טיול בין חוות וכפרים בדרום גרינלנד

טיול העובר בין חוות וכפרים קטנים לצד הפיורדים מלאי הקרחונים של דרום גרינלנד.

תאריך הטיול2017 M08
משך הטיול11 ימים
עונה מומלצתקיץ

רקע

דרום גרינלנד זהו אזור מלא בפיורדים, גלייז'רים, איים וחצאי איים.
פרט למספר עיירות גדולות (גדולות במונחי גרינלנד: 1000-2000 תושבים), ישנם באזור לא מעט כפרים קטנים וחוות בהם מגדלים בעיקר כבשים. דרך התחבורה העיקרית באזור היא שיט בפיורדים. ניתן לתכנן באזור טיולים באופן גמיש, שמשלבים הליכה בין הכפרים והחוות בנוסף להליכה באזורים לא מיושבים ולינה בקמפינג או בבקתות מטיילים. הנוף הוא מגוון ומכיל הרים, פיורדים, חוות יפות, גלייז'רים ולא מעט קרחונים.

בגלל שהאזור דרומי (יחסית לגרינלנד), סביב קו הרוחב 61, שעות האור מתקצרות בו מוקדם יותר מאשר בצפון, ולכן ניתן לראות בו זוהר צפוני כבר החל מאמצע אוגוסט. בשבוע האחרון לשהותנו באזור (מסוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר) ראינו בו זוהר צפוני בכל לילה (אם כי לא תמיד בעוצמה גבוהה).

הגעה ותחבורה

שדה התעופה המרכזי בדרום גרינלנד נמצא בעיירה Narsarsuaq. לשדה תעופה זה ישנן טיסות ישירות מקופנהגן במהלך חודשי הקיץ. נכון ל-2017, הטיסות האחרונות בין קופנהגן ונרסרסואק היו ב-5 בספטמבר (אינניו יודע באיזה תאריך נפתח קו זה). בנוסף ניתן להגיע לשדה תעופה זה לכל אורך השנה באמצעות טיסות פנימיות מיעדים אחרים בגרינלנד.

אפשרות אחרת להגיע לאזור היא באמצעות שיט. בגרינלנד ישנה אונייה (Arctic Umiaq line) ששטה לאורך החוף המערבי מדרום האי ועד למרכזו, הלוך-חזור. העיירה הכי צפונית שהאונייה מגיעה אליה היא Ilulissat, והיא עוברת גם בערים המרכזיות Nuuk ו-Sisimiut. האונייה משלימה סיבוב (מצפון לדרום וחזרה לצפון) בשבוע, ולכן למעשה עוברת בכל יעד, בכיוון הנדרש (צפונה או דרומה) רק פעם אחת בשבוע. אונייה זו מגיעה גם לעיירות הגדולות בדרום (Narsaq ו-Qaqortoq).

בתוך אזור דרום גרינלנד, הדרך להתנייד בין עיירות וכפרים היא ברגל, בשיט או במסוק. חברות מרכזיות שמפעילות סירות באזור הן Blue Ice Explorer ו-Disko Line. יש לקחת בחשבון שטיסה במסוק היא עניין יקר מאוד, אך גם שיט איננו זול, ולכן לעבור בין הרבה יעדים בדרום, ולעשות הפלגות ארוכות זה עניין יקר (אפרט על מחירים של ההפלגות שאנחנו עשינו בהמשך).

לוגיסטיקה

המפה המצורפת לסיפור דרך זה - נקודות הציון במפה מבוססות על קואורדינטות שסימנו בשטח באמצעות הג'יפיאס, הקווים המחברים בין הנקודות הם סכמטיים בלבד.

אוכל - ניתן להצטייד באוכל בסופרים שבכפרים ובעיירות (Narsarsuaq, Qassiarsuk , Igaliku, Narsaq) אולם יש לקחת בחשבון שפרט ל-Narsaq, הסופרים קטנים ומוגבלים בהיצע.

מים - לא מצרך נדיר באיזור. במקומות שאנו היינו בטיול היו נחלים/אגמים שמהם יכולנו למלא מים (אנחנו לא טיהרנו).

גז - מצאנו בלוני גז להברגה במכולת של Narsarsuaq וגם בקפה-משרדים של Blue Ice Explorer, וגם במכולת של Qassiarsuk. אולם ייתכן והמלאי של בלונים אלו הוא לא גדול במיוחד - לכן מומלץ להצטייד במקום הראשון שבו אתם מוצאים, ולא לחכות למצוא במקום אחר / במחיר יותר טוב.

מסלולים - מסלולי ההליכה באזור לא תמיד מסומנים, וגם אם כן לא תמיד מסומנים היטב. לכן חשוב מאוד ללכת עם מפות, כדאי גם עם מכשיר GPS, שבו ניתן לטעון מראש נקודות עניין (ב-Blue Ice Explorer למשל יכולים להעביר קואורדינטות של כל מיני מקומות). וכמובן גם להתייעץ ולברר פרטים עם מי שעוסק בתיירות באזורים (הוסטלים, בלו-אייס וכו').

מזג אוויר - יכול להיות מאוד מגוון. היו לנו ימים מעוננים וגשומים, והיו ימים שמשיים וחמימים. הטמפ' בשיא הגיעו עד 15-20 מעלות, אולם היו גם 2 לילות שבהם הטמפרטורות ירדו קצת מתחת לאפס. מומלץ להיערך לכל סוג של מזג אוויר...

Blue Ice Explorer - חברת טיולים שלה יש משרדים ובית קפה ב-Narsarsuaq. הם יכולים לארגן גם טיולים מאורגנים באזור, וגם לסייע באירגון הפלגות, לינה בכפרים ובחוות, מתן קואורדינטות לנקודות עניין באזור וכו'. באופן כללי הם מאוד נחמדים וסייעו לנו רבות - מומלץ לדבר איתם ולהתייעץ בנוגגע לתוכניות.

חיות ודובי קוטב - באזור יש הרבה כבשים, כולן בבעלות של חוות. ניתן לראות גם עופות דורסים וארנבות ארקטיות, ובפיורדים, בעיקר באזור Narsaq, יש סיכוי לראות גם לוויתנים.
באשר לדובי קוטב - דרום גרינלנד הוא לא אזור מחייה של דובי קוטב. יחד עם זאת, אנחנו התוודענו לתופעה המכונה דובים תועים - מסתבר שלעיתים לא קרובות, ישנם דובי קוטב שנסחפים עם קרחונים ממזרח גרינלנד דרומה ואחרי שהקרחונים שלהם נמסים הם מחפשים את דרכם חזרה צפונה. ממה שאנחנו הבנו מדובר בתופעה לא שכיחה אך גם לא נדירה מאוד, והיא מתרחשת יותר בחודשי האביב. כשאנחנו הגענו לאזור החוות (Tasiusaq ו-Sillisit) סיפרו לנו שכ-7-10 ימים לפני שהגענו נצפו 3-5 דובים באזור, ואחד מהם אף הגיע סמוך לחוה ונאלצו לירות בו. כל מי שדיברנו איתו אמר שזה מאורע לא נפוץ, ועצם זה שזה קורה באוגוסט נדיר עוד יותר. זה גרם לנו טיפה לפחד ולשנות קצת תוכניות (לא באופן דרמטי). ככה שצריך לדעת שזה לא אזור שדובי קוטב חיים בו בשגרה, אולם התופעה הזו קיימת. מומלץ כמובן לברר פרטים עם אנשים באזור. חוץ משינוי של יומיים בתוכניות שלנו, המשכנו בטיול כרגיל ולא היה ברשותנו ציוד מיוחד להרתעה/פגיעה בדובים.

Narsarsuaq

הגענו אל Narsarsuaq (נרסרסואק) בטיסה מ-Ilulissat (טיסה שהייתה מחולקת ל-4 טיסות קצרות, סה"כ כ-6-7 שעות כולל כל ההחלפות וההמתנות). נרסרסואק הוקמה כבסיס חיל אוויר במלחמת העולם השנייה ע"י האמריקאים, וכיום פועל בה שדה תעופה בינלאומי (בחודשי הקיץ. בחורף יש בו רק טיסות פניומיות).
הופתענו מעט לגלות שלמרות שיש בעיירה שדה תעופה בינלאומי, היא עיירה קטנה מאוד! כמה קטנה? יש בה 100-200 תושבים. אין בה ATM (ניתן "למשוך" כסף בקבלה של המלון שבעיירה, Narsarsuaq Hotel - עד 2000DKK עם עמלה של 30DKK), אז עדיף להגיע אליה עם מזומן. יש בעיירה רק מכולת אחת שבה מצרכים די בסיסיים (ניתן למצוא שם אורז, פסטה, לחם, גבינות וכו'...). פרט לאלו יש בעיירה בית קפה ומשרדים של חברת הטיולים Blue Ice Explorer. בבית הקפה ניתן לאכול, לקנות חבילת wifi, ולהתייעץ עם העובדים בנוגע לטיולים באזור. אם יוצאים מהטרמינל של שדה התעופה, פונים ימינה וכעבור כמאה מטרים נמצא בית הקפה. אנחנו הלכנו אליו ישר לאחר נחיתננו בעיירה והתייעצנו איתם בנוגע למסלול שרצינו לעשות. הם היו מאוד נחמדים, נתנו לנו אינפורמציה על המסלול, נתנו לנו קואורדינטות של נקודות מסוימות בדרך ל-GPS, ואירגנו לנו את ההפלגות הדרושות. במקום ניתן גם לבקש טיולים מאורגנים. ככה שבכל אופן - גם אם אתם רוצים טיול מאורגן, וגם אם אתם רוצים לטייל באזור באופן עצמאי, מומלץ מאוד ללכת אליהם, להתייעץ ולבקש אינפורמציה. בבית הקפה ניתן גם לרכוש מפות ובלוני גז.
בנוסף, ישנו בעיירה הוסטל (גם בבעלות Blue Ice Explorer) שבו ניתן לישון בעלות של 290DKK לאדם (יש להם רק חדרי dorm בגדלים שונים). ההוסטל נחמד מאוד, עם מטבח גדול ואזור משותף גדול ונעים. (אם יוצאים מהטרמינל ופונים שמאלה, הולכים כמה מאות מטרים עד שרואים מצד ימין מבנה אדום).

יום 1 - Narsasuaq אל חוות Tasiusaq

מנרסרסואק שטים לקסאיארסוק (Qasiursaq; אפשר לארגן את השיט באופן גמיש דרך בלו-אייס, 175DKK לאדם; שיט של 10 דקות בערך לצד השני של הפיורד; בלו אייס גם הסיעו אותנו למרינה (משהו כמו 3 ק"מ מההוסטל [כלול במחיר]).

קסאירסוק היא עיירה קטנה מאוד, שגם בה סופר קטנטן (מצאנו בו בלוני גז, אבל ראינו רק 2 כאלה במלאי. אז לא בטוח שכדאי לבנות על זה).
מהמעגן של קסיארסוק פונים ימינה והולכים דרך בתי העיירה. חוצים נחל קטן (על סוג של גשר) והולכים עד שמגיעים לעתיקות של מבני ויקינגים. ממשיכים עוד קצת עד שמגיעים ל״מוזיאון״ - אתר עם בתי ויקינגים משוחזרים, וקצת אחריו פונים שמאלה (יש שלט עם הכוונה לטאסיוסאק, כ-7ק"מ). הולכים על דרך עפר זו עד שמגיעים לחווה. ניתן לציין כי נאמר לנו שישנה דרך נוספת להגיע לחווה, שאינה דרך עפר, אולם בשל מזג האוויר, בחרנו בדרך הקצרה ביותר.

הבית הראשון שעוברים לידו הוא בית לבן - הבית בו מתגוררת המשפחה של החווה. בחווה ישנו הוסטל, Sermilik Hostel (בבעלות החווה) שבו ניתן לישון. זהו למעשה בית גדול שבו המשפחה התגוררה בעבר, והוא הוסב להוסטל עם מספר חדרי שינה וכן חדר אוכל ומטבח (שבו ניתן לבשל). מקום מאוד חביב. החווה מאוד יפה, ויש להם נוף מרשים מאוד להרים מסביב, ולפיורד עם קרחונים. בעלת החווה, aviajja (הוגים בערך כמו אביה), היא מאוד נחמדה! אפשר לתאם מראש את הלינה במקום במייל או בטלפון. אנחנו לא תיאמנו את הלינה מראש, וביום שהגענו הייתה שם בדיוק קבוצה של מטיילים, ולכן לא היה לנו מקום, אז ישנו באוהל בתוך החווה.

לינה בחווה - 318DKK ללילה לאדם בחדר משותף (dorm), או 150DKK ללילה לאדם באוהל.

יום 2 - Tasiusaq

בגלל שמזג האוויר היה מאוד מעונן ומעט גשום החלטנו להשאר באזור עוד יום.
התפנה מקום בהוסטל של החווה, אז קיפלנו את האוהל ועברנו להוסטל (שהיה די ריק באותו היום - רק אנחנו ועוד משפחה של גרמנים).
אביה, בעלת החווה, הציעה לנו ללכת לאורך הפיורד הסמוך החוה עד לנקודת תצפית לכיוון גלייז'ר.
זהו מסלול הלוך-חזור שאורכו כ-10 ק"מ לכיוון. המסלול מסומן באופן חלקי (ע"י נקודות אדומות). לא מאוד קל לעקוב אחר הסימונים אבל גם לא מאוד קשה לנווט מאחר ומדובר בהליכה לאורך הפיורד, באזור עם צמחייה מאוד נמוכה, ככה שקל לנוע בו בחופשיות. פשוט צריך ללכת לאורך הפיורד, לפעמים קרוב אליו לפעמים יותר רחוק, תלוי מה התוואי מאפשר. כ-3 קמ מהחווה יש נחל שצריך לחצות - יש גשר עץ גדול, מעט במעלה הנהר (לא צמוד לפיורד אלא כמה מאות מטרים ממנו).
לאחר שהלכנו כ-5-6 ק"מ החל להיות גשום ועם עננים סמיכים ונמוכים מאוד, ולכן הבנו שלא נוכל לראות נוף. אז עשינו עצירה קצרה לפיקניק וחזרנו חזרה לחווה. למרות מזג האוויר שהיה קודר, היה מאוד נחמד ללכת לצד הפיורד, לראות את הקרחונים שצפים בו, כבשים שרועות בגבעות, ומדי פעם קצת נוף מבעד לעננים. בנוסף, ישנם מקומות שבהם ניתן לרדת אל החוף ובו ללכת ליד (ולגעת) בקרחונים (חלקם בגודל של מכונית בערך) שנתקעו על החוף בזמן שפל.

יום 3 - Tasiusaq אל Sillisit

טאסיוסאק לסיליסיט. כ-21-22 ק"מ

התכנון המקורי שלנו היה ללכת מטאסיוסאק אל חוות Nunataaq, וממנה בערך בקו ישר אל חוות סיליסיט. אבל בגלל מזג האוויר הגשום, והעובדה שהמסלול לא כ"כ מסומן, אביה (בעלת החווה טאסיוסאק) המליצה לנו ללכת דרך שביל העפר.
חזרנו מחוות טאסיוסאק אל הכפר Qassiarsuk (באותו שביל עפר שבו הלכנו ביום הראשון, כ-7 ק"מ), ומשם המשכנו עוד כ-14 ק"מ בשביל עפר אל החווה סיליסיט. חשוב להדגיש שלמרות שמדובר בשביל עפר - לא מדובר בשביל שמעצבן ללכת בו. זהו בשביל עפר שמחבר בין 3 חוות... ואנחנו במשך כל היום ראינו בו רק טנדר אחד.

הדרך הייתה מאוד יפה! והיו הרבה כבשים בגבעות מסביב. השביל נוח להליכה אם כי היו לא מעט עליות וירידות, חלקן די תלולות.
חוות סיליסט ממוקמת לחופי הפיורד. זוהי חוה גדולה שבה יש מבנה אחד שהוסב להוסטל - נחמד מאוד, עם סלון יפה, מרפסת עם נוף לפיורד, מטבח ושולחן אוכל. בחווה יש גם אפשרות ללינה בבקתות עץ (צימרים..).
לינה בהוסטל - 300DKK לאדם.

יום 4 - Sillisit אל Igaliku

(התוכנית המקורית שלנו הייתה ללכת מ-Sillisit עד ל-Narsaq ברגל. מדובר במקטע באורך כ-40 ק"מ שלא עובר באף ישוב/חווה, אולם 15 ק"מ מסיליסיט ישנה בקתת מטיילים. השביל אמור להיות יפה מאוד, אך לא מסומן באופן רשמי ודורש יכולת ניווט. בשל העובדה שנצפו דובי קוטב זמן מה לפני שהגענו לאזור, בעלי החוות המליצו לנו ליתר בטחון לוותר על מקטע זה ולהשאר יותר קרוב ליישובים. בכל אופן מצורף בלינקים בסוף קישור לסיפור דרך של שביל זה. במקום הליכה זו החלטנו לשוט ולטייל באוזר Igaliku, ומאוחר יותר להגיע בשיט ל-Narsaq.

בערב היום הקודם ביקשנו מבעלת החווה להזמין עבורנו שיט אל מעבר לפיורד, לכפר Igaliku.
ב-10:15 אספה אותנו סירה מה״מזח״ של החווה (אזור סלעי שסירות קטנות יכולות להתקרב אליו).
כדי להגיע לאיגליקו, יש לשוט אל הכפר Itileq, וממנו ללכת לצד השני של הפנינסולה, כ-3 -4 ק"מ. השיט אל איטילק אמור לקחת משהו כמו 10-15 דקות, אך בסירה שאספה אותנו היו שני מטיילים שרצו להגיע אל החווה Ipiutaq (דרומית לסיליסיט) ולכנו שטנו קודם אליהם, ומשם הסירה לקחה אותנו לאיטילק. למרות שהשיט מסיליסיט לאיטילק אמור לקחת רק כ-10-15 דקות, המחיר שלו הוא 350DKK!
מאיטילק הולכים ברגל בשביל עפר כ-4 ק״מ שבהם חוצים את הפנינסולה אל צידה השני - עלייה ואז ירידה - אל הכפר איגליקו, השוכן לחופו של פיורד אחר. הכפר קטן וציורי, עם מלון והוסטל שמנוהלים ע״י בלו-אייס. ההוסטל נחמד ופשוט, עם חדרים של 4 וחדרים של 2 (והכל באותו מחיר לאדם - 290DKK, בלי מצעים, שירותים ומקלחת משותפים) וגם מטבח וחדר אוכל.
בכפר ישנה גם מכולת קטנה שפתוחה כל יום רק בשעות 10-12 ו-13-14!! (בשבת רק 10-12, ובראשון סגורה).
המכולת די מוגבלת במצרכים, אבל הצלחנו לחלץ מזון ובירות. לחם לא מצאנו, אבל מצאנו שקית של לחמניות קטנות קפואות שצריך להכין בתנור, זה היה דווקא נחמד וטעים. את המשך היום העברנו בהכנת אוכל, סתלבט בהוסטל, והסתובבות בכפר וסביבתו.

האזור של איגליקו מאוד יפה וישנם מספר מסלולי הליכה יומיים שניתן לעשות, וישנו גם מסלול אפשרי (אם כי כנראה לא מאוד מסומן), אל העיירה הגדולה בדרום - Qaqortoq. ניתן להתייעץ על מסלולים ובאופן כללי עם הצוות של בלו-אייס (שיושבים במלון).

ימים 5-6 - מ-Igaliku אל הרמה, והלאה אל המחנה של בלו-אייס על חוף הפיורד (וחזרה למחרת)

כ-10 ק"מ לכיוון

קמנו לבוקר של שמיים כחולים לחלוטין! (אחרי יותר משבוע של מזג אוויר מעונן) והיינו נחושים לראות היום סוף-סוף זוהר צפוני.
החלטנו ללכת במסלול שעולה מהכפר צפונה אל רמה שממנה ניתן להשקיף על Qooroq Ice Fjord. אך החלטנו להאריך את המסלול, ולהמשיך אל מעבר לרמה, בירידה תלולה לכיוון החוף ולשהות ב-Blue Ice Camp (אזור שבו יש בקתת מתכת קטנה של בלו-אייס שמשמשת אותם בטיולים מאורגנים שלהם). באזור ניתן לעשות קמפינג, ויש 2 נחלים סמוכים שמהם ניתן למלא מים. ניתן להשאיר ציוד שלא צריכים במלון/הוסטל.

הולכים החוצה מהישוב לכיוון צפון ועוברים ליד שדה קולטנים סולארים, ומשם הולכים לכיוון הפיורד. מתנתקים מהפיורד והולכים לצד/על שביל עפר מתפתל עד לקצה אגם שבו יש שלט שמורה שמאלה מהדרך עפר, במעלה גבעה. השביל מסומן טוב בנקודות אדומות. אחרי עלייה עד לגובה של כ-250מ' מגיעים לרמה שממנה נשקף נוף לפיורד, לגלייז'ר ולהרים מסביב. המשכנו עם השביל (מסומן בנקודות אדומות) לעבר ירידה די תלולה לכיוון המחנה. במחנה יש בקתת מתכת של בלו אייס שמשמשת את החברה בטיולים, ויכולה לשמש גם כבקתת חירום במידת הצורך (היא קטנה, עם מקום ל-2-3 אנשים על הרצפה). ההליכה מהכפר עד למחנה לקחה כ-3 שעות. הגענו בצהריים ובילינו את המשך היום בהסתובבות באזור, חיפוש ענפי שיחים יבשים למדורה, ירדנו אל החוף ותצפתנו על הגלייז'ר והקרחונים. בערב עלינו על גבעה סמוכה שממנה הייתה תצפית מעולה לעבר השקיעה. רק בסביבות 21:00-22:00 התחיל להחשיך ובערך ב-23:00 התחלנו לראות מעט אורות בוהקים בכיוון צפון, מאוד חלש ולא ברור. חששנו שאולי מוקדם מדי (מבחינת התאריך) ולכן תהיה הופעה חלשה, אבל ככל שעבר הזמן זה התגבר, וב00:00 בערך היה השיא. הייתה פעילות מרשימה מאוד, עם המון פסים, ספירלות, ותזוזות. המצלמה אמנם מחזקת את הצבע שרואים, אבל היה מדהים לראות את התנועתיות של זה בלייב. ב-00:30 האורות החלו לדעוך.

למחרת חזרנו באותה הדרך אל איגליקו (מספיק מוקדם כדי לעשות קצת קניות בסופר), וישנו בהוסטל.

ימים 7-9 - Igaliku אל Narsaq וחזרה אל Narsarsuaq

אחרי שבוע בכפרים קטנטנים התחשק לנו מעט ציוויליזציה. רצינו להגיע אל העיירה Narsaq - העיירה השנייה בגודלה בדרום גרינלנד (כ-1,500 תושבים). יום קודם ביררנו עם Blue Ice בנוגע לשיט מ-Itileq (הכפר הסמוך לאיגליקו, שממנו יש הפלגות) אל Narsaq ואמרו לנו שביומיים הקרובים הם לא יוכלו לארגן הפלגה ישירה, ושהאפשרות היחידה שלנו היא לשוט אל Narsarsuaq, ומשם לעלות על סירה ל-Narsaq. די התבאסנו, כי זה לשוט בכיוון ההפוך, ולהוסיף עוד כסף, אבל החלטנו ללכת על זה בכל זאת (שיט ישיר מ-Itileq ל-Narsaq עולה 450-550DKK לאדם. אנחנו נאלצנו לשוט קודם מ-Itileq ל-Narsarsuaq, עלה 350DKK לאדם, ואז לעלות על סירה אחרת מ-Narsarsuaq ל-Narsaq, עלה 550DKK לאדם).

הלכנו את 4 הק"מ מאיגליקו לחוות איטילק (שאליה מגיעות הסיכות) וב-12:00 בצהריים עלינו על סירה לנרסרסואק (כ-30-20 דקות הפלגה) בנרסרסואק ישר עלינו על סירה לנרסאק (שיט של כשעה).
נרסאק היא עיירה גדולה במונחי גרינלנד, היושבת בקצה פנינסולה, על שפת הפיורד, כשלצידה הרים יפים. כמו כל עיר/כפר גרינלנדי - בתים צמודי קרקע וצבעוניים. הלכנו למלון (יש אחד - Narsaq Hotel, ויש להם גם גסטהאוס) ועשינו צ׳ק-אין לחדר זוגי בגסטהאוס (800DKK לזוג כולל ארוחת בוקר. יש גם חדרי dorm ב-290DKK לאדם, ואפשר גם לישון בשטח שלהם באוהל ולהשתמש במטבח/שירותים/מקלחת של ההוסטל ב-150 DKK לאדם). הגסטהאוס היה מבנה נחמד בצבע טורקיז עם חדר נעים מאוד שבו היו גם חלונות בתקרה עם נוף יפה לעיירה ולפיורד.

יש אפשרויות למספר טיולי יום באזור, אבל אנחנו בחרנו לבלות את היום וחצי הבאים באווירת נופש - אכלנו ארוחת בוקר בהוסטל וישבנו זמן מה לעשות סשן אינטרנט (כמובן בתשלום), הסתובבנו ברחובות והקפנו את העיירה, ביקרנו בשני הסופרמרקטים הגדולים שבעיירה, נהננים מהמגוון ואפילו הלכנו לביקור במבשלת הבירה המקומית, ובבאר הגדול שבעיירה.

לפני כשנה בחור אמריקאי הקים מבשלת בירה בעיירה - Qajaq Beer, והבירה כבר נמכרת בכל רחבי גרינלנד (הם מייצרים כמה סוגי בירות, ואת כולם אהבנו מאוד). המבשלה קטנה ואין בה סיורים מאורגנים, אבל החלטנו לנסות פשוט לגשת אליהם (נמצאים במבנה ירוק בקצה של הנמל שאליו מגיעים בשיט). בכניסה למבנה פגשנו את הברו-מאסטר של המבשלה והוא היה מאוד נחמד ועשה לנו סיור קצר עם הסברים על המבשלה שלהם. סיפור נחמד בנוגע לבירה שלהם, הוא שהמים לבירה, מגיעים מקרחונים שנתקעים בזמן שפל בחוף, והם אוספים אותם עם טרקטור ומביאים למבשלה.

בנוסף ביישוב יש בר מאוד נחמד שיש בו כל ערב (או לפחות בשני הערבים שאנחנו היינו בו) הופעות חיות של להקות מקומיות, והם כמובן מוכרים את הבירה מהמבשלה המקומית. היה מאוד כיף לשבת שם עם בירה מקומית ולשמוע להקות שרות שירים גרינלנדים וקאברים לשירי פופ בסגנון המאנקיז באילת.

גם בנרסאק הצלחנו לראות בלילות זוהר צפוני (אם כי פחות חזק מבאזור איגליקו, כי בכל זאת היו כאן הרבה יותר בתים ותאורת רחוב..).

יום לפני שרצינו לחזור לנרסרסואק הלכנו הלכנו למרכז התיירים שבעיירה והם עזרו לנו להזמין סירה ליום המחרת (נרסאק-נרסרסואק, 550DKK לאדם).

ימים 10-11 - מ-Narsarsuaq אל נקודת תצפית על גלייז'רים וחזרה למחרת

כ-16 ק"מ לכיוון.
יצאנו מההוסטל ב-Narsarsuaq לכיוון נקודות תצפית על שני גלייז'רים - Narsarsuaq ו-Qooroq. (השארנו ציוד שלא היינו צריכים בהוסטל). זהו מסלול שהמליצו לנו עליו בבלו-אייס, והוא מסומן ברובו.
מתחילים בהליכה על הכביש של נרסרסואק לכיוון צפון-מזרח. בחצי שעה הראשונה בערך ההליכה היא על הכביש. בשלב מסוים הכביש פונה שמאלה, לא פונים עם הכביש, אלא ממשיכים ישר על דרך עפר. השביל מתחיל במה שנקרא עמק הבית חולים - ואכן, לקראת סוף הכביש רואים מצד שמאל ארובת אבנים גדולה מאוד, שהיא שארית מבית חולים אמריקאי שהיה במקום בעבר. אחרי הליכה של זמן מה בין רכסים, הנוף נפתח ורואים את עמק הפרחים, וממול מרחוק, ניתן לראות את המפל והרכס שצריך לטפס. ממשיכים ללכת ישר עד שמגיעים לרכס שממול - העמק נסגר. מצד שמאל ניתן לראות נחל שהוא למעשה זרימה היוצאת מ-Narsarsuaq glacier. מכאן יש לטפס כ-250מ' על הרכס. הטיפוס תלול אך סביר. במקומות מסוימים יש חבלים שנועדו לסייע בטיפוס, אך מדריך טיולים מקומי אמר לנו שלא כדאי להסתמך על החבלים כי הם ישנים, ועשויים להקרע. האמת שהיה די סביר לטפס גם בלי להיעזר בחבלים. מגיעים למעלה לרמה שעליה ממשיכים ללכת עד שרואים נוף של Narsarsuaq glacier. ניתן להמשיך בשביל ולרדת אל הגלייז׳ר אך אנחנו בחרנו להמשיך את המסלול וללכת מזרחה לכיוון בקתת מטיילים, ונקודת תצפית אל הגלייז׳ר Qooroq. בעוד הגלייז׳ר Narsarsuaq הוא לשון קרח על האדמה, Qooroq הוא לשון הקרח המגיעה אל המים ובחלק שבקצה הוא בתוך הפיורד. ניתן לראות מנקודת התצפית את המקום שבו הגלייז׳ר נשבר אל הים, ועל הים לידו מרבד לבן של קרחים שבורים. ולכן רצינו מאוד לראות גם את גלייז'ר זה.

אם כך בנקודה מסוימת יש פיצול מהשביל, לא יורדים אל הגלייז׳ר הראשון, אלא פונים מזרחה. עוברים בין שני אגמים ומתחילים בטיפוס שמאלה. יש לציין שהשביל עד לנקודות הפיצול מסומן טוב, אך מנקודת הפיצול עד לבקתת המטיילים והתצפית השנייה השביל לא מסומן היטב. ישנם רוג׳ומים לאורך הדרך, ואף סימון אדום, וגם ניתן לראות שביל הליכה - אך לא בכל רגע. אנחנו בהלוך די על ההתחלה איבדנו את המסלול והלכנו בכיוון הכללי שחשבנו שצריך. זה לא היה אידיאלי אבל יצא בסדר. סך הכל במזג אויר טוב(!) הניווט נראה סלחני - צריך פשוט לראות איפה יש נחל שצריך לחצות ולהבין איפה עדיף, ואיפה יש עלייה שתהיה נוחה יותר. עולים עד לגובה של כ-600מ׳ ויורדים אל הבקתה שנמצאת בערך בגובה 550מ׳. הבקתה מאוד פשוטה! ויש בה דרגש המתאים ל-3-4 אנשים לישון זה לצד זה. כשהגענו היו מטיילים בבקתה אז אנחנו הקמנו אוהל במקום נוח, כמה עשרות מטרים מהבקתה, בסמוך לאגם קטן.

הקמנו אוהל בנקודה זו, השארנו את מרבית הציוד, ויצאנו לכיוון נקודת התצפית על הגלייז'ר השני (Qooroq), הליכה של עוד כחצי שעה. עולים מעט מעבר לבקתה ויורדים אל אגם גדול - בירידה צריך להזהר ולבחור נתיב נכון ולא להסתבך עם סלעים באזור תלול. צריך לחפש שביל/אזור נוח יחסית בצד שמאל. יורדים אל האגם ומקיפים חלק קטן ממנו (כאשר האגם מצד שמאל של השביל) ומשם מתחילים בעלייה לא ארוכה אך תלולה אל אזור שממנו נחשף אט אט נוף לפיורד ולגלייז'ר. הנוף משם ממש שווה את זה!

לאורך היום היה לנו נעים מאוד - היה יום בהיר עם שמש נעימה, וטיילנו עם חולצה דקה, אבל החל מהרגע שהשמש שקעה נהיה לנו ממש קר! ולמרות שרצינו לראות זוהר צפוני, בשלב מסוים פשוט ברחנו לתוך השקש באוהל. בלילה הטמפ' הגיעה לכ-4- מעלות ובבוקר גילינו את אחד מבקבוקי המים (שנשאר מחוץ לאוהל) קפוא!

למחרת התחלנו את הדרך חזרה אל העיירה. הפעם הצלחנו לראות יותר סימונים אדומים ויותר רוג׳ומים (אולי בגלל שהיינו במגמת ירידה) ובחלק לא קטן מהזמן היינו בנתיב שונה (אך קרוב) מהנתיב שאותו אילתרנו בהלוך (הכוונה היא למקטע שבין בקתת המטיילים לנקודות הפיצול שסמוכה לתצפית על הגלייז'ר הראשון, מנקודת התצפית אל העיירה השביל כאמור מסומן היטב).

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )