נחל פארן וסביבתו

טיול רגלי בין שלל הנחלים המתנקזים לנחל פארן, רגע לפני שהוא נשפך לערבה. הטיול עובר בנחל ורדית ונחל ברק, וגם באזורים הלא מתוירים של נחל סירה ונחל אוביל

תאריך הטיול2011 M09
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתסתיו, חורף, אביב

הקדמה והגעה לנקודת ההתחלה

נחל פארן הוא השלישי בגודלו בין נחלי ישראל, והראשון בין נחלי האכזב. הנחל מסתעף על פני 150 ק"מ, מחצי האי-סיני, עד למושב פארן, הסמוך לכביש הערבה.
הנחל הוא נחל אכזב, אך בגלל אגן הניקוז הענק שלו, בימי שטפונות הוא גועש ושוצף (ואף הביא להתמוטטות גשר ניצנה ב-2010).
הטיול עובר בואדיות הצבעוניים של הנחלים הקטנים המתנקזים לנחל פארן, ולבסוף יוצא אל כביש הערבה - בחזרה לציוויליזציה.

במתכונתו המלאה, הטיול אינו מעגלי, אך משום שעוברים בנקודת ההתחלה גם באמצע היום השני, ניתן להגיע עם אוטו. אפשרות זו מתאימה גם למי שמעוניין לקצר את הטיול.

הטיול מתחיל בק"מ 50 של כביש 40, סמוך לנקודת קידוח של מקורות, רגע לפני שהכביש פוגש את נחל פארן. בסוכות 2011, כאשר אנחנו טיילנו, הגענו באמצעות טרמפ ממצפה רמון לנקודת ההתחלה.
בתקופות הפופולריות (סוכות ופסח), עוברים באזור ג'יפים רבים, שאפשר לנצל לצורך הקפצות, קיצורים וכו'.

יום 1 - באר אשלים לצוקי אוביל

בנקודת ההתחלה של הטיול יש אתר קידוח של מקורות, סמוך לבאר אשלים.
בגדר החיצונית של האתר משתרבב החוצה ברז, ולידו שלט עם הכיתוב "מים שאינם ראויים לשתיה". למרות הכתוב - המים בברז אמנם מעט מליחים, אבל אפשר להשתמש בהם לשתיה (כל עוד השימוש בהם אינו יום-יומי).
אנחנו בחרנו להתעלם מהשלט, ומילאנו את בקבוקינו במים מהברז.
מעמיסים את התיקים על הגב, חוצים את הכביש מערבה, מתחילים לצעוד דרומה, וחוצים את נחל פארן. זו הזדמנות טובה להתרשם מרוחבו של הנחל - כ-600 מטר של חלוקי אבן.
בסוף חציית הנחל, נכנסים לקניון של נחל סירה (כ-400 מטר מערבה להתעקלות בכביש).
מתעקלים עם הקניון ומתקדמים במעלה הנחל, במגמה כללית דרומה.
צריך לשים לב שלא להמשיך בערוץ הנחל יותר מדי, כי לבסוף נתקלים בצוקים לא עבירים. לכן, אחרי כשני קילומטר בתוך הנחל צריך להתרחק מעט מהערוץ המרכזי, להמשיך ללכת בכיוון דרום מזרח. אחרי כשלושה קילומטר נוספים, בהם ערוץ הנחל ממערב לנו, נתקלים בדרך לא מסומנת, שכיוונה דרום מערב.
צועדים עם הדרך כשני קילומטר, עד שמתחילה עלייה תלולה לרמת אוביל.
בסוף העליה מומלץ לעצור ולהנות מהנוף של צוקי פארן באופק.
ממשיכים ללכת על דרכים לא מסומנות בשולי הצוקים. הדרכים הללו משמשות יותר את היעלים מבני אדם, לכן חשוב ללכת בזהירות בסמוך לקצה הצוק.
הצוקים יוצאים לשלוחות צפונה, והולכים בסמוך אליהן. בסמוך לשלוחות הללו מתפרש נוף מדהים ומלא צבעי מדבר, של מישור עם צוקים הנטועים בו.
אין אפשרות נוחה לרדת מהצוקים באזור זה, לכן חוזרים דרומה לכיוון הנקודה שממנה עלינו, ופונים מערבה, בחזרה לאחד היובלים העליונים של נחל סירה.

בנקודה זו כבר התחיל השקיעה, ונערכנו לשינה. קרקע הלס החולית שבקרקעית הערוץ נוחה לגב (בייחוד לגב שסחב 10 ליטר מים במהלך היום).

יום 2 - מרמת אוביל לנחל עדה, נחל אוביל עד לנחל ציחור

אחרי השכמה וטשטוש עדויות לנוכחתנו במקום, מתקדמים דרומה, לכיוון שביל גמלים המקיפה את צוקי אוביל.
קל לפספס את השביל, לכן אם הרגשתם שהלכתם יותר מדי, תתחילו ללכת צפון מערבה. לפני שתגיעו לצוקים, תפגשו את השביל. התוואי די נוח להליכה, ולמעט פראים שרצים על הרמה, לא נראית כל נוכחות אנושית באזור.
בחלקים ממנו, השביל מסומן בשיירות אבני צור שחורות משני צידיו. מדי פעם השביל מתקרב לקו הצוקים, ונותן תצפית יפה על על מישור אוביל.
לאחר מספר קילומטרים, השביל מתחיל להתעקל צפונה. ממשיכים איתו לאורך שפת הצוקים, עם תצפית מרשימה על נחל סירה. כאשר השביל מתחיל להתעקל מזרחה, עוזבים אותו וממשיכים במגמה כללית צפונה על גבי רמת סירה. תוך כ-2 ק"מ מגיעים לנ.ג. 409, אחרי טיפוס קצר.
בנקודה זו פוגשים לראשונה סימון שבילים - כחול. זהו השביל המסומן של קניון עדה.
בנקודה זו ניתן לבחור בפניה ימינה, ולחזור מהר יחסית לנחל פארן (ולנקודת ההתחלה), או לפנות שמאלה, דרך הסולמות של קניון עדה הצבעוני.
אנחנו בחרנו בפניה שמאלה. בשני הקילומטרים הראשונים מתחילים לאבד את הגובה שהרווחנו אתמול, בדרך עפר שמובילה לקניון הצר.
בשלב מסוים עוזבים את המרחב הפתוח, ונכנסים לעומק הקניון, הצבוע בגווני אדום וכתום מרהיבים. הירידה היא באמצעות סולמות ויתדות. ביציאה מהקניון פוגשים שוב את נחל פארן. בשעות הבוקר המוקדמות עוד יש צל קריר ביציאה מהנחל, שכדאי לעצור למנוחה קצרה.
כעת, ממשיגים מזרחה על נחל פארן, לכיוון כביש 40 (שם התחלנו אתמול). ההליכה בנחל פארן לא מעניינת במיוחד, וכדאי לנסות לתפוס טרמפ עם ג'יפ לכיוון הכביש.
בנקודת המפגש עם הכביש ניתן למלא מחדש את הבקבוקים שהתרוקנו (ראו יום 1).
ממשיכים על נחל פארן כמה מאות מטרים על גבי שביל עם סימון שחור, ופונים דרום על גבי שביל ישראל. בהמשך עולים עליה תלולה על דרך עפר רחבה, מתחת לקווי מתח גבוה, עד שנפגשים שוב עם הכביש (בסמוך למעלה פארן).
פונים מזרחה על כביש חדש יחסית, עד שמגיעים לנקודת תצפית גבוהה מעל לנחל פאן.
ממשיכים ימינה (דרומה) עם שביל ירוק, שמתעקל אל תוך הואדי של נחל אוביל.
אנחנו הגענו לאזור בשיא הצהריים, ובחרנו להמתין קצת, עד שיתקרר מעט. מצאנו מחסה מהשמש תחת מדף אבן בערוץ קטן הזורם לנחל אוביל.
בכניסה לנחל אוביל ניתן לראות תצורות קארסטיות מרשימות בסלעים, שונות מיתר השכבות המאפיינות את האזור.
ממשיכים דרומה בנחל, שבמהרה הופך להיות ואדי עמוק ורווי בולדרים. מתקדמים במעלה בנחל עד שהערוץ שוב נפתח, ופונים מזרחה עם השביל הירוק, לכיוון נקודת המפגש של נחל פארן עם נחל ציחור.
אנחנו הגענו לאזור לקראת חשכה, אחרי שסטינו מהשביל הירוק בנקודה דרומית יותר. נאלצנו לטפס למטה מהמצוק, ולרדת בסלעים הגדולים לכיוון חניון הלילה, במקום הדרך הנוחה יותר שמאפשר השביל הירוק.
בחניון קל למצוא בולי עץ וקרשים של קבוצות קודמות - חומרי גלם נחוצים להכנת שקשוקה.

יום 3 - מנחל ציחור לנחל ורדית, נחל ברק לערבה

מתעוררים מוקדם כדי לנצל את השעות הקרירות.
הולכים כ-5 ק"מ על גבי שביל ישראל במגמה כללית צפונה. זהו קטע מישורי על דרך ג'יפים רחבה.
בסוף הקטע מגיעים למוצא קניון ורדית.
ההליכה בקניון ורדית היא עם סולמות ויתדות, וקירותיו הגבוהים מספקים צל קריר. הצבעים של קירות הקניון המחוספסים לא נופלים מאלו של פטרה. בסופי שבוע ובחגים ייתכנו קבוצות מטיילים בנחל, מה שלעיתים עשוי לגרום לעיכובים באזור הסולמות.
ביציאה החוצה מנחל ורדית ממשיגים עם שביל ישראל בשמורת עשוש.
ניתן לראות את נחל פארן מדרום, ובהמשך את רכס מנוחה.
אחרי כ-6 ק"מ מתגלה ערוץ נחל ברק במלוא תפארתו. יורדים בשביל צר שיורד אט אט לכיוון הערוץ. נכנסים לתוך ערוץ הנחל, שבמהרה הופך לקניון עמוק וצבעוני.
יורדים בסולמות הנחל, וחולפים על פני גבים שעשויים להיות מלאים אחרי חורפים גשומים.
לאחר מספר קילומטרים בנחל, הערוץ נפתח, ותוואי הנחל מתרחב. ממשיכים עם שביל ישראל בדרך נוחה, שהופכת לנגישה גם לכלי רכב נמוכים בהמשך.
שווה לנסות לתפוס טרמפ עם היוצאים במכונית מהנחל.
כאשר מגיעים לבסוף לכביש 90 מחליפים לחולצה נקיה, שולפים את האגודל, ותופסים טרמפ לקראת הטיול הבא...

טיפים

  • כמו כל טיול במדבר, מים הם נושא בעייתי. שווה לנצל בחוכמה את המים שאתם סוחבים, ואת הברז הסמוך לנקודת ההתחלה (בו עוברים גם באמצע היום השני). כאשר טיילנו באוקטובר 2011 סחבנו 9 ליטר כל אחד (ומילאנו שוב לאורך הדרך). נהגי ג'יפים יכולים לסייע עם מים, אב
  • שוב, משיקולי מים ומשקל התיק - קחו איתכם אוכל שלא יצריך הרבה מים כדי לבשלו (בהכנת פסטה לדוגמא, תאלצו לשפוך מים יקרים).
  • חלק מהמסלול (בפרט ביום הראשון) עובר בשבילים לא מסומנים. ההליכה בשבילים אלו אינה מיועדת לכל אחד, אלא רק למי שיודע לנווט עם מפה.
  • הלינה בשמורות טבע מותרת אך ורק בחניוני לילה. אם בכל זאת אתם נאלצים לישון שלא בשמורת טבע, אל תדליקו אש - שרידי המדורה יכולים להישאר שנים במקומות מדבריים.
  • ההליכה על שפת צוקי אוביל עשויה להיות מסוכנת, ואינה מומלצת להולכים לא מנוסים.
  • בחורף ובאביב הגבים בחלק מהנחלים עשויים להיות מלאים.
  • חלק מהטיול עובר בשטחי אש.
  • חשוב להצטייד במפת סימון שבילים מס' 17 - הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )