קינור וספיטי בטרמפים

טיול בעמקים דינור וספיטי אך ורק בטרמפים ולוקאלים

תאריך הטיולJune 2022
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתמאי - אוגוסט

למה בלוקאלים ?

לאחר הרבה התלבטויות החלטנו לצאת למסע שלנו בלוקאלים.. למה ? בעיקר כדי לחוות את הודו כמו שהיא, להצליח להנות גם מהחוויה התרבותית המקומית ולא רק בעייני התיירים. יש יתרונות ויש חסרונות לטיול מסוג כזה אבל אם בחרתם לצאת למסע הזה בצורה הזאת אז אין סיבה לתכנון מדוייק כי אף פעם אין לדעת לאן היום ילך..
ארגנו את הציוד הכי מצומצם שאנחנו יכולים לטיול של בערך שבועיים ובסוף נשארנו עם מוצ'ילה גדולה לשנינו ותיק קטן להתנהלות יום יומית וטיולי יום שיפגשו אותנו. ( את שאר הציוד השארנו בגסט האוס).

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 מנאלי - ג'יבי

יצאנו בשעה 07:00 בבוקר לניו מנאלי, לתחנה המרכזית . פנינו לעזרה מבחור לבוש מדים (פקח אוטובוסים כזה) שעזר לנו למצוא את האוטובוס שלנו.
ממנאלי ישיר לבנג'אר (שילמנו 200 רופי כל אחד). התחילה הנסיעה בצורה מעולה להפתעתנו. באמצע הנסיעה עלתה אישה עם גור כלבים קטן שהיה נראה שלא כלכך מתחשק לו לעלות על האוטובוס אך היא העלתה אותו. במהלך הנסיעה הגור החמוד לא הרגיש טוב ובכל האוטובוס היה אפשר להריח את מה שיצא ממנו שם. הנהג והפקח רבו עם האישה ולבסוף החליטו להוריד את כלל הנוסעים ולהחליף לאוטובוס אחר מבלי האישה והגור. המשכנו בנסיעה ולאחר 3 שעות הגענו לבנג'אר. עיירה רנדומאלית בדרך רבע שעה נסיעה מג'יבי. תפסנו טרמפ עם משפחה הודית חמודה שממש התלהבו שאנחנו מישראל עד ל"סנטר ג'יבי".
הגענו לעיירה צדדית שנראה שההודים שמגיעים אליה, מגיעים לחוויות ריחוק ושקט אבל לא כי העיירה מציעה חוויה תיירותית כלשהי אלה כי פשוט מרוחק פה. הרגשנו מאוד שאנחנו הישראלים היחידים פה כרגע. אכלנו צהריים בדולי גסטהאוס ומצאנו home stay בינוני ב 800 רופי (במנאלי מצאנו באותו מחיר במקום הרבה יותר מפנק). ערב אכלנו בmusafirplace שהיה מאוד טעים עם מחיר הוגן מאוד .

יום 2 ג'יבי - סאראהן

קמנו ב06:45 בשביל לתפוס את האוטובוס הראשון שיוצא מג'יבי לרמפור (עיר גדולה במרחק שעה נסיעה מסאראהן ). הגענו ראשונים ל"תחנה" וחיכינו שהאוטובוס יבוא. הוא אכן הגיע ב07:30 אבל היה מפוצץ עד 0 מקום ולכן אפילו לא עצר לנו . חיכינו לאוטובוס הבא שהגיע ב 10:30 וגם הוא היה מלא ולא עצר לנו ... 😔
החלטנו לנסות את מזלנו ולתפוס טרמפים. עצרו לנו זוג הודים חמודים שלא כלכך ידעו אנגלית ואמרו שנוסעים עד ל- אאני (עיירה גדולה בדרך). היינו שמחים והתחילה הנסיעה.
בדרך עברנו בג'לורי פאס ונסענו על כביש מדהים לאורך נהר הkundugad. באמצע הנסיעה פתאום הרכב נעצר והנהג אמר לנו בהודית אנגלית כלשהי שיש לו עבודה ושהוא ממשיך רק עוד שעה. היינו קצת בהלם על כך שהוא הוריד אותנו באמצע שום מקום אך נזכרנו שבדרך עקפנו את האוטובוס ואולי הפעם נצליח לעלות עליו.
זה כן עבד והצלחנו לעלות בין כל ההודים על האוטובוס.
עברה נסיעה ארוכה מאוד ובעיקר חמה אבל לבסוף הגענו לרמפור. הגענו לרמפור לתחנה מרכזית גדולה מאוד ומשם האוטובוסים יוצאים מלאים... הצלחנו להתחבר לצעירים הודים שלקחו אותנו יד ביד לאוטובוס שלנו. אם לא היינו נצמדים אליהם ככל הנראה לא היינו מצליחים לעלות בכלל.
מרפור לקחנו אוטובוס נוסף עד לסאראהן והגענו בסביבות השעה 18:00. סאראהן היא עיירה קטנה שעיקר היופי בה הוא המקדש המהודר העשוי כולו עץ. ראינו מבחוץ אך רק עניין אותנו לאכול ולמצוא מקום לישון אחרי יום הנסיעה הארוך שעבר עלינו.
סאראהן היא עיירה קטנה שעיקר היופי בה הוא המקדש המהודר העשוי כולו עץ. ראינו מבחוץ אך רק עניין אותנו לאכול ולמצוא מקום לישון אחרי יום הנסיעה הארוך שעבר עלינו. מצאנו גסט האוס נחמד (shivam) ב 600 רופי עם כל מה שצריך ואכלנו בדבה היחידה שבכפר טלי בינוני ביותר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הצעה ליום נוסף מסיפור של חבר, סאראהן - צ'יטקול

קמתי בבוקר בסארהאן ואחרי ארוחת בוקר של צ׳אפאטי ודבש (החנות בשוק הייתה סגורה ולכן הבעלים של הדאבה לא יכל להכין לי חביתה) יצאתי לדרך לכיוון צ׳יטקול.
פספסתי את האוטובוס של 9:00 בבוקר לכפר התחתון ג׳אורי אז ניסיתי את מזלי עם טרמפים. אחרי כמה דקות תפסתי טרמפ למטה.
ירדתי אחרי 40 דקות בכיכר המרכזית של ג׳אורי. בזמן שחיכיתי לאוטובוס לכיוון רקונג פיו פגשתי זוג תרמילאים חמוד בסביבות גיל 50. האישה מקנדה והגבר מדרום אפריקה, הכירו בהודו לפני 23 שנה והיום הם סוג של גרים בהודו.
עלינו ביחד לאוטובוס ושיתפנו חוויות מהימים האחרונים. אחרי כמה ימים שלא פגשתי תיירים מערביים היה נחמד לדבר איתם לאורך הנסיעה. אחרי נסיעה של שעתיים ירדתי בKarcham Dam.
בעצם סכר גדול שממנו אפשר להגיע לצ׳יטקול שנמצא בעמק סנגלה.
ירדתי מהאוטובוס וניסיתי לתפוס טרמפים לצ׳יטקול. אחרי כמה דקות עצר לי בחור הודי חמוד בן 26 שנסע לסנגלה (כפר באמצע העמק בדרך לצ׳יטקול) סיכמנו שיוריד אותי שם והתחלנו לנסוע.
בדרך עצרנו ב"מקדש דרייב-אין". מקדש לצד הכביש שמכוניות שעוברות שם עוצרות וההודי שנמצא במקדש מברך את מי שנמצא ברכב עם סימון טיקה על המצח ומחלק אורז מסוכר.
אחרי נסיעה עם נוף מדהים הגענו לסנגלה. בסוף הוא אמר שהוא כבר יסיע אותי עד לצ׳יטקול כדי לבקר חבר.
עוד נסיעה של שעה עם נוף אפילו יותר יפה והגענו לצ׳יטקול.
כפר קטן חמוד עם המון גסטהאוסים והוםסטיי. ובעיקר הרבה שלטים שרשום "Chitkul - Indian's last village". וכמובן מלא הודים שמצטלמים עם השלטים. התמקמתי בprince homestay במחיר של 600 רופי ללילה. חדר סביר ביותר עם מקלחת hot bucket.
הסתובבתי קצת בכפר ועליתי לתצפית יפה מאחורי המנזר - עלייה של כמה דקות.
חזרתי להומסטיי לארוחת ערב וישבו שם 3 הודים שיצאו לחופשה מהעבודה. ישר התחילו לשאול שאלות והתחברנו וישבתי איתם כל הערב. יצאנו לסיבוב בכפר והם נתנו לי לטעום קינוחים הודים מהסופר.
הם הזמינו אותי למחרת להצטרף אליהם לרכב לנסוע לראות את הצ׳קפוסט של הצבא ואחר כך להמשיך איתם לכפר קלפה - הייתה הצעה מעולה כי קלפה היה היעד הבא שאליו רציתי להגיע. קצת התלבטתי כי רציתי לעשות יום טיול עד לצ׳קפוסט. בסוף החלטתי להצטרף אליהם.
אכלתי ארוחת ערב בהומסטיי והלכתי לישון בידיעה שקבענו לצאת ב10:30 בבוקר.
ב8:30 הם דפקו לי על הדלת להעיר אותי שאני אתארגן כי הם רוצים לנסוע.
אחרי התארגנות מהירה וארוחת בוקר נכנסנו לרכב ונסענו לצ׳קפוסט. התברר שמזל שנסעתי איתם ברכב ולא ברגל כי הצ׳קפוסט לא היה מרגש ולא היה הרבה מה לראות שם. פשוט מחסום של צבא הודו שמסמן לכל הרכבים שמגיעים להסתובב.
נסענו לכיוון קלפה. בדרך כמה עצירות של תמונות במקומות יפים והגענו, נפרדנו לשלום והתמקמתי בקלפה.
לסיכום

יום 3 סאראהן - קלפה

קמנו מוקדם בבוקר כהרגלנו. יצאנו מהגסט האוס והצלחו לעלות על האוטובוס הראשון שיצא ב 07:30 בבוקר, נסענו לג'ורי (שנמצאת ממש מתחת לסאראהן)בדרך מקסימה בין כל עצי התפוחים והמישמישים.
ירדנו בג'ורי ועלינו על אוטובוס לראקונג פיו. 4 שעות נסיעה שעברו בצורה מדהימה עם מקום לכולם וללא צפיפות הודית טיפוסית.
במהלך הדרך נכנסו רשמית לעמק קינור ויצאנו מענק שימלה שליווה אותנו עד עכשיו .יש לציין שזאת דרך לא קלה שעוברת במצוקים גבוהים מאוד אך עם הנהג אוטובוס המקומי יש תחושה של ביטחון.
הגענו באזור 12:00 לרקונג פיו ומיד הלכנו להוציא את הפרמיט (אישור כניסה) לעמק ספיטי לטובת היום הבא . את הפרמיט הוצאנו בסוכנות נסיעות בשם מונק שנמצאת ממש בכניסה לעיר מצד ימין. 200 מטר בערך לפני הכיכר המרכזית של המיין באזר. עשינו את כל התהליך עם בחור הודי נחמד ועלה 400 רופי לא כלכך ברור למה הוא קיים או מה החוקים הכתובים בו אך עשינו מה שכולם עושים ולא רצינו להסתבך. אכלנו צהריים בדבה מקומית מעולה ולקחנו אוטובוס לכפר קלפה שנמצא 7 ק"מ במעלה העיר.
קפלה כפר שקט מאוד ללא הרבה מסעדות אך עם הרבה אפשרויות לינה. אנחנו ישנו ב 800 רופי ב Chini bungalow gest house.
הנוף מהחלון בגסט האוס נראה כאילו הוציאו אותו מסט צילום ומדהים לראות את ההרים הגבוהים האלה ממש מול העיניים. במהלך הערב הגיעו לגסט האוס שלנו משפחה הודית חמודה שבאה לטייל בספיטי בדיוק כמונו .. התחברנו אליהם ודיברנו ולבסוף הם הציעו לנו לנסוע איתם למחרת בבוקר לנאקו. לנו זה הסתדר בדיוק אז כמובן שקפצנו על ההצעה.

יום 4 קלפה - נאקו - טאבו

קבענו עם המשפחה החמודה בשעה 07:30 אז כמובן שאנחנו כמו ישראלים טובים הגענו בשעה שקבענו .. אבל הם אחרי א.בוקר הגיעו ב09:00 . יצאנו לדרך (ראינו את האוטובוס שהיינו אמורים לעלות עליו כך שבוודאות יש אוטובוס לנאקו מרקונג פיו). התחלנו את הנסיעה שהייתה מדהימה בצורה בלתי רגילה, תוך כדי הדרך ממש רואים איך הטבע הופך למדבר וצבעי הירוק הופכים לחום לבן. הגענו לנאקו (שם חשבנו לישון בהתחלה) כפר אותנטי ביותר עם ממש מעט תושבים, נמצא בגובה 3600 מטר, ישנו אגם קטן ומקסים במעלה הכפר ומקדש מרשים.
המשפחה המשיכה לטאבו אז קפצנו על ההזדמנות (כי לא ראינו סיבה להישאר לילה בנאקו) ונסענו איתם עד לטאבו.
הדרך לטאבו מתחלקת לשתיים, בהתחלה נוסעים על כביש איכותי מאוד עם שני נתיבים, עוברים בנאקו פס (3800) ומשם הדרך הופכת לדרך משובשת והנסיעה לוקחת הרבה זמן אם אין רכב 4×4.
לפעמים קורה שנופלים סלעים מהצוקים מעל הכביש והוא חסום עד שמזיזים אותם כך שיצא שחיכינו 3 שעות באמצע הדרך עד שיפנו את הסלע.
בדרך לטאבו המשפחה ההודית החליטה למצוא מקום לישון קצת מחוץ לעיר והציעו לנו להצטרף אז מצאנו גסט האוס garden view home stay מרשים מאוד ב 1200 רופי כולל ארוחת ערב ובוקר והיינו מבסוטים.

יום 5 טאבו - קאזה

יצאנו בשעה 09:00 אחרי ארוחת בוקר הודית (פרנטה עם חמאת בוטנים וריבה) נסענו עד לטאבו כ20 דקות נסיעה. החלק הזה בעמק ספיטי הוא מהיפים שיש בדרך, במקביל להרים הענקיים שיש מסביב ישנם כפרים ירוקים שמכסים את העמק עצמו, מראה שלא יצא לי עדיין לראות בחיים.
בטאבו עצרנו במנזר בודיסטי מדהים, יש הטוענים שהוא העתיק ביותר בהודו ( בן 1000 שנה). בעייני שווה עצירה ממש אם עוברים באזור טאבו.
בדרך ראינו שוב פעם את האוטובוס שנוסע מטאבו לקאזה וגם שמענו על חברה שנסעו עליו אז זו גם אפשרות ולא רק טרמפים. המשכנו בנסיעה עד לקאזה. (בדרך עברנו מתחת לדנקר - המקובל הוא לרדת בתחנה הזאת מהאוטובוס ולעלות בטרמפים למעלה לעיר אך אנחנו החלטנו להמשיך לאקזה ולחזור יום למחרת רק לטיול יום).
הגענו לקאזה, עיירה קטנה ומתויירת מאוד (בעיקר על ידי הודים עם אופנועים). ישנם המון מקומות לינה בעיירה והמון מקומות לאכול, המחירים הם בהתאם לזה שזו עיירה תיירותית מאוד.

יום 6 - 8 מבסוטים בקאזה

עיירה נחמדה למדיי, מצאנו עניין בשקט שיש באזור הזה בספיטי ולכן החלטנו להישאר כמה ימים , מצאנו גסט האוס מעולה ב 800 רופי (sachen kunga nyingpo) עם כל מה שצריך ממש בקרבת המיין באזר. אכלנו כמעט בכל הימים באותה דבה מעולה (poonam) שאני ממליץ עליה מאוד.
ביום הראשון צאנו לטיול יום נחמד באזור הנהר שמתחת לכפר עם פירות טובים שקנינו בשוק בעיירה.
ביום השני טפסנו טרמפים לדנקאר (כפר מדהים ביופיו שנראה כאילו יצא מסט של משחקי הכס) ובילינו יום שלם בהסתובבות שם.
ביום השלישי לקחנו מונית עם עוד חבר ב1200 רופי לבן אדם לכלל הכפרים שנמצאים באזור (langza, hikkim, komic, key, kibber, chichim bridge) יצאנו ב09:00 בבוקר וחזרנו ב 17:00 מבסוטים לאללה אחרי יום חוויתי ומלא בנוף מדהים, הכי אהבנו את key monastery שהיה מיוחד במינו ומדהים לראות את חיי הנזירים כל פעם מחדש, הגענו ב14:00 למנזר ואפילו זכינו לראות תפילה ולעשות מדיטציה באחד מהחדרים במנזר. Komic הכפר הכי גבוהה בעולם שמחובר לכביש הייתה חוויה מיוחדת במינה, בעיקר כי הגובה שלו הוא 4600 מטר.

יום 9 קאזה - צ'אנדרטל

קמנו מוקדם לארוחת בוקר שווה ביותר בדבה הקבועה ויצאנו לדרכנו לכיוון chandertal lake. הלוקל יוצא בשעה 05:00 בבוקר כי הוא נוסע עד מנאלי אז החלטנו ללכת על בטוח ולתפוס טרמפים. אחרי שעה בערך הצלחנו למצוא טרמפ מהתחנת דלק של קאזה עד לכניסה למסלול לכיוון chandertal. הדרך הייתה מדהימה והשיא שלה הוא כאשר עוברים בפס kunzum la, בין המקומות היפים שיצא לי לראות במהלך הטיול שלנו. משם ירדנו בצומת שמובילה ל chandertal. גם שם הצלחנו למצוא טרמפ עם שתי בנות חמודות וג'יפ עד לאגם. יש שיסכימו ויש שלא אבל chandertal lake הוא אחד המקומות היפים שיצא לי לראות בהודו , המראה של הכחול באגם עם ההרים המושלגים והירוק מסביב פשוט מדהים. החלטנו ללכת לישון במחנה אוהלים שנמצא מתחת לאגם. חוויה שמאוד נהננו ממנה, המחיר קצת יקר (1000 רופי) לאוהל קטן עם ארוחת ערב ובוקר, והיה קר מאוד מאוד בלילה . אבל הנוף והחוויה שווה כל רופי.

יום 10 צ'אנדרטל- מנאלי

קמנו בבוקר למראה עיירת האוהלים הנהדרת. אכלנו בוקר ויצאנו לדרך. הצלחנו למצוא טרמפ עם חבורת תיירים הודים שנסעו מהאגם עד למנאלי במיניבוס, כמו מתנה משמיים הם הגיעו ויצאנו איתם לדרך. מעבר לכך שהדרך מרשימה ביופיה חשוב לציין שזו דרך 4×4 ואין מחלוקת על כך, מיניבוס לא צריך ולא נועד לעבור בדרכים כאלו. אחרי מאבק ממושך ,הרבה רוורסים והמון המון אבק הגענו למנאלי. 8 שעות נסיעה !! שרובה עברה ב 20 קמ"ש.
בדרך עברנו במנהרה החדשה שמחברת בין הכביש שעולה ל - לה לעמק של מנאלי, חוויה נחמדה עם בעיקר הרבה פיח בריאות.

טיפים

  • לשאול יותר מבן אדם אחד את השאלה ..
  • שווה מאוד לצאת לנסיעות עם משהו לאכול ולשתות, אף פעם אין לדעת כמה זמן זה באמת יקח.
  • תמיד לבדוק יותר מגסט האוס אחד.
  • בריקונג פיו, נאקו וקאזה יש קליטה לאייר טל.
  • בכלל המסעדות המערביות לאורך כל הטיול שלנו האוכל היה פחות טעים מהמסעדות המקומיות.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )