טיול קיץ בחרמון- טיפוס בנחל גובתה וירידה בנחל שיאון

ראשית- המסלול לכל אורכו דורש תיאום! שנית- מעט מאוד מידע קיים באינטרנט על טיול בנחל שיאון, לכן הרגשתי חובה לטייל אותו ולשתף אתכם. שלישית- אין איזור טוב יותר בארץ לטייל בו בעונת הקיץ מהחרמון!

לא יוצאים לטיול בלי מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולJuly 2019
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתהעונה המומלץ ביותר היא הקיץ (וגם אז נדרש ביגוד חם). בשאר העונות הסיכון גובר ולא מומלץ כלל.

ראשית דבר

התגלה לי פרק זמן של שלושה ימים באמצע הקיץ הישראלי (שהשנה, 2019, היה חם במיוחד). מכיוון שהיה לי ברור שאני רוצה לנצל את הזמן הזה לטיול, הבנתי שהאופציות העומדות בפני הן טיול בחו"ל (אך פרק הזמן הקצר היה לא יעיל), או טיול באיזור היחיד בארץ שמאפשר את זה- הרי הוא רכס החרמון.
אציין ואחדד שאת המסלול אשר אני מפרט כאן- ניתן לעשותו כולו- בתיאום ובאישור בלבד עם חטיבת החרמון, ובתיאום מראש (למרות שגם זה לא עוזר תמיד כי לצבא יש לא מעט בלת"מים). בפנייה פרטית אפרט למי שיבקש דרכים נוספות לטייל באיזור, באופן יותר פיראטי.

המסלול כולו דורש כושר שיא, יכולת התמצאות יוצאת מהכלל ובעיקר ניסיון רב בטיולים, הישרדות ואיתנות (חכו לפרק של נחל שיאון..).

בהצלחה!

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון

לנקודת ההתחלה הגעתי בטרמפים דרך צומת המצודות (קריית שמונה). צריך להגיע למסעדה הלבנונית בנחל הבניאס.
אני הגעתי בערב לפני תחילת המסלול, כי המסלול של היום הראשון מאוד קשה וארוך (עדיין מטפסים את החרמון), ולא רציתי לבזבז את היום הזה על נסיעות. ישנתי מחוץ לנחל גובתה.
משם הולכים כ- 200 מטר מערבה, עד שמתחברים לדרך מצפון (שביל שחור) שמובילה לדרך הביטחון ולנחל גובתה.
הולכים על הדרך הזו כ- 250 מטר צפון מזרח עד שהכביש מתעקל בחדות דרומה ואנחנו נכנסים לשטח, ממש מתחת לעץ אקליפטוס ענק.
משם מתחילים לטפס את נחל גובתה, על בסיס שביל שחור. ההליכה מאוד ברורה בתוך הנחל. העלייה לא קלה וכוללת מציאת נתיב בטוח לטיפוס במפלונים קטנים, אבל הדרך עבירה ומטיילים רבים מטיילים אותה (האמנם בדרך ההפוכה רובם). אני לא פגשתי מטייל אחד לאורך כל הדרך.
לאחר 3 ק"מ בדיוק, נפגשים עם שביל כחול המוביל למבצר נמרוד. אנחנו ממשיכים עם השביל השחור לכיוון צפון מזרח.
לאחר 2.5 ק"מ נפגשים עם שביל בצבע אדום המגיע מכיוון נווה אטי"ב- הזדמנות למילוי מים למי שצריך (אבל מוסיף למסלול).
כאן אציין שאני לא המשכתי עד לשביל האדום אלא עליתי בערוץ נחל המוביל לבריכת חפור (מסומן במפה). רק אם אתם ממש בכושר שיא, וממש רוצים לאתגר את עצמכם לקצה תטפסו דרכו, אחרת- המשיכו בשביל המסומן. בכל מקרה- אני עשיתי זאת ולכן עביר, אבל דרך קשה ביותר.
בפיצול עם השביל האדום- עולים על השביל האדון לכיוון צפון מערב.
לאחר כ- 1.7 ק"מ מגיעים למפגש שביל שחור שעולה מערבה להר סנאים, טיפסתי עליו כי תמיד עברתי לידו ואף פעם לא יצא לי, נחמד מאוד למי שאוהב ארכיאולוגיה- במקום מקדש עתיק עם הרבה מציאות מעניינות.
מאותו הפיצול ממשיכים עוד 1.3 ק"מ בטיפוס תלול מאוד בשיפוע ממוצע של 15 אחוז (אבל על כביש) עד שמגיעים לעין כחל. בריכת מים מבוטנת מקסימה. מסביב לבריכה רועה עדר עזים וכבשים, רועה הצאן שמסתובב שם משקה את העדר במים האלו ולכן ממש מבקש לא להיכנס אל המים. כמובן שצריך למצוא את האיזון המתאים בין להיות מנומסים לבקשתו והרצון העז לרחוץ במים קרים באמצע הקיץ, אחרי הטיפוס לחרמון- לכל הפחות תשדלנו להיכנס למים כשהוא לא בסביבה.
אחרי המנוחה חוזרים לשביל האדום, ממשיכים לטפס איתו עוד כ- 400 מטר עד לפיצול מזרחה להר שזיף- אל תפספסו את הפניה, ובטח אל תפספסו את הר שזיף- התצפית בו מרהיבה.
יורדים מהשביל האדום ומטפסים מזרחה, אחרי כ- 1.1 ק"מ של טיפוס סביר מגיעים לפסגה. תעצרו לנשום אוויר הרים, ביום טוב רואים משם את החרמון (:
קחו בחשבון שגם באוגוסט, הרוח שם כל כך חזקה והטמפ' כל כך נמוכה ביחס לשאר הארץ, שנדרש ביגוד ממש חם, אני נשארתי שם כמה שעות וממש קפאתי מקור.
ממשיכים מזרחה בירידה כ- 1 ק"מ לכביש, משם הולכים צפונה עוד כ- 1 ק"מ עד לחניון של החטיבה, שם מעבירים את הלילה. ניתן למלא מים בחטיבה או בקופות.

קר מאוד שם בלילה- תערכו לכך.

היום השני

אתחיל בכך שהיום השני לא מחייב, במידה והצבא לא מאשר באותו היום לטייל באיזור שאני כותב, אפשר להחליט שיורדים ביום הזה את נחל שיאון.
בנוסף, יש עוד אופציה (מצורפת במפה) של טיפוס במעלה גולני וחיבור להמשך המסלול.
היום הזה קצר יותר מבחינת המרחק ומאפשר עצירות ארוכות יותר והנאה מהשהייה על הר החרמון.

מתחילים הליכה בחטיבת החרמון (ליד הקופות).
יורדים על בסיס שביל הגולן מזרחה עד לנחל גובתה, כ- 400 מטר.
אופציה א':
מטפסים את נחל גובתה (שביל ירוק) על בסיס שביל ג'יפים כ- 1.2 ק"מ.
מגיעים למאגר מים גדול (האמיצים שביניכם יכולים להיכנס פנימה), משם ממשיכים על השביל הירוק בדרך צרה, בטיפוס תלול (כ- 30 מעלות), כ- 1.5 ק"מ עד להר חבושית.
ממשיכים על הדרך הירוקה עד לתחנת הרכבל העליון כ- 800 מטר. שם אפשר למלא מים.

אופציה ב':
יורדים דרומה כ- 300 מטר עד שרואים ממזרח דרך ממש תלולה המטפסת למעלה גולני.
מטפסים על הדרך הזו כ- 400 מטר בשיפוע ממוצע של- 50 מעלות.
הולכים צפונה על בסיס מעלה גולני כ- 3.7 ק"מ עד שמתחברים לתחנת הרכבת העליון. בדרך עוברים את גבעות הקרב 16 ו- 17 וחובה לעצור שם להסבר על הקרב לכיבוש החרמון.

ממשיכים הלאה כ- 1.6 ק"מ על שביל ג'יפים לא מסומן עד שמגיעים לגבעה ללא שם שממנה יוצא רכבת לכיוון צפון מזרח.
יורדים מערבה על השלוחה של הגבעה (יש שביל בשטח), כ- 2 ק"מ עד לחיבור עם הכביש (תחילת נחל חבושית).
משם מתקדמים קצת לאיזור הבסיס הצבאי וישנים לידו (כמובן שבאישור). ניתן למלא שם מים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי

היום הגדול- הולכים במסלול הכי מפורסם ומסתורי בארץ. המסלול שאנשים "שמעו" על אנשים שהלכו בו.
אתחיל מהסוף- תתכוננו למסלול הכי קשה שהלכתם בו אי פעם בארץ, ללא סימון, הליכה בתוך מרעולים של חיות נמוכות (דורש התכופפות רבה כדי לעבור), שיחי פטל קוצניים שהשתלטו על כל חלקת שביל טובה, הליכה על תוואי הנחל שמלא בחלוקי נחל שרק מחכים לנקוע את הקרסול. ובעיקר- שביל שלא נגמר!

עכשיו אפשר להתחיל :)
מתחילים מהחיבור של הכביש ונחל חבושית, יש שם דרך ג'יפים נוחה להליכה.
הולכים מערבה כ- 1.5 ק"מ עד לחיבור עם נחל שיאון.
פונים דרומה על בסיס נחל שיאון והולכים כ- 2.2 ק"מ עד לחיבור כביש שנקרא "ציר 5"- דרך המחברת את הר דב והחרמון.
מפה מתחיל המסלול האמיתי- חוצים את הכביש, מוצאים דרך ונכנסים לתוך הערוץ. ופשוט הולכים והולכים כ- 7.5 ק"מ!!

בדרך עוברים את עינות שיאון, אני ממש ניסיתי למצוא אותם אבל לא הצלחתי, כנראה בכלל הצמחיה העבותה שגדלה בערוץ.
מה שכן- נופים פראיים כאלו לא תמצאו בשום מקום אחר, אם מבודדים את הקושי האמיתי שהמסלול הזה מספק- מדובר במסלול הכי מרהיב שתראו במדינת ישראל. בכל צעד פינטזתי (אולי בגלל החום) שפגשתי את הסנאי הזהוב שיש שמועות שעדיין חי בתוך ערוץ הנחל.

אז לאחר כ- 7.5 ק"מ מגיעים לסלע ענק שממנו מתחילים לראות שורה של רוג'ומים המובילים דרומה.
קריטי לעקוב אחריהם!!!! אחרת המשך הנחל מוביל לתוך שדה מוקשים! ראו הוזהרתם!

הרוג'ומים מוציאים אותנו מהערוץ של השיאון בטיפוס תלול בצורה בלתי רגילה (חלקו דורש עזרת ידיים). עד לאיזור של מטעים. את המטעים אנחנו עוקפים מצפון מזרח. וממשיכים במקביל לגדר הגבול (מדינה הזויה- אנחנו בשטח ישראל אבל בצד הלא נכון של הגדר עכשיו). עד שהגדר מסתיימת, חוצים את ערוץ נחל גובתה וחוזרים חזרה במסלול שבאנו ממנו ביום הראשון עד למסעדה הלבנונית.

במסעדה אוכלים כמו בני אדם! ותופסים טרמפים חזרה לקריית שמונה ולטירוף של החיים.

אחרית דבר

מדובר במסלול מאוד מאתגר וייחודי הדורש הכנה רצינית- גם של הגוף, גם של הציוד וגם של הבירוקרטיה.
אני בחרתי לצאת למסלול קל ככל הניתן והלכתי עם ציוד מלא (כולל מים ואוכל) שלא שקל יותר מ- 10 ק"ג. בעקבות הבחירה הזו החלטתי ללכת עם נעליים נמוכות, וחשבתי (החלטה שגויה!) ללכת עם נעלי ספורט. מעבר לתמונה המצורפת של מה שקרה לנעליים (היו יחסית חדשות), הקרסוליים שלי לא סלחו לי תקופה ארוכה.

דבר נוסף, אני בחרתי לעשות את המסלול הזה כולו לבד, ללא אף אחד איתי.
כדי לעשות את זה, אשתי שהייתה בבית ידעה את כל תוואי הטיול וקבענו נקודות עדכון בהן הייתי חייב ליידע אותה מה קורה איתי. היא ידעה מה לעשות במידה ואני לא מעדכן.

נשאתי ערכת עזרה ראשונה מורחבת ווידאתי שאני יודע לטפל בעצמי טיפול בסיסי פלוס.

טיילתי עם מפות קשיחות למקרה חירום אבל בעיקר עם טלפון ומפות "אופליין" הכוללות את המסלול. בהרבה נקודות במסלול נדרש מיקום מדוייק כדי להצליח להתקדם במסלול ולא להסתבך ביטחונית.

לסיכום- המסלול הכי מטורף בארץ, אך ורק למטורפים ביותר!

בהצלחה!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )