10 ימים בגאורגיה

טיול בקזבקי, בורג'ומי, טביליסי והסביבה.

תאריך הטיול2018 M05
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתמאי עד ספטמבר

רקע כללי לטיול

2.5.18 - 11.5.18
קניתי כרטיס יומיים לפני הטיסה, קראתי קצת על גאורגיה, תכננתי מסלול טיול כללי ויצאתי לדרך.
יצאתי לטייל לבד, ללא השכרת רכב, רק תחבורה ציבורית. המטרה הייתה לטייל באזורים כפריים, נופים וטרקי יום. ידעתי שהמקום הראשון שאבקר בו יהיה קזבקי, כל השאר היה פתוח לגמרי וההחלטה התקבלה על סמך מטיילים שפגשתי והמליצו והמארחים בגסטהאוסים שהמליצו על המשך הדרך.
בזמן הטיול ערך הלארי היה 1.5 שקלים.
אני דובר רוסית (לכן היה קל לתקשר)
תחילת מאי זאת עוד לא העונה, לכן יש מקומות בכל הגסטהאוסים ולא צריך להזמין מקום מראש, ההרים עדיין מושלגים והדשא עוד לא צמח בהרים.

2.5 - נוחת בלילה בטיבליסי ישן אצל נינו לילה אחד
3.5 - יוצא בבוקר לכיוון קזבקי, עושה את העלייה לכנסייה וממשיך לתצפית על הקרחון, לינה בקזבקי.
4.5 - נוסע לעמק טרוסו
5.5 - הליכה לבריכת הסודה בקזבקי. נסיעה לבורג'ומי אחרהצ.
6.5 - טיול יום לורדזיה, Mtsvane Monastery
7.5- טרק יום בפארק הלאומי בורג'ומי- חרגאולי
8.5 - הגעה לטביליסי,טיול בעיר העתיקה.
9.5 - טיול יום לסיגנאגי, ערב בטבליסי.
10.5 -חצי יום במצחטה, טיסה בלילה.

יום ראשון - לילה בטביליסי

יום לפני הטיסה חיפשתי בבוקינג, בהמלצות באתר למטייל ובפייסבוק. שמעתי דברים טובים על נינו וראיתי שלילה אחד אצלה עלה 25 לארי ללא ארוחות. ראיתי באתר בדף שלה בבוקינג שיש שירות הסעות אליה לגסטהאוס ובגלל שטיסה מגיעה בלילה החלטתי להשתמש בזה. דיברתי איתה והיא אמרה שהיא יכולה להזמין לי מונית תמורת 30 לארי שתחכה לי ביציאה מאיסוף המזוודה עם השלט NINO GUESTHOUSE.
כשאספתי את התיק, יצאתי להמיר כסף ולקנות כרטיס סים שעלה 15 לארי ל 5 ג'יגה גלישה, מה שהספיק לי לכל הטיול.
נסיעה מהשדה לנינו במונית הייתה כחצי שעה.
אצל נינו מאוד נחמד, ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה שתינו תה ואכלנו עוגה. קיבלתי אצלה חדר זוגי פרטי בגלל שלא היה שם אף אחד באותו מחיר. נינו עצמה מאוד אוהבת ישראלים והאווירה מאוד נחמדה אצלה. מה שכן, הם מעשנים בתוך הבית, למי שנרתע מהריח.
נינו עזרה לי לתנכן את המסלול לקזבקי, דרכי הגעה וגסטהאוסים מומלצים, נתנה לי 2 מיכלי גז לגזייה בחינם וקצת אוכל לדרך.

יום שני - קזבקי

יצאתי מנינו לכיוון מטרו רוסטבלי, (כ-8 דק הליכה) משם נסעתי לתחנת מוניות דידובה תמורת 0.5 לארי. יש להם כמו רב קו שלהם שעולה 2 לארי ומטעינים אותו בכסף. בסוף הטיול אפשר להחזיר אותו ולקבל את ה 2 לארי בחזרה. זה מאוד שימושי בגלל שכל התחבורה הציבורית שלהם עובדת על זה (חוץ ממרשרוטקה). רכבלים, אוטובוסים, מטרו כולם עם הרב קו.מדיודובה לקחתי מרשרוטקה (מונית שירות) לכיוון קזבקי ב 15 לארי, כזאת שעוצרת במקומות מעניינים. (למי שרוצה יש גם מרשרוטקה ישירה ב 10 לארי.
בדרך עצרנו באנאנורי ובאנדרטת הידידות ל 15 דקות כל עצירה.
בהגעה לקזבקי הלכתי לטוריסט אופיס, שם הם הסבירו לי על הטרקים מסביב, (טרוסו, סנו -ג'וטה, בריכת הסודה)
יצאתי לדרכי לחפש גסטהאוס, מצאתי את נאזי, שלקחה 20 לארי ללינה, 15 לארוחה ערב ו 10 לארוחת בוקר.
הגעתי אליה סביב 13, ב 14 כבר יצאתי לכיוון הכנסייה. בקצה הכפר, יש 2 דרכים המובילות לכנסייה. אחת דרל יער קטן, שחוצה את הדרכים של הג'יפ (יש אופציה לעלות לכנסייה גם עם ג'יפ מהעיר \ טרמפ). ואחת שלוקחת שמאלה מסביב להר בשיפוע ידידותי. כמובן שלא ידעתי את זה אז עליתי דוך דרך היער, מה שהיה לא פשוט.
מהכנסייה המשכתי עוד כשעתיים לכיוון ההר והקרחון, עד אזור 15:30. הגתע לאזור שהיה כבר רובו מושלג, עצרתי שם לקפה והתחתי לרדת. הפעם ירדתי בדרך העוקפת את ההר.
ב 19:00 הגעתי לארוחה ערב מפנקת אצל נאזי, עם עוד תיירים ששהו אצלה, מה השהפך למאורע חברתי. אחר כך הלכנו כולנו לפאב בעיר.

יום שלישי - עמק טרוסו

אחרי ארוחת בוקר, ב 10 הגעתי לטוריסט אופיס, שם התארגנו כ 14 אנשים לעמק טרוסו, הגסטהאוס הוציא 2 רכבים לעמק ואמר לנו להיות ב 17 בחזרה במקום ההורדה (עלה 30 לארי לאדם).
המסלול הוא הלוך חזור, כ 12 ק"מ כל כיוון, ללא עליות ירידות או צל (חייבים כובע רחב, קרם הגנה וכו' כי השמש קופחת). מסלול יפייפה ומומלץ בהחלט. אם אתם קבוצה בקיץ אז מומלץ להתחיל מוקדם בבוקר בגלל השמש. צריך להצטייד באוכל לדרך כי אין שם חנויות או אנשים כמעט.
אי אפשר לטעות במסלול, יש שביל ברור שמוביל למוצב צבאי קטן בו יש חיילים, הם לא יתנו לכם להמשיך הלאה בגלל ששם נמצא גבול.
בערב ישבנו שוב לארוחת ערב מפנקת עם כולם אצל נאזי ואז לפאב.

יום רביעי - בריכת הסודה ונסיעה לבורג'ומי

אחרי ארוחת הבוקר יצאתי לכיוון בריכת הסודה (מלאכותית אבל המים מנביעה טבעית), אמרו לי שהיא נמצאת כ 1.5 קילומטר מהגסטהאוס. הלכתי בדרך עפרעד שהגעתי לכפר כלשהו, לפי המפה זה Pansheti. כפר עם מספר מצומצם שלבתים, כ 6 קמ מנאזי. הבנתי שעברתי את הבריכה... טיילתי קצת בכפר וחזרתי חזרה לכיוון קזבקי.
בדרך חזרה ראיתי רכב שנסע לכיוון בו הייתה אמורה להיות הבריכה, הלכתי אחריו ובאמת הייתה שם בריכה, עם נביעה קטנה ממנה יוצאים מים טעימים ומוגזים מעט (כמובן ניתנים לשתייה). מקום נפלא להעביר בו כמה שעות.
חזרתי לנאזי וב13:30 עליתי על מרשרוטקה וטביליסי (10 לארי) ומשם מרשרוטקה לבורג'ומי (7 לארי). בדרך קראתי על גסטהאוסים מומלצים והחלטתי שאלך לליאו.
בבורג'ומי המרשרוטקה עצרה לי ליד הטוריסט אינפורמיישן, שם ישב איראקלי (אח של ליאו) שהציע לי לישון אצלם, מה שגם ככה תכננתי אז יצא נהדר. הוא הסיע אותך לגסטהאוס, ואז לקפיץ אותי לפארק של בורג'ומי. בכניסה לפארק יש רכבל שלוקח אתכם לפסגה של הר, ממנה יש נוף עם חלק מהעיר ועל הפארק. נוף מדהים. (5 לארי לכל כיוון). כניסה לפארק עלתה 2 לארי, פארק מדהים, ירוק, עם נחלים זורמים, ומקורות מי שתיה.
חזרתי ברגל לגסטהאוס ישבתי לאכול עם איראקלי ואמא שלו. (אישה מדהימה שהכינה אוכל באהבה. שילמתי להם 25 לארי ללילה כולל ארוחת בוקר.
איראקלי אמר שהוא מוציא טיול יומי לכיוון העיר החצובה בורדזיה, המבצר העיר רבאט, וכל מיני נקודות עצירה מעניינות כולל כנסייה באמצע פארק בורג'ומי חרגאולי. במחיר של 40 לארי לכל היום.
אמא שלהם לא מדברת אנגלית כל כך טוב אבל איראקלי וליאו מדברים אנגלית.

יום חמישי - טיול יום לכיוון ורדזיה

יצאנו ב 10 בבוקר אחרי ארוחת בוקר משוגעת בחסות אמא של ליאו המקסימה. עצרנו ל40 דקות בעיר רבאט, בו יש מבצר יפייפנ עם כנסייה, בית כנסת, מסגד ומקדש באותה חצר. (הכניסה לחצר כרוחה בתשלום.
משם המשכנו לאגם לא רחוק מורדזיה לעצירה קטנה, התחיל לרדת גשם. התקפלנו והמשכנו למערות. הכניסה למערות עולה 5 לארי ומונית למעלה לארי אחד (אפשר לעשות את זה גם ברגל). יש שם המון מערות ואפשר לעבור כמעט בכולם, הנוף משם עוצר נשימה. עלול להיות קשה לאנשים עם פחד גבהים בגלל שיש לפעמים ירידות ממש חדות, יש גם המון מערות תת קרקעיות, כנסיות בתוך ההר וכל ה"עיר" הזאת נכנסת לתוך הסעל עם מערך מנהרות.
אחרי ארוחת צהריים במסעדה באזור, נסענו לבריכה של מי גייזר חמים, בחרנו שלא להיכנס. שאלנו אותו אם יש באזור דשב טהור והוא הסיע אותנו לחבר שלו שמחזיק כוורות.
משם המשכנו לנקודת תצפית נהדרת על מבצר הרוס ונחל סואן Tmogvi Fortress, כנסייה Mtsvane Monastery פעילה שנמצאת בתוך פארק לאומי בורג'ומי חרגאולי. הכנסייה פעילה ומדהימה ביופייה, גרים שם לא מעט נזירים, הם מגיעים להתפלל ב"משמרות" והתפילה אף פעם לא נפסקת. מקום יפייפה, מנותק מחשמל.
סיור מאוד מומלץ.

יום שישי - פארק בורג'ומי חרגאולי

אחרי ארוחת בוקר, יצאתי לכיוון עמדת הרישום לפארק, אם רוצים להיכנס לפארק חייבים לעבור קודם בעמדת הרישום. אוטובוס עוצר ממש ליד ועולה 0.2 לארי. הרישום אינו כרוך בתשלום. תבקשו מהמקומיים שיגידו לכם איפה לרדת. בגוגל קוראים לזה Borjomi-Kharagauli National Park Administration.
נרשמתי למסלול האדום, לפי איראקלי זה המסלול הכי יפה. במוקד הרישום אמרו לי שזה בערך 14 קילומטר, אבל כמו שידוע בגאורגיה, אסור להתייחס לזמן ומרחק שאומרים לכם, כי 100 מטר יכול להיות 500. לפי השלטים בפארק עצמו היה רשום שזה 16 קמ, ולפי הרגשה זה איזה 20. מה שעוד לא אמרו שזה טיפול לפסגה של הר, מה שאומר שחצי מהמסלול זה עלייה והחצי השני זה ירידה.
אחרי שנרשמים צריך להמשיך ל LIKANI, שם הכניסה לפארק וזה נמצא רחוק מעמדת הרישום. אפשר או במונית (יעלה סביבות 6 לארי) על לכניסה. אפשר באוטובוס או מרשרוטקה לכניסה לליקאני ושם צרי לעלות עוד איזה 2 ק"מ בעלייה, ככה שפחות מומלץ כי גם חצי מכל מסלול זה עלייה, חבל שתתעייפו על ההתחלה. הדרך הכי טובה זה לתפוס טרמפ, המון נוסעים לשם ככה שזאת לא בעיה, תוך 5 דקות עצרו לי 2 סינים ונסעתי איתם עד להתחלה לפארק.
מאוד קל לפספס את הפנייה ימינה לפארק, תשאלו מקומיים איפה פונים או שתשימו וויז. ממש לפני הפנייה יש ברזייה, תושבי בורג'ומי מעידים שזה המים הכי טובים בעיר, ובהחלט יש להם טעם נהדר.
התחלטי לעשות את המסלול, בתוך יער יפייפה ירוק ולא חם כלל, רק כשמגיעים לפסגה של ההר הצמחיה נהיית דלילה יותר והשמש נחשפת ונהיה חם, איתה נופים עוצרי נשימה. לכל השבילים יש סימון - הצבע של המסלול בין 2 פסים לבנים ויש סימון על עץ כל 50 מטר בערך. המסלול מתחלק בגדול ל 2 חלקים, העלייה והירידה, בינהם יש מישור קצר יחיסת איפה שבקתת הריינג'רים. זה מסומן גם על המפה. מאוד מומלץ לקנות מפה בעמדת הרישום זה יעזור לכם לא להתברבר בדרך. אני לא עשיתי את זה ורק צילמתי את המפה הגדולה מה שעלה לי בברבור בדרך.
התחלתי לעלות באזור 12:00 עם 2 בריטים שהתחילו את המסלול הכחול, כשהתפצלנו המשכתי לבד, הגעתי לבקתה באזור 15:30 ומשם לא הצלחתי למצוא סימון, הכלתי לכל כיוון אפשרי וחזרתי חזקה לבקתה, השעה הייתה כבר 16:20, לא היה אף אחד לא על המסלול ולא בבקתה, למרות שהיא אמורה להיות מיואשת בריינג'רים ששומרים על היער ומנווטים את המטיילים. כשנרשמים למסלול מקבלים דף עם מספרי טלפון ואישור לטרק (ללא הדף הזה הריינג'רים יוציאו אתכם מהפארק ויגידו לכם ללכת להירשם קודם כל). באזור הבקתה הייתה קליטה אז התקשרתי דרך הVIBER לטלפון שהיה רשום שם, הם אמרו שצריך לחזור 200 מטר אחורה ולקחת פנייה ימינה. שם באמת היה סימון עם חץ שמראה שעד סוף המסלול נשאר 7.5 קילומטר והערכה של 4:30 שעות עד הסיום. התחלתי לרדת את המסלול חזרה מהר, בפועל ירדתי עד לנקודת ההתחלה תוך שעה וחצי מה שהשאיר לי עוד זמן לעשות קפה בסוף המסלול ולנוח קצץ. איך שסיימתי לשתות את הקפה התחיל לרדת גשם. למזלי היה לי פונצ'ו עמיד בפני גשם כזה שהציל אותי. ביציאה מהפארק לא היו אנשים כלל אז ירדתי ברגל דרך כפר LIKANI עד הכביש הראשי (בערך 2 ק"מ) ומשם לקחתי טרמפ לבורג'ומי.
שורה תחתונה, פארק מדהים ביופיו, המסלול האדום לגמרי מסלול שאפשר לעשות אותו ביום אחד, אבל מומלץ לא לעשות אותו לבד, לקחת מטען נייד, ולהכין את עצמך לעליות לא פשוטות.
את הלילה העברתי אצל שכנה של המשפחה, בגלל שהם קיבלו קבוצה גדולה של אורחים שתפסו להם את כל החדרים ולי לא היה אכפת לעבור. קיבלתי חדר פרטי עם מקלחת ומטבחון פרטי תמורת 30 לארי. אמא של ליאו עדיין אמרה לי להגיע ב 9 בבוקר לארוחת בוקר אצלם. מדהימה.

יום שביעי - נסיעה לטביליסי והעיר העתיקה

אחרי ארוחת הבוקר לקחתי מרשרוטקה לטביליסי תמורת 7 לארי. בהגעה שמתי את הציוד אצל נינו (בחרתי לחזור אליה ל 2 לילות) ויצאתי לכיוון העיר העתיקה ברגל. אחרי 15 דק הליכה הגעתי לכיכר החירות, משם המשכתי את לעיר והרכבל לנקודת תצפית נהדרת תמורת 5 לארי לכיוון. מהתצפית מומלץ לרדת ברגל לכנסייה העתיקה ומשם לאזור המרחצאות ולב העיר העתיקה.
אין יותר מידי מה להרחיב על העיר, מקום מאוד יפה אבל ממצה את עצמו יחסית מהר. יותר יקר מכל הערים והכפרים שהייתי בהם בפער ומאוד תיירותי. הסתובבתי בעיר עד שהתחיל לרדת גשם. החלטתי להתחבא ממנו בחמאם ולצאת כשהוא יגמר. חיפשתי את המחמאם הציבורי, כל הגדולים והמפוארים הם פרטיים בהם שוכרים חדר לשעה שעולה סביב 70 לארי. מצאתי בסופו של דבר את הציבור, תשאלו את האנשים איך להגיע אליו כולם יודעים איפה הוא. שילמתי 5 לארי כניסה ו 1 לארי על מגבת. כולם בחמאם עירומים לגמרי, החמאם הציבורי לא מתוחזק כמעט, שבור, נמצאים בו רק אנשים מאוד מבוגרים וכולם עירומים. שם מאגר יחיסת קטן של מים חמים טבעיים וסאונה יבשה חשוכה לחלוטין.
הייתה חוויה מאוד מוזרה, ולא לגמרי מומלצת. אם אתם כמה אנשים חד משמעית תלכו לחמאם הפרטי. הציבורי חוויתי אבל לא בהכרח בצורה טובה. יש הגאורגים שותים ומעשנים שם, המעסה היה שיכור לגמרי (כששאלתי מי עושה את המסאג' הוא קם וכמעט נפל, אמרתי לו שאני מוותר).
אחרי כ40 דקות יצאתי משם כשנהיה יותר צפוף והמבטים התחילו להיות מוזרים ולא נוחים. בדיוק הגשם הפסיק והמשכתי לטייל בעיר.
באותו הערב הבנתי שדי מיציתי את טביליסי ואין לי מה לעביר שם עוד יום. שאלתי את נינו איפה אני יכול להעביר את הימים הבאים והיא המליצה לי על סיגנאגי ומצחטה.

יום שמיני - סיגנאגי

מרשוטקה מסיגנאגי לא לוקחים מדיודובה אלא מסאנגור (SANGORI).
כרגיל הלכתי למטרו רוסטבלי, הגעתי לסאנגורי, אמרו לי שהמונית יוצאת ב 11. השעה הייתה 10. אמרתי שאני אעשה סיבוב בשוק ואחזור. סאנגורי זה מקום עם שוק ענק שיש בו הכל. בגדים, שוק אוכל, שוק בשר, מזכרות, דברים לבית, הכל ויותר זול מהשוק בדיודובה.
חזרתי למונית ב10:30 שהתמלאה בדיוק ונסענו סגנאגי (6 לארי) נסיעה של כ שעתיים. המוניות ברגע שהן ממלאות הן יוצאות לדרך גם אם זה לפני שעת היציאה שהגדירו. ככה שמומלץ להגיע למונית לפחות רבע שעה 20 דקות כדי לתפוס מקומות.
הגענו ב12:30 בערך הנהג המליץ לקנות כרטיסים חזור ל 16, שאותם אפשר לחליף ל 18 (מרשרוטקה אחרונה).
התחלתי להסתובב בעיר, לא קשה להבין אפיה המרכז בעיר. היא מאוד קטנה וציורית. העיר שוקמה לגמרי על ידי העירייה אבל האופי שלה נשמר. מרגישים שמגיעים לסצנה של סרט. הנוף מהעיר מדהים. אך היא בצורה לא מפתיעה גם יקרה יחסית לכפרים.
יש בעיר המון חנויות יין פרטיות, זה נחשב האזור בו ייצור היין זה העיסוק המרכזי בגלל ששם גדלים ענבים טובים. מומלץ ללכת לכיוון הכנסייה המרכזית ולטפס על החומות של העיר, הן עתיקות מאוד והנוף מהן מדהים.
עליתי על המרשרוטקה של 16, הגעתי חזרה לטביליסי ב 18, חזרתי לנינו לזרוק את הציוד וקבעתי לצאת לפאב עם כמה אנשים שפגשתי בדרך.
בדרך נתקלנו בחיי הלילה של טביליסי. יש רובע שלם, מעל הקזינו שמול הגשר יש כמה רחובות אחד מעל השני שמלאים בפאבים, מסיבות, מסעדות, זה רובע שנראה מאוד אירופאי אבל גם יקר מאוד יחיסת לשאר המקומות בטבליסי. ב 11 בערב כל העיר שוממת חוץ מהאזור שם, ככה שאין יותר מידי ברירה אם יוצאים לבלות בערב.
אפשר להגיע למקום הזה גם מה MEDIAN BAZAR או מבית הכנסת הגדול, פשוט יורדים כמה רחובות למטה לכיוון הנהר. אזור מאוד נחמד וחי בלילה.

יום תשיעי - מצחטה

סיכמנו לנסוע למצחטה אני ועוד 2 ישראלים שפגשתי בדרך. נסענו בבוקר לדיודובה, משם מרשרוטקה של כ 25 דקות תמורת לארי 1 בלבד.
המרשרוטקה העצרה באמצע העיר. בעיר יש 2 כנסיות מרכזיות אחת על ההר ממנה יש תצפית על תופעת טבע יפייפיה של מיזוג 2 נהרות ארוכים מאוד עם צבע מים שונה. נהגי מונית נתפלים לתיירים שם ומציעים להעלות אותם למעלה תמורת 20 לארי בדרך כלל. אפשר להוריד אותם ל 10-15 בקלות. לקחנו מונית תמורת 5 לארי כל אחד (15 לארי) הלוך חזור (הנהג חיכה לנו שם).
אחרי זה טיילנו ברחוב הראשי של העיר והכנסייה השניה של העיר, אי אפשר לפספס אותה היא מתנוססת מעל כל העיר, שם זה גם מרכז העיר.
הרחוב מגניב מאוד ויש המון דוכנים ומסעדות לא רעות בכלל.
סיימנו את הטיול שלנו אחר הצהריים וחזרנו לטביליסי.
ארזתי את הדברים שלי ויצאתי לכיוון נמל התעופה באוטובוס. קו 37 תמורת 0.5 לארי (המכונה מקבלת רק מטבעות או כרטיס קב קו), נסיעה של כשעה. *הקו הזה הולך לדברי המקומיים 24\7 בעונה (אמצע מאי עד סוף ספטמבר)

עוד המלצות

ציוד - ידעתי שהולך להיות ימים גשומים אם קניתי הארץ פונצ'ו גשם שהציל אותי לא מעט פעמים. הסתובבתי איתו כל יום שהתחזית רמזה על טיפה של גשם כי בגאורגיה הכל יכול להשתנות תוך דקות. כל היום אתם מטיילים במזג אוויר מדהים פתאום מתחיל לרדת גשם. אפשר לקנות שם מטריה גם אבל הרבה פחות נוח ואפקטיבי. קניתי בארץ בטרקומניה תמורת 36 שקלים.

תיק יום קטן מתקפל - טסתי עם מוצ'ילה וקניתי תיק קטן של 32 ליטרים שמתקפל לגודל של כף יד בתוך עצמו. היה מאוד שימושי כי כשעברתי ערים את כל הציוד שמתי במוצ'ילה, ולא היה לי 2 תיקים להיסחב איתם.

כרטיס סים - הרבה יותר טוב וזול לעשות כרטיס סים אצלם ולא לעשות חבילה מהארץ. הקליטה שלהם יותר טובה והרבה יותר זול.

בכמעט בכל מקום בגאורגיה אפשר למלא מים. ואפשר לשתות מים מהברז.

פקל קפה - מיכל גז אצלם עולה 20-30 לארי (תלוי במקום ובנפח). אבל לפני כל טיסה המטיילים משאירים את המיכלים שלהם אצל המערכים. כדאי לשאול את האנשים שאתם מתערכים אצלם אם יש להם מיכל. הם יתנו לכם האהבה. הם מוכרים המון פולי קפה וטוחנים קפה במקום. בכל שוק יש לא מעט דוכנים כאלה. אבל שמעתי שהקפה שלהם לא משהו... אני הבאתי קפה מהארץ.

***סופר חשוב - להביא מזכרות קטנות מהארץ, מגנטים, הרכות לנוצרים, צלב מירושלים, עטים, תמונות, כל מיני מזכרות קטנות. יש המון דברים מישראל אצל המארחים, והם מאוד מתגאים בזה. אם אומרים להם שאתה מישראל הם ישר מראים את כל המתנות שהם קיבלו מישראלים שהיו אצלם ואם אתם נשארים אצלם ליותר מלילה אתם תרגישו לא נעים לעזוב אותם בלי לתת להם משהו אחרי כל ההשקעה שהם משקיעים בכם**

אפשר להוריד אותם במחיר כמעט כל הכל בשוק, מוניות, חנויות. אל תפחדו להתמקח, כולם עושים את זה הם רגילים ומצפים לזה.

אוכל כשר - יש מעט מסעדות כשרות, אבל בכל מסעדה אפשר למצוא אוכל שיהיה כשר. אכלתי עם כמה ישראלים שאכלו רק כשר והם מצאו המון דברים . גבינות, חצאפורי ולבקש שלא ישימו חמאה בפנים, פטריות, סלטים. עדיף שתיעזרו במישהו שיודע רוסית שיתרגם למלצרים אבל בדרך כלל מלצרים יודעים גם אנגלית לא רע, ואם אתם אומרים להם שאתם אוכלים כשר הם ידעו להציע לכם מנות מסוימות.

בגאורגיה יש המון כלי רחוב. המון.
אם אתם אוכלים במסעדה ולא סימתם את כל האוכל, שימו את השאריות בשקית ותנו לכלבים ברחוב, הם אוכלים ה כ ל. והם מאוד שמחים כשמאכילים אותם ונהיים ידידותיים. לא נתקלתי בכלפים נושכים \ נובחים, הם בדרך ככל שוכבים על המדרכה עייפים ללא כל מצב רוח של כלב.

נהיגה בגאורגיה - הם נוהגים כמו משוגעים, וזה רגיל להם. הם עוקפים בכל הזדמנות, יש המון חיות על הכביש, אם אתם משכירים רכב היזהרו ואל תתפלאו אם מי שבסיבכם נוהג כמו משוגע. אם אתם במרשרוטקה - חוויה, הגעתם ללונה פארק.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )