שביל ישראל - מאילת לדן 2019

“אין אהבת הארץ בלא ידיעת הארץ, ואין ידיעת הארץ בלא מגע בלתי אמצעי איתה… רק הרואה בעיניו כמה יפה היא… יוכל לאהוב את הארץ, לאהוב אותה אהבה של ממש...“ (הייתי חייב)

לא יוצאים לטיול בלי מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2019 M03
משך הטיולחודשיים
עונה מומלצתלמתחילים בצפון: מומלץ להתחיל באיזור ספטמבר - אוקטובר. למתחילים בדרום: מומלץ להתחיל באיזור פברואר - מרץ.

פתיחה

תמיד היה לי חלום לטייל את שביל ישראל, וגם תמיד ידעתי שאני ארצה לעשות אותו רצוף, בחרתי לעשות אותו ישר אחרי השחרור כי ראיתי לנכון לראות את ישראל לפני שאני רואה עולם.

יש על השביל אין-סוף מידע, אתרים, סרטונים, קבוצות ואפילו תוכניות טלוויזיה, ברמה שזה עושה יותר בלאגן מסדר לדעתי.

הסיפור דרך הזה לא הולך להיות יום-יומי אלא משהו יותר כוללני (בכל זאת חודשיים טיול), ואני אנסה לכלול בו דברים שאם הייתי יודע לפני או שמישהו היה מראה לי אז זה היה עוזר מאוד (פחות כללי – יותר פרקטי).
בכל מקרה, אם לא הצלחתי לענות על הכל ועדיין נשארו לכם שאלות, מוזמנים להשאיר תגובה, או לשלוח מייל ואני אשתדל לענות, ולעדכן פה במקרה הצורך.
אני אתחיל בכמה נקודות של נושאים ספציפיים אמשיך בטיפים ואסיים בשאלות ותשובות.

*יש לשים לב שהכל פה מעודכן ליוני 2019 ודברים עלולים להשתנות.*

מתי לצאת

שיקולים שאנשים לוקחים בחשבון לגבי יציאה לשביל (חלקם חשובים חלקם פחות):
1. מתי יש לי מספיק זמן - השביל לוקח בין חודש וחצי (למהירים מאוד) עד 3 חודשים לאנשים שלוקחים את הזמן - אם רוצים לעשות את השביל רצוף, צריך הרבה זמן פנוי.
2. מה העונה עכשיו - בקיץ חם מאוד כדי ללכת (בטח שבמדבר) ובחורף גשום וקר יחסית.
3. משום מה, לרוב הישראלים יש משהו סמלי יותר בלהתחיל בצפון ולסיים את השביל באילת ( אולי בגלל התדמית של עיר הנופש, הנידחת וכו'..).
4. ככל שמתקרבים לחודשים: נובמבר, דצמבר, ינואר ואפילו חלק מפברואר יהיו יותר עיכובים של גשם ושטפונות וצריך להיות ערניים לזה.
5. להולכים בחודשים מרץ-אפריל-מאי מצפים גבים מלאים, נחלים בשיא זרימה ופריחה משגעת.

לכן הזמנים האידאליים מבחינת המזג אוויר הם:
למתחילים בצפון: מומלץ להתחיל באיזור ספטמבר - אוקטובר.
למתחילים בדרום: מומלץ להתחיל באיזור פברואר - מרץ.

ציוד

אני מאמין שלפני שהגעתם לפה כבר קראתם בדי הרבה מקומות על ציוד ואם לא יצא לכם אז הנה לינקים למדריכים מפורטים מאוד על ציוד, ממליץ להתחיל שם:
לינק 1: (https://letswalk.co.il/%D7%A9%...).
לינק 2: (https://www.tiuli.com/articles...).

*ממליץ לקרוא ולהיחשף לעוד סגנון טיול שנקרא אולטרה-לייט (נותן רעיונות, פרופורציה ועוד..)
לינק: (http://www.minimalistoutdoor.c...).

ציוד שאני בכל זאת רוצה לשים עליו דגש:

1. נעליים -
בתור אחד שעד עכשיו היה מטייל עם סנדלי שורש, והתכחש למעבר המתבקש לנעליים רציניות יותר, לקראת השביל החלטתי שאתחדש בנעליי הליכה.
אחרי שבחרתי וקניתי נעליים, עשיתי איתם כמה הליכות לפני השביל בשביל "לשבור" אותם (שיהיה יותר נוח בטיול – שהרגל תתרגל).

כמה נקודות על נעליים:
א. המוכרים בחנויות אומרים שבארץ לא צריך נעליים עם Gore-Tex (עמידות במים), אני לא אשקר ואומר שברוב הימים אין חצייה של נחלים ובריכות אבל במספר פעמים שחציתי נחל זה היה נחמד שנשארתי יבש בגרביים, וחשוב לזכור שאם רוצים את הנעליים גם לטיול אחרי צבא חוץ מהשביל, יכול להיות שבכל זאת עדיף עם עמידות למים.

ב. לקחת בחשבון שלרוב מטיילים עם גרביים עבות + הרגליים מתרחבות במאמץ ולכן לקנות מידה/ חצי מידה יותר ממה שאתם רגילים, זה קצת נוגד את ההיגיון אבל זה חשוב.

ג. הנעליים האלה הולכות להיות על הרגליים שלכם חודשיים רצוף, אל תתעצלו – לא נוח לכם? תמדדו עוד זוג, אין במידה? תלכו לעוד חנות, תשקיעו בזה את הזמן ותקנו באמת רק את מה שנוח ומתאים לכם.

ד. אפשרי לצאת עם נעליים שכבר יש לכם, אבל כדאי לשים לב למצבן, אם הן במצב לא טוב, יש מצב שעדיף לכם כבר לקנות נעליים לפני השביל, החלפת נעליים באמצע הטיול אומרת עצירה לכמה זמן לקנות, והרבה שלפוחיות מהנעליים החדשות (מניסיון כואב של חברה).

ה. אם קניתם נעליים חדשות (קודם כל תתחדשו), ממליץ בחום "לשבור" אותם: לקחת אותם להליכה כמה פעמים ואם מסתדר לכם עם משקל זה מבורך.

אל תעשו את ניסוי הכלים הראשון בשביל, אם הן לא יתאימו לכם או באמת יעשו לכם המון שלפוחיות אתם תקללו כל רגע.

2. תיק גב -
אני טיילתי עם תיק גב 70 ליטר, היו כמה פעמים שהרגשתי שהוא קצת ריק, והיו פעמים שוואלה הוא היה מלא כמעט עד הסוף, חשוב להשקיע בתיק, יש לזה השפעה סופר ישירה על הטיול, מההרגשה של הגב והכתפיים ועד לזה שאם הוא מצ'וקמק ונקרע פתאום זה אומר עיכוב ועצירה של כמה ימים טובים.

כמו הנעליים, גם פה עדיף ללכת עם התיק לפני (פחות קריטי מהנעליים) אבל בואו נגיד שככל שתכירו את הציוד שלכם טוב יותר ככה תהיה לכם "נחיתה רכה" יותר בטיול.

אני אישית ממליץ על תיקים של Osprey או Gregory ויש גם אחלה תיקים ל-Deuter וגם ל-Lowe Alpine.
יש שוק יד שנייה די גדול לתיקים האלה וזו אחלה אופציה לחסוך כסף בקניה הזאת, אם אתם חושבים שאין לכם צורך בתיק כזה ועדיין רוצים לטייל, יש עמותה סופר מגניבה, שנקראת "משא למסע", העמותה מנציחה ישראלים שנהרגו בטיולים, באמצעות תיקים, על כל תיק תפור פאץ' לזכר מטייל, ובעצם אפשר דרכם להשאיל תיקים לטיול בחינם או כמעט (20 שקל מקסימום).
לינק: (https://www.facebook.com/masal...).

3. ביגוד מגן שמש -
תחשבו שאתם הולכים ללכת חודשיים בשמש (לא להיבהל ברור שיש גם צל בדרך), אני הלכתי עם חולצת טיולים ארוכה, טוב גם נגד שמש וגם נגד יתושים (אם מפריע לכם שזה יקר, תחשבו שזו חולצה שאתם גם תלכו איתה עכשיו חודשיים שלמים ובכל מקרה עם הכמות קרם הגנה שתקנו במקומה בסוף יעלה בערך אותו דבר), למי שבאמת מקפיד מומלץ גם מכנס ארוך (למרות שזה חם יותר) וכובע רחב שוליים – כמה שיותר רחבים יותר טוב.

4. מקלות הליכה -
פעם כשהייתי רואה את ההורים שלי מטיילים עם מקלות הליכה הייתי צוחק עליהם, לקראת השביל הם הציעו לי לנסות אותם, הלכתי לטיול יום עם המקלות הליכה והנעליים החדשות למה שנקרא ניסוי כלים.
לא כזה זרם עם המקלות הליכה ולקחתי אותם איתי בכל זאת, מה שהתגלה כהחלטה נכונה.
המקלות הליכה עוזרים להוריד עומס מהרגליים, אפשר להיעזר בהם במעברים טכניים (במקום הידיים) ומשפרים קצב הליכה.

לגבי המקלות הליכה, אסכם בתשובה שלי לחברים ששאלו אותי על המקלות, "זה החיים לפני המקלות ואחרי המקלות".

5. אוהל? -
אני אישית טיילתי בלי, כמה שיקולים של בעד ונגד:
בעד – עמיד בגשם, נותן תחושת ביטחון, מגן מיתושים וחסין רוח.
נגד – כבד, דורש זמן להרכיב ולפרק, לפעמים חם מידי ולא רואים את הכוכבים.
בקיצור, אני חושב שזה ממש משתנה ממטייל למטייל ובהעדפה אישית, יש לקחת בחשבון שאם מטיילים כזוג או יותר אז המשקל מתחלק וזה יחסית זניח.

6. בקטנה -
א. באף - קל, אוורירי, יכול לשמש גם ככובע גרב, מגן מהשמש, כיסוי עיניים, חם צוואר ועוד...

ב. אלתוש – תודו לי בסוף השביל.

ג. מיתר 15 מטר – תמיד תמיד שימושי, לתלות כביסה, לתקן משהו שנקרע ועוד אין סוף שימושים אפשריים.

ד. להתאים ציוד תוך כדי השביל - רואים שאתם לא משתמשים במשהו? תחזירו אותו הביתה (אפשר לשלוח בדואר, או להשאיר אצל חבר בדרך), בסופו של דבר רוב המטיילים מורידים לדעתי 25% מהציוד שלהם בדרך.
לדוגמא: בתחילת השביל לקחתי איתי ביגוד תרמי (ללילות במדבר), ושק שינה קומפורט 5, את הביגוד התרמי החזרתי הביתה כשעברתי את ערד, ואת השק"ש החלפתי לשק"ש פשוט יותר וקל יותר באיזור תל אביב.

ה. אל תעשו ניסוי כלים בשביל – לבדוק הכל מראש: הגזייה מקולקלת ולא בדקת? תאכל חול, החולצה עושה לך פריחה? חבל שלא בדקת. יש ספק אין ספק, ככל שתבדקו יותר תיהיו מוכנים יותר.

7. הציוד שלקחתי איתי - בקצרה:
2 חולצות טיולים, 2 מכנסי טיולים, 2 זוגות גרבים, 3 תחתונים, באף, כובע, פליז, חוט, מברשת שיניים + משחה, דאודורנט, סבון מוצק, קצת פלסטרים, חוט, סיר, גזייה, תבלינים, סכו"ם, שק"ש, מזרון, מטען + מטען נייד, פנס ראש, קופסאת אוכל, סכין, שתי כוסות, שאקלים, סנדלי שורש, נעליים, אוזניות ובטוח עוד כמה דברים ששכחת..

לינה

שתי אפשרויות כלליות ונפרט לגבי כל אחת: לינה בשטח ומלאכי שביל.

לינה בשטח –

כמה נקודות לגבי לינה בשטח:
1. לשים לב איפה מותר ואיפה אסור לישון – באיזור הדרום יש גם שטחי אש, וגם שמורות טבע ( שאסור לישון בהם), ולכן ישנים כמעט אך ורק בחניוני לילה.
2. הכי נוח לעצור לישון במקום שיש בו ברז ואז אפשר "לא לדפוק חשבון" מבחינת מים, ואם לא ברז אז לפחות הטמנה (נפרט בהמשך).
3. לבנות מגיני רוח – יש כמה חניונים שידועים לשמצה ברוחות שלהם, אם יש זמן (וכוח) אפשר לבנות חומת מגן מרוח והחניונים מלאים בכאלה ברמה שפשר לזהות אותם לפי זה.
4. לא לפזר ציוד בשטח – לפעמים תנים/ כלבים יכולים לקחת נעליים או כל ציוד שתשאירו להם בחוץ, הפתרון שלי היה כל לילה "לארוז" את התיק בכיסוי גשם ולא להשאיר שום דבר בחוץ.

ונעבור לאחד הדברים המיוחדים בשביל, שהופכים אותו לחוויה מאוד מאוד ישראלית ומיוחדת (ולא רק של טבע) הוא מלאכי השביל –

מלאכי שביל הוא כינוי לאנשים שעוזרים למטיילים, בין אם זה בלפתוח את הבית שלהם ולארח אותך ללילה, או בין אם זה אפילו סתם לתת טרמפ אם נתקעת איפה שהוא.
כדי להיות מלאך יש כמה תנאים: צריך לעשות את זה בחינם או בתשלום סמלי וצריך להיות לא רחוק מידי מהשביל.
במאגר המלאכים יש היום מאות מלאכים כמעט בכל מקום בארץ, וככמות המלאכים כך גם סוגי האירוח השונים – יש כאלה שמארחים בבית, קיבוצים שהכינו בקתה ייעודית למטיילים, קומונות שמארחות בחדרים שלהם ואפילו חאנים בדואים ועוד המון המון סוגים.

יש מלאכים שמארחים רק שביליסטים שעושים את כל השביל רצוף ויש כאלה שמארחים את כולם, יש לשים לב שמתקשרים למלאכים בהתראה מספיק מוקדמת, ונהוג להשאיר תרומה סמלית לכיסוי הוצאות (בכל זאת יש מלאכים שמארחים מאות מטיילים בשנה).

הרשימה הכי טובה של המלאכים היא של ויקישביל ( רק בגלל שהמלאכים הם אלו שמעדכנים אותה, וככה לא קורה כמעט שמתקשרים למלאך שהפסיק לארח או משהו).
לינק: (https://shvil.fandom.com/wiki/...).

דעתי היא שצריך לשלב בין השניים, לינה בשטח (בעיקר בדרום) היא מדהימה, יש כוכבים, חיות ושקט וזו חוויה נהדרת, אבל בכל זאת כל יומיים-שלושה נחמד לפגוש מקלחת, חשמל, מיטה נוחה והכי חשוב – את המלאכים, אצל כל מלאך מחדש אתה נחשף לאנשים מיוחדים, סיפורים יפים ורעיונות מגניבים וזה באמת הופך את הטיול להרבה יותר חוויתי וגם נוח תוך כדי.

מים

בתחילת הטיול הייתי שותה 3 ליטרים ומסתדר עם זה פיקס, לקראת סוף השביל כשהתחיל להתחמם עברתי לסחוב עליי 5 ליטרים.

אחד הדברים שהיו מקשים מאוד על יציאה לשביל בעבר היא סוגיית המים לשתייה, בעבר היה צורך או להטמין עצמאית (לנסוע לפני הטיול לכל הנקודות שצפויים לעבור בהם ולהשאיר שם מים שיחכו לך) או לסחוב כמויות לא הגיוניות של מים על הגב (תסחוב פחות תהנה יותר).

גם היום יש אנשים מטמינים עצמאית (גם אוכל גם מים) לדעתי יש לזה כמה חסרונות:
1. ההטמנה יכולה להיגנב - קורה שאנשים הגיעו למקום שהם הטמינו בו מראש וגנבו להם את הדברים והם נתקעו.
2. ההטמנה מראש מקבעת את החלוקה לקטעים - אם מראש הטמנת מים לכל השביל זה ״מכריח״ אותך להגיע למקומות האלה בלילות (בדרך כלל, אלא אם אתה מחבר 2 קטעים) ולפעמים זה יכול קצת להקטין את החופש תכנון שלך בטיול.

מה שמאוד מקל על עניין המים בטיול כיום, הוא הטמנות שאנשים עושים בתשלום, אתה יכול לדבר עם מטמינים יום-יומיים לפני שאתה מגיע לחניון לילה מסויים, ולבקש מהם לקחת מים מההטמנה שלהם – זה לא הכי זול (המחיר באיזור 40 שקל לשש ליטר), אבל חוסך הרבה כאב ראש, ובתכנון נכון לא צריך להשתמש בשירות הזה יותר מ-4-5 פעמים ככה שזה לא נורא.

עוד דבר שטוב בהטמנות של בן אדם חיצוני, זה ה״ביטוח״, אם אתה מגיע לחניון ואין מים בהטמנה שלו, הוא ידאג לבוא ולהביא לך מים עוד באותו ערב ככה שזה מאוד בטוח.. (מניסיון זה באמת קורה).
מספרים של מטמינים: יניר (054-2461066), ירדן (054-3203540).

מעבר לזה באפליקציות של המפות (אפרט על זה בהמשך) לרוב רשום איפה יש ברזים למלא ככה שגם בזה אפשר להשתמש - והרבה פעמים הליכה של 4-5 קילומטר יכולה לחסוך הטמנה (לחרוצים שבנינו).

כמה בקטנה:
1. שלוקר או לא שלוקר – רוב השביליסטים הולכים עם שלוקר, אני אישית לא הלכתי עם אחד, מצד אחד שלוקר מאוד נוח כי לא צריך להוציא בקבוק ואפשר לשתות תוך כדי הליכה, מצד שני אין כלכך בקרה על כמה מים נשאר לך כשאתה שותה משלוקר (לעומת בקבוק), ואותי אישית גם הפחיד שהוא יתפוצץ לי בתיק ואז אתקע – בקיצור הלכתי עם בקבוקים.
2. כדוריות טיהור מים – יש אנשים שלוקחים כדוריות לטיהור מים כדי לחסוך הטמנות וגם למקרה חירום – לא יודע כמה זה הכרחי אני הסתדרתי בלי.
3. תמיד לקחתי עליי בקבוק ספייר מקווצ'ץ' בתיק שיאפשר לי חופש יותר גדול אם ארצה פתאום לישון במקום בלי מים אז שאוכל למלא עליי אקסטרה מים.

אוכל

כמה דברים שמשפיעים על האוכל שאוכלים הם: כמה זמן עד שאגיע למקום הצטיידות הבא, כמה אני מוכן לסחוב על הגב וכמה כוח יש לי להשקיע.

ארוחות בוקר יש כאלו שמדלגים עליהם, יש כאלו שרק קפה, ויש כאלו שמכינים דייסה/ קוואקר.

בצהריים יש כאלו שמבשלים (תלוי בזמן שיש לעצור גם) ויש כאלו שמכינים טורטייה עם טונה או ממרח.

הרוב מבשלים בערב, אם זה אורז, פסטה, קוסקוס או כל דבר.

*למי שרוצה לאכול ארוחה רצינית גם בצהריים ולא רוצה לבשל, אפשר לבשל בערב כמות כפולה, ולקחת קופסאת אוכל ולשמור בה את האוכל ליום שלמחרת, זה אחלה.

כמובן שכשיש הזדמנות (צרכניות, תחנות דלק או מסעדות) רוב האנשים מתפנקים ואוכלים כהוגן (תמיד צחקנו שצריך להוציא נספח קולינרי לשביל).

ובתכלס, כל אחד מפתח לעצמו יחד עם השותפים שלו לטיול הרגלים, ואני חושב שלגבי זה לא צריך לתכנן יותר מידי מראש, תמיד לסחוב קצת אקסטרה למקרה שתתקעו, ולזרום עם מה שבא לכם באותו רגע.

דברים שבסוף רוב המטיילים לוקחים איתם: אורז, טורטיות, טחינה, עדשים כתומות וטונה בשקיות וואקום.

ניווט ותכנון דרכים

את הסימון המפורסם של שביל ישראל כולנו מכירים (ומי שלא יש בתמונות למטה) אך בחלק מהמקומות יש קטעים שמסומנים לא משהו בלשון המעטה (לפעמים צמחייה גבוהה ולפעמים פשוט אין מספיק סימונים).

לתכנון ההליכה וניווט במהלך היום אני השתמשתי ב-3 כלים:

1. Off-road - אפליקציית ניווט (ישראלית) שאפשר להוריד בה מפת סימון שבילים באיכות לא רעה בכלל ובחינם שעובדת אפילו Offline - ככה שבעזרת ה-GPS של הטלפון אפשר לראות את המיקום שלנו על המפה בזמן אמת, למדוד כמה הליכה נשאר/ עבר ואת הגרף שיפועים של קטעים נבחרים (וכל זה במצב טיסה).
לינק: (https://off-road.io).

2. עמוד ענן - אפליקציית הניווט המפורסמת, השתמשתי בה בעיקר בשביל הנקודות עניין הרבות שיש בתוכנה על המפה (דורשת אינטרנט לפי מה שאני יודע). עדכונים על ברזי מים, מידע על אתרים היסטוריים או סתם כדי למצוא תצפית יפה וכאלה.
לינק: (https://amudanan.co.il).

3. OSM - אתר אינטרנט של מפות חינמיות, מזכיר את off-road בשימוש, רק שאפשר לשתף בקלות מסלולים שאתה מתכנן ולפעמים המפה קצת יותר מעודכנת מהכלים האחרים.
לינק: (https://israelhiking.osm.org.i...).

עוד שלושה כלים שמשתמשים בהם לא מעט מטיילים ולי אישית לא יצא:

1. הספר האדום - המדריך האולטימטיבי לשביל, רוב השביליסטים הולכים איתו והוא אמור לכלול בתוכו הכל.
לינק: (https://www.steimatzky.co.il/%...).

2. אפליקציית "בשביל ישראל" - בעלי מכשיר אנדרואיד? אז הפעם הרווחתם, יש אפליקציית שביל ישראל שאפשר להוריד שיש בה מפות, מידע על מלאכים ועוד הרבה מידע כללי.
לינק: (https://play.google.com/store/...).

3. מפות מחולקות לקטעים מהחברה להגנת הטבע שאפשר להדפיס ולהשתמש.
לינק: (https://www.teva.org.il/israel...).

חלוקה למקטעים

אמ:לק – להתחיל בתוכנית כללית של כמה ימים ראשונים (ומתי אני רוצה לסיים את השביל אם יש דדליין) ומאותו רגע לזרום ולתכנן יומיים-שלושה קדימה.

ואם עד לכאן לא התשתי אותכם מספיק אז נפרט קצת על השיקולים לחלוקה:

1. הספר האדום - מציע חלוקה די נוחה לקטעים, והרבה שביליסטים הולכים לפיה.

2. המרחק שאני רוצה ללכת כל יום – יש כאלו שלחוצים בזמן ורוצים להספיק הכל, יש כאלה שאוהבים להתפנן בדרך, ויש עוד אין-סוף שיקולים של למה ללכת הרבה או מעט ופה נכנסת ההחלטה שלכם.

3. איפה אני ישן בסוף היום והאם יש בו מים – אם פתאום יש לי חבר או משפחה באמצע השביל אז אפשר לעצור לישון אצלם (גם לישון ולאכול טוב וגם לתפור ביקור על הדרך), ולפעמים עוד קילומטר שניים בסוף היום בשביל ברז מים יהיו שווים את זה.

4. ימי מנוחה – שביליסטים נוהגים כל 4-5 ימים לעשות יום מנוחה שלם כדי למנוע פציעות ולתת לגוף להתאושש קצת (דתיים מין הסתם נחים שישבת), אני הסתדרתי עם חצאי ימים, לקום בבוקר – ללכת 10 קילומטר ולעצור לנוח מהצהריים של אותו יום עד לבוקר שלמחרת.

5. בסופו של דבר תמיד תזכרו שאם זו לא שמורת טבע, שטח אש או מקום שבמפורשות אסור לישון בו, אפשר פשוט להיזרק עם השק"ש איפה שבא לכם.

6. אל תחסכו – יש גב שמאריך את הדרך בקילומטר – תאריכו, יש תצפית שווה שלוש מאות מטר סטייה – תאריכו, החוויות האלה יישארו איתכם והמרחק הוא זניח בסוף הטיול.

מזג אוויר

לגבי מזג אוויר 2 דברים עיקריים: מודעות, אחריות.

מודעות –
דני רופ לא מגיע לחניוני לילה לעדכן את המטיילים ולכן תצטרכו להתעדכן לבד, אפשר להתעדכן בגוגל (פשוט לרשום את השם של המקום שאתם נמצאים בו + תחזית) ולאנשים שרוצים משהו ברמה קצת יותר גבוהה יש שני כלים:

1. מכ"ם גשם של השירות המטאורולוגי – יותר טוב לגשם בטווח קרוב (שלוש -ארבע שעות לדוגמה).
לינק: (http://www.ims.gov.il/ims/tazp...).

2. מפות של תחזית גשם – מפה לטווח יותר רחוק של גשם, די אמינה.
לינק: (http://www.ims.gov.il/IMS/All_...).

יופי אז אחרי שאתם יודעים אם יש או אין גשם וכמה חם הולך להיות הנה מה שתעשו עם זה:
בימים חמים עדיף להתחיל ללכת בשעה מוקדמת מאוד ולעשות הפסקה ארוכה בשעות החמות, כשיש גשם, אם אתם באיזור עם סכנה לשטפונות עדיף לעצור ולחכות יום-יומיים (כן זה נאחס אבל זה קורה כמעט לכולם) ובכללי אם לא בא לכם להירטב קחו בחשבון מתי יש ואין גשם.

יצא לי לעצור יום אחד בגלל שטפונות, שני לילות שירד עליי טפטוף (לא משהו נורא), ולקראת סוף הטיול כמה ימים שרביים שהייתי צריך להתחיל ללכת בחמש בבוקר (לפחות רואים את הזריחה).

אחריות –
רלוונטי לגבי כל הטיול ולא רק למזג אוויר, אני מאמין שאם תצעדו בשביל אתם מספיק גדולים כדי להגדיל ראש ולחשוב בהיגיון, אל תשחקו עם המים, לא עם החום ולא עם הגשם, אנשים ביחידות החילוץ בארץ עובדים שעות נוספות ומסכנים את עצמם כדי לעזור אנשים, תנו להם לעשות את העבודה במקרים שבאמת צריך אותם (לא עלינו), תשמרו על עצמכם, אל תעשו דברים שטותיים, תזכרו שמחכים לכם בבית, ושמחר אתם כנראה גם תקומו לעוד יום הליכה בטיול ואתם צריכים להיות בריאים וכשירים.

טיפים כלליים

1. כל עונה נפתחת קבוצה של השביל, בסופו של דבר, אין דרך יותר טובה להתעדכן וללמוד מניסיון של אחרים – איפה יש מים, מלאכים עדכניים, אוכל או אפילו מסיבות בדרך, תחפשו את הקבוצה בפייסבוק או תשאלו מטיילים אחרים ויוסיפו אותכם.
2. גם בפייסבוק יש קבוצות של שביל ישראל שאפשר לבדוק או להתעדכן בהם.
3. קחו יומן, תכתבו ותצלמו כמה שיותר, בסוף זוכרים מעט ויהיה נחמד להיזכר בדברים ששכחתם.
4. תזמינו אנשים לטייל איתכם חלקים – הורים, אחים, משפחה וחברים – זו אחלה הזדמנות.
5. יש כאלו שמוסיפים עלייה או ירידה מהחרמון (תלוי בכיוון שהולכים בו), זה דורש עוד יומיים הליכה ותיאום עם הצבא.
6. תהפכו את השביל לכמה שיותר חווייתי, יש בגב מים? ממליץ להיכנס, יוצאים בערב לפאב? תלכו, לא בטוח שייצא לכם להגיע למקומות האלה עוד פעם, וכמעט בטוח שלא בזמן הקרוב, אז תנצלו את ההזדמנויות שצצות לכם.

שאלות ותשובות

אם עד לכאן לא הצלחתי לענות לכם על דברים שמטרידים אותכם בנוגע לשביל אני אנסה לענות כאן:

1. אני רוצה לצאת לשביל אבל אין לי עם מי, מה לעשות? –

אני חושב שכבר אמרתי את זה ואם עדיין לא אמרתי את זה, אז אני אגיד עכשיו, ״לעשות״ את שביל ישראל נהיה דבר מאוד פופולארי בקרב חבר׳ה צעירים, ובעונות העיקריות לטיול כמעט תמיד יהיו איתכם אנשים בחניון לילה או אצל מלאכי שביל (בעיקר בחלק הדרומי שם יש פחות ״ברירות״ שינה, שם יצאו לי לילות עם 15-20 אנשים ואפילו יותר) ולא יוצא באמת יום שלא פוגשים בו מטיילים.
תזכרו, שגם חוץ מכם יש עוד אנשים שרוצים לעשות ואין להם עם מי, אפשר לחפש בקבוצת שביל ישראל בפייסבוק/ וואטסאפ. אם אתם שואלים אותי, זה לא שאין עם מי ללכת, זה פשוט שעדיין לא מצאתם אותו.
יש אפילו אתרים למציאת שותפים לטיול:
לינק: (https://letswalk.co.il/%D7%9E%...).

2. ההורים שלי בלחץ מהטיול, לקחת טלפון לוויני/ כפתור מצוקה? –

ראיתי אנשים בודדים שלוקחים איתם, ברוב המקומות בשביל יש קליטה, ובמקרה הכי הכי גרוע אין 24 שעות מלאות שאין בהם קליטה, וגם מעטים המקומות שבהם אתה רחוק יותר מ-10 קילומטר מכביש או בסיס.

3. אין לי זמן לעשות את כל השביל רצוף, מה לעשות? –

יש כאלו שבגלל חוסר בזמן עושים חצי שביל או אפילו קטעים קצרים יותר (חמישה ימים כל פעם) וככה לאט לאט משלימים את כולו, יש אפילו קבוצות מאורגנות שעושות קטעים יומיים בסופי שבוע, ויש גם גרסה אלטרנטיבית וקצרה יותר – שביל ישראל באופניים (מוזמנים לגגל), אני עדיין ממליץ למי שיכול, לעשות את כל השביל ברצף, זו חוויה שונה.

4. האם לקחת איתי מצלמה? -

אני התלבטתי קשות, ובסוף החלטתי לא לקחת, אין ספק שיצאו לי העיניים שראיתי תמונות של האנשים המעטים שטיילו עם מצלמה, אבל לסחוב מצלמה אומר: לקנות, לסחוב, לדאוג ולטעון ובתכלס החלטתי שהמצלמה בטלפון שלי (אייפון 8 פלוס) תספיק ואני לא מתחרט על זה לרגע, הטלפון יותר נגיש להוציא ולצלם דברים וגם נוח יותר לשתף אחר כך (איך אפשר שלא).

5. אם יש באפשרותי לעשות את השביל במלואו אבל לא בעונות המומלצות, כדאי? –

קשה לענות תשובה חד משמעית כי אין תשובה חד משמעית, רק צריך לקחת בחשבון שיציאה בעונות קיצון (חורף או קיץ) דורשת הכנה מתאימה, ציוד מתאים ותרבות הליכה בהתאם (מוזמנים לקרוא את ההסבר על מזג אוויר).

6. כמה יעלה לי? -

זו שאלה שקשה לתת עליה תשובה חד משמעית כי היא תלויה ב-2 דברים עיקריים, הראשון הוא כמה מהציוד שצריך לטיול כזה יש לכם, ציוד טיולים הוא ציוד ייקר, ואם חסרים לכם דברים תתכוננו להיפרד מלא מעט כסף, השני הוא איזה סגנון חיים אתם רוצים בטיול עצמו, כמה תאכלו בחוץ, אם תיהיו מוכנים לשלם על לינה כמה פעמים תסעו בתחבורה ציבורית, מונית או טרמפים ובכמה הטמנות תשתמשו.
השביל באמת שווה כל שקל, לעומת טיול בחו"ל הוא בטוח הוצאה זולה יותר.

סיכום

לא פגשתי מישהו שהתחרט שהוא עשה את השביל, וכל מי שעשה אותו הופך להיות יחצן וזה לא סתם, אין דרך טובה יותר להכיר את המדינה מאשר דרך הנופים והאנשים שלה (וגם הרגליים).

הגבים במדבר, הכוכבים בלילות, הפריחות המשוגעות בהרי ירושלים, המעבר מהמדבר ליערות, הפעם הראשונה שראיתי את החרמון, ההגעה לתל אביב, המעבר ליד הבית, ההתחלה של השביל, הסוף של השביל, ההגעה לירושלים ועוד מלא רגעים, חלקם גדולים חלקם פחות, יישארו בזכרוני לעוד זמן רב.

אם עדיין יש לכם שאלות, או דברים לתקן פה, תגיבו או תשלחו מייל ואשתדל לעשות את זה בהקדם.

מצרף פה את הסרטון שמסכם את הטיול שלי, אפילו ל-9 דקות התקשתי לדחוס את כל הנופים, האנשים והחוויות:
לינק: (https://drive.google.com/file/...).

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )