טרק של ארבעה ימים מלה לעמק הנוברה (Leh - Nubra Valley)

מסלול יפה של ארבעה-חמישה ימים שמתחיל מכפר בסמוך ל-Leh ומסתיים בעמק הנוברה המדהים.

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתיולי-אוגוסט. אפשר לעשות את הטרק גם בחודשים מוקדמים/מאוחרים יותר, מומלץ לבדוק את מצב העבירות של הפאס אצל סוכנויות טיולים בLeh.

על הטרק

הטרק מלה (Leh) לעמק הנוברה (Nubra Valley) הוא טרק שנסתר מעיני רוב התיירים שמגיעים ללדאק, למרות שהוא מכיל נופים מהיפים שראינו בלדאק והוא גם קצר יחסית לטרקים אחרים פופולריים יותר.
את הרעיון למסלול קיבלנו מחבר שטייל כמה שנים קודם בצפון הודו וסיפר שהפאס היה חסום כשהוא רצה לעשות אותו ביוני.

הטרק למעשה מתחיל מכפר שנקרא Murobok שנמצא כ-25 ק״מ מ-Leh.
בטרק יש פאס אחד - Lasermu La והוא בגובה של כ-5,550 מ׳. אפשר לעשות את המסלול בשני הכיוונים, יתרונות וחסרונות לכל אחת מהאופציות:
* אם אתם כבר מאוקלמים לגובה, אחרי טרק בגבהים, אין בעיה לעשות הטרק מ-Murobok ל-Hunder. אחרת, כדאי לעשות את הטרק הפוך בגלל שהעליה יותר מתונה ומאפשרת הסתגלות נוחה לגבהים.
* הפרמיט שמקבלים לנוברה תקף לשבוע מיום ההנפקה, אם רוצים להישאר יותר מיומיים-שלושה בעמק, כדאי להתחיל מהנוברה אחרי השהייה. מצד שני, ממש כיף לעשות את המנוחה של אחרי הטרק בנוברה.
*את המסלול מ-Hunder ל-Murobok קשוח מאוד לעשות ב-4 ימים , צריך לפחות 5.
מתוך 3 הלילות בטרק אפשר לעשות רק לילה אחד ב-Home Stay ולכן חייבים לסחוב אוהל ואוכל ל-3 ימים.

רמת קושי

למרות הפאס הגבוה והקרחון שצריך לחצות ישר אחריו, רוב הטרק אינו מאוד קשה אך דורש כושר וניסיון טיולים בסיסי.
אחרי יום הטיפוס לפאס שהוא הקשה ביותר, הולכים יומיים בירידה מתונה.
השביל ברור כמעט לכל אורך המסלול, במקומות בהם אי אפשר לראות את תוואי השביל קיימים רוג׳ומים ברורים.

דרכי הגעה לטרק

כאמור, הטרק מתחיל בכפר Murobok. זהו כפר קטן שנמצא מעל כפר מעט גדול יותר שנקרא Phiang. אנחנו הגענו לנק׳ ההתחלה במונית שהזמנו דרך הסוכנות של טאשי - מחיר 1020 רופי.
לגבי תחבורה ציבורית, יכול להיות שיש ל-Phiang, אנחנו לא בדקנו. ל-Murobok סביר להניח שאין.

היום הראשון

יצאנו מ-Leh בשעה 10:00 והגענו ל-Murobok בשעה 10:45.
השביל מתחיל בנק׳ בה נגמר הכביש היחידי שעולה לMurobok, את תחילת ההליכה מעט אילתרנו בין השדות של הכפר ובערך לאחר כ-חצי קילומטר נותר שביל אחד ברור עליו צריכים ללכת.
בשלב כלשהו מתפצל שביל ההליכה ל-2 שבילים: שביל עליון שעובר ברמה שמעל הנחל ושביל תחתון שהולך ממש לצד הנחל. כשאנחנו טיילנו הייתה עוד קבוצת מטיילים מאורגנת עם סוסים ומדריך, ראינו שהמדריך הולך בשביל התחתון והסוסים בשביל העליון, אז עקבנו אחריהם.
שני השבילים חוברים חזרה בשלב די מאוחר של ההליכה כשהשביל התחתון נהיה כבר מאוד לא נוח ועובר בעיקר בין בולדרים.

אנחנו חתכנו מהשביל קצת לפני החבירה וגילינו שהשביל העליון הרבה יותר נוח להליכה וכדאי לעלות אליו כבר בשלב מוקדם יותר.
לאחר כ-6 ק״מ חובר לנחל המרכזי עוד נחל מצד שנמאל, זהו הוואדי בו צריך לפנות שמאלה והשביל ממשיך בתוכו עד לעליה לפאס.
בנקודה זו צריך לשים לב שברגע שמגיעים לנחל הזה, צריך לחצות אותו, לטפס על הגדה הצפונית של ורק אז השביל מתחיל לטפס במעלה הנחל.

אנחנו סיימנו את היום באזור מעולה להקמת אוהל עם מרבדי דשא מישוריים שמרוחק כ-700 מ׳ מהבייס קמפ, בו לרוב חונות קבוצות המטיילים המאורגנות.
בבייס קמפ אין שום דבר מיוחד, רק כמה אזורים טובים ללינה, אך לינה בו עדיפה בגלל שהוא מקצר את יום הטיפוס לפאס.

היום השני

אחרי לילה קפוא בו הנחל קיבל שכבת קרח של כ-ס״מ וחצי, התחלנו את העלייה לכיוון הפאס.
נק׳ הלינה שלנו הייתה בגובה של כ-4900 מ׳ ונשאר עוד כ-650 מ׳ לטיפוס.
השביל מתחיל בהליכה לאורך הנחל בגדה הימנית ומעט אחרי נק׳ הבייס קמפ, מטפס על הגדה השמאלית וממשיך לאורכו, הדרך מסומנת היטב ברוג׳ומים ואם מסתכלים טוב אז לא צריכה להיות בעיה עם הניווט.
הנוף לאורך כל היום מדהים עם מספר קרחונים שנחשפים לאט לאט ככל שמתקדמים.

החלק התלול של העלייה לפאס מתחיל ברגע שהשביל פונה ימינה מהנחל המרכזי ומתחיל לטפס על הר שנמצא ממול קרחון. הפאס עצמו הוא מהיפים שראינו בלדאק וייחודי בכמות הקרחונים שמקיפים אותו.
אחרי הפסקה של כחצי שעה התחלנו את הירידה לכוון הבייס קמפ הצפוני.

ההליכה בחצי השעה הראשונה שאחרי הפאס היא על קרחון. כשאנחנו טיילנו הייתה שכבת שלג דקה שעזרה לא להחליק ולא היה צורך בקרמפונים, בזמנים אחרים יכול להיות שזה כן יהיה נחוץ ולכן כדאי לנסות להשיג מידע מראש על מצב הקרחון.
על הקרחון עצמו אין סימונים לאן ללכת אבל זה לא ממש משנה כי בסופו של דבר השביל מופיע שוב אחריו לצד הנחל בגדה המזרחית.
את היום סיימנו בשעה די מוקדמת (15:00) בבייס קמפ הצפוני שגם הוא פשוט משטח דשא נוח לאוהלים לצד הנחל.

היום השלישי

את כל היום הולכים בירידה מתונה לצד הנחל באותו הוואדי ולכן אין הרבה מה להרחיב על היום הזה, יום פשוט לניווט וגם ההליכה די קלה.
בדרך ראינו חיה חמקמקה שנקראת וויזל, אחרי כמה ניסיונות כושלים לצילום הצלחנו לתפוס תמונה אחת טובה לזיהוי, גם מרמיטות רבות צצות לאורך כל הדרך.

אנחנו סיימנו את היום באזור שנקרא במפה Sniamo Sumdu שהוא אחלה מקום להקמת אוהל.
אם רוצים לישון בHomestay אפשר להמשיך עוד כ-45 דקות ההליכה עד לכפר הראשון בסדרת הכפרים של היום הבא שנקרא Brog Yogma - כפר יפהפה במיקום מושלם!
כשעברנו שם ושאלנו אם יש להם Homestay הם אמרו שיש, למרות שלא ראינו איזשהו שלט שמרמז על כך.

היום הרביעי

זהו יום הליכה ארוך של כ-21 ק״מ.
התחלנו את היום בשעה מוקדמת במטרה להספיק להגיע ל-Hunder בשעה נורמלית כדי להתארגן ואולי למצוא הסעה לTurtuk (מה שהתברר בדיעבד כבלתי אפשרי).
החצי הראשון של היום הוא הליכה בין כמה כפרים קטנים ופסטורליים שמוקפים בשדות חיטה וגידולים שונים. אם מוצאים Home Stay באחד הכפרים האלה זאת יכולה להיות חוויה מעניינת כי לכפרים אלו כמעט ולא מגיעים תיירים.
בכפר הראשון שברצף הכפרים חוצים את הנחל באמצעות גשר ומיד צריך לטפס למעלה אל השביל שמוביל לכיוון Hunder (סוג של Highway לסוסים וחמורים בין הכפרים). אם לא בטוחים איפה השביל כדאי לשאול את המקומיים שידעו להכווין.

אל הכפר האחרון ברצף מגיע שביל עפר עליו יכולים לנסוע רכבים ושם גם ראינו Home Stay מסודר עם שלט גדול שקשה לפספס. מפה מתחילה ירידה ארוכה על שביל העפר עד ל-Hunder.
כשאנחנו הלכנו לא עבר אפילו רכב אחד ולכן עצם ההליכה על שביל ג׳יפים לא הפריעה לנו, הנוף יפה מאוד.

השביל בסופו של דבר חובר לכביש הראשי של עמק הנוברה, בסמוך לגשר. בהתחלה לא הבנו כל כך איפה בדיוק Hunder נמצאת כי לא רואים אותה כל כך מהכביש והבתים מתחבאים בין העצים.
כדי להיכנס אל הכפר צריך לחצות את הכביש ולעקוף סוג של מבנה ציבורי (לא היינו בטוחים מה מהותו, נראה משהו בודהיסטי), לרדת במדרגות בטון אל שביל צר שמתפתל בין בתים ולפנות ימינה ברגע שמגיעים לכביש שחוצה את היישוב, שם כבר רואים שלטים רבים של גסטהאוסים ומסעדה יחידה די מוצלחת.

כאמור, מטרתנו הייתה להגיע לכפר Turtuk שנמצא בקצה עמק הנוברה, בסמוך לגבול עם פקיסטן. כשהגענו לhunder הבנו שאין שום אפשרות לצאת מהכפר כי אין מוניות ולכן החלטנו להעביר את הלילה ולצאת בבוקר בטרמפים ל-Diskit ומשם לקחת מונית משותפת ל-Turtuk.
המוניות מ-Diskit ל-Turtuk יוצאות רק בשעות הצהריים (סביבות 13) מה-Taxi Stand ולכן לא כדאי להגיע מוקדם מדי לשם, כי אין שם מה לעשות.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )