מונגוליה בתחבורה ציבורית וטרמפים

רקע ומידע כללי

הגעתי למונגוליה דרך בוסן, דרום קוריאה. הגעתי לשדה התעופה ב00:30 ולקחתי מונית לעיר ב100,000 טוגריק (כ95 שקלים).
בעיר הצטיידתי בכלי בישול בשוק השחור- גזייה, סיר, כוס, צלחת, כף בישול ואכילה.
הגעתי מראש עם שק שינה ומזרון שטח. טיילתי ללא אוהל וישנתי בעיקר בגרים וגסטהאוסים.
במקטע של המערב מומלץ להצטייד באוהל.

התכנית עם ההגעה למונגוליה הייתה למצוא משפחה נוודית לגור אצלה לתקופה של כשבוע וחצי. לאחר מכן לנסוע לצפון מונגוליה, אזור חובסגול לביקור בשבט איילי הצפון ומשם להמשיך למערב מונגוליה לשמורת האלטיי טאבן בוגד.
כל זאת תוך התניידות בתחבורה ציבורית (המצומצמת מאד) ובהסתמכות על טרמפים.

הזמנת כרטיסי אוטובוס מתבצעת באתר רשמי של המדינה-
https://eticket.transdep.mn/?l...
ניתן להכניס פרטים ולבחור מושבים באופן עצמאי אך את הרכישה עצמה ניתן לעשות רק עם כרטיס אשראי מונגולי ועל כן יש להסתמך על מונגולים לעזרה. בדרך כלל מארחים בגסטהאוסים מוכנים לעזור ולשלם, מחזירים להם במזומן.
באופן כללי האוטובוסים ברובם יוצאים מאולן בטאר או אל אולן בטאר ובין ערים אחרות אין הרבה אוטובוסים. לדוגמא ממורון (בצפון) לאולגי (במערב) אין אוטובוס.

בעיר הבירה אולן באטר אפשר להתנייד באוטובוסים ציבוריים שמגיעים בתדירות ממש גבוהה. מנווטים בעזרת הגוגל מאפס ומשלמים באוטובוס במזומן- 500 טוגריק אל תוך התיבה בעלייה לאוטובוס.

בנוסף בערים יש אפליקציית מוניות מומלצת שנקראת UBcab ועובדת כמו אובר. המוניות מאד זולות.

טיפ אחרון- לאורך הטיול שלי נעזרתי רבות בקבוצות פייסבוק שחבריהם כוללים מטיילים מכל העולם והרבה מונגולים שעוסקים בתיירות. העליתי מספר פעמים שאלות בקבוצה וקיבלתי מענה מהיר ממש.
ממליצה להצטרף-
Mongolia travel hub
Travel to MONGOLIA

מרכז מונגוליה- עמק אורחון

התכנית למרכז מונגוליה- מחייה אצל משפחה נוודית לתקופה של כעשרה ימים, ביקור בעיר חרחורין.

לאחר חיפוש מעמיק, יצירת קשר עם סוכנויות רבות, חיפוש בפייסבוק ובעזרת סוכנות הגולדן גובי- מצאתי משפחה שמוכנה לארח אותי ואת חברתי לתקופה של כשבוע וחצי בתשלום מינימלי על לינה וארוחות. המשפחה חיה בגרים מבודדים בעמק אורחון. מגדלת יאקים, כבשים, עיזים וסוסים ויש להם גרי אירוח. הוסכם שנעבוד איתם במשימות היום-יומיות שלהם. התשלום היה 50,000 טוגריק ליום (כ47 שקלים) וכולל לינה ו3 ארוחות ביום.

עלינו על אוטובוס מאולן בטאר לעיירה שנקראת Bat Ulzii.
האוטובוס לא יוצא בכל ימות השבוע. הוא יוצא בשעה 12:00 מתחנת Nomin ומגיע ל Bat Ulzii בשעה 20:30.
בדרך יש עצירה אחת עיקרית אחרי 4 שעות נסיעה בתחנת התרעננות נוחה עם שירותים, מסעדה ומכולת.

כיוון שהגענו מאוחר לעיירה התארחנו אצל הסבתא של המשפחה ללילה.
למחרת הגיעו לאסוף אותנו בסוסים לרכיבה בעמק אל המחנה של המשפחה. רכיבה של 27 ק״מ.

התארחנו אצל המשפחה במשך שמונה ימים קסומים.
יום שגרתי נראה כך-
7:30 ארוחת בוקר.
חליבת יאקים וניקיון דיר יאקים.
מנוחה ושתיית תה.
הבאת מים מהמעיין הקרוב (בנגלה אחת או שתיים).
ארוחת צהריים.
ניקיון דיר כבשים/עיזים.
מנוחה ומשחק עם הילדים.
ארוחת ערב.

במהלך הימים אצל המשפחה טיילנו בנהר אורחון והלכנו למפל אורחון הגדול והמפורסם (כחמש ק״מ ממחנה המשפחה).

באופן כללי עמק אורחון הוא עמק ירוק יפיפה, מלא בנחלים קטנים ונהר גדול, מפל מרשים ובו גם יש טרק מפורסם (אותו לא עשינו) שנקרא טרק שמונת האגמים ואורך יומיים או שלושה.

לאחר שמונה ימים אצל המשפחה התחלנו את דרכנו במטרה להגיע לעיר מורון בצפון.
פירקנו את הדרך לכמה מקטעים-
תחילה נסענו לעיר חרחורין שנמצאת בעמק ובה יש אוטובוסים.

תפסנו טרמפים מהכביש (דרך עפר) לצד המפל בעמק אורחון. זה איזור שעוברים בו יחסית הרבה רכבים.
לאחר כ20 דקות תפסנו טרמפ עם משפחה שלקחה אותנו עד לחרחורין (5 שעות נסיעה).
בחרחורין התארחנו בחינם בדירה של קהילה של מונגולים שאוהבים את ישראל ואת היהדות. הם מארחים בשתי דירות נפרדות שיש להם בעיר לאורך החודשים יולי ואוגוסט.
אשת הקשר היא לביאה-
+97699577702.
מומלץ מאד!

בחרחורין ביקרנו במרכז קליגרפיה יפיפה שמציג מספר תערוכות שמשלבות קליגרפיה, צילום ואומנות מונגולית. עשינו סיור מודרך עם אחת המתנדבות במרכז ופגשנו את המייסד של המרכז.
המרכז נקרא-
Mongolian Calligraphy Center.
המרכז יפיפה ומשלב היסטוריה ואומנות ונותן פרספקטיבה נוספת על התרבות המונגולית. ממליצה לבקר.

מחרחורין לקחנו אוטובוס שיוצא כל יום בשעה 10:00 לאולן בטאר ולוקח 7 שעות.
האוטובוס מגיע לתחנת Nomin.
משם לקחנו מונית לתחנת Dragon בשביל לעלות על אוטובוס לילה שיוצא ב21:00 לעיר מורון שבצפון (13 שעות).

צפון מונגוליה- שבט הצטאן ואגם חובסגול

הגענו לעיר מורון בשעה 9:00 באוטובוס לילה של 13 שעות מאולן בטאר.

בעיר התמקמנו בגסטהאוס gan oyu שמנהלת אותו זאיה-
+97699389438.
הגסטהאוס ממוקם במרכז העיר במיקום נוח, יש בו שלושה חדרי שינה- שני חדרים של חמישה אנשים ועוד חדר זוגי, מטבח משותף מצוייד, שירותים עם מקלחת טובה וחמה ושירותי כביסה. זאיה דוברת אנגלית ומאד שירותית ונחמדה! מומלץ מאד.

סגרנו טיול לשבט הצטאן (איילי הצפון) דרך שרה-
+97699385577.
הטיול דרכה כלל- פרמיטים, דרכי הגעה הלוך וחזור, טיול סוסים כולל סוס משא ומדריך ולינה לארבע לילות.
סה״כ עלה לנו 1,000,000 טוגריק לאחת. המחיר מעט יקר אבל הכל הלך חלק וטוב. שילמנו בתמורה לשקט לוגיסטי. שרה הייתה מאד זמינה ועזרה בכל מה שהיינו צריכות.
בקבוצה גדולה יותר מאמינה שאפשר להתמקח על מחיר יותר זול.

יצאנו לכיוון השבט במסלול של חמישה ימים-
1- נסיעה פרטית של 9 שעות ולינה בגר פרטי אצל משפחת סוסים.
2- רכיבה על סוסים 5 שעות למשפחה משבט הצטאן ולינה בטיפי במחנה שלהם.
3- שהייה של יום אחד אצל המשפחה שמגדלת איילי צפון. לינה בטיפי.
4- רכיבה של 5 שעות חזרה לגר של משפחת הסוסים. לינה בגר פרטי.
5- נסיעה של 9 שעות חזרה למורון ברכב פרטי ומונית שירות (ואן רוסי).

ניתן להסתמך על אוכל אצל המשפחות, אנחנו בחרנו להביא אוכל וציוד בישול ולבשל לעצמינו. בנוסף ניתן לוותר על לינה מסודרת ולישון באוהל.
בטיפי שאנחנו היינו לא היו מיטות ועל כן יש להצטייד בשק שינה ומזרון.

לאחר החזרה למורון חברתי ואני התפצלנו.
נסעתי בטרמפים לאגם חובסגול והתמקמתי צפונית לעיירה חטגל במחנה גרים. שילמתי שם 60,000 טוגריק ללילה (כ57 שקלים) לחדר פרטי על האגם.
לאחר מכן חזרתי בטרמפים למורון להתחלת המסע אל עבר מערב מונגוליה.

מערב מונגוליה- אגם אורג, אולגי ושמורת אלטיי טאבן בוגד

בכדי להגיע למערב מונגוליה (אולגי) בתחבורה ציבורית יש לחזור לאולן בטאר. ולקחת משם אוטובוס שאורך 27 שעות. לא רציתי לעשות את הדרך הזו כי היא ארוכה מאד ולכן מצאתי אלטרנטיבה.
מצאתי שני מטיילים שהיו מעוניינים להגיע למערב גם כן ומצאתי נהג שמוכן לקחת אותנו עד לעיר אולאנגום.
נעזרתי בסוכנת שרה בשביל למצוא את הנהג.
מצרפת שוב את המספר שלה-
+97699385577.

התכנית הייתה להגיע לאולאנגום, להעביר שם לילה ומשם להתקדם בטרמפים אל עבר אולגי.
נסענו ממורון לאולאנגום ביום אחד. הנסיעה כללה 6 שעות נסיעה בשטח ועוד 8 שעות נסיעה בכביש מהיר. סה״כ 14 שעות שעלו לנו 300 דולר.

ישנו בהוסטל באולאנגום ויצאנו למחרת לתפוס טרמפים מכביש שנוסע דרך המערב ודרך אגם יפיפה בשם אגם אורג (אורג נור).
הדרך היא דרך שטח ולכן מורכב לתפוס שם טרמפים. ממליצה לצאת מוקדם בבוקר להגדיל סיכויים לתפוס טרמפ.
או לחילופין לוותר על מקטע זה ולתפוס טרמפים מאולאנגום לעיר חובד ומשם לאולגי (דרך סלולה ועל כן קל יותר לתפוס טרמפ).

בפועל תפסנו טרמפ עם חבורת ישראלים שעושים טיול בואן.
נסענו כ3 שעות עד לאגם אורג.
בילינו איתם את הלילה באגם היפיפה ולמחרת המשכנו את דרכינו איתם עד אולגי (כ5 שעות נסיעה).

באולגי ישנו בגסטהאוס בשם
Ulgii tours guest house.
ישנו שם בגר במחיר 40,000 לאדם ללילה. בגסטהאוס היו מקלחות חמות, שירותים נקיים, מטבח שמיש ומרחב משותף נוח ונקי.
הבעלים של המקום עזר לנו למצוא נהג שייקח אותנו למחרת לשמורת האלטיי טאבן בוגד ויוציא לנו פרמיט ממשלתי לשהייה בשמורה.

הנהג שלנו היה אסהן-
+97699428810.
אסהן מדריך טיולים במקצועו, דובר אנגלית שוטף ואדם ממש ממש אדיב ונחמד. ענה לנו על המון שאלות ותהיות בשמחה וברוחב לב. ממליצה עליו מאד.

המחיר היה 200,000 ליום (הוא חיכה לנו בשמורה ביום הטיפוס). סה״כ 600,000 לשלושה ימים + מחיר לדלק שמשתנה. אצלנו יצא עוד 350,000 על הדלק.
סה״כ 950,000 לשלושה אנשים. (כ950 שקל).

נסענו לשמורה בנסיעה של 8 שעות.
שילמנו בכניסה לשמורה 15,000 טוגריק כל אחד לכרטיס כניסה (כ14 שקל).
הגענו לנקודה שנקראת presidential point והיא הנקודה הכי קרובה לבייסקאמפ של המלצ׳ין פיק שניתן להגיע עם רכב.
משם הלכנו כ45 דקות עד הבייסקאמפ.
בבייסקאמפ אין גרים או אוכל ולכן יש להביא אוהל, שק שינה, מזרון, כלי בישול ואוכל.
התמקמנו בבייסקאמפ.

כמה דברים חשובים לגבי הבייסקאמפ-
1- יש בבייסקאמפ נהר שממנו שותים מים. הנהר נחשב קדוש למונגולים מאחר והוא נוצר מהקרחונים הקדושים. צריך להיזהר ולא להתפנות בסביבתו, לשטוף כלים בו או כל דבר אחר שעלול להיתפס כמלכלך או מזלזל.
2- ברמת בעיקרון יש צורך במדריך לטיפוס למלצ׳ין פיק. אפשר להתחמק מזה ברוב הפעמים אבל אם נשאלים בבייסקאמפ אם יש לקבוצה מדריך יש להגיד שיש (אפשר להגיד תירוץ כמו- הוא הלך לנקודה עם קליטה ולכן לא נמצא פה עכשיו).

למחרת התעוררנו ב7:00, אכלנו ארוחת בוקר והתארגנו לעלייה לפסגה.
ארזנו איתנו רק אוכל ליום, מים ודברים חשובים (דרכון וכסף) את שאר הציוד השארנו באוהל בבייסקאמפ.

הגענו לפסגה כעבור 4 שעות של הליכה וחזרנו אל הבייסקאמפ תוך כשעתיים וחצי.
ארזנו את הציוד וחזרנו אל ה presidential point שם קבענו עם אסהן לאסוף אותנו.
משם נסענו לישון בגר בקרבת הכניסה לשמורה. שילמנו 25,000 לאדם ללינה בגר (כ24 שקלים).
למחרת נסענו כ6 שעות חזרה לאולגי.

נפרדנו מאסהן והפעם ישנו בהוסטל בשם BT Mongolia, שם היו לנו חדרים במבנה בנוי עם שירותים אישיים. שילמנו 40,000 ללילה (כ38 שקלים).

חזרנו לאולן באטר כעבור כמה ימים באוטובוס מאולגי.
עלינו על אוטובוס ב13:00 באולגי והגענו למחרת ב17:30 לאולן בטאר.
האוטובוס עולה 130,000 טוגריק (כ125 שקלים) ואורך 27-28 שעות.
זה אוטובוס רגיל לגמרי שמבצע עצירות לשירותים כל שעתיים בערך.
בנוסף עוצר רק ב2 מקומות שבהם ניתן לקנות אוכל. לכן ממליצה לעלות עם אוכל מספק (ארוחות ונשנושים) וכמובן גם מים ולא להסתמך על עצירות בדרך.
ההגעה לאולן בטאר היא לתחנת Nomin.

קישורים חיצוניים

• הזמנת אוטובוסים מונגוליה
• אפליקציית UBCab - מוניות