טרק של 4 ימים באי לה-גומרה

יצאנו שני חברים בכושר סביר לטיול באיים הקנריים, מתוכם 5 ימים באי לה-גומרה. האווירה רגועה, האנשים נחמדים והנוף מדהים.

גם להאיים הקנריים חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולMarch 2018
משך הטיול5 ימים

הקדמה

מתוך אילוצים של חופשות מהצבא ואוניברסיטה, מצאנו את עצמנו מחפשים בנרות מקום לטרק בתחילת מרץ. כשכל אירופה עדיין קפואה, מצאנו את האיים הקנריים כאופציה מעולה.
האיים הקנריים הם קבוצה של 7 איים אשר נחשבים קהילה אוטונומית של ספרד, אבל נמצאים מול חופיה של מרוקו. השפה המקומית היא ספרדית והמטבע הוא יורו, אבל הנוף שונה מכל מה שיש לאירופה להציע.

סך הכל היינו 11 ימים בשני איים- טנריף ולה גומרה. כאן אפרט על חמשת הימים שבילינו בלה גומרה- האי הקטן ושקט יותר, תיירותי פחות, ועם נוף משוגע של חופים סלעיים, הרים מחודדים, וואדיות מטורפות ויערות ירוקים שמכסים את כל זה.
האנשים מאוד נחמדים ואדיבים ותמיד שמחו לעזור לנו. חלקם מדברים אנגלית בסיסית וחלקם כלל לא אבל תמיד הצלחנו להסתדר. העיירות קטנות וחמודות, מאוד נעים להסתובב בהן אבל אין המון מה לעשות שם. האטרקציה העיקרית באי זה הנוף ומסלולי הטיול.

באי יש שני מסלולי טיול עיקריים:
The path Costas de La Gomera: מסלול שמקיף את האי לאורף קו החוף שלו. 131 קילומטרים שמחולקים ל-5 מקטעים. חלק מה-gr 132.
The path Cumbre de La Gomera: מסלול שחוצה את האי ועובר דרך ההרים שבמרכזו. 44 קילומטרים שמחולקים ל-3 מקטעים. חלק מה-gr 131. אנחנו הלכנו בעיקר בו.
ימי ההליכה לא היו ארוכים במיוחד אבל היו קשוחים בגלל העליות והירידות. כמעט לא הלכנו במישור בכלל.

מכיוון שאנחנו התקשנו למצוא מידע על טרקים באזור אנסה לפרט כמה שיותר על מה שחווינו. למי שמעוניין רק בטיפים הפרקטיים- ריכזתי את הכל בסוף.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 0: הגעה לסאן סבסטיאן והתארגנות לקראת הטרק

הטיסה מהארץ לקחה 11 שעות, כולל שעתיים עצירה בבריסל. נחתנו בשדה התעופה הדרומי של טנריף (TFS) ב10:50 בבוקר, לקחנו את התיקים ויצאנו מהשדה ישר לתחנת אוטובוס. האוטובוסים יחסית מסודרים ודיי בקלות מצאנו את התחנה הנכונה. לקחנו אוטובוס ללוס כריסטיאנוס (נסיעה של קצת יותר מחצי שעה), ירדנו בתחנה בקצה העיר ואחרי הליכה של 20 דקות בשמש הגענו לנמל. אחרי בירורים החלטנו לקנות כרטיס למעבורת ללה-גומרה לכיוון אחד- ההנחה לשני כיוונים לא הייתה משמעותית ולא רצינו להתחייב לשעה ספציפית.
השייט במעבורת היה מהנה מאוד. קנינו ארטיקים במזנון של המעבורת במחיר קצת יקר מידי ויצאנו למרפסת להנות מהנוף והרוח. אחרי כחצי שעה החלנו לראות את האי לה גומרה מרחוק ואחרי עוד רבע שעה הגענו לסאן סיבסטיאן- העיר הבירה והגדולה ביותר של לה גומרה (המונה כ8000 תושבים). איך שיצאנו מהנמל ראינו עמדת tourist information קטנה שבה קיבלנו עוד קצת מידע על המסלולים ומזג האוויר שצפוי לנו והצטיידנו במפה של האי. הלכנו למלון hotel villa gomera (הזמנו מראש בארץ חדר עם שתי מיטות יחיד ב52 יורו), השארנו את התיקים הגדולים ויצאנו להסתובב. העיר עצמה מקסימה, עם אווירה הרבה יותר רגועה מלוס כריסטיאנוס התיירותית שבטנריף. אין שם אטרקציות גדולות אבל פשוט נחמד להסתובב בין הסמטאות הקטנות. אכלנו צהריים, ביקרנו במגדל טונדה, הסתובבנו בחנויות והצטיידנו באוכל לטרק.
יש בעיר חנות ציוד דיג וטיולים קטנה אם צריך השלמות של ציוד בסיסי, אבל בלון גז בהברגה הצלחנו למצוא אחרי חיפושים רבים רק בחנות חומרי בניין באזור אחר של העיר, צמוד לתחנת דלק.
חזרנו למלון ואחרי הכנות אחרונות ומקלחת טובה הלכנו לישון.

יום 1: san sebastian --> degollada de peraza --> las nieves

(12 ק"מ של עלייה בלעדית, 1100 מטר טיפוס בגובה)

קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו מהמלון. האנשים החביבים בקבלה נתנו לנו להשאיר שקית בד עם כל הציוד שלא רצינו לסחוב במהלך הטרק.
עברנו במאפייה (צמוד לחנות חומרי הבניין בה קנינו את הגז) שם אכלנו ארוחת בוקר של מאפים טריים ושוקו חם שהגיע בצורת כוס חלב חם עם שקית אבקת שוקו- בסיסי וטעים. היה במקום גם סופר עם ירקות ופירות שלא מצאנו ביום הקודם אז קנינו ברגע האחרון לימים הקרובים.
בערך בשעה 8 וחצי התחלנו ללכת. מצאנו יחסית בקלות את השלט שמורה על תחילת השביל cumbre de la gomera, עליו נלך בשלושת הימים הקרובים.
קצת התברברנו ביציאה מהעיר אבל בעזרת אחד השכנים שיצא לגינה וכיוון אותנו הצלחנו לעלות על השביל ולהתחיל במגמת העלייה שתלווה אותנו לאורך כל היום. עלינו בפיתולים מעל סאן סבסטיאן כשאנחנו צופים על הים והנוף מסביב מבלבל- אי וולקני של סלעי בזלת מלא בצמחים שנראים כשייכים למדבר כמו קקטוסים אבל ירוקים במיוחד.
אחרי שעתיים של עלייה הגענו למעין אחו ירוק. המשכנו ללכת (בעלייה כמובן) עוד שעתיים- שלוש עד שמצאנו מקום נחמד לעצור לצהריים של לחם עם ממרחים וירקות. שתינו תה עם עוגיות בעיקר כדי למשוך עוד זמן של מנוחה והמשכנו ללכת. מידי פעם ראינו עדר עיזים או בית בודד וככל שעלינו יותר הנוף מסביב נהיה פחות "מדברי" ויותר ירוק, מזכיר קצת את הנופים של דרום אמריקה.
אחרי הליכה מתישה למידי הגענו לחלק יותר מישורי שבו השביל יורד לצלע ההר. עשינו עצירה קצרה במעיין קטן עם נוף משגע, אחריה עוד עליה קצרה ותלולה והגענו לdegollada de peraza. חצינו את הכביש ונכנסו למסעדה שמשקיפה אל הצד השני של האי. השעה הייתה יחסית מוקדמת אז מילאנו שם מים והמשכנו בדרכנו. הלכנו עוד כ2.5 קילומטרים על דרך מישורית שצמודה לכביש. אחרי מספר דקות של הליכה העננים הנמיכו גובה והמשכנו ללכת בערפל סמיך שהסתיר את כל מה שמסביב. באפיסת כוחות הגענו ל- las nieves- כנסייה קטנטנה באמצע היער שלצידה מגרש חניה, שולחנות פיקניק ועמדות למנגל (עם גגון מאבן). החלטנו שזה מקום טוב להתמקם בו ללילה. ישבנו לנוח והעננים המשיכו לרדת עד שהם היו לחלוטין מתחתינו, וגילינו שאנחנו בנקודת תצפית מטורפת- ים מכל כיוון ובאופק קו המתאר של האי טנריף עם הר הטיידה המושלג. העננים שהיו מתחתינו נראו כמו שמיכה שממנה הזדקרו מצוקים סלעיים.
בנתיים הגיעו למקום עוד זוג אירופאי שגר באי כבר עשור, וזוג מטיילים שוויצרים.
הכנו ארוחת ערב כשאנחנו מתיידדים עם הזוגות האחרים ונהנים מהשקיעה שהייתה דרמטית במיוחד בזכות הנוף ומיקום העננים.
במקום יש ברז עם שלט שמורה שהמים אינם לשתייה אבל אחרי התייעצות עם הזוג המקומי השמשנו בהם לבישולים ולשטיפת הכלים.
ישבנו עם שאר הזוגות לתה הרים שהם הכינו לנו מעלים ופרחים שאספו בדרך ואנחנו הוספנו עוגיות למעגל המשותף. איחלנו להם לילה טוב, הקמנו את האוהל והלכנו לישון אחרי יום מתיש של הליכה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2: Las Nieves --> Alto de Garajonay --> Chipude

(15.5 ק"מ של עליות מאתגרות וירידות רציניות לסירוגין)

קמנו עם הזריחה (שהייתה מהממת כמעט כמו השקיעה), קיפלנו את הציוד, הכנו תה, נפרדנו מהחברים החדשים ויצאנו לדרך. הנוף ביום הזה היה הרבה יותר של יער אירופאי. עצרנו לארוחת בוקר מתחת למרפסת תצפית עם נוף משגע והכנו חביתה מקושקשת עם ירקות. המשכנו ללכת כשאנחנו הולכים בתוך יער או יוצאים ממנו והולכים בין מצוקים גבוהים לסירוגין. היו הרבה עליות וירידות. מידי פעם הגענו לנקודת תצפית וקראנו את שלטי ההסבר שפירטו על הנוף, המסלע, הצמחייה, האקלים או עוד מידע על האי. לקראת הצהריים נכנסו לשמורת Garajonay וטיפסנו על הפסגה Alto de Garajonay, שבגובה 1452 מטרים היא הגבוהה ביותר באי. לקראת סוף העלייה החלו לכסות אותנו שוב העננים וכשהגענו לשיא הגובה כבר לא היה אפשר לראות את הנוף. ישבנו לנוח כשאנחנו יושבים מתחת למרפסת התצפית כדי להסתתר מהרוח המטורפת והסתובבנו קצת באיזור (פארק Garajonay הוא מטורף ויש הרבה מה לראות) אחרי כמה דקות השמיים התבהרו והתחלנו לרדת בשביל סלול ומפותל. המשכנו ללכת במגמת ירידה בין השלוחות והנחלים הזורמים כשהנוף משגע והשלטים המסמנים את השביל מראים לנו את שמות היישובים שעברנו בדרך (חלקם היו 3 בתים ודיר, חלקם קצת יותר מזכירים יישוב אמיתי). לקראת אחר הצהריים הגענו לchipude, עיירה קטנה על שפת ואדי שמשקיפה על הנקיק האדיר שמתחתיה. מילאנו מים ליד הכנסייה והתפנקנו באגוזים מסוכרים ועוד קצת ירקות ופירות באחת החנויות הקטנות. במקום יש מלון יחסית זול עם מסעדה אבל אחרי התלבטויות החלטנו לצאת מהעיירה ולמצוא מקום להקים בו את האוהל (אנחנו חובבים את הז'אנר). בנתיים העננים שוב ירדו, מה שהפך למוטיב חוזר בטיול. המשכנו עם השביל כשאנחנו לא רואים יותר ממטר קדימה בגלל הערפל עד שהשארנו את הבתים האחרונים של Chipude מאחורינו. הגענו לנחל קטן והחלטנו להקים את האוהל בחלקת דשא ממש על שפת הנחל, כשחומת אבנים בצורת ר מגנה עלינו מהרוח. הקמנו את האוהל והתחלנו לבשל. הפעם, בגלל שהיינו בגובה נמוך יותר מהלילה הקודם, הערפל לא עזב אותנו כל הלילה והתחושה הייתה של גשם אופקי שמרטיב אותנו כל פעם שיצאנו מהאוהל, מה שהפך את מלאכת הבישול וההתארגנות לשינה למאתגרת אבל הוסיף לאווירה הקרירה. הלכנו לישון לקול המים הזורמים, מרוצים מהפינה המבודדת שמצאנו לנו.

יום 3: chipude -->Risquillo de Corgo --> Vallehermoso

(16 ק"מ, חצי יום *יחסית* מישורי וחצי יום בירידה שלא נגמרת)

קמנו בבוקר לשמיים בהירים וסוף סוף הצלחנו לראות את הסביבה שבה ישנו. צחצחנו שיניים בנחל והתחלנו ללכת. עלינו חזרה לכביש, עברנו עוד שני יישובים (El Cerdo ו-Las Hayas) עצרנו לארוחת בוקר על גג של אחד הבתים הנטושים והמשכנו בשביל. הגענו ל-Risquillo de Corgo, סטינו קצת מהשביל והלכנו כ-200 מטרים לפי השלטים שמכוונים לנקודת התצפית. הגענו לתצפית מטורפת! שני ספסלים מבודדים שמשקיפים על כל העמק שמתחתינו. אחת הנקודות היפות ביותר שאני זוכרת מהטרק. יכולנו לראות משם את Vallehermoso הרחוקה שבה נסיים את היום וכמובן את הים. אחרי מנוחה וצילומים חזרנו אחורה והמשכנו לצעוד. מכאן הלכנו במגמת ירידה מייאשת כמעט. ככל שירדנו הטמפרטורות עלו ונהיה חם מאוד. עברנו בשדה סברסים (שם התפתנו לקטוף את הפירות הבשלים שהשאירו לנו קוצים בידיים עד שחזרנו לארץ) והמשכנו לרדת בדרך החשופה עד שהגענו לעיר Rosa de las Piedras שעל שפת אגם מלאכותי הנוצר מסכר. בניגוד ליישובים שבהרים זו כבר הייתה עיירה יותר גדולה ורצינית. הירידה הסתיימה! עצרנו לארוחת צהריים על שפת האגם. על אף השלטים שאוסרים זאת ראינו איש או שניים שטובלים בו. המשכנו ללכת וחצינו את הסכר (מה שסיפק זווית ראיה יפה על האגם). שלושה קילומטרים אחרונים של הליכה בשמש החמה והגענו ל-Vallehermoso, ובכך סיימנו את השביל Cumbre de La Gomera אחרי שלושה ימי הליכה!
Vallehermos היא עיירה יפה ושקטה. הגענו לכיכר המרכזית של העיר בשעות הצהריים המאוחרות והתחלנו להסתובב כדי למצוא מלון לישון בו. היו מספר אופציות ובסוף בחרנו ב- Aparthotel Triana II, כ300 מטר מהכיכר, ב-40 יורו ללילה. בדרך שם עצרנו בפאב שהיה פתוח ושתינו בירה קרה עם הקינוח המקומי (לא כזה טעים). המלון היה נהדר, העובדת בקבלה הייתה חביבה מאוד וליוותה אותנו לחדר עם שתי מיטות יחיד, מטבחון קטן והכי חשוב- מקלחת חמה! התארגנו בחדר ויצאנו לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות בעיר. חזרנו לישון במיטה הנוחה והחמה.

יום 4: Vallehermoso -->Mirador de Santa Clara --> Vallehermoso וחזרה לטנריף

(5 ק"מ בעלייה + 6.5 ק"מ בירידה)

קמנו בבוקר יחסית מאוחר, אכלנו ארוחת בוקר במלון ב3 יורו לאחד ועשינו צ'ק אאוט. הלכנו למשרד Tourist Information שנמצא צמוד לבית העירייה ושם קיבלנו מידע על שעות האוטובוסים החוזרים לסאן סבסטיאן. החלטנו לקחת את האוטובוס של השעה 15:30 כדי לאפשר לנו עוד יום של הליכה באזור. הבחור הנחמד במשרד נתן לנו מפה וסימן לנו אופציות למסלולים מעגליים יפים. החלטנו לעשות קטע משביל ההליכה Costas de La Gomera (שגם הוא עובר ב-Vallehermoso): לעלות מהעיר לנקודת תצפית יפה ולרדת בדרך עקיפה חזרה לעיר. הוא היה קצת ספקטי שנספיק לעשות את כל זה בזמן אבל כיוון אותנו לנק' ההתחלה של השביל. עברנו בפאב שבו ישבנו אתמול והעובדים בו הסכימו לתת לנו להשאיר את התיקים הגדולים במחסן שלהם. לקחנו עלינו תיק קטן עם מים, כל הציוד החשוב (כסף, דרכונים וכו') ופליז דק למקרה שיהיה קר למעלה. עצרנו גם במכולת קטנה כדי לקנות פירות וחטיפים לדרך.

יצאנו מהעיר והתחלנו לטפס בדרך ירוקה ויפה. בדרך פגשנו עוד כמה מטיילים ועקפנו אותם כשאנחנו כמעט רצים למעלה. הגענו ל-Mirador de Santa Clara תוך בערך שעתיים. מקום חמוד מאוד עם פינות ישיבה ותנור מאבן. כמובן שזמן קצר אחרי שהגענו לפסגה הערפל ירד והקשה עלינו להנות מהנוף, אבל ראינו את החוף הסלעי שמתחתינו מציץ מתחת לעננים. אחרי שנחנו טיפה התחלנו לרדת, הפעם הולכים יותר בנינוחות. הירידה הייתה בשביל עיזים שהולך על השלוחה ומשקיף אל הים. לקראת השעה 14:00 הגענו בחזרה לעיר, אכלנו צהריים בפאב בו השארנו את התיקים, הודנו להם על העזרה והתקדמנו לתחנת האוטובוס.
קנינו כרטיסים ויצאנו ונסענו חזרה לסאן סבסיטאן. הנסיעה הייתה גם היא עם נוף מרשים למידי, כשמידי פעם אנחנו מזהים איזה הר או כפר קטן שעברנו בהליכה בשלושת הימים האחרונים.

הגענו לסאן סבסטיאן, עברנו במלון בו התאכסנו כדי לקחת את הציוד שהשארנו שם, בירכנו אותם לשלום ועלינו על המעבורת חזרה לטנריף.

טיפים

  • השבילים מסומנים בשטח היטב בעמודי עץ עם חצים שמצביעים על הכיוון ומציינים את המרחק לנקודת הציון הבאה ולנקודת הסיום של מקטע הנוכחי. בנק' סוף של כל מקטע יש שלט הסבר שמפרט על תנאי הדרך, נקודות הציון העיקרות בדרך, קילומטרים ופרופיל גבהים של המקטע הקודם והבא.
  • אנחנו טיילנו עם מפה ברזולוציה קצת יותר גדולה מ1:50,000 ובלי טופוגרפיה שקיבלנו בחינם מעמדת המודיעין בסאן סבסטיאן. היו עליה את סימוני השבילים ונקודות מרכזיות בדרך. מצאנו באחת החנויות בסאן סבסטיאן גם מפה טובה יותר אבל במחיר גבוה מאוד. תכלס, בזכות הסימון המעולה בשטח המפה החינמית הספיקה, פרט לכמה נקודות בהן התברברנו ונעזרנו ב-google maps + מיקום כדי למצוא את השביל.
  • המטבע המקומי הוא יורו והמחירים זולים עד סטנדרטיים (לא היו לנו המון הוצאות כי רוב הזמן היינו לא בילינו בעיר).
  • אין כל כך צורך להזמין מקום באף אחד מהמלונות מראש. אנחנו הזמנו מראש את הלילה בסאן סבסטיאן כדי להגיע בראש שקט אבל היינו מסתדרים גם בלי.
  • יש שתי חברות גדולות שמציעות שייט במעבורת בין אי לאי. אין הבדל גדול ביניהם במחיר או בתנאים. אנחנו בדקנו את השעות מראש באתר של כל חברה ובפועל פשוט הגענו לנמל, בחרנו בחברה שהתאימה לנו בשעות וקנינו כרטיסים במקום
  • אנחנו טיילנו עם אוהל ושקש + ערכת בישול כדי לאפשר יותר גמישות וכי אנחנו אוהבים את זה. ממש אפשרי לעשות את המסלול בלי כל אלו. בלילה הראשון אפשר לסטות קצת מהשביל לאחד היישובים שבאזור ובלילה השני פשוט לישון בchipude.
  • אין באי המון מקומות מסודרים ללינת שטח. אם אתם בוחרים לישון בשטח שימו לב שאתם מקימים את האוהל במקום שלא מפריע לאף אחד ולא משאירים שום זכר לכך שהייתם שם (לא ישנים בתוך השמורה, לא מדליקים מדורה, לא משאירים זבל ולא פוגעים בצמחיה).
  • אנחנו הסתובבנו עם 7.5 ליטרים לשנינו (ליום + ללילה) ומילאנו בכל ערב מים. ביום הראשון יש נקודות מילוי רק במעיין ובמסעדה לקראת סוף ההליכה, ביום השני יש בכנסייה בה ישנו (צריך להרתיח לפני) וב-chipude. ביום השלישי יש כבר יותר (בחלק מהעיירות שעוברים בדרך, יש מעט נחלים שחוצים ובעיר Rosa de las Piedras). בכל אופן אל תסתמכו על הנחלים והמעיינות בדרך- לא ברור מה טיב המים בהם (אנחנו שתינו מהם והיה אחלה ממש, אבל לא הסתמכנו עליהם).
  • יש קצת נקודות הצטיידות במזון אחרי היום השני, וביום הראשון אם סוטים קצת מהשביל. בכל אופן אנחנו קנינו את הבסיס בסאן סבסטיאן לשלושה ימים ורק התפנקנו בעוד ירקות או לחם יותר טרי בסוף היום השני.
  • מזג האוויר היה מעולה- טיפה חם באזורים הנמוכים יותר (תחילת היום הראשון וסוף היום השלישי), נעים מאוד בשאר הזמן וקר בלילה. בכל יום בשעות הצהריים ועם העלייה לגובה התכסנו בערפל- שווה לשקול את זה כשמתכננים מתי להגיע לתצפיות. לא ירד עלינו גשם במובן הרגיל של המילה אבל בילינו הרבה בתוך ענן ולכן לא הייתי מוותרת על מעיל גשם וכיסוי לתיק.
  • יש המון אופציות לשבילים חלופיים, להאריך את הטרק או לקצר אותו. באתר lagomera.forwalk.org יש פירוט טוב על כל שבילי ההליכה באי. פחות שמיש לטובת ניווטים בשטח אבל אנחנו השתמשנו בו המון כדי לתכנן את הטיול.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )