4 ימים בנונג קיאו

נונג קיאו היא עיירה קטנטנה בצפון הלא-רחוק של לאוס. מקום יפייפה לנוח בו ולהנות ממגוון אטרקציות.

גם ללאוס חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2016 M10
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתאוקטובר - מרץ

נונג קיאו

נונג קיאו היא תחנה נפוצה למטיילות בלאוס, וזה ברור למה - היא קסומה וקל להגיע אליה.

נסיעה של 4-5 שעות מלואנג פרובנג (העיר הראשית של לאוס, לשעבר גם הבירה) ותגיעו לעיירה קטנטנה (או כפר גדול) השוכנת על שתי גדותיו של נהר רחב, גשר גדול מחבר ביניהן, והרים תלולים מקיפים אותה מכל עבר.

אפשר רק לשבת במרפסת המלון, לנשנש באחת המסעדות או לצאת לטייל בעיירה ולהנות מהנוף, מהקצב האיטי, מאווירת הכפר ומהשלווה, ואפשר גם לעסוק בשלל פעילויות.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - עלייה לנקודת התצפית

הגענו באזור הצהריים, עד שמצאנו מלון ואכלנו כבר לא נשאר הרבה זמן, ושאלנו על פעילות קצרה שנוכל לעשות.
המליצו לנו לטפס לנקודת תצפית, הנמצאת על הר גבוה ותלול סמוך לכפר.
הכניסה למסלול הטיפוס עוברת בחצר בית שבה ישבה משפחה עם ילדים וגבתה כסף על הכניסה.
הטיפוס אמור להמשך כשעה, והוא תלול וקשה מאוד.
אנחנו התייאשנו אחרי כ-35 דקות, אבל ראינו תמונות שאחרים צילמו מלמעלה ומאוד מאוד יפה משם... כמו כן, מומלץ לעלות לקראת החשכה בערב נטול עננים ולהנות מכמות הכוכבים המרהיבה.
כדאי מאוד להצטייד בפנסים אם יש סיכוי כלשהו להכנס לחושך, כי הירידה בלי פנס עלולה להיות מסוכנת.

יום 2 - טרק 100 המפלים

טרק 100 המפלים נקרא ״טרק״ אבל הוא למעשה טיול יום.
אפשר לצאת אליו דרך סוכנות, אך כשאנחנו היינו שם התגבשה קבוצה גדולה של ישראלים (10-15), והחלטנו לצאת עצמאית.
כיוון שלא הייתי מארגנת אקטיבית איני זוכרת היטב את הפרטים, אבל בגדול הלכנו למזח הסירות, ושכרנו סירה שתשיט אותנו דרך הנהר אל כפר המרוחק כ-45 דקות מנונג קיאו.
בכפר הסתובבנו על שראינו מישהו, שאלנו על מדריך לטרק ואכן נמצא כזה.
הסירה חיכתה לנו בסבלנות, ולקחה אותנו חזרה לנונג קיאו אחרי המסלול. מערכת ההיגוי השתבשה בדרך ונסענו לתוך קבוצת עצים קטנים שהכאיבו לחסרי המזל מבינינו והפילו עכבישים לסירה.

המסלול עצמו הוא אחד המוצלחים שעשיתי מימי. הוא כולל טיפוס על הר דרך שרשרת מפלים קצרים (שכולם חלק ממפל אחד ארוך), כאשר רוב המסלול בתוך מים (חשוב להצטייד בנעליים מתאימות, אני עשיתי אותו בכפכפי אצבע של Havaianas וזה היה פיתרון לא רע).
הסלעים לעיתים חלקלקים ולעיתים יש חלקים תלולים וסוערים, שהותקנו בהם חבלים כדי להקל על הטיפוס.
בראש המסלול ישנם שולחנות פיקניק ושני מפלונים שמתנקזים לבריכות קטנות ונעימות לשכשוך.
הדרך חזרה יורדת מההר בדרך שונה, יבשה וקלילה.

המסלול מומלץ מאוד, וזכור לי כאחד הימים הכיפיים ביותר מתוך טיול של חודש במזרח.

אזהרה: שימו לב שייתכן ויהיו עלוקות במים, אצלנו חלק נכבד מהמסלול התרכז בהורדת עלוקות מהרגליים. עם זאת, אלו עלוקות קטנות שלא מכאיבות (לא הפצע דמוי העקיצה שהן גורמות ולא ניתוקן מהגוף), הבעיה פה היא הגועל :)

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - אומגות ומערות היסטוריות

יצאנו דרך סוכנות טיולים לחצי יום של אומגות.
היינו שתיים, אספו אותנו עם טרקטור קטנטן שאליו מחוברת רמפה מאולתרת מקדימה, שעליה ישבנו אנחנו. הטלטלנו בקדמת הטרקטור במשך כ-45 דקות, והגענו לאזור יפייפה מלא בעצים גבוהים, שביניהם מערך אומגות מורכב. חלקן קצרצרות (מטרים ספורים) ובעיקר נועדו להקל על המעבר מעל תוואי שטח לא נוח, וחלקן באורך מאות מטרים ועוברות מעל תהומות בעומק עשרות מטרים.
ליוו אותנו מדריך ועוזר-מדריך מקסימים, שעזרו ודאגו לבטחוננו בקפדנות.
מלבד אומגות קלאסיות היו גם כמה אתגרים נוספים וכיפיים שלא ציפינו להם.
בתום כמה שעות של אקסטרים ציפתה לנו כשעה של הליכה עד לכביש שממנו יכלו לאסוף אותנו, הליכה זו הייתה נעימה וקלה ועברה בין שדות אורז יפים ונחלים.

בדרך חזרה ביקשנו שלא יקחו אותנו עד לנונג קיאו, אלא יורידו אותנו ליד המערות ההיסטוריות הנמצאות כמה קילומטרים ממנה.
לאוס היא המדינה המופצצת ביותר בעולם ביחס לכמות האוכלוסיה שלה, וזאת ״בזכות״ מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו, התגוררו במערות מאות בני אדם.
מעבר להיסטוריה המרתקת, המערות לא יפות או מרשימות במיוחד, ובכל זאת שוות ביקור.
בסמוך למערות הסתובב ילד כבן 10 שהציע הדרכה לתיירים תמורת טיפים. החברה שטיילתי איתה נחתכה ביד מעץ, והילד הלך וקטף לה צמח מרפא וקשר אותו לאצבעה באמצעות צמח נוסף. התרשמנו מאוד והוא קיבל טיפ נאה :)

אחרי הביקור במערות הלכנו בעצלתיים חזרה לנונג קיאו.

יום 4 - טיול רגלי לכפר קטנטן

חמושות בסנדוויצ׳ים ובמידע מקדים שנתקלנו בו במהלך המחקר המעמיק של לפני הטיול, יצאנו לטיול רגלי לאורך הנהר.
היום היה חם ושמשי, אבל ההליכה קלה.
לאחר כשעתיים שבהן ראינו רק כמה בתים פזורים ורמזים לחקלאות, הגענו לכפר שנראה היה שהזמן עצר בו מלכת. בתי עץ, ללא חשמל וללא מים זורמים, תרנגולות מסתובבות בחופשיות.
מחוץ לאחד הבתים נראה היה שמתקיים אירוע משפחתי כלשהו, ישבו שם כעשרה אנשים - מתינוקות עד זקנים, והם התלהבו לראות אותנו כפי שאנחנו התלהבנו לראות אותם.
מבלי שהם יבינו מילה באנגלית וגם לא סימני ידיים נפוצים, היה קשה מאוד לתקשר איתם, אבל האווירה הייתה נעימה.
המשכנו להסתובב בכפר ולמרבה המזל (שלנו) הגענו לבית ספר יסודי. לחלוטין הרסנו להם את השיעור, אבל הרווחנו חוויה מדהימה של המוני ילדים מתוקים שהתלהבו מאיתנו בטירוף, ניסינו להגיד את השמות שלהם והם את שלנו, הם נחשפו לסמארטפון ולקסם של התמונות שלהם בו.
למרבה הצער, בדרך חזרה עצרנו לאכול את הסנדוויצ׳ים שלנו על גשר במבוק זעיר מעל לפלג מים רדוד, והטלפון שבו צילמנו את כל התמונות נפל למים... מעטות שרדו.

מאוחר יותר באותו יום עזבנו את נונג קיאו והמשכנו במסע.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )