טרק קזבגי טושטי קלאסי - עם תוספת שאסור לפספס

טרק של 7 ימים בהרי הקווקז הגבוהים של גאורגיה. פריחה, נחלים, הרים, שלג, אגמים, חוויות.

תאריך הטיול2015 M06
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתסוף יוני - אמצע ספטמבר. לפני ואחרי תקופה זו צריך לחשוש "מפסים" בלתי עבירים בגלל שלגים. אנחנו גילינו שהגענו שבוע אחרי שנפתח ה-Atsunta pass (הפס השלישי בטרק) יצאנו בסוף יוני, העונה היתה מושלמת. יש עוד שלג שמוסיף לנוף, הכל ירוק והפריחה בשיאה! הייתי ממליצה על התקופה הזו למרות הגשמים שבאים והולכים, זה שווה את זה. *בסעיף חודש בסיפור דרך כתוב מאי, לא צריך להתייחס זו פאשלה של התוכנה

רקע

יצאנו אני ואחי לטרק בגאורגיה. חקרנו קצת מחברים ומהאתר על האופציות שלנו ובחרנו ללכת על הטרק הארוך כדי לחסוך בנסיעות ארוכות באמצע. זאת משום שזמננו היה מוגבל כי אני הייתי לפני הגיוס והוא היה בצבא. הנסעיות בגאורגיה לוקחות זמן ויש לקחת את זה בחשבון כשבוחרים במקום בו הטרק. לרגע לא התחרטנו על הבחירה של הטרק הזה. ימים מגוונים, נופים מטורפים, פריחה, נחלים, אגמים צבעוניים, פסים (מעברי הרים), שלוגיות ובקיצור- מסלול וחוויה מטורפת.

ישנם מספר סיפורי דרך שונים על הטרק הזה באתר. הטרק שמוצג ברוב הסיפורים שהוא גם "הטרק הקלאסי" מונה שני פסים (מעברי הרים). אני ואחי בעקבות המלצה של חברים הוספנו פס נוסף בין השניים. פס מדהים שלא כדאי לפספס. מאריך את הטיול ביום במידה ואתם הולכים בקצב טוב. לכל אחד משלושת הפסים יש את הקסם שלו, לא הייתי מדלגת על אף אחד מהם.

הטיול עצמו מהעיירה בה התחלנו לכפר בו סיימנו לקח 7 ימים. אבל הטרק יכול גם לקחת יותר, תלוי כמה לוקחים את הזמן לאורך הדרך.
בסיפור דרך אפרט גם על יום ההגעה מטיביליסי לתחילת המסלול ויום החזרה מסוף המסלול לטיביליסי.

אשתדל לכתוב את שמות המקומות באנגלית. מה אני לא בטוחה ב100% איך כותבים באנגלית אכתוב בעברית.

נחיתה בטיביליסי ונסיעה לקזבגי

נתחתנו בשעות הבוקר בטיביליסי מה שאפשר לנו יום התארגנות שלם בטיביליסי והגעה לעיירה קזבגי (ממנה מתחיל הטיול) עוד באותו היום.

בשדה תעופה כדאי לעשות מספר דברים:
- לשאול את Information בשדה תעופה על מיקום החנות GeoLand (עליה אפרט בהמשך) ועל דרך ההגעה מהעיר לתחנה Didube ממנה אפשר לנסוע לקזבגי. אפשר גם לשאול מתי יוצא המיניבוס האחרון לכיוון העיירה.
- להחליף מעט כסף ללארי
- לעשות סים מקומי עם אינטרנט, בעיקר נוח לנסיעות הארוכות ותיאום עם נהגי מוניות או בקתות. זול ומשתלם בהחלט (שיחות מקומיות ו-2 GB עלו 12 לארי = 24 ש"ח)
- מהשדה לעיר אין צורך לקחת מונית. יש אוטובוס שיוצא בתדירות גבוהה לעיר והוא נוח וזול בהרבה.

משדה התעופה נסענו באוטובוס וירדנו בתחנה Tavisupleba SQ. משם הלכנו ברגל לאורך הנהר לחנות GeoLand. בחנות קנינו את ארבע המפות הנדרשות לטרק (מפות מספר 1-4 כל מפה עולה 10 לארי) וגז (יש גם מכלי הברגה). בחנות המוכרים מבינים אנגלית טוב ואפשר להתייעץ איתם.
מ-GeoLand הלכנו להחליף עוד כסף במקום עם שער טוב וחיפשנו מכולת לקנות בה מים ואוכל בסיסי לטיול (ירקות, פירות, לחם וגבינה).
אחר הקנייה ירדנו לרכבת התחתית (בהצלחה עם החום) ונסענו לתחנה ממנה יוצא מיניבוס או בשפה במקומית "מרשוטקה" לקזבגי. אנחנו התברברנו והגענו למקום לא נכון אז לא אפרט על זה. בכל מקרה כדי להגיע לתחנה ממנה לוקחים מיניבוס לקזבגי יש לרדת ברכבת התחתית בתחנה Didube. כאשר יוצאים מהתחנה יש המון מיניבוסים ושוק קטן. הנסיעה להרים לוקחת 3 שעות וכדאי להישאר בה ערים כדי לא לפספס את הנוף.
כשהגענו לקזבגי הלכנו לישון בגסט האוס של קטינו. קטינו היא אישה מבוגרת ולבבית. קבלנו עליה המלצה מחברים ולא התאכזבנו. יש לה אוכל מצוין והיא מאוד אדיבה. יש לה עמוד פייסבוק שם מפורסם הטלפון שלה ויש שם תמונה של הבית לעזרה בזיהוי (גג הבית כחול). הבקתה שלה ממוקמת בצד בעיירה שנמצא תחת הר קזבג. הלינה כולל ארוחת בוקר וערב היא 45 לארי לאדם.
אחרי שהורדנו את התיקים בחדר הסתובבנו מעט בעיירה עד שירד החושך. גילינו שגם במכולות שם יש בלוני גז. בכל מקרה לא הייתי סומכת על זה.

הערות והארות-
- בטיביליסי חם מאוד קחו זאת בחשבון מבחינת הלבוש
- תחנת הרכבת ממנה יוצאת המרשוטקה לקזבגי היא Didube
- לא לוותר על החנות GeoLand, אי אפשר לבצע את הטרק ללא מפות

טרק יום 1

קמנו ב6:30 בבוקר וירדנו לארוחה המפנקת אצל קטינו (ניתן לתאם שעה לארוחה ערב מראש).

הטיול לכנסייה-
אחר הארוחה יצאנו לגיחה של שעתיים לטיול לכנסייה המפורסמת המשקיפה על הר קזבג (ההר הגבוהה ביותר בגאורגיה!). השארנו תיקים גדולים אצל קטינו. עלינו בדרך הראשית של הכפר לכיוון ההר עד לשלט שהופיע משמאל עליו היה כתוב "כנסייה". פנינו והלכנו ישר עד שהגענו לנקב שמעלה דרך שלוחה חשופה מעצים מעלה אל ההר. אחר עלייה של שעה הופיעה הכנסייה מימיננו כאשר לאורך כמעט כל הדרך ראינו את פסגתו המושלגת של הקזבג. הכנסייה היא מקום מיוחד עם נוף מדהים. את הדרך למטה עשינו מצידה השני של הכנסייה. הדרך חזרה היא דרך עם שביל ברור ועוברת דרך יער אורנים. הירידה ערכה חצי שעה עד לכפר. כשירדנו הבנו שהדרך בה עלינו אינה היתה הדרך הקלאסית לכנסייה ולמעשה פשוט פספסנו את הפנייה. בכל אופן הדרך ללא ספק יפה פי כמה מהדרך הקלאסית. הדרך בה ירדנו היא הדך המקובלת לעלות. ממליצה לעלות דרך השלוחה החשופה ולא דרך הדרך הקלאסית! בנוסף, שווה להתאמץ ולקום מוקדם כדי להיות לבד בתצפית. בדרך למטה פגשנו המון אנשים שעולים ושמחנו שהיינו שם לבד.

תחילת הטרק- מהכנסייה שבעמק סנו- עד למעט אחרי הכפר Juta-
חזרנו לקטינו לקחת את התיקים הגדולים ומצאנו נהג מונית שייקח אותנו לתחילת הטרק. הנקודה אליה נסענו היא הכנסייה בעמק סנו. נסיעה של כ10 דקות מקזבגי (עלה 20 לארי). מהכנסייה בוחרים בציר הימני של העמק כשמתחילים ללכת. ההליכה בעמק סנו היא מישורית על כביש עפר המחברת בין הכפרים. ההליכה יפה מאוד ולא הייתי מוותרת עליה. אחר כ-5 ק"מ בעמק השביל מתעקל שמאלה לעלייה ועולים עד לכפר Juta. מהכפר ניתן לראות את האזור של ה-Chaukhi Pass אותו הולכים לעבור יום למחרת. כשמגיעים לJuta קצת קשה למצוא את השביל הנכון. ניתן להיעזר במקומיים ולשאול מה הכיוון של ה-Chaukhi Pass, הם ידעו לעזור. בגדול צריך להמשיך לעלות עם כיוון כללי ימינה (ביחס לכביש) ולמצוא מקום לישון. אנחנו התמקמנו לשינה על יד הנחל אחר אתר הקמפינג שמעל Juta. מקום שקט ונוח.

הערות והארות-
- המסלול ביום זה כ-10 ק"מ עם 400 מטר עלייה
- במחצית הראשונה כדאי להצטייד עם מינימום שני ליטר לאדם, במחצית השנייה של היום ניתן למלא מים מנביעות לאורך השביל.
- בעמק סנו לבחור בציר ההליכה הימני
- יש ב-Juta כוורות ואחלה של דבש, מומלץ לקנות להמשך הדרך.

טרק יום 2

מקצת אחרי הכפר Juta - לקצת לפני הכפר Roshka-
קמנו לנוף יפייפה, ארזנו את הציוד והתחלנו בהליכה אל עבר ה-Chaukhi Pass. מהרגע שקמנו המשכנו לעלות אל עבר הפס דרך הואדי. הולכים במעלה הנחל וזמן קצר אחר תחילת הדרך יש עיקול מסיבי של הנחל שמאלה. אחר העיקול יש מקום בו צריך לחצות את הנחל. עולים ועולים עד שמגיעים לשביל שעולה על שלוחה (משמאל לנחל). חייב לשים לב טוב למפה ולחפש את השביל שעולה על השלוחה, בעיניים כמעט ולא רואים אותו. בחירה של הליכה בנקב הברור יותר לעין בשטח זו לא בטוח הבחירה הנכונה (אנחנו נפלנו שם בפח והוספנו לעצמנו בערך שעה של הליכה קשה על שלוגית). אחר העלייה על השלוחה מגיעים "לפסגה שקרנית" ויש סימון אחד כחול של השביל שנותן מעט הקלה. מנקודה זו ממשיכים לעלות עד לפסגה אמיתית, עד לפס. קצת קשה למצוא את הנקודה הספציפית בה השביל עובר הפס. צריך לחפש בעיניים רוג'ום שמסמן את הפס. בסוף כשמגיעים לפס זה כיף גדול ונפרש נוף חדש של העמק מעברו השני של הפס. הפס בגובה 3338 מטר. מהפסגה אפשר לראות את שלושת "האגמים הצעוניים" אליהם מגיעים בהמשך היום. הירידה מהפס תלולה וצריך לחפש טוב את השביל כי הוא לא כל כך ברור לעין. השביל יורד מהאזור של הרו'גום. כאשר יורדים לעמק מגיעים אל "האגמים הצבעוניים". קטע זה של היום מסומן היטב משום שזהו מסלול במוכר ותיירותי יחסית. השביל מסומן בכחול. האגם הראשון הוא תכלת, השני הוא כחול והשלישי ירוק. מאוד מאוד יפה. אחר שחולפים על פני האגם הירוק ממשיכים עם העמק מטה מצדו הימני של הנהר ומחפשים מקום לישון. הכפר שרואים בהמשך העמק הוא Roshka. אנחנו ישנו מעט לפני הכפר.

הערות והארות-
- אורך המסלול כ-16 ק"מ
- אופי הטיול ביום זה הוא מחצית ראשונה של היום בעלייה ומחצית שנייה של היום בירידה.
- צריך למלא מים לפני שעולים גבוהה כי בפסגות של הכרס אין מקורות מים זמינים

טרק יום 3

מקצת לפני Roshka - לרכס Sanaghele-
התקפלנו בבוקר והלכנו לעבר הכפר הקטן Roshka. חצינו באמצע הכפר בגשר מעל לנהר והמשכנו את המסלול מצידו השמאלי של הנהר. הלכנו על השלוחה וירדנו מהר בגובה. השביל הפך מחשוף למיוער. אחר כ5 ק"מ הגענו לכביש סלול! כל מקטע זה מסומן היטב עדיין בסימון הכחול. כשמגיעים לכביש יש שתי אופציות:
1. ללכת ברגל לכפר Godani ממנו עולים ל-Sanaghele Pass ולנסות תוך כדי הליכה לתפוס לשם טרמפ
2. לתפוס טרמפ לכפר Shatili ולדלג על ה-Sanaghele Pass.
אנחנו הלכנו על אופציה מספר 1. מומלץ בחום!
התחלנו ללכת לכפר Godani ובדרך עצר לנו מישהו לטרמפ. ירדנו בכפר והצטיידנו בלחם. התחלנו לעלות אל עבר הרכס Sanaghele. העלייה עוברת דרך הכפר Godani והשביל הוא למעשה שביל עפר לרכב. עולים, ועולים ועולים ועולים והשביל הרחב מתחלף לשביל הולכי רגל צר. לוקחים עם השביל שמאלה אל עבר ראש הרכס. כשמגיעים לראש הרכס אפשר לראות מצודה ישנה וקטנה ובנוסף מבינים שכל הרכס בנוי כסכין אחת ארוכה. מקום מיוחד ומהפנט. לוקחים ימינה עם הסכין ועולים. הדרך ממשיכה מעלה מעלה עם הסכין עד שמגיעים לפסגה שגובהה 2700 מטר. בשלב זה צריך להחליט בין שתי אופציות:
1. לעצור מעט אחרי הפסגה של ה-2700 מטר ולהעביר שם את הלילה
2. לתת פוש, לעבור את הפס (שגובהו 3061 מטר) ולישון אחר שיורדים קצת בגובה.
אנחנו הלכנו על אופיה מספר 1. הבחירה התגלתה כחיובית כי העליה עוד ארוכה יותר ממה שנראה עד לפס והירידה מאוד תלולה, כך שאין כמעט מקומות נוחים לישון בה. בנוסף, לישון גבוהה מאוד משמע רוחות וקור.

הערות והארות-
- אורך המסלול כ-14 ק"מ עם 900 מטר עלייה
- טרמפים- לתפוס טרמפ באזור זה של גאורגיה זו משימה שיכולה לקחת 4-5 שעות.
- מים- כ-40 דק הליכה אחר שעוברים את הכפר Godani נגמרים מקורות המים משום שכאשר שעולים בגובה מקורות המים הזמינים פוסקים. לכן חייב לקחת 2, 3 בקבוקים מלאים לאדם שכן המים חוזרים רק כשעוברים את הפס ומתחילים לרדת יום למחרת! אנחנו נתקענו עם מעט מים והפשרנו שלגים אז שתדעו שזו אופציה אבל עדיף פשוט להיות אחראים (:
- מהרגע שעוברים את Godani כמעט אין סימוני שבילים

טרק יום 4

מרכס Sanaghele - ל-Mutso-
ביום הזה יש הרבה מה להספיק אז קמנו ב-6:00. המשכנו את העלייה שלא סיימנו יום קודם לכן אל עבר הפס (גובה 3061 מטר). הגענו לפס שהיה מקום קסום. בפסגה יש כמה רוג'ומים מרשימים ופגשנו ברועי צאן מקומיים. הבאנו להם פירות יבשים והם כיבדו אותנו בסיגריה, אם זה לא מספיק עפו מna מעלינו נשרים. ללא ספק אחד משלושת המקומות הכי יפים ומיוחדים בטרק. מהפס יורדים למטה עם שלוחה. רואים מלמעלה את הכביש אליו צריך להגיע (הכביש שמוביל ל-Shatili). פרט לכביש רואים מגדל גבוהה מלבנים עתיקות, חפשו אותו כך תדעו שאתם בכיוון הנכון. הירידה היתה ארוכה מאוד ולקחה לנו בערך שעתיים. בדרך עברנו במגדל ובמספר בתים מהם בקשנו עוד לחם. צמוד לבתים יש את הכביש. בכביש חיכינו שעה עד שעצר לנו טרמפ ל-Shatili. Shatii הוא כפר תיירותי יחסית. יש שם בתים יותר על רמה מהכפרים הקודמים שהיו בדרך ויש שם גסט האוס ואתרי קמפינג. זה מקום בילוי של גיאורגים בסופי שבוע וחופשים. חצי מ-Shatili היא למעשה עיר עתיקה שבנויה בצורה מרשימ, שווה להסתובב בה בין הסמטאות. בכפר הצטיידנו בעוד קצת אוכל והמשכנו במסלול אל עבר Mutso, המקום בו תכננו את עצירת הלינה שלנו. מ-Shatili ל-Mutso יש הליכה של 12 ק"מ לאורך נהר על כביש עפר. אין איפה לישון בין לבין כך שצריך לקחת את זה בחשבון במידה ואין לכם זמן ללכת 12 ק"מ. ההליכה קלילה יחסית ומישורית אך מייגעת. הייתי ממליצה לנסות לתפוס טרמפ לשם. בצד הדרך יש מבנה קטן עם חלון שכשמציצים פנימה רואים המון עצמות. קצת קריפי. אחרי ההליכה המייגעת הגענו ל-Mutso ופגשנו שם בארבעה גברים מקומיים שהזמינו אותנו לפיקניק מפנק. הצטרפנו ברצון לארוחה וכמו גיאורגים טובים הם לא הפסיקו להציע לנו יין ביתי וודקה ירוקה. כשירד החושך נפרדנו לשלום עם שלל של פינוקים מהפיקניק והלכנו להקים את האוהל בצד הדרך.

הערות והארות-
- כדאי לתפוס טרמפ מ-Shatili ל-Mutso ולוותר על ההליכה הארוכה
- אם מגיעים ל-Mutso באור יום אפשר לעלות על השלוחה ליד יש בה מגדלים מרשימים. אנחנו לא עלינו כי הגענו מאוחר אבל הבנו שזה אתר תיירותי שאנשים מגיעים לאליו כדי להתרשם מהמקום.
- המקטע האחרון של הטיול הוא מ-Shatili לכפר Omalo דרך ה-Atsunta pass. מקטע זה הוא מקטע מפני עצמו והוא מטוייל יותר. קחו בחשבון שתהיה בדרך קצת יותר חברה ומטיילים

טרק יום 5

מ-Mutso - לאוכף מתחת Atsunta pass-
אחרי כמה ימים קשוחים זה יום ללכת בכיף ובנחת. יום קצר שאפשר לקחת בו את הזמן. מ-Mutso ממשיכים על דרך העפר לכיוון הפס השלישי והאחרון של הטרק, Atsunta pass. בדרך עפר מ-Mutso פגשנו בביתן צבאי, אין מה להיבהל הכל בסדר. צריך לתת את הדרכונים והפרטים לשני החיילים שיושבים שם. החיילים ממלאים את הפרטים ומביאים דף. צריך לשמור את הדף הזה! בהמשך נותנים את הדף הזה לחיילים בצד השני של הפס. ההליכה על שביל העפר ערכה יחסית מעט זמן למרות שהלכנו באיזי. במהלך הדרך יש כמה חציות מפחידות מעל הנהר בגשרים רעועים. אחרי שביל העפר אופי השביל משתנה. השביל עולה ימינה על השלוחה דרך יער לכיוון האוכף שלפני ה-Atsunta pass. אנחנו עלינו את העלייה בגשם זה היה די קשוח אבל כשהגענו לראש הרכס מזג האוויר התבהר והנוף חזר להיות חשוף כי צברנו גובה. בראש הרכס המשכנו ללכת שמאלה עד שהגענו לאוכף לפני ה-Atsunta pass. סיימנו בשעה 15:30 את היום. סה"כ יום קליל וכיפי. יש זמן לארוחה טובה, ספר, פקל ושנ"צ.
לפני שהולכים לישון כדאי לקחת החלטה כדי לדעת מתי לקום בבוקר. ישנם כ-50 ק"מ ממקום הלינה בלילה זה לנקודת הסיום של הטרק בכפר Omalo. האופציות הן:
1. לעשות את המרחק ביומיים
2. לעשות את המרחק בשלושה ימים.
אנחנו בחרנו באופציה מספר 1. זה היה אינטנסיבי אבל היינו קצרים בזמן והעדפנו לסיים מהר. זה אפשרי אבל צריך לקחת בחשבון שזה קשוח. היתרון הוא שיש אור משעה מוקדמת עד שעה מאוחרת אז יש הרבה שעות אור בהן ניתן ללכת.

הערות והארות-
- אורך המסלול כ-13 ק"מ
- צריך לעלות לאוכף עם שניים שלושה בקבוקים לאדם. כמו בפסים הקודמים, כאשר צוברים גובה נעלמים מקורות המים הזמינים.

טרק יום 6

מהאוכף לפני ה-Atsunta pass - לכפר בו יש את הביקורת הצבאית (לא זוכרת את שמו)-
משום שהחלטנו לבצע את הק"מ הנוספים ביומיים בלבד קמנו ב5:30. אחרי 3 וחצי שעות עלינו מגובה האוכף שהיה 2700 מטר אל ראש ה-Atsunta pass שהוא בגובה של כ-3520 מטר. זה הפס הכי גבוהה שיש בטרק והיו בו קר ורוח חזקה. אומרים שביום עם ראות טובה רואים משם את הר קזבג (זוכרים אותו?). ירדנו לצד השני של הפס לעמק החדש שנגלה מולנו. היינו כמה שעות במגמת ירידה עד שהגענו בסמוך לנחל שהפך בסופו של היום כבר לנהר. חצינו נחל די רציני שהיינו צריכים להוריד בשבילו את המכנסיים ולהיזהר לא לעוף עם הזרם במורד הנחל. תעזרו במקלות הליכה בחצייה. חוץ מהנחל הזה במהלך היום קפצנו מעל הרבה יובלים קטנים, בחלקם הורדנו נעליים בחלקם לקחנו את הסיכון וקפצנו מעליהם. אחר שחוצים את הנחל צריך להישאר בצד השמאלי של הנחלים כי בהמשך היום מגיעים לנהר הגדול והולכים משמאלו כל הדרך. בדרך פגשנו בהרבה כלבי רועים חלקם ללא הרועה שלהם (על הכלבים אפרט "בטיפים"). הלכנו ביום הזה עד טיפת האור האחרונה ועצרנו קצת לפני הכפר שעל ידו יש מפגש של שני נהרות ומתחתיו יש את הבקתה הצבאית.

הערות והארות-
- אורך המסלול היה 25 ק"מ ועלייה של 850 מטר. ההליכה ביום הזה נוחה ולא מעייפת חוץ מהעלייה ל-Atsunta pass אז אפשר לתת גז וללכת עד השקיעה.

טרק יום 7

היום אחרון- מהכפר בו יש את הביקורת הצבאית - ל-Omalo-
בבוקר קמנו ב-6:00 והשתדלנו להתחמק מכלבי הרועים בכפר. הגענו לחיילים שבקשו לראות את הדף שקבלנו יומיים קודם לכן. הראנו להם את הטופס והמשכנו בדרך תוך מספר דקות. הלכנו כל היום לאורך הנהר הגדול (עדיין משמאלו). הדרך אחר הביקורת הצבאית הופכת מדרך צרה להולכי רגל לכביש עפר. גם ביום הזה חצינו יובלים רבים. בערך בשעה 13:00 הגענו לכפר Dorotolo בו חצינו את הנהר לצידו הימני. מהחצייה יש כ-8 ק"מ עד ל-Omalo. השביל בצידו הימני של הנהר הוא במגמת עלייה הוא על כביש עפר. ממשיכים עם הכביש 6 ק"מ עד למעלה. בעלייה זו פגשנו פעם ראשונה בטרק ישראלים. בסוף העלייה יש דרך שמקצרת להולכי רגל וחותכת דרך היער את העיקולים של הכביש. כאשר מתחברים פעם נוספת לכביש עולים עוד קצת ומגיעים לתצפית על Omalo. כשהגענו ל-Omalo קנינו ש ו ק ו ל ד והלכנו לחפש לנו גסט האוס אחרי שישה ימים באוהל ושקי שינה. ראינו שלושה מקומות ובסוף בחרנו בגסט האוס Javakhe Hotel בו גם אכלנו ארוחת ערב ובוקר (עלה 45 לארי לאדם). מקום חמוד (קטינו יותר חמודה). בערב תיאמנו דרך מארחי הגסט האוס ג'יפ שייקח אותנו בוקר למחרת לעיר Telavi ממנה נוכל לעלות על מרשוטקה לטיביליסי.

הערות והארות-
- אורך המסלול 25 ק"מ
- אפשר לנסות לתפוס טרמפ מהכפר Dorotolo טרמפ לOmalo. לא מפסידים שום דבר

פריחה

אכתוב פעם נוספת על התקופה בה בחרנו לנסוע.
קצת ריסקי מבחינת מזג אוויר אבל העונה יפייפיה! שלג, ירוק והמון המון המון פריחה. אין הרבה מטיילים כי זו תחילת העונה אז הכל נראה בתולי. יש יתרונות וחסרונות בתאריכים האלו אבל לדעתי היתרונות גדולים מהחסרונות.
קצת טעימה מהעונה היפה:

נסיעה מ-Omalo לטיביליסי

תיאמנו עם הג'יפ ערב לפני כן להפגש בשעה 9. נפגשנו לנסיעה שערכה 3-3:30 שעות לעיר Telavi. הדרך היתה יפייפיה וקצת מפחידה. כשהגענו לעיר נהג הג'יפ הוריד אותנו בתחנה של המרשוטקה לטיביליסי. חיכינו שעה למרשוטקה ובנתים עלינו לקנות נשנושים ברחוב הראשי שמעל התחנה. המרשוטקה יצאה והגענו תוך שעתיים וחצי לטיביליסי בסמוך לאחת מתחנות הרכבת התחתית. מהרכבת ניתן להגיע בקלות לכל מקום בעיר.
בטיביליסי.
לא הצלחנו לעמוד בפיתוי וקנינו דאנקין דונאטס!

הערות והארות-
- הג'יפ עלה 50 לארי לאדם מ-Omalo ל-Telavi. אנחנו טיילנו ממש בתחילת עונה אז לא היו עוד מטיילים. אם יוצאים ארבעה נוסעים בג'יפ המחיר נמוך יותר.
- מ-Telavi לטיביליסי הנסיעה עלתה 7 לארי לאדם

טיפים

  • ניווט- הטיול ברובו לא מסומן טוב בכלל. חובה לקנות מפה וחובה לדעת לנווט ברמה גבוהה. במיוחד בתקופה בה אני ואחי טיילנו (תחילת העונה). פגשנו מעט מאוד אנשים לאורך הדרך כך שלהסתמך על לשאול מטיילים נוספים איפה הכיוון זו לא אופציה. הנקבים היו מטושטשים בעשבייה/שלג, משום שרק כשבוע לפני שהגענו התחילו לחצות את הפסים אחר החורף שחסם את המעברים עם שלגים. בשורה התחתונה צריך לדעת לנווט ברמה גבוהה ובשונה מישראל יש סימון דרך רק פעם במספר ק"מ ברור הטרק.
  • המפה- אנחנו קנינו 4 מפות מספר 1-4 בחנות GeoLand שבטיביליסי. המפה מבחינה טופוגרפית טובה ואמינה, הצלחנו לנווט איתה כמעט בלי בעיות את כל שבעת הימים. שימו לב' קווי גובה במפה הם לא כמו בארץ שכל קו הוא 10 מטר. צריך לבדוק במקרא כמה גובה הקווים מסמנים (אם אני זוכרת נכון כל קו היה שווה 20 מטר). שתי בעיות בהם אני ואחי נתקלנו בהן. 1. בכל מפה יש שני צדדים ולפעמים המשך השביל ממשיך בצידו השני של הדף. רק צריך לשים לזה לב כי אנחנו מעט התברברנו בגלל בלבול פעם אחת. 2. בפני השטח יש סימוני שבילים בצבעים שונים ואילו במפה כל השבילים מסומנים בשחור.
  • לינה- טיול שנוח להתנייד בו עם אוהל. חוויה חד פעמית לישון במקומות מיוחדים עם נופים מדהימים. חובה כיסויי גשם ללילה ויתדות לאוהל ולכיסויי כי ש רוח בלילות. יש בכל מיני מקומות לאורך הדרך אפשרות לישון בגסט האוס, אנחנו לא הסתמכנו על לינה בבקתות בכלל ככה שאני לא יודעת לפרט על זה.
  • מזג אוויר- מזג האוויר הפכפך. ברוב הימים היה מזג אויר מושלם ונעים במהלך היום. ככל שעולים בגובה מתקרר. יומיים בטיול ירד עלינו גשם וכל לילה ירד גשם. צריך להגיע ערוכים עם כיסויי גשם לתיק, מעיל גשם, אוהל עם כיסויי גשם ובגדים חמים.
  • אוכל- אנחנו הבאנו מהארץ חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, אורז וטחינה. את שאר הדברים קנינו בגארורגיה. בהמלך הטרק אין סופר לכן היינו פשוט דופקים על הבתים בכפרים ומבקשים אוכל. היינו מציעים על זה כסף אבל רק פעם אחת לקחו מאיתנו. האנשים בכפרים מאוד נדיבים ותמיד יש להם לחם. תלמדו איך אומרית בגיאורגית את הדברים שאתם מתכננים להתבסס עליהם. מוצרים שיש בכל בית: לחם (בגאורגית = Puri), ירקות, גבינה, דבש (בגיאורגית = Tufli). חשוב לזכור- תביאו מהארץ טחינה.
  • אור יום- אור היום הוא משעה 5:00 בבוקר עד 9:00 בלילה. פריבילגיה ענקית לטיול. תנצלו אותה!
  • ציוד שאסור לשכוח- בגדים חמים, ציוד לגשם, שק שינה טוב, לקופלסט למניעת שלפוחיות, רצוי מקלות הליכה.
  • בלוני גז- יש בחנות בטיביליסי GeoLand גם גז הברגה. ראינו גם בסופר הקזבגי אבל לא הייתי בונה על זה.
  • מילוי מים- גאורגיה זה לא כמו בישראל, יש מים בשפע כל הזמן. אפשר להסתמך על מילוי מים מהיובלים והנחלים הקטנים. בנוסף יש לאורך הטרק הרבה אנדרטות לזכר אנשים שמהם יוצא צינור עם מים. גם במקומות האלו ניתן למלא. חשוב לזכור שני דברים. 1. חייב למלא מים לפני שתופסים גובה בפסים כי בגובה אין מקורות מים זמינים. 2. לא למלא מים בנהרות ובנחלים הגדולים שעוברים דרך כפרים ושטחי מרעה.
  • חציית נחלים- יש הרבה חציות נחלים לאורך הדרך. חלק מהחציות בעזרת גשרים רעועים וחלק ברגל. אפשר לקפוץ מעל חלק אבל ברוב חייב להוריד נעליים כדי לחצות. שווה ביומים האחרונים אולי לטייל עם סנדלים. ההליכה מישורית וחוצים כל חצי שעה נחל או יובל.
  • כלבי רועים- כלבי הרועים באורגיה תוקפניים, הם מאוד מגוננים על הכבשים שלהם. אם אתם רואים כלב ישר תחפשו אחר רועה הצאן שמסתובב איתו. הרועים יודעים איך להשתלט עליהם. אנחנו נתקלנו פעם אחת בכלבים בלי רועה וזה היה ממש מפחיד, הם היו מאוד אגרסיבים והם כמעט תקפו אותנו. במצב כזה מצאנו שהדבר היחיד שמפחיד אותם זה לזרוק עליהם אבנים, רק ככה הם מתרחקים. לכן, אם אתם מתקרבים למקום עם כלבים ולא רועים את הרועה שלהם בסביבה תאספו אבנים בידיים ליתר בטחון.
  • טישו- הטישו בגאורגיה מעפן, תביאו מהארץ
  • אזרחי גאורגיה- אנשים נחמדים וחברותיים עם נכונות לעזור. יש מחסום קשה בשפה, הם מדברים או גאורגית או רוסית. בקושי נתקלנו בדוברי אנגלית.
  • ביטוח נסיעות- תמיד כיף לטוס בראש שקט ואין יותר ראש שקט מסוכן נסיעות אישי שזמין 7\24 בכל שעה בלילה. ממליצה על תומר, שתמיד עוזר כשצריך אם קרה משהו. הוא עושה ביטוח דרך כל חברות הביטוח אבל אני הכי אוהבת את פספורט קארד כי ברגע שקורה משהו במקום לקבל החזר כספי בארץ פשוט מגהצים במקום עם כרטיס אשראי שמקבלים מסוכנות הביטוח. https://www.passportcard.co.il/activateorbuy.aspx?AffiliateId=c%2be9MQXpsHz0Cuh0sXiuMg%3d%3d
  • לשאילת שאלות נוספות או סתם להתרשם מטיולים נוספים ניתן לפנות אליי בעמוד הפייסבוק שלי שנקרא "הטיול הגדול של עפרי". לכניסה- https://www.facebook.com/OfriBigTrip/

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )