טרק מלה לנוברה ואלי

4 ימים ו-4 לילות מהכפר מירובוק שליד לה להונדר שבעמק הנוברה

גם להודו חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולAugust 2018
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתיולי עד ספטמבר

רקע

עמק הנוברה נמצא צפונית לעיר לה.
הדרך המקובלת להגיע לעמק היא בג'יפ, אך אנו בחרנו לעשות את הדרך לעמק בטרק.
הטרק משלב נופים מדבריים עם קרחונים ופסגות מושלגות וכולל לינה באוהל פרט ליום אחד בו ניתן לשהות בהום סטיי מה שהופך אותו להרבה פחות מתוייר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

התאקלמות לגבהים

מכיוון שההליכה ביום הראשון היא מגובה 4000 מטר לגובה 4900 מטר כשהעיר לה ממנה יוצאים היא בגובה 3500 מטר, החלטנו שנשנה מעט את המסלול על מנת שיתאים בגבהים לעלייה הדרגתית כדי שלא נחטוף מחלת גבהים. החלטנו שנצא מלה לכפר הראשון מירובוק - ממנו מתחיל הטרק, נישן בכפר לילה ורק למחרת נצא למסלול ולא נגיע עד לבייס קאמפ אלא נעצור לפני עד מקסימום גובה 4800 מטר. זאת מתוך ידיעה שכבר עשינו טרקים בגבהים וכבר עשינו קפיצות כאלו בגובה - אם לא, אנו ממליצים לחלק את העליה לפאס ל3 ימים במקום יומיים על מנת להסתגל לגבהים בקלות או לחילופין להתחיל את הטרק מהצד השני ב5 ימים.

יציאה מleh

יצאנו בשעה 15:30 מלה, מהסוכנות של טאשי - ממנה גם השכרנו קראמפונים להליכה על הקרחון ובה השארנו את יתרת הציוד שלנו. לפני שיצאנו מלה דאגנו לאכול צהריים ולקחת איתנו ארוחת ערב ארוזה כדי שלא נצטרך לבשל. הגענו למירובוק ב16:30 ולאחר שהבנו שאין homestay בכפר הקמנו את האוהל שלנו במשטח שאליו הפנו אותנו המקומיים בגובה 4060 מטר. הכנו תה והצענו למקומיים שעבדו על החומות של הכפר בקרבתנו וכך מצאנו מקומית שהסכימה לתת לנו ארוחת בוקר בתשלום (זאת לאחר שיחת טלפון לבנה שיתרגם בינינו).
לאחר שקבענו איתה שב08:00 ניפגש לארוחת הבוקר, פנינו לאוהל שלנו ,אכלנו את ארוחת הערב הארוזה מראש והלכנו לישון.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום טרק 1

לאחר שאכלנו ארוחת בוקר אצל המקומית שכללה צ'אפאטי, קערת ירקות מבושלים וכוס חלב חם יצאנו ב09:00 לעבר המחנה הראשון. היציאה מהכפר היתה מעט לא ברורה בגלל החומות שהם בונים סביב השדות ולכן התחלנו ללכת על השביל התחתון. מכיוון שידענו מראש שהשביל העליון יותר נוח, מהר מאוד פשוט מצאנו מקום נוח לעלות עד שהגענו לשביל העליון שהוא ברור יותר ונוח יותר.
בצהריים הגענו לנחל אותו צריך לחצות - בעלי הצליח עם הנעליים וכמובן שכשניסיתי את מזלי החלקתי והרטבתי את הנעליים והמכנסיים עד גובה הברקיים - לכן כדאי מראש לעבור לסנדלים אם אתם לא בטוחים. זה לא היה נורא כי מזג האוויר היה טוב ובמחנה הנעליים התייבשו.
לאחר חציית הנחל השביל עולה לגדה השניה ומסומן היטב ברוג'ומים.

המשכנו במעלה העמק עד שראינו אוהל ורוד של איש סוסים והחלטנו שבקרבתו נקים גם אנחנו אוהל. תחילה שבאנו להקים אוהל איש הסוסים הזהיר אותנו ממפולות אבנים והציע לנו להזיז את האוהל לקרבת האוהל שלו. נעיננו לעצתו ומיקמנו את האוהל במרכז העמק במקום מורם מעט ומוגן מפני מפולות אבנים. המחנה היה כק"מ לפני הבייס קאמפ ובגובה 4780 מטר. איש הסוסים הציעה לנו תה והאם נרצה תפוחי אדמה מיץ מנגו וביצים קשות כארוחת צהריים ארוזה למחרת - הסכמנו להצעה בשמחה ופנינו למילוי מים והכנת ארוחת הערב שכללה בריאני - אורז הודי עם ירקות ולאחר מכן הלכנו לישון.

יום טרק 2 - חציית הפאס

בבוקר התעוררנו מוקדם מתוך כוונה לצאת מוקדם לפאס. לאחר התארגנות וקבלת הארוחת צהריים מאיש הסוסים הודנו לו ויצאנו למסלול ב07:15.
לאחר כ40 דקות חלפנו על פני הבייס קמפ ולאחר עוד כחצי קילומטר פגשנו קבוצה מאורגנת שעושה את המסלול בכיוון ההפוך וישנו במחנה גבוה יותר.

בערך ב08:30 חצינו את הנחל והמשכנו על השביל המטפס על הגדה השניה. השביל ברור והיכן שהקרקע הופכת לסלעית הוא מסומן היטב ברוג'ומים. לאורך השביל יש מספר פלגי נחל שצריך לחצות וכשהמסלול מתחיל להתעקל ימינה מתחילה העלייה הרצינית לפאס. במהלך העליה תפס אותנו ברד שנמשך כשעה וכשהגענו לפאס בצהריים לאחר הליכה איטית מאוד מותשים מהגובה ומהמשקל של התיקים, זכינו למזג אוויר בהיר. עשינו הפסקה לארוחת צהריים, צילומים ומנוחה. לבשנו את הקרמפונים ובשעה 15:00 התחלנו את הירידה על הקרחון. בשלב מסויים הקרחון מכוסה באדמה וכששכבת האדמה הייתה מספיק עבה - הורדנו את הקרמפונים והמשכנו בנעליים.

השביל באיזור הזה מעט לא ברור ופשוט המשכנו עד שראינו רוג'ומים ואת המשך השביל. משם הירידה היתה יחסית קלה וברורה עד שהגענו לבייס קאמפ ב17:30 בו מצאנו קבוצה מאורגנת גדולה מאוד עם מספר רב של אוהלים.
לערב הכנו לעצמנו פסטה ברוטב עגבניות מהיר ומותשים הלכנו לישון מוקדם מאוד.

יום טרק 3

לאחר היום הקשה של אתמול החלטנו שנתחיל את היום ב08:30. לאחר התייעצות עם המדריך המקומי של הקבוצה שישנה במחנה החלטנו שנלך על השביל המסומן היטב שהיה בגדה המזרחית של הנחל על אף שהגי פי אס הראה שהמסלול הוא בצד המערבי. לאורך הדרך השביל ברור מאוד ומסומן היטב ברוג'ומים היכן שהמסלול עובר על מסלעה. לאורך הדרך ראינו רוג'ומים גם בגדה השניה המעידים שגם שם יש שביל, אך אין לנו מושג מה טיבו והאם הוא נוח. לאורך הדרך מצאנו כפר שכלל 3 בתים של רועי צאן והרועה שהיה שם הזמין אותנו להיכנס והציע לנו תה. הופתענו לגלות שמדובר בתה לדאקי שהוא פשוט תה שחור מלוח. בנימוס החזרנו את הכוסות המלאות - חלקנו איתו עוגיות והמשכנו בדרכנו.
לאורך השביל יש מספר מקומות טובים להקים בהם אוהל, אך אנחנו החלטנו שנגיע לכפר הראשון על מנת לישון בhomestay ועל מנת לקצר את היום הבא.

לאחר הליכה ממושכת בשביל יחסית נוח ראינו מרחוק את הכפר hunder dok וכשאיבדנו את השביל הלכנו ישירות לשער שמוביל לכפר. לאחר מעבר השער ישנו שביל עם חומות נמוכות של אבנים משני צידיו המגיע עד הכפר. לא ראינו שלטים של הום סטי ולכן החלטנו שלא נפנה לבתים הבודדים ונמשיך ללב הכפר ששם יש סיכוי גבוה יותר למצוא מקום.

הכפר היה מעט שומם ולכן באחד הבתים שהיה נראה גדול ועם דוד שמש פשוט קראנו פינה שלום בתקווה שמישהו יענה ונשאל אותו. לשמחתנו יצאה לעברנו אישה טיבטית קטנה וכששאלנו אם יש הום סטי היא אמרה שנוכל להישאר אצלה. כששאלנו מה המחיר היא אמרה שאין צורך בכסף ושנוכל להישאר. מיד היא בישרה לבעלה שעבד בשדה על 2 האורחים הבלתי צפויים.

Homestay

כשנכנסנו לבית הכניסו אותנו לחדר המיועד למטבח וסלון יחד ומיד הציעו לנו תה - שהפעם היה רגיל ומתוק. החלטנו שאין לנו יותר צורך באוכל שאנו סוחבים ולכן נתנו להם את כל השאריות שכללו מגוום ירקות טריים, אורז, פסטה, ריבה וקוואקר. בנוסף שאלנו אם נוכל לקבל ארוחת בוקר וצהריים ארוזה בתשלום והם נענו בחיוב. החלטנו שנשלם להם 2000 רופי בעבור האירוח והארוחות ונראה שהם היו מרוצים מאוד מהתשלום ומשאריות האוכל שנתנו להם.

כששאלנו על מקלחת הופתענו לגלות שיש דלי עם מים חמים אבל את המקלחת עצמה עושים ליד הנהר ואין חדר המיועד לכך. לכן מצאנו עצמנו בתחתונים ליד הנחל של הכפר מתקלחים בדלי אחד יחד שנינו - חוויה מיוחדת במינה. התלבשנו בבגדים יבשים מתחת למגבת הבודדה שהבאנו איתנו כל אחד בתורו ועלינו חזרה לבית. בעל הבית הכין לארוחת הערב מומו וזכינו ללמוד איך מכינים את המאכל הטיבטי הטעים.
בערך ב20:00 המומו והרוטב היו מוכנים ובסיומם הציעו לנו כוס butter tea לאדקי - בגדול זה צ'אי בטעם חמאה מלוחה מעט (לא התחברנו מאוד..)

את התה הזה מכינים בעזרת גליל ארוך עם ידית אליו שופכים תה שחור, חמאה וקצת מלח ובעזרת הידית עושים תנועה הדומה לחביצת חמאה ולבסוף שופכים את הנוזל לסיר ומחממים.
שאלנו את בעל הבית מתי ארוחת הבוקר ומתי צריך לקום והוא ענה לנו שב6 כדי שנוכל לאכול ב06:30 ולצאת ב07:00. הוא הוסיף שהוא יכנס לחדר שלנו באיזור 05:00 בבוקר שהרי זה המטבח והוא צריך להכין לנו את האוכל וכמובן שזה לא הפריע לנו. הוא ואישתו החליפו מצעים למזרונים ונתנו לכל אחד מאיתנו כרית ו2 שמיכות עבות וכך הלכנו לישון.

יום טרק 4

לאחר ארוחת הבוקר שכללה צ'אפאטי, ביצה קשה, יוגורט ותה יצאנו לדרכנו ב07:00 כשאנו מודים לבעלי הבית על האירוח החם והנפלא שקיבלנו.
ההליכה מתחילה בירידה מהכפר לעבר גשר אותו חוצים ומיד השביל מטפס לגדה השניה ומשם ממשיך במישור. לאחר כ10 דקות הליכה על השביל בגדה השניה מצאנו בית עם שלט המעיד על הום סטי רשמי. לא ביררנו פרטים אלא רק צילמנו את המקום והמשכנו בדרכנו. השביל חולף על פני מספר כפרים ולא עובר דרכם. לאחר מספר כפרים ישנה ירידה לגשר החוצה את הנחל ומיד אחריו עליה  לכפר האחרון והקטן מאוד שבו השביל הופך לכביש כורכר. שאלנו האם יש מוניות ונעיננו בשלילה ולכן התחלנו ללכת על שביל הג'יפים לעבר הונדר. הכביש היה די רק למעט 2 מכוניות מספר מקומיים ופרה.

ב12:00 עשינו הפסקה לאכול את ארוחת הצהריים הארוזה וקצת לאחר שהמשכנו תפס אותנו גשם קל שליווה אותנו כמעט עד הונדר. לבסוף ב13:00 הגענו לכביש הראשי אותו חצינו ולאחר הכוונה ממקומי שעבר במקום הבנו שצריך לרדת למטה ולפנות שמאלה. המשכנו על שביל בטון לצד נחל בין המון עצים, שהזכיר מעט נוף קיבוצי עד שהגענו לבית גדול וחדש מוקף גינה יפיפיה ושאלנו האם יש הום סטי. ענו לנו להגיע מן הצד השני - כלומר להמשיך בדרך ולפנות שמאלה. שם מצאנו את milkyway guesthouse שהיה מרהיב ביופיו במבנה, בגינה ובחדריו החדשים. החדר עלה לנו 1000 רופי כשיש מקלחת עם מים חמים ושירותים בחדר ואפילו אינטרנט כשיש חשמל בערב. את הכביסה עשו לנו במחיר מצחיק של 100 רופי. הלכנו לאכול במסעדה היחידה בכפר (bonfire) שמציעה מגוון רב של מאכלים - ישראלי, הודי, איטלקי, טיבטי ועוד וחזרנו לנוח בגסט האוס.

אופציות להמשך

מהכפר הונדר ניתן לחזור ישירות ללה או להמשיך למספר ימים בעמק נוברה ואגם פאנגונג. אנחנו בחרנו להמשיך באמצעות תחבורה ציבורית וטרמפים לעמק נוברה ומשם ישירות ללה כשאנו מוותרים על הביקור באגם. על הכפרים נספר בסיפור נפרד.

טיפים

  • כדאי לקחת קרמפונים להליכה על הקרחון אם לא מנוסים
  • לשים לב להסתגלות האישית לגבהים ולתכנן בהתאם את מספר הימים למסלול

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )