חמישה ימים בזגוריה - צפון יוון

שתי חברות בנות 20 בטיול של חמישה ימים בצפון יוון בחודש מאי 2019 - שלושה ימים של טרק בזגוריה ועוד יומיים שכללו טיול במטאורה, קצת זמן ביואנינה ובסלוניקי ונסיעות.

גם ליוון חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2019 M05
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתאנחנו טיילנו במאי והאזור היה יחסית ריק, מה שאפשר לנו לא להזמין מקומות לינה מראש ולשנות תכניות לאורך הדרך בהתאם לרצון ולתנאי הדרך. הבעיה הייתה שהיו אזורים מכוסים בשלג שחסמו חלק מהדרכים ובגללם נאלצנו לשנות תכניות. בשורה תחתונה מזג האוויר וכמות האנשים היו מעולים אבל מכיוון שלא כל השלג נמס לא יכולנו לטייל בכל המקומות והבקתה שמאפשרת הגעה לפסגת אסטרקה הייתה סגורה.

יום ראשון: סלוניקי - מטאורה - יואנינה - מונודנדרי

טסנו בטיסה ישירה מישראל לסלוניקי עם מוצ'ילה בלבד, ששקלה רק 7 קילו ולכן יכלנו לעלות אותה למטוס ככבודת יד. הגענו בשעה שלוש וחצי בבוקר לשדת התעופה בסלוניקי ותכננו לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת של העיר. מיד מול היציאה מהשדה יש תחנת אוטובוס וכעשר דקות אחרי שהגענו עבר הקו N1, קו לילה שעוצר בהרבה תחנות בעיר וביניהן גם תחנת הרכבת. כשבדקנו מראש את קווי האוטובוס ראינו שהקו שנצטרך לקחת הוא 78N אבל הקו שהגיע הוא N1. לא יודעות אם שני הקווים פעילים אבל הנהגים שפגשנו ממש נחמדים ויודעים יחסית אנגלית אז שווה לשאול כל קו שעובר אם הוא מגיע לאן שצריכים. נסענו באוטובוס 40 דקות והגענו לתחנת הרכבת, היה בה בית קפה פתוח (גם בשעה ארבע וחצי בלילה), כמה אנשים קצת מפחידים ואנשי ביטחון. הדלפק נפתח בארבע וחצי וקנינו כרטיס ב19 יורו (באינטרנט הכרטיס עלה 30 יורו אז שווה לקנות במקום) לקלמבקה עם החלפה ב- Palaeofarsalos, סה"כ שלוש שעות. הרכבת הראשונה הגיעה באיחור של 20 דקות אבל למזלנו הרכבת השנייה חיכתה לנו ומיד שעלינו החלה לנסוע.

מכאן והלאה השתמשנו כל הזמן באפליקציית MAPS.ME, אפליקציה שעובדת על GPS ולא על אינטרנט ואפשר לנווט איתה בכל מקום, לדקור מקומות, לתכנן דרכים וגם למצוא מלונות ומסעדות. הגענו לקלמבקה בשמונה וחצי בבוקר, שאלנו אנשים איפה יש בית קפה והגענו לכיכר ולרחוב שיש בהם כמה בתי קפה ומאפיות. אחרי ששתינו קפה הלכנו לסופר לקנות כמה דברים להתחיל את הטיול ובלון גז לפקל קפה שעלה רק שלושה יורו. משם הלכנו לתחנת האוטובוס למטאורה (האנשים במקום ממש נחמדים ועזרנו לנו להגיע לאן שהיינו צריכות). האוטובוס היה אמור לעבור בשעה תשע (בדקנו את זה לפני באינטרנט וגם היה תלוי שלט של שעות הנסיעה) והוא איחר ב-20 דקות. הנסיעה לוקחת בערך חצי שעה, מגיעה ישר למנזר הגדול ביותר והגבו ביותר ומשם ממשיכה לכל המנזרים, אפשר לבקש מהנהג דף שמפרט את שעות הנסיעה ותחנות העצירה.

הכניסה לכל מנזר עולה שלושה יורו לאדם ולפי מה שקראנו בכל יום סגור מנזר אחר, ביום שלישי המנזר הגדול סגור. הסתכלנו על המנזר הגדול מבחוץ והמשכנו ברגל למנזר השני VARLAAM, מזנר גדול ומרשים עם מוזיאון קטן, כנסייה, כמה מבנים יפים ונוף מדהים (ממש שווה כניסה, ממנו הכי התלהבנו). המשכנו למטה ברגל למנזר ROUSSANOU, מנזר קטן שלא שווה כניסה אבל ממנו יש עלייה דרך יער לתצפית מדהימה (שם ישבנו לאכול צהריים). לא תכננו להיכנס לכל המנזרים כי רצינו לחזור לקלמבקה כבר באוטובוס של השעה שתיים בצהריים אבל בדרך למטה פגשנו זוג ישראלים שסיפרו לנו שהם ממשיכים ליואנינה אחרי מטאורה והציעו לנו להצטרף, מכאן המשכנו לנסוע איתם. נסענו למנזר HOLY TRINITY, מנזר עם עלייה רצינית אליו ובעיקר תצפית יפה מאוד מזווית שונה ממה שראינו עד אז, ולמנזר SAINT STEPHAN, שסגור בין השעות 13:00-15:30, יחסית גדול שכולל מוזיאון קטן, תצפית יפה, כנסייה שלא ניתן להיכנס אליה ועוד כל מיני חלקים שלהגיד בכנות, לא נכנסנו אליהם כי כבר די מיצינו את הקונספט. חשוב להגיד שקשה מאוד להתנייד באזור הזה ברגל, אנחנו נעזרנו בחברים שלנו ותכלס לא הייתה לנו בעיה לתפוס טרמפים, אבל אחד מהבחורים השכיר אופנוע (סוג של אופניים חשמליות שמגיעות למהירות של 40 קמ"ש ואין צורך ברישיון על אופנוע כדי להשכיר אותן) ונסע עליו וזאת אופציה מעולה. לסיכום (רק של החלק של מטאורה :)) היינו באזור בערך חמש-שש שעות וראינו ארבעה מנזרים (מתוך שישה). אם לא מטיילים באזור אנחנו לא חושבות שצריך יותר מחצי יום בו ולדעתנו אפשר להסתפק בכניסה לשני מנזרים ובשאר לצפות מבחוץ.

תכננו לקחת אוטובוס לקלמבקה ומשם אוטובוס ישיר ליואנינה (פשוט כתבנו באינטרנט from meteora to kalambake ו- ktel ioannina) אבל הבחורים לקחו אותנו ואחרי נסיעה של שעתיים הגענו ליואנינה וירדנו בתחנת מוניות (ראינו שתיים בדרך, זה פשוט ריכוז של כמה מוניות אחת אחרי השנייה, בערך 20 דקות הליכה מתחנת האוטובוס המרכזית של העיר). לקחנו מונית למונודנרי שלקחה 40 דקות ועלתה 50 יורו (ראינו באינטרנט שאפשר להתמקח ולהוריד את המחיר ל40 יורו אבל אנחנו לא כל כך טובות בזה).

ירדנו בכניסה לכפר והתחלנו לחפש מקום לישון, אחרי בדיקה בשני מקומות מצאנו את מלון MATZATO, שעלה 40 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר והיה בו חדר יחסית גדול עם מיטה מדהימה ומקלחת סבירה. רצינו לאכול ארוחת ערב במסעדת DIONYSOS אבל היא הייתה סגורה וגם מסעדה נוספת בכפר (לא ברור לנו למה) אז אכלנו בטברנה נחמדה ליד המלון.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני: מונודנדרי - קניון ויקוס - מיקרו פאפיגו

התחלנו את היום בשעה שמונה וחצי אחרי שאכלנו ארוחת בוקר מפנקת במלון וארזנו קצת אוכל לדרך (באישור המנהלת כמובן). ההליכה בכפר נוחה ממש ובכל מקום יש שילוט לכיוון קניון ויקוס וסימון אדום על הרצפה מנקודה מסויימת. הגענו לקצה של הכפר, תחילה לאמפי ואחר כך לכנסייה ואז התחלנו ללכת בירידה יחסית תלולה כמעט עד לערוץ אבל קצת לפני יש פיצול - או המשך ירידה למטה (לכיוון ורדטו וקיפי שעליהם נדבר ביום הרביעי) או המשך מישורי צפונה לשביל הליכה מערבית לערוץ. אנחנו התבלבלנו כי בשני הצדדים של הפיצול הסימון הוא אדום ובכללי כל הסימונים שראינו באזור הם אדומים אז אי אפשר להסתמך לגמרי על הסימון, אבל בזכות האפליקציה מצאנו את דרכנו וחזרנו למעלה.

אחרי הפיצול הראשון ממשיכים ללכת על השביל מערבית לערוץ, אפשר לרדת לנחל - יש חלקים עם מים, עד שמגיעים אחרי כ-8 ק"מ לפיצול נוסף. הפיצול בולט מאוד (שלט ירוק ליד עץ גדול) ומפריד בין עלייה לכפר מיקרו פאפיגו\פאפיגו לבין עלייה לכיוון הכפר ויקוס. אחריו ממשיכים לרדת קצת לכיוון הנחל, מגיעים לבריכה מהממת שאחריה מתחיל הנהר, חוצים אותו ומתחילים לעלות למיקרו פאפיגו. העלייה יחסית תלולה אבל יש מידי פעם הפוגות של מישור. באמצע העלייה (אחרי שעוברים את הנקודה הכי מערבית בהר ומתחילים להקיף אותו בעלייה לכיוון צפון מזרח) מגיעים לפיצול נוסף, שוב שלט ירוק שכתוב עליו ביוונית מיקרו פאפיגו לכיוון אחד ומגלו פאפיגו לכיוון שני. ממשיכים לעלות עם הסימון לכיוון מיקרו פאפיגו עד שמגיעים לכפר. מדובר ב 15-18 ק"מ הליכה, תלוי את מי שואלים, אנחנו הגענו לכפר בשעה חמש וחצי בערב אבל במהלך ההליכה עשינו הרבה עצירות ולקחנו את הזמן.

כשהגענו למיקרו פאפיגו התחלנו לחפש מלון, מיד אחרי השלט שמראה את הכיוון לאסטרקה ומקומות נוספים פנינו שמאלה והמלון הראשון שראינו הוא מלון DIAS. ראינו שזה אחלה מקום ואחרי התמקחות קלה עם בעל המלון נכנסנו לחדר במחיר של 40 יורו כולל ארוחת בוקר. אכלנו במלון גם ארוחת ערב ונהננו מכל רגע בו - המקום מהמם, האוכל היה מדהים (חוץ מארוחת בוקר קצת דלה) ובעל המקום נחמד מאוד.

היה מעולה להתחיל את הטרק במסלול הזה כי הוא יחסית פשוט, מלבד העלייה בסוף שגם היא בסדר גמור, רובו מישורי והוא הכניס אותנו לעניינים.

יום שלישי: מיקרו פאפיגו - בקתת אסטרקה - אגם הדרקון - מונודנדרי

מכיוון שטיילנו בתחילת מאי ובקתת אסטרקה נפתחת ב15.5 (ביררנו את זה במייל שנמצא באתר של הבקתה) תכננו ללכת באותו יום ממיקרו פאפיגו, דרך בקתת אסטרקה ואגם הדרקון עד לכפר צפלובו - הליכה של 22 ק"מ - אך כשהגענו לבקתת אסטרקה ראינו שהדרך לצפלובו חסומה בשלג ושינינו את התכניות. יצאנו בשעה שמונה בבוקר עם התיקים על הגב אחרי ארוחת בוקר, שביקשנו להקדים לשבע וחצי כי חשבנו שצפויה לנו הליכה ארוכה מאוד, לכיוון בקתת אסטרקה. הדרך מסומנת מאוד טוב בשלטים והכיוון הכללי הוא הליכה מזרחה. מדובר עלייה כמעט מהרגע הראשון של ההליכה, שנהיית תלולה כבר בשלב מוקדם ומעלה אותנו 1000 מטר מהנקודה שבה התחלנו במיקרו פאפיגו. מאוד פשוט ללכת לפי הסימון האדום על האדמה ועל העצים ורוב הפיצולים הקטנים מתחברים לאותו מקום אז אין מה להתלבט. העלייה עורכת כשלוש שעות ובמהלך הדרך יש ארבע פרגולות שהרגיעו אותנו שאנחנו בדרך והראו לנו כמה עוד נשאר לנו ללכת ולעלות. בכל צעד רואים עוד ועוד חלקים מהנוף ומשלב מסויים התחלנו ללכת ליד ועל שלג. הגענו לבקתת אסטרקה והסתכלנו על הנוף לפנינו, למטה אגם יפייפה (לא אגם הדרקון עדיין) ומולנו הר שהפריד בין הדרך לאגם הדרקון לבין העלייה לצפלובו. שם הבנו שהדרך לאגם הדרקון אפשרית אבל הדרך לצפלובו חסומה בשלג ולכן נצטרך לחזור למטה ולשנות את התכניות (לקחנו את זה בקלילות כי לא הזמנו שום מלון מראש כי הגענו בתחילת העונה ולא היה עמוס). התחלנו לרדת לכיוון האגם תחתנו בדרכנו לאגם הדרקון, חלק מהדרך הייתה על השלג וחלק קטן היה הליכה על שלג מעל מדרון שכנראה היינו מאוד מפחדות לעשות בלי מקלות אבל ראינו אנשים שעשו אותו בלי והסתדרו עם הידיים. בסוף הירידה השביל מגיע לשטח רחב ומישורי והולך מזרחה, צפונית לאגם הראשון שרואים, עד שמגיעים לעלייה של כ-400 מטר לאגם. זאת עלייה תלולה ולא פשוטה שלקחה לנו בערך 40 דקות עד שעה אבל האדמה ממש נוחה להליכה. בסופה מגיעים לאגם הדרקון, שם עלינו לאחת הגבעות כדי לאכול צהריים. זוג שהיה לפנינו בדרך סיפרו לנו שהם ראו באגם דוב ולכן חזרו אבל אנחנו לא ראינו אותו (לצערנו ולשמחתנו).

הדרך חזרה פשוטה לניווט כי כבר הלכנו בה, אבל הירידה מבקתת אסטרקה למיקרו פאפיגו היתה קשה לברכיים. בסה"כ לקח לנו בערך שלוש שעות לחזור אבל באמת לקחנו את הזמן. כשהגענו למיקרו פאפיגו פגשנו זוג ישראלים וביקשנו להצטרף אליהם לנסיעה לפאפיגו, בערך שניים וחצי ק"מ שאפשר ללכת ברגל אבל העדפנו לנסוע כי עוד לא ידענו איפה נסיים את היום. בדרך עצרנו איתם במעיינות רגובו שנמצאים בדרך בין הכפרים. ההליכה במעיינות קלילה ממש ולוקחת גג 15-20 דקות ברגוע - ממש שווה להגיע. חשבנו שנישן בפאפיגו וניקח מונית לצפלובו בבוקר (כי התכנון למחרת היה ללכת ברגל מצפלובו למונודנדרי ואז לקחת מונית בחזרה ליואנינה) אבל מיד כשהגענו עם הזוג לפאפיגו, פגשנו זוג ישראלים נוסף, שכבר הכרנו מיום קודם, שהציעו לקחת אותנו למונודנדרי כי הם חזרו לישון שם. כמובן שקפצנו על ההזדמנות והחלטנו שלמחרת נלך בכיוון ההפוך ממה שתכננו, ממונודנדרי לצפלובו.

במהלך הנסיעה למונודנדרי, שערכה בערך שעה, עצרנו עם הזוג בגשר שעובר מעל נהר הוידומאטיס (הנהר שמתחיל בקניון הויקוס) באזור צלול ומדהים של הנהר ובמקומות תצפית יפים. החלטנו לישון שוב במלון MATZATO והפעם הלכנו לאכול במסעדה DIONYSOS שהייתה מעולה!!

היום הזה היה מלא בשינויים וזכינו שמצאנו טרמפים לאן שהיינו צריכות אבל בכל האזור פגשנו באזור המון ישראלים, כולם עם מכוניות, ולכן עניין הטרמפים לא חריג בכלל באזור.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום רביעי: מונודנדרי - גשרי קיפי - צפלובו

כמו פעם קודמת התחלנו את היום בשעה שמונה וחצי אחרי ארוחת בוקר והתחלנו ללכת בדיוק באותו כיוון שהלכנו ביום השני לכיוון מיקרו פאפיגו. הלכנו את אותו הירידה לכיוון הערוץ של קניון ויקוס אבל הפעם פונים ימינה בפיצול הראשון וממשיכים לרדת למטה עד שמגיעים לערוץ. תתכננו ללכת באותו יום לצפלובו דרך מדרגות ורדטו - מדרגות שנבנו על הר ועולות עד הכפר ורדטו, אבל ראינו שבכיוון אחר של ההליכה נמצאים גשרי קיפי, גשרי אבן עתיקים מעל הויקוס מהמאה ה-16 וה-17. כשהגענו לערוץ החלטנו ללכת תחילה לגשרי קיפי ואח"כ למדרגות ורדטו, ההליכה לגשרי קיפי פשוטה מאוד והוסיפה לנו בסה"כ שלושה ק"מ הליכה וכמעט ולא הוסיפה עלייה או ירידה.

הולכים על הויקוס על הסימון האדום, לפעמים הוא הולך בצד ימין של הערוץ, לפעמים בצד שמאל ולפעמים בכלל לא ראינו אותו אבל ידענו שאנחנו בכיוון כי הערוץ מתווה את הדרך, שמתפתלת מספר פעמים. באמצע בדרך הסימון עובר על הגשר הראשון ואחריו עוברים עוד גשר עם שלוש קשתות (שעובר מעליו כביש), לידו גשר גבוה נוסף ואז עוד גשר עם שלוש גשתות שבו נגמר המסלול בויקוס ועולים שמאלה לכביש שהולך לכיוון הכפר קיפי. הלכנו מעט על הכביש לכיוון קיפי עד שהגענו לגשר נוסף שמיד אחריו יש את הכניסה לכפר או את המשך המסלול. אנחנו בחרנו לא להיכנס לכפר והמשכנו ללכת עם השביל, שחוצה עוד גשר, וממשיך לזמן קצר על הויקוס. כאן צריך תשומת לב, אנחנו כמעט התבלבלנו, בשלב מוקדם של ההליכה מכפר קיפי, יש פיצול שמצד אחד ממשיך ישר להליכה מקבילה לויקוס ומצד שני נראה כאילו חוזר מעט אחורה אבל זוהי ההתחלה של הפיתול של העלייה. חשוב לא לפספס את הפנייה כי אחריה מתחילה עלייה רצינית שצריך להיכנס אליה בדיוק כאן. מתחילים לעלות בעלייה תלולה במשך כארבעים דקות עד שמגיעים לנקודה הכי גבוהה בהר מסויים ואז מתחילים לרדת מעט ולהמשיך במישור כדי להקיף את ההר. ההליכה היא ביער צפוף ומדהים ומידי פעם יש חלקים חשופים שחושפים נוף בכיוון שעוד לא ראינו. אחרי שמסיימים להקיף את ההר מתחילה עלייה תלולה נוספת, ממש מטפסים הר וזאת עלייה יחסית ארוכה, כנראה לקח לנו שעה לעשות אותה. בסופה מגיעים לשלט שעומד בתצפית ליד כביש, חוצים את הכביש וממשיכים לעוד עלייה קטנה יחסית.

כאן כבר ראינו את הכפר קפסובו, כפר שעוברים בו בדרך לצפלובו ונמצא ממש קרוב למדרגות ורטדו. ההליכה מכאן לכפר נראת מפחידה היא מתחילה בירידה תלולה אז פחדנו שנצטרך לעלות המון אח"כ. בפועל הירידה באמת תלולה אבל אחריה ההליכה מישורית ויש עלייה קצרה בסוף. המשכנו ללכת בעלייה גם בתוך הכפר עד שהגענו לכיכר עם כמה בתי קפה ומקומות לשבת אבל הכל היה סגור, אנחנו לא יודעות למה. לא נשקר, קצת התבאסנו אבל התנחמנו בפקל קפה עם הגז שקנינו ביום הראשון. בשביל להמשיך לכיוון מדרגות ורטדו והכפר עולים בשביל שהתחלנו לעלות בו כשהגענו לכפר, נראה כמו השביל הראשי, ומגיעים לכביש. הולכים על הכביש בערך 15 דקות ומצד שמאל אם מסתכלים טוב אפשר לראות את מדרגות ורדטו. המדרגות לא נראו לנו מרשימות בעיקר כי הנקודה ממנה רואים אותן יותר גבוהה מהן וכנראה רואים יותר נוף. לדעתנו, אם לא ממשיכים לכפר ורדטו (שזאת נראית הליכה קשה מאוד) או אם לא מגיעים מורדטו ויורדים במדרגות (כמו שקראנו שאנשים עושים), אין סיבה ללכת אליהן ואנחנו ויתרנו על זה.

הסתכלנו על הנוף של המדרגות והמשכנו ללכת, קצת אחרי האזור של המדרגות וליד עצים גבוהים מאוד בצבע ירוק כהה, השביל הולך שמאלה מהכביש, בהתחלה במקביל אליו ואחכ מאפשר לחתוך את הכביש שמתפתל בזמן שהדרך נשארת ישרה. מכאן הסימון לצפלובו מאוד פשוט והסתמכנו עליו לגמרי, עקבנו אחרי הסימון האדום ומידי פעם ראינו שלטים שמכוונים לכפר והבנו שאנחנו בכיוון הנכון. רוב הדרך יחסית מישורית עם מעט עליות וירידות. כמה פעמים במהלך סיבוב בקצה הדרך חשבנו שאיבדנו את הסימון אבל כשהגענו לנקודה בקצה תמיד ראינו אותו, אין מה להילחץ, הסימון שם והוא מוביל לכפר. מהנקודה שבה רואים את הכפר, נקודה גבוהה מאוד שצופה על הכפר שנמצא בדיוק למטה, מתחילה ירידה תלולה, ארוכה ויחסית קשה. היא לקחה לנו בערך שעה אולי קצת יותר ובסופה הגענו לצפלובו אחרי שעברנו מאין מפלון בכניסה לכפר.

ההליכה באותו יום הייתה 18 ק"מ וכללה עלייה של 650 מטר ועוד ירידה ענקית, לא יודעות של כמה מטרים. הכפר דומה מאוד לכפרים אחרים אבל יותר גדול, צבעוני והנוף ממנו שונה כי הוא נמצא בתחתית הרים מצד אחד ומצד שני מול עמק פתוח ויפה.

קיבלנו המלצה על מלון בשם KADI HOTEL אז ניווטנו אליו. המלון נמצא בקצה השני של הכפר, עברנו את הכיכר הראשית, ופיצול שלקחנו בו את הדרך השמאלית לכיוון חוות סוסים קטנה והגענו למלון. בגלל שהיו מעט אנשים חששנו שהמלון סגור אבל בעל המקום פתח לנו ודיברנו בטלפון עם ביתו שסגרה איתנו על חדר וארוחת בוקר במחיר של 45 יורו. התמקמנו בחדר והלכנו למסעדה מעולה בשם MIKRI ARKTOS וסיימנו את היום אפילו לפני השקיעה (השמש שקעה כל יום בסביבות תשע וחצי) מרוב שהיינו גמורות מההליכה.

יום חמישי: צפלובו - יואנינה - סלוניקי

כבר בערב לפני ביקשנו מבעלת המלון שתזמין לנו מונית ליואנינה ובבוקר התחלנו את הנסיעה מוקדם. נסענו כשעה עד לתחנה המרכזית של יואנינה (KTEL) במחיר 60 יורו והלכנו לקנות כרטיס לאוטובוס, גם הפעם החלטנו לא לקנות כרטיס מראש באינטרנט אבל המחיר היה זהה - 30.5 יורו. לפי מה שבדקנו מראש (כתבנו באינטרנט ktel ioaninna ויש שם רשימה של אוטובוסים ליואנינה ושעות) יש אוטובוס 6 פעמים ביום מיואנינה לסלוניקי (לא בטוח שיש בכל יום, שווה להסתכל האתר) ואנחנו הזמנו כרטיס לשעה 14:15.

היה לנו בערך ארבע שעות להתסובב ביואנינה אז דבר ראשון הלכנו לבית קפה-קונדיטוריה שקראנו המלצה עליו, נקרא MOTLY, שנמצא במרחק 20 דקות הליכה מהמרכזית במקום שנראה כמו מרכז העיר. זה בית קפה מלא בעוגות מטורפות מכל הסוגים, מאוד מומלץ!! אחר כך החלטנו לקחת סירה לאי, הסירה יוצאת כל חצי שעה בערך, הלוך וחזור, ועולה 2 יורו לכיוון. האי הרבה יותר תירותי מהעיר ובגלל שהיה לנו מעט זמן הלכנו רק למוזיאון של השאה, אחד משליטי העבר של יואנינה. בכללי היה נחמד, בעיקר השיט הקצר והדוכנים על האי אבל המוזיאון קצת מיותר.

ישר משם הלכנו לאוטובוס ועלינו לנסיעה של שלוש שעות. בדרך יש נופים מדהימים ובסופה מגיעים לתחנה של סלוניקי, ממנה יש אוטובוסים למקומות שונים בעיר. הבנו שיש הרבה קווים שמגיעים למרכז העיר, לכיכר אריסטוטלוס Aristotelous Square אז שאלנו את הנהגים שהיו ממש נחמדים ועלינו על אחד הקווים. הכיכר מאוד יפה, הסתובבנו בה בערך שעה ומשם לקחנו אוטובוס מספר 01X לשדה התעופה, כחצי שעה נסיעה. האוטובוס עוצר בתחנה אחת בכיכר אז שווה לשאול אנשים או להתסכל באפליקציית מוביט, מה שאנחנו עשינו. הגענו לשדת התעופה שעתיים לפני הטיסה, אין צורך להגיע לפני כי שדה התעופה קטן יחסית.

ככה סיימנו את הטיול שלנו ביוון, ישנות עוד לפני ההמראה..

טיפים

  • מאוד מאוד מומלץ להביא מקלות הליכה
  • להוריד את אפליקציית MAPS.ME מראש ולהוריד את המפות של האזור
  • שווה להביא מעיל גשם - לא משנה מתי מטיילים
  • אם מגיעים לא בשיא העונה מומלץ לזרום ולא להזמין מקומות לינה ותחבורה מראש

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )