4 ימים בגבול גרמניה-צ'כיה

טיולי טבע בהרי אבן החול על נהר האלבה, טעימה מטרק ה-Malerweg הגרמני, ביקור בצד הצ'כי ולסיום עצירות בטרזיינשטט ובפראג. יצאנו לחפש טבע וגילינו גם היסטוריה יהודית.

תאריך הטיול	May 2025
משך הטיול	4 ימים

תוכן עניינים

פרטים כלליים

חיפשנו יעד יחסית קרוב שאפשר לטייל בו בטבע באמצע מאי בלי שלג או קור קיצוניים. אחרי ששקלנו כמה אופציות, הזמנו טיסה לפראג ממש ברגע האחרון, במטרה לראות את הפארקים באזור הגבול - Bohemian Switzerland בצ׳כיה ו-Saxon Switzerland בגרמניה, וללכת מקטעים מטרק ה-Malerweg. את הטרק הכרנו מחיפושי טרקים באירופה בגוגל ופה באתר. הוא כולל 8 מקטעים שעוברים בין עיירות צמוד לנהר האלבה, ונמצא בפארק סלעי החול (sandstone) שיוצרים את הנופים היפים של הקניונים והצוקים לאורכו.
מבחינת לוגיסטיקה הכל היה פשוט יחסית. הזמנו את הטיסה ממש באותו היום, קצת ריסקי אבל יצא מחיר טוב דרך סמארטווינגס. הזמנו רכב דרך אופרן והכל עבר חלק. את המלונות הזמנו ברגע האחרון ולא הייתה בעיה למצוא מקומות, אולי בגלל שאנחנו מחוץ ל״עונה״.
סה"כ עלה 5000 ש"ח לשנינו ל4 ימים (1200 טיסה, 800 רכב, 1500 לינה, 1500 הוצאות אחרות כמו מסעדות/סופר/חניה).
היה סופ"ש מלא בחוויות, הרבה טבע מרשים ונגיש יחסית, עיירות אירופאיות ובסוף קיבלנו גם שיעור בהיסטוריה. מבחינת העונה הרגשנו שזה זמן אידיאלי לאזור - קריר בדיוק במידה, שמיים יפים מלאי עננים וקצת גשם מדי פעם, ריק יחסית מתיירים (חוץ מבפראג). בקיצור, מומלץ למי שמחפש לראות קצת טבע בטיול קצר בתקופת האביב. אפשר לשלב עם טיול יותר ארוך בפראג, טיול ארוך יותר בגרמניה, או להאריך עם חלקים נוספים של הטרק (מאוד נוח לוגיסטית כי עוברים בין עיירות ואפשר אפילו לטייל בתחבורה ציבורית בלבד).

יום 1 - מפראג לגשר Bastei

המראנו בטיסת בוקר מוקדמת לפראג, אספנו רכב ויצאנו לכיוון צפון-מערב. שכרנו רכב פולו ידני של באדג׳ט שהזמנו דרך אופרן, יצא הכי משתלם והשירות שלהם בוואטסאפ בשעה מאוחרת היה מאוד נוח בהזמנה של הרגע האחרון. שימו לב שיש תוספת על מעבר לגרמניה שמשפיעה על המחיר (20-50 יורו שמשלמים במקום, משתנה בין חברות). מראש קראנו שמתוך 8 ימים מלאים של טרק הmalerweg, המקטעים המומלצים הם ימים 2,4,7 אז תכננו להתחיל במקטע השני. יצאנו לדרך לשעתיים נסיעה. עצרנו בדרך בעיירה צ׳כית, עוד היינו באווירת בוקר אבל בתי הקפה נסגרו מוקדם אז אכלנו ארוחת צהריים מקומית ונכנסנו לסופר. הגענו ל-Stadt Wehlen שקראנו שהיא נקודה טובה להתחיל בה אבל היינו עייפים מדי להליכה ארוכה אחרי לילה קצר בשינה אז נסענו ישירות לחניה של ה-Bastei bridge. החניה לא זולה אבל מאוד קרובה לגשר המרשים. הסיבוב באזור הגשר לקח לנו שעתיים-שלוש בין תצפיות שונות על הגשר. רואים גם את הנוף לנהר האלבה היפה. אחר כך חזרנו לרכב וחיפשנו עוד מסלול קצר באזור (מהגשר אפשר להמשיך עם מסלול הטרק אבל אין הרבה אפשרויות לעשות מסלול מעגלי). מהסתכלות בגוגל מפות ראינו כמה נקודות עניין וכיוונו לאחת מהן, Felsentor im Uttewalter Ground - אחת הנקודות המומלצות של המקטע הראשון של הטרק. חנינו בכניסה לעיירונת במקום שמסומן לחניה וירדנו לסיבוב ביער. הליכה ביער ירוק עד שמגיעים לסלע ״מרחף״ שתקוע בין קירות הסלע של הקניון. אחרי סיבוב של כחצי שעה, נסענו ללילה שהזמנו (כמה שעות קודם) בעיירה Pirna במלון דירות מעוצב יפה (Laurichhof). כשהגענו למלון הבנו את מה שקראנו באינטרנט על מס תייר - כל אחד חייב לשלם 3 יורו ללילה ובתמורה מקבלים כרטיס לנסיעה חופשית בתחבורה ציבורית (סירה/אוטובוס/רכבת/חשמלית). המלון נמצא מעבר לנהר ביחס לעיר העתיקה של פירנה שבה יש מסעדות אז החלטנו כבר לארוחת הערב לנצל את כרטיס הנסיעה ועלינו על שיט של פחות משתי דקות לצד השני. הופתענו לגלות עיר עתיקה יפה ורגועה עם רחובות ציוריים ושפע של מסעדות מרחבי העולם. כל כך אהבנו את העיירה שהחלטנו לחזור גם מחר.

יום 2 - המקטע הרביעי של ה-Malerweg

היום תכננו לעשות את המקטע הרביעי של ה-Malerweg, שבהרבה מקומות נחשב ה״שיא״ של הטרק. המקטע הזה עובר בתוך יער מלא בסלעים תלולים. אחד הדברים הנחמדים הוא שיש כביש אחד שנכנס לתוך היער ועליו עוברת רכבת חשמלית, וזה מאפשר ללכת מסלול קווי ולחזור ברכבת (שגם היא בחינם בהצגת קבלה על תשלום מס תייר). נסענו ל-Bad Schandau, חנינו במרכז העיירה צמוד לתחנת החשמלית שעל הפארק העירוני, קנינו ארוחת בוקר במאפיה מקומית (היו בעיקר עוגיות חמאה ולא קוראסונים, כיאה לגרמניה) והלכנו לרכבת. ברגע האמת שכחנו את הקבלה ברכב אז במקום לנסוע ברכבת 2 תחנות לנקודה שממנה תכננו להתחיל ללכת, פשוט נסענו עם הרכב וחנינו צמוד לאתר קמפינג (בדיעבד לגמרי עדיף לחנות בעיירה ולנסוע בחשמלית, על הכביש למעלה אין ממש חניות). משם הלכנו לפי השילוט של ה-Malerweg (למרות שנעזרנו ב-maps.me ו-mepy.com כי השילוט לא תמיד מספיק). אחרי חצי שעה בערך מגיעים לאזור הסלעים. בהתחלה הולכים ביניהם ובאיזשהו שלב מתחילים בטיפוס על סולמות/מדרגות תלולים וארוכים, ממש כיף! אחרי כל טיפוס נהנים מהנוף מלמעלה. כל הפארק מרגיש מאוד בטיחותי ומתוחזק. אחרי בערך שעתיים בין הסלעים ממשיכים עוד בערך שעה עד לתחנה של החשמלית, Beuthenfall. היה עוד זמן עד השקיעה (ושעת היציאה האחרונה של החשמלית) אז החלטנו לעלות עם החשמלית תחנה אחת, ל-Lichtenhainer Wasserfall. המפל עצמו קצת סתמי, אבל משם עשינו עוד סיבוב ל-Kuhstall, קשת אבן גדולה ומרשימה. בתוך האבן יש מדרגות צרות שמובילות אל מעל הקשת, חוויתי. סיימנו בתחנה של החשמלית שלקחה אותנו לאוטו, ונסענו לחדר בלב העיר העתיקה של פירנה (Studio am Malerweg, מומלץ, חדר פשוט אבל במיקום מצוין).

יום 3 - עוד קצת פירנה ומעבר לצד הצ׳כי

פתחנו את היום בארוחת בוקר בכיכר המרכזית (Canaletto, לא שהיו הרבה אופציות אבל ממש אהבנו, ארוחת בוקר קלאסית, שירות טוב). חיפשנו אם יש עוד משהו לעשות בפירנה ומצאנו ״מוזיאון״ קטן (Gedenkstätte Pirna-Sonnenstein), שמסתבר שהוא אתר הנצחה לשואה. בלב יער פסטורלי בעיירה יש מבנה גדול שהוא חלק מטירת זוננשטיין, ששימש בית חולים פסיכיאטרי לפני המלחמה. המבנה הפך לאתר המתת חסד כחלק מתוכנית T4 הנאצית, ממנה התפתח הרצח ההמוני בהמשך. במרתף הקטן אפשר לראות את מה שנשאר מאתר הרצח, שנראה ״בוטיק״ ביחס למחנות ההשמדה בפולין אבל עדיין שיטתי - חדר מיון, חדר גזים וחדר שריפה (קרמטוריום). למעלה יש גם מוזיאון למי שמעוניין. לא ציפינו שזה מה שנראה שם, יצאנו מזועזעים אבל מרוצים שמצאנו את המקום ושלא ויתרנו על הביקור. זה העלה בנו הרבה מחשבות על הקיצוניות שבין פירנה היפה שכל כך אהבנו לבין הזוועות שקרו בה. הגיע הזמן לחזור לצ׳כיה ולבקר גם בפארקי הסלעים שבצד שלה. כבר בעיירת הגבול Hrensko שבנויה בין סלעים מרגישים את ההבדל בין גרמניה לצ׳כיה, פחות מתוחזק ומסודר. התחנה הראשונה הייתה Pravcicka Brana, קשת האבן הגדולה באירופה והאתר הכי מפורסם בפארק. אחרי כמעט שעה של הליכה, כחצי ממנה על הכביש מהחניה עד תחילת המסלול ואז עליה לא קלה וכבר מתחילים לראות את הקשת. בתשלום קטן אפשר להיכנס לתוך המתחם, שבו אפשר לעשות סיבוב על הסלעים שמול הקשת ולקבל עוד זוויות אליה, לא חובה. העברנו שם סה״כ כמעט 3 שעות ואז חיפשנו עוד מסלול קצר. הרגשנו שהצד הצ׳כי הרבה פחות מפותח ומושקע ואין הרבה מה לראות. בחרנו ב״טירת״ Falkenstjn, סלע מרובע שעומד על הר. בדומה לצד הגרמני, גם כאן היו מדרגות תלולות שנבנו בתוך חריץ בסלע. נהננו מהנוף ומהטיול הקצר (ממש לא חובה ויש עוד כמה באזור באורכים אחרים שנראו דומים) והמשכנו לחדר שהזמנו בעיירה רנדומלית בדרך לפראג.

יום 4 - טרזיינשטט ופראג

היום נסענו לראות את מחנה הריכוז (ספק גטו ספק מחנה השמדה) טרזיינשטט. בשונה מהמחנות בפולין כאן מדובר על שכונה שלמה ומבוצרת שהפכה לנקודת ריכוז ליהודים והיוותה גטו ״ראווה״ של הנאצים. התחלנו מסיבוב קצר במוזיאון שבו גם קונים כרטיס כניסה לכל שאר הנקודות במחנה (Terezín Memorial - Ghetto Museum). מאוד הופתענו מהגודל של המתחם, מכמות ה״מייצגים״ ואיך שהכל נשאר כמו שהוא. הזוי איך היום כל מתחם המחנה חזר להיות עיירה כמו שהיה לפני המלחמה. מצאנו את עצמנו מסתובבים בעיירה בהנחיית המפה שקיבלנו ועוברים בין מבני הגטו, הקרמטוריום (שכאן היה מיועד "לייעל" את הקבורה) ואתרי ההנצחה. המרחקים די גדולים אז נסענו ברכב. כחלק מהנקודות הכלולות בכרטיס עשינו סיבוב ב״מבצר הקטן״ שנמצא בשולי העיירה ושימש יותר בתור כלא, בו מופיע השלט המוכר ״העבודה משחררת״. החלטנו לספוג כמה שיותר מהמקום בזמן הקצר שהיה לנו ואחרי שעתיים בערך המשכנו בדרכנו לפראג. חנינו בחניון חנה וסע מחוץ לעיר כדי לא להיכנס לפקקים ולחיפושי חניה ועלינו על מטרו. נשארו לנו 7 שעות עד שצריכים לצאת לשדה, שניצלנו לשיטוט בעיר העתיקה ולאכול טוב - טרדלניק (הגרסה הצ׳כית לקיורטוש, הדוכן הכשר ברובע היהודי היה הכי טעים), גולש, המון בתי כנסת (כדי להיכנס צריך לקנות כרטיס כניסה משותף לכולם, ויתרנו כי לא היה לנו הרבה זמן אבל נשמע רעיון טוב), סיבוב בכיכר המרכזית (מומלץ בשעה עגולה כדי לשמוע את השעון) ונוף על הנהר. נשארנו עם טעם של עוד לביקור בפראג בהזדמנות אחרת.