הפארק הלאומי מודנגסאן והעיר גוואנגג'ו הסמוכה, דרום קוריאה

פיסה נוספת מהטיול שלי במדינה האסייתית. הפעם יצאתי להליכת יום נהדרת אל ראש ההר בפארק הלאומי מודנגסאן, וביקרתי בכמה אתרים מעניינים בעיר גוואנגג'ו שלמרגלותיו

תאריך הטיול2013 M04
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתבין האביב לסתיו

העיר גוואנגג'ו

גוואנגג'ו (Gwangju) היא העיר המרכזית בדרום מערב המדינה, ובה השתמשתי כבסיס לטיול באזור זה. זו עיר ענקית, עוד אחת מהערים הגדולות ששולטות בכל מחוז, וככזאת גם בה יש את נקודות העניין ואת הסיבות להתעכב בה. הגעתי אליה באוטובוס מהעיר פוסאן, וירדתי בטרמינל האוטובוסים המרכזי שבמערב העיר. פועל בו מרכז מידע לתיירים דובר אנגלית והוא שימושי במיוחד לפיצוח התחבורה הציבורית להמשך.

מיטה מצאתי ב-Namdo Hostel, שנמצא במרחק הליכה מהטרמינל. זה היה אחד מהגסטהאוסים הנחמדים ביותר שהתארחתי בהם בדרום קוריאה. מפעיל אותו אדם דובר אנגלית מבוגר וחברותי, ובזמן הביקור שלי עזר לו מורה לאנגלית קנדי. גוואנגג'ו נחשבת לעיר מודרנית של צעירים, וההוכחה הטובה ביותר לתואר הזה נמצאת באזור שנקרא ה-"Down town". זהו מתחם רחובות רועשים ותוססים מלאים בשופינג, גלריות אמנות, מסעדות ודוכני רחוב.

הליכת יום מרגיעה בפארק מודנגסאן

ממזרח לעיר מתנוסס רכס הרים גבוה הנכלל בתוך Mudeungsan National Park. זהו אזור טיולים פופולארי אשר רואה אלפי מבקרים מדי יום, והוא מציע מספר מסלולי הליכה שאפשר לחבר בניהם להליכה של יום שלם. על ראש ההר נמצאות שתי תצורות משושים מעניינות, Seoseokdae ו-Ipseokdae, והן משמשות כמוקד עליה לרגל לזרם המטיילים הבלתי פוסק. מהטרמינל המרכזי לקחתי אוטובוס אל מתחם המלונות והמקדש Wonhyosa שלמרגלותיו הצפון מערביים של ההר. מכאן יוצא שביל ההליכה המהיר ביותר לכיוון הפסגה. החצי הראשון של הטיפוס מונוטוני ומשעמם, אך מהרגע שיצאתי מהיער הצפוף והבחנתי לראשונה בנוף מצב הרוח שלי השתפר פלאים. מכאן ועד לסוסוקדה השביל נעשה מאתגר יותר, ולאחר זמן לא רב הגעתי לבמה הצופה על קיר המשושים הגדול שנקבע כמוניומנט טבעי לאומי מספר 465, כי הוא בעל חשיבות רבה כמוניומנט טבעי (כך נכתב בשלט ההסבר).

המשך הדרך אל ראש ההר קצרה ביותר (זו למעשה פסגת משנה. האמיתית שייכת לצבא), וממנו היא ממשיכה דרומה לאורך השלוחה אל עבר איפסוקדה, מחשוף נוסף של תצורת המשושים. אהבתי את איפסוקדה במיוחד. כאן המשושים האדירים והזקופים הזכירו לי שרידים של מקדש יווני עתיק, ועל רובם היו חרוטים טקסטים סיניים קדומים. למרגלות עמודי הסלע שוכנים מספר קברים של נזירים.

מכאן המשכתי דרומה אל עבר אנטנה גדולה שלצידה ניצב מבנה שירותים, ואחריה פניתי מערבה במורד ההר עד לתחנה האחרונה במסלול שלי, המקדש Jeungsimsa. כמה מאות מטרים ממערב למקדש, בכניסה הראשית לפארק, פועל מתחם תיירות ענק בעל אינספור מסעדות, בתי הארחה וחנויות. אפשר לקחת ממנו אוטובוס למרכז העיר, או להמשיך ללכת שלושה קילומטרים נוספים עד לתחנת התחתית הראשונה.
אני ממליץ להמשיך לתחתית. לאתר לבד את האוטובוס הנכון בקוריאה זו משימה קשה ולנהגים במקומות הומים אין סבלנות לדוברי אנגלית.

נהנתי מאוד מהמסלול ומהפארק. ההר גבוה ביחס לדרום קוריאה – מעל ל-1000 מטרים, והנוף הנאה ליווה אותי לאורך רוב המסלול. אני זוקף את ההצלחה הזו למזג האוויר הטוב שזכיתי לו ושהיה חסר לי מאז שנחתתי במדינה. מבין המסלולים הרבים בהם צעדתי בדרום קוריאה הוא זכור לי כאחד מהמוצלחים.

אתרים בתוך העיר

ביקרתי בשני אתרים בתוך העיר. הראשון הוא המוזיאון הלאומי של גוואנגג'ו, המציג ממצאים ארכיאולוגיים מדרום-מערב דרום קוריאה (מחוז Jeollanam-do), ואוסף של ציורים עתיקים. המוזיאון הזה מוצלח כמו כל שאר המוזיאונים ה"לאומיים" של קוריאה, אך האוסף הארכיאולוגי בו היה המרשים ביותר מבין אלה שראיתי. המוזיאון נמצא בצפון העיר ברובע המוזיאונים ואפשר לקחת אוטובוס מהתחנה המרכזית. אני זוכר שהכניסה הייתה בחינם.

האתר השני בו ביקרתי הוא האנדרטה להרוגי ההתקממות הדמוקרטית שהתרחשה בעיר בשנת 1980, ושמוכרת כ"התקוממות ה-18 במאי". בשנת 1979 נרצח הנשיא Park Chung-Hee על ידי ראש המוסד הקוריאני מעל לשולחן ארוחת הערב, ואת מקומו תפס הגנרל Chun Doo-Hwan באמצעות הפיכה צבאית. עלייתו של הדיקטטור החדש הפיחה חיים בתנועות הדמוקרטיזציה שדוכאו בזמן שלטונו של הקודם, והאזרחים בעיר פתחו במרד נגד השלטון הצבאי. הוא דוכא במהירות, אלות אל מול רובים, וגבה את חייהם של יותר מ-165 בני אדם, רובם תלמידי תיכון וסטודנטים. המאורע קיבל את ההתייחסות הראויה לו רק בסוף שנות התשעים, אז הפנימה החברה הקוריאנית סופית את משמעותו וקבעה לכבודו יום אבל לאומי. הקורבנות הוצאו מקבר האחים ונקברו בגן זיכרון רחב ידיים בצפון העיר, שכולל אנדרטה גדולה, אולם זיכרון ומוזיאון. זהו אחד מהאירועים המעצבים והמשמעותיים בדרום קוריאה המודרנית ולכן היה לי חשוב לבקר בו. כדי להגיע למקום יש לקחת אוטובוס מהטרמינל המרכזי. הנסיעה אורכת כ-40 דקות בשעות העומס והמוזיאון נסגר בשעה 4.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )