| תאריך הטיול | September 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 8 ימים |
| עונה מומלצת | שיא העונה: דצמבר - מרץ. זו גם העונה היותר גשומה. ספטמבר-אוקטובר יבשים ונעימים לטיול. |
אנחנו זוג בגילאי 30, והחלטנו לטוס בחגים לאפריקה בפעם הראשונה. חיפשנו יעד לשלב עם ביקור בנמיביה, שאפשר לבלות בו שבוע, ויתן לנו נופים ירוקים והרריים, וכך מצאנו את לסוטו. מצאנו מעט מאוד מידע על המדינה, לא בעברית ולא באנגלית, ובהתאם גם לא פגשנו הרבה מאוד תיירים במהלך הטיול. למרות שהמקום לא ידוע למטיילים בכלל (ואולי דווקא בגלל זה), המקומיים שפגשנו היו לבביים, חברותיים, דיברו אנגלית מצוינת והרגשנו בטוחים לטייל עצמאית לאורך כל הטיול.
מאחר שאנחנו לא ב״טיול אחרי צבא״, התפנקנו בבחירת המלונות כדי לישון במקומות נוחים ומסודרים. למי שיחפש לחסוך יש אלטרנטיבות זולות יותר.
מסלול הטיול שלנו נקבע בגדול לפי מקומות הלינה שמצאנו בבוקינג (רמז: אין כמעט כאלו). בפועל, אין חשיבות רבה לסדר בגלל שבכל פעם שנסענו מאזור לאזור עברנו שוב בעיר הבירה. היה קסם בסדר שבו אנחנו טיילנו, ככה התחלנו בחלקים היותר ״מקומיים״ ולאט לאט עברנו למלונות היוקרתיים יותר.
* האנשים בלסוטו מקסימים. מקובל להגיד שלום לכל העוברים והשבים. הרגשנו תמיד בנוח להסתובב לבד באיזורים שבהם היינו (הבנו שאולי ב-Maseru פחות מומלץ, אבל אין סיבה אמיתית להיות שם).
האנגלית של כולם מצוינת ומאוד קל להסתדר. אפילו המתדלקים והמוכרים בסופר ניהלו איתנו שיחות שלמות.
* עונה - שיא העונה הוא דצמבר עד מרץ, זוהי העונה היותר גשומה אז הכל פורח וההרים מתכסים בירוק זוהר. הגענו בספטמבר בגלל החגים, וזה לא פגע בחוויה שלנו. אומנם היה פחות ירוק, אבל כמעט ולא היה גשם.
* המטבע המקומי הוא לוטי, והוא זהה בערכו לרנד הדרום אפריקאי. כל המקומות מקבלים רנד ואפשר להתנהל איתו במקום לוטי. כדי לא להיתקע עם המטבע המקומי (ולטובת המשך הטיול שלנו בנמיביה), המרנו דולרים לרנד בדרום אפריקה והשתמשנו בהם.
* לא היה צורך בהרבה מזומן, כל המלונות קיבלו אשראי והיה ניתן לשלם כך על אוכל ופעילויות. כן חשוב תמיד להיות עם קצת מזומן לטיפים, חנויות, או כניסה לשמורות.
* בין Maseru לשדה התעופה יש סופר ענק ונפלא בשם Pick n Pay - מערבי לכל דבר ועניין. שווה להצטייד שם בכמות גדולה של מים (זול משמעותית ויש בקבוקי 5 ליטר). לא היה לנו שמפו בשום מלון, אז חזרנו לסופר להצטייד גם בו בהמשך. טיפ למתקדמים / עצלנים - בסופר יש אוכל מוכן שהיה נראה לא רע, ודוכן נקניקיה בלחמניה מומלץ מאוד (5 שקלים לנקניקיה מפנקת ופחית קולה!)
* סים - קנינו eSIM של Airalo מראש, אבל הוא לא עבד כשנחתנו ולכן החלטנו ליתר בטחון לקנות גם סים מקומי. הסים המקומי עבד טוב יותר (וה-eSIM הסתדר יחסית יום אחרי ההגעה). יש חנות Vodacom במרכז המסחרי ליד ה- Pick n Pay.
* מאחר וזו הפעם הראשונה שלנו באפריקה, נחשפנו לתופעה של ילדים שמבקשים ממתקים. רוב הזמן לא הבאנו להם וזה היה בסדר, הילדים נהנים גם סתם לקשקש. באחת הפעמים שחילקנו ממתקים כל ילדי הכפר הסתערו עלינו, ומאז העדפנו להביא ממתקים דרך מדריך בצורה מסודרת או לא להביא כלל.
אנחנו הגענו בטיסת Airlink מיוהנסבורג ל-Maseru. יש 3 טיסות ביום.
ניכר שמעט המטיילים שכן מגיעים ללסוטו, עושים את זה בדרך כלל באוטו באחד ממעברי הגבול עם דרום אפריקה, שכן על הטיסה עצמה הייתה עוד מטיילת אחת מלבדנו.
כשהתלבטנו מאיפה לשכור אוטו, אחד המלונות המליץ לנו לעשות זאת בדרום אפריקה. יש מעט מאוד סוכנויות במדינה, ועוד פחות בשדה.
למרות האזהרה שכרנו ג׳יפ מ-Avis, שהיו שירותיים ומקסימים. קיבלנו רכב במצב מדהים.
לא מצאנו הרבה סיפורי דרך שמתארים נהיגה עצמאית בלסוטו, ומאחר שלא ידענו למה לצפות מאפריקה ומנהיגה עצמאית - יצאנו לדרך דרוכים. החשש עבר די במהרה - נעים ונוח לסוע בלסוטו, ונוהגים בה יותר טוב מבישראל (לא שזה מאוד קשה).
במהלך הנסיעה הראשונה עצרו אותנו שוטרים פעמיים: בפעם הראשונה, אחרי שעה של נסיעה עצר אותנו שוטר בגלל שהיינו 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת, אמרנו לו שאנחנו תיירים וזה היום הראשון שלנו פה, והוא שחרר אותנו בנחמדות לא לפני שהוא הבטיח לנו שאנחנו בדרך למלון מצוין וסיפר שדוד שלו עובד בו. השוטר השני שעצר אותנו כבר עשה זאת לגמרי בשביל השיחה. נראה שהמקומיים צמאים לדבר אנגלית עם מעט התיירים שוראים.
הרוב המוחלט של הדרכים שנסענו בהן היו במצב מעולה - בלסוטו יש מספר כבישים מרכזיים (אלו ששמם מתחיל באות A) - אחד שמקיף את המדינה ואחד שחוצה אותה. הכבישים האלו הם כבישי אספלט מעולים, עד כדי בור מדי פעם שהצריך שמירה על ערנות. הקושי היחידי שחווינו היה רק בקילומטרים האחרונים של ההגעה למלונות, שהייתה הופכת לדרך עפר קופצנית. שמחנו מאוד שהיה לנו רכב גבוה לחלקים האלה, אבל ראינו גם רכבים רגילים מצליחים לעבור.
את שני הלילות הראשונים שלנו בילינו ב-Malealea Lodge, שממוקם בערך שעה וחצי נסיעה משדה התעופה.
Malealea Lodge הוא עסק קהילתי שתורם הרבה לפיתוח הכפרים בעמק, ומנסה לתרום למקומיים בדרכים שונות. זה מורגש בכמות האנשים שעובדת במקום ושומרת עליו מטופח, במדריכים שמגיעים לפעילויות.
ישנו בבקתה פרטית במבנה טיפוסי ללסוטו, שהיה חמוד ונעים.
בערב אכלנו במסעדה של הלודג׳, יש בופה שעולה 250 לוטי. ארוחת הבוקר עולה 80-100. האוכל היה טעים, בדגש על הסנדוויצים שנעשו בלחם המקומי שגילינו שהוא להיט.
המקום מציע מגוון גדול של פעילויות - יש מספר מסלולים באיזור שאפשר לעשות ברגל או רכובים על סוס: קניון לאורך נהר, מפל קרוב, ציורי מערות של בושמנים. להרפתקנים יש גם מסלול של 7 שעות לפסגה של ההר שממול ללודג׳.
אנחנו בחרנו את מסלול ההליכה למפל שהיה קליל ונעים. כשאומרים בלסוטו ״מסלול״ לרוב מדובר ב״כיוון כללי״. המסלולים לא מסומנים בשום צורה, מה שמוסיף לפראיות של הנופים ולתחושה שאנחנו האנשים היחידים שהולכים בשביל. היחידים שפגשנו לאורך הדרך היו רועי צאן לבושים בתלבושת המקובל בלסוטו - מסכת סקי מפוספסת ושמיכת פליז גדולה.
למחרת בבוקר יצאנו ל - Cultural tour עם אותו המדריך מיום קודם. הוא לקח אותנו לסיבוב של שעתיים בכפר, שיתף בסיפורים על החיים המקומיים (כמו למשל שיטת הניווט שלהם באמצעות דגלים צבעוניים כדי לסמן מה ניתן לקנות באותו בית, ה-google maps של העמק). ביקרנו במבשלת בירה ביתית שמנהלת גברת מבוגרת שבעבר הייתה המורה בבית הספר של המדריך שלנו. הבירה הייתה טעימה במפתיע, הזכירה Sour beer בטעם שלה. לצערנו הצ׳יף לא היה בסביבה אז לא יכולנו לבקר אותו.
בונוס כיפי של הלודג׳ הוא ההופעה שיש בכל ערב של המקהלה והלהקה המקומית. המקהלה הייתה מצוינת, והלהקה הפתיעה לגמרי עם אילתור מטורף של כלי נגינה מכל מיני חפצים אקראיים. מומלץ מאוד להגיע ולהאזין!
אחרי שני לילות מוצלחים המשכנו ליעד הבא שלנו. Semonkong מפורסם בעיקר בזכות המפל שהתמונה שלו מופיעה בכל חיפוש מהיר של לסוטו. האיזור מפורסם יותר ובצדק - הנופים באיזור מדהימים. כבר לאורך הנסיעה הכביש מתחיל להתפתל בין ההרים ונופים מדהימים נפרסים. ללא ספק הכביש היפה ביותר שנסענו בו בטיול.
הגענו למלון בראשון אחה״צ וגילינו שבכל יום ראשון יש טורניר כדורגל ענק שחלפנו לידו עם האוטו, אבל התבאסנו לגלות שהגענו לקראת סופו. מספר קבוצות התקבצו לשחק ונראה שכל הכפר בגדול הגיע לצפות.
ישנו 2 לילות ב-Semonkong Lodge שהיה ללא ספק המלון הכי טוב בטיול שלנו. אם היינו יכולים, היינו מוסיפים בו לפחות עוד לילה אם לא שניים.
החדר עצמו היה מאוד מפנק, מיטה ענקית ואח עצים שהדליקו בשבילנו במהלך ארוחת הערב. המסעדה הייתה מדהימה, תפריט a la carte אוכל מעולה ושירות מדהים.
למחרת יצאנו לטיול סוסים לכיוון המפל המפורסם. רכבנו בנופים הפתוחים, לבד, במשך בערך שעה עד שנפתח לנו הקניון ובתוכו המפל. המפל נופל ישירות מגובה 200 מטר, ויש אפשרות גם לעשות סנפלינג מפלינג בתוך המפל (הסנפלינג הגבוה בעולם!)
במקום יש מפלים נוספים שאפשר ללכת אליהם ברגל אבל לצערינו לא הספקנו.
אחרי ארוחת צהריים בלודג׳, גילינו שהוא מציע פעילות בשם Donkey Pub Crawl - לוקחים חמור ורוכבים עליו לכפר, שם עוברים ב-4 פאבים של המקומיים ומתחברים איתם. הפעילות עולה 275 לוטי. הרגיש לנו שהחמור קצת מיותר ואין לנו כוח לקחת 2 סיורים ביום, אז הצטיידנו במפה של הכפר מהבר של הלודג׳ ויצאנו לחפש את הברים בעצמנו. הבר שבחרנו ממוקם ליד השוק המרכזי של הכפר, שזה שם יפה לשדרת חנויות בפחונים. הסתובבנו שם בחופשיות והמקומיים היו חמודים מאוד אלינו ורצו לשוחח איתנו - דיברנו על ישראל, על הכפר, ובתכל׳ס עזרנו להם לתרגל את האנגלית שלהם.
לבסוף הגענו לבר, שהיה חדרון קטן עם שולחן ביליארד ו-4 ספסלים שפורקו מרכב. שתינו שם בירה והסתכלנו על המקומיים משחקים ביליארד במקצוענות מטורפת, אבל הרגשנו שבלי מדריך (או כי היינו ביישנים) לא ממש נוצרה אינטרקציה אז המשכנו בשלנו.
אחרי הצהריים יצאנו לשוטט לכיוון ההרים - הלכנו לאן שהיה נראה לנו מגניב עד שהתמקמנו בראש גבעה לראות את השקיעה. השוטטות בהרים הייתה קסומה והצטערנו שאין לנו יותר זמן לחקור את האיזור.
המלון משווק בתור ״מלון ה-5 כוכבים היחידי בלסוטו״. התחושה שלנו הייתה שהכוכבים האלה אולי ניתנו לו לפני 20 שנה - המלון יפה אבל מיושן. על הצד החיובי - המלון ממוקם בליבה של שמורת טבע, שבה יש מספר מסלולי הליכה שיוצאים ממש מפתח המלון. בגלל שמדובר בשמורה צריך לשלם על הכניסה, עלה 130 לוטי לזוג ורכב. בשמורה אפשר למצוא elands, חיים שם 16, אנחנו זכינו לפגוש שניים על המסלול.
למרות שהמלון הוא ״5 כוכבים״, יש לו חדר budget במחיר שווה לכל נפש שאיפשר לנו להינות מהמיקום והנוף המצוין.
המסעדה הייתה המאכזבת ביותר שהייתה לנו בטיול. גם המחירים הגבוהים ביותר (450 לוטי לראשונה, עיקרנית וקינוח), וגם המנות היו בחלקן טובות מאוד ובחלקן על הפנים.
למחרת תיכננו לצאת למסלול ארוך של 13 ק״מ אבל לצערנו בלילה ירד מבול מטורף ששינה לנו את התוכניות - המסלולים כוללים חציית נהרות, ואחרי הגשם המשימה הופכת לבלתי אפשרית. הצלחנו לצאת למסלול הקצר של 7 ק״מ, שהיה כיפי נעים ומסומן היטב.
למחרת בבוקר יצאנו ל- Cultural tour נוסף שעלה לנו 500 לוטי לזוג. הסיור היה שונה לחלוטין מזה שעשינו ב-Malealea - זיהינו את קלמנט המדריך שלנו מהמפגש בשער של הפארק יום קודם לכן. קלמנט התחיל את דרכו בעבודה חקלאית, ולאחר מכן עשה תוכנית הסבה מקצועית מקומית שהשיגה לו את העבודה במלון. במקביל לעבודת השמירה, הוא גם מדריך טיולים ומדריך רכיבה על סוסים! ממש רב פעלים.
קלמנט הסביר לנו על אלמנטים שונים בחיי הכפר. הוא עצמו התחתן רק שבוע לפני כן, אז דיברנו על ההבדלים בין החתונות בשתי המדינות (למשל בלסוטו הכלה בכלל לא לובשת לבן בחתונה) קלמנט זרם עם הבקשות שלנו, וכך הוספנו לסיור ביקור בבית הספר המקומי. לצערנו הילדים היו בטיול, ובמקום זה זכינו לראות את רכב האחיות בחסות המלון שהעביר הדרכות לאמהות של הכפר על מחלות שונות, איך להמנע ולטפל. היה נעים לראות את הכסף חוזר לקהילה.
הסיור נגמר במבשלת בירה המקומית, שהייתה הרבה יותר תוססת וגדולה מהקודמת. הבירה הייתה טעימה ומתוקה, אבל תתכוננו לשכוח מההיגיינה שלכם אם אתם מעוניינים לטעום מהבירה בכוס השיתופית.
בסוף הסיור התחלנו את המסע לכיוון Maseru והטיסה חזור למחרת בבוקר.
עצרנו לאכול צהריים במסעדה של Mahlakapese Guest Lodge - בתוך המלון הופתענו למצוא מסעדה מצוינת (ה-Club Sandwich הטוב ביותר שאכלתי), וממול בר קוקטיילים שנראה מצוין.
את הלילה האחרון העברנו ב- Botleng Guest House, מקום מקסים ומטופח עם ארוחת ערב ובוקר מעולה.
לסוטו הייתה אחת ההפתעות הגדולות שלנו. זו הזדמנות להציץ למדינה אפריקאית שהאדם הלבן פסח עליה, והיא נותרה אותנטית, נעימה ופראית. הנופים שבה מרגישים כמו נופי בראשית, והאפשרות לחקור את המרחבים עצמאית מחוץ לשבילים הייתה שונה מכל דבר שחווינו במדינות אחרות. ממדינה שלא שמענו עליה, לסוטו הפכה ליעד שנרצה לחזור אליו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם