שבוע בצפון ויאטנם

שבוע בצפון ויאטנם - סאפה, הלופ ועוד קצת

גם לויאטנם חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M10
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתאוקטובר עד אפריל

רקע

כחלק מטיול של כמעט חודש בויאטנם הקדשנו שבוע לצפון המדינה. החלק הצפוני מאופיין באווירה כפרית, שדות אורז בכל מקום והרגשה פחות "מתויירת" מבשאר האטרקציות המוכרות בויאטנם.
את הצפון נהוג לחוות באופנועים אך אנחנו בחרנו שלא לעשות כך. הוספנו לחלק הצפוני עוד יומיים ליעדים פחות מוכרים ושיגרתיים שנהוג לעשות - למפלים ואגם שווים במיוחד. אהבנו מאוד את הצפון ואת האווירה היותר אוטנטית שהוא מציע. בהחלט זהו החלק שאליו יותר התחברנו בויאטנם.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

סאפה

לסאפה הגענו בסמי סליפר שיצא ב07:00 בבוקר מהאנוי והגיע ב13:00 בצהריים לסאפה בעלות של 9 דולר לאדם מהסוכנות של לילי שברחוב המטיילים (backpackers) ברובע הישן.
הסמי סליפר נוח מאוד (מושבים שנשכבים לאחור) ולפי השמועות עדיף בהרבה מסליפר (לא ניסינו אבל שמענו מכמה שניסו שזה לא חוויה נעימה באוטובוס צפוף עם ממש דרגשי שינה).
כשהגענו לסאפה ישר בירידה מהאוטובוס התנפלו עלינו "מאמות" שהציעו שנבוא איתן. אנחנו היינו מוכנים מראש עם המלצה ועוד בהאנוי סגרנו יומיים אצל מאמא סומי עליה הומלץ לנו בחום.
מדובר על קונספט די מיוחד שלא נתקלנו בו בעוד מדינות. הכפריים שבסביבת סאפה ממש פיתחו ענף פרנסה של הום סטיים וזו הזדמנות ממש טובה לטייל באיזורים כפריים ולדבר עם מקומית דוברת אנגלית ועדיין זה מרגיש די אמיתי ולא מתוייר מדי. סומי חיכתה לנו בירידה מהאוטובוס והמחיר שקבענו איתה היה 20 דולר לאדם ליומיים כולל ארוחות.
לאחר ארוחת צהריים בסאפה (על חשבוננו) יצאנו ברגל עם מאמא סומי לכיוון הכפר שלה דרך שדות האורז. מזג האוויר היה מעונן ואפרורי מה שהיה מאוד נוח כי לא היה חם, אך מצד שני הפריע לנוף שהיה קצת ערפילי ובלי ראות. (למזלנו זה השתפר למחרת).
ההליכה היא כ4-5 שעות עד להום סטיי.
גם במזג אוויר אפרורי שדות האורז מדהימים ביופיים, ישנן מעט עליות וירידות דרך נוף ג'ונגלי סבוך לעיתים בשדות אורז ולעיתים דרך כפרים.
בהום סטיי יש מקלחת חמה ושירותי חור, הלינה היא על מזרון זוגי על הרצפה כשבאותו המפלס ישנם מזרונים רבים במרווחים אחד מהשני ללא קירות מפרידים. יש חשמל ויש אפילו וואיפאיי. ארוחת הערב מותאמת לאורחים - לנו היתה ארוחה צמחונית מעולה, יום לפני היתה ארוחה ללא חזיר לישראלים שהתארחו שם ובקיצור כל מה שתרצו להימנע או להפך תוכלו לבקש. מאמא סומי כמו מאמות רבות מדברת אנגלית היטב מה שאיפשר לנו התמצאות מצויינת והבנה של מה אנחנו עומדים לקבל בדיוק וכן לבקש בקשות מיוחדות כמו צמחוני.
לאחר ארוחה מצויינת (מצורפת תמונה) הלכנו לישון במפלס העליון המשותף.
בבוקר קיבלנו פנקייקים עם פירות לצד סירופ שוקולד/דבש.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו למסלול היום. לאחר הליכה של כ4 שעות שוב בנוף שדות האורז אך הפעם במזג אוויר בהיר ויפיפה הגענו למפל עם בריכה קטנה שניתן לשחות בה. באיזור המפל יש חנויות קטנות רבות וכן המון מקומיות שמנסות בכל כוחן למכור צמידים בגדים וכו. משם המשכנו לארוחת צהריים במסעדה (כלול במחיר) ומשם אספו אותנו באוטובוס חזרה לעיר סאפה אליה הגענו באיזור 14:30.
יש אופציות רבות לטיולים עם המאמות. אפשר רק לצאת לטיול ללא לינה, ניתן לישון יותר מלילה אחד, ניתן לבקש מסלול ארוך יותר או קצר יותר, הכל מאוד גמיש ומאוד נוח. אנחנו מאוד ממליצים על סומי, הצחיקה אותנו מאוד והייתה מעולה (841634947765+ למי שירצה, עדיף להתקשר). כמובן שיש עוד מאמות רבות וטובות שישראלים ממליצים. אל תגיעו מופתעים לסאפה בחיפוש אחרי מאמה, תסגרו מראש בשיחת טלפון.
בעיר סאפה ישנו במלון memory hotel שהיה ממוקם בקרבת המרכז זול ומעולה (אם כי לא דוברים אנגלית - לנו זה לא הפריע).
בערב בררנו לגבי דרכי הגעה להא-גיאנג העיר ממנה יוצאים ללופ.
ישנן 2 אופציות:
1. מיני ואן ל5-6 אנשים בעלות 135 דולר.
2. אוטובוס מקומי ישיר ב07:30 בבוקר בעלות 180,000 דונג (8 דולר) לאדם או האוטובוס המעט מאוחר יותר באיזור 11:00 שדורש החלפה באמצע.
מכיוון שלא מצאנו שותפים לוואן לקחנו את האוטובוס המקומי המוקדם שהיה מעט צפוף אך לכולם היה מקום לשבת והיה לא נורא ביחס למחיר המשמעותית זול יותר. ניתן לשלם על האוטובוס כפי שאנחנו עשינו או להזמין דרך מלון או סוכנות אך אז לוקחים עליכם קופון קטן בהתאם (כ20000 דונג לפחות).

הלופ

הלופ הוא עוד אטרקציה מיוחדת בסגנון שלה. מדובר על איזור עם הרבה כפרים שהוא מאוד לא מפותח עדיין לתיירים ורוב המשיכה אליו היא בגלל הנופים לאורך הדרך והכפרים הלא מפותחים שעוצרים בהם מפעם לפעם. פחות העניין הוא בנקודות תצפית מוגדרות אלא יותר בנופים לאורך הדרך ובמבט לחיים הכפריים של תושבי המקום. היופי בטיול הזה הוא דווקא לא באטרקציות שאליהן מכוונים אלא יותר בדברים שמזדמנים בדרך כמו שדה אורז יפה, אישה מקומית מייבשת אורז או באפלו חורש שדה. הקסם של הא גיאנג הוא שאין שום אטרקציה מוכוונת אלא הזדמנות לחוות את האיזור הכפרי והנופים בצורה לא ברורה ומתוכננת. אין ספק שזו אטרקציה חובה לויאטנם. ניתן בהחלט לצאת מה"לופ" המקובל ולצאת לעוד נקודות עניין באיזור. אנחנו בחרנו לעשות יומיים מהלופ ולהוסיף עוד יום למפלים מאוד מרשימים ואגם מיוחד שנמצאים בצפון ולסיים בהאנוי במקום לחזור להא גיאנג.

הגענו להא-גיאנג אחה"צ, כפר קטן ולא מעניין שפשוט נמצא במיקום טוב להתחיל ממנו את הלופ. מיד לאחר שהנחנו את התיקים במלון הלכנו לסוכנות של מר האנג. הסוכנות הומלצה לנו מראש ומכיוון שאנחנו לא רצינו לקחת אופנועים לאחר השוואה קצרה של המחירים הבנו שהוא אמין ויחסית זול.. למי שלוקח אופנועים לא בדקנו לעומק אבל ישנן 3 סוכנויות עיקריות בהא גיאנג שמומלצות- מר האנג, קיקי, qt motorbike.
התארחנו במלון בעיר כיוון שחשבנו שבגסט האוס של מר האנג זו לינה משותפת אך בדיעבד יש לו חדרים פרטיים ונוחים במחיר זול ומומלץ לישון שם ולא במלון. המסעדות נמצאות בעיר מרחק נסיעה קצרה של כ2 ק"מ במונית (בערך 40000 דונג כ 6 שקל..)
ישבנו עם מר האנג על התוכנית שלנו שהיתה לעשות את הלופ וממנו להמשיך לעוד יעדים בצפון מזרח ויאטנם באמצעות ג'יפ. הדרך המקובלת היא אופנועים - אך לנו אין רישיון ולא רצינו להסתכן.
הג'יפ ל5 ימים עלה לנו 320 דולר. ידוע לנו שהשכרת אופנוע כולל לינה ל3 ימים המוכרים בלופ היא כ150 דולר כולל לינה וארוחות.
למחרת יצאנו עם הג'יפ ב8 בבוקר.
דרך אגב- מסתבר שלמר האנג יש 2 מלונות ב2 כפרים בלופ, הם יחסית זולים וברמה בסדר. זו גם הסיבה שהחבילות שלו עם לינה ואוכל זולות מהשאר.

יום 1:
היעד הראשון היה דונג ואן בו ישנים את הלילה הראשון בלופ.
ב10:00 בבוקר הגענו לנקודת תצפית עם בית קפה קטן ונחמד. אחריו המשכנו לאורך נופי שדות אורז כשלאורך הכביש כמה נקודות מלאות בילדים מקומיים הנושאים פרחים וזרי פרחים על הראש ואף מוכרים זרי ראש בכ2 שקל.
נהוג לחלק להם סוכריות והם יפיפיים על רקע שדות האורז.
משם המשכנו לכפר בו אכלנו ארוחת צהריים במסעדה מקומית (בדרך כלל נוהגים להגיש בהן נודלס מוקפץ או מרק נודלס - צמחוני/עוף/בקר/חזיר)
לאחר מכן המשכנו לכפר בו הראו לנו כיצד אורגים בדים מקליפות עץ- די נחמד שם וההדרכה בחינם (lung tam). ישנם עוד כפרים נוספים שהם סתם נחמדים ולא מתויירים ולעיתים כפרים שהאטרקציות כרוכות בתשלום זניך של כ20000 דונג בדרך כלל - (3 שקל). הכפרים סהכ בנויים לתיירים ויש בהם חנויות קטנות ובכולם ניתן לישון בהום סטיי ברמה טובה למי שמעוניין לבלות יותר זמן בצפון.
לאחר מכן הגענו באיזור 17:00 לדונג ואן למלון של מר האנג שהיה מצויין (חשוב לסגור איתו מחיר מראש כי זה זול יותר מאשר במלון עצמו).

יום 2:
את היום הזה התחלנו בסיבוב בשוק של דונג ואן כיוון שזה היה יום ראשון והשוק פתוח. הסתובבנו בו בשעה 07:00 כשעה, מדובר על שוק של מקומיים צפוף והומה מאוד, חוויה נחמדה. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לכיוון הגבול עם סין. היום הזה כלל עליה לflag tower תצפית על גבול סין ונסיעה בנופי שדות אורז. בסוף היום הגענו למאו ואק. במאו ואק עצמה אין משהו מיוחד ובעיקר זה היווה נקודה עם מלון מקום לכביסה וארוחה. פרט לכך אין יותר מידי.

יום 3:
לרוב מי שעושה את הלופ ביום הזה חוזר להא גיאנג ומשם להאנוי אך אנחנו המשכנו נסיעה לבאן ג'יוק ומשם לאגם בה בא.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

Ban gioc מפלים ומערה

הגענו אחר הצהריים לבאן ג'יוק לאחר נסיעה בנופי שדות אורז עם מעט נקודות תצפית בדרך.
בערב לפני השקיעה הספקנו לעלות לפאגודה המשקיפה על המפלים ולאחר מכן חזרנו למלון לארוחת ערב.
בבוקר המחרת התחלנו ב8 בבוקר במפלים, הכניסה היא בעלות של כ45000 דונג לאדם (כ8 שקל). מסתבר שדרוש פרמיט על מנת להיכנס כיוון שהמפלים גובלים בסין - אנחנו לא ידענו ולא היה לנו האישורים אך נהג המונית התנצל בשמנו ולאחר שהוא דיבר מעט עם החייל הצלחנו להיכנס ללא תשלום נוסף או פרמיט. למעשה לא הצלחנו להבין אם באמת צריך פרמיט מראש או לא. כנראה שקצת עקשנות והכל מסתדר.
המפלים עצומים ויפיפיים. הם עצמם מהווים קו גבול עם סין כך שמהגדה השנייה ממש עמוס בסינים שבאו מהצד שלהם ובצד הויאטנמי די ריק ולא עמוס באנשים. ניתן לקחת סירה קטנה שמגיעה ממש קרוב למפל בעלות של 100000 דונג לסירה (כ15 שקל). השייט הוא כ20 דקות אך הוא מקנה נוף ישיר למפל ואף מעט נרטבים והוא שווה מאוד.
לאחר מכן המשכנו למערת הנטיפים. הכניסה עולה שוב 45000 דונג לאדם. המערה ענקית וכוללת הליכה של 1-1.5 ק"מ עד ליציאה בצדה השני. החלל הפנימי עצום ומלא בנטיפים יפים. אטרקציה מאוד מומלצת וחבל לפספס אותה, בהחלט מרשימה מאוד לעומת שאר המערות בלופ.
לאחר מכן נסענו לאגם babe.
הנסיעה ארכה כשעתיים, התמקמנו בהום סטיי צנוע בעלות 150000 לחדר.
הארוחות לא כלולות במחיר אך הן טובות וזולות.

אגם ba-be

בבוקר לאחר ארוחת בוקר נפרדנו מנהג המונית והשכרנו סירה לשייט למערה באגם (כ600000 דונג לסירה המתאימה לעד 10 אנשים, ניתן לעשות גם סיור ב800000 שמגיע למפלים אך הבנו שהם לא שווים במיוחד מהאורחים שהיו איתנו בהום סטיי ועשו זאת יום קודם). השייט ארך כ3 שעות ואנחנו עשינו אותו ללא כל האטרקציות מסביב והגענו דוך עד למערה וחזרה. באותו המחיר ניתן לעצור בעוד אטרקציות כמו הפגודה ואף לשחות במי האגם ליד 2 איים קטנים אך אנחנו מיהרנו לאוטובוס המקומי להאנוי וגם הבנו שמדובר באטרקציות לא חובה.
לאחר השייט אכלנו ארוחת צהריים בהום סטיי ומשם אסף אותנו מיני ואן לאוטובוס המקומי להאנוי. יצאנו ב15:30 מהמלון והגענו להאנוי ב21:30 לתחנת האוטובוס בעלות של 200000 דונג לאדם. האוטובוס היה נוח ומרווח סהכ. מתחנת האוטובוס בהאנוי המשכנו למלון בעיר העתיקה במונית.

טיפים

  • אם אתם בקטע של אופנועים אז בהא גיאנג אין ספק שזה יתרום לאווירה. כמובן שגשם יהיה בעייתי יותר. גם בג'יפ היה אחלה.
  • בסאפה תלכו להתארח אצל מאמא. סאפה עצמה נחמדה אבל לא אטרקציה בפני עצמה.
  • תחבורה ציבורית היא בסדר גמור, לא תמיד שיא הנוחות אבל בהחלט אין ממה לחשוש. מי שרוצה הרבה זמן בצפון להתנייד בלופ בתחבורה ציבורית בלבד אפשרי בהחלט רק אם אין לחץ זמן.
  • שימו לב למז"א. הצפון הוא איזור מאוד גשום

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )