בחדר זוגי כולל ארוחת ערב, בוקר ולאנצ׳ בוקס.
Theth- Guesthouse Rrashkadoli
22 יורו לאדם בדורמס, כולל רק ארוחת בוקר (ערב ולאנצ׳ בוקס בתוספת תשלום)
Valbona- Bujtina Arturi
25 יורו לאדם בחדר זוגי כולל הארוחות
Cerem- Kujtim gocaj guesthouse
45 יורו לאדם בחדר פרטי כולל ארוחות
Doberdol- Bilbil vatnikaj guesthouse
35 יורו לאדם בחדר פרטי כולל ארוחות
Milishavec- Chalet Rrusta guesthouse
33 יורו לאדם בחדר פרטי כולל ארוחות
Reke ë Alleges- Ariu guesthouse
35 יורו לאדם בחדר פרטי כולל ארוחות
Liqenat- Guri I kuj hotel&villa
30 יורו לאדם בחדר פרטי כולל בוקר ולאנץ׳ בוקס
Babino Polje-Gago’s wooden house
35 יורו לאדם בחדר פרטי כולל ארוחת ערב ובוקר
הקפצות- ברוב המקטעים אפשר לקחת הקפצה על מנת לקצר חלקים מהדרך. המחירים נעים בדרך כלל בין 20-50 יורו כתלות במרחק
פרמיט ותשלום לשמורה- סך הכל 30 יורו לאדם
אוטובוסים (טיווט לפודגוריצה, פודגוריצה לפלאב וחזרה) 10 יורו כולל אחסון בתא המטען לכל נסיעה עם הנחת סטודנט. 13 יורו ללא הנחה

לינה וארוחות

ברוב המסלול הלינה היא בגסט האוסים פשוטים. יש אפשרות לקחת חדר פרטי או לישון בדורמס, ברוב המקומות המחיר היה זהה. בכל אופן השירותים והמקלחות משותפות.
שריינתי מקום מראש בכל המקומות דרך הוואטסאפ. אוסיף בקבצים בסוף את המספרים.
בעונה חייבים לשריין מקום, אנחנו היינו בסוף העונה ונראה שהיה מספיק מקום ברוב הגסטהאוסים גם אם לא שריינתם. Doberdol וMilichevec הם מקומות קטנים עם מספר קטן של גסטהאוסים וגם אם לא משריינים להכל מראש, לדעתי כדאי לשריין לפחות בהם.
חדרי הלינה פשוטים מאוד. אין חימום אבל בדרך כלל יש כמות טובה של שמיכות מחממות, בסך הכל לא היה לנו קר. שירותים ומקלחת משותפים, לפעמים ממש מחוץ לחדר ולפעמים מרחק הליכה קצר.
בכל הגסטהאוסים נתנו לנו מגבת למעט בBilbil בדוברדול. שם גם לא היה חשמל בחדר לעומת כל שאר המקומות שכן היה.
יש וויפי בכל הגסטהאוסים, בחלק הוא קולט רק בחדר אוכל המרכזי ובחלק גם בחדרים.

ברוב בגסט האוסים המחיר כולל ארוחת ערב, בוקר ולאנצ׳ בוקס. הארוחות והאוכל הבלקני בכללי פשוט מאוד ומסתכם בחזה עוף במידה ונותנים בשרי, תפוח אדמה, לחם, פלפלים קלויים ומעט מאוד ירקות חיים (בעיקר כרוב). וארוחת הבוקר כוללת לחם, ריבה וחמאה, גבינה ובדרך כלל ביצה קשה (לפעמים חביתה). הלאנצ׳ בוקס היה סנדוויץ שמורכב מאותם הדברים של ארוחת הבוקר, לפעמים מורכב לסנדוויץ ולפעמים המצרכים בנפרד. זו לא כמות גדולה כך שלימים ארוכים שמתחילים לפני שמונה ומסיימים סביב חמש לדעתי צריך להתארגן על עוד אוכל ונשנושים.
בחלק מהגסטהאוסים המחיר לא כלל ארוחת ערב ואז היה ניתן לבחור מתפריט ולשלם בהתאם, גיוון נחמד.

טיהור מי שתייה

יש אזהרות על מי השתייה בחלקים של הטרק, במקומות מסוימים המים נשאבים ישירות מהנחל ולא עוברים פילטרציה
אנחנו השתמשנו בכדורים של טהרמים כדי לטהר את המים ששתינו מהברזים. בעיקרון יש מקומות ספציפיים שצריך להיזהר בהם יותר (דוברדול וסרם) וכשאנחנו טיילנו היו מטיילים שסיפרו לנו על קלקולי קיבה מהמים והאוכל בחלק מהגסטהאוסים שם. לא בטוחה אם צריך באופן כללי או שזה היה מקרי לזמן שהיינו.
אנחנו אכלנו מהאוכל אך הקפדנו לשתות רק מים שטיהרנו.
אני אישית כן חוויתי תסמינים של מערכת עיכול ביומיים שאחרי שהיינו שם

ציוד

מבחינת אריזה למסלול, המסלול מורכב מהרבה עליות ולכן כדאי לקחת ציוד מינימלי. ומצד שני- לכבס במהלך המסלול בעונה הזו זה לא פשוט כי הבגדים לא מספיקים להתייבש.
במספר קטן של מקומות הייתה מכונת כביסה, אך לא מייבש.

רשימת ציוד כללית לחודש ספטמבר:
(5-20 מעלות צלזיוס בממוצע, ימים גשומים)

ציוד חשוב (דרכון, מטען, מזומן וכו)
2-3 חולצות
מיקרו פליז
פליז
מעיל גשם
מכנס גשם
כיסוי גשם לתיק
2 מכנסי טיולים+ מכנס שינה
תחתונים וגרביים
כובע
פק״ל קפה
כלי רחצה
עזרה ראשונה- מומלץ ספציפית קל בטן, שיכוך כאבים, חבישות לברכיים וכדורי וולטרן.
כדורי טיהור מים
חטיפי חלבון/אנרגיה (לאנץ׳ בוקס בחלק גדול מהימים היה סנדוויץ קטן שלא בהכרח מספיק עד סוף היום)
סנדלים (אי אפשר להיכנס עם נעלי טיולים בכל הבקתות)
מקלות הליכה למי שאוהב

מגבת- לדעתי לא צריך. ב9 מתוך 10 גסטהאוסים נתנו לנו מגבת

סימוני שביל

מאוד לא כדאי להסתמך על הסימונים הקיימים, חייב להוריד את המסלול למפת אופליין

הסימונים הרשמיים הם אדום-לבן בוריאציות שונות (פסים אדום לבן אדום, עיגול אדום ממולא לבן, פסים לבן אדום לבן).
הסימונים הבסיסיים של הטרק לא מאוד מוצלחים, מסומנים רחוק אחד מהשני, לפעמים מחוקים וקיימים בעיקר בפיצולים ובפניות. יש צורך להיות די צמודים למפה אופליין ולוודא את הדרך.
בנוסף לזה קיימים סימונים בספריי בצבע כתום. פעם בשנה יש מירוץ שנתי של 200 ק״מ על המסלול של הטרק והסימונים הכתומים שייכים אליו. אנחנו היינו ממש בימים שסימנו אותם (פגשנו את המסמנים כל יום) אז המסלול היה מאוד מאוד ברור עבורינו, אבל זה צבע שיורד ומעט ממנו נשאר לעונה הבאה, ככה שזה לא בהכרח יהיה רלוונטי בעתיד.
דבר חשוב נוסף- הסימונים הכתומים שכן יישארו לעונה הבאה עלולים להיות מבלבלים כי המירוץ הוא 200 ק״מ לעומת השביל שמסומן על 192 ק״מ ולכן בחלקים מסוימים, הסימון הכתום עושה סיבובים יותר גדולים ממה שהמסלול המקורי עושה כדי להוסיף מרחק.
שילוט- לעיתים יש שילוט שכתוב עליו זמנים, בעיקר בשמורות במונטנגרו.
לפי החוויה וקצב ההליכה שלנו, הזמנים היו מוערכים די סביר ברוב הזמן, לרוב לקח לנו פחות זמן משכתוב בשלט.

מבנה ימי ההליכה בטרק

רוב הימים בנויים די דומה- היום מתחיל בעלייה בדרך ג׳יפים, המשך בעלייה מתונה או תלולה עד להגעה לפסגה/פאס/אוכף. לפעמים קצת מישור בדרך או הליכה על סכין בפסגה, ירידה בצד השני דרך יער/הר והליכה בדרך אפר עד לכפר הבא.
בממוצע עלייה וירידה של 1000 מטר ביום. המסלול בנוי על עליות וירידות, אין הרבה מישורים.
יש פירוט טוב מאוד של כל אחד מהמקטעים באתר הרשמי של הטרק.
בגלל האופי של הטרק שהוא בין כפרים, כל תחילת וסוף יום זה הליכה על דרך ג׳יפים, מה שמאפשר לקחת הקפצה ולקצר את המקטעים ב7-10 קמ ביום להערכתי. זו אופציה טובה למי שזה ארוך לו מדי או צריך להספיק להגיע באותו יום לאוטובוס. רק צריך לקחת בחשבון שזה הקפצה על דרך ג׳יפים לא פשוטה והמחירים בהתאם. בין 20-50 יורו כתלות במרחק ושזה מצטבר ללא מעט כסף אם זה לא חד פעמי.
יום הפסקה- הרבה ממי שפגשנו שעשו את המסלול המלא של ה10 ימים תכננו אותו ל11 יום על מנת לקחת יום הפסקה באמצע, רעיון טוב למי שחושש שיהיה לו קשה ונכון להתאוששות שרירים

אתאר את כל המקטעים ואת הזמן שלקח לנו לעשות כל יום, אנחנו הולכות בקצב הליכה בינוני אבל כל מה שאכתוב הוא סובייקטיבי ולא מייצג בהכרח את הזמן שייקח למישהו אחר. הפרטים הטכניים שכתבתי לפני כל מקטע נלקחו מהאתר הרשמי של הטרק

וריאציות לטרק

ה3 וריאציות העיקריות שעושים הן:
1- המסלול המלא של ה10 ימים הכולל את מונטנגרו, אלבניה וקוסובו
2- מסלול מקוצר של 6-7 ימים, ללא החלק שעובר בקוסובו
3- מסלול קצר של 3 ימים Theth-Valbona-Vusanje

קוסובו:
ה4 ימים של קוסובו הם מקטעים שרוב האנשים נוטים לוותר עליהם. לדעתי האיזור של קוסובו משמעותית פחות מתוייר מהחלקים האחרים במסלול ויש בזה קסם. מקטעי ההליכה עצמם פחות מעניינים ועוצמתיים בחלקם, אבל יש נופים מדהימים ויערות יפים. החיסרון העיקרי הוא שיש בשניים מהימים חלק של הליכה לא קצרה על דרך ג׳יפים ואפילו על אספלט וזה קצת מתיש לפעמים ולא בהכרח מהנה. אפשר די בקלות לתפוס טרמפים ולקצר את החלקים האלה.
הגסט האוסים לעומת זאת בחלק של קוסובו משמעותית יותר נחמדים, מארחים לבביים, תחושת זמן אחרת. לדעתי לא לוותר!

מקטע 1: Plav ל- Vusanje (מונטנגרו)

פרטים כללים:
מרחק: 27.4 ק״מ
גבהים: מינימום 968 מטר, מקסימום 2106 מטר
עלייה: 1138 מטר. ירידה: 1084.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 10-11 שעות
סימון שביל: עיגול אדום מלא בצבע לבן

(לנו לקח נטו 7 שעות הליכה עם קיצור של דרך הג׳יפים בהתחלה. )

תיאור המסלול:
יום ארוך מאוד ולא קל כיום ראשון לטרק, צריך לצאת מוקדם
יציאה מפלאב ב8:00 בבוקר עם ג׳יפ שמקדם אותנו 8-9 ק״מ לתוך המסלול על דרך הג׳יפים. בגלל מזג אוויר גשום ובגלל שזה היום הראשון של ההליכה רצינו לקצר מ28 ק״מ ל18 ק״מ. התחלנו ללכת ב8 וחצי בעלייה תלולה ובגשם קל עד הפסגה. הלכנו רוב הזמן בתוך ענן, בפסגה היה פוטנציאל מטורף לנוף אבל אנחנו ראינו רק עננים.
בפסגה הולכים על הסכין ובמישור בין הפסגות, זה חלק יפה ממש של הטרק לפי הסיפורים.
לאחר מכן מתחילים בירידה ארוכה לכיוון הכפר. בדרך יש בית קטן שמציע קפה ומשקאות, מאוד מקומי וחמוד.
בהמשך יש ירידה בשביל עפר ולבסוף הליכה על כביש עד לכפר. בפועל הגענו סביב 15:30 עם מעט עצירות, בערך שעה, בגלל מזג האוויר.
הסימונים ביום הזה היו טובים- עיגול אדום ממולא בלבן ויש חיזוק של סימונים בספריי כתום לאורך הדרך.
יש בעיירה מסעדה קטנה ולידה מפל מים יפה, שווה ללכת לראות.
ישנו בguesthouse vucetaj, בקתות קטנות וחמודות, ארוחת ערב טעימה ועשירה שכללה דג, עוף, פסטה, סלטים בורקס ולחם. הרבה מגוון ואולי הארוחת ערב הכי טובה שאכלנו במסלול.
ארוחת בוקר ולאנצ׳ בוקס טובות.
לקחנו חדר פרטי שכלל מקלחת ושירותים. אין חימום בבקתות והיה קר, היו מים חמים ומספיק שמיכות. מאוד מומלץ.

מקטע 2: Vusanje ל- Theth (מונטנגרו לאלבניה)

פרטים כלליים:
מרחק: 21.35 ק״מ
גבהים: מינימום- 726 מטר, מקסימום 1748 מטר
עלייה: 1111 מטר. ירידה: 1437 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 8 שעות
סימון: עד לגבול- עיגול אדום מלא בלבן, מהגבול- פסים אדום לבן אדום

(לנו לקח נטו 7 וחצי שעות הליכה)

תיאור המסלול:
יצאנו ב8:00 אחרי ארוחת בוקר טובה וסנדוויצ׳ים לדרך. בסמוך לעיירה יש ירידה קצרה מהשביל למקום שנקרא העין הכחולה (שם שחוזר על הרבה מעיינות במונטנגרו ואלבניה).
היום מחולק ברובו לעליות מתונות, ביניהן יש קצת מישור עד לעלייה קצת יותר תלולה למעבר הרים. נוף יפה ומקום טוב לארוחת צהריים. משם יש ירידה תלולה ומדרדרת של כשעתיים עד להגעה לשביל אפר שמוביל לעיירה. הירידה קשוחה, ארוכה ומאוד כואבת בברכיים. כדאי לדעת את זה מראש.
בפועל הגענו בחמש, עם שעה וחצי-שעתיים של הפסקות קפה במקומות יפים.
לקראת סוף הירידה יש בית קפה קטן שבא טוב לעצירה ומנוחה.
ישנו בRrashkadoli guesthouse, בחדר פרטי. חדר פשוט ונחמד מאוד, ארוחת ערב טובה וטעימה מאוד, בחירה מתוך תפריט. ארוחת בוקר עשירה גם.
חיכינו לאוכל מעל לשעה אבל בגלל אי הבנה שלהם (מעט מאוד אנגלית). סך הכל מומלץ.

מקטע 3: Theth ל- Valbona (אלבניה)

פרטים כלליים:
מרחק: 13.9 ק״מ
גבהים: מינימום 745 מטר, מקסימום 1759 מטר
עלייה: 1068 מטר. ירידה: 792 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 7 שעות
סימון שביל: פסים לבן אדום לבן

מסלול מתוייר מאוד שמוכר כמסלול חד יומי, יש במקטע הזה משמעותית יותר מטיילים מכל שאר הימים.

(לנו לקח נטו 7 שעות הליכה)

תיאור המסלול:
התחלנו את היום ב8 וחצי. היום מתחיל בעלייה בדרך ג׳יפים. יש מקום נחמד לקפה אחרי חצי שעה. יש מסעדה אחרי שעתיים וחצי בערך.
קצת לפני הפאס יש נקודת נוף יפה שהרוב עוצרים בה, לדעתי כדאי להמשיך עוד 100 מטר ולעצור בפאס עצמו. הגענו לפאס ב12 ומשם מתחילה ירידה יחסית ארוכה שנגמרת במישור ארוך של דרך ג׳יפים ולבסוף בכביש. הגענו למסעדה של מלון שהיא ממש על תחילת הכביש ב4 וחצי. אחרי עצירה של שעה במסעדה, ב5 וחצי התחלנו את ההליכה על הכביש לגסט האוס וזה לקח לנו כחצי שעה.
ישנו בbujtina arturi בחדר זוגי, חדרים בסדר גמור, ארוחת ערב בינונית. ארוחת בוקר נחמדה אבל lunch box דל מאוד.
בוולבונה יש מינימרקט קטנטן, יש בו כמה סוגים של צ׳יפס, עוגיות ואולי שמפו. מקום לנשנושים אבל לא מעבר לזה. כדאי לבוא עם כסף קטן כי אין להם עודף

מקטע 4: Valbona ל- Cerem (אלבניה)

תיאור המסלול:
יש 2 אופציות ליום הזה, באתר הרשמי של הטרק מתוארת הליכה של 22 ק״מ שכולה דרך הכביש. האופציה השנייה היא 16 ק״מ דרך היער וההר וזה מה שבחרנו. יום לא קל בכלל.
יצאנו ב7:45. היום מתחיל בעלייה ארוכה מאוד של כשלוש שעות לפאס. הסימונים בתחילת היום לא מאוד טובים וכדאי להיצמד למפה. בתחילת העלייה, בנוסף לסימון של השביל, יש סימון אדום צהוב כמו בתמונה וסימונים כתומים.
העלייה עוברת בין יער לשטח פתוח. לעיתים מתונה ולפעמים תלולה יותר. הגענו לפאס ב11:45. משם יש אופציה לעלות הלוך חזור לפסגת ההר הכי גבוה באיזור Zla Kolata. כשעה וחצי- שעתיים של עלייה תלולה מאוד לפסגה. אנחנו לא עלינו.
התחלנו לרדת מהפאס ב13:30 אחרי הפסקת צהריים ארוכה בשמש. משם מתחילה ירידה מתונה והליכה נחמדה מאוד עם קצת חלקים טכנים של הליכה על אבנים והרבה חלקים של הליכה ביערות עם נוף משתנה. בערך באמצע הדרך יש שני מקומות קטנטנים שמגישים קפה ופחיות משקה. ממשיכים בירידה עד להגעה בסוף לכפר Cerem.
אחד הימים היפים של הטיול, הרבה מאוד סוגים של נופים ביום לא מאוד ארוך. נחשב אחד הימים היותר קשים
ישנו בgucaj guesthouse. חדר פרטי נחמד מאוד, ארוחת ערב עשירה יחסית וגם בוקר.

מקטע 5: Cerem ל- Doberdol (אלבניה)

פרטים כלליים:
מרחק: 15.64 ק״מ
גבהים: מינימום 1152 מטר, מקסימום 1920 מטר
עלייה: 1025 מטר. ירידה: 440 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 6 שעות
סימון שביל: פסים לבן אדום לבן

(לנו לקח בפועל נטו 6 שעות הליכה)

תיאור המסלול:
יום קל יותר מהקודמים.
יצאנו בשמונה, הגענו ב15:30 עם כשעה וחצי של הפסקות והליכה באיזי.
רוב היום במגמת עלייה. בהתחלה די תלולה עד להגעה לבית קפה קטן עם מבחר נשנושים גדול יחסית וזה יהיה המקום הצטיידות האמיתי האחרון לימים הקרובים אז ממליצה לקנות עוגיות (לפעמים מוכרים חטיפי חלבון/נשנושים בגסט האוסים אבל בדרך כלל לא או שאין מבחר).
בהמשך יש מישור ועלייה מתונה יחסית. אחרי הפאס מתחילים בירידה ארוכה והליכה נעימה בתוך יער. יש נקודה קצת מבלבלת כשמגיעים לשטח פתוח יחסית שבה צריך לפנות שמאלה ולרדת מהשביל שממשיך לכיוון הירידה. הוספתי תמונה של הסימון בפיצול הזה. יש עוד נקודת קפה בהמשך. לקראת סוף היום יש עלייה נוספת עד לכפר קטן מאוד ונידח.
ישנו בBilbil guesthouse, גסט האוס שממוקם ממש בסוף הכפר (זה נחמד לבוקר כי זה קצת מקצר את העלייה) בחדר פרטי. אין חשמל בחדרים, יש מקלחות משותפות ואפשרות להטעין את הטלפון בארוחת הערב בין שש לשמונה. ארוחת ערב צמחונית די דלה.
יש אזהרות לגבי מי השתייה בכפר הזה שמגיעים ישירות מהנחל שזורם ליד, המקומיים רגילים לזה אבל הרבה תיירים נהיים חולים כאן וזה משהו ידוע. אנחנו השתמשנו בגלל האזהרות בכדורי טיהור למים במינון גבוה כאן והקפדנו לא לשתות מהמים שהם נתנו לנו. בנוסף קנינו מים מינרלים.
לחלקנו כן היו קצת תסמיני מערכת עיכול ב24-48 שעות אחרי, לא יודעת להגיד אם באמת קשור לשם ספציפית…
אומנם לא ישנו שם אבל אני ממליצה יותר על לאונרדי גסטהאוס. נמצא ממש על השביל והחדרים החדשים שלהם עם חשמל.
בגדול כל 3 הגסטהאוסים שם לא מאוד מוצלחים ועל כולם שמענו דברים פחות טובים. בכולם הארוחות דלות.
בגסט האוס שישנו בו לא נותנים מגבות. לעומת בכל השאר בכל המסלול. אנחנו לא סחבנו מגבת וזה היה קצת בעיה שם.

מקטע 6: Doberdol לMilishavec (אלבניה לקוסובו)

פרטים כלליים:
מרחק: 18.2 ק״מ
גבהים: מינימום 1534 מטר, מקסימום 2290 מטר
עלייה: 915 מטר. ירידה: 980 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 8-9 שעות
סימון שביל: עד הגבול פסים לבן אדום לבן, מהגבול פסים אדום לבן אדום

(לנו לקח בפועל 7.5 שעות הליכה נטו)

תיאור המסלול:
ארוחת בוקר דלה ומאוחרת בשעה 7:30, יצאנו ב8 וחצי ישר לעלייה תלולה של כשעה בה עולים עד להגעה לפס. עוברים את הגבול ומשם ממשיכים ללכת על אותו קו גובה עד שמגיעים לנקודת תצפית עם שילוט. ממנה מתחילים לרדת עד להגעה לאוכף. ממנו מתחילה עלייה קצרה לאחריה המשך הליכה על סכין באותו קו גובה עד לפאס השני ומעבר גבול נוסף. יש עוד כמה עליות וירידות בקו גובה דומה. אחרי האוכף האחרון מתחילים ירידה שיש ממנה פנייה ימינה שהיא מאוד לא ברורה וקל להתבלבל- לשים לב.
משם יש מגמת ירידה לתקופה עד להגעה לכפר Roshkodol. כפר מקסים, גסט האוס רושקדולי נראה מדהים, אכלנו שם צהריים והמשכנו בהליכה בדרך ג׳יפים ובעלייה די תלולה עד לנקודה שיש בה פסל זיכרון. ממנה ירידה קטנה עד לגסט האוס. הגענו בחמש.

יום חשוף לשמש ישירה ברובו, כדאי לקחת מספיק מים. סימונים לא משהו, לשים לב למפה.
אין נקודת עצירה לקפה/צל/משקה/ קניית נשנושים עד לכפר שהוא שעתיים מהסוף, שימו לב.
הגענו לגסט האוס chalet roseta, מקום מקסים. היינו בחדר פרטי ויש שירותים ומקלחת משותפים. ארוחת ערב עשירה בין הטובות שאכלנו וגם ארוחת בוקר. המארחות מקסימות ודאגו לנו להכל.
יש אפשרות להשתמש במכונת כביסה ב6 יורו כך שאם מגיעים לכאן מוקדם זו אופציה טובה.
מקום טוב לקחת יום הפסקה אם צריך (אין הרבה לעשות בכפר כמובן אבל יפייפה שם).

מקטע 7: Milishavec ל- Rekë e Allagës (קוסובו)

פרטים כלליים:
מרחק: 16.24 ק״מ
גבהים: מינימום 910 מטר, מקסימום 2136 מטר
עלייה: 863 מטר. ירידה: 1277 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 8-9 שעות
סימון שביל: פסים אדום לבן אדום


תיאור המסלול:
התחלנו ב8:15 אחרי ארוחת בוקר טובה. המסלול מתחיל בעלייה שמתחילה מתונה והופכת להיות חדה מאוד. העלייה לקחה לנו כשעה ורבע.
משם יש חלק מישורי קצר, מעבר של אגם ואחריו מתחילה ירידה של 3-4 שעות. הירידה מתחילה תלולה בתוך יער בין האבנים, ממשיכה תלולה בשביל ג׳יפים ונגמרת תלולה ביער עד להגעה לכביש.
סיימנו בקאמפ רוגובה ב1 ומשם לקחנו טרמפים מRugova camp לצומת הבאה כדי להימנע מהליכה של 6 ק״מ על הכביש. (זו לא המלצה לתפוס טרמפים:)). ההליכה על הכביש היא הליכה ממש בצד כביש די ראשי. קילומטר ראשון די מישורי ואחר כך עלייה מתונה ואז תלולה של 5 ק״מ בכביש צדדי/דרך ג׳יפים לסירוגין. באמצע הדרך יש מסעדה. הלכנו חצי מהדרך ומהמסעדה ביקשנו שיקפיצו אותנו עד לכפר, לגסט האוס Ariu. ההקפצה עלתה 15 יורו.
בעיקרון יש אוטובוס מCamp Rugove לReke אבל הוא בתדירות נמוכה וזה לא הסתדר לנו בזמנים לחכות לו.
גסט האוס מקסים, מארחים לבביים. חדר פרטי ברמה טובה. הארוחות היו טעימות ומושקעות והרגשנו בבית. מקלחת ושירותים משותפים.

מקטע 8: Rekë e Allagës ל- Liqenat (קוסובו)

פרטים כלליים:
מרחק: 23.26 ק״מ
גבהים: מינימום 1072 מטר, מקסימום 1820 מטר
עלייה: 1257 מטר. ירידה: 1139 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 8-9 שעות
סימון: פסים אדום לבן אדום

תיאור המסלול:
התחלנו ב7:45 בעלייה מתונה ונחמדה. הגענו לאוכף ב9:30. משם מתחילה ירידה מתונה בדרך ג׳יפים/אספלט לסירוגין. אחריה ממשיכים בירידה- מישור ההליכה ביער עד לכפר Drelaj.
עצרנו שם למשקאות קרים בגסט האוס בכפר. משם לקחנו הקפצה ע״י בעל הגסט האוס לLiqenat.
ויתרנו על הליכה של כ12 ק״מ, רובה בעלייה וחלק גדול ממנה על הכביש כי לא הרגשנו הכי טוב ורצינו חצי יום חופש.
ישנו בGuri I Kuq, ריזורט מפנק ממש, חדרים שווים עם נוף, מסעדה עם אוכל טוב ונוף מהמם. מומלץ ממש ובול בזמן אחרי 8 ימי טרק.
עשו לנו כאן כביסה בחינם וקיבלנו אותה חזרה נקייה ומקופלת. הצוות שירותי ורוצה לעזור בהכל. חוויה מאוד טובה, ממליצה בחום. מקום טוב לעשות בו יום מנוחה. בנוסף לכל, זה גם מהמקומות הזולים שישנו בהם!

מקטע 9: Liqenat ל- Babino Polje (קוסובו למונטנגרו)

פרטים כלליים:
מרחק: 15.8 ק״מ
גבהים: מינימום 1438 מטר, מקסימום 2276 מטר
עלייה: 1151 מטר. ירידה: 1109.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 7-8 שעות
סימון שביל: עד הגבול- פסים אדום לבן אדום, מהגבול עיגול אדום ממולא לבן

תיאור המסלול:
אכלנו ארוחת בוקר מפנקת ויצאנו למסלול ב8 וחצי.
התחלנו בשעה 8 וחצי את העלייה הראשונה של היום, עלייה יחסית תלולה ביער שלקחה לנו כשעה וחצי ובסופה הגענו לאגם שהיה מלא (גם בספטמבר).
מכאן ממשיכים בדרך קצרה עד לאגם נוסף קטן יותר. בין שני האגמים יש גסטהאוס קטן שבו אפשר לשתות משהו ולקנות נשנושים סוף סוף, אפילו היה הרבה מבחר.
אחרי כמה דקות של הליכה מגיעים לאגם הקטן יותר שהיה ריק.
עוברים משמאל את האגם ומתחילים עלייה יחסית תלולה עד לפאס. לנו לקח שעתיים וחצי להגיע למעלה בלי עצירות בדרך.
מהפאס יש הליכה של כשעה במישור-ירידה בקו גובה די זהה עד להגעה לנקודת נוף נוספת (outdoor shelter). משם מתחילה ירידה תלולה, אחרי מעבר של אחד הנחלים יש פנייה חדה ימינה שמסומנת מאוד לא ברור אז כדאי להיות על המפה.
ממשיכים בירידה נוחה, תלולה ומתונה לסירוגין עד לכפר. לנו הירידה לקחה שעה ורבע (מוערכת אצלם שעתיים וחצי).
סך הכל שעה של עצירות באגם ובפס, הגענו ב16:30.
ישנו בGago’s wooden house. אירוח פשוט, חדר פרטי ושירותים ומקלחת משותפים. ארוחות פשוטות אבל טעימות.

מקטע 10: Babino polje ל- Plav (מונטנגרו)

פרטים כלליים:
מרחק: 20.31 ק״מ
גבהים: מינימום 953 מטר, מקסימום 2068 מטר
עלייה: 719 מטר. ירידה: 1250 מטר.
רמת קושי: בינוני
זמן מוערך: 7-8 שעות
סימון: עיגול אדום מלא בלבן

תיאור המסלול:
יצאנו ברבע לשמונה. גם ליום הזה יש 2 אופציות- ללכת 11 ק״מ בדרך ג׳יפים או 22 ק״מ דרך ההר. אנחנו הלכנו דרך ההר.
מתחילים את היום בעלייה כ45 דקות של דרך ג׳יפים ואז ממשיכים בעלייה בתוך היער של שעה וחצי עד האגם, הגענו ב10:00 אחרי חצי שעה הפסקה.
משם עוד עלייה קצרה (10 דק) ותלולה עד לקו גובה הגבוה של היום.
ממשיכים בדרך ג׳יפים במישור- ירידה וחוזרים חזרה להליכה ביער ובהמשך יוצאים מהיער והנוף נפתח לשאר הירידה של היום. עוברים נחל.
בחלק האחרון של המסלול יש בית קפה קטן ונחמד מאוד. ממשיכים במישור-ירידה עד להגעה לפלאב. הגענו בארבע, לקח לנו 8 שעות עם שעתיים של עצירות במצטבר.
יום פשוט יחסית, נחמד לסיים בו.
חזרנו לישון במקום שהתחלנו בו את הטרק Grandpa’s House. בית באווירה של פעם, גדול יחסית ומאובזר חלקית. המיקום שלו זה היתרון המרכזי- יושב בדיוק על המסלול וממוקם לכיוון הנוף לאגם. אין פה ארוחות, זה יותר בסגנון של אירביאנדבי וזה מה שהעדפנו כי זה משמעותית זול יותר. מקום פשוט מאוד, גדול ומרווח ונחמד שיש אפשרות לבשל. (סלון גדול, פינת ישיבה, גינת ירק קטנה). אכלנו ארוחת ערב במסעדה טובה בפלאב בשם TIMM. אחלה פיצות.

טיפים

• להביא מספיק יורו. כמעט בכל הטרק התשלום רק במזומן. בנוסף במקומות הקטנים במהלך המסלול שאפשר לקנות בהם קפה/שתייה/עוגיות לא תמיד היה עודף אז כדאי לפרוט לפני היציאה לכסף קטן
• לדעתי כדאי להשתמש בפילטר או כדורי טיהור לפחות בכפרים הקטנים באלבניה- Cerem, Doberdol
• למי שעושה את המסלול המלא של ה10 ימים- מומלץ לקחת עוד יום או יומיים ספייר בסוף המסלול ולא לתכנן את הטיסה חזרה לארץ מיד אחרי 10 ימים על מנת לאפשר לעצמכם גמישות לקחת יום שאתם לא מטיילים בו בגלל מזג אוויר גשום, חולי או קושי פיזי
• המסלול מתואר בדרגת קושי בינונית באתר הרשמי של הטרק, אבל הדעה הרווחת אצל הישראלים הייתה שהוא בדרגת קושי קשה. בהשוואה לטרקים מוכרים שעשיתי כמו Kaiserkrone באוסטריה, מרכבות האש בספרד, מסטיה אושגולי בגיאורגיה ועוד בסגנון- הטרק הזה הוא ברמת קושי גבוהה יותר בעיקר בגלל העליות והירידות בכל יום, ובנוסף בגלל האורך שלו.

קבצים מצורפים

• קובץ שימושי- מקטעים, גסטהאוסים ומספרי טלפון

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של טרק פסגות הבלקן
• אתר זבולו להוצאת הפרמיט
• אתר להזמנת כרטיסי אוטובוס
• אתר להורדת קובץ GPX של הטרק
• קישור למסלול כולל הגסטהאוסים באפליקציית mapy