יום וחצי במכתש רמון

באמצע אוקטובר 2016, טיילנו חבר ואנכי במכתש רמון במשך יום וחצי. זה היה חול המועד סוכות, ואף על פי כן נתקלנו במעט מאוד אנשים ובקבוצה של חבר'ה מתגלית שנורא התלהבו שעוד ישנם "אנשים טובים באמצע הדרך", אשר מנסים להכיר את הארץ בדרך הישנה - דרך הרגליים. ההגעה אל ובחזור מהטיול היו בתחבורה ציבורית - פלוס רציני לטיול מדברי ולא מעגלי שכזה.

תאריך הטיול2016 M10
משך הטיול1.5 ימים
עונה מומלצתבכל זמן שלא חם מידי ושאין שטפונות (אביב וסתיו הם לגמרי אופטימליים)

מבאר שבע אל המכתש, על שביל ישראל דרך מצד סהרונים והר סהרונים ואל חניון הלילה

- תחבורה ציבורית אל המכתש -
את היום הראשון התחלנו בתחנה מרכזית באר שבע מוקדם בבוקר. תפסנו את קו 392 שנוסע דרומה על כביש 40 ואשר עוצר במכתש רמון בתחנת "עין סהרונים".
אורך הנסיעה שעתיים. שימו לב שאתם אומרים לנהג כשאתם נכנסים למכתש שיעצור עבורכם בתחנה (מומלץ לעקוב ב-Google Maps אחרי המיקום שלכם כדי שלא תפספסו את התחנה - אין כל כך סימון בשטח).
אחרי התאפסות קלילה ושליפת המפה מהתיק התחלנו הליכה על כביש 40 דרומה בשעה 10:10 בבוקר.
סך ההליכה על הכביש - 1.5 ק"מ, זהירות.
לאחר 1.5 ק"מ תראו משמאלכם כביש עפר, זהו למעשה שביל ישראל אשר יוביל אתכם לאחר 2.5 ק"מ לחניון לילה נחל גוונים.
עם הגעתכם לחניון הלילה פנו שמאלה (צפונה) על ציר הנפט והמשיכו ללכת עליו מהלך 300 מטרים עד שתתגלה לפניכם פנייה ימינה (מזרחה) לעבר מצד ועין סהרונים אשר נמצאים במרחק 2.5 ק"מ מהפנייה.
בעין סהרונים הסימון מעט לקוי, שימו לב לא להתברבר והמשיכו מזרחה על דרך העפר המסומנת אדום ושמה "מעלה דקלים".
דרך זו היא חלק מתוואי דרך הבשמים העתיקה ¬ אחת מדרכי המסחר החשובות של הנבטים בתקופות הרומית והביזנטית. הדרך משמשת גם כיום כציר רכבי שטח העוקף את פרסת נקרות. תוך כדי הליכה נראה מולנו את הגבנון האדיר המכונה "כרבולת חררים".
לאחר כקילומטר על "מעלה דקלים" נפגוש שביל להולכי רגיל אשר מסומן בירוק ופונה ימינה (דרומה) לערוצון אשר מוביל לאפיקו הרחב של נחל נקרות. בדרך נפגוש צמחייה מדברית אופיינית, בפרט שיחי רותם המדבר ואף דקלים קטנים.
נחל נקרות הוא אחד הגדולים בנחלי הנגב. ראשיתו מדרום לחלק המערבי של מכתש רמון והוא כמעט חוצה את מדינת ישראל לרוחבה, בדרכו אל נחל הערבה מצפון לעין יהב. הנחל "מציץ" למכתש רמון בתחום פרסת נקרות (שזכתה לשמה על שם הפיתול דמוי הפרסה שיוצר הנחל באזור זה), ויוצא עד מהרה מהמכתש מזרחה לעבר הערבה. הנקודה בה הנחל חוצה את המצוקים הדרומיים של המכתש מכונה "מיפער נקרות" (המילה מיפער ¬ מלשון פער).
עם הגיענו לאפיק נפנה ימינה בסימון הכחול (דרום מערב) אשר חופף לשביל ישראל ונעלה באפיק הנחל אשר הולך ונסגר עד מהרה לקניון קטן ללא מפלים.
שימו לב שבסמוך (בצד הדרומי של הקניון) נמצאת מערה קרירה בשם "מערת נקרות" שאפשר לעצור בה לקפה וארוחת צהריים. המערה נוצרה כתוצאה מהתחתרות מי השטפונות בבסיס המצוק, והיא צרה וארוכה.
בנקיק הקצר והיפה נוכל להבחין בכוכים ציוריים, אף הם תוצר של בליית המסלע בנחל. ביציאה מהקניון נתגבר על סדרת בולדרים, ונמשיך לצעוד באפיק הרחב. כעת למעשה יצאנו ממכתש רמון מבלי להרגיש.
אחרי כ-300 מטרים נפנה ימינה לשביל ישראל לכיוון מערב ונלך עליו בתוך נחל נקרות, על שביל ישראל, כ-4.2 קילומטרים עד שנגיע שוב לעלייה הגדולה להר סהרונים שבסמוך לחניון לילה נחל גוונים.
מכאן עומדות בפנינו 2 אפשרויות - הראשונה, במידה וכבר חשוך ומאוחר היא לישון בחניון נחל גוונים שנמצא סמוך, והשנייה, שבה אנו בחרנו, היא לפנות שמאלה (דרומה) וללכת קילומטר וחצי על דרך הנפט עד שנגיע למעין צומת T שבה נפנה ימינה לכיוון מערב. נמשיך בהליכה של 2.5 קילומטרים עד שנגיע לכביש 40 ואיתו נמשיך צפונה עוד קילומטר וחצי עד שמשמאלנו (מכיוון מערב) נגלה את חניון לילה נחל נקרות. שם נסיים את היום הראשון.

מספר הערות:
1. המסלול חשוף לשמש ברובו.
2. מומלץ ליצור קשר עם מתא"מ דרום לפני הטיול - אותנו הם פשוט סיננו אז יצאנו לדרך ללא בירור מולם.
3. שימו לב ובדקו היטב את הלו"ז והשעות שבהן קו 392 (או כל קו אחר) עוצר במכתש.

אורך המסלול ביום הראשון: כ-18.1 ק"מ.
עליות: 324מ'.
ירידות: 326מ'.

לסיכום - החלק המעניין של היום הזה היה החלק של נחל נקרות והר סהרונים. שאר ההליכה היא הליכה עם נופים מדבריים יפים, לאלו שמתחברים לזה (ואשריהם).

מחניון לילה נחל נקרות, דרך שן רמון, אל מצפה רמון

את היום השני פתחנו עם ארוכת בוקר קלה ומיד יצאנו צפונה על כביש 40 עד שמשמאל לכביש נפתח לפנינו שביל ישראל שפונה תחילה מערבה ולאחר מכן צפון-מערב דרך שן רמון ועד מצפה רמון.
מנקודה זו וכמעט עד מצפה רמון הלכנו על שביל ישראל. לאורך הדרך, ביום זה, נתקלנו במעט מאוד אנשים, לדעתי כך אפילו טוב יותר שכן מיעוט האוכלוסיה והריחוק (כביכול, בכל זאת מדינה קטנה) מהציויליזציה מחברים אותך חזק יותר אל הנופים העוצמתיים של המדבר העוצמתי.
בכל אופן, עם התקרבנו לשן רמון - הר בלב המכתש שנקרא על שם צורתו אשר דומה לשן ואשר נוצר כתוצאה מתופעה גיאולגית בשם "סדן", שבה מגמה חודרת מתוך האדמה והופכת להר משונן, נעשה המסלול למעט מאתגר יותר וכלל טיפוס מעט תלול (אך יש לציין - בטוח לחלוטין בכל קנה מידה). להערכתי מדובר בחלק המעניין ביותר של הטיול כולו. לאחר שהגענו לפסגה נפרס לפנינו נוף בראשיתי מדהים של 360 מעלות של מדבר מרהיב בעוצמתו. כדאי מאוד לנוח ולהתפעל מהנוף בנקודה זו, להוריד נעליים ואולי אפילו לנשנש משהו קטן. משם נמשיך בירידה, במורד ההר, כל זאת על שביל ישראל. נגיע לעץ השיטה המפורסם (אי אפשר לפספס אותו, הוא ממש ממש צמוד לשביל), שם כדאי לנוח שוב ולאכול צהריים אם טרם אכלתם בטרם העלייה למצפה רמון.
בנקודה זו נתקלנו ב-2 מטיילים בגילאי 20, האחד אמריקאי והשנייה קנדית, שברשותם כ-2 ליטר מים ליום שלם, ממש הגר וישמעאל שנגמרו להם המים. הבאנו להם 3 ליטר מים והמשכנו לדרכנו, מרגישים שעשינו קצת הסברה ישראלית ואולי חסכנו כמה דולרים ע"י מניעת חילוץ מוסק ל-2 חבר'ה שהתייבשו.
משם המשכנו לעבר מצפה רמון על השביל הירוק שמספרו 18202.
מומלץ מאוד לבקר במוזיאון אילן רמון, אם אתם כבר במצפה רמון, ולאחר מכן לתפוס אוטובוס לבאר שבע (שאורכו כ-שעה וחצי-שעה ושלושת רבעי) ומשם הביתה.

סך הכל היום השני היה יפה יותר ומעניין יותר לדעתי, אורכו כ-14-15 ק"מ. סך העליות 732מ' וסך הירידות 358מ'.

טיפים

  • שימו לב - אין מקום להצטיידות במים לאורך הדרך.
  • אל תשכחו להביא ציוד חם ללילה. בשבילנו הספיק שק שינה מחמם וטוב, וכמובן מזרן שטח.
  • חובה מפה ומצפן, מצב רוח טוב וכמה שירי ארץ ישראל שאפשר לשיר בדרך.
  • את תיאור הדרך לא כתבתי אני אלא ערכתי מעט מפרסום אחר שנמצא באינטרנט אך המסלול נבנה על ידי, אמנם לא מדובר במסלול הטוב והמדהים ביותר שיש למכתש רמון להציע אך הוא בהחלט מהנה ועונה על הצורך כשיש לך יום וחצי ואתה רוצה להגיע הלוך וחזור בתחבורה ציבורית.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )