שבועיים בגאורגיה

טיול בטביליסי, מסטיה, קזבגי וחבסורתי

גם לגאורגיה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M09
משך הטיול12 ימים
עונה מומלצתאביב, קיץ ,סתיו

סרטון הטיול

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1- נחיתה בטביליסי

לטביליסי נחתנו בסביבות 9 בערב. ממש אחרי שאספנו את המזוודות, ביציאה ממתינות מספר חנויות שאפשר לקנות בהם סים ולהמיר כסף. כדאי לשים לב שיש כמה צ'יינג'ים עם מחירי המרה שונים. בעל ההוסטל חיכה לנו בשדה התעופה כי סגרנו איתו מראש.ליד האוטו המתינה לנו ילדה שדרשה כסף אבל הנהג שלנו סילק אותה משם והסביר שזה משהו נפוץ בשדה תעופה.

הגענו לטביליסי הלילית די מהר ,20 דקות נסיעה. השארנו את הדברים והתחלנו להסתובב במרכז העיר .העיר הייתה מוארת ויפה ,הרבה מסעדות ופאבים באווירה טובה בסמטאות סבוכות.
הוסטל :Guest House Brothers

יום 2 - טביליסי

את הבוקר התחלנו עם ארוחת בוקר גרוזינית באחת המסעדות במרכז,ליד השלט i love tbilisi . הזמנו חצ'פורי ואומלט לכל אחד וכאשר הגיעו המנות הבנו את הטעות!
חצ'פורי אחד יכול להספיק ל 4 אנשים בכיף ושלא נדבר על החביתה. מפוצצים מארוחת בוקר (שלא הצלחנו לסיים) התחלנו את הסיור בעיר. תכננו ללכת לfree tour שמתחיל ב 11 מה - Freedom Square. היה לנו קצת זמן אז החלטנו ללכת לגנים הבוטניים, בעיקר כדי לעלות על האומגה. מהמסעדה עד לגנים הבוטניים זה עלייה של 15 דקות.
הגענו לגנים הבטוניים( הכניסה זולה 2~ לארי לאדם) וישר הלכנו לכייון האומגה, בדרך ראינו נהר יפה עם גשר שאפשר לחצות אותו,מפל ופרחים מסוגים שונים. המשכנו עם העלייה לכיוון האומגה ואיתה נפתח הנוף של טביליסי ,גם החלק הירוק יותר וגם החלק העירוני. הגענו לתחתית הפסל של "אמא גאורגיה".

אמא גאורגיה היא פסל מתכת בגובה של כעשרים מטר ואחד מסמליה של טביליסי. בידה האחת היא מחזיקה קערת יין ובידה השנייה חרב.אם אתה מגיע לשלום תתקבל בברכה עם כוס יין ואם לא אז יחכו לך עם חרב ביד.

לאחר הליכה קצרה מצאנו את האומגה(40~ לארי לאדם) . האומגה ממש נחמדה,לא היה תור בכלל ,מומלץ. משם ירדנו חזרה לאזור המסעדות והמשכנו לנקודת ההתחלה של ה free tour.בסיור עוברים באתרי התיירות המרכזיים בעיר ב 3 שעות במסלול המתחיל בכיכר החירות.בסיור ביקרנו בגשר החירות,טיילנו בסמטאות העיר העתיקה,מרחצאות הגופרית,מבצר נרקילה ועוד.בסוף טיול נהוג להשאיר טיפ למדריך לפי בחירתך.

לאחר מכן לקחנו מונית לפוניקולר. עלינו עליו למעלה לפארק שעשועים, נראה אחלה מקום לילדים.
היינו קצת עייפים אז לא הסתובבנו שם יותר מידי ,התיישבנו במסעדה באווירה טובה ואכלנו ארוחת ערב/צהריים.ירדנו את הדרך שעלינו ברכבל ברגל עד ההוסטל ,לקח לנו משהו כמו שעתיים.בדרך תצפתנו על כל טביליסי .
בערב חזרנו להוסטל, נחנו קצת ויצאנו לדרך לרכבת הלילה שתקח אותנו למסטיה.נסענו במטרו כמה תחנות עד שהגענו לרכבת,בדיעבד עדיף לקחת מונית.
רכבת הלילה יצאה ב 9 בערב ~, כרטיסים הזמנו מראש דרך האתר. נכנסנו לרכבת סובייטית ישנה שעושה הרבה רעש כשהיא נוסעת ובוקשי הצלחנו להרדם בלילה, עצה שלי תקנו בקבוק יין גאורגי טוב לפני הנסיעה או תשתמשו באטמי אוזניים. ישנו בקרון זוגי , אך יש אופציות גם לרביעייה .

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - ממסטייה לזבישי

הגענו בשעה 6 בבוקר ~ לזוגדידי ,אחרי לילה קשה ברכבת. יוצאים מהרכבת וממש ביציאה מתחנת הרכבת ממתינות הרבה מרשרוטקות למסטייה. תפסנו אחת מהן ויצאנו לדרך.נסענו משהו כמו 3 שעות. נהגים בגאורגיה נוסעים כמו משוגעים והנהג שלנו לא אכזב.באמצא הדרך עצרנו ליד שירותים(בול פגיעה) וקפיטריה קטנה להתרעננות ליד נהר בצבע טורקיז ,ממש יפה. בזמן שהנוסעים איתנו מתעוררים מהלילה ברכבת ומהנסיעה המטלטלת מזוגדידי התחלנו להרגיש את היופי של הטבע של גאורגיה .
המשכנו הלאה לתחנה הסופית במסטיה. פתחנו את טרק מסטיה -אושגולי ביום גשום ממש וחשבנו לוותר על היום הראשון של הטרק .כל ההוסטלים הזמנתי מראש בבוקינג ולא היינו בטוחים איך להגיע לנקודות אחרות בטרק למרות שתמיד אפשר למצוא נהג במרכז מסטייה שיקח אותכם לאן שתרצו.השארנו את המזוודות בהוסטל שאליו היינו אמורים לחזור ביום האחרון של הטרק ויצאנו לדרך.קראתי שהיום הראשון אמור להיות הכי קל, אבל במקרה שלנו זה היה בדיוק ההפך. התחלנו את הטרק עם עננים מאיימים מנקודת המידע לתיירים בשעה 11~. הורדנו מפות מראש לפלאפון. השתמשנו באפליקציית locus map ו - maps.me .

לאורך הטרק נקודות שתייה טבעיות ולכן לא לקחנו הרבה מים עלינו.בהתחלה הדרך היתה בעלייה מתונה כאשר לאט לאט מתרחקים ממסטייה ונכנסים לאזור כפרי יותר עם מגדלי שמירה בני אלף שנים ,פרות ,חזירים וסוסים עם נוף הררי ברקע. לאחר כמה זמן הגענו לעלייה קצת יותר רצינית אבל לא קשה .כאשר סיימנו אותה התחיל לרדת גשם. אחרי העלייה הלכנו עוד קצת ונגלה לעיניינו כל העמק עם ההרים מסביב. אומנם גשם זה לא אידיאלי לטרק אבל הנופים הופכים להיות הרבה יותר דרמטיים. בדרך היינו צריכים לעבור מספר נהרות רגלית עם גשר מאולתר מבול עץ.

התחלנו לרדת לכייון הכפר שתכננו לישון בו -זבישי.הירידה עוברת באזור של כפרים שבו אפשר למלא מים מהברזים ולהתבונן על חיות המשק.זה השלב פחות או יותר שאני התעייפתי ומישה התחיל לסחוב לי את התיק. המשכנו למטה והגענו לצומת דרכים.מימיננו יש נהר והייתה אפשרות לחצות אותו בגשר בנקודה זו או להמשיך ללכת משמאלה ולחצות איפשהו בהמשך .בחרנו ,כנראה,בחירה שגוייה במיוחד ביום גשום לא לעבור את הגשר בנקודה הזו אלא להמשיך. וככה מצאנו את עצמנו הולכים שעתיים בגשם ,בבוץ בדרך לא נוחה לאורך הנהר , גמורים מעייפות ומחפשים בעצבים את הגשר לחצייה. מזל שלפחות זכינו לראות קשת בענן בדרך.
לא הרבה אנשים טיילו ביום הזה וכנראה בצדק,בדיעבד כל האנשים שדברנו איתם לקחו ג'יפ לכפר זבישי באותו היום. בסוף מצאנו את הגשר, מלאי תקווה התחלנו לחפש את ההוסטל.
הגענו לכפר זבישי באזור 5 בערב והרגשנו כאלו חזרנו בזמן לימי הביינים. בוץ,פרות, סבתות גרוזיניות במטפחות חולבות פרות,הכל מאוד מאוד אותנטי. הגענו להוסטל ושם פגשה אותנו "בבושקה" גרוזינית שנראית לפחות בת 90 שיודעת בעיקר גרוזינית אבל גם קצת רוסית. הצלחנו להסביר לה שהזמנו חדר בבוקינג למרות שהיא לא הייתה סגורה על עצמה בכלל ועל ההזמנות שלה. היא ניסתה לדחוף לנו עוד אנשים לחדר אבל התעקשנו שהזמנו חדר פרטי. בשלב הזה גילינו שאין חשמל , קופאים מקור התחלנו להתארגן למקלחת ושינה( וארוחת ערב?). מישה היה גמור אז רק אני הלכתי לארוחת ערב. ארוחת הערב היתה במרפסת בגשם בקור ובלי חשמל, סך הכל חוויה. היה גם מעט אוכל , בגלל שלא היה חשמל היא לא הספיקה לבשל. סלט גרוזיני - שזה פשוט מלפפון ועגבניה מרק ולחם הבית .בארוחה ישבנו מסביב לשולחן עם זוג מבוגר גרמני, עוד שני חברה גרמנים צעירים וכמה צ'כים ,כולם יודעים כמה מילים ברוסית ומנסים לתקשר עם הבבושקה. עייפים ,תפוסים,רעבים וקפואים הלכנו לישון כאשר לא היינו בטוחים אם נמשיך את הטרק ביום למחרת.
סך הכל לקח לנו 6 שעות ו 25 קמ לפי האפליקציה של סמסונג.
Guest House in Zhabeshi Lali- לא שהינו בו אבל מומלץ

יום 4-מזבישי לאדישי

קמנו והחלטנו שלמרות שהיום הראשון היה ממש קשה אנחנו לא מוותרים.בהוסטל קיבלנו ארוחה צנועה ולקחנו לחם וביצים לדרך.הבוקר היה קריר אבל שמשי ובלי עננים,נראה מבטיח.אני נלחצתי כי הרגשתי שלא לקחנו מספיק מים ולא ראינו נקודות מים לאורך המסלול בהתחלה
.בהמשך הדרך גיליתי שנקודות השתייה אלו פשוט נקודות לאורך הנחלים שנוח יותר למלא בהן מים. השמועות היו שמספיק לטייל בטרק הזה עם כוס מים ופשוט להנות מהנוף.
לעומת היום הראשון פגשנו הרבה מאוד ישראלים,גרמנים ואוסטרים שהצטרפו לטרק החל מהיום השני בגלל מזג האוויר ביום הקודם.
הדרך התחילה עם עלייה תלולה של 3 שעות,לא הכי פשוטה למטיילים חובבנים כמונו אבל שרדנו!
אחרי העלייה הגענו לאתר בנייה של אתר סקי חדש, נחנו שם ונהנו מהנוף המרשים לאחר מכן המשכנו לעוד קצת עלייה.מפה מתחילה הליכה מישורית יחסית עד כפר אדישי.

הגענו ל"מרקט" , דוכן מאולתר שנפתח ע"י המקומיים המציע משקאות קלים,חטיפים ועוגה. אכלנו קצת עם עוד מטיילים נהנים מהשמש ומהנוף.
אחרי כמה שעות הגענו לנקודת תצפית המשקיפה על כפר אדישי , כפר קטנטן היושב לצד נהר ,מוקף הרים. בדרך פגשנו תושבים מהכפר שרכבו על סוסים.
אם חשבתי שזבישי מרגיש כמו ימי הבינים ,פה כבר ממש הרגשתי שחזרתי בזמן לתקופה אחרת,לחיים שמתנהלים אחרת.ישנו בהוסטל של אליזבת שנמצא בתחתית הכפר. עד שהגענו אליו ראינו הרבה מבנים הרוסים ואלו שלא הרוסים היו בעיקר הוסטלים.
הפעם הגענו להוסטל מאוד מאורגן שהיה עם מי לדבר בו. קיבלנו חדר, מקלחת שירותים משותפים וארוחת ערב.היינו הישראלים היחידים בשולחן עם עוד חברה גרמנים ואוסטרים.הארוחות לאורך הטרק חוזרות על עצמן פחות או יותר - מרק, סלטים,חלב ויוגורטים מחלב של הפרה של ההוסטל,לחם ,ביצים ולפעמים קצת בשר .עייפים אך מרוצים הפעם ,סיימנו את היום.
הוסטל:Elisabeth Kaldani's Guest House

יום 5 - מאדישי לאיפרלי

הבוקר התחיל עם ארוחת בוקר מפנקת וקופסת אוכל לצהריים.ביום הזה צריך לחצות נהר, מכייון שלא ידענו מראש מה יהיה גובה המים החלטנו לא להסתכן ,שלמנו מראש לבעלת ההוסטל על מעבר הנהר בעזרת סוס.בדיעבד זה לא היה הכרחי כי היו הרבה סוסים ורוכבים שהיו מוכנים להעביר אותנו דרך הנהר תמורת תשלום סימלי.
התחלנו צעידה בבוקר קפוא , שעתיים ראשונות הלכנו לאורך הנהר בדרך מישורית עם שאר המטיילים שהשכימו קום.ממה שקראנו ,זהו היום הכי ארוך בטרק. ככל שעבר הזמן נגלו לעיניינו יותר ויותר חלקים מהפסגה המושלגת של ההר שליווה אותנו לאורך כל היום.הבטיחו שזהו הנוף הכי יפה שנראה בטרק ואכן כך היה.
הגענו לנהר מוקדם ככל הניתן שכן אז אומרים שהוא פחות סוער וניתן לחצות אותו בבטחה.באותו היום הנהר היה מאוד רגוע והיו אנשים שחצו אותו ברגל עם מקלות הליכה,מה שכן המים קפואים אז קחו בחשבון.אנחנו החלטנו לחצות על סוס,כי זה נראה חוויתי יותר .את מישה הרכיבו על סוס לבד ואותי הריכבו על סוס עם עוד ילד שעזר לכוון את הסוס לחצייה.

חצינו,התלהבנו התאוששנו והחלטנו להמשיך כאשר לפנינו העלייה הקשוחה ההאחרונה בטרק.ואכן היא הייתה קשוחה,בשבילנו לפחות.עודדנו אחד את השנייה להמשיך ובסוף הצלחנו,לקח משהו כמו שעה וחצי.הגענו לפסגה גמורים ונשפכנו על האדמה,מוקפים בהרבה מטיילים שעשו הפסקת צהריים.
יש אפשרות להמשיך לנקודת תצפית גבוהה יותר אבל בחרנו להטיס לשם רחפן ולרחם קצת על הרגליים.

מפה חיכתה לנו ירידה שוברת ברכיים מצדו השני של ההר.אחרי הירידה יש הליכה של עוד כמה שעות בדרך מישורית עד איפרלי. חצי שעה לפני איפרלי עצרנו בהוסטל להתאוששות,קצת עוגה ומיץ והיינו מוכנים לדרך.

ניסינו להגיע לאיפרלי כמה שיותר מוקדם כדי לוודא שההזמנה שלנו בבוקינג תכובד.בדרך לא הייתה קליטה ושמענו שהרבה פעמים גם אם מזמינים בבוקינג מראש,מי שמגיע ראשון להוסטל מקבל מקום.
הגענו להוסטל בין הראשונים ואכן קבלנו את החדר שהזמנו אבל היו כמה אנשים שהגיעו אחרינו והיו להם בעיות עם ההזמנה בבוקינג והם נאלצו להמשיך להוסטלים אחרים (בכפרים אחרים )שבעל ההוסטל שלנו ארגן להם בגלל התקלה הטכנית.
בעל ההוסטל,וסו,בחור גרוזיני צעיר שמדבר רוסית ואנגלית מעולה ישב איתנו וסיפר לנו דברים מעניינים על גאורגיה.מסתבר שמרבית האנשים לא גרים בכפרים האלה אלא מגיעים לקראת הקיץ,בעונת התיירות.
גם בהוסטל הזה היינו חצי גרמנים וחצי ישראלים.והתיישבנו כולנו לארוחת ערב הכי מושקעת שהייתה לנו לאורך הטרק עם הרבה יין תוצרת ביתית,ואת שאר הערב בילינו עם החברה שהכרנו שמחים שסיימנו את המסע.
בלילה הראות היתה נפלאה ואפשר היה להסתכל על השמיים ולראות המון כוכבים שבדרך כלל לא רואים בעיר עם כל התאורה.
הוסטל:Betegi Guest House

יום 6- אושגולי

החלטנו לוותר על ההליכה עד אושגולי ולקחנו ג'יפ עם נהג עד הקרחון באושגולי. הנהג נתן לנו שעה ללכת עד הקרחון וחזרה.הספקנו להגיע רק עד אמצע הדרך ואז חזרנו ,הקרחון נחמד אבל ראינו אותו מרחוק יחסית. ממליצה להשאר שם יותר זמן כדי להספיק להגיע ולחזור ברגוע ולהנות מהנוף או לקחת טרק על סוסים.אי אפשר להגיע ממש עד הקרחון בג'יפ.טיפה התפספס לנו אבל הבנו את הרעיון הכללי וכמובן העלנו רחפן כדי להגיע קרוב יותר.

חלק מהחברה שהיו איתנו בהוסטל עשו את הדרך ברגל עד אושגולי ואמרו שהיה נחמד.אפשר לעשות את הדרך ברגל ולהשאר לישון באושגולי ולמחרת לטייל בקרחון.הנהג החזיר אותנו לאושגולי ושם הסתובבנו קצת עד שתפסנו טרמפ עד למסטייה במרשרוטקה.אושגולי יפה אבל לא הרגשתי שהיא שונה בהרבה מהכפרים שראינו בדרך,היא יותר מתוירת אולי.אחרי 3 שעות הגענו למסטייה וחזרנו להוסטל שבו השארנו את החפצים שלנו.פה כבר קיבלנו הוסטל ברמה של מלון צנוע עם מקלחת ושירותים בתוך החדר וארוחת ערב עם בופה.הלכנו להסתובב קצת במסטייה לפני רדת החשכה.
הוסטל במסטייה:Nino Ratiani's Guesthouse

יום 7 - מסטיה

היום שוב התחיל מעונן ואפרורי אחרי שכל הלילה ירד גשם. התוכנית הייתה לנסוע לצלב והאגמים. הסתדרנו עם עוד זוג על נהג וג'יפ.הנסיעה היתה מפחידה ואני בהחלט ממליצה על נהג עם שליטה טובה בג'יפ.עלינו למעלה בלי הרבה תקווה עם כל העננים. כשהגענו לצלב שנמצא ממש גבוה הראות ממש השתפרה. עננים באו והלכנו וחשפו נוף משוגע של כל האזור של סוונטי .
עלינו על תצפית קטנה ליד הצלב ,קצת רחפן,קצת תמונות והמשכנו לאגמים. האגמים הם בעצם שלוליות גדולות שאפשר לצלם מהן השתקפות של ההרים שנמצאים מכל עבר.עם קצת מזל תתפסו גם פרה או סוס בפריים שמטיילים שם.
בעיקרון אפשר לעלות את כל זה ברגל אבל זה נראה לי משוגע ולא לספורטאים חובבים כמונו.הנהג נתן לנו זמן להנות מכל הנוף הזה כאשר הוא בינתיים נסע לנסות לכבוש איזו דרך על ההר ממול.ממש ממליצה,אחד הנופים הכי יפים שלנו בטיול.
בצהריים אכלנו במסעדה ליד מרכז התיירים במסטיה סך הכל אוכל נחמד ,קצת יותר יקר משאר המקומות אבל עדיין זול ביחס לארץ.בערב תפסנו מרשרוטקה לזוגדידי שסגרנו מראש בתחילת היום ומשם המתנו לרכבת בלילה מוקפים בכלבי הרחוב של התחנה וכרגיל מלא ישראלים. הפעם למדנו את הלקח ובאנו מצויידים ביין וישנו מעולה כל הנסיעה.

יום 8 - הדרך הצבאית

הגענו ברכבת לילה והמתנו לג'יפ שהזמנו בטביליסי. את הג'יפ סגרנו מראש בישראל עם מרביי,מומלץ!
לקחנו את הרכב ויצאנו מוקדם בבוקר למסע לעבר קזבגי.לא הספנו לאכול ארוחת בוקר וכשראינו שלט של מקדונלדס לא הצלחנו להתאפק והחלטנו לעצור קצת ולחטוא. המשכנו לעבר הדרך הצבאית.

תחנה ראשונה, מנזר ג'ווארי,נמצא כמה קילומטרים לפני מצחטה.המנזר עצמו קטן ולא מצאנו הרבה מה לעשות בתוכו.מחוצה לו יש תצפית על העיר מצחטה ועל מפגש נהרות.אחרי שראינו את התצפית החלטנו לוותר על הנסיעה לעיר עצמה.בדרך חזרה לרכב הגיעו אוטובוסים מפוצצי תיירים ,ככה שעדיף להתחיל את היום מוקדם.

המשכנו לעבר מבצר אנאנורי, בדרך עצרנו להתרענן.בעלות סמלית אפשר להשכיר שם בגדים מסורתיים ולצלם תמונות משעשעות על רקע הנהר.מבצר אנאנורי מקום נחמד,תיירותי,אפשר להתסובב שם כחצי שעה. האגם ליד המבצר היה מיובש יחסית אבל בתקופות אחרות כנראה שהנוף יותר מרשים.המשכנו עם הדרך לעבר עיירת סקי בשם גודאורי.עצרנו בבית קפה panorama להתרעננות,כאשר לידו יש תצפית יפה ששווה לבקר בה.

התחנה הבאה, אנדרטת הידידות גאורגיה-רוסיה.האנדרטה מרשימה וגדולה אבל מה שיותר יפה לדעתי זה הנוף הנשקף ממנה. אפשר לקבל תצפית טובה משם כל העמק.
מפה נסענו ישירות להוסטל שהזמנו.כשהגענו להוסטל בעלת המקום לא הייתה,השארנו את הדברים והלכנו לאכול בעיירה.העיירה נקראת stepantsminda וממנה ניתן לראות את כנסיית השילוש שנבתה על רקע הר קזבג.החלטנו שכדאי יהיה לטפס (עם ג'יפ)על ההר באחד הבקרים.חזרנו להוסטל ושם חיכינו עדיין לבעלת ההוסטל. ניסינו להתקלח אבל המים היו קרים ולכן החלטנו להתקשר לנינו בעלת ההוסטל מספר פעמים. כל פעם קיבלנו תשובה שהיא בדרך. ככה היא מרחה אותנו 3-4 שעות.בפעם האחרונה שהתקשרנו היא התעצבנה עלינו ואמרה שאנחנו יכולים לחפש מקום אחר לישון בו אם יש לנו בעיה.השעה היתה מאוחרת ולא היה לי כוח ללכת לחפש הוסטלים ,אז החלטנו להשאר ללילה ובבוקר לחפש מקום אחר.

יום 9 - עמק סנו וג'וטה

בבוקר החלפנו הוסטל השארנו את הדברים ויצאנו לארוחת בוקר זריזה שלאחריה נסענו לכיוון הכנסייה.כשיצאנו השמיים היו בהירים אבל העננים התקרבו לכנסייה ולכן מהרנו לדרך.נסענו עם הג'יפ לכיוון ההר.זו הייתה הנסיעה הראשונה של מישה בדרך ג'יפים בתור נהג והוא הסתדר לא רע.
בדרך הייתה בנייה ושלט שמראה שאין כניסה ברכב החל מנקודה זו. ליד המחסום עמד גאורגי נחמד שהכניס אותנו בכל מקרה,אחרי זה גילינו שהוא מכניס את כל המכוניות.
החננו ליד הכנסייה והסתובבנו בעיקר ליידה וצילמנו תמונות.הנוף משם מהממם.אפשר להמשיך משם לטרק של עוד יום אבל אנחנו ירדנו למטה בג'יפ ונסענו לכיוון עמק סנו.

אחרי 10 דקות נסיעה הגענו לעמק סנו ואחרי עוד חצי שעה הגענו לכניסה לכפר ג'וטה שם השארנו את הרכב בחנייה קטנה.העלייה מתחילה ממש ליד החנייה ויש שם שלט שמראה מה המרחק.העלייה לא ארוכה ולאחריה נפרש מראה של כל העמק.המשכנו להתקדם ועברנו מול מחנה קמפינג ולאחריו הגענו לבקתה 5seasons.בתוך ההוסטל יש בית קפה עם אוכל טעים ומשקאות חמימים(המחירים יותר יקרים מבדרך כלל)ומחוצה לו יש אזור עם פופים ,כסאות וערסלים שאפשר להעביר שם זמן מה בתצפית על הנוף המדהים תוך כדי שתיית כוס תה.הסתלבטנו שם כמה זמן ואז המשכנו במסלול לכיוון אגם קטן,הליכה של שעה בערך .מכאן אפשר להמשיך את הטרק של ג'וטה-רושקה ולהגיע לרושקה, אנחנו בחרנו לנסוע בהמשך הטיול לרושקה ולאגמים הצבעוניים מכייון ששמענו שהטרק קשה לחובבנים כמונו.בדרך חזור עצרנו בהוסטל ואכלנו חצ'פורי טרד,מומלץ! לאחר מכן חזרנו בחזרה לעיירה.
הוסטל:Mountain star guest house

יום 10 - עמק טרוסו

אזור יפה נוסף בקזבגי זה עמק טרוסו.נוסעים 20 דקות מהעיירה לכיוון כפר קובי.ומשם עוד 15 דקות עד תחילת המסלול בו אפשר להשאיר את הרכב. בפועל אפשר להכנס עם הג'יפ גם הרבה יותר פנימה אבל זה תלוי במיומנויות נהיגה שלכם ,פגשנו ג'יפ בדרך שנתקע בבוץ.

הולכים עם הנהר וכבר בהתחלה אפשר לזהות סימנים צבעונים בהר ובמים כנראה מהמינרלים באזור .הלכנו ברגוע ולקח לנו משהו כמו 6-5 שעות כל המסלול - הלוך וחזור. באיזשהו שלב מגיעים לגשר קטן שלידו יש בית קפה מאולתר. חצינו את הגשר וטיפסנו במדרגות בנויות מצמיגים למעלה. אם ממשיכים בדרך הזו אפשר להגיע למעיין הסודה המפורסם. זהו אגם קטן עם גופרית שיוצאים ממנו גזים,מראה נחמד.אפשר גם לא לעבור את הגשר ולהמשיך בדרך.

אחרי שנחנו במעיין הסודה המשכנו בצד הזה של הנהר. בדרך עוברים כפרים קטנטנים הרוסים , כאשר הנהר והעמק ברקע. מרגיש ממש באמצע שום מקום,ממש נחמד. אחרי הטיול בעמק טרוסו בחרנו לסיים את היום במפלי גוולטי הנמצאים 20 דקות מסטפצמינדה.הגענו מאוחר וכמעט ולא היו אנשים שם. ישנם שני מסלולים - למפל הקטן ולגדול. בחרנו ללכת למפל הגדול אך סך הכל היה מדובר במפל קטן יחסית.המקום נחמד ולא דורש הרבה זמן, מומלץ אם יש לכם קצת זמן לשרוף.בדרך למפל עצרה אותנו חבורה של גאורגים שלא נתנו לנו לעבור עד שלא אכלנו ושתינו איתם :) חוויה מעניינת.

יום 11 - חבסורתי,קורשה

נפרדנו מקזבגי והמשכנו לחבל ארץ האחרון שלנו בגאורגיה לטיול - חבסורתי. האמת,שהאזור הזה פחות מוכר אצל המטיילים אבל ראיתי סרטון youtube ממש יפה על האזור וגם שמעתי על האגמים הצבעוניים והחלטנו לנסוע לשם.
הנסיעה הייתה קשה וארוכה מספצמינדה לקורשה משהו כמו 4 שעות.כשהזמנתי את ההוסטל מראש הייתי בטוחה שאני מזמינה לעיירה רושקה אבל מסתבר שהזמנתי לקורשה,טעות שהובילה אותנו להוסטל ממש יפה ומיוחד.הגענו להוסטל,כולו בנוי עבודת יד ,כסאות ושולחנות עץ מעוצבים,ציורים ופסלים מיוחדים ובעיקר מארחים ממש נחמדים שהכינו לנו אוכל טעים ומושקע.
הגענו בצהריים והיינו עייפים מהנסיעה והחלטנו לעשות מסלול קצר באזור שהמליץ לנו בעל ההוסטל.נסענו בג'יפ לנקודת ההתחלה ומשם טיפסנו על הר וקיבלנו תצפית יפה.הדרכים באזור לא סלולות ולא נעים לנסוע בהם. אחרי נקודת התצפית התחלנו לנסוע לכייון Datvisjvari Pass , הדרך משם עד לגבול עם רוסיה אמורה להיות ממש יפה אבל כבר היה מאוחר והיינו עייפים אז ויתרנו וחזרנו להוסטל.
הוסטל :Korsha Guesthouse

יום 12 - האגמים הצבעוניים

נסענו לטרק האחרון שלנו לטיול - abudalauri lakes.זוהי הליכה מהצד השני של ההר שפגשנו בכפר ג'וטה.היינו כמעט לבד במסלול ולקח לנו משהו כמו 5.5 שעות לעשות אותו - הלוך וחזור.בדרך פגשנו עדר כבשים ,פרות וגדיים ששמרו על חלקם אנשים ועל חלקם כלבים שאם ניסית להתקרב אליהם התחילו לנבוח ולרוץ אחרייך.
זוהי הזדמנות להגיע מקום שבו אנשים עדיין חיים בצורה כפרית ונעימה שרחוקה מהעיר הסואנת.אחרי כשעתיים הגענו לאגם הראשון ,בצבע ירוק וממש לידו האגם השני הכחול.לאגם הלבן לא המשכנו,הוא היה קצת רחוק אז מישה הטיס אליו את הרחפן.

מכאן התחלנו מסע חזרה לטביליסי שבסופו חזרנו להוסטל שממנו התחלנו את הטיול בגאורגיה. סגרנו את הטיול בארוחה טובה במסעדה ולאחריה ישבנו עוד קצת בפאב נרגילות.
הוסטל :Guest House Brothers

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )