הר אולימפוס וקניון Enipeas

הגרסה הקלאסית של הטיפוס אל ההר הגבוה ביוון, בתוספת של בונוס בדמות הליכה לאורך נחל קניוני ומקסים למרגלות ההר.

תאריך הטיול2015 M08
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתיוני-אוקטובר

מידע כללי

כששומעים "הר אולימפוס", ישר קופץ לראש משכן האלים המפורסם מהמיתולוגיה היוונית. הר גבוה מאוד, שמתנשא מעל כל ההרים האחרים, ומפסגתו אפופת העננים ממטיר זאוס ברקים על בני האדם אי-שם למטה. מתוך הרים רבים ביוון וסביבתה שזכו בתואר "אולימפוס" לאורך השנים, הגבוה והמפורסם ביותר נמצא בצפון יוון, שעה נסיעה מסלוניקי - ומהווה את ההר הגבוה במדינה.
על אף סיפורי המיתולוגיה, האולימפוס הוא לא מההרים הגבוהים בעולם ואפילו לא באירופה - אבל פסגתו, המתנשאת בתלילות היישר מתוך הים לגובה של כמעט 3,000 מטר, בולטת מאוד ומספקת תצפית מרשימה במיוחד למטפסים אליה. רוב המטיילים שמגיעים לכאן באים בשביל ההר המיתולוגי ובשביל לכבוש את פסגתו - ורק מעטים יודעים שלמרגלות ההר זורם קניון נחל נסתר ויפהפה, עם קירות מצוקיים מרשימים ובריכות מלאות מי טורקיז.
המסלול שעשיתי ושאתאר כאן מתאר את הטיפוס הקלאסי לפסגת האולימפוס, ירידה חזרה באותה הדרך, וסיום בהליכה לאורך קניון נחל Enipeas כמעט עד לים.

פרטי המסלול

משך הטיול: שלושה ימים
(יומיים, אם אתם מיטיבי לכת והולכים מהר במיוחד, או שוויתרתם על קניון Enipeas)

נקודת התחלה: מגרש החניה של מעיינות Prionia, בקצה הכביש המוביל לתוך שמורת הר האולימפוס. הגעה: לוקחים רכבת לתחנת Litochoro מסלוניקי (שעה נסיעה) או מאתונה (4.5 שעות נסיעה), ומתחנת הרכבת ניתן לקחת מונית בכביש המפותל העולה ל-Prionia (ארבעים דקות נסיעה, 30 יורו).

נקודת סיום: הכפר Litochoro שלמרגלות האולימפוס. מהכפר ניתן לקחת מונית (עשר דקות נסיעה, 5-10 יורו) לתחנת הרכבת של הכפר, ממנה ניתן לחזור לסלוניקי או לאתונה.

לינה: שני הלילות במסלול הם בבקתת Spilios Agapitos (או בשמה הידוע יותר, Refuge A), הממוקמת בגובה 2,100 מטר למרגלות פסגות ההר. חשוב! יש לעשות Booking דרך אתר הבקתה: http://www.mountolympus.gr/en/.... הבקתה פתוחה למטיילים מאמצע מאי עד סוף אוקטובר. על מדרונות ההר פזורות מספר בקתות נוספות, קטנות יותר, המאפשרות לינה, אך הן ממוקמות מחוץ לתיאור המסלול הנוכחי. עלות לילה בבקתה (נכון ל-2015): 12 יורו. עלות ארוחת בוקר: 4.5 יורו.


הערות:
*הטיפוס לפסגה דורש כושר גופני בסיסי (בכל זאת, כמעט 2000 מטר של טיפוס), אבל השביל ברוב הדרך מסודר ונוח להליכה.
*הקטע האחרון של הדרך לפסגה הגבוהה ביותר של ההר (Mytikas) שונה לחלוטין משאר הדרך, מתנהל על גבי דרדרת תלולה ודורש הליכה זהירה מאוד. אם יש רוחות חזקות לא מומלץ לעלות אליו.
*כדאי להגיע לפסגות ההר לפני 10:00 בבוקר, משום שלרוב בשעה זו הן מתכסות עננים.
*על המפה, ההליכה בקניון Enipeas נראית כמו ירידה נוחה של שעתיים-שלוש לאורך נחל. בפועל מדובר ביום שלם וארוך של הליכה גדושה בירידות ועליות - חובה להתחיל את היום מוקדם!
*אסור לבשל אוכל בגזיה במתחם בקתת Refuge A. ניתן להזמין אוכל במקום - לפחות מהניסיון שלי, לא תתאכזבו...

היום הראשון: ממעיינות Prionia לבקתת Refuge A

משך הליכה: 3-4 שעות; טיפוס מצטבר: כ-1000 מטר; דרגת קושי: בינונית
לאחר נסיעה של 40 דקות בכביש יפה ומפותל שהולך וצובר גובה, המונית תביא אותנו אל חניון גדול שנמצא בלב היער שלמרגלות האולימפוס. החניון נמצא בסמוך למעיינות Prionia שבערוץ נחל Enipeas, בגובה של כ-1,100 מטר, וזוהי הנקודה הגבוהה ביותר אליה אפשר להגיע בכביש. מכאן מתחיל שביל הטיפוס, שמסומן בשילוט "E4" - סימון דרך נהוג לשבילים ארוכים באירופה. הסימון הזה ילווה אותנו כמעט לכל אורך שלושת הימים הבאים. בצמוד לתחילת המסלול יש באר-מסעדה שאפשר לחגוג בו את תחילת המסלול, אבל אל תאכלו יותר מדי - לפנינו עלייה ממושכת...
נתחיל בדרך. 1,000 מטר של עלייה זה אמנם הרבה טיפוס ליום אחד, אבל שביל העלייה יחסית נוח ויש מדרגות לאורך כל הדרך. תחילת המסלול מתנהלת בערוץ הנחל, כאשר אחרי כמה דקות הליכה מומלץ לסטות מהשביל ימינה אל בריכת מים רדודה אליה צונח מפל יפה. לאחר חציית הנחל על גשר עץ העלייה נעשית תלולה יותר, אבל העצים המצלים הופכים את הדרך לנעימה, וריח האורנים המרענן יכול להזכיר מעט טיולים בגליל ובהרי ירושלים (אנחנו לא רחוקים מהבית, זוכרים?). לאחר כ-45 דקות טיפוס נגיע אל נקודת תצפית ראשונה - שני ספסלים הפונים לעבר נוף הוואדי המיוער שלמרגלותנו, וסככה מצלה מעליהם. חובה לעשות כאן הפסקה.
מכאן השביל מתחיל לצבור גובה במהירות וההליכה בו היא למעשה טיפוס מדרגות מייגע מעט. הפיתולים לוקחים אותנו גבוה מעל לנחל, והנוף הולך ונפתח. הפסקות לנשימה אפשר לנצל לצילום המדרונות האדירים של האולימפוס, שככל שעולים בגובה נהיים חשופים יותר, ובאזורים הגבוהים ביותר קרחים לחלוטין (לשם נגיע מחר). לאחר שעה נוספת של טיפוס היישר למעלה נגיע אל נקודה יפה נוספת - ואדיון שמתפקד כ"מרפסת טבעית" אל מול הנוף, ומשם השביל מתחיל בזיגזגים על המדרון לכיוון בקתת Refuge A. קשה להבחין בבקתה עד שנמצאים ממש מתחתיה, דבר אשר ידרוש מכם שעה נוספת של טיפוס מהוואדיון.
בקתת Refuge A היא בקתת הטיולים הפופולרית והמפנקת ביותר באזור האולימפוס, אם כי גם בה התנאים בסיסיים למדי. אנחנו ישנו בחדר דורמס של 16 איש עם מיטות קומותיים, לאחר שנדרשנו להשאיר את הנעליים מחוץ לחדר (מסיבות מובנות..). לבקתה מתחם משותף שם ניתן לשבת לאכול ארוחת ערב ולהכיר עוד מטיילים מכל העולם - צעירים ומבוגרים, ואפילו משפחות עם ילדים! מריה, האישה שהבקתה מנוהלת על ידה ועל ידי בעלה, תגיש לכם את ארוחת הערב - אנחנו יצאנו מרוצים משני הלילות שלנו שם. רק שימו לב שיש כיבוי אורות בשעה 22:00 בערב. בונוס נוסף הוא השקיעה והזריחה שנשקפות מהמתחם: הבקתה ממוקמת כ-2,100 מטר מעל פני הים, פשוטו כמשמעו - ופס המים המנצנץ באופק על רקע המדרונות המיוערים הוא מראה נפלא.

היום השני: מ-Refuge A לפסגת האולימפוס וחזרה

משך הליכה: 6-7 שעות. טיפוס/ירידה מצטברים: כ-900 מטר. דרגת קושי: בינונית-קשה
יום ההליכה הזה (שבשבילו באנו בעצם) הוא לא ארוך במיוחד, אבל כדאי להתחיל אותו מוקדם בבוקר, משום שהחל משעה 10:00 בערך פסגות ההר מתכסות עננים שיסתירו לכם את הנוף. אחרי שקמים ב-5:30 בבוקר ואוכלים ארוחת בוקר של טוסטים עם ריבה (יחד עם עוד 50 מטפסים אחרים), האור הראשון העולה על הים באופק יסמן לנו שכדאי לצאת לדרך. אל תשכחו שאתם חוזרים לפה, אז חוץ מאוכל, מים ומצלמה אין סיבה לקחת ציוד נוסף.
החלק הראשון של הטיפוס די דומה ליום הראשון: טיפוס מדרגות בשביל עקלתוני בתוך יער שהולך ומידלל. אם תצאו באמת ביחד עם כולם, בשלב הזה תתרחש הזריחה - ולמרות הדחיפות להגיע למעלה אי אפשר שלא לעצור, לצלם ולחוות את הרגע. נמשיך בשביל בעקבות הסימון E4, וכמה דקות לאחר שהיער נפתח לחלוטין ומתחילים להתקדם על מדרון חשוף - מגיעים לפיצול שבילים ושלט הדרכה של שמורת הטבע. מי שיפנה כאן ימינה, יעקוף את פסגת ההר מצפון ויגיע אל אזור ה"פלאטו" - אזור מישורי סמוך לפסגה ובו מבני תפילה ואתרים מעניינים אחרים. אבל אנחנו בינתיים ממשיכים ישר, ביחד עם זרם המטפסים, לכיוון הפסגה.
נותרה לנו עוד שעה של טיפוס עד לפסגת (Skala (2866 m- אחת מפסגות המשנה של האולימפוס. בקטע זה הטיפוס הוא בשטח חשוף לגמרי, כמעט מדברי, והשביל כבר לא עושה הנחות עם מדרגות ועיקולים. העלייה קשה. יכול להיות שתרגישו שאתם היחידים שמתנשפים, במיוחד כשזקנים אירופיים בני 70 והנכדים שלהם יעקפו אתכם, אבל אנחנו בכל זאת מישראל ולנו אין את הרי האלפים לספורט של סוף שבוע... חצי שעה לפני הפסגה מתחיל להיפתח הנוף לכיוון היער ממנו עלינו, אבל אני ממליץ לחכות עם ההפסקה עוד 20 דקות ולעשות מאמץ אחרון עד לפסגה עצמה, שם תיפער לרגליכם התהום המצוקית האדירה של המדרון המערבי של האולימפוס. הנוף מה-Skala, רק 50 מטר מתחת לראש ההר, עוצר נשימה - במזרח נפתח העמק המיוער האדיר של קניון ה-Enipeas ממנו באנו, ומעבר לו הים, מכוסה בשמיכת עננים; במערב - גבעות, עמקים והרים עד אין קץ.
התצפית הפנורמית ההיקפית נקטעת רק בשתי נקודות, בהן שדה הראייה נחסם ע"י שתי הפסגות הגבוהות ביותר של האולימפוס: ה-(Skolio (2911 m המתונה בדרום וה-(Mytikas (2918 m המצוקית, הדרמטית בצפון. ה-Skolio, אליה מטפס שביל מתון ונוח, היא אלטרנטיבה טובה לבעלי פחד גבהים או למזג אוויר בעייתי (רוחות חזקות), וגם ממנה נשקף נוף מדהים; אבל בכל מקרה אחר, המשך הדרך שלנו מכאן יהיה לכיוון ה-Mytikas הגבוהה יותר והנתיב ההרפתקני והמאתגר שמטפס אליה. נקודות אדומות-צהובות המסומנות על הסלעים יראו לנו את הדרך, ויש לשים לב אליהן משום ששביל של ממש אין כאן: חובה להיעזר בידיים ולשים לב איפה שמים את הרגל בכל צעד. לאט-לאט נרד מהפסגה לכיוון האוכף בין שתי הפסגות, וממנו נתחיל שוב בטיפוס, גם הפעם בעזרה הידיים. מדי פעם נעבור ליד סדק בסלע ותיחשף בפנינו תהום שבתחתיתה קרחונים (אפילו בשיא הקיץ!) לאחר טיפוס לא-ארוך אבל מעייף, כשנדמה שמגיעים לפסגה - מסתבר שזו הייתה אחיזת עיניים: הפסגה נמצאת היישר מולנו אבל בשביל להגיע אליה צריך לרדת כמה עשרות מטרים (כבל ברזל הקבוע בקיר יקל עליכם את הירידה), ומשם עוד כמה דקות של טיפוס עד לפסגה האמיתית. כל הדרך מפסגת Skala לפסגת Mytikas אורכת כ-45 דקות של הליכה זהירה.
פסגת האולימפוס היא משטח סלעי קטן, מלא בגלי אבנים, שכמעט צר מלהכיל את כמות האנשים שמגיעה לכאן בבוקר, ובראשה מתנוסס דגל יוון וספר מבקרים בו תוכלו לכתוב את שמותיכם. אם הצלחתם להשיג את העננים, כאן כבר שום דבר לא יסתיר מעיניכם את הנוף. "משכן האלים" המפורסם גבוה יותר מכל דבר אחר ברדיוס של מאות קילומטרים, וההרגשה היא של גג העולם. בקיץ, מזג האוויר על הפסגה יכול להיות נפלא, ואין שום דבר שימנע מכם להישאר למעלה שעה ארוכה וליהנות מתחושת ההישג.
בסיום הביקור בפסגת האולימפוס נרד חזרה בדרך בה באנו, לכיוון בקתת Refuge A. מכיוון שהשעה עוד מוקדמת, ישנן מספר אפשרויות להאריך את המסלול וליהנות עוד קצת מאוויר הפסגות:
- טיפוס אל פסגת Skolio, כרבע שעה של הליכה קלה בשיפוע מתון מפסגת Skala. הפסגה מספקת גם היא תצפית היקפית נהדרת, עם בונוס של זווית נהדרת על פסגת ה-Mytikas ממנה ירדנו זה עתה.
- פנייה שמאלה באמצע הירידה מההר וביקור ב"פלאטו" - כמתואר בתחילת הפרק. המסלול אמור להוסיף עוד 3 שעות הליכה לא קשה למסלול, ומי שבוחר להמשיך אליו יזכה למבט אל הפסגות מהצד השני של ההר.
- ירידה מעבר לבקתת Refuge A וסיום במעיינות Prionia. אופציה זו מומלצת למי שרוצה לסיים את המסלול ביומיים ולקחת מונית חזרה לLitochoro.
בכל מקרה, שום דבר לא יקרה אם תחזרו לבקתה מוקדם ותחגגו את כיבוש הפסגה בארוחה טובה ויין מתוצרת מקומית. מגיעה לכם מנוחה, ומחר מצפה יום ארוך.

היום השלישי: מ-Refuge A דרך קניון Enipeas ל-Litochoro

משך הליכה: 8-10 שעות. טיפוס מצטבר: כ-500 מטר. ירידה מצטברת: כ-2,200 מטר. דרגת קושי: בינונית-קשה
אמנם כבשנו כבר את הפסגה, אבל אל תצפו ליום "שחרור". בניגוד למסלולי היומיים הקודמים, כאן מדובר ביום הליכה מלא וארוך (כ-16 ק"מ) שדורש השכמה מוקדמת בבוקר ומאמץ פיזי ממושך. אבל הנופים, הבריכות והמפלים שווים את זה בגדול.
נצא מבקתת Refuge A במורד ההר, ונתחיל לשוב על עקבותינו לכיוון מעיינות Prionia. הדרך למטה מהירה בהרבה מהעלייה, ומהר מאוד נמצא את עצמנו בשני הספסלים הצופים אל הנוף המוכרים לנו מהדרך למעלה. לאחר שעה וחצי-שעתיים של איבוד גובה נמצא את עצמנו בחניה של תחילת המסלול, ליד הבאר-מסעדה המוכר - ובמקום לסיים פה, נחצה את רחבת החניה אל המשך השביל שמצדה השני. גם קטע זה, כמו יתר המסלול עד עכשיו, מסומן בסימונים המוכרים של E-4.
השביל חוצה את ערוץ נחל ה-Enipeas לגדתו השנייה, הולך לצדו כמה מאות מטרים ואז חוצה אותו חזרה לגדה המקורית. בנקודה זו ישנה בריכת טורקיז נהדרת שחובה לעצור בה להפסקת קפה/ארוחת בוקר, אבל אם פספסתם, אז גם בהמשך הדרך לא חסרות בריכות. השליש הראשון של הדרך לאורך ערוץ הנחל היא למעשה הליכה רגועה באחו ירוק, כאשר כל כמה דקות הדרך חוצה את הנחל היפה. מזג האוויר נהיה חם עם הירידה בגובה, ובהחלט מומלץ לפחות לשכשך רגליים. לאחר 2-3 ק"מ של הליכה נעבור ליד מקדש של האל דיוניסוס, ומי שרוצה יכול לסטות מהשביל ולבקר במקדש.
קצת אחרי המקדש נראה שלט: "עוד 7.7 ק"מ ל-Litochoro", וקצת אחריו שלט: "עוד 4 שעות הליכה". אל תתבלבלו - המרחק הזה באמת ייקח לכם ארבע שעות. ערוץ ה-Enipeas הולך ומתחתר לקניון צר, השביל משנה את אופיו ואנחנו מתחילים בסדרת עליות לצורך ירידה. טיפוס וירידה ראשונים יובילו אותנו אל "המערה הקדושה" - מערה ובה קפלת פולחן לאל דיוניסוס. אחרי המערה נרד בירידה תלולה מאוד אל הנחל, נחצה שוב את הזרם הגועש ושוב נתפוס גובה מעל הערוץ, שבינתיים הפך להיות בלתי-עביר לחלוטין ומלא במפלים ובמצוקים.
בין מקדש דיוניסוס לבין סיום המסלול אפיק הנחל מתפתל, נסגר לקניון צר ונפתח שוב, וכל מפנה של הנחל חושף עוד עיקול שהיה עד אז נסתר מהעין. שביל E4 הבנוי היטב ינווט אותנו בתוך האזור הקשה למעבר הזה, אבל העליות והירידות הרבות ייאלצו אתכם להתאמץ ולהזיע או לפחות להוריד הילוך וללכת לאט. אם יש לכם זמן (לנו לא היה...), אני ממליץ על האופציה השנייה, שתאפשר לכם גם לחוות כמו שצריך הערוץ הים-תיכוני היפהפה הזה. לפעמים נראה כאילו השביל הולך בזיגזגים או בכיוון לא הגיוני ("בשביל מה לטפס כל כך הרבה אם צריך להגיע לים??") - אל תדאגו, פשוט תנו לו להוביל אתכם הלאה. אל תפספסו את המפלים ובריכות-הענק שילוו אתכם בכל פעם שהשביל יירד כדי לחצות את הנחל לגדתו השנייה, והוא יעשה את זה הרבה פעמים.
לאחר שעתיים-שלוש הליכה מ"המערה הקדושה" השביל מטפס אל נקודת תצפית למרגלות שן סלע, שממנה אפשר לראות בפעם הראשונה, סוף סוף, את הים ואת העיירה ליטוכורו שבסיום המסלול. עוד כשעה הליכה של ירידות ועליות (סתם בשביל הפרוטוקול.. והכושר!) ואנו נצא מהשמורה ונתחבר אל דרך עפר טובה שמובילה למבואות העיירה. Litochoro הוא ההגדרה הרשמית ל"עיירה ציורית" - בתים יווניים לבנים שמפוזרים על המדרון הירוק של האולימפוס, כ-300 מטר מעל פני הים, עם כיכר מרכזית מטופחות וסמטאות אבן צרות ויפות. אפשר להישאר פה ללילה, אפשר לקחת מונית לחוף של העיירה (שנמצא ליד תחנת הרכבת), ואפשר פשוט לקחת רכבת חזרה לאתונה או לסלוניקי. שם, תצפה לכם קבלת פנים וכבוד שמגיע רק לאלים יווניים - בכל זאת, כבשתם בזה הרגע את פסגת האולימפוס...

טיפים

  • אם אתם כבר באזור, אל תפספסו את "מטאורה" - קבוצה של מנזרים תלויים הבנויים על סלעי גרניט תלולים, שהם פלא טבע משולב עם פלא מעשה ידי אדם. המקום מאוד מפורסם כך שלא בטוח שתצטרכו את הטיפ הזה, אבל רק למקרה שפספסתם... רכבת מליטוכורו לעיירה Kalambaka תביא אתכם לשם בתוך פחות משעתיים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )