מצודת הבמה ונחל יגור

נחל יגור, היורד בתלילות מעוספיה לקיבוץ יגור, הוא אחד ממסלולי הטיול הידועים והאהובים בכרמל. המסלול המוצע כאן משלב את נחל יגור ביום שלם של הליכה בתוך חורש ירוק ותצפיות נוף על המדרון המזרחי של הכרמל, ששיאן בתצפית הנהדרת מ"מצודת הבמה" החולשת על העמק

תאריך הטיול2015 M03
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתכל השנה

מידע כללי

כל מי שנוסע בכביש יקנעם-חיפה (כביש 70) לא יכול להתעלם מרכס הכרמל המתנשא מערבית לכביש. מדרון עצום בגודלו, בגובה של יותר מ-500 מטר מעל לעמק הקישון שלמרגלותיו, ומכוסה כולו בחורש ירוק צפוף ונהדר. "שמורת אשדות יגור" היא אזור בתחום שמורת הר הכרמל הגדולה, ומקיפה שטח משמעותי מהמדרון המזרחי והדרמטי של הכרמל. במדרון זה עוברת רשת מסועפת של שבילי טיול שחוצים את המדרון לארכו ולרוחבו, ומגוון אפשרויות הטיול כאן הוא רב מאוד.
המסלול שמתואר כאן מתחיל ומסתיים בקיבוץ יגור שלמרגלות הרכס, בפתחת נחל יגור. הוא עולה במתינות דרך "השביל המנדטורי" ל"דרך נוף הכרמל" שסמוך לראש ההר, יורד חזרה אל אמצע המדרון ומגיע אל התצפית והשרידים ב"מצודת הבמה", מטפס שוב דרך ואדי תלול אל גב הרכס - ולאחר שמגיע לכפר עוספיה, צולל למטה אל נקודת ההתחלה דרך סדרת המפלים היבשים של נחל יגור. המאמץ משתלם לאור התוואי המגוון של המסלול, האתרים המעניינים שבו והתצפיות הנהדרות שלכל ארכו.

פרטי המסלול

נקודת התחלה וסיום: חניון "בא-לגן" בכניסה לקיבוץ יגור
הגעה לתחילת המסלול (מכיוון מרכז הארץ): נוסעים צפונה על כביש 70 מכיוון זכרון יעקב/מחלף עין תות, לכיוון חיפה. 5 ק"מ לפני הכניסה לעיר מגיעים למחלף יגור - שם פונים שמאלה עם השילוט לכיוון קיבוץ יגור. בכניסה לקיבוץ מחנים את הרכב בחניון פארק השעשועים "בא-לגן".
אורך המסלול: 17 ק"מ.
משך הליכה: 7-8 שעות
דרגת קושי: בינונית-קשה. העלייה ממצודת הבמה והירידה בנחל יגור - למיטיבי לכת בלבד.
הערות:
*דרך נוף הכרמל עוברת סמוך מאוד לעוספיה, ולכן (כפי שניתן לראות במפה) ניתן בקלות לפצל את המסלול לשני מסלולים קצרים יותר של חצי יום כל אחד.
*מומלץ להביא מפת סימון שבילים מעודכנת.
*נחל יגור חלק ומסוכן להליכה בימים אחרי גשם. זהירות!

שבילים בשלל צבעי הקשת

ליד בית הקפה "קפה בנועם" נמצא את סימון השביל שלנו: סימון אדום, אליו מצטרף סימון שביל ישראל (כתום-כחול-לבן). נחצה את רחבת החנייה, ובעקבות הסימון נצא מהקיבוץ דרך שער בקר בצדו המערבי ונתחיל לעקוף אותו. נחלוף על פני סימון שבילים ירוק ההולך לכיוון נשר, ומהר מאוד נתחיל לטפס עם השביל שלנו בטיפוס תלול לכיוון השלוחה המפרידה בין נחל יגור לנחל נחש. בפיצול השבילים הבא שביל ישראל ייפרד מאתנו, ואנו נמשיך בטיפוס על השלוחה עם עם הסימון האדום.
הטיפוס תלול ומייגע קצת, אבל קצר מאוד ומסתיים בהפתעה: מראש השלוחה תצפית נהדרת אל קיבוץ יגור, ואל כל אורך האפיק המיוער, התלול והדרמטי של נחל יגור. גבוה בראש הנחל נראים בתי הכפר עוספיה, אליו נגיע לקראת סוף היום היום. בסוף הירידה התלולה מהשלוחה נמצא את עצמנו בפתחת נחל יגור - צמוד לגדר הקיבוץ! כן, זו הייתה עלייה לצורך ירידה, שהקיבוץ המגודר הוא האחראי הבלעדי לה.
במהלך ה-10 דקות הקרובות נחלוף על פני שלוש התפצלויות שבילים בשלל צבעי הקשת: ראשית, הסימון האדום פונה ימינה לתוך נחל יגור, ואנחנו ממשיכים ישר בשביל מסומן כחול; בפיצול הבא (עם "שביל הדרוזים" התלול, המסומן שחור) נמשיך ישר עם הכחול, וגם בפיצול שאחריו (עם "שביל היערן" המסומן ירוק) נמשיך ישר ולא נפנה, אולם סימון השביל שלנו יתחלף חזרה לאדום. יש לא פחות משישה (!) שבילים שונים המטפסים מקיבוץ יגור לכיוון עוספיה ופסגת הכרמל, וחשוב לעקוב אחרי הצבע שלנו.
מכאן ועד ל"דרך נוף כרמל", הדרך הראשית העוברת סמוך לפסגות ההר, צפויים לנו שלושה קילומטר של הליכה שבמהלכם נטפס מעל 300 מטר גובה. נשמע קשה? האמת שלא ממש. אנחנו על "השביל המנדטורי" - ככל הנראה המתון והנוח מבין השבילים המטפסים לכרמל בתחום השמורה. יש לא מעט שבילים ברחבי הארץ ששרדו מתקופת המנדט, ובאופן כללי הם נוחים בהרבה להליכה משבילי הטיול המודרניים שנפרצו הרבה אחריהם. אפשר ללכת פה לאט, לעצור פה ושם בפינות הצל הרבות לאורך המסלול, וליהנות מהנוף שהולך ונפתח לכיוון עמק הקישון והרי הגליל התחתון ככל שעולים בגובה.

יורדים אל המצודה

בתום טיפוס מתון של כשעה, השביל שלנו נפגש עם שביל מסומן כחול המסומן במפות כ"שביל השעורה". נפנה בו ימינה, ונגיע במהרה אל "דרך נוף כרמל". הדרך, המסומנת שחור, היא דרך מפולסת, רחבה מאוד, ומאפשרת לחלץ קצת עצמות אחרי העלייה הארוכה. במפגש עם הדרך נפנה שמאלה ונתקדם לאורכה, כאשר בתי הכפר עוספיה משקיפים אלינו מלמעלה. בנקודה בה חוצה הדרך בפיתול חד את ערוץ "נחל חוסיפה" יוצאת דרך עפר ימינה לכיוון עוספיה, ומי שרוצה כאן ולקצר את המסלול - יגיע תוך 10 דקות למרכז הכפר.
לאחר כ-20 דקות הליכה נינוחה נגיע אל פיצול עם שביל עפר צר מסומן ירוק היורד שמאלה מהדרך - הגענו לתחילת שביל ה"פרסה" המאתגר שיוביל אותנו אל מצודת הבמה . פונים שמאלה עם הסימון הירוק. בהתחלה נלך על דרך עפר, אבל מהר מאוד הסימון ייפרד ממנה ונתחיל לרדת בשביל צר בצמוד לצינור ביוב. החורש פה פתוח יותר מאשר ב"שביל המנדטורי", ובעונה המתאימה יש שדות פריחה יפים ב"קרחות היער" שבין העצים. תוך כדי שאנו ממשיכים לאבד גובה לכיוון העמק, הסימון נפרד מהצינור וממשיך את הירידה בדרך-לא-דרך שעוברת לסירוגין בין עצי חורש לבין קטעים טרשיים וסלעיים מאוד. ההליכה לא פשוטה, וחשוב מאוד שלא לאבד את הסימון - כי על השביל עצמו לא הייתי סומך.
בהדרגה, השביל מפסיק את הירידה ואנחנו מתייצבים על שליש הגובה של ההר בערך, אבל הדרך עדיין טרשית וההתקדמות איטית. לפתע נראה לפנינו אחו רחב-ידיים, ובקצהו הזדקרות בולטת של הרכס שבראשה עץ תאנה המצל על גל אבנים גדול. זוהי "מצודת הבמה", או בערבית "ח'ירבת קליעה". כשנתקרב, נגלה כי גל האבנים יוצר בעצם במה ענקית, שלמרגלותיה מספר בורות מים ומבנים קדומים שההיסטוריה שלהם לא ברורה, אבל יש הסבורים כי כאן התרחש הסיפור התנ"כי המפורסם על אליהו הנביא ונביאי הבעל. הנוף שנשקף מראש ה"במה" עוצר נשימה - עמק הקישון וגבעות אלונים שמעבר לו ליוו אותנו לאורך כל המסלול, אבל כאן מתווספת אליהם המסגרת הירוקה והמרשימה של רכס הכרמל אותו ירדנו זה הרגע, ופרחים בשלל צבעים המכסים את כל האחו שסביבנו. לכל אלה מתווספת העובדה שלא מדובר באחד המקומות המטוילים בכרמל, ולכן סביר להניח שתמצאו את עצמכם לבד, מוקפים בעולם ירוק.

מנהרת צל שלא נגמרת

בתום הביקור במצודת הבמה נשוב אל השביל המסומן ירוק ונמשיך איתו דרומה, בשטח שהולך ונהיה סבוך, עד שנגיע אל ואדיון מוצל. הערוץ נקרא בערבית ואדי עלי א-דין, והוא יוביל אותנו כל הדרך חזרה למעלה אל דרך נוף הכרמל, כמעט 300 מטר מעלינו. מזהיר מראש - אל תצפו לעלייה בסגנון של "השביל המנדטורי". מדובר במנהרת צל ארוכה ותלולה מאוד, אשר דורשת כושר גופני גבוה וטיפוס על מדרגות סלע גבוהות. קחו בחשבון שאין שום דרך לדעת לאורך העלייה מה המיקום המדויק שלכם, משום שחופת עצים צפופה סוגרת על הערוץ לכל אורך הדרך. מה שכן, כל פינה מתאימה לעצירה, ומי שמתעייף פשוט יכול להתיישב לנוח במקום.
העלייה בואדי עלי א-דין נמשכת כשעה (פחות או יותר, כתלות בכושר ובמוטיבציה), ובסופה נגיע אל דרך נוף הכרמל ונחצה אותה. השביל המסומן ירוק ממשיך לטפס עוד קטע קצר ומתון, ואז פונה שמאלה ומתחבר לאחר כמה מאות מטרים אל דרך עפר מסומנת כחול. השטח רמתי, מעובד בשדות חקלאיים, ואין שום רמז לחורש הצפוף שהיינו בתוכו עד לפני רגע. פונים ימינה בדרך העפר ומתקדמים לאורכה לכיוון הכפר עוספיה. סימוני השביל פה דלילים וחשוב לשים אליהם לב.
לפחות לפי המפה אנחנו עוד רחוקים מהכפר, אבל בפועל הבתים מתפשטים על פני שטח נרחב מאוד ומקיפים אותנו כבר מתחילת הדרך. צפויים לנו שלושה קילומטר של הליכה מישורית ומרעננת, נושמים אוויר פסגות ומוקפים בשדות חקלאיים ובבתי מגורים בתפזורת, כשעל הגבעה שמולנו מרכז הכפר אליו מועדות פנינו. באמצע הדרך העפר מתחלף העפר באספלט, ובהדרגה תפזורת הבתים הופכת לשטח בנוי של ממש. עוספיה, הכפר הדרוזי השני בגודלו בארץ שמתפרש פני על שטח נרחב בפסגת הכרמל, הוא נקודה מצוינת לעצור למנוחה, למצוא איזו מסעדה טובה (או סתם להוציא כריך..) ולעשות הפסקת צהריים מכובדת.

אקרובטיקה למתקדמים

באזור מרכז הכפר יש קטע של כמה מאות מטרים ללא סימוני שבילים - לא להתבלבל ולרדת ימינה אל דרך נוף כרמל! תמשיכו לטפס עם הכביש אל תוך הכפר עד שתגיעו אל צומת מרכזית, ותבחינו בתחילת סימון השבילים האדום היורד לנחל יגור. אם התברברתם - פשוט תשאלו את התושבים איך מגיעים למעיין. איזה מעיין? מעיין הכפר של עוספיה (עין אל-בלד). נרד בכביש תלול לאפיק נחל יגור העליון, וקצת אחרי שהוא הופך לשביל עפר נבחין במעיין משמאל לשביל. עין אל-בלד עלול להיות מאכזב למי שציפה לבריכת שחייה (וגם הכניסה אסורה), אבל המקום עצמו יפה, מטופח ושווה התעכבות קצרה.
נחזור לשביל המסומן אדום ונמשיך בירידה. הערוץ הולך ומעמיק ובתי עוספיה כבר מתנשאים גבוה מעלינו, אבל למעשה הירידה בקושי התחילה. קילומטר של ירידה נוחה יחסית מעין אל-בלד יביאו אותנו, בפעם האחרונה לטיול, אל דרך נוף הכרמל. אזהרה - אם נשארו לכם עוד פחות משעתיים עד לחשיכה - מומלץ שלא להמשיך את הטיול! אפילו למיטיבי לכת הירידה בנחל יגור לא נמשכת פחות משעה (לרוב הרבה יותר), וחובה לקחת מקדם ביטחון.
נחצה את דרך נוף הכרמל ונרד עם השביל האדום במדרגות אל הערוץ העמוק של נחל יגור, אל ראש סדרת המפלים המפורסמת ביותר בכרמל. שלדה מחלידה של מכונית לצד השביל נותנת את האות לתחילת מסלול האקרובטיקה היפהפה, ואנחנו מתחילים לרדת - בזהירות רבה! גובהם של רוב המפלים לא יותר מ-2-3 מטר, אבל באמצע הדרך בערך (מי סופר?) מגיעים אל סדרה של מפלים גבוהים יותר, הגבוה בהם - 7 מטר! הסימון האדום לא עוזב את סביבת הערוץ לכל אורך הדרך, ובכל פעם מוצא פתרון אחר להתגבר על האתגר - פעם באמצעות מעקף יצירתי, ופעם באמצעות יתדות ברזל הנעוצות בסלע. מעבר לתוואי ההליכה (שהוא פשוט כיף!), לטעמי מדובר באחד הוואדיות היפים בכרמל - חופת עצים מלמעלה וסלעים מכוסי טחב מלמטה מספקים תפאורה נהדרת לקירות האבן המצוקיים. כל פינה מזמינה עצירה, אבל אל תתעכבו יותר מדי. כמו בוואדי עלי א-דין, קשה מאוד להעריך כאן את קצב ההתקדמות.
בקצה סדרת המפלים הסבך נפתח לרווחה, ואנו נמצא את עצמנו בנקודה מוכרת - פיצול השבילים הסמוך לגדר קיבוץ יגור! הסוף כבר קרוב. נעלה שמאלה חזרה אל העלייה המעצבנת לצורך ירידה שעשינו בתחילת הדרך, ומראש השלוחה נעניק מבט אחרון אל אפיק נחל יגור ואל מפרץ חיפ. עוד מאמץ קטן - ואנחנו ברכב. לא לשכוח לעשות מתיחות לפני שנכנסים למזגן - טיפסנו היום את הכרמל (פעמיים!), עלינו וירדנו במפלים יבשים ומדרגות סלע, והתאמצנו לא מעט. אבל בתמורה הצלחנו לחוות ביום אחד הרבה ממה שיש לכרמל להציע - תצפיות נישאות, ואדיות מוצלים ומאתגרים, עתיקות מסתוריות, מעבר בכפר יפה.. ובעיקר, הרבה הרבה ירוק כל ימות השנה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )