מעמק הברטנג לעמק גונט דרך טרק האגמים

טרק של חמישה ימים שמתחיל בכפר Bardara בעמק ברטנג ומסתיים בכפר Bachor בעמק גונט. בדרך עוברים דרך החלקים היפים של טרק האגמים המוכר

גם לטג'יקיסטן חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולSeptember 2018
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתחודשי הקיץ - אמצע יוני עד אמצע ספטמבר. אנחנו יצאנו בסוף ספטמבר והיו ימים מאוד יפים ושמשיים אבל קר בלילות

רקע והגעה

טרק האגמים הוא אחד המסלולים הפופולאריים בהרי הפמיר ובצדק - זה טרק עם נוף משגע ומלא אגמים, אפשר לעשות אותו בהרבה ואריאציות באורכים שונים, אפשר לעשות אותו מעגלי והוא דיי פשוט בהיבט הגעה (כארבע שעות נסיעה מחורוג). אנחנו בחרנו לעשות ואריאציה לא מעגלית דווקא, שמתחילה מעמק הברטנג ומסתיימת בכפר Bachor, על פי סיפור דרך של יותם וסיני אבל בכיוון ההפוך.
המסלול שלנו מתחיל מהכפר ברדרה, עובר דרך פאס ברדרה (כ-4800 מ׳), מתחבר ללופ של טרק האגמים ומסתיים בכפר באצ׳ור. אנחנו עשינו את זה בחמישה ימים ארוכים יחסית, אם ניתן מומלץ בהחלט לקחת עוד יום- יומיים וכך ללכת את זה יותר רגוע, או לחילופין ללכת עוד קטעים באזור האגמים כפי שמפורט בסיפורי דרך האחרים באתר שמאוד עזרנו לנו.
אנחנו טיילנו בסוף ספטמבר. השמיים לרב היו בהירים, הטמפ׳ במשך היום בשמש די נוחה להליכה, אבל בלילות היה קר מאוד (כלומר קפוא, בלילות ובבקרים המוקדמים לפי התחזית הטמפטורה ירדה גם לכמינוס עשר). בלילה האחרון הייתה סופה קטנה וירד שלג. בקיצור צריך לצאת לטרק מוכנים, עם ציוד טוב שמתאים גם לקור קיצוני. את כל האוכל הבאנו איתנו (אנחנו תכלס קנינו הרוב בישראל ואת הגז בקירגיסטאן, אבל גם נראה שגם בחורוג אפשר להצטייד). בכל הימים יש מקורות מים זמינים, אבל רב הפעמים אנחנו העדפנו להרתיח או לטהר אותם כי היה קקי של חיות בסביבה.
חיברנו את הטרק למסלול אותו עשינו מפאסור במעלה עמק הבארטאנג (קישור בסוף). אחרי ארבעה ימי הליכה במהלכם חיכה לנו נהג בכפר פאסור, חזרנו וירדנו איתו כארבע שעות נסיעה במורד הבארטנאנג אל הכפר היפה ברדרה (הנמצא מעט מעל העמק), ולמחרת בבוקר הנהג עזב חזרה לחורוג ואנחנו יצאנו לעוד חמישה ימים (הטרק המפורט כאן).
הגענו אל ברדרה די מאוחר, בסביבות שמונה בערב, אבל חברים של דיש הנהג הפנו אותנו אל בית שנודע כהום-סטיי לתיירים. למרות שנחתנו עליהם באמצע הלילה במונחי הפאמיר המשפחה התעשתה מהר, והתחילה להכין ארוחת ערב מאפס שכללה בין השאר אחלה מרק וחמאה ביתית הכי טובה שאכלנו. הבת הצעירה דוברת אנגלית די טובה. למחרת בבוקר כשביקשנו לקנות קצת לחם להמשך הטרק התגשמנו חלומתינו והאמא אפתה לנו שני כיכרות של לחם טרי על המקום מהקמח המקומי. כל היום בעלייה נדף ריח של חלפ טרי (: השארנו 350 סומוני.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - מהכפר ברדרה (2800 מ׳) עד לתחילת העלייה התלולה לפאס (3700 מ׳)

כ-20 ק״מ, רובם בעלייה מתונה, במעלה נהר ברדרה. בברדרה צריך ללכת עד קצה הכפר ולחצות על גשר רעוע לגדה הימנית (דרומית) של הנהר. משם השביל ברור כל היום.
תכננו לקחת את היום כמה שניתן באיזי, אבל מעט אחרי שחלפנו את הכפר הקטן מז׳נצוק (ללא גישת רכב) הגיע אלינו שוגון - בחור צעיר מהכפר ברדרה שהיה גם הוא בדרכו למעלה עם עוד כמה חברים וחמורים. די בטבעיות שוגון לקח עלינו פיקוד והמשכנו את היום עם החבורה. הוא כמובן היה חמוד במיוחד, שלף לנו תפוחים, ביקש כל חמש דקות לקחת ממני (הבחורה) את התיק, ובעיקר הפציר בנו להמשיך עוד קצת, צ׳וט צ׳וט, עד למקום המיועד להפסקה. ובאמת אחרי כ- 12 ק״מ, קצת אחרי שחצינו את הערוץ המתחבר מדרום לעמק על גבי הגשר החדש והמדונשדש שנבנה (כמו הכל בפמיר) על ידי ארגון אגא חאן, הגענו לכמה שדות חיטה קטנים שם היו כבר עוד רועים ועוד כמה גברים מהכפר שהיו עסוקים במלאכת הזרייה. בתקופה שהיינו היה נראה שכל הבארטאנג עסוק בזה, באופן כללי הייתה יחסית תנועה אל ומהפאס ביומיים שהיינו שם, היה נראה שהם כבר מתחילים בהכנות לקפל את מחנות הרועים בהרים לקראת החורף.
אחרי עוד שלוש שעות הגענו יחד איתם אל נקודת הלינה. הם המשיכו לבית האבנים שלהם, לא לפני שווידאו שאנחנו בוחרים מקום ראוי לאוהל. בבוקר, הם הסבירו לנו, יהיה יותר נוח לחצות את הנהר ולהתחיל בעלייה.

יום 2 - דרך פאס ברדרה (4800 מ׳) אל לופ האגמים (4400 מ׳)

יום של עלייה תלולה וארוכה (כ-1100 מ׳) אך יחסית נוחה, חציית קרחון ולבסוף ירידה קצרה. סה״כ כ- 15 ק״מ. בניגוד לרועי הצאן שיצאו השכם בבוקר, אנחנו נצמדנו לחוק של לחכות שהשמש תיגע באוהל כדי להתחיל לתפקד. בסביבות 10 היינו אחרי החצייה של הנהר שדרשה חליצת נעליים אך בסוף ספטמבר הייתה פשוטה (הבנו משוגון שמוקדם יותר בעונה, כמתואר בסיפור הדרך של יותם וסיני המים גבוהים בהרבה) והתחלנו בעלייה. השביל היה ברור לאורך כל הדרך, גם כשהגענו למעלה לחציית הקרחון עצמו. נציין שלא היה הרבה שלג בדרך וכן שבאותו יום חצו מקומיים עם כמות גדולה מאוד של חיות, יכול להיות שבזמן אחר בעונה או במזג אוויר אחר זה ידרוש קצת יותר מאמץ. בכל מקרה אין חלק מאוד תלול או דרדרת מסוכנת במיוחד כך שמקלות הליכה מספיקים לגמרי ולא צריך ציוד מיוחד. אחרי כ- 300 מ׳ טיפוס נעלמו המים הזורמים עד שחצינו והגענו אל האגמים.
שימו לב שמדובר בהפרש גבהים גדול בין הלילות, אנחנו כבר היינו מאוקלמים והרגשנו בנוח, אבל אם מתחילים במסלול הזה כדאי או לפצל את העלייה או לעשות את הטרק בכיוון הפוך. אם רוצים לפצל את העלייה היה נראה שיש כשני מקומות די נוחים לאוהל עם שרידי מדורות, אבל לא בהכרח עם מים זורמים בצמוד.
הגענו לקרחון בסביבות ארבע. קצת אחרי חמש הגענו למטה אל האגם שנמצא בגובה 4500 מ׳. מהירידה כבר רואים שלושה אגמים שונים ויפים! אנחנו החלטנו להמשיך עוד טיפה אל האגם הבא באופק. לצערנו הצלחנו לסמן כיעד לינה אולי את האגם באזור היחיד בלי שטח ראוי ללינה על גדותיו. נאצלנו להמשיך עוד קצת עד שמצאנו נקודה נוחה ליד נחל זורם בין האגמים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - מאגם ללא שם (4400 מ׳), עם כיוון השעון בלופ ועד לאגם אחר ללא שם (4200 מ׳)

אחרי היומיים הקודמים נהנו מיום רגוע יותר בין האגמים, סה״כ כ-16 ק״מ, תחילה במגמת ירידה ואז במגמת עלייה מתונות.
המשכנו לחלוף אגמים יפים ממזרח, להפתעתנו היו בהם הרבה ציפורי שיר ושחפים (שנמצאים כאן לזמן קצר בסוך העונה). לא ממש נצמדנו לשביל מוגדר אבל ההליכה בכל השטח נוחה. חתכנו מעט את הירידה לפיצול הנחלים על ידי שמירת גובה על השלוחה מימין. בסוף ירדנו והתחברנו לנהר היורד כק״מ לפני האגם הגדול הראשון בשלישיה. בסיפור הדרך של יותם מתואר גשר לחצייה. כנראה דלגנו עליו, אבל בכל מקרה כשאנחנו היינו החצייה לא דרשה גשר, וגם היה נראה שאין בעיה להגיע לאגם משני הצדדים בשביל עיזים נוח. חלפנו את שלושת האגמים מצפון. בתחילת האגם השלישי החבר׳ה ממחנה הרועים ששם היו כרגיל נחמדים והזמינו אותו לתה וללחם וחמאה טעימים ממש.

יום 4 - מקצה האגם (4200 מ׳), דרך אגם צ׳אפדר אל האגם שדרומית לאגם זורוש (4300 מ׳)

סה״כ בערך 19 ק״מ. על המפה זה נראה קטע מאוד יפה וגם במציאות הדרך הייתה יפה במיוחד.
לנו יצא יום הליכה ארוך מידי. הקטע לא מסומן בסובייטות כשביל, אבל התוואי די פשוט וקל לניווט. אחרי כשעה הליכה מישורית מהאגם לצידו ישנו התחלנו לטפס לכיוון אגם צ׳פדר. השביל בסובייטית מקיף גבהה משמאל ואנחנו המשכנו בלי שביל והקפנו אותה מימין, לפני שטיפסנו לאוכף ממנו ירידה נוחה ואז עליה קצרה בנחל שיוצא מהאגם.
עצרנו לארוחת צהריים מוקדמת באגם היפייפיה, נהנים מהשמש, שלצערנו בשלב הזה הבנו שלא תשאר לעוד הרבה זמן. אחרי עוד כשעה הליכה קלה של הקפת אגם Chapdar לאורך הגדה הצפונית מגיעים לואדי שעולה בעלייה מתונה ונוחה לשלושה אגמים קטנים. האחרון והגבוה בינהם (קצת יותר מ- 4700 מ׳) הוא גם היפה ביותר. בדרך התחיל לרדת שלג קל, אבל כשהגענו לאגם יצאה פתאום השמש והכל היה ממש יפה. ההחלטה לטבול באגם הגבוה עלתה לנו אחר כך בזה שהגענו למטה כבר בחושך. הירידה מהאגם יחסית תלולה ועל בולדרים (אבל גם ממש יפה). יש רוג׳ומים שכדאי להתאמץ לעקוב אחריהם. את הירידה ניסינו לעשות מהר, ובעיקר רצינו להגיע עד לאגם כדי לישון נמוך עד כמה שאפשר וגם לא להשאיר יום אחרון ארוך מדי. כשהגענו ומצאנו נקודה סבירה לאוהל כבר נישבו רוחות קפואות וחזקות והתחיל שלג כבד שהמשיך גם למחרת בבוקר.

יום 5 - מהאגם (4300 מ׳) אל הכפר באצ׳ור (3400 מ׳)

כ-25 ק״מ של ירידה מתונה, רובם בשביל מאוד נוח צמוד לנהר, עד לכפר באצ׳ור. אנחנו נשארנו בגדה המזרחית ממש עד להגעה לפיצול הנחלים למטה, אז חצינו בגשר ועלינו מהנהר לעוד כמה קילומטרים עד לכפר. תחילת הירידה מהאגם הייתה פחות נוחה, אבל זה היה בעיקר השילוב של קצת בולדרים ועליהם שלג ובוץ מחליק. אחרי כשעה ומשהו של ירידה השמיים התבהרו והשביל השתפר. גם זה יום של הליכה יפה והמראה של העצים והשיחים הצבועים צהוב כתום של שלכת לצד הנהר היה מרהיב. עם ההגעה לפיצול השבילים הסמוך לבאצ׳ור יש פתאום המון דרכים, כולל דרך ג׳יפים מפתה אבל שנראה שמאריכה מעט את הדרך. השביל להליכה נמצא צפונית לדרך הג׳יפים.
אחרי כשעה קלה של הליכה שאחרי עשרים ומשהו קילומטר ארוכים הרגישה לרגע נצחית נגלה למטה סוף סוף הכפר. אחרי הקטע של הירידה התלולה ראינו פתאום שלט דהוי שמציין הום-סטיי והחלטנו לחתוך לבית המובדד אליו הוא מצביע. לשמחתנו דקרנו בול. כשעה לפנינו אחד הבנים, פורוח, סיים טרק של שבעה ימים כמדריך צמוד של בחור גרמני, ואנחנו הגענו רעבים ועייפים בול בזמן לארוחת הערב שכבר היתה מוכנה בשבילם. פורוח ממש אחלה ומדבר אנגלית טובה, רב השנה הוא בדושנבה, עובד עם אחיו בסוכנות טיולים. החדרים פשוטים כמובן אבל הכל די חדש ויחסית מפנק, וישר דאגו גם לחמם לנו מים למקלחת. בקיצור תוך דקה מרגע שהגענו פורוח סידר אותנו, כולל גם הסעה למחר בבוקר לחורוג. האירוח והארוחות עלו 15 דולר לאדם, הסעה פרטית לחורוג (3-4 שעות נסיעה עלתה 650 סומוני). הקטע הראשון של הנסיעה מבאצור ל- pamir highway באמת דרש נסיעה פרטית ועלה 250. משם פורוח אמר שניתן גם לתפוס מכוניות שעוברות בכמה עשרות בודדות של סומוני. אנחנו העדפנו להמשיך ולשלם, ולתת טרמפ לאנשים אחרים (:

סיכום

טרק יפה ומומלץ, ובעיננו גם החיבור עם הטרק בפאסור יוצר אחלה טיול באזור המיוחד הזה של הפמיר. אם היה לנו יותר זמן היינו מוסיפים לפחות עוד יום הליכה באגמים ועוד איזה יום באחד הכפרים בברטנג שהם באמת מיוחדים. מעבר למזג האוויר ולגבהים כדאי לזכור רק שמדובר באזור נידח ויחסית קשה להגעה, מה שאומר שאם יש בעיה כלשהי יכולת התגובה מוגבלת. אנחנו טיילנו עם מכשיר תקשורת לוויני אינריץ׳, שגם השתמשנו בו לניווט.

טיפים

  • מפות - כאמור השתמשנו במכשיר תקשורת לוויני לניווט עם נתיבי ג׳יפיאס מסיפורי הדרך באתר, וגם היו לנו מפות סובייטיות של האזור.
  • בחורוג ישנו בפאמיר לודג׳ (חדר זוגי עם מקלחת וארוחת בוקר טובה ב- 15 דולר לאדם). זה אחלה מקום, אבל החסרון שלו זה המיקום המרוחק מהמרכז - 10 דק׳ הליכה למכולת הקרובה ובערך 20 דק׳ למרכז העיר.
  • בפאסור, בברדרה ובבאצ׳ור יש חשמל אבל לא קליטת אינטרנט בחברת MegaFon

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )