טיול של שבוע בנחלים של ירדן ובפטרה

טיול בן שבוע אצל השכנה ממזרח: ואדי חסה(נחל זרד), ואדי מוג'יב (נחל ארנון) ולפטרה.

תאריך הטיול2016 M10
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתבאביב או בסתיו

מידע כללי והכנות לפני הנסיעה

כדי להכנס לירדן במעבר הגבול חייב או שיהיו בידכם הזמנות של מלונות מוכנים מראש לאורך כל הטיול.
אם מדובר בטיול בנחלים של ירדן סוכן שידאג לכם למדריך ובמקרה הצורך שוטר או לחילופין לסוכן שידאג לפברק בשבילכם מדריך וסוכן.
אנחנו טיילנו בחגי תשרי וניסנו לסגור מול סוכן ירדני בשם עארף (אליו הגענו דרך סיפור הדרך של נווה לב באתר הזה, פרטים של עארף בטיפים).
היינו קבוצה של 6 מטיילים ובקשנו מעארף רק לדאוג לנו להעברה ללא מדריך ושוטר, עארף הסביר לנו שהחוקים השתנו והתקופה הזו בשנה ספציפית הוא לא יכול לדאוג לזה אלא רק להוציא אותנו עם מדריך ושוטר (כל מטייל בנחלים מחוייב על פי החוק הירדני במדריך וכאשר הקבוצה של 4 אנשים או יותר החוק מחייב גם שוטר בנוסף).
מתוך,ששת המטיילים 4 מטיילים רצו לראות גם את פטרה בנוסף לנחלים ושניים רצו רק לטייל בנחלים ולחזור לארץ.
הצעות המחיר שעארף נתן לנו היו 155 דינר לחבר'ה שרצו רק לראות את הנחלעם (המחיר כלל את כל ההתניידות שלנו בירדן, מדריך+ שוטר, מישהו מטעמו שיעביר אותנו בגבול מחיר כניסה לשמורה של ואדי מוג'יב והסעה למעבר הגבול).
הצעת המחיר לחבר'ה שרצו גן להיות בנוסף בפטרה הייתה 230 דינר וכללה בנוסף לכל מה שקבלו המטיילים בנחלים גם לינה של לילה אחד בגסטהאוס בקרבת פטרה וכרטיס כניסה יומיים לפטרה .

הגעה ומעבר הגבול לירדן:
אנחנו לקחנו אוטובוס לילה לאילת מתחנה מרכזית בתל אביב שיצא בחצות והגיע ב5:00 בבוקר, לקחנו מונית למעבר גבול רבין והמתנו שם עד השעה 7:00, השעה בה עארך אמר לנו שאיש קשר מטעמו (אבו טארק) יהיה בגבול וידאג לנו להעברה, שילמנו מס יציאה עם עמלה (עדיף להתאגד בקבוצה ולשלם עמלה פעם אחת) של 100 ש"ח לכל אחד ועוד 1-2 שקלים בודדים של עמלה.
במעבר הגבול בצד הירדני פרטנו כסף ישירות משקלים לדינר(שער במעט יותר טוב מהצד הישראלי אחרי התמקחות של 1 דינר=5.88 שקלים)
לאחר מכן נפגשנו עם המדריכה שלנו פטימה ועל השוטר שלנו חסן ויצאנו לפגוש את עארף במשרד שלו בעקבה.
בעקבה קנינו מצרכי מזון לטיול בשוק (פיתות, מים ליום הראשון, פירות וירקות ) בנוסף לאורז, עדשים ופירות יבשים שהבאנו איתנו מהארץ.
כשפגשנו את עארף דיברנו איתנו על המדריכה שהחליטה שהיא מכתיבה לנו לו"ז, דבר שלא אהבנו והבהרנו לה דרך עארף שאנחנו נקבע את הקצב והזמן בו נשהה בכל מקום בואדי חסה.
שלמנו לעארף, עצרנו לאכול פלאפל וחומוס בשוק של עקבה ויצאנו לדרך.

כסף ועלויות: נכון לאוקטובר 2016 1 דינר ירדני=5.4 שקלים.

Wadi Hassa (נחל זרד)

ואדי חסה ממוקם באיזור דרום ים המלח (בצד הירדני כמובן).
חשוב לציין שזהו טרק רטוב ו90% מהזמן הולכים בתוך מים שבדרך כלל מגיעים עד לגובה הברך.
בגדול מתווה המסלול די ברור הליכה עם הנחל, יש רוג'ומים שהשאירו מטיילים במקומות מהם מומלץ/קל יותר לעבור.
חסן השוטר ופטימה המדריכה אמרו לנו שלפחות 95% מהמטיילים בואדי הם ישראלים.

יום 1 בואדי חסה:
לאחר נסיעה של בערך 4 שעות מעקבה התחנלנו את המסלול של ואדי חסה וירדנו אל ערוץ הנחל לפני כן אחד מאיתנו קיבל שוב תדריך מעארף ללכת בקצב שלנו ולעצור איפה שמתאים לנו, להקשיב לשוטר ולהתעלם מהמדריכה (אכן נסתה לזרז אותנו והייתה לא נעימה ולא מועילה, חסן השוטר לעומת זאת היה מדהים והראה לנו המון מעיינות חמים ומפלים צדדים מהשביל הראשי). בחצי יום זה ירדנו מחמת עפרה והתקדמנו בערך כארבעה ק"מ עד למפל מג'הול שקרוב אליו ישנו ההלך. בדרך חסן הראה לנו מעיין חם מדהים אליו נכנסו, קל לזהות את הנביעות החמות על ידי הצבע האדמדם (שנגרם על ידי ריכוז ברזל גבוה) שהן משאירות אחריהן.

יום 2 בואדי חסה:
ביום זה התקדמנו בערך 11 ק"מ עד שמצאנו מקום נחמד לישון בו בערך כק"מ אחד לפני ה"צוללת" (תצורה יפה של סלע שקיבל את השם הזה).

יום 3 בואדי חסה:
הלכנו ביום זה בסביבות 11 ק"מ לקחנו את הזמן והרבנו להשתכשך במים, ביום זה פטימה המדריכה עשתה לשם שינוי משהו מועיל והראתה לנו מפל קטן שמאחוריו יש מערה קטנטנה שאפשר להכנס אליה אדם אחד בכל פעם. את היום סיימנו בחושך אבל היה נחמד ללכת את החצי שעה האחרונה בליל ירח מלא.
כשהגענו לסוף המסלול עארף חכה לנו שם והיה לחוץ שישראלים אליהם הוא היה אחראי לא יצאו עדיין מהנחל לאחר שהתפצלו במשך היום מחבריהם, הוא נכנס לחפשם לאחר שחסן השוטר כבר חזר חזרה לשביל לחפשם (הם נמצאו לאחר כשעה והכל היה בסדר).

עארף אמר לנו לפני שיצאנו שנישן באוהל או שהוא ידאג לנו לישון אצל חבר שלו, כשהגענו הוא אמר לנו שנלך לישון אצל חבר שלו מוחמד (העונה גם לכינוי אבו- אוסאמה) בכפר קרוב לסוף המסלול. לכפר קוראים נגע (ולאזור לי הבנתי קוראים א-צאפי).
הלכנו מסוף המסלול כ500 מטרים בערך עד לביתו של אבו אוסמה שם פגשנו חבר'ה ישראלים נוספים שסיימו את הנחל, לאחר זמן מה אשתו של אבו אוסמה הכינה לנו ארוחת ערבת מקלובה עם עוף טעימה מאוד.
החלטנו בנינו (הקבוצה שלנו, אנחנו לא יודעים מה עשו הישראלים האחרים) שנאשיר לאבו אוסאמה טיפ על האוכל 2 דינר כל אחד לכן זה הצטבר לסכום של 12 דינר. בבuקר התברר שעארף רצה שנשאיר תשלום של 20 דינר על האירוח, השלמנו את הסכום לאבו אוסאמה אבל זה יצר תחושה של אי נעימות בטלפון עם עארף על זה שהוא לא אמר לנו את זה מראש (חוץ מזה כל הטיול התנהל מול עארף בצורה מופתית).
באותו ערב נפרדנו (בשמחה רבה ) מפטימה והשארנו לה טיפ של 20 דינר בעיקר מחוסר נעימות (כי באמת לא אהבנו את ההתנהגות וההתנהלות שלה מולנו).

Wadi Mujib (נחל ארנון)

עארף ארגן לנו נהג שיאסוף אותנו ב7:30 בבוקר מהבית של "אבו- אוסאמה" , נסענו ביחד עם חסן השוטר כשעה וחצי בערך לכיוון צפון אל ואדי מוג'יב הממוקם בקו רוחב של מרכז ים המלח.
ואדי מוג'יב זהו נחל שעובר בקניון מרשים, הכניסה אליו היא דרך אתר מסודר של מעין שמורות הטבע והגנים הירדניות, המסלול רטוב ומפלס המים גבוה יותר משמעותית ממפלס המים בואדי חסה, מגיע לעיתים לגובה החזה של אדם ממוצע.
בכניסה לואדי קיבלנו חליפות הצלה (כמו שמחלקים במעבורת) אותן היה חובה ללבוש.
ההליכה מתבצעת כנגד הזרם בהלוך, ועם הזרם בחזור, המסלול קצר מאוד להערכתי כקילומטר וחצי לכיוון, אך עדיין זה מסלול מרשים מומלץ וכיפי.
יש כמה מקומות בנחל שהן מעין מדרגות בגובה שאותם צריך לטפס בזרת חבלים וסולמות, זה מצריך כח ידיים בסיסי ולכן המסלול אינו מתאים לילדים.
המחיר היה כלול בדיל שסגרנו עם עראף אבל אם אני לא טועה כניסה לואדי עולה כ-20 דינר.
לאחר ואדי מוג'יב נסענו אל ואדי מוסא, העיר ממנה יוצאים בדרך כלל יוצאים לטייל בפטרה. הנסיעה עצמה לקחה נטו כ3 שעות, אך בדרך עצרו לנו בדרכים לארוחת צהריים.
בואדי מוסא עצמו ישנו במלון (יותר לכיוון גסטהאוס) Saba'a , מלון נחמד שמנוהל על ידי ירדני וכמה בריטיות חביבות, הלילה הראשון נכלל במסגרת הדיל עם עארף, הלילה השני שלמנו על עצמנו (חדר פרטי לזוג 22 דינר, לינה בדורמס 9 דינר לאדם).
בואדי מוסא נפרדנו מחסן השוטר, השארנו לו טיפ של 30 דינר, נפרדנו גם משני חברים שהמשיכו לגבול ונשארנו ארבעה.

ואדי מוסא, פטרה ופטרה הקטנה

אנחנו החלטנו לטייל יומיים בפטרה כי האתר עצמו ענקי ויש המון מה לראות.
עלות הכניסה לאתר 90 דינר למי שנכנס ביום הראשון שלו בירדן ליום אחד, 50 דינר למי שזהו לא יומו הראשון בירדן ליום אחד בפטרה ויומיים בעבור 55 דינר.
יום 1 בפטרה:
קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר בגסטהאוס (כלול במחיר הלינה), ערב לפני כן עארף החזיר לנו חלק מהכסף (כ-55 דינר) כדי שנשלם את כרטיס הכניסה לאתר.
הגסטהאוס נמצא במרחק הליכה של 10 דקות בערך מהכניסה לאתר של פטרה, הגענו לאתר ב-12 בצהריים ביום שבת והמקום היה עמוס בתיריים, הסתובבנו בשביל ההליכה באתר ועברנו בין המבנים המפורסמים (שהמפורסמים והיפים שביניהם הם הTreasury והMonastery).
בדרך בעליה לאתר הארמונות פגשנו רוכלת בדואית בשם אמינה שהזמינה אותנו להכנסת האורחים הבדואית, היא הכינה לנו תה וספרה לנו דברים מעניינים על האזור, על הבדואים ועל ירדן. אמינה אישה מאוד מעניינת ומדברת אנגלית מצויין. החלטנו להשאיר לה טיפ של 5 דינר על הכנסת האורחים, וקבענו איתה למחרת ושנכין לה קפה מישראל.
כדי לראות את הMonastry צריך לטפס על הר הטיפוס שווה את זה ויש גם בונוס, לראות את השקיעה מנקודת תצפית יפה שמשקיפה על אזור הערבה בישראל.
חזרנו אל המלון בהליכה בסביבות 8:30 בערב.

יום 2 בפטרה:
קמנו מוקדם בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר בגסטהאוס, עראף היה במלון והציע לנו טרמפ לכניסה לפטרה.
הגענו הפעם (7:30 בבוקר) וזה השתלם ממש, היה קריר ונעים כי השמש עדיין לא יצאה והיו הרבה פחות תיירים.
טפסנו אל שביל ההקרבה ממנו יש נשקף נוף יפה על פטרה וואדי מוסא. לאחר מכן נפגשנו שוב עם אמינה, הכנו לה קפה שהיא ממש אהבה אז נתנו לה את השקית עם הקפה שנשאר במתנה, היא נורא שמחה ורצתה לתת לנו מגנטים מהחנות שלה במתנה אבל סרבנו בנימוס.
בבוקר עארף המליץ לנו ללכת לכפר הבדואי וממנו לסגור עם נהג על הסעה לפטרה הקטנה (יותר זול ויותר הגיוני מבחינת מרחק לתפוס טרמפ משם), הכפר הבדואי זה הכפר שכמעט כל הרוכלים\ בעלי החמורים והגמלים גרים בו.
גם אמינה גרה בכפר הזה והיא הסבירה לנו את הדרך הקצרה ביותר להגיע אל הכפר (בגדול רואים את הכפר בברור ממתחם הארמונות), אמינה גם אמרה לנו שליד המסגד בכפר יש פלאפל בו נוכל לאכול.
הלכנו לכפר בעליה של בערך 25 דקות , כשהגענו לכפר ילדים בדיוק יצאו מהבית ספר עם מדי בית ספר שנראים כמו מדים צבאיים לחלקם היה תלאי של ירדן על המדים ולחלקם של פלסטין.
הזדהנו כישראלים בכפר וכשאכלנו בפלאפל (עלה 0.3 דינר למנה, יבש מעט אכלנו טובים יותר בירדן), מידי פעם אנשים נכנסו לקנות פלאפל ואמרו לנו שלום, כאילו השמועה בחוץ התפשטה לכל הכפר.
במקביל התפתחה מהומה גדולה בחוץ עם קללות והמון רעש, חששנו שאנו הסיבה לזה והדבר עשה לנו קונוטציות לא טובות.
המוכר שבערבית קלוקולת הצלחתי לתקשר איתו הוא מצרי שבא לעבוד בירדן הסביר לי שזה כל יום ככה בכפר ושאין פה משטרה כמו בואדי מוסא, כולם בכפר חמומי מוח וכמעט כל יום יש ריב בין התושבים, הוקל לנו שאנחנו לא הסיבה למתיחות.
בערבית קלוקלת הצלחתי לסגור לנו נהג עם הטנדר הפרטי שלו לפטרה הקטנה (נסיעה של 15 דקות) בעבור 4 דינר (שהפכו ל5 כי לא היה לו עודף).
כשהוא הוריד אותנו באתר סגרתי איתו שבעוד שעה ו20 הוא יחזור לאסוף אותנו עד לואדי מוסא בעבור 7 דינר (כי המקום רחוק יותר).

פטרה הקטנה עצמה יפה מאוד וכלולה במחיר הכניסה של פטרה, כמות המבנים קטנה משמעותית מפטרה אך גם אין כמעט תיירים בה מה שהופך את הביקור בה לכמעט פרטי בעבורכם.

גם אם לא היו מבנים בפטרה ובפטרה הקטנה תצורות ההרים יפות מאוד, ולדעתי שוות ביקור ללא קשר למבנים החצובים בהם.
חזרנו עם הנהג עד לפאתי ואדי מוסא, הכניסה לאתר פטרה (אסור לו להסיע אותנו בעקרון כי הוא לא מונית והוא לא רצה שיראו אותו בואדי מוסא).

כשהגענו לשם הזדהה בפנינו נהג מונית בשם עלי בתור נהג שעארף שלח, להחזיר אותנו לעקבה ולמעבר גבולת נהג הזה הוציא אותנו מירדן עם טעם קצת חמוץ הוא היה חמדן בצורה בלתי רגילה וכל הזמן רצה כסף. נסענו איתו לגסטהאוס לאסוף את התיקים שלנו (הוא רצה על זה 5 דינר, לא הסכמנו ופתאום הוא הסכים להסיע אותנו "בחינם"- שלמעשה זה מה שהוא היה מחוייב לעשות).
נסענו איתו כשעה וחצי עד לעקבה שם בקשנו מעארף לפני כן לעצור על מנת לעשות קצת קניות בשוק לפני שנחזור הביתה, כשירדנו בשוק עלי רמז לנו שוב על "טיפ", הוא אמר משהו על 15 דינר אנחנו התעקשנו על 8 דינר והוא הסכים, אמרנו לו שיקבל אותם במעבר גבול.
לאחר הקניות עלי הסיע אותנו למעבר הגבול שם שאלנו אותו אם יש לו עודף מ10 דינר הוא אמר שכן, כשאחד מהחברה הביא לו שטר של 10 הוא חייך ואמר "Tip for me, no change" אחד מהחבר'ה התעצבן (ובצדק) על החמדנות שלו חטף לו את השטר מהיד והתחיל ללכת, זרק לו שטר של 5 דינר לתוך המונית ואמר לו שילמד לקח לא להיות חמדן וגנב, דיברנו עם עארף בטלפון על המקרה הוא התנצל בשם הנהג וגיבה אותנו.

במעבר הגבול נפגשנו שוב עם איש הקשר של עארף " אבו טארק" שדאג לנו להעברה בצד הירדני מהירה חזרה לישראל.

טיפים

  • מומלץ להביא נעלי הליכה נוחות לנחל זרד ולא סנדלים ( ואם כבר סנדלים אז גרביים)
  • להביא מספיק מים (3-4 ליטרים) לנחל זרד ליום הראשון כי בדרך כלל הנביעות שמהם ממלאים את הבקבוקים מתחילים מהיום השני מעבר לזה ליתר בטחון תמיד טוב שיהיה טבליות כלור)
  • בפטרה עצמה מחיר המים באתר לפעמים מכפיל את עצמו פי 4 ופי 8 תוודאו להגיע עם מספיק מים לפני.
  • בואדי מוסא בגלל הקרבה לפטרה תדעו שמחירי האוכל כפולים במחיר. מסעדה טעימה וזולה יחסית בואדי מוסא נקראת אל ערבי
  • נכון שהיו אנשים איתם עארף עובד שהיו פחות נעימים, אבל ההתנהלות מול עארף הייתה מופתית והוא גיבה אותנו תמיד. הפרטים של עארף: מייל: aref_petra@yahoo.com טלפון: +962777439687
  • בפטרה מומלץ לא לקחת חמור\גמל\סוס הבעלים שלהם שם (גם ילדים קטנים) מכים אותם באכזריות. ומומלץ לא לעודד את התופעה

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )