עולים לירושלים- מסלול טיול לאורך זירת המשלטים במלחמת העצמאות

מסלול טיול המציע שילוב בין מסלול יפיפה המטפס ירושלים לבין סיפורי הקרבות לפריצת הדרך הירושלים במלחמת העצמאות. משטרת לטרון- מנזר השתקנים- דרך בורמה- עין מסילה- משלט 16- משלט 21- בית מאיר- נחל כסלון- מגילות האש

תאריך הטיול2014 M06
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתכל השנה- פחות מומלץ בקיץ

רקע

המסלול המוצע הוא מסלול לאורכו של שביל ישראל, למעשה מדובר בשני מקטעים מתוך השביל. אלא שבשונה מהרבה מקטעים אחרים לאורך השביל, למקטעים אלו יש היסטוריה ענפה ורבה בהיסטוריה הלא ארוכה של מדינת ישראל. האזור מספר את סיפור פריצת הדרך לירושלים והקרבות על הפרוזדור, קרבות שהובילו חטיבת הראל וחטיבה 7. לאורך המסלול נעבור בנקודות משמעותיות בתוך הסיפור על הקמת מדינת ישראל.

רקע על מלחמת העצמאות וזירת ירושלים:
מלחמת העצמאות מתחלקת שלני חלקים: חלק ראשון מכט' בנובמבר ועד הכרזת המדינה- בחלק זה לחמו כוחות של הישוב העברי כנגד הערבים יושבי האזור והבריטים. חלק שני מתחיל בהכרזת המדינה ונגמר בהפסקת האש, בחלק זה לחמו כוחות הישוב (צה"ל) כנגד צבאות ערב.

בנוגע לאוזר הפרוזדור עד הקמת המדינה לישוב היהודי שלט על אזור הפרוזדור, זאת לאחר קרבות קשים באזור. מסע העלייה לכיוון ירושלים הוא מסע הפוך, מכיוון שהקרבות הראשונים שנערכו באזור נערכו באזור המשלטים ואילו הקרב בלטרון נערך רק לאחר הקמת המדינה.

פירוט המסלול

נתחיל את המסלול במשטרת לטרון, ניתן להיכנס אל המשטרה ולערוך את הסיור וניתן גם לוותר.
מהמשטרה נחצה את הכביש לכיוון מזרח, עד אשר נגיע לתחילתו של שביל ישראל. בשלב הזה שביל ישראל עובר מסביב למנזר השתקנים, כמו כן ניתן גם להיכנס אל המנזר ולעשות שם סיור בבוסתנים.
השביל עוקף את המנזר וממשיך לכיוון דרו עד אנדרטת חטיבה 7 לזכר קרב לטרון.
מנקודה זו נמשיך על השביל עד אשר נגיע בסמוך לנווה שלום, בנקודה זו השביל פונה לכיוון מזרח. עד נקודה זו הלכנו כ-2 ק"מ במגמת ירידה מתונה ביותר בהתחלה ואז טיפוס קצר ומתון לאורך כמה מאות מטרים.

מנווה שלום נתחיל ללכת לכיוון מזרח על בסיס שביל ישראל, זו הליכה נוחה בין עתי אורן גבוהים אשר מצילים את השביל. השביל ימשיך דרומה על בסיס הקו רכס עד אשר נגיע לסטרפנטינות, שאיתן נרד אל צינור השילוח ונחל מאיר.

נלך בתוך נחל מאיר כ-2 ק"מ עד אשר נגיע לעין מסילה ומשם נמשיך פחות מקילומטר ונגיע למפגש עם כביש 38 שנוסע בין שער הגיא ובית שמש. עד נקודה זו הלכנו כ-9 ק"מ.

נחצה את הכביש ונגיע אל חניון השיירות, שם יש שולחנות רבים וניתן לעצור לארוחת צהרים. משלב זה אנחנו מתחילים בעלייה על בסיס שביל ישראל שמטפס על שלחות השיירות. לאורך שביל זה נפגוש במשלטים 16 ו- 21 ובסופו של המסלול נגיע לשמורת המסרק, שם יש חניון שנוכל לעצור בו וגם נוכל ללכת לישון בו. חלק זה של המסלול הוא באורך של 5 ק"מ.

מנקודה זו נחצה את הכביש המוביל לבית מאיר ונתחיל לרדת לכיוון נחל כסלון. תחילה ההליכה תהיה נוחה מאוד, אך כעבור קילומטר נתחיל לרדת בעלייה תלולה מאוד ולא קצרה כלל, עד אשר נגיע אל תחתית נחל כסלון, שם יש נקודות עצירה ומנוחה בין העצים. מנקודה זו נתחיל לעלות בעלייה תלולה ומאוד מזכירה את הירידה שזה עתה ירדנו, העליה תלולה ביותר, אך אינה ארוכה מדי, רוב האנשים מטסים אותה בזמן של חצי שעה עד שעה. שביל ישראל ממשיך בתוך נחל כסלון, בשלב הזה אנחנו עוזבים את השביל וממשיכים על בסיס שביל ירוק, שביל זה עולה בעליה התלולה. לאחר שסיימנו את העלייה התלולה נגיע אל הכביש אשר יוצא מצומת אשתאול, נחצה את הכביש ונמשיך על גבי השביל הירוק. אומנם עברנו את העלייה הגדולה, אך המסלול ממשיך במגמת עלייה, אם כי היא פחות תלולה. כעבור 3 ק"מ נגיע לאנדרטת מגילות האש הנמצאת בסמוך לכסלון.

ניתן להמשיך לשוב לכיוון שביל ישראל ואיתו ללכת לכיוון צובה ואז אל ירושלים.

סך הכל קילומטרים: 20 ק"מ
זמן הליכה: 8- 16 שעות (ניתן לחלק את המסלול ליומיים- לישון בסמוך לבית מאיר)

נקודת התחלה וסיום

לאורך המסלול יש נקודות רבות שבהם ניתן להתחיל את המסלול או לסיימו.
אנחנו נתחיל את המסלול במשטרת לטרון בסמוך לצות חטיבה 7.

נקודת הסיום נמצאת באנדרטת מגילות האש בסמוך לישוב כסלון.

המסלול אינו מסלול מעגלי

לטרון

עם הקמת מדינת ישראל, הדרך לירושלים הייתה פתוחה ונשלטה על ידי כוחות ישראליים, אלא שדרך זו נחסה על ידי לטרון. לטרון הייתה בסיס של המשטרה הבריטית שננטש ונתפס על ידי כוחות של הצבא הירדני. על מנת לפתוח לחלוטין את הדרך אל ירושלים, ניסו פעם אחר פעם משך שלוש פעמים לכבוש את לטרון ללא הצלחה, כביש 1 שאנו מכירים היום, לא היה קיים עד שנת 1967, מכיוון שעד השנה הזו הדרך בין תל אביב לירושלים נחסה על ידי לטרון.

קרבות לטרון הם שם נוסף למילה "כישלון", לוותרנות, לחוססר רגישות לניצולי שואה.
במהלך מלחמת העצמאות היו בארץ ישראל כ-600 אלף יהודים מתוכם כ-100 אלף יהודים בירושלים. אוכלוסיית ירושלים נחשבה אוכלוסיה חזקה אשרר הורכבה בעיקר ממשפחות ממוצא מזרחי (ישוב הישן), פרופסורים של האוניברסיטה העברית. ירושלים על פי תוכנית החלוקה הייתה אמורה להיות לעיר בין- לאומית, אבל למעשה אף אחד מהצדדים הלוחמים במלחמת 1948 לא היה מוכן לקבל זאת, מכאן שהייתה שאיפה ליצור עובדות בשטח, זו הנחייה של בן גוריון עצמו והטענה כי "אין מדינה ללא ירושלים", כלומר מדינת ישראל חייבת לקום שירושלים מוכלת בתוכה. הבעיה העיקרית בעיר הזו היא שהיא עיר ללא עורף, לא עורף כלכלי ולא עורף חקלאי, אלו מגיעים לירושלים מעמק יזרעאל ומישור החוף. על כן הייתה חשיבות מכרעת לשמור על עורק החיים לירושלים בידיים של הישוב. בן גוריון מחליט מעניק חשיבות גובהה לקרבות על העיר ירושלים והדרכים אליה, חשיבות שבה לעיתים על פני גזרות אחרות.
עד תוכנית החלוקה בכט' בנובמבר היה נהוג לנסוע לירושלים על מה שקרוי היום כביש 1, אלא שכביש 1 דאז עבר בסמוך או ממש בתוך ישובים ערבים: בית דג'ן, רמלה, על כן מרגע שנפתחה המלחמה הפכה הדרך מסוכנת והפסיקו להשתמש בכביש 1 אלא פנו אל דרך חלופית שעוברת בין ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, חולדה ולבסוף מעבר דרך לטרון אל תוך הפרוזדור. המעבר בפרוזדור היה מסוכן מאוד למעבר מכאן התחילו להתבסס השיירות, לדוגמא: מחלף השבעה קרוי על שם שבעה נוטרים שהובילו שיירה ועלו על מטען בזמן הנביעה שלהם, אליק שמיר (אחיו של משה שמיר הסופר) היה מוביל השיירה, על שמו נכתב הספר "פרקי אליק" ("אליק נולד מן הים..").

בזמן הקמת המדינה (יום שישי) אזור הפרוזדור היה בידי מדינת ישראל החדשה. בעקבות כשלונות קודמים מוקמת חטיבה 7 אשר בראשה עומד שלמה שמיר יוצא הברגדה היהודית ומטרתה לחזק את הכוחות בגזרת ירושלים. המשימה הראשונה שלה היא לכבוש את לטרון. חטיבה 7 החליפה את חטיבת גבעתי שהייתה עד אז באזור. שמיר, יוצא הבירגדה הקים את החטיבה לאור רוח הצבא הבריטי, צבא מסודר , בעל ניסיון ומופת של סדר, לעומת הגישה ההפוכה של הפלמ"ח שהנציחה את יכולת האלתור והחפיפנקיות. חטיבה 7 הוקמה מגח"ל (גיוס חיילי חו"ל), בעיקר מתוך ניצולי שואה. החטיבה מוקמת תוך כדי תנועה ומתכוננת לכיבוש לטרון. אלא שלא היה מודיעין שדיבר על כך שהצבא הירדני אשר יושב בלטרון הוא הצבא הירדני המסודר ביותר כיוון שהוא אומן על יד הבריטים. כעבור מספר ימים של אימונים, החטיבה יוצאת אל כיבוש לטרון, בדרך ללטרון הם חולפים בשטח נמוך וחשוף, מה שנקרא "שטח השמדה", זו נקודה שפוט נערך "טבח" ע"י כוחות ירדנים בכוחות ישראלים, זהו הקרב שאריאל שרון נפצע בו וכמעט איבד את חייו.
קרב לטרון הוא בגדר טראומה, כישלון. הכוח נקלע למערב, לא הצליחו לפנות את הפצועים וגופות לא נאספו עד ההפוגה. מבצע זה נקרא מבצע בן- נון, על שם יהושע בן נון. לאחר מספר ימים חטיבה 7 מתארגנת מחדש ויוצאת אל קרב "בן- נון ב'", במבצע זו כמעט שהצליחו להגיע אל המשטרה אל ברגע האחרון נסוגו הכוחות. המבצע השלישי בניסיון לכבוש את לטון נקרא "מבצע יורם" אך גם הוא מסתיים בחוסר הצלחה.

הדרך לירושלים לא נפתחה דרך לטרון. דרך בורמה היא שפתחה את הדרך לשפלה. במהלך הקרבות נהרגוו כ- 170 חיילים, רבים מהם ניצולי שואה. כנגד בן גוריון ושלמה שמיר נאמר כי הם פעלו באופן חסר אחריות, שהם הובילו ושלחו חיילים תחת הכותרת "לכבוש בכל מחיר", אבל בעצם היה הדבר ללא מודיעין מבוסס.

בסמוך למשטרת לטרון נוכל לראות שרידים של הכפר הערבי לטרון שנהרס לאחר מלחמת ששת הימים ובהמשך המסלול נמצא את אנדרטת חטיבה 7 שצופה על שטח ההשמדה מתחת למשטרה הבריטית.

דרך בורמה- סרפנטינות

רכס ג'יז הוא רכס שנמצא בשטח שבין הכוחות הירדנים מצפון וכוחות מצרים שהגיעו דרך חברון מדרום. אזור רכס זה היה מוכר לסיירים של הפלמ"ח אך נחשב כבלתי ניתן למעבר. האגדה על פריצת דרך בורמה מספרת על חבורה של פלמ"חניקים מחטיבת הראל שרצו מלצאת לחופשה, בראש החבורה עמד ארנון סלע שכונה "רעננה" (תנחשו איפה הוא גר?), הם ביקשו לצאת לחופשה כדי "לראות את אמא ולאכול עגבנייה טרייה". הם החליטו כי בכל מחיר הם מוצאים את הדרך אל השפלה. מסופר כי בחלק מהדרך הג'יפ הוא זה שסחב אותם ובחלק הם את הג'יפ. במהלך הדרך הם פגשו בג'יפ ושתי דמויות, הסתבר כי זהו המג"ד עמוס חורב ומכיוון שיש מפגש בין שני ג'יפים כלומר שיש דרך מעבר אל השפלה. הם מספרים על גילוי הדרך למח"ט שלמה שמיר וכבר במהלך של מבצע בן נון ב' מתחילה עבודה של בנייה של הדרך.
מכיוון שמדובר בירידות תלולות מאוד היה צורך לחצוב "סטרפנטינות", כלומר עיקולים שימתנו את הירידות. הדרך נחצבה על ידי כלים הנדסיים, אבל השבילים לא היו טובים ונוצרה בעיה שכלי רכב נתקעו בעפר. בכאן הביאו אל הנקודה "ספלות" מין רלסים ממתכת שהשתמשו בהם הבריטים כדי להתקדם במדבר במלחמת העולם השנייה וכך נפתחה הדרך לירושלים.

בעקבות פריצת הדרך, מאוחר יותר הניחו את צינור "השילוח". מים לירושלים הגיעו ממקורת הירקון, אלא שפורעים חיבלו בצינור, על כן היה להניח צינור נוסף.

אנדרטת מגילות האש

אנדרטת מגילת האש היא אנדרטה הניצבת בהרי ירושלים היא פוסלה על ידי האמן נתן רפפורט שהיה ניצול שואה. בה מונצחים תולדות עם ישראל משואה לתקומה.
האנדרטה עשויה ברונזה וגובהה שמונה מטרים. צורתה היא של שני גלילי מגילה, המביעים את היותו של עם ישראל עם הספר. גליל אחד מתאר את השואה והשני את התקומה.
בחלק המסמל את "השואה" מתוארים בין השאר יאנוש קורצ'אק וילדיו, שורת קסדות המתארות את החיילים הנאצים, דמות מלוחמי הגטאות האוחזת רימון, ודמויות נוספות מאחורי גדרות המחנות. את חלק השואה חותמים תמונות של ניצולי השואה העולים לארץ במבצעי העפלה, יהודים מהארץ שעוזרים להם לרדת מהסירות, ודמות יהודי המנשק את אדמת ארץ ישראל.
בחלק "התקומה" מפוסלים סמלים שונים של הארץ כמו: עצי זית, ילד אוחז אשכול ענבים, הרב גורן התוקע בשופר ליד אבני הכותל המערבי, מנורת בית המקדש המתוארת בשער טיטוס, דמות זקן (בן דמותו של רבי אריה לוין) המסמלת את אליהו הנביא, אנשים רוקדים הורה ודגלים מתנופפים ליד מלאך התוקע בחצוצרה.
במרווחים שנוצרו בין שני הגלילים ממוקמים שני חדרי זיכרון, שבתוך כל אחד מהם חרוט פסוק מספר ישעיה.

המשלטים

שיטת השיירות לירושלים אינה אובדת, פעמים רבות השיירות סופגות אבדות רבות בנפש ובציוד. בעקבות כישלון השיירות, ב-30 למרץ 1948 מתקיימת ישבה בביתו של בן גוריון בתל אביב ובה מוחלט להוציא לפועל את תוכנית ד'. עד ה-30 למרץ, יש תחושה כבדה כי השיירות נוחלות כישלון. ירושלים הנצורה זקוקה לפחות לשיירה אחת ליום, אך לא ניתן להמשיך כך, כיוון שהשיירות עוברת בשטח השמדה בין שני הרכסים שמשני צידי הגיא. בשלב הזה כבר ידוע כי הבריטים עוזבים את הארץ וכי הם מעלימים עין מהמלחמה המתנהלת בין הישוב היהודי לערבים. בעקבות כך מוחלט לפתוח בתוכנית ד' הכוללת כיבוש שטחים. בעקבות התוכנית מוקמת חטיבת נחשון שמתפרקת כעבור זמן קצר ומוקמת במקומה חטיבת הראל. חטיבת הראל ממשיכה את הקו של חטיבת נחשון ופותחת את הציר לירושלים על ידי כיבוש ישובים על שיא הרכס. בשלב מסויים החטיבה עוברת לפעול בזירת פנים ירושלים על מנת להכין את ירושלים לקראת עזיבת הבריטים. לאחר מכן החטיבה שבה אל כיבוש המשלטים השולטים על אזור כביש 1 במבצע ששמו "מבצע מכבי", הסיסמה של המבצע היא לכבוש בכל מחיר והמבצע מתקיים כשבוע לפני הקמת המדינה.

משלט 21 שולט על אזור כביש 1 ועל הפרוזדור לירושלים.

משלט 16- הוא משלט נוסף השולט על הפרוזדור. אורי בן ארי, פלמ"חניק שנותר לבדו בשטח לאחר הסתערות על משלט 16, הוא נפצע ונותר מאחור. בראש משלט 16 מוצבת אנדרטה של הפלמ"ח וחטיבת הראל.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )