10 יום בגאורגיה- מסטיה אושגולי + קזבגי

הקדמה

הטיסה הלוך היתה ביום ראשון- 13.7.2025, טסנו עם ג'ורג'יין איירווייס ב22:30.
תיכננו לעשות את טרק מסטיה אושגולי בימים שלישי רביעי חמישי (ואז לחתוך את היום האחרון), סופש בטביליסי ואז 4 ימים בקזבגי.

כשאנחנו טיילנו המטבע היה בערך: 1 ש"ח = 1.2 לארי גאורגי.
הוצאנו כל אחד בערך 500 דולר, וזה הספיק לנו לכל הזמן שהיינו שם (כולל הכל חוץ מביטוח, טיסה וארוחות בבית חב"ד). לא שילמנו על כלום באשראי.

- טסנו כל אחד עם מוצ'ילה שאיתה טיילנו (שלחנו אותה בתור מזוודה), תיק קטן/שקית לעליה למטוס עצמו ועוד תיק מתקפל כזה (כמו תיק של כדורסל) לעוד קצת אוכל, שאותו העלנו בתור טרולי ואותה השארנו אצל הנהג (אם נוח אפשר להשאיר בכל גסט האוס).
- הבאנו אוכל לשבוע הראשון (לטרק), ואז בסופש בטביליסי ולשבוע השני קנינו שם. הבאנו: טורטיות+ קבנוסים וממרחים לצהריים ובוקר (לבוקר גם הבאנו שיבולת שועל). לערב הבאנו פתיתים וקוסקוס. מעבר לזה הבאנו חטיפי אנרגיה וקפה. אפשר לקנות פירות ודברים אחרים בכל סופר שם.

הוספתי למטה הסברים, טיפים, רשימת ציוד ועוד דברים חשובים- תסתכלו, זה קריטי

הסברים וטיפים חשובים + מקומות לינה

כללי:
- תקנו פורי, זה זול, לחם גדול וטעים רצח
- הגאורגים לא יודעים כמעט אנגלית, רק גאורגית ורוסית. תורידו את האפליקציה של גוגל תרגום, היא נותנת להוריד שפה לאופליין (אני הורדתי גאורגית ואנגלית ואז כתבתי משהו והראתי לגאורגי)
- יש שם מלא דוכני רחוב עם פירות בזול

מסטיה אושגולי:
- ניווט: השביל לא ממש מסומן, יש שלטים באמצע הדרך מידי פעם. תורידו את אפליקצית mapy.com, תירשמו והוא נותן לכם להוריד מפה אחת לאופליין בחינם. אני הורדתי את המפה של כל גאורגיה, ואז היא היתה לי זמינה לאורך כל הטרק, גם במקומות בלי קליטה. הכנסתי לשם קובץ GPX (הוספתי למטה) עם כל המסלול של הטרק.
- חייבים להביא מעיל גשם טוב + כיסוי גשם טוב לתיק. אל תתקמצנו על זה, גשם יכול לבוא בהפתעה ולהרטיב את כל הציוד.
- הכל במזומן בכפרים, לטרק צריך בערך 250-300 לארי (הייתי מביא עוד קצת בתור גיבוי / אם רוצים לקנות ארוחות שם)
- יש חשמל בגסט האוסים (תביאו מטען נייד בכל מקרה בתור גיבוי)
- תקנו במסטיה בלון גז, למרות שכמעט כולם יסכימו לכם לבשל אצלם. שימו את התיק עם הגזייה עצמה בבטן המטוס.
- יש מקלחות בגסט האוסים, ובכללי אחלה של חדרים
- שימו לב לתחזית מזג אוויר, היא לא תמיד מדויקת ומידי פעם טועה. תעשו את השיקולים שלכם לפי זה
- המחירים של הגסט האוסים זה בערך 25-35 לארי ללילה / לאדם. אנחנו סגרנו בבוקינג יום - יומיים לפני, ויש כאלו שלא סוגרים אלא מגיעים לכפר ופשוט מחפשים משהו.
- יש מצעים בגסט האוסים, אבל חלק מהם לא במצב 100. אנחנו הבאנו ציפה / שקש קטן וישנו בפנים.

טבילסי:
- תזמינו מונית רק בבולט (Bolt), הכי זול והכי נוח. תורידו את האפליקציה בארץ.
- אפשר להתמקח שם על המחיר בשווקים חוץ מב-בזאר (אנחנו היינו ב- Dry Bridge Market שזה שוק פשפשים, ב- Meidan Bazar שזה בזאר די יקר, ובשוק מאחורי התחנה של המרשוטקות, ששם היה בעיקר בגדים ואוכל.
- אם אתם דתיים וגם אם לא, אתם יכולים להיכנס לקבוצה בוואטסאפ של בית חבד למטיילים בטביליסי, הם עוזרים שם עם כל מה שצריך בערך בכל נושא.

קזבגי:
- עמק הקזבגי, מורכב מהעירה הראשית סטפנצמינדה (Stepantsminda) (וצמוד אליה עוד כפר קטן בשם Gergeti), שנמצאת מתחת להר קזבק. ליד העמק יש עוד מקומות יפים שאליהם מגיעים עם מונית/רכב- הראשיים זה עמק טרוסו, עמק ג'וטה ועמק סנו.
- המרשוטקות יוצאות מתחנת Didube Bus Terminal, והם יוצאות בערך כל שעה עגולה (תבדקו באינטרנט שעות מדויקות). המרשוטקה יוצאת רק כשהיא מתמלאת, אז לכו למרשוטקה שהיא כבר די מלאה. עולה 15 לארי לאדם.
- טיול סוסים- תקבעו עם מישהו מראש, זה עולה סביב ה200 לארי לאדם ל3-4-5 שעות רכיבה. תתמקחו איתם על המחיר. אני הייתי ממליץ לעשות את הטיול בעמק טרוסו או בעמק ג'וטה.
- מונית לעמק ג'וטה או עמק טרוסו זה בערך 120-150 לארי (הלוך חזור), ל6 אנשים.

מקומות לינה:
- Guesthouse of Irina (זבשי)
- Nino & Tarzan Guesthouse (אדישי)
- Raul Lushnu Darbaz (איפרלי)
- Bori's Guesthouse (אושגולי)
- Natia's apartment on Dadiani st. (טביליסי)
- Hotel Elegant (קזבגי)

יום 1- הגעה למסטיה + מסטיה לזבשי

14.7.2025 (יום שני)-
נחתנו בטביליסי סביב 2:30 בלילה - שעון גאורגיה , קנינו סים (של חברת Cellfie, עלה לנו 25 לארי ל20 גיגה של אינטרנט ושיחות וSMS בלי הגבלה). החלפנו כסף בשדה (אמרו לנו שקצת יקר, אבל זה היה במחיר סבבה והרבה יותר נוח לנו).
קבענו מראש עם אבתו הנהג (המספר שלו למטה), ולמרות שזה יותר יקר מרכבות וכאלה זה היה אופציה יותר נוחה (רצינו לעשות שישי שבת בטביליסי), כי הוא אסף אותנו משדה למסטיה ואז גם בחזור מאושגולי לטביליסי. הדרך למסטיה זה נסיעה של 8 שעות, ומסוכנת לעשות בלילה, אבל אנחנו יצאנו ב3 בלילה, אז עד שהגיע הבוקר עדיין נסענו בכבישים ראשיים ורגילים.

לאבתו הנהג היה קטע כמו כל הגאורגים לתת גז ואז לתת ברקס בשניה האחרונה. באחד הפעמים הוא נתן ברקס וכל הצי'מיגג (היה לו צ'מיגג קשיח כזה מפלסטיק עם כל הדברים שלנו) עף קדימה מהגג ושרט לו את כל המכסה מנוע... למזלנו השימשה לא התנפצה עלינו, ועוד יותר למזלנו זה לא היה קרוב לצוק, אחרת היינו מאבדים לנצח את התיקים.
הגענו למסטיה סביב 12:30-13:00 אחרי נסיעה מטורפת, ושילמנו לאבתו חצי מהמחיר. ראינו שהשעה די בסדר, אז החלטנו לקנות בלוני גז, למלא מים שם בעיירה ולהתחיל את היום הראשון של הטרק. אנחנו קנינו גם מפה- בזבוז כסף, לא היינו צריכים אותה כי ניווטנו דרך הטלפון (דרך אפליקציית mapy).

המסלול ביום הזה לא קשה, ומתחיל בתוך מסטיה עצמה. התחלנו ללכת, ועצרנו באמצע העליה לארוחת צהרים, שכללה בעיקר שאריות של סנדוויצים מהארץ. המשכנו לעלות, וראינו שיש "בית קפה" בפאס. הגענו לפאס הקטן והיפה, והתברר שה "בית קפה" היה בסך הכל בר קטן ונטוש. לפחות היה נוף פסיכי לכל הכפר זבשי (העיירה מורכבת מכמה כפרים קטנים). המשכנו לרדת, והגענו לגסט האוס שלנו. אנחנו ישנו בגסט האוס שלא היה במרכז של זבשי, אלא קצת לפני - הגסט האוס של אירנה (Guesthouse of Irina). בעלת הגסט האוס היתה ממש נחמדה ונתנה לנו לבשל את ארוחת הערב במטבח שלה. אחרי זה התארגנו לשינה והלכנו לישון.

יום 2- זבשי לאדישי

15.7.2025 (יום שלישי)-
התעוררנו והתארגנו, מילאנו מים ויצאנו לדרך. היום הזה מתחיל בעליה חדה ודי קשה אבל הנוף משוגע והפאס עוד יותר. עולים עוד קצת ומגיעים לפאס פסיכי עם נוף מטורף של הרים מושלגים, מלא ירוק ואפילו רכבל שפעיל בחורף. בפאס יש דוכן קפה קטן כזה שמוכר בעיקר שתיה כמו בירה וקולה. ליד הבית קפה יש שולחנות ישיבה כאלו, ששווים את העצירה. אנחנו יצאנו די מוקדם בבוקר אז הגענו בזמן נורמלי לאכול שם ארוחת בוקר. הגענו לפני שהבעלים פתחו אותו, תפסנו שולחן, הכנו ארוחת בוקר שכללה שיבולת שועל רצחנית, לדר של הדר ורוגעלך שמורכב מטורטיה ושוקולד השחר.

אחרי זה יש עוד עליה קטנה, ושם לפני הירידה יש פינה נחמדה עם צמחייה ממש יפה, אז החלטנו לרבוץ שם לאיזה שנצ נחמד. אחרי זה כל המסלול בירידה פחות או יותר. המשכנו ללכת ועצרנו במדאשאה יפה לפני הנהר. חלקינו נכנסנו לקפיצה קטנה בנהר, והשאר העמידו פקל. אחר כך התחיל לטפטף קצת אז המשכנו קצת לפינה יותר יפה על הנחל שבה כולנו נכנסנו, והתרעננו מהמים הקפואים שמפשירים מההרים המושלגים.

המשכנו ללכת, וקצת לפני הכפר אדישי עצרנו בחנות קטנה עם מרפסת לנוף. קנינו שם בירה והתפננו מול הנוף שם. המשכנו לאדישי והגענו לגסט האוס שלנו- הגסט האוס של נינו וטרזן (Nino & Tarzan Guesthouse). גסט האוס ממש נחמד, החדרים היו ממש טובים והוא היה ממש על המסלול.

ראינו שיש שם מכונת כביסה, אז ביקשנו מבעלת הבית והיא התעקשה להכניס את הכביסה בעצמה. בזמן הזה הכנו ארוחת ערב, ומפה לשם הגיעו 2 חברה מנו"ש שעשו את המסלול הפוך (מאושגולי למסטיה). הם שאלו אותנו אם יש עוד מקום בגסט האוס, ואמרנו שברור, והגסט האוס ממש טוב ונחמד. מפה לשם התגלתה הטעות הקריטית שלנו- מתברר שהחברה מנו"ש עשו לנו סוס טרויאני, והיו קבוצה של 8 אנשים ולא 2, אז יצא שנדחסנו באותו יום עם המון ישראלים בגסט האוס.

אחרי הארוחת ערב גילינו שהמכונת כביסה לא עבדה כמו שצריך, היא העלתה מלא אדים והיה שם בריכת מים ענקית בתוכה. שמנו את הבגדים בתקווה שהם יתייבשו לנו, ויצאנו לבר הקטן שיש באדישי- מקום נחמד עם אווירה טובה. חזרנו לגאסטהאוס, והתלבטנו מה לעשות מחר כי צפוי גשם. החלטנו להישאר בבקתה ולעשות יום רגוע בפנאן- לא במסלול המקורי. הלכנו לישון.

יום 3- אדישי לאיפרלי

16.7.2025 (יום רביעי)-
אחרי התלבטות קשה אתמול בערב, שבו ראינו שהמזג אוויר לא נראה טוב, התעוררנו בבוקר וראינו שיש שמש בחוץ. החלטנו שאנחנו יוצאים עד למעבר של הנהר (את המעבר של הנהר עוברים עם סוסים)- ואז נחליט מה עושים. קנינו פורי מבעלת הדירה שיהיה לארוחת בוקר, והתחלנו ללכת.

בגלל שיצאנו מאוחר הלכנו בערך 5 קילומטר עד לנהר, בקצב די מהיר. שמנו קצת שירים ישראלים ככה של בוקר, כי היינו מאחורי כל המטיילים. הגענו למעבר של הנהר, ופגשנו כלב שאימצנו וקראנו לו רקסישווילי.
בגלל שידענו שצריך לשלם לגאורגי שם 25 לארי (הם מתנהגים לסוסים לא יפה כלכך), חשבנו כמו ישראלים טובים לנסות לעבור לבד את הנהר ולחסוך כסף.
כמה הורים ישראלים שהיו שם שמעו אותנו, ולא הסכימו לנו לחשוב על זה אפילו, ובלי היסוס שלפו את הארנק שלהם ושילמו לגאורגי בשבילנו.

הורדנו נעליים ועלינו על הסוס. צריך לקחת בחשבון שהנהר עמוק, ואם לא מורידים נעליים ומחליפים לקצר הרגליים יכולות להירטב ממש. הגענו לגדה השניה, ירדנו מהסוס וישבנו לשים את כל הנעליים. בגלל כל המים שיש שם היה טונות של יתושים וזבובים, אז כשישבנו הם השאירו אותנו עם שחין ברגלים, שלקח לו כמות זמן נאה לעבור..
המשכנו ללכת, ועצרנו לפני העליה הגדולה לפס במקום עם שלג קפוא (כמו קרחון כזה) לארוחת בוקר. בדיעבד זה התברר בתור החלטה די גרועה..

סיימנו לאכול והתחלנו לטפס, ובדיוק בזמן הזה היה אמור להיות גשם לפי התחזית. המשכנו לטפס, והתחיל לטפטף, אז שמנו כיסויים לתיק ומעיל גשם- די שגרתי ורגיל. לאט לאט מתחיל להיות קר יותר, אפור יותר וגשום יותר. הגשם הולך ומתחזק, אנחנו מגבירים קצב, עולים ברבאק, ומתחיל ממש סופה ומבול. יש גשם זלעפות, כולנו סחוטים ורטובים לגמרי, ואנחנו ממשיכים ללכת מהר למעלה לכיוון הפס. הגענו לפס, רטובים, עם ערפל מטורף ומלא ברקים ורעמים בשמיים- וכמובן שלא רואים כלום מהמסלול. הסתכלנו במפה וראינו שיש בקתות נטושות של רועי צאן למטה בעמק, בערך 3 קילומטר ממנו.

התחלנו לרדת למטה, שרים שירים ישראלים בקולי קולות בזמן שהעמק מתחיל להתבהר, הגשם מתחיל להיחלש והעננים מתחילים לזוז. ככל שאנחנו יורדים מתחיל יותר להתבהר, ואפשר לראות למה אומרים שזה היום הכי יפה בטיול. באישהו שלב בירידה מצאנו עכבר גאורגי (עכברשווילי) והחלטנו לקחת אותו איתנו לבקתה למטה. הגענו לבקתה והשמש כבר יצאה, אבל נשארנו שם קצת לסחוט את הבגדים, לדרבק פקל חרבות ולהתחמם.
משם יש הליכה קלה עד לכפר איפרלי. אחרי כמה זמן הליכה ראינו מפל די מטורף במקום שקצת סוטה מהדרך, החלטנו לעצור שם ולטבול. הגענו לכפר קצת לפני איפרלי, ששם אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת.

בגלל שלא היה מקומות בבוקינג לגסט האוסים באיפרלי, לא רצינו להתחיל להסתבך. שמענו המלצה על גסט האוס בכפר 2 קילומטר מאיפרלי- הגסט האוס של ראול (Raul Lushnu Darbaz).
הגענו לשם אחרי התברברות קצרה, תלינו את כל הבגדים והכנו ארוחת ערב.

הסתחבקנו קצת עם התיירים ההולנדים שפגשנו שם, ואז הלכנו לשבת עם ראול ב "חדר אורחים" שלו, חדר עם מלא מיצגים גאורגים עתיקים ודלת יציאה למרפסת בחוץ בגודל שמתאים לגמדים. ישבנו איתו קצת, והוא הביא לנו לשתות צ'הצ'ה- משקה גאורגי שמכינים בבית עם 50%-80% אלכוהול. את רוב הצ'הצ'ה מכינים עם ענבים, מטעמי כשרות אנחנו שאלנו אותו אם זה מענבים והוא אמר שלא. אחרי סיחבוק רציני וסיור ב "חדר אורחים" הלכנו לישון.

יום 4- איפרלי + קרחון אושגולי

17.7.2025 (יום חמישי)-
קמנו בבוקר, והחלטנו לחתוך את היום האחרון בטרק- היום הזה הוא בעיקר הליכה משעממת על כביש. בחרנו ללכת לקרחון שחארה (Shkhara Glacier) ליד אושגולי. ראול השותף סגר לנו מונית עם איזה נהג גאורגי לקרחון- עם עצירה בגסט האוס שנישן בו בלילה. לנהג, כמו לכל הנהגים הגאורגים בערך אין שום מושג באנגלית. הוא לקח אותנו ביחד עם הבת שלו, ששימשה בתור מתורגמנית (זה היה די נפוץ שם).

נסענו עם הנהג והגענו בערך 200 מטר מהגסט האוס. הנהג החליט לקחת אותנו עד לפתח הדלת, למרות שאמרנו לו שלא צריך. זה הוביל ל-3 ניסיונות של זינוק בעליה והידרדרות אחורה, שנגמרו בזה שהגענו לגסט האוס- אבל עלה לנהג בשבירה רצחנית של כל הפגוש האחורי של המונית.
השארנו את התיקים בגסט האוס, כי יצאנו לקרחון רק עם 2 תיקים (עם מים ואוכל של כולם). אחרי תיקון גאורגי זריז של הפגוש האחורי המשכנו בדרך לקרחון. נסענו עם המונית את רוב הדרך, עד שהדרך נהייתה לא ממש מותאמת בשבילו (לא היינו עם 4x4).

המשכנו ברגל עד לקרחון, שם עצרנו לפקל וארוחת צהריים חריפה. הקרחון ממש פסיכי ומומלץ, והדרך אליו יפה רצח. אחרי זה התחלנו ללכת חזור (זה לא מסלול מעגלי) לאושגולי. הגענו לגסט האוס של בורי (Bori's Guesthouse), נכנסנו מייד קיבלנו יחס חם. הבית גאורגי אותנטי, עם שועלים מפוחלצים תלויים על הקירות. עד עכשיו, לכל הגסט האוסים שישנו בהם היה קומה אחרת לכל המטיילים. כאן ישנו באותו קומה, מול החדר של כל הילדים.

בבית יש סבא סבתא, דוד ודודה, אחים ואחיות, ילדים- כולם חמולה גאורגית אחת. הם כולם ממש נחמדים, והבית מלא חיים, כולם רק מנסים לעזור לנו בכל מה שצריך, ויש מלא ילדים קטנים רצים אלינו בהתלהבות ורק רוצים שנשחק ונהיה איתם.
אנחנו היינו מותשים, והלכנו להתקלח. הרמנו סיר קוואקר חם מול הנוף המטורף שיש מהבקתה. התחלנו לשחק עם הילדים ולרקוד איתם, ובאיזהשהו שלב הבאנו בוקסה ושמנו להן שירים בעברית ולימדנו אותם ריקודים מהארץ. בינתיים כולם צוחקים, המשפחה מוציאה לנו אבטיח, המבוגרים מצלמים מבסוטים, הילדים בעננים ואנחנו לא מבינים לאן הגענו. מפה לשם כל הערב הילדים ביקשו ממנו שוב שנרקוד, הם כל הזמן ביקשו "דינמיקה"- בוקסה.

אחרי זה הכנו ארוחת ערב, ויצאנו להסתובב קצת בעיירה- עיירה קטנה וממש יפה עם נוף משוגע להר המושלג הכי גבוה באיזור. ראינו שם שקיעה יפה והלכנו לבר נחמד לבירה של סוף יום.
אחרי זה חזרנו לגאסטהאוס, וקיבלנו תה ופורי חם מהמאמא הגרוזינית.

השירותים בבית היו משותפים לכולם, וכשירנו לשירותים לפני השינה הם הזמינו אותנו לשבת איתם לארוחת ערב. התחלנו לשבת איתם בקטנה (עם כל המבוגרים שיושבים שבשולחן) , ומפה לשם הערב התגלגל להתוועדות אכזרית של כל בני הבית. הלכנו על פי הכלל - "אין תירוצים, חמישי- שותים" והצטרפנו לחגיגה. בשניה שישבנו בורי האבא הגרוזיני התחיל ישר להשקות אותנו בצ'הצ'ה. אחד הגאורגים (בֶקָה) היה כבר ממש שתוי. התחלנו לשיר שרנו איתם שירים מקומיים, רקדנו, לימדנו אותם שירים שלנו, ניגונים, התקווה, עם ישראל חי, צוחקים נהנים, כולם מבסוטים ושתויים.
בֶקָה התחיל לקרוא לנו אחד אחד בשם "צִ'יגוֹרָה" , שכנראה זה אומר חבר או BRO בגאורגית. בֶקָה כל הזמן ספר אותנו (הוא יודע 3 מילים באנגלית בערך) - וואן צִ'יגוֹרָה, טו צִ'יגוֹרָה, ת'רי צִ'יגוֹרָה - פייב צִ'יגוֹרָה! (לברו לא היה מושג איך אומרים 4 באנגלית, או שהוא היה יותר מידי שתוי מצ'הצ'ה). הוא אמר לכולנו "גוד"- גוד! גוד! גוד! גוד! , ואז הוא הצביע למעלה (לכיוון מי שישן) וצעק באד! באד! . הצ'צ'ה מצוינת ועושה את העבודה.
נפרדנו לשלום ועלינו לישון בחדרים, בראש קל אחרי כמות נאה של צ'הצ'ה.
ותודה לבֶקָה הסטלן שהעלה את הערב בכמה רמות.

יום 5 + 6- סופ"ש בטביליסי

18.7.2025 (יום שישי)-
יום שישי מוקדם בבוקר נפגשנו חזרה עם אבתו הנהג שבא לקחת אותנו מאושגולי.
התחלנו בנסיעה הארוכה חזור לטביליסי, בערך 7 שעות.
בזמן הנסיעה כשהיינו בנתיב השמאלי בכביש המהיר, אבתו קלט שיש מריצה באמצע הכביש. בשניה שהוא ראה את זה, הוא עצר את הרכב בנתיב השמאלי, פלט כמה מילים בגאורגית, יצא החוצה בלי שיהיה לו אכפת מה קורה בכביש וזרק בעצבניות את המריצה מעבר לכביש.
הגענו בשלום לטביליסי, ומצאנו את המיקום של הדירה שלנו לשבת. נפרדנו יפה מאבתו הנהג, שילמנו לו את החצי השני.
שמנו את כל הדברים שלנו הלכנו לטייל קצת בעיר. אנחנו היינו בדירה במרכז של העיר העתיקה של טביליסי.

הלכנו לשוק פשפשים מגניב (Dry Bridge Market), ששם היה מלא מזכרות, סכינים, דברים גאורגים ומוצרים סובייטים בסגנון רוסי. שם אפשר להתמקח בכיף עם כל המוכרים הגאורגים.
אחר כך קפצנו לבאזר נחמד שיש באיזור (Meidan Bazar), בזאר חמוד של המון מוכרים שמוכרים הכל, שם הרבה יותר יקר ואי אפשר להתמקח, הסתובבנו בעיקר בשביל לראות. עשינו קניות של אוכל לשבת ולהמשך השבוע וחזרנו לדירה להתארגן לשבת.

הכנסנו את השבת בנחת והלכנו להתפלל בבית חב''ד של העיר, עשר דק הליכה מהדירה.
התפילה היתה המונית, אין מקום לשבת מרוב ישראלים שמעבירים את השבת בטביליסי.
אנחנו שילמנו 175 לארי לאדם ל-2 ארוחות שבת, אז אחרי התפילה ישבנו בשולחנות לארוחה, והתחלנו לאכול. היה אוכל מעולה, הרבה וויסקי וערק, והרבה דיבורים עם עוד ישראלים. כמובן שלאליש היה חשוב להחזיר את ההשקעה, והוא לא וויתר לקיבה שלו- הוא דחף פחזניות, אקלרים ועוגות למרות שהיתה לו מנה עיקרית בבטן.
חזרנו לדירה שבעים ומרוצים, והשתדלנו להחזיר את כל הכסף ששמנו.
הגענו לכניסה לבניין, ומה מסתבר- יש מנעול עם קוד לדלת. הדר כתב את הקוד לפני שבת, אבל שכחנו את זה בדירה. הקודן היה ישן ולא דיגיטלי אבל איזה מספרים הכי דהויים שם, אז החלטנו לנסות את הקומבינציות מהזיכרון של הדר. לאחר נסיונות רבים, עם כל הקומבינציות, הגיע גאורגי מבפנים ופתח לנו. אחרי זה התברר שיצאנו טמבלים, והיה צריך למשוך את המנעול למעלה ולא למטה...
עלינו לדירה והלכנו לישון.

19.7.2025 (יום שבת)-
קמנו מאוחר, ובנחת הלכנו לתפילה מאוחרת- כיאה לחב"ד.
אכלנו ארוחה משביעה וטובה, חזרנו לדירה, שנץ טוב של שעתיים שלוש, קצת שש בש, קצת משחקי קלפים וקוראים קצת. אחר הצהריים יצאנו לטייל בעיר ואז למנחה בבית חב"ד.
אחרי מנחה- סעודה שלישית בבית חב"ד, אחרי זה ערבית והבדלה מרגשת עם כל הישראלים שהיו בחב"ד בשבת.

במוצאי שבת ביקשנו קצת שאריות מהבית חב"ד- האם אירגנו אותנו בכל הלחמניות שנשארו משבת. יש שם פינה כזאת עם מלא דברים שישראלים משאירים שם, שווה לתת מבט.
התארגנו ויצאנו להסתובב קצת בעיר- נחמד, חיי לילה, אורות, גשרים, ברים, מועדונים, זמרי רחוב ונהר גדול שחוצה שם.
אחרי זה חזרנו לדירה לישון.

יום 7- נסיעה לקזבגי

20.7.2025 (יום ראשון)-
קמנו ברגוע בדירה בטביליסי, והזמנו מונית (בולט, הכי זול בעיר) לתחנת המרשוטקות- Didube Bus Terminal.

ארזנו את כל הדברים שלנו, ונפרדנו מהדירה. הגענו לתחנת המרשוטקות- (התחבורה הציבורית של גאורגיה. מרשוטקה זה פשוט מיניבוס עם 20 מקומות, שעולה 15 לארי לאדם. תסתכלו בטיפים, כתבתי על זה יותר בהרחבה). ישר כשהגענו מישהו הציע לנו לעלות למרשוטקה שלו. משהו חשוב שלא ידענו- המרשוטקה יוצאת רק כשהיא מתמלאת. בגלל זה, יצא שחיכנו המון זמן לאנשים אחרים, והתחלנו (עם הנהג הגאורגי הסטלן, שברגע שהוא הבין שאנחנו ישראלים הוא אמר את 2 המילים היחידות שהוא יודע בעברית- "שש (6)", "אשדוד", וקרא לכל אחד ממנו "משה דיין") לשכנע שם אנשים לעלות איתנו למרשוטקה.

אחרי המון שכנועים, עלינו על מרשוטקה עם עוד אסייתים, גאורגים עצבנים וחבילות דואר שהנהג מעביר מטביליסי ויצאנו לדרך לעבר הקזבגי. במרשוטקה אין מזגן, אבל הנהג נוסע מספיק מהר שחלונות פתוחים מספקים רוח סבירה לתוך הרכב.

הנסיעה אורכת בערך שלוש וחצי - ארבע שעות, אבל הדרך ממש יפה עם המון טבע, צמחייה וחיות. היא עוברת בכל מיני אגמים, מבצרים וכל מיני מקומות יפים אחרים. זאת הדרך שנקראת "הדרך הצבאית", ואם רוצים אפשר לקחת מונית לקזבגי (יותר יקר) אבל אפשר לעצור בכל האתרים האלו.

בנסיעה במרשוטקה, לנהג שלנו (ובכללי לכל הנהגים הגאורגים) יש קטע- לעקוף כל הזמן, גם אתה יותר איטי מהרכב שלפניך. זה הוביל לכמה תרחישים שקורים בזמן עקיפה:
1. הנהג עוקף בצורה בטוחה (לא קורה כמעט אף פעם)
2. הנהג עוקף, מקווה שאין רכב וחוזר לנתיב שלו
3. האופציה האהובה על נהגי גאורגיה- ליצור נתיב שלישי מהרווח שבין המכוניות, ושכל שאר המכוניות יזוזו לצד.

הגענו בשלום לקזבגי אחרה''צ, ומצאנו את ה "מלון" שלנו- קומה עליונה עם 6 חדרים (לנו היה 2, 3 בכל חדר), וקומה למטה עם מטבח שווה משותף, טלוויזיה וספות. אנחנו רצינו מקום טוב שנוכל להעביר בו את השבוע, וממנו לצאת לטיולי כוכב. עשינו את החישוב והיה לנו יותר שווה לקחת את ה "מלון" מאשר את הדירה (עלה לנו בערך 35 לארי לאדם ללילה). זה היה אחלה מקום להעביר בו שבוע של נחת.
במלון ראינו תיירים מ - ליטא וקזחסטן.
התחלנו לדבר קצת עם הקזחים, שמתברר שהוא מורה לכלכלה באוניברסיטה קזחית, והיא עוסקת במכירות. דיברנו איתם, והיה ממש מעניין והם היו אחים רצח. הם החליטו עם עצמם לטייל בכמה שיותר מדינות שקרובות לקזחסטן, אז הם היו בטורקמניסטן, אוזבקסיטן ועוד כל מיני. אחרי זה התארגנו לארוחת ערב, אכלנו והלכנו לישון.

יום 8- טיול יום קצר לכנסיית השילוש בקזבגי

21.7.2025 (יום שני)-
קמנו בבוקר, וראינו צפוי גשם אז החלטנו לעשות מסלול קצר - לעלות ברגל לכנסיית השילוש שנמצאת על גבעה בלמעלה של הקזבגי.
אחרי זה הקזחים הגיעו, והביאו לנו בתור מתנה שקולד מריר (שהיה פג תוקף) עם דגל קזחסטן.
אכלנו ארוחת בוקר, התארגנו, לקחנו 2 תיקים עם מים, פקל וקצת אוכל והתחלנו ללכת.

חצינו את העיירה והתחלנו לעלות לעבר הכנסייה, הכנסייה נמצאת על פסגת גבעה די גבוהה (500 מטר טיפוס בערך).
הגענו לכנסיה למעלה בפסגה , רוח חזקה, קור, והמוני מבקרים שבאים לצפות בכנסייה העתיקה, והמון נוצרים שבאו לבקר בה.
הכנסייה היתה בשיפוצים מבחוץ (מלא גאורגים שעובדים על הגג) אך פעילה מבפנים- ואנחנו נכנסנו פנימה.
חושך קריפי, מלא נרות דולקים, המון נזירים נוצרים שבאים להתפלל במקום, המון תמונות של אנשי דת נוצרים.
יצאנו מהכנסייה, והלכנו להצטלם עם דגל ישראל בגאווה מול הנוף של הקזבגי. הרמנו פקל בשביל להתחמם, והתחלנו בירידה.

הפעם בחרנו בדרך קצת אחרת, שקרובה לכביש (ראינו אותה ב- mapy). הדרך עוברת בין בהמון יערות, וראינו סנאים, פטריות, בקתות יער - ממש איזור יפה.
הגענו למלון, ואכלנו ארוחת צהריים מאוחרת. נתנו שנצ קטן עם רביצה מול הטלוויזיה- הפרלמנט וניר וגלי ברקע.

אחר כך התפצלנו, חלק נשארו בדירה (אלעד והדר) , וחלק (יהבדור, גילקה, נצ'י ואליש) יצאנו לטיול קצר באיזור. יצאנו מהמלון, הלכנו קצת, ועלינו למעלה לכיוון ההרים שמקיפים את העיירה, ושם עצרנו לפקל.
בדרך ראינו סוסים, פרחים, צמחיה מטורפת ואפילו נחש מסוג "כמה זמן יש לי". חזרנו למלון, למזלנו ללא טיפה עיקצוצים.

הכנו ארוחת ערב, וראינו באחד הקבוצות בוואטסאפ ( "מניין בקזבגי" ) שיש כמה חברה שמחפשים מניין. מפה לשם באו 6 ילדים מחספין והתפללנו איתם מנחה - ערבית במלון שלנו.
אחרי זה התקפלנו והלכנו לישון.

יום 9- עמק טרוסו (אגם הסודה) + עוקץ הסוסים הגדול

22.7.2025 (יום שלישי)-
קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר מפנקת, ויוצאים למונית (יום לפני ביררנו על מחירים, וסגרנו עם נהג שיקח אותנו מהמלון עד לעמק טרוסו וחזור - 140 לארי לכולם ביחד, ל2 הכיוונים). הכוונה היתה לעשות טיול סוסים.

הנהג מקומי זקן חמוד. הבן אדם הביא לנו את הטלפון שלו יום לפני, אבל הבעיה היא- אין לו וואטסאפ, אין לו SMS ואין לו שום ידע בלדבר אנגלית. תיקשרנו איתו דרך שיחת טלפון שבה הוא ידע להגיד רק "הלו", "טרוסו וואלי", "טו-וואיס" "120 לארי". למזלנו הוא הבין מה אנחנו רוצים ממנו, והגיע עד למלון.
התחלנו בנסיעה לעמק טרוסו. לפני העמק עצמו, ששם יש חניה והתחלת המסלול יש את הכפר "קובי" (Kobi). הכפר Kobi נמצא בערך 4-5 קילומטר מתחילת המסלול, שאותו אפשר לעשות ברגל או על סוס. הגענו לכפר קובי, וראינו בכניסה בחור עם סוסים להשכרה, ובחרנו להיכנס עוד פנימה (לתחילת המסלול) בתקווה לראות עוד אנשים עם סוסים ולחפש מחיר זול יותר.

הגענו לגשר יפה מעל הנחל, צמוד לחניה. לא מצאנו עוד אנשים שעושים טיולי סוסים, אבל סיכמנו עם הנהג שיפגוש אותנו חזרה בצהריים ומשחררים אותו לדרכו.
חיפשנו עוד סוסים, נכנסו עוד קצת פנימה למסלול, דיברנו עם איזה זוג גאורגי זקן וביקשנו מספר של טיולי סוסים כלשהם. קיבלנו כמה מספרים, ודיברנו עם הבחור מכניסה, שאומר לנו לחזור אליו ולעשות אצלו. הוא הציע מחיר סבבה (200 לארי לאדם, ל5 שעות רכיבה שכוללות הגעה לאגם סודה וחזור).
מתחילים בהליכה חזור אליו, בערך 4 ק''מ - הוא היה בכפר קובי.

הגענו אליו, ומתברר שהוא סיכם עם משפחה ישראלית על טיול רק הלוך - וחזור עם הנהג הפרטי שלהם. התכנון שלו היה שהנהג של המשפחה הישראלית יסיע אותנו, ואנחנו נעשה את הסוסים רק בחזור. הסכמנו, והחולט לשלם לו פחות (כי אנחנו עושים רק את החזור). בינתיים שהבוס של הסוסים לקח את המשפחה הישראלית, הנהג שלהם לא הסכים לקחת אותנו, והוא אמר שהבוס של הסוסים לא אמר לו על זה כלום ולא הסביר את עצמו.
מבואסים ועצבניים, החלטנו לחזור ולעשות את המסלול ברגל.

טיפ: חייבים לקבוע מראש טיול סוסים..

מתחילים בהליכה בקצב מהיר מאוד של ה4 ק''מ חזרה, כשבדרך פגשנו את הבוס של הסוסים ואת המשפחה הישראלית. התעצבנו עליו, והוא התחיל לריב איתנו ואמר שזה אשמתנו. עוד יותר עצבניים על זה שלא נרכב היום, החלטנו לעשות הכל ברגל- חמש ק''מ קדימה (מהחניה) במטרה להגיע לאגם הסודה המפורסם.
הלכנו במקביל לנהר הגועש, נוף מטורף, הרים גבוהים ברמות, ופגשנו מלא ישראלים.
הגענו אחרי הליכה מתישה לאגם הסודה - לפני המשפחה עם הסוסים.

מעיין מים הזוי - תופעת טבע מטורפת ומוזרה, אגם עמוק ברמות עם מים כחולים וצלולים בטירוף, מקרקעית המעיין יוצאים גזים, המים מבעבעים החוצה, ממש כמו אשכרה סודה. מהאגם הקטן ממשיך נחל מים עם אבנים שנצבעות בכתום בגלל כל המינרלים והגזים שנמצאים במים, ונשפך לתוך הנהר הגדול.
הכנו פתיתים, וליקטנו מים מאנשים כי שלנו התחילו להיגמר, והתחלנו לחזור.
הלכנו את הדרך חזרה בקצב מהיר (דיברנו עם הנהג באמצע היום והסברנו לו שאנחנו רוצים שהוא יבוא מאוחר יותר, ולא בצהריים כמו שביקשנו ממנו).

הגענו לחניה, בערך שעה לפני שסיכמנו עם הנהג. התלבטנו מה לעשות, ומרחוק ראינו את הנהג שלנו מגיע אלינו. שמחים ומופתעים, התאחדנו ברגע מדהים עם הנהג והתחלנו בנסיעה חזור.
נסענו של חצי שעה בערך, והגענו למלון שלנו בקזבגי והתחלנו להריץ ארוחת ערב.
אכלנו בנחת, והתיישבנו לערב סרט, גבעת חלפון אינה עונה.
קלאס.
קלאס, רק חבל שרובנו נרדמנו בדקה ה 10 של הסרט.

יום 10- טיול סוסים

23.7.2025 (יום רביעי)-
קמנו מוקדם, אכלנו ואירגנו שני תיקים, והתחלנו בהליכה בקזבגי לעבר הכפר שמתחת לכנסייה שהיינו בה, שם פוגשים בחור שעושה טיולי סוסים.

קבענו עם בחור טיול של 5 שעות (בטלפון הוא אמר 4-5 שעות), שבדרך מגיעים למפל, אגם ועוד נופים יפים.
הגענו למקום, והבחור ייבש אותנו קצת אבל בסוף מגיע. הוא שאל אותנו אם אנחנו יודעים לרכב או שזה פעם ראשונה, ואנחנו אמרנו לו שזה פעם ראשונה שלנו - טעות רצינית. הוא העלה אותנו לסוסים וקשר את הסוסים אחד לשני בשיירה, והתחלנו בדהירה.
אחד מאיתנו אמר שהוא כן יודע לרכב, אז הוא היה עם סוס משוחרר.
ממש כיף, נהנים, חשבנו שנהיה משוחררים כל אחד עם הסוס שלו, אבל זה גם טוב, צחוקים אווירה, כל אחד נותן שם לסוס שלו, רואים נוף יפה.

הגענו למפל מטורף, וירדנו מהסוסים. התחלנו ללכת למפל ברגל (בערך 5-10 דק), כי הסוסים לא יכולים להגיע לשם. נתנו טבילה, הרמנו פקל וחזרנו לסוסים.
ביקשנו מהבחור של הסוסים שייתן לנו קצת לרכב בתורות על הסוס המשוחרר. הוא לא זרם איתנו, אז כל פעם מישהו אחר אמר שהוא יודע לרכב, ואז הוא הסכים. אנחנו מבסוטים מהחיים, רוכבים בתורות ואחד אחרי השני - טסים שם בעמק ומריצים את סוס הלוך חזור לשיירה.

עצרנו בעוד בריכה יפה, שכמובן לא פיספסנו קפיצה גם שם.
שם היה ברז שפתוח כל הזמן, שזורם בו סודה, אשכרה סודה אמיתית שאפשר לשתות.
המשכנו בדרך חזרה, והגענו חזרה לכפר.

ירדנו מהסוסים, ולמרות שעשינו מסלול רק של 4 שעות הבחור רצה שנשלם לו על 5 שעות, בטענה שהוא אמר בטלפון 4-5 שעות, ובגלל שרכבנו מהר אז הגענו תוך 4 שעות ולא 5. זה היה בלבול מוח, הוא הוביל את השיירה בקצב שלו וגם זירז אותנו בעצירה של האגם. אחרי הרבה התמקחות הורדנו את המחיר, וחזרנו לתחנה המרכזית של המרשוטקות.

עלינו לקחת את כל התיקים שהשארנו במלון, וקנינו פורי לכל אחד בעמדת מכירה כזאת (עלה לנו 1.5 לארי) ואז עלינו על מרשוטקה חזרה לטביליסי.
בשניה שהנסיעה התחילה, אנחנו דפקנו מאנץ' פורי חרבות במרשוטקה, הוצאנו את כל הממרחים שהיו לנו ואת כל הבירה שנשארה לנו.

באמצע הנסיעה, הנהג החליט לרדת מהכביש הראשי ולנסוע בכביש של משאיות תפעוליות (הכביש משאיות צמוד לכביש הראשי). כשנגמרה הדרך, היינו צריכים לחזור לכביש הראשי- אבל החיבור בין הכבישים היה חסום על ידי משאית. הנהג החליט לעלות לכביש בצורה קצת אחרת - לעלות דרך מדרגה כזאת, מה שגרם למרשוטקה כמעט להתהפך 3 פעמים. כשכל הנוסעים הבינו את הסיטואציה, כולנו ירדנו למטה, וכולנו (עם כל מיני נהגי משאית גאורגים) החזקנו ודחפנו את המרשוטקה לתוך הכביש.

אחרי נסיעה ארוכה, הגענו לטבילסי, והסתובבנו קצת בתחנה של המרשוטקות, שם היה שוק (מזכיר תחנה מרכזית ישנה כזאת, היה שם מלא חיקויים של בגדים, צעצועים משקל כאלה מפלסטיק ובעיקר אוכל ופירות).
לקחנו מונית להוסטל שהזמנו ללילה (הטיסה מחר בבוקר, החלטנו לישון בהוסטל כמה שעות). אחרי זה יצאנו קצת לעיר, קנינו מזכרות למשפחה ואכלנו במסעדה כשרה.

בגלל שלא מצאנו דירה / מלון זול, הוחלט ללכת על הוסטל מפוקפק לגמרי. כשנכנסנו להוסטל קלטנו שישן שם בספה בלובי איזה הומלס גאורגי, וכשקמנו בבוקר התברר שהמארחת ישנה על 2 כורסאות בסלון...

חזרנו להוסטל המפוקפק, והתחלנו לדבר עם כל מיני תיירים. אחרי זה התברר לנו שהם 3 ג'מוסים מבלארוס, ועוד אחד איראני. אחרי כמה זמן דיבורים שבהם קצת חששנו לחיינו, אמרנו שאנחנו ממלטה למרות שדיברנו עברית והיינו עם מלא דברים עם כיתוב בעברית על השולחן- הלכנו לישון עם דרכונים וארנקים בכיסים / מתחת לכרית.

יום 11- טיסה חזור לארץ הקודש

24.7.2025 (יום חמישי)-
קמנו בארבע בבוקר בהוסטל לאחר לילה שקט, מודים לה' שלא נשדדנו או נדקרנו. התארגנו ויצאנו לבולט שהזמנו אתמול בערב.
הטיסה הייתה ב8:00, אנחנו הגענו לשדה סביב 5:00.
העמסנו תיקים ונסענו לשדה תעופה של טביליסי. לא הצלחנו לעשות צ'ק אין באתר של ג'אורג'יאן, אז עשינו צ'ק אין שם.
עברנו בשלום, ופגשנו בגייט את כל הישראלים שראינו במשך העשרה ימים האחרונים ובבית חב''ד בשבת.
אחרי טיסה של שעתיים וחצי בערך נחתנו סוף סוף בארץ הקודש.
חזרנו הביתה ברכבת, ועשינו מייק איט מימ רצחני..
אחלה גאורגיה.
סלמאת.

רשימת ציוד

מוצילה 40-60 ליטר- עם כיסוי גשם
ביגוד:
- 2 מכנס מתפצל טיול (אחד עלי בטיסה)
- 4 חולצות לטיול (אחד עלי בטיסה)
- פליז
- חמצאוור
- 5 זוג גרביים (אחד עלי)
- 6 בוקסר (אחד עלי)
- בגד ים
- כובע
- מעיל גשם
- בגד לישון איתו
- סנדלים

ציוד אישי:
- מגבת
- ציפה / שקש קטן - יש מצעים בגסט האוסים, אבל חלק מהם לא במצב 100
- שקית מים אטומה
- מטען
- מטען נייד
- ארנק עם מזומן + אשראי להוצאה של כסף במקרה חירום
- דרכון
- פנס ראש עם סוללות (לשים למטה בבטן המטוס)
- אוזניות
- שעון
- כלים
- דיאודורנט (לשים למטה בבטן המטוס)
- מברשת שיניים + משחה (לשים למטה בבטן המטוס)
- לדרמן (לשים למטה בבטן המטוס)

ציוד כללי:
- פקל- גזייה (לשים למטה בבטן המטוס) , סיר שישמש בתור פינג'אן, תיונים, קפה, סוכר, כפית (בלון ומצית קונים במסטיה)
- ששבש וקלפים
- סיר טיולים
- תפילין


עזרה ראשונה
- כדורים (אקמול, אופטלגין..)
- פלסטרים - מהסוג החזק
- תחבושות אלסטיות
- נייר טואלט
- סיכות ביטחון

קבצים מצורפים

• קובץ GPX של הטרק, תוסיפו לאפליקציית mapy