ארונצ'ל פרדש

תקצירים על טיול בשבע האחיות

תאריך הטיול2017 M02
משך הטיול30 ימים
עונה מומלצתאוקטובר- פברואר

ארונצ'ל פרדש

ארונצ׳ל היא המדינה היחידה בה נדרש פרמיט על מנת להיכנס, משך הפרמיט הוא 30 יום והוא מוגבל אך מאפשר כניסה כמעט לכל האזורים במדינה. הכבישים בארונצ׳ל הרריים והדרכים רעות מאוד. לכן הנסיעה בהן היא איטית ולא לבעלי לב חלש (במיוחד נסיעות בתחבורה ציבורית). קחו בחשבון בתכנון של הימים שהמהירות הממוצעת היא 20 קמש והתחבורה טיפה יותר יקרה מאזורים אחרים בצפון מזרח.
פרמיט- הפרמיט ניתן ל30 ימים ואפשר להוציא אותו בגווהטי ישירות ממשרדי מדינת ארונצ׳ל או להעזר בכל סוכנות נסיעות באזור 7 אחיות.
הפרמיט עצמו עולה 50 דולר (נכון לינואר 2017) ומאוד פשוט להוציא אותו עצמאית בגווהאטי ללא עמלות כלל.
המשרד נקרא ארונאצ׳ל האוס (Arunachel House) והוא ממוקם בעיר התחתית של גווהטי, בדיספור. הוא יחסית קרוב לבית חולים שנקרא down town hospital משם אפשר לשאול על המקום (arunachel house). במרחק של 500 מטר בערך, בצד השני של הכביש לכיוון דרום.
נדרשנו להגיש צילומים של הדרכון והויזה, תמונות פספורט, למלא טפסים, ולשלם 50 דולרים. תוך 48 שעות הפרמיט חיכה לנו באימייל. אין צורך לחזור לשם שוב.
טיפים כלליים בקשר לפרמיט-
-כדאי לצלם כמה שיותר העתקים של הפרמיט כי בכל מעבר ובכל מלון יבקשו אותו ולא יחזירו (לפחות 20 עותקים)
-הפרמיט לא כולל אישורים לשמורות טבע
-למטיילים בודדים המחיר של הפרמיט יקר בהרבה
-חשוב לרשום בטופס לפרמיט את כל הערים שאתם רוצים לבקר ועוד קצת רק בשביל האפשרות לבקר ובנוסף לבדוק שהכל רשום על הפרמיט אחרת המשטרה המקומית תעשה לכם בעיות. מניסיון.

עמק זירו (ziro valley)

תחבורה- הגענו לזירו ישר מהאי מג׳ולי שבאסאם ולכן דילגנו על איטנגר (עיר הבירה של ארונצ'ל), בעיקרון אין בעיה להגיע מאיטנגר לזירו ישירות.
עלינו על המעבורת הצפונית שעלתה 20 רופי לכרטיס ומהחוף נסענו לעיר בשם לקימפור (North Lakhimpur) משם אפשר לעלות על סומו שיוצאים לזירו כל שעה עד 12 בבוקר. אם פספסתם תוכלו לנסות לתפוס אוטובוס מקימין(Kimin) לא רחוק מלקימפור.
לינה- אנחנו בילינו את הלילות בכפר בשם האפולי(Hapoli) שהוא הכפר המרכזי והגדול בעמק זירו. שהינו במלון בשם סיטי הוטל והיה חדר מפנק וגדול שמתאים ל4 ב700 רופי ללילה. כולל מים חמים(!).
אטרקציות-
טאלי ואלי- שמורת טבע שאמורה להיות נחמדה נמצאת במרחק 17 קמ מהאפולי. אנחנו הלכנו לשם ברגל וכשהגענו התברר לנו שצריך פרמיט מיוחד מהForest Department בהאפולי ולא נתנו לנו להיכנס בשום אופן. לכן שימו לב שאתם סוגרים את המינהלה המטופשת הזו לפני היציאה. בכל אופן ההליכה כיפית ופסטורלית.
סיבוב בכפרים באזור- ישנם המון כפרים במרחק הליכה מהאפולי וביום שמשי זה בילוי מושלם. בעמק זירו השבט המרכזי המאכלס את הכפרים הוא שבט אפאטני. בני השבט חביבים מאוד ובעלי הסטוריה מעניינת. השבט שהיה שבט נרדף נהג "לכער" את נשות השבט על מנת למנוע חטיפה שלהן בידי בני שבט נישי ועד היום תוכלו להתרשם מנשים מבוגרות מקועקעות ובעלות פירסינגים גדולים באף.
מומלץ לבקר בכפר הונג (Hong) מפני שהבנייה בו מאוד מסורתית והוא כולו בנוי מבתי במבוק צפופים וסממנים תרבותיים מעטרים כל פינה שלו. בנוסף נהנינו מפסטיבל קטן שהתקיים בכפר הארי (Hari). אפשר ורצוי גם לנסות למצוא מקום לישון באחד הכפרים.
*שימו לב(!) ישנם כמה כפרים שמסומנים לא נכון בגוגל מפס אז רצוי כל הזמן לשאול. (גם המפס מי והסובייט מפס לא עוזרים יותר מדי..)

דפוריג׳ו (Daporijo):

עיר שבדרך כלל עוצרים בה בדרך לאלונג, בגלל שהדרכים משובשות מאוד קשה לעשות את כל הדרך ביום אחד אלא אם יש לכם נהג פרטי ואז שאפו, שיחקתם אותה.
תחבורה- דפוריג׳ו נמצאת במרחק של 160 ק"מ מזירו ובגלל שהדרך מאוד משובשת הנסיעה תמשך 8 שעות בממוצע. סומואים יוצאים מהחלק הצפוני של הכפר האפולי עד השעה 9 בבוקר.
אטרקציות- הכפר סיפי (sippi) מקום נחמד במרחק של שעה נסיעה.
ללכת לגשר החוצה את נהר סובנסירי(subansiri) הרחב והיפה שנשפך צפונית לעיר וזורם מזרחה.

אלונג (Aalo):

תחבורה- מדפוריג׳ו אוטובוס קופצני יוצא כל יום ב0630 ומגיע אחרי 10 שעות פחות או יותר, כרטיס עלה לנו 270 רופי. הנסיעה בארונצ׳ל באוטובוס הממשלתי לא מיועדת לבעלי לב חלש- מי שינסה יבין..
לינה- ישנו במלון החביב טושי פאלאס (Toshi Palace) שנמצא ממש מול תחנת האוטובוס. המלון היה נקי, האוכל טעים (שווה לנסות את הדוסה) והמקלחת מלאה במים חמים ויש דוש! לילה בחדר זוגי עלה 600 רופי.
אטרקציות-
-פאיה (Paya) כפר יפייפה במרחק 7 קמ אפשר ללכת אליו ברגל או לתפוס טרמפים על הכביש בדרך למנצ׳וקה, אל הכפר מוביל גשר מרשים שתלוי מעל נהר כחול. למרגלות הכפר יש רצועת חוף יפה ושקטה ליד המים ששווה להקדיש לה קצת זמן.
-השוק הגדול באלונג מלא בנשים מהכפרים מסביב שישמחו אם תבואו, תטעמו ותנסו לנהל איזו שיחת חולין חביבה. בכל מקרה בשוק הזה יש הכל מהכל כולל ירקות, פירות, דוכני תפירה וספרים (מומלץ מאוד לטעום את האננסים- מתוקים וזולים).
-מעט לפני היציאה מהעיר לכיוון הכביש הראשי תוכלו להבחין מצד שמאל בדוכנים של חרשי ברזל שמכינים את המצ׳אטות (דאו בהודית) וזה מרתק להסתכל על התהליך. חוץ מזה שזו אחלה מתנה אם אתם בקטע של לסחוב. סכין עבודת יד ב400 רופי

מנצ׳וקה (Menchuka):

עיירה מקסימה ושקטה למרגלות רכס ההימלאיה האימתני. האווירה שונה לגמרי ממה שראינו בכל הסיבוב שלנו בצפון מזרח. היא נמצאת סמוך לגבול עם סין ועד שנות התשעים המוקדמות מנצ׳וקה נחשבה חלק מטיבט.
תחבורה- מאלונג אפשר להגיע עם סומו שיוצאים כל יום בחמש וחצי- שש בבוקר במחיר של 500 רופי לבן אדם. הנסיעה אורכת בערך 8 שעות.
ביציאה ממנצ׳וקה צריך לפנות לדוכן שנמצא במרכז העיירה ולקנות כרטיס לסומו.
לינה- יש המון אופציות ללינה במצ׳וקה והיינו רוצים להמליץ על גסטהאוס נפלא
שישנו בו בשם Gayboos Traditional Lodge המקום משופץ נקי וחדש והמחיר סביר לחלוטין(700 רופי ללילה). המשפחה המארחת אדיבה מאוד ותמיד נחמד לשבת איתם ליד האח ולשוחח. אנחנו הגענו ביום של ראש השנה הטיבטי לעיירה והבעלים של המקום לקח אותנו לפיקניק המשפחתי שם כולם לבשו בגדים טיבטיים מסורתיים, שרו, רקדו, אכלו, שתו, ערכו תחרויות של קליעה בחץ וקשת ושיתפו אותנו בכל זה מתוך נדיבות ורצון להציג ולהתגאות בתרבות של שבט המומפה.
אטרקציות- בעיקרון פשוט להנות מהאווירה של עיירה מרוחקת בלב עמק ירוק (או לבן) המשקיפה על ההימלאיה המרשים. בכל זאת יש קצת גומפות.
- גומפה חדשה
- גומפה ישנה
- מערה של גורו ננק הסיקי
בנוסף ממליצים לכם לאבד את עצמכם בכיף בטיול רגלי בין הכפרים מסביב למנצ׳וקה.

טיול בין כפרים באזר בין אלונג- פסיגאט

הצעה לטיול בין כפרים לאורך נהר הסיאנג(Siang river) - אין שביל אחד ברור בטיול הזה והמפות בפלאפון ממש לא עזרו גוגל מפס, מפס מי וסובייט מפס ולכן מומלץ מאוד לקחת מדריך. ישנה אפשרות לעשות טיול קצר בין עצי הקלמנטינות הכתומות(פברואר) ומעל הסיאנג התכלת הגועש ולוודא שאתם יודעים איך לחזור או לקחת מדריך שמכיר את האיזור וממש לעשות טרקון בין הכפרים. הליכה היא בתוך הג׳ונגלים באיזור וברובה איו אנשים שיוכלו להכווין.
הטיול הוא בין הכפרים komsing-> pangii-> keban
אם תשאלו באלונג או פסיגאט יעזרו לכם, האיזור מומלץ מאוד, גדוש בעצי קלמנטינות,אנשים נחמדים ומרוחק מכל כביש ומאוד מאוד לא מתוייר. חוץ מזה לכפר קומסינג יש היסטוריה מעניינת על המרד נגד הבריטים.

פסיגאט(Pasighat):

עיר נחמדה. לא מרתקת במיוחד. היא ניצבת במקום יפה כשהרים משקיפים עליה ונהרות רחבי ידיים מקיפים אותה. נחמד ללכת לחוף אחד הנהרות ואם יש לכם זמן ללכת לבקר בכפרים הסמוכים אנחנו ממליצים. אמנם אותנו לקח מקומי וכך זכינו לטעום מהאווירה הכפרית שבטית מסביב לפסיגאט בצורה מושלמת אך זו חוויה מיוחדת גם רק להתרשם מהבתים והכפר עצמו ואולי תזכו לטעום מהקולינריה המקומית אפילו.

מרואינג (Roing) למיאו (mio) :

תחבורה- נסיעה של בערך 5 שעות מפסיגאט ויש סבירות גבוהה שתצטרכו לחצות במעבורת עם הסומו (תלוי בעונה). מחיר 700 רופי לאדם.
אטרקציות- נהוג להגיע לרואינג כדי להמשיך לפאניני (panini) עיירה למרגלות ההימלאיה שמזכירה קצת את מנצ׳וקה ככל הנראה. אנחנו ויתרנו כי לא ראינו סיבה (נסיעה ארוכה מאוד מאוד). מעבר לכך לא מצאנו דבר מעניין ברואינג וברחנו משם די מהר.

מרואינג התחנה הבאה שלנו הייתה העיירה מיאו. תפסנו טרמפים לטזו (Tezu). לא ביררנו על אטרקציות בטזו והמשכנו בדרכנו. משם לקחנו אוטובוס ב230 רופי לנמסאי (Namsai) שעובר דרך הכפר צ׳וקהאם (Chokham) שהיה בעבר אחד הכפרים הכי עשירים באסיה. אם יש לכם זמן נחמד להתהלך בכפר ולהתרשם מהפגודות המוזהבות והמקדשים הבודהיסטיים. שמענו שאפשר לבלות את הלילה עם נזירים במקדש אבל לצערנו לא יצא לנו לבדוק את העניין.
נמאסי- עיר נחמדה. פגודה מוזהבת גדולה ואווירה רגועה. אין אטרקציות מיוחדות והמקום משמש תחנת מעבר בדרך למיאו.
מנמסאי אין אוטובוסים ישירים למיאו ועל מנת להגיע בדרכים פורמליות תצטרכו לקחת אוטובוס לטינטסוקיה (Tintsukia) ומשם יש אוטובוסים ישירים למיאו. אופציה נוספת אם אתם לא מעוניינים לנסוע עד לשם ואז לחזור 4 שעות, ישנה אפשרות לתפוס טרמפים למיאו דרך דאיון (Dayun). הדרך קצרה משמעותית אך צריך לחצות נהר שנמצא כ-1 קמ ממיאו אז שימו לב שאתם בעונה הנכונה (בחורף אין גשם לכן לא צריך להתעסק עם מעבורות). אנחנו חצינו עם משאית וזה היה בסדר גמור.

מיאו ונמדפה ( Miao / Namdapha park):

מיאו היא העיירה הקרובה ביותר לפארק הלאומי נאמדפה אך היא בפני עצמה עיירה נחמדה לטעמנו.
אטרקציות- מיאו שוכנת בסמוך לנהר רחב שכיף להתהלך לאורכו ויש בה אווירה רגועה למדי ושוק חמוד.
שוק של פליטים טיבטיים.
גן חיות קטן ועצוב. לא כיף לראות חיות בכלובים אבל הם טוענים שאלו חיות שהיו בסכנת חיים בטבע והפקחים הביאו אותם מנמדאפה כדי לטפל בהם.
נק תצפית על הורנבילים. (Hornbill hill) מומלץ ללכת בשעות הבוקר.
לינה-נמדאפה אקו לודג׳ ממוקם בסמוך לתחנת המשטרה. המקום זול(500 רופי לחדר) נעים, הבעלים חביב ויש אוכל טוב וזול. מומלץ.

נאמדפה- פארק לאומי עם מגוון ביולוגי עצום אך בפועל הוא ג'ונגל סבוך ומספר בעלי החיים שתצליחו לזהות הוא זעום. בכל מקרה אנחנו נהנינו מהחוויה.
על מנת לטייל בשמורה עליכם להגיע למחנה שנקרא דבאן (Deban) שם תקבלו מדריך ותוכלו להיכנס לשמורה ביום שלמחרת (או באותו יום אם הגעתם מוקדם).
תחבורה- להגיע לדבאן זו משימה לא פשוטה אם אינכם מוכנים לשלם 2500 רופי כדי לקחת מונית פרטית. עליכם ללכת ברגל סה"כ 25 ק"מ אך סיכוי סביר שתצליחו להקטין את המרחק על ידי מכונית אקראית שתסע לכיוון ותקפיץ אתכם. אנחנו עלינו על רכב רק ב5 קילומטרים האחרונים אז תהיו מוכנים ללכת קצת.
מחירים ואישורים- בזמן שהותכם במיאו עליכם לגשת למשרדי הForest Department על מנת להוציא אישור לטייל בשמורה. הפרמיט לא עולה כסף אך תצטרכו להביא צילומי ויזה ודרכון. וכמובן פרמיט לארונצ'אל.
אחרי שהמסמך יהיה בידכם תוכלו להתחיל את דרככם לדבאן. כ7 קמ ממיאו תגיעו לשער הכניסה הרשמי לשמורה (רחוק ממחנה דבאן עצמו) שם יחייבו אתכם כ200 רופי על כניסה לאדם (חוב כניסה יומי! כלומר גם למחרת יחייבו אתכם בסכום זהה) ובנוסף כ100 רופי על מצלמה ו500 על מצלמה עם עדשה. קיצר תעשו חושבים אם אתם חושפים את המצלמות. כמו כן אם בחרתם לשכור מונית פרטית שתקת אתכם תחויבו בעוד 500 רופי על הכנסת רכב. כשתגיעו לדבאן תגישו את הקבלה לאחראי על המחנה והוא יסדר לכם מדריך למחרת. אין אפשרות להיכנס לשמורה ללא מדריך וזה עסק לא זול אז קחו בחשבון. מחיר מדריך ליום הוא 1000 רופי ומחיר לינה בג'ונגל גם כן 1000 רופי. מומלץ להביא מצרכים לבשל כי ארוחות מוכנות הן יקרות בדבאן.
בכללי על השמורה והאזור- הג'ונגל סבוך מאוד ומרשים אך הוא מתאים לאוהבי ג'ונגלים בעיקר כי לא ניתן לזהות הרבה חיות. ראינו גיבונים (Hollock Gibbon) מקפצים ושני סוגים של הורנבילים והחוויה של הלינה ביער הייתה נחמדה כי המדריך בישל לנו אורז בבמבוק. במהלך ההליכה המדריכים לעיתים לוקחים את המבקרים למקום שיש בו גז מתאן שנפלט מהאדמה מתחת לנחל ובעזרתו אפשר להדליק אש על פני המים! מחזה מרשים, לא לשכוח לבקש מהמדריך לקחת אתכם לשם.
במרחק הליכה מדבאן פזורים כפרים של פליטים בנגלדשים (סיפורם מרתק אבל בשורה התחתונה הם גרים בארונצ׳ל כבר 60 שנה ועדיין נחשבים פליטים ללא זכויות בעיניי ממשלת ארונאצל). אנשים אדיבים בצורה בלתי רגילה עם אוכל מצוין ובתי במבוק מעניינים מאוד. מומלץ לבקר בכפרים ואפילו לבלות שם לילה עם אחת המשפחות. שם הכפר בו אנחנו בילינו הוא Bodhi setta אך כל כפר אליו תגיעו יקבלו אתכם בזרועות פתוחות באזור המרתק והכל כך לא מתוייר הזה. עבורנו החוויה הזו הייתה חזקה הרבה יותר מהחוויה בשמורת נאמדפה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )