טרק לעמק הפרחים ולאגם הקדוש המקונד Valley of flowers&Hemkund lake trek

טרק יפה המשלב טבע יפיפה ותרבות סיקית

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתיולי-אוגוסט הפריחה העמק במלוא הדרה (אך גם יש מונסונים), אנחנו עשינו בספטמבר וגם היה גשום לעיתים

רקע והכנה

את הרעיון להגיע לעמק הפרחים קיבלנו לאחר קריאה על העמק בלונלי פלאנט.
העמק שהוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו מכיל בשיא פריחתו מאות סוגים שונים של פרחים. עונת הפריחה היא יולי-אוגוסט אך זו גם עונת המונסונים.
אנחנו הגענו לעמק בספטמבר מעט לאחר עונת הפריחה, אך בעצת הלולני פלאנט שטוען שטעות בידי מי שחושב שהעמק אינו שווה ביקור מחוץ לעונת הפריחה החלטנו להגיע אליו בכל זאת.
נקודת המוצא הנוחה אל העמק היא בדרך כלל העיר המתויירת רישיקש, ממנה סגרנו נסיעה באחת מהסוכניות בעיר. שלמנו 900 רופי לאדם בג'יפ של 9 אנשים.
הנסיעה הייתה לכפר/עיירה בשם Govindghat שם מתחיל הטרק, Govindghat מרוחקת 270 ק"מ מרישיקש.
נוסף לעמק הפרחים יש מקדש חשוב לסיקים (דת שרוב מאמיניה חיים בהודו) שלידו יש אגם.
הכפר Gangaria מהווה מעין בייסקמפ שממנו יוצאים לטיולי כוכב יומיים לעמק ולאגם.

יום 1: רישיקש-גובינדגט (יום נסיעה)

יצאנו לדרך בסביבות השעה 5:30 מרישיקש, הנסיעה ארכה 9 שעות.
בדיעבד לאחר נסיעה קשה אנו ממליצים לבקש ולהתעקש לקבל הבטחה מהסוכנות לשבת באמצע הג'יפ או מקדימה. אני וחברתי שיר, ישבנו בספסל האחורי עם עוד זוג סיקים שלאהתביישו למתוח עלינו את רגליהם ובצפיפות נוראית, חוויה שמומלץ להמנע ממנה.
חוץ מאיתנו ומזוג הסיקים היו עוד 5 ישראלים אותם פגשנו על הג'יפ. 3 צעירים בני גילנו ועוד 2 מבוגרים בסביבות גילאי

יום 2: גובינדגט-גנגריה (יום הליכה 1)

בבוקר עצרנו במסעדה ליד הגסטהאוס בו ישנו, אחד מחברי הקבוצה הסביר פיזית להודים במסעדה איך להכין חביתה ולחם קלוי עם עגבניה. לאחר שאכלנו ולקחנו איתנו גם סנדביץ' חביתה ארוז יצאנו לדרך.
גובינדגט נמצאת בגובה של 1828 מטר וגנגריה בגובה של 3049 מטר מה שאומר שביום זה הלכנו 13 ק"מ ועלינו 1221 מטרים בגובה.
מזג האוויר היה גשום לכן הסתובבנו עם מעילי גשם. למרות שכביכול המטרה היה ההליכה בעמק ובאגם וההליכה לגנגריה היא רק אמצעי הכרחי כדי להגיע אליהם, הדרך עצמה הייתה יפה.
בדרך לגנגריה יש המון קיוסקים/מסעדות דרכים בהן ניתן להצטייד במזון ובשתייה, אך הכלל שנכון לכל ימי הטרק ככל שעולים בגובה המחירים עולים.
אנחנו עצרנו פעמיים בדרך לשתות צ'אי ועשינו עצירה נוספת וארוכה יותר בכפר בשם Bhyundar לאחר הליכה של 10 ק"מ לארוחת צהריים שכללה אורז ודאל (תבשיל עדשים).
המשך הדרך ממקום העצירה לארוחת הצהריים הייתה קשה יותר באופן משמעותי. השיפוע היה תלול יותר ועלינו 570 מטר גובה ב-3 הק"מ הנותרים.
בדרך היו הרבה מנקי שביל שבקשו "בקשיש" מאיתנו ומעולי הרגל הסיקים, הודי שפגשנו הסביר לנו שהם מקבלים שכר מהממשלה, אז תרגישו חופשיים לסרב או לחלופין להציע מזון במקום.
את 5 הק"מ הראשונים ביום זה ניתן לעשות בג'יפ בתשלום למי שמעוניין ללכת פחות.
יש גם סוסים איתם ניתן להגיע לכל מקום בטרק חוץ מעמק הפרחים עצמו (כי כניסת בעלי חיים אסורה, זוהי שמורת טבע). אך מומלץ להמנע מלעודד את התופעה. ראשית, כי הם מוכים נמרצות ע"י העגלונים ההודים.
שנית, השביל מלא בצואת סוסים וחוץ מזה שצריך להסתכל טוב סטוב היכן דורכים גם ריח אוויר ההרים הופך להיות פחות צלול.
בגנגריה ישנו במלון צנוע בשם Sri Nanda Lokpal Hotel בו לנו לאורך כל השהות שלנו בגנגריה. חדר בסיסי בעלות של 500 רופי, יש גם חדרים מפוארים יותר גם בטווחי מחירים של עד 6,000 רופי.
יש אפשרות לקבל דלי מים חמים למקלחת בעלות של 50 רופי.
יום ההליכה לקח לנו 7 שעות בערך, חשוב לציין שקצב ההליכה הוכתב לפי הבנות שהלכו לאט בהרבה מהממוצע (והדבר לגבי זמני ההליכה שלנו שאפרט בהמשך נכון לכל שאר הימים).

יום 3: הליכה לעמק הפרחים (יום הליכה 2)

בסביבות 9:30 יצאנו לדרך לאחר ארוחת בוקר שכללה חביתה ופרטנה (מעין פיתה הודית עם מילוי של ירק) שהיו ספוגות בשמן בהגזמה יצאנו לעמק הפרחים.
מזג האוויר ביציאה היה יפה ושמשי.
ההליכה לגנגריה למרכז העמק אורכת כ-4 ק"מ ועליה בגובה של 570 מטרים לבערך גובה של 3,600 מטרים.
לאחר הליכה של כבערך חצי ק"מ ממקום הלינה שלנו הגענו לקופות הכרטיסים של העמק בהן נדרשנו לשלם 600 רופי כניסה לאדם, נמסר לנו שעלינו לצאת מהעמק עד 17:00 כי זו שמורת טבע והלינה בה אסורה.
אז אכן פרחים היו ממש מעטים בעמק ורק מסוגים בודדים אך נהננו מנוף משגע של העמק, הרים מושלגים מסביב. בנוסף, נהננו מהגוון האדום של העלים בתחילת השלכת ומבעלי החיים שבעמק והכי חשוב נהננו מהשקט ומכך שהעמק היה כמעט רק שלנו הוא היה כמעט ריק לחלוטין ממטיילים אחרים.
במרכז העמק, עשינו הפסקת אוכל ארוכה שכללה בעיקר צנימים ארוזים וטחינה.
יצאנו מהפארק חזרה בסביבות 16:30.
למרות שעל הנייר היום הזה אמור להיות קליל יותר, לרובנו ההליכה הייתה לא פשוטה כלל. ייתכן שהסיבה שהשביל המרכזי והברור (וכנראה גם היחיד בפארק) היה בנוי מאבנים שהרגישו כמו סכינים תחת סוליות הנעליים שלנו. או אולי הגשם המעיק שתפס אותנו במרכז העמק.
כשחזרנו לגנגריה היה מקום שהקרין סרט דוקומנטרי קצרצר על עמק הפרחים בשעה 17:00 הוא היה מעט משעמם לטעמנו.
לאחר ארוחת הערב נפרדנו מהזוג המבוגר יותר שהחליטו לא לעלות איתנו יותר לאגם למחרת, אלא, לחזור לגובינדגט ומשם לרישיקש.

יום 4: האגם ומקדש Hemkund (יום הליכה 3)

קמנו מוקדם בבוקר אכלנו משהו קטן והתחלנו ללכת בשעה 7:15, ידענו שלפנינו הליכה של 5.6 ק"מ בלבד אך גם עליה הגובה של 1500 מטרים בערך.
מזג האוויר שיחק לטובתנו ואפילו היה מעט חם, כשהתחלנו להתקרב למעלה היו ערפילים שממש עברו דרכנו והותירו לנו שדה ראיה פנוי של אולי 20 מטרים קדימה.
גם ביום זה עצרנו במסעדה לשתות צ'אי בדרך.
העליה למעלה לא הייתה קלה כלל אך הרגישה נעימה יותר מההליכה בעמק הפרחים היום הקודם.
כק"מ אחד לפני הסוף השביל מתפצל להמשך שביל ולמדרגות, אנחנו בחרנו במדרגות.
אחד מהמוני עולי הרגל הסיקים אמר לנו שמדובר ב500 מדרגות אך כנראה שיש בערך 600 מדרגות.
כשהגענו למעלה התאכזבנו לגלות מקדש מכוער נורא, למזלנו האגם היה חביב.
הסתובבנו במתחם וראינו שיש מעין בית תמחוי שמחלק לכולם צ'אי חם ודאל (תבשיל עדשים) עם גריסים אכלנו ושתינו והשארנו תרומה. בזמן האוכל בקשו להצטלם איתנו (בעיקר עם הבנות) עשרות עולי רגל סעקים שונים ל"סלפי" איתם.
גילנו שמתקיים באותו היום (ואולי בכל יום, אין אני יודע אם זה היה יום מיוחד או עוד יום שגרתי) מופע של סיקים ונשארנו לצפות בו.
בדרך למטה עצרנו לשוחח עם סיקי שנסה להסביר לנו קצת על הדת שלהם.
הגענו חזרה לגנגריה בסביבות השעה 17:00.

יום 5: גנגריה-גובינדגט (יום הליכה 4)

ביום הליכה זה זכינו שוב למזג אוויר שמשי והיה חם. יצאנו ב-9:30 חזרנו את אותה הדרך אותה הלכנו ביום הההליכה הראשון.
לקחנו את הזמן בכוןנה כי לא רצינו להגיע מוקדם מידי לגובינדגט המשעממת.
הפעם בניגוד ליום הראשון בו הצטנפנו בתוך השכמיות והמעילים עצרנו לצלם יותר את הנוף ואף נתקלנו בלהקת קופי לנגור אפור.
לגובינדגט הגענו בסביבות השעה 17:00.
הפעם ישנו בגסטהאוס בשם Bharat בעלות של 400 רופי לחדר.

יום 6: גובינדגט-רישיקש (יום נסיעה)

קמנו מוקדם כי ידענו שיוצאים ג'יפים חזרה לרישיקש בסביבות השעה 5:00.
הלכנו למתחם שבו הוריד אותנו הג'יפ ביום בו הגענו לגובינדגט חיכנו שם מספר דקות עד שהגיע ג'יפ.
אחרי החוויה המפוקפקת בדרך הלוך החלטנו לשלם יותר ולסגור ג'יפ רק ל-5 אנשים.
החישוב מתבצע לפי 600 רופי לנוסע כפול 9 נוסעים, 5,400 רופי שהתחלקו בין 5 אנשים.
הנהג היה מצויין וזהיר ועצר במסעדות מעולות בדרך אז החלטנו להשאיר לו טיפ של 300 רופי בסוף הנסיעה לרישיקש (שארכה בסביבות 9 שעות).

טיפים

  • אל תחששו לבקר בעמק מחוץ לעונות הפריחה הוא יפיפה (רק לוודא שמזג האוויר עצמו טוב לפני)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )