מראש פינה למערת עלמה

חיבור של כמה מהשבילים היפים בגליל העליון המזרחי לטיול שישי-שבת מגוון להפליא, ששיאו בלב אחת המערות העמוקות והמרשימות ביותר בישראל

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתכל השנה, מלבד ימי שרב. מערת עלמה עצמה סגורה למבקרים בין ה-1 בנובמבר ל-1 באפריל.

מבוא

הגליל העליון, על מדרונות החורש שלו, הירוק הנצחי, הנחלים הזורמים והמעיינות, ידוע בעיקר כאזור ה"אירופי" ביותר בישראל וכמקום האידיאלי לברוח אליו מהצפיפות והחום של המרכז. לגליל העליון המזרחי - שמתפרש מראש פינה וצפת בדרום ועד לגבול לבנון בצפון - יש גם ערך מוסף שמתבטא בגיוון נופי אדיר. על פני שטח קטן יחסית אפשר לטייל באינספור אזורי נוף שונים: מנחלים זורמים דרך מדרונות צחיחים ועד לכרי דשא ירוקים, מיערות קק"ל נטועים ועד לרמות בזלתיות מסתוריות... ומפסגות הרים נישאות ועד למערות ללא תחתית.

המסלול שאתאר כאן הוא גרסה מוצלחת יותר למסלול מעגלי שביצעתי בספטמבר 2017. המסלול המקורי נמשך יומיים ועלה צפונה דרך נחל ראש פינה עתיר המעיינות, חצה את יער ביריה המעניין, טיפס אל התצפית עוצרת הנשימה של פסגת הר דלתון והמשיך אל מערת עלמה - אחד האתרים המפורסמים בגליל המזרחי. גם בלי שום קשר למסלול, המערה העמוקה הזאת שווה ביקור בפני עצמו ומספקת חוויה מאתגרת שאין כמעט דומה לה בארץ.
המשך המסלול המעגלי שביצענו היה מעניין פחות (ולכן לא אפרט אותו כאן) - אבל החיבור ראש פינה-ביריה-הר דלתון-מערת עלמה יצר את אחד המסלולים המגוונים שיצא לי לטייל בהם בגליל, טיול שבו כל מקטע עומד בפני עצמו ושונה לחלוטין מהבא אחריו.

פרטי המסלול

נקודת התחלה: רחוב בן אריה במושבה ראש פינה
נקודת סיום: חניון מערת עלמה, כ-2 ק"מ מזרחית ליישוב ריחניה על דרך עפר מסומנת אדום, טובה לכל רכב
אורך המסלול: 15 ק"מ
משך הטיול: יום וחצי
הערות:
- המסלול מחולק למעשה לשלושה מקטעים עיקריים שונים באופיים: מראש פינה למצודת ביריה, ממצודת ביריה להר דלתון, ומהר דלתון למערת עלמה. שתי נקודות התפר בין המקטעים (מצודת ביריה והר דלתון) מתאימים ללינת לילה, וזו בחירה שלכם כיצד לחלק את הטיול - לינה במצודת ביריה תקצר את היום הראשון ותאריך את היום השני, ולינה בהר דלתון - להיפך.
- מיטיבי לכת יכולים בעקרון "לתפור" את כל מסלול ההליכה ביום אחד - אבל קשה לי להאמין שיישארו להם זמן ואנרגיות לירידה המאתגרת במערת עלמה.
- המערה סגורה למבקרים בין ה-1/11 ועד ל-1/4 (תקופת שנת החורף של העטלפים) ובשנים מסוימות גם מעבר לתאריכים אלה. כדאי לוודא לפני הטיול שהמערה פתוחה, כדי לא להיות מופתעים לרעה בסיום המסלול.
- באמצע מקטע 2 (ממצודת ביריה להר דלתון) יש קטע קצר לא מסומן, שהניווט בו עלול לבלבל. מומלץ להיעזר במפה המצורפת לסיפור הדרך, ובכל מקרה לא לצאת בלי מפת סימון שבילים של הגליל העליון (מפה 2).
- היישוב דלתון הוא יישוב מסורתי-דתי, ולכן לא רלוונטי בסופי שבוע להצטיידות או ללינה.
- לירידה למערה חובה להביא בגדים חמים ופנסים, כולל סוללות רזרביות. הירידה פנימה למיטיבי לכת בלבד.

מקטע 1: מראש פינה למצודת ביריה

אורך: 5.5 ק"מ; משך הליכה: 3-4 שעות; דרגת קושי: בינונית

נחנה ברחוב בן אריה ונתחיל ללכת במעלה הרחוב, בעקבותיו של סימון שבילים שחור המוביל לנחל ראש פינה. פלג המים המגיע מהנחל זורם במקביל לכביש, ובתי המושבה היפה נראים מצד ימין של הדרך. קצת מעלינו נמצא מוקד התיירות של ראש פינה - המרכז ההיסטורי של היישוב, שהיום עמוס בצימרים, מסעדות, פאבים ומה לא. אם נשאר לכם זמן, שווה לחזור לפה בסוף הטיול (כשאוספים את הרכב) לארוחה טובה. מגיעים אל קצה הרחוב וכביש האספלט הופך לדרך עפר הממשיכה להתקדם במעלה הערוץ. העלייה תלולה יחסית, אבל השביל נוח, ובכל פינה שתבחרו אפשר לעצור למנוחה: צמחיית הנחלים שמכסה את ערוץ הנחל הזורם משתלבת עם מטע הזיתים הנטוע על פני מדרונות הערוץ, והם יוצרים יחד שביל נעים מאוד להליכה.

זרימת המים בערוץ נחל ראש פינה נובעת משלושה מעיינות: עין כדן (התחתון), עין פינה, ועין גיא אוני (העליון). במקרה, או שלא, שלושת המעיינות האלה הם גם הנקודות היפות לעצירה בנחל: ליד עין כדן נאספים מי הנחל לבריכת אגירה שמעליה עץ תאנה גדול, ושווה להיכנס למים או לפחות לעצור להתרעננות; עין פינה נובע בתוך מבנה אבן סגור, וצינור מוביל את המים מתוך המבנה אל מעין בריכה מאולתרת, שגם בה אפשר לטבול; עין גיא אוני דומה לעין פינה, שופע פחות משני האחרים, אבל גם שווה עצירה. המרחק מתחילת הנחל ועד למעיין העליון הוא כקילומטר, אבל שווה להקדיש לקטע זה שעה-שעתיים לפחות - גם כי העלייה תלולה, וגם על רקע הכמות המסחרית של נקודות יפות לעצירה שיש לצד השביל. הזרימה השופעת בנחל מפתיעה במיוחד בקיץ - הגליל המזרחי יבש יחסית לאזורים אחרים בצפון הארץ, והמים והירוק על רקע המדרונות הצהבהבים משתלבים בניגודיות מיוחדת.

קצת אחרי עין גיא אוני נחצה מכשול בקר (נעבור עוד הרבה כאלה במהלך הטיול) ונגיע אל פיצול דרכים: דרך עפר המגיעה מיער ביריה חוצה את הערוץ שלנו, אבל אנחנו ממשיכים ישר עם השביל המסומן שחור, בקטע האכזב של נחל ראש פינה. הקטע מפה ועד לראש הנחל תלול במיוחד - הדרך מטפסת בשיפוע חריף ביותר היישר למעלה, וכבר אין צל ומים להימלט אליהם... ממליץ לא לנסות "להסתער" על העליה הזאת - השביל עדיין רחב ונוח יחסית, וגם מי שאינו מיטיב לכת יוכל להתגבר עליו, אם יתקדם לאט. 20-30 דקות נוספות של טיפוס יובילו אותנו אל עיקול חד בדרך, ולאחר שנתעקל איתה שמאלה נגלה שהטיפוס הסתיים. אנחנו לא רחוקים מפסגת הר כנען - אחד ההרים הגבוהים בגליל העליון - וכל נחל ראש פינה, עמק הירדן ומורדות הגולן נפרשים לרגלינו. המושבה ראש פינה נראית הרחק למטה - כ-450 מטר מתחתינו. אין סיפוק גדול יותר בטיול מאשר חיסול חצי בקבוק מים בסיום של טיפוס מעייף.

השביל שלנו ממשיך בדרכו, מתעקל עוד מספר פעמים ואז מגיע לצומת T עם דרך עפר. הסימון השחור פונה שמאלה - אבל אנחנו נפנה כאן ימינה, אל דרך עפר לא מסומנת. 10 דקות של עלייה מתונה יובילו אותנו אל שולי אחת השכונות הגבוהות של צפת (קרית שרה), וכדי לצאת מפה לכיוון יער ביריה ומצודת ביריה (היעד שלנו), יש לפנות שמאלה כשמגיעים לכביש, ומיד אחר כך ימינה אל רחוב יעקב הופרט; שוב ימינה אל רחוב ביאליק, ושמאלה אל רחוב מרום כנען (מול פיקוד צפון), עד שמגיעים למעגל תנועה ולתחילת הטיילת של יער ביריה. מבולבלים? המפה מסבירה את זה הרבה יותר טוב ממני. במעגל התנועה נמשיך ישר ונלך כ-700 מטר על הטיילת המישורית המקבילה לכביש, נפנה ימינה בעקבות השילוט למצודת ביריה, ונתקדם כ-500 מטר נוספים עד הכניסה לאתר.

מצודת ביריה היא אתר היסטורי מעניין שהיה לו חלק מכריע במאבק לשחרור האזור ב-1948, וכיום היא אחד ממוקדי העניין המרכזיים ביער ביריה, יער קק"ל גדול ויפה שמכסה את כל המורדות הצפוניים של הר כנען. במקום שלטי הדרכה ותמונות עם הסברים על ההיסטוריה של המקום, וחשוב לא פחות - חניון קק"ל מסודר ומוצל עם שולחנות פיקניק, ברזי מים ושירותים. מהמקום גם תצפית מרשימה מאוד לכיוון המשך המסלול שלנו - מורדות יער ביריה, היישוב דלתון והר דלתון הבולט, והלאה עד מעבר לגבול לבנון. אם תבחרו להתמקם כאן ללילה, לא תתחרטו.

מקטע 2: ממצודת ביריה להר דלתון

אורך: 6 ק"מ; משך הליכה: 2-4 שעות; דרגת קושי: בינונית

נצא ממצודת ביריה מזרחה, בשביל מסומן שחור נוח להליכה שעובר בין עצי היער. אחרי כחצי ק"מ, למרגלות שער של בסיס צבאי, נתעקל עם השביל שמאלה ונתחיל בירידה תלולה דרך היער, בעקבות הסימון השחור והשילוט למעיינות עין גוזי, עין נבוריה ומצוקי דלתון.

אנחנו למעשה צועדים ב"שביל המעיינות" של יער ביריה, שביל קצר וחביב שחוצה סדרת מעיינות מוצלים, מטופחים, ו... יבשים ברוב ימות השנה. אפשר להתנחם בעובדה שקק"ל עשתה פה עבודה נהדרת - השביל משולט היטב ומוקף פינות חביבות שמתאימות לעצירת קפה, וכשנגיע לבריכה הריקה של עין גוזי - נגלה סביבה סדרת טרסות משוחזרות ובוסתן מטופח. מכאן ממשיך השביל וחוצה דרך עפר מסומנת כחול, ואנו ממשיכים עם הסימון השחור בירידה, לכיוון עין נבוריה. לאורך קטע זה ישנם לפחות שני שבילים מקבילים, והדבר עלול לבלבל - אבל כל הדרכים מובילות למעיין. כאן מדובר בתופעה של ממש: בריכת מעיין קטנה ולא-שופעת במיוחד, אבל שורצת כמות אדירה של סלמנדרות וצפרדעים, שאת הקרקורים שלהן אפשר לשמוע גם כשנמצאים במרחק עשרות מטרים מהמעיין. כשהמעיין יבש החגיגה נעלמת, אבל מי שיגיע לכאן אחרי הגשמים (באביב ובתחילת הקיץ) - ירוויח מחזה לא-שגרתי.

עד כאן הלכנו כ-2 ק"מ (45 דקות) ממצודת ביריה. מעין נבוריה נמשיך ונתחבר אל דרך הנוף המרכזית של יער ביריה, נפנה בה שמאלה (הסימון כעת - ירוק), ולאחר 5 דקות נסטה מהדרך ימינה אל בית הכנסת העתיק של נבוריה. בתקופת בית ראשון ושני היה פה יישוב יהודי בשם זהה - וכיום נותרו רק שרידי בית הכנסת, גם הם משוחזרים בחלקם ע"י קק"ל. במקום יש מספר שרידים (עמודי אבן) שנשמרו יפה מאוד, ושווה להתעכב קצת ולשוטט בין האבנים ששרדו את תלאות הזמן. עם תום הביקור, נשוב אל דרך הנוף, ומיד נעזוב אותה שוב - בירידה אל דרך עפר לא מסומנת היורדת אל תוך אפיק נחל דלתון שמתחתינו. 300 מ' של ירידה נוחה יביאו אותנו אל הנחל - ואדי עמוק ומרשים, שתוחם את יער ביריה מצפון ומפריד בין הר כנען לרמת דלתון הגעשית והחשופה, שאל פסגתה מועדות פנינו. בפיצול הדרכים שבאפיק הנחל נפנה שמאלה ונתקדם כ-500 מטר (כ-10 דקות הליכה מישורית), ואז - שימו לב - נחתוך ימינה מהדרך ונתחיל לטפס על מדרון הטרשים שמצפון. אין נקודה מוגדרת לפנייה - פשוט תמצאו נקודה שנוח לכם לרדת מהשביל, ותוך 10 דקות של טיפוס תלול-אך-קצר תגיעו אל דרך עפר נוחה המטפסת במתינות לכיוון היישוב דלתון. אם אתם מרגישים שפספסתם - כנראה שחתכתם מהדרך מוקדם מדי, ואז פשוט תמשיכו להתקדם על המדרון במקביל לנחל.

דרך העפר הנוחה (גם היא, לא מסומנת), תוביל אותנו לאחר כקילומטר אל השער האחורי של היישוב דלתון. אנחנו מוצאים את עצמנו על רמה שטוחה ומעובדת חקלאית, מזכירה מעט את הנופים ברמת הגולן; מעלינו מתנשא הר דלתון (874 מ') - תל געשי רדום ובולט בנוף, ובראשו קבר רבי יוסי הגלילי - אחד מקברי הצדיקים הרבים הפזורים באזור צפת ובגליל המזרחי כולו. נתחבר אל דרך עפר מסומנת אדום ונתחיל ללכת לכיוון ההר. רמת דלתון היא אזור של שטחי מרעה, ועלולה להיראות מעט מוזנחת אחרי יער ביריה המטופח - אבל לטעמי מדובר בטבע גלילי אמיתי ובלתי-מתפשר. כחצי קילומטר לאחר היישוב נגיע אל בית העלמין המקומי, שבכניסה אליו ברז מים, וזה המקום לעזוב את דרך העפר המסומנת ולפנות שמאלה היישר אל פסגת ההר. אל תתפתו להמשיך עם הסימון האדום בחיפוש אחר נתיב נוח יותר - סטייה מהדרך בנקודה זו תחסוך לכם עיקוף גדול, וכ-100 מטר אחרי הסטייה תראו שער בקר ברור דרכו תוכלו לעבור את הגדר המקיפה את ההר ולהתחיל לטפס "דוך" אל הפסגה.

הטיפוס תלול מאוד, קצר מאוד, ושום דבר לא יכין אתכם למה שתראו למעלה. עם כל הכבוד למערת עלמה, הר דלתון היה מבחינתי הפתעת הטיול. הנוף שנשקף מכאן מתחיל דרך הרי הגליל העליון, פסגת המירון והר כנען, ממשיך דרך עמק החולה והחרמון ומגיע עד הרי הלבנון (!!) שנראו באופן ברור להדהים גם ביום עם הראות הלא-מושלמת שטיילנו בו. היישר למרגלותינו נראים מושב עלמה ורמת עלמה, אליה נגיע במקטע הבא. זה שמדובר באחת התצפיות היפות בצפון הארץ זה מובן מאליו; אבל היופי פה הוא שמעטים יודעים את זה, בניגוד לתצפיות מיוחצ"נות היטב כמו בהר מירון או הר בנטל. ספק אם תמצאו פה נפש חיה חוץ מכם, ואם כן - הוא כנראה יהיה מהמושב הסמוך ועסוק בתפילה בתוך מבנה הקבר של רבי יוסי הגלילי. שרידי הבסיס הצבאי שפזורים בפסגה הם שאריות מוצב ארעי שמוקם פה בימי מתיחות בגבול לבנון, שנמתח כשבעה ק"מ בלבד מפסגת ההר, ונראה מפה כמו ממרחק יריקה.

הר דלתון הוא האפשרות השנייה ללינת לילה במסלול. אין פה חניון מסודר אמנם, אבל זו האפשרות הטובה יותר לטעמי, בזכות השקיעה עוצרת הנשימה שאפשר לראות מפה. לנו היה מזל ומצאנו מים על הפסגה, בין שרידי המוצב הצה"לי, אבל גם אם אין - ניתן למלא בבוקר מהברז הצמוד לבית העלמין שלמרגלות ההר.

מקטע 3: מהר דלתון למערת עלמה

אורך: 3.5 ק"מ; משך הליכה: המסלול - שעתיים, המערה - שעתיים נוספות, סה"כ - 4-5 שעות; דרגת קושי: בינונית-קשה (בינונית ללא המערה)

לאחר ששבענו מהנוף, נאסוף את התיקים ונתחיל בירידה מפסגת הר דלתון. מי שצריך בשלב זה למלא מים - ניתן לשוב לברז שליד בית העלמין, להתחבר לשביל המסומן אדום ולהמשיך להתקדם איתו צפונה. אם הבקבוקים מלאים - דרך קצרה ונוחה יותר היא להתחיל להתקדם על כביש הגישה לפסגה, ולאחר 50 מטר לחתוך ממנו ימינה, בנתיב לא מסומן, ולפגוש את השביל המסומן למרגלות ההר.

כך או כך, נגיע עד מהרה לפיצול שבילים, צפונית-מזרחית לפסגה: הסימון האדום עושה "ברך" ימינה לכיוון פסגת הר אביתר, ומתפצל ממנו שביל מסומן ירוק הממשיך בירידה לעמק שמולנו. נפנה שמאלה עם הסימון הירוק, נחצה לפחות שתי גדרות בקר (לא לשכוח לסגור את השער לאחר שחוצים!), ולאחר כחצי קילומטר נגיע לפיצול אדום-ירוק נוסף בו נפנה שמאלה ונמשיך בירידה עם האדום. כאן השביל הולך ונעשה תלול, שדות המרעה נעלמים לטובת חורש ים-תיכוני ירוק ויפה, ואנו מתחילים בירידה חדה (כ-200 מ' אנכיים) לכיוון נחל חצור ורמת עלמה. הפתאומיות שבה מתחלף נוף הרמות הבזלתיות הצחיח לנוף ירוק ומוצל שמזכיר את הכרמל או הגליל המערבי, מדהימה.

הירידה נמשכת כ-30-40 דקות של הליכה זהירה, ובסופה נגיע אל אפיק נחל חצור ונפנה בו ימינה בעקבות הסימון האדום. לאחר כ-200 מטר הסימון מראה לצאת מהאפיק שמאלה, ונטפס איתו בעלייה תלולה אך קצרה מאוד אל השלוחה שמעליו. בראש השלוחה נחצה גדר בקר (איך לא) ונגיע אל נקודת נוף מרשימה ביותר אל אפיק נחל חצור ואל המדרון הירוק, המצוקי והעצום בגודלו של הר אביתר, המתנשא היישר מולנו. מי שיתאמץ, יוכל להבחין במערות הפעורות במצוקים התלולים שעל הרכס. באופק המזרחי נפתח הנוף פעם נוספת אל עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. זוהי נקודת קפה אידיאלית, ולמעשה אחרונה לטיול - נותרו עוד 10 דקות הליכה עד למערה!

נמשיך בעקבות השביל המסומן אדום, אשר חוצה ואדי רחב ומגיע אל שלט הדרכה גדול: "שמורת נחל חצור - מערת עלמה". 2 דקות הליכה נוספות בתוך החורש הדליל יובילו אותנו אל פתח עצום באדמה, שמכוסה חלקית ע"י עץ תאנה גדול, ובכניסה אליו שער ברזל. זוהי הכניסה למערה. אם הגעתם בעונה המתאימה, מצפה לכם בשעתיים-שלוש הקרובות אחת ההרפתקאות המוצלחות ביותר שהטבע הישראלי יכול להציע. נשאיר את התיקים בחוץ, ניקח אתנו בגדים חמים (גם בקיץ!), פנסים וחפצי ערך, וניכנס דרך הפתח. 20-30 המטרים הראשונים של הירידה פשוטים יחסית - שביל ירידה תלול, עם יתדות קבועות בסלע לצרכי בטיחות, שמתפתל לכיוון קרקעית החלל הגדול שמתחתינו. רק כאשר נתקרב לקרקעית נבחין בפתח נוסף,לא גדול, אליו יש להיכנס כדי להמשיך ולהתקדם. זה השלב להדליק את הפנסים ולרדת בזהירות דרך הפתח האנכי, שעומקו כחמישה מטרים, אל החלק המעניין של המערה.

עומקה של מערת עלמה כ-157 מטרים, אולם הקטע הפתוח למטיילים והניתן לגישה יורד עד לעומק 110 מטרים "בלבד" מתחת לפני האדמה. מחזירי אור (בצבע לבן לכיוון הלוך, בצבע אדום לכיוון חזור) מראים את הדרך פנימה, וחובה לשים לב אליהם כי יש כמה נקודות שאפשר לטעות בהן. לא כל הדרך היא בזחילה, ובחלקים רבים אפשר ממש ללכת זקופים - אבל יש גם לא מעט מקומות שצריך ממש להידחק בהן דרך פתחים צרים, דבר הדורש להיעזר הרבה בידיים ומעט "אקרובטיקה". ככה ממשיכים עד שמגיעים לכתובת "סוף מסלול", המציינת את סיום הקטע הפתוח למטיילים. ניתן להמשיך לרדת מעט (בזהירות!) אחרי הכתובת, מצדה השמאלי, עד שמגיעים לחלל נוסף ובו נביעת מים היוצרת בריכה קטנה. משך ההליכה/זחילה מתחתית החלל הראשי ועד לכתובת "סוף מסלול" הוא כ-40 דקות בערך לכל כיוון, אבל זמן זה יכול להתארך כתלות בכמות המטיילים במערה וב"פקקי תנועה" הנוצרים בדרך. המערה הקרסטית מלאה בנטיפים, זקיפים וצורות מיוחדות בסלע, וכל חלל נראה שונה מאוד מקודמו. קחו בחשבון שלא תצאו מהחוויה הזאת נקיים מבוץ... וזה חלק מהכיף.

לאחר היציאה מהמערה, נמשיך להתקדם עם השביל המסומן אדום, ותוך 200 מטר נגיע אל החניה בה דאגנו להשאיר את הרכב המאסף. אם אתם מעדיפים להשאיר את הרכב המאסף בתוך יישוב - ניתן להשאירו מבעוד מועד בתוך היישוב ריחניה, וללכת כ-2 ק"מ נוספים בעקבות הסימון האדום, שהפך בינתיים לדרך עפר נוחה וטובה לכל רכב. את סיום הטיול אפשר לחגוג עם פיצה בריחניה (זכורה לי משם אחת הפיצות הטובות שאכלתי), ואם זה לא מספק אתכם - פשוט לחזור לראש פינה ולהתפנק שם עם ארוחה באחת המסעדות האיכותיות שיש למושבה הוותיקה להציע.

טיפים

  • מי שהזמן מאפשר לו להאריך מעט את מקטע 3 של המסלול, יכול להמשיך עם השביל המסומן אדום לכל אורך המקטע, ולא לפנות עם הסימון הירוק כפי שמופיע בתיאור. הדבר מאריך את המסלול ב-2 ק"מ טרשיים ולא לגמרי קלים, אך מוסיף אליו תצפית מרשימה נוספת מפסגת הר אביתר החולש על נחל חצור ועמק החולה.
  • אפשרות נוספת להארכת מקטע 3: מחניון מערת עלמה יוצאת דרך 4x4 מסומנת שחור מזרחה, אשר מתנהלת במגמת ירידה על המדרון ומגיעה לאחר 2.5 ק"מ לשרידים המרשימים של בית הכנסת העתיק של היישוב מרות. מבית הכנסת ניתן לרדת בנתיב לא מסומן אל נחל חצור, שם נמצאים שני מעיינות קטנים ועונתיים: עין כסף ועין משב. בית הכנסת ושני המעיינות נמצאים בתוך שטח אש הפעיל במהלך השבוע, ולכן אופציה זו מתאימה לסופי שבוע וחגים בלבד.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )