חודש וחצי בטנזניה

מידע והמלצות על יעדים בטנזניה

תאריך הטיול2018 M07
משך הטיולחודש ו- 15 ימים
עונה מומלצתינואר עד אמצע מרץ: עונה חמה ויבשה. אמצע מרץ עד מאי: עונת הגשמים-יורדים משקעים רבים, לעיתים למשך יום שלם. יחד עם זאת, זו העונה בה הכל ירוק ופורח וגם מחירי המלונות יורדים באופן משמעותי. יוני עד ספטמבר: עונה יבשה וקרה. בעונה זו כמעט ולא יורדים משקעים וזהו זמן אידיאלי לטיול. קחו בחשבון שביולי אוגוסט יש המון תיירים במדינה והמחירים עולים בהתאם. אוקטובר עד ינואר: חודשים נעימים יחסית (מעט קרים), עם גשמים שיורדים לפרקים (לא צפויים לרדת לאורך יום שלם). גם החודשים הללו הם זמן אידיאלי, ולא עמוס במיוחד לטיול במדינה. **מי שמעוניין בספארי צריך לבדוק עונות גם לפי נדידת החיות בשמורות השונות, ולא רק לפי מזג האוויר**

רקע כללי

מטבע: שילינג טנזני. 1.5 שקלים= 1,000 שילינג טנזני.
ויזה: את הויזה ניתן להוציא בגבול. אנחנו הגענו מרואנדה באוטובוס והוצאת הויזה הייתה פשוטה ואפילו בלי תור. עלות: 50$ לשלושה חודשים.

אוכל: דומה לשאר המדינות במזרח אפריקה- הכי קל למצוא אורז ושעועית, או אוגלי (המאכל שהם מכינים מקמח מייז). יש גם צ'פאטי כמובן וסמוסה. לא קשה למצוא גם אוכל מערבי למי שמעדיף, וכמובן שיש גם המון פירות.
אנחנו אהבנו להסתובב בכפרים לפני שעת ארוחת הצהריים ולמצוא מאמא שהסכימה לנו לשבת איתה בשעת הבישולים, ללמוד ממנה קצת ולקשקש.

תחבורה: אוטובוסים\מיניבוסים- בין הערים הגדולות לרוב נסיעה באוטובוס היא הנוחה ביותר. דלה-דלה (טרנזיט)- נוח בעיקר לנסיעות קצרות יותר, בין ערים קרובות או בתוך העיר. בודה (אופנוע)\ טוקטוק- משמשים לנסיעות בתוך העיר.

שפה: בטנזניה מדברים סוהלית ברוב המקומות. נהנינו ללמוד את השפה והרגשנו שזה מקל עלינו ומחבר אותנו מאוד למקומיים. אחרי שבועיים- שלושה כבר הצלחנו לגמגם כמה מילים, בלי הרבה מאמץ. ממליצות לעשות מאמץ קטן ולהתנסות, זה בהחלט מוסיף לחוויה.

אפליקציות ששווה להוריד: *מפס מי- לדעתנו חובה! עוזרת מאוד להתמצא ומלאה בטיפים מכל הסוגים- מסעדות, מלונות, מדריכים ונקודות יפות להגיע אליהן. (את המפות יש להוריד דרך אתר מזונגו).
*בוקינג- נוח למצוא דרך האפליקציה מלונות וגסטהאוסים, לרוב לא חייבים להזמין מראש, אבל לפעמים כדאי וזה בהחלט מקל.
*המרת מטבע- מאוד מקל בחישובי כסף, עם שער מעודכן.

מסלול- קהאמה- מואנזה- ארושה- ספארי- קראטו- שבט האדזבה- ארושה- מושי- אוסנגי- לושוטו- אוסמברה- טנגה- פנגאני- דאר א סאלאם- מבאיה

קהאמה

זוהי עיר נוחה כתחנת מעבר בטנזניה, קרובה יחסית לגבול עם רואנדה. במקום לנסוע 24 שעות עד ארושה מומלץ לחלק את הנסיעה לשני חלקים. מי שמגיע מרואנדה ורוצה להגיע למואנזה צריך לרדת שם.
ישנו בBH linas. מקום מקסים, נראה חדש יחסית. עלה לנו 18,750 שילינג טנזני לחדר כולל ארוחת בוקר (בעיקרון יש חדרים ב15,000 או ב20,000). קרוב יחסית לתחנה המרכזית ולאזור המרכזי.
לא הסתובבנו יותר מדיי, וגם לא נראה שיש סיבה להסתובב, זו פשוט עיר נוחה להעביר בה לילה.

מקהאמה למואנזה- אוטובוס מהתחנה המרכזית, יוצא כשמתמלא. עולה 10,000 שילינג, לוקח בערך 5 שעות.

מואנזה

עיר גדולה שנמצאת על אגם ויקטוריה. נחמדה סך הכל. לדעתנו, לא בטוח ששווה את הנסיעות אם מגיעים מאוגנדה ורואנדה, ששם יש המון אגמים יפים. ישנו ברמאדה הוטל, 20,000 שילינג ללילה (אחרי מיקוח קל) כולל ארוחת בוקר. מקלחת מושלמת והמנהל של המלון מקסים, הלך איתנו לעשות סים ולאכול צהריים.
המלצות בעיר-
*מלון יאן לונג- הכניסה לחוף המלון עולה 1000 שילינג, יש שם דשא ומקום לשבת ליד האגם, גם מקום לאכול. מקום נעים ורגוע.
*קניון- יש שם סופר גדול ובתי קפה מערביים.

ממואנזה לארושה-
בתחנה המרכזית יש המון חברות, המחיר אמור לעלות ברובן 30,000 שילינג לכרטיס. כל האוטובוסים יוצאים ב6 בבוקר (צריך להיות שם ב5 וחצי) מתחנה שנמצאת מחוץ לעיר, אליה לוקחים דלה דלה מהעיר (לוקח עשרים דקות בערך). הנסיעה לוקחת 14 שעות.

ארושה

העיר שממנה יוצאים לספארי (ולהר מרו). עיר תיירותית מאוד ולכן יש בה אזורים מערביים מאוד.
ישנו בbethel home stay. (לא להתבלבל עם bethel lodge, אנחנו התבלבלנו). מקום מקסים! בית עם סלון, שירותים, מקלחת ומטבח משותפים, ובקומה השנייה כמה חדרי שינה. עידי, המנהל, בחור מקסים וחם ויש אוירה ממש טובה ומשפחתית. מומלץ בחום! לא נמצא ממש במרכז, (עשרים דקות הליכה) אבל שווה את זה לדעתנו. (עידי- +255757653995)
*ספארי- עשינו יומיים עם חברת "ביג 5" (+255654389818). היינו בנגורונגורו ובטרנגירי (מתוך רצון לא לנסוע רחוק ולבזבז ימים על נסיעה, בחרנו בשתי שמורות קרובות. לנו זה הספיק, אפשר גם לשלב את אגם מניארה שקרוב). שילמנו 283 דולר לכל אחת, אחרי מיקוח. החוויה הייתה מעולה, אחלה חברה. מומלץ!

המלצות בעיר-
*שוק קראפט- שוק יחסית גדול, החנויות דיי דומות אבל נחמד להסתובב שם. מאוד תיירותי אבל אפשר להוריד במחירים בהתמקחות.
*אזור מגדל השעון- שם רוב משרדי הספארי, אם רוצים לסגור דילים אפשר פשוט להגיע לשם ומדריכים ימצאו אתכם. אנקדוטה- מגדל השעון זה אמצע הדרך בין מצרים לדרום אפריקה.
*מפל- נקודה במפס מי. אנחנו הגענו לשם באוטו, אבל אפשר להגיע עם בודה ולהיעזר במקומיים. פינת ישיבה נחמדה, ספסלים והמון ירוק.
*אגם- כשיוצאים קצת מהעיר מסתתר אגם לא גדול, עם פינות ישיבה סביבו ואפשרות לסיור בקנו. אנחנו הגענו באוטו, אבל אפשר להגיע עם דלה דלה ובודה. יש נקודה באגם שאפשר לצאת ממנה לטיול רגלי שמקיף את האגם.
*שוק- שוק גדול ועמוס, למי שאוהב שווקים- צבעוני מאוד ויפה. יש שם גם אזור של אוכל רחוב. בכללי כל ארושה מלאה בשווקים, רק צריך להסתובב ומגיעים אליהם.
*מוזיאון cultural heritage- גלריית אומנות ענקית ומרשימה. מקום נחמד להעביר בו כמה שעות בין מסכות מטריפות וציורים שמדייקים את אפריקה.
*ויה ויה- מסעדה/בית קפה. מקום נחמד, קצת יקר. יש שם הופעות וסרטים, בתשלום בכניסה. לא היינו בערב, אבל המקומיים סיפרו לנו שזה ממש נחמד.

מארושה יצאנו לספארי ולשבט האדזבה, וחזרנו אליה אחר כך לעוד שבוע.
מארושה המשכנו למושי- מיניבוס/דלה דלה. לקח לנו שעתיים בערך, עולה 3000 שילינג לאדם. יוצא מהתחנה המרכזית או מכל נקודה בכביש הראשי למושי.

קראטו (שבט האדזבה)

קראטו זו העיר ממנה יוצאים לשבט האדזבה- שבט ציידים-לקטים.
ישנו במלון פריז. מקום מעולה, נקי מאוד עם מקלחת מושלמת. 8,000 שילינג ללילה לזוג. המנהלת לא ידעה כל כך אנגלית, אבל מאוד רצתה לעזור ולהבין אותנו והייתה מקסימה.

שבט האדזבה- חוויה מיוחדת ומומלצת (יכולה להיות קצת קשה- רואים ציד של חיות, ואיך מבשלים ואוכלים אותן). יצאנו ליומיים בשבט עם מוסטפה, בחור שחי עם השבט כמה שנים, יודע את השפה ומכיר אותם באופן אישי, יודע המון ומדריך מצוין! יצאנו עם הגברים של השבט לצייד, הכנו תכשיטים עם הנשים ובערב ישבנו איתם מסביב למדורה ושמענו סיפורים (שתורגמו לנו על ידי מוסטפה). שילמנו 130 דולר ליום, לשתינו, לא כולל את האוכל, שקנינו בנפרד. המחיר משתנה בהתאם לכמות האנשים שמגיעים ולמשך הזמן שבוחרים לשהות איתם. היינו בסיור שבטים גם באתיופיה, וזו חוויה שונה לגמרי, הרבה יותר אותנטית ומיוחדת. ממש חיינו איתם ביומיים האלו, ואפשר להישאר איתם גם לשבוע או יותר ולחוות את השגרה שלהם יחד איתם.

המלצות בקראטו-
*שוק- ב7 לכל חודש יש שוק ענק שמגיעים אליו מכל האזור. יצא לנו להיות בו במקרה, באמת שוק ענק שיש בו הכל. למי שאוהב שווקים- חוויה צבעונית ויפה. (לא לתכנן לפי זה את ההגעה לאזור, אבל אם במקרה יוצא...)

מקראטו חזרה לארושה- דלה דלה, לוקח בערך שעתיים, עלה לנו 4000 שילינג.

מושי

עיר קטנה ונחמדה למרגלות הקלימנג'רו. ישנו בקאוצ׳ סרפינג אצל משפחה מקסימה, במרחק נסיעה קצרה מהעיר.

המלצות בעיר-
*מעיינות חמימים- המעיינות לא ממש חמים, אבל המקום מאוד יפה ומטופח והמים צלולים ממש. עולה 1500 שילינג לדלה דלה עד בומה, ומשם 10,000 שילינג לבז׳ז׳ לכל כיוון (למעיינות/חזרה לעיר). אנחנו שילמנו 20,000 שילינג לבז׳ז׳ שחיכה לנו והחזיר אותנו, קשה למצוא מישהו שיחזיר אתכם אם לא תקבעו עם נהג שיחכה, אין שם תנועה של רכבים ממש. יש מקום לקנות אוכל, וגם כיף להביא דברים לפיקניק, יש ספסלים. כניסה עולה 10,000 שילינג לאדם.

*שוק קראפט- יש ביציאה מהעיר שוק לא גדול עם כמה חנויות קראפט. קצת מאובק שם, אבל נחמד להסתובב ולראות.

*born to learn- סאם- +34629689378- זה מספר לווטסאפ.
מקום מיוחד ומעניין. זה הוסטל במושי שמישהי ספרדיה פתחה, יחד עם בית ספר שהקימה (הבית ספר נמצא בכפר לא רחוק משם). אפשר לבוא להתארח בהוסטל או להתנדב בבית ספר. אנחנו התנדבנו שם שבוע, שילמנו 2 יורו ליום (לא כולל א. ערב). הגענו בקיץ והיו שם קבוצות מתנדבים מספרד אז לא היה כל כך מקום, אבל בשאר השנה אמור להיות פנוי.

ממושי למואנגה- 2000 שילינג, דלה דלה מהמרכזית או מהיציאה מהעיר, לוקח שעתיים וחצי בערך.
ממואנגה לאוסנגי- 2000 שילינג, מכונית משותפת, לוקח חצי שעה בערך.

אוסנגי

כפר שנמצא באזור מקסים, בהרי הפארה. יש באזור הרבה נקודות תצפית וטיולי יום למי שמעוניין בקצת טבע. בכפר יש קבוצת נשים שלמדו קדרות, ואפשר לראות את תהליך העבודה שלהן מהכנת החימר עצמו ועד שריפת העבודות. אפשר גם להתנסות בשלבים השונים. עלות- 10,000 שילינג ליום לאדם. דיברנו עם פיטר, בחור שמארח כאן בכפר תיירים שמגיעים, הוא סידר לנו בית להתארח בו, בעלות של 10000 שילינג ללילה, לזוג. פיטר- 0712974882.

מאוסנגי למואנגה- מכונית משותפת, 2000 שילינג, לוקח חצי שעה בערך, יש כל הזמן מהכביש הראשי בכפר.
ממואנגה ללושוטו- אוטובוס, הראשון ב9 בבוקר. לוקח 4 וחצי שעות בערך, עולה 15,000 שילינג.

לושוטו- טרק האוסמברה

לושוטו הוא כפר ממנו יוצאים לטרק האוסמברה, אפשר גם לצאת משם לטיולי יום בהרים.
ישנו בוויט האוס, מקום נחמד, 15,000 שילינג ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר, היה חדר אחד עם מקלחת חמה, אנחנו קיבלנו אותו.

המלצות לעיר-
*קפה קורנר- קפה שנמצא בפינה בתחנה המרכזית. מקום קטן ומקסים, יש שם אחלה קפה ומטבח שאפשר להזמין ממנו אוכל. יש שם גם תופים, משחקים, ספרי טיולים ועבודות יד. הצוות לימד אותנו שירים בסוהילית.
*טרק האוסמברה- יצאנו 5 אנשים ל3 ימים, בלי מדריך (המפס מי מאוד עוזר, וגם המקומיים בדרך). יום קודם הלכנו למשרדי תיירות כדי לשמוע על המסלול ולראות על המפה את הדרך. קנינו אוכל לארוחות צהריים, ארוחות בוקר וערב אכלנו בהוסטלים. אפשר לאכול צהריים בכפרים בדרך, אנחנו לא רצינו להסתמך על זה.

המסלול שעשינו-
יום ראשון מלשוטו ללוקוזי- יצאנו ב8 וחצי, הארכנו את המסלול קצת ועברנו בתוך יער גשם (כניסה עולה 20,000 לאדם), הגענו למלון בערך ב17 וחצי. זה היום הארוך ביותר. (בסוף ישנו קצת אחרי לוקוזי, כי מנהל של מלון לקח אותנו טרמפ ועשה לנו הנחה במקום שלו- כל אחד שילם 7,000 כולל ארוחות ערב ובוקר, מקלחת חמה). אם נהיה מאוחר ולא מגיעים עדיין ללוקוזי אפשר לתפוס טרמפ או לקחת בודה.
יום שני מלוקוזי לרינגווי- המסלול קליל ביום הזה. יצאנו ב9 וחצי והגענו בערך ב16. ישנו בהוסטל "מאמא אמי", לא במנזר שכולם ממליצים עליו. שילמנו 7,000 כל אחד כולל ארוחות ערב ובוקר.
יום שלישי- מרינגווי למטאה- הארכנו קצת את המסלול בהליכה לתצפית והליכה בתוך יער. יצאנו בערך ב9 והגענו ב17 בערך. זה יום קליל, ולקראת הסוף הנופים משגעים. ישנו בהוסטל שמומלץ במפס מי, 5,000 לאדם ללילה, על ארוחת ערב התארגנו בעזרת מקומי- הכינו לנו אורז, שעועית ורוטב עגבניות והביאו לנו את זה לפאב המקומי (כי במסעדה שבישלה לנו לא היה מקום לכולנו- באותו ערב היינו 8). שילמנו כל אחד 1,500 שילינג.
--הטרק ממש פשוט ואפשרי לגמרי לעשות אותו בלי מדריך. אפשר ללכת יום לפני למשרדי תיירות ולשאול על המסלול, בעיקרון המפס מי ממש מספיק כדי לדעת את הדרך בין הכפרים ואפשר להיעזר במקומיים בדרך. ---אנחנו הגענו לטרק אחרי כמה שבועות בטנזניה וכבר ידענו כמה מילים בסוהילית שעזרו לנו מאוד כדי לתקשר עם המקומיים בדרך- שכמעט לא יודעים אנגלית. מומלץ ללמוד מילים בסיסיות- מים, לחם, לישון, לאכול..
ממטאה חזרה ללושוטו- אוטובוס ב5 בבוקר, לוקח 3 שעות בערך, עולה 5,000 שילינג.
--סך הוצאות בטרק- בערך 35,000 שילינג לבן אדם.

מלושוטו לטנגה- אוטובוס מהתחנה המרכזית, יש כל הזמן. 8,000 שילינג.

טנגה ופנגאני

שתי עיירות בקרבת הים.
בטנגה התארחנו אצל משפחה מקומית, דרך קאוצ' סרפינג. אין שם ממש חופים, אז לא מומלץ למי שמחפש להגיע לחופים, רק מקומות שמשקיפים לים.

המלצות על טנגה-
*מוזיאון- עולה 5,000 שילינג לכניסה, כולל סיור (הנחת סטודנט- 3,000). מקום קטן ונחמד, מספר בקצרה על הקולוניאליזם של טנגה.
*שוק- יש שני שווקים, אחד גדול ליד התחנה המרכזית ואחד קטן יותר וקרוב לים. בשוק הקטן יש מאמות שמכינות אוכל, אנחנו אפילו הרווחנו שיעור בישול קצר. (שווה להגיע לפני ארוחת צהריים אם רוצים לצפות בבישול)
*קולנוע- ליד השוק באחד הרחובות יש קולנוע קטן, עם סרטים באנגלית פעם ביום. 5,000 לאדם.
*רחובות העיר- בכל פינה בעיר יש נשים שמכינות אוכל, צ׳פאטי/מנדזה/סירים... ממש נחמד להתיישב לידן ולראות איך הן מכינות ועל הדרך לקשקש איתן קצת.
מטנגה לפנגאני- מטאטו שיוצא מתחנה ייעודית בטנגה, 2,500 לכרטיס, לוקח 3 שעות בערך.

פנגאני- עיירה על החוף, אין שם משהו מיוחד. לעומת טנגה יש אמנם חופים נגישים יותר, אבל הם מלאים בסרטנים וגם המקומיים לא נכנסים למים עד כמה שראינו. בדיעבד, לדעתנו לא שווה את הנסיעות. ישנו בהולי לודג׳, 10,000 שילינג לחדר זוגי עם מקלחת ושירותים משותפים.
המלצות על פנגאני-
*בתחנה המרכזית יש מודיעין תיירים. מומלץ אם צריך עזרה במשהו- הם מקסימים! עזרו לנו להזמין כרטיס לרכבת ולאוטובוס, בלי תשלום.
*מעבורת לצד השני של התעלה- עולה 200 שילינג לכיוון, וממש נחמד להסתובב לאורך החוף.

מפנגאני לדאר א סאלאם- 16,000 שילינג לאדם, נסיעה של 9 שעות. אנחנו קנינו כרטיסים לפני אז בחרנו את המקומות מקדימה מה שמאוד הקל על הנסיעה. הנסיעה עוברת דרך טנגה.

דאר א סאלאם

העיר המרכזית ביותר בטנזניה. יש בה הכול מהכול. אנחנו הגענו לשם כדי לנסוע ברכבת, אבל רוב האנשים מגיעים לשם כדי לעבור לזנזיבר. ישנו בשרון הוטל, 25,000 שילינג לחדר זוגי, מים חמים וארוחת בוקר. נמצא ממש ליד התחנה המרכזית.

המלצות בעיר-
*אוטובוסים עירוניים- אמנם האוטובוסים קצת צפופים, כמו מטאטו, אבל ההתניידות בהם משמעותית זולה יותר. כרטיס עולה 400 שילינג.
*קניון mlimani city. קניון ענק שיש בו הכל, אפילו חנות עם ציוד טיולים, וגם וואיפי.
*שוק מזכרות- לא רחוק מהקניון יש שוק מזכרות, המון דוכנים של קראפט. אחלה מחירים אחרי התמקחות. בשוק יש גם אזור מאמות שמבשלות.

-- רכבת- כדי להזמין כרטיסים צריך להתקשר כמה ימים מראש למשרדים, אנחנו קצת הסתבכנו ובסוף נעזרנו במקומי. יום לפני צריך ללכת לשלם על הכרטיסים במשרדים עצמם. התחנה נקראת tazara.
מדאר א סאלאם למבאיה- קנינו כרטיסים למחלקה שנייה, לרכבת אקספרס, 39,200 לכרטיס. הנסיעה לקחה 22 שעות. לנו זה היה נוח מאוד, יש מרחב להיות בו, לעומת אוטובוס, יש מקום עם שולחנות וספסלים ואפשר לצאת מהתא שבו ישנים. הבאנו איתנו אוכל וספרים והנסיעה עברה בקלות יחסית.

מבאיה- גבול מלאווי

מבאיה זו עיר מעבר שקרובה לגבול מלאווי, אם לא עוברים למלאווי אין סיבה להגיע לשם.
ישנו בגסטהאוס של כנסייה, לא רחוק מהמילניום הוטל שמומלץ במפס מי. 12,000 שילינג לחדר זוגי, באקט מחוץ לחדר, כולל ארוחת בוקר. אפשר לשלם 15,000 שילינג ולקבל חדר שאולי תהיה בו מקלחת חמה.

ממבאיה לגבול מלאווי-
אוטובוס ב8:00 ממבאיה, עבדו עלינו שאוטובוס עד צ׳יטימבה עולה 26,000 שילינג לאדם. מסתבר שאין דבר כזה. צריך לקחת אוטובוס לגבול ושם לשלם שוב על מטאטו לקרונגה/צ׳יטימבה.
מהגבול לצ׳יטימבה- 5,000 קוואצ׳ה מלאווית.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )