טיפוס להר קזבק - 5033 מ'

ההר השלישי בגובהו בגאורגיה ואחד ההרים הגבוהים בקווקז. טיפוס מאתגר וטכני לבעלי ניסיון בלבד.

גם לגאורגיה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M09
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתיוני - ספטמבר. מומלץ לא להסתכן במזג אוויר של סוף ספטמבר. כמובן שגם באמצע אוגוסט יכולים להיות כמה ימים של סופות על הפסגה. מומלץ להתעדכן בעיירה קזבגי לפני שעולים ובכל מקרה לקחת בתכנון יום ספייר למקרה ויש מזג אוויר לא טוב להעפלה עצמה. בבייס קמפ עצמו יש תחזית 3 ימים קדימה שנותן צוות החילוץ שיושב שם קבוע.

הבהרה חשובה

אין לראות בסיפור דרך זה כהמלצה לבצע את הטיפוס ללא מדריך. חשוב לזכור שטיפוס הרים הוא מקצוע מסוכן ובקלות יכול להסתבך עד כדי פציעה חמורה ואפילו מוות. ההמלצה שלי למי שאין לו ניסיון היא לקחת מדריך וזה גם מה שמרבית האנשים עושים גם אם יש להם ניסיון. אם החלטתם לטפס ללא מדריך וודאו שאתם יודעים מה אתם עושים, הפעילו שיקול דעת, והשתמשו במרבית אמצעי הבטיחות.

ההר מדורג PD/PD+ והשיפוע בו מגיע עד כדי 40-45 מע'. לשם השוואה הוא נחשב קשה יותר מהאלברוס (ההר הגבוה באירופה) וברמה זהה לזו של המון בלאן.

התארגנות והכנה

גם אם לקחתם מדריך וגם אם לא חשוב להגיע לטיפוס עם כושר מינמלי. אנחנו הגענו לאחר 4 ימים לא פשוטים של טרק באזור ככה שהיינו כבור מורגלים בהליכה בעליות ארוכות עם משקלים כבדים, ומורגלים כבר לגובה של 3000 מ'.

העיירה שממנה יוצאים היא קזבגי - היישוב המרכזי באזור. לא מדובר בעיר אך תמצאו כאן כל מה שתצטרכו. מבלוני גז לסופרמרקטים, מסעדות, שלל גסטהאוסים ועוד.. יש מגוון מסלולים שאפשר לצאת אליהם מהעיירה ויש בה הרבה תיירים. את הלינה בקזבגי עשינו בגסטהאוס של נאזי - אחלה מחיר וארוחות טובות בבוקר ובערב. אצלה השארנו את הציוד שלא היינו צריכים.
יש בקזבגי 3 סוכנויות להשכרת ציוד השתיים הראשיות הם mountain freaks ו- MTA שהם גם מוציאות מדריכים להר וניתן לקבל אצלם מידע. שתיהן נמצאות ברחוב המרכזי

מלבד סיפור הדרך השתדלתי לרכז כאן את כל המידע שלדעתי חשוב לדעת לפני היציאה ושלי לא היה ברור. מעט מאוד עד בכלל לא מצאתי חומר בעברית שקשור בטיפוס לפסגה ללא מדריך. טיפוס עם מדריך הופך את כל המעטפת סביב הטיפוס לשקופה כמעט לגמרי, וכאן רציתי טיפה לשפוך אור על המסביב. ממליץ בכל מקרה לקרוא כמה שיותר, לשאול וגם לראות סרטונים ביוטיוב.

ציוד

ציוד שהבאנו איתנו:
לינה - אוהל, פוטפרינט, שק שינה, מזרון שטח.
תיק קטן ליום ההסתגלות ולטיפוס.
ציוד בישול כולל אוכל ל-5 ימים, פירות יבשים וחטיפים. פק"ל תה/קפה.
ביגוד חם - כולל כפפות גרביים (לטיפוס עדיף 2) כובע, בגדים תרמים, חותלות.
משקפי שמש/גוגלס - חשוב! רוח חזקה על ההר.
ערכת ע"ר כולל כדורי גובה (לא השתמשנו).
מטען נייד - אין חשמל בבקתה!
מקלות הליכה.
פנס ראש טוב - חשוב לשלב ההליכה בלילה.
ציוד נוסף רגיל לטיול- הגיינה ונייר טואלט, מפות, ספר לזמן פנוי וכו'.

קחו בחשבון שאין כלום בבקתה. אין בעיה לסחוב "עודף" כי הציוד נשאר בביס קמפ ותצטרכו רק לעלות ולהוריד אותו משם.

ציוד שהשכרנו בחברת MTA - Mountain Travel Agency.
גרזן קרח
רתמה
חבל
2 טבעות
מכנסיים עמידות במים ומחממות.
קסדה
נעלי טיפוס הרים
קרמפונים

המחיר "על הנייר" אצלם זהים פחות או יותר לשאר החברות. אבל הם עושים הנחה של כמעט 50% ככה שיצא משמעותית יותר זול. הציוד היה בסדר גמור וחדש יחסית אז אין ממה לחשוש שמחיר נמוך=ציוד גרוע. בסוף, כולל חותלות לאחד מאיתנו יצא 400 לארי לשנינו לטיפוס של 4-5 ימים.

לינה ושהיה

ניתן לחלק את הימים בהרבה מאוד דרכים ובמספר נקודות לינה.
הנקודות הן: (ייתכן שיש עוד)
1. ליד הכנסיה - 2170
2. ליד הבקתה הנמוכה - 3000
3. התחנה המטאורולגית - בטלהמי האט - 3650
4. הצלב הלבן/השחור - 3800
5. C1 - על האוכף שבסוף הקרחון -4400. לא פגשתי אנשים שישנים שם ובטיפוס סטנדרטי כנראה שגם אין סיבה.
תכלס לדעתי אין סיבה לישון במקומות שהן לא הבייס קמפ. יש שם מים, מקומות מוגנים מרוח וזה מספיק קרוב לפסגה.

יש 2 אפשרויות ללינה בבייס קמפ - אוהל שאמור לעלות 10 לארי ללילה (מאיתנו לא באו לבקש..) ולינה בבקתה. הבקתה היא לא המקום הכי נקי, מרווח או נעים ובכל מקרה מה שהוא מציע זה דרגש עץ עם מזרון ככה ששק שינה בכל מקרה צריך להביא. מה שכן זה חמים יותר מלישון באוהל. התענוג עולה 40 לארי לאדם ללילה (בחישוב מהיר הלינה באוהל חסכה לנו 240 לארי שהם 360 שקל). כדי להזמין לינה רצוי לתאם עם סוכנות בקזבגי - בMTA אני יודע שאפשר ועדיף לפחות שבועיים מראש.
בנוסף בבקתה יש מטבחון או יותר נכון חדר אוכל כי זה פשוט חדר עם שולחנות וספסלים. גם מי שישן באוהל יכול להשתמש בו (לבשל ולאכול מה שהבאתם) קחו בחשבון שתמיד הקבוצות המאורגנות משתטלות ומהר מאוד נהיה שם דיי צפוף.
כמו כל בקתת הרים גם היא מלאה דגלים וקשקושים - וגם אנחנו השארנו כתובת אחרי שירדנו מהפסגה, מוזמנים לחפש :) מחוץ לבקתה יש שירותי צליפה.

לגבי אוהל - אנחנו הגענו עם אוהל UL של חברת ביג אגנס ל-3 עונות. המזג על ההר לא הכי סימפתי ונתקלנו ברוחות חזקות מאוד, שלג וברד. על ההר לא תמצאו הרבה, אם בכלל, אוהלים שהם לא אוהלי משלחות או אוהלי 4 עונות. מה שכן הסתדרנו דיי יפה וחוץ מכמה חוטים של היתדות שנקרעו, האוהל עמד במבחן ואפילו היה נעים בתוכו השתדלנו לבחור נקודה עם חומת אבנים גדולה, ומצאנו כל מיני דרכים לחסום את הרוח.
לגבי שק שינה - ממליץ על קומפורט באזור ה-0 לפחות.

מים - יש צינור שמוביל מים מנביעה ליד. לפעמים הוא קפוא ואז צריך ללכת לנקודה יותר רחוקה. גם בבקתה התחתונה יש נביעה. בצלבים אין מים לפי מה שאני יודע ואז צריך להפשיר קרח.

אוכל - אנחנו הבאנו בעיקר אוכל אינסטנט (נודלס, מרקים, קוסקוס, פירה). וכמובן הרבה נשנושים לבין הארוחות. וברנדי. רוב האנשים מביאים מין ארוחות חמות מוכנות בשקית או פשוט מזון יותר נורמאלי. לנו זה הספיק במיוחד כי בסוף צריך לסחוב הכל 1600 מ' לBC.

יום 1 - עליה לבייס קמפ

על היום הזה לא ארחיב מכיוון שהוא בעצם הטרק המוכר של הקרחון.
בבוקר הגענו לחברת השכרה - MTA לאחר סקר שוק שעשינו יום קודם מצאנו שהם הכי זולים וגם השירות היה טוב ועזרו לנו במידע חשוב על מזג, סכנות בשביל וכו'. ארגנו את התיקים וווידאנו ששום דבר קריטי לא חסר לנו לטיפוס.
המהדרין מתחילים את הטיפוס מקזבגי (1700 מ') מוקדם בבוקר. זה יוצא טיפוס של כמעט 2000 מטר ביום אז אנחנו התחלנו באזור 11 בבוקר בכנסיה לאחר שעלינו אליה עם מונית (40 לארי). העלייה בשיפוע יחסית נוח רוב הדרך והשביל ברור אך לא מסומן. אל דאגה מטיילים בו כ"כ הרבה אנשים וקשה לטעות. לפני הבקתה הראשונה יש נק' תצפית יפה על הקרחון וההר. ממשיכים בשביל עד הקרחון. בחלק זה של הקרחון אין צורך להשתמש בקרמופנים וגם אין קרווסים אז לא מסוכן ללכת עליו לא מאובטח.

קרווס למי ששאל זה בקע בקרחון, יכולים להיות מאוד עמוקים חלקם פתוחים וחלקם מכוסים בשלג. אל דאגה תפגשו עוד הרבה כאלה בחלק העליון של הקרחון ותכלס זו הסכנה העיקרית בטיפוס (בעליה ביום 1 פגשנו מטפסים שהסתובבו כי איבדו את הדרך בין הקרווסים)

על הקרחון אין שביל ברור ובעיקרון פשוט עולים במרכז הקרחון בדרך יש הרבה גללים של סוסים שמביאים ציוד לבקתה. בשלב זה חשוב לא לחתוך מוקדם מידי לבקתה (יש שם קצת קרווסים) אלא להמשיך עד פחות או יותר קו הבקתה ואז לחתוך לכיוונה. תחילת השביל בסלעים מסומן בעמוד אדום לבן בולט יחסית. מכאן נשאר חלק תלול אחרון וקצר יחסית. את הטיפוס סיימנו באזור 17:00.
בחרנו נקודה פנויה מתוך כמה עשרות "ספוטים" להקמת אוהל. אבל לאחר ליל רוחות עצבני עברנו למקום טיפה יותר טוב.

בגלל שטיפוס זה תחביב של רוסים, ובמיוחד באזור הזה, מעתה והלאה סיכוי טוב יותר שיפנו אליכם ברוסית מאשר באנגלית או גאורגית. מיותר לציין שבמשך הארבעה ימים לא פגשנו ישראלים וגם כמות האירופאים היא יחסית קטנה.

יום 2- יום התאקלמות

היום השני מוקדש להתקאלמות לגובה. מומלץ להגיע ביום זה לגובה של 4100 לפחות. את היום עשינו באיזי. לאחר שישנו טוב ואכלנו ארוחת בוקר יצאנו עם תיקי יום כדי להגיע לתחילת הקרחון בדרך שאותה נעשה בטיפוס בלילה. אז במקביל להסתגלות גם למדנו את הציר ונקודות מרכזיות בו.
שימו לב שיש שביל אחד ראשי שהולך לאורך הקרחון והרבה שבילים קטנים שמקבילים אליו, יוצאים וחוזרים. אז גם יצאתם ממנו לא נורא בסוף הכל מתנקז חזרה לשביל הראשי. כנראה.

ביום זה פגשנו זוג פולני שאיתם העברנו חלק מהזמן שלנו על ההר. הם היחידים שהתחברנו אליהם בכל השהות שלנו שם ותמיד נחמד עוד אנשים לדבר איתם בזמן שנמצאים ב-BC.

בסוף לא הגענו עד הקרחון אלא רק ל-4100 והרגיש לנו מספיק. המזג ביום למחרת נראה לא מבטיח ובזמן שאנחנו מתלבטים אם לדחות את ההעפלה ביום, התחיל שלג שנמשך לתוך הלילה. החלטנו לדחות. החלטה שהייתה מוצלחת ונראה שאף אחד לא בבייס קמפ לא ניסה לטפס באותו בוקר.

ממה שהבנתי קבוצות מאורגנות עם מדריך עושות כיום הסתגלות מסלול לנק' תצפית ליד הר שנקרא Ortsveri. וגם בדרך מתרגלות הליכה על קרחון אבטחה וכד'.

יום 3- המתנה למזג אוויר טוב לטיפוס

לאחר שהחלטנו לדחות את הטיפוס ביום קמנו לבוקר לבן שכל האזור סביבנו עם שלג בגובה 10-15 ס"מ. מזג האוויר לשמחתנו היה בלי רוחות מה שבעיקר משפיע על הקור המורגש. ניצלנו את היום להליכה קצרה לנקודת תצפית עם מיני כנסייה כזו. היא נמצאת ממש מעל ה-BC בגובה 3900 ואפשר לראות אותה מהקרחון כאשר את מגיעים לבקתה.

השביל אליה יוצא מהBC לכיוון צפ'-מז' על אותו קו גובה בשביל ברור ואז מתחיל לעלות על השלוחה. מהנקודה יש תצפית טובה גם על ההר וגם למטה על הקרחון והעיירה קזבגי. פק"ל קפה (אין מה לעשות הטעם של הקפה משתבח עם הגובה..) הרבה תמונות ויורדים להתעדכן במזג ולנוח לפני הלילה הארוך שמצפה לנו.

נראה באמת שצפוי מזג טוב יחסית על הפסגה - רק 3 ס"מ שלג, 10 קמ"ש רוחות טמפ' של 7- מעלות (מורגש 12-). משיחות שעושים עם אנשים שפוגשים נראה שזה באמת היום האידיאלי ושרוב הקבוצות מתכוננות ליום זה. היו מספר ימים גרועים לפני ונראה שגם לימים הקרובים יש צפי למזג אוויר רע. המסקנה - לא נהיה לבד בפסגה, לטוב ולרע.

סוגרים את התיקים ומכינים את הכל טוב לקראת הלילה ומנסים לפחות, לישון קצת.

יום 4 - טיפוס לפסגה וחזרה לקזבגי

אחרי שינה לא כ"כ מוצלחת אם בגלל שישנו הרבה ביומיים האחרונים או בגלל הציפייה לטיפוס. התעורננו בשעה 01:00. לקחנו ציוד לבישול וקפצנו לבקתה לבשל ארוחת לילה. נראה שכמעט כל ה-BC על הרגליים ואנחנו לא נהיה לבד. אוכלים פירה אינסטנס ומחכים לראשונים שיתחילו לטפס. קבוצות ראשונות מתחילות לצאת ב-02:00 ואנחנו מיד אחריהם. מתחילים ללכת בחושך, קריר אך כמעט בלי רוח.

יחסית מהר אנחנו מוצאים את עצמנו ראשונים ומובילים אחרינו חלק מהקבוצות בטעויות קטנות שעשינו בדרך.
עולים בקצב קבוע וללא הפסקות ולאחר כשעתיים מגיעים ראשונים לתחילת הקרחון.
(טוב כמעט ראשונים, הגיע בחור שבא להשאיר שם ציוד לקבוצה וירד חזרה)
בזמן שאנחנו מחכים לקבוצות עלינו על ציוד והתאבטחנו אחד לשני.

כאן ההמלצה היא לחכות שהקבוצות עם המדריכים יובילו. קטע זה עושים בחושך מלא בקרווסים מכוסים בשלג חדש, וגם כשעקבנו אחרי קבוצות מצאנו את עצמנו טועים בדרך ומתחילים לדלג בין קרווסים כאשר מדי פעם נשמע קול נפץ..לא חוויה נעימה במיוחד. מחליטים לעצור ולראות איפה הקבוצה הבאה תעבור. מצאנו שוב את הדרך והמשכנו בעליה.

הטיפוס מתמתן לאט לאט ומגיעים למה שנקרא בשפה משותפת ה"הפלאטו" - אוכף רחב מאוד בדרך לפסגה. בשלב זה כבר מתחיל להאיר בצבעים אדומים והנוף מתחיל להיפתח.
הולכים מעט על הפלאטו עם כיוון מזרח (בעצם הקפנו את ההר) וגם נכנסים באופן לא רשמי לתוך השטח של רוסיה. השביל מתחיל לעלות באלכסון על צלע ההר ובהמשך הופף לסרפנטינות. השיפוע אמנם חד אבל השלג רך והעליה נוחה. בסוף הסרפנטינות ממש לקראת האוכף בין הקזבק לפסגה הנמוכה ממנו ב-20 מ', יש את החלק הכי תלול שאותו כדאי לעבור בזהירות.
לפעמים באזורים התלולים נתקלים בקבוצה ואז צריך לעקוף אותה מהצד. מה ש"גומר את האוויר" כי כל קצב מעל איטי בגובה כזה הוא קשוח ביותר.

מגיעים לאוכף. מנוחה קצרה וממשיכים לטפס את את ה-150 מ' האחרונים שגם הם תלולים וגם אותם מטפסים בזיגזג.
ממש לקראת הסוף העלייה מתמתנת והנוף מתחיל להיפתח. הגענו לפסגה.

הנוף מדהים, ואפשר לראות מכאן ממש טוב את הצ'אוחי, שחארה (5200, הכי גבוה בגיאורגיה) וכמובן את האלברוס, ההר הגבוה באירופה.
חטיף פסגה, כמה תמונות ומחוות לחברים ומתחילים לרדת, בדיוק כשהפסגה מתחילה להיות צפופה באנשים.

הירידה פשוטה יחסית אך צריך עדיין להיזהר ולהיות מאובטחים. במיוחד בחלק האחרון של הקרווסים. חוצים את אזור הסלעים ומגיעים ל-BC באזור 13:00.
רוב האנשים נשארים עוד יום אבל אנחנו החלטנו שמיצינו את השהיה ב-BC ומוכנים להתאמץ עוד קצת בשביל מקלחת ארוחה ומיטה נורמאליים. הירידה לקחה לנו בערך שעתיים וחצי ועלתה לנו בכאבי ברכיים (3000 מ' ירידה ביום, לא צחוק). תופסים מונית מהכנסייה לקזבגי, מחזירים ציוד וחוגגים בשינה עמוקה בהוסטל.

סיכום

כשפגשנו ישראלים בקזבגי וסיפרנו להם שאנחנו מתכוונים לעלות לקזבק נתקלנו במבטים מבועתים וממש ניסו לשכנע אותנו שזה מסוכן ולא כדאי. כשאתה פוגש לא ישראלי אגב הוא מתלהב מזה ומעודד אותך. ישראלים הרבה פעמים עושים רק מה שישראלים אחרים עשו מה שיוצר מעין "שביל חומוס" בכל מיני מקומות, וכל מה שמעבר לזה הוא בבחינת התאבדות או חסר טעם . כשבנינו את הטיול חשבנו איך יוצאים מאותו שביל חומוס.
לא שזה רע להגיע לגיאורגיה בשביל "מסטיה-אושגולי צלב ואגמים" (עשינו, מדהים ד"א) אבל יש משהו מעניין בלעשות גם דברים אחרים. ככה הגענו לעניין הזה של טיפוס על הקזבק. לשנינו ניסיון מועט בהרים וקרח ויצא לנו להתנסות בקרמפונים וגרזני קרח, כמו כן לשנינו ניסיון עם חבלים (מדריכי סנפלינג). ומה שלא היה לנו מניסיון אישי השלמנו באינטרנט.

לסיכום החוויה אפשר להגיד שהיא בהחלט משהו שונה ומדהים. הטיפוס לא קל ומאתגר אבל מספק כמות חוויות גדולה בהרבה מטרק "רגיל" וללא ספק אזכור את הטיפוס יותר משאר הטיולים שלנו בגיאורגיה.

תודה לצוף בן אור על רוב התמונות ושהיה לו כח תוך כדי הטיפוס לעצור ולצלם.

לשאלות נוספות, מוזמנים לשלוח לי מייל lior.haviv56@gmail.com

טיפים

  • כדורי גובה (אורמוקס) הינם למניעה. אם אתם מרגישים שהגובה עדיין משפיע עליכם זה לא נורא לקחת חצי כדור לפני הטיפוס. הגובה אמנם גבוה יחסית אבל אם עשיתם יום הסתגלות כמו שצריך אין סיבה שהטיפוס יהיה מסוכן והכדור פשוט מונע את כאבי הראש שיגרמו לכם להפסיק את הטיפוס באמצע.
  • העלייה לוקחת בערך 6-7 שעות ה-BC, כאשר מכוונים להגיע בסביבות 8:00. הסיבה היא כמובן מצב השלג בירידה. תשתדלו שהזמן שתגיעו לפסגה לא יהיה הרבה אחרי 9:00. אגב גם אם מזג האוויר מתוכנן להיות מעונן בפסגה סביר להניח שבבוקר עדיין נקי ויהיה לכם שמש ונוף.
  • תקבעו עם חברת השכרת ציוד שבמידה והארכתם ביום בגלל מזג הדבר לא יכלול חיוב נוסף.
  • יש צוות חילוץ קבוע על ההר באוהל גדול. הם גם נותנים עדכון מזג. לא ראינו אותם יותר מידי ולא יודע מי ואיך מפעיל אותם או איך כל העסק עובד מול חברת הביטוח. בכל מקרה טוב לדעת שיש אותם.
  • לנו בסים של geocell לא היה קליטה בבייס קמפ, הבנו שלחלק מהחברות יש שם קליטה אז שווה לברר. כשעלינו לכנסיה הקטנה הייתה לנו קליטה.
  • אם אתם רוצים להשכיר ציוד שווה לקבוע עם הסוכנות כי לפעמים כשיש קבוצות נגמר להם הציוד.
  • מדריך אמור לעלות באזור ה-400 אירו ורלוונטי לדעתי לעד 3 אנשים.
  • בחנות השכרה אפשר להשיג כמעט את כל הציוד שחסר לכם - מאוהל ושק שינה ועד מעיל ומקלות הליכה. החנות פתוחה 09:00-19:00

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )