חודש בגאורגיה

טיילתי במשך חודש בגאורגיה, בכל הטרקים המוכרים וגם בכמה כאלו שלא, כולל טיולי יום וטיולים עירוניים בחלק מהמקומות

תאריך הטיול2015 M09
משך הטיולחודש
עונה מומלצתאמצע אוגוסט עד תחילת אוקטובר

בורג'ומי

בורג׳ומי-
נסיעה מטביליסי- לוקחים מטרו לתחנת didube, ומשם מרשרוטקה לבורג׳ומי. יוצא כל שעה עגולה מ-8 בבוקר עד 20 בערב ל-2 הכיוונים. הנסיעה לקחה לי שעתיים ורבע, 7 לארי.
פארק בורג׳ומי-
יש 12 מסלולים, ממסלולי יום למסלול שיקח 5 ימים.
המסלולים קשים מאוד, למיטיבי לכת לטעמי, כל המסלולים מתחילים מיד בטיפוס ארוך, אני לקחתי מסלול של 3 ימים, וטיפסתי ביום הראשון 7 שעות ועליתי גובה מצטבר של יותר מ-1300 מטר, תלול... ביום השני זה נרגע כי הולכים על הרכס רוב הזמן.
אגב, יש ביער 90 דובים חומים, זה לא צריך למנוע ממכם לטייל שם רק חשוב לדעת.
חוץ מזה- מפה עולה 3 לארי, לוקר 3 לארי, לילה באוהל 5 לארי ולילה בבקתה 10 לארי ( קחו בחשבון שהן מוזנחות מאוד, מי שעם אוהל זה עדיף)
ציוד מומלץ למטיילים לבד- לא לחסוך על מפה, מצפן, הרבה מים, מקלות הליכה, לא לחסוך גם על לוקר ולהשאיר בו כל דבר שלא צריך! ( אגב בן אדם יכול לישון בלוקרים מרוב שהם גדולים, תשכירו יחד)
אוכל בדרך- יש הרבה פירות מפתים אבל הם רעילים, גם הפטריות שם רעילות, לא מומלץ למי שלא יודע להתעסק עם זה.
מים בדרך- יש בחלק מהנקודות לינה חשוב לתכנן לפי המפה איפה ממלאים כי מהרגע שעוזבים את הנהר זה נהיה מורכב.
חוץ מהפארק בבורג׳ומי יש שם מעיינות חמים, תגידו לנהג מונית שאתם רוצים להגיע ל- hot minerals והוא כבר יבין זה אמור לעלות לארי הנסיעה לשם זה ממש קרוב למרכז העיר. זה מסלול הליכה של 2 ק״מ לכל כיוון בתוך ואדי שבסופו בריכה בטמפרטורה של 27 מעלות, מומלץ לימים קרים וימי גשם.

קזבגי

יש 2 דרכים להגיע מטביליסי לקזבגי- או במרשרוטקה- 3 שעות נסיעה 10 לארי מתחנת didube או בג׳יפ עם נהג. הדרך לקזבגי נקראת הדרך הצבאית ומלאה בנקודות יפות בדרך ולכן זה שווה ומומלץ. ההבדל הכספי לא גדול ואמור לעלות בין 100-120 לארי לג׳יפ של 5 אנשים. בעלי הגסטהאוסים שאפשר לתקשר איתם ישמחו לחבר אותכם לנהג, גם דרך מאיה וזורה אפשר, מעט יקר יותר, ומאיה הייתה גם מספיק הגונה בשבת להגיד לי את זה ולהפנות אותי לאחרים.
גסטהאוסים בטביליסי- אומרים שקטינו מומלצת, לנו לא היה מקום והיינו אצל נינו והייתה חוויה אמיתית- 20 לארי ללילה ועוד 20 לארוחת ערב ובוקר מפנקות ושוות לפני או אחרי הטיפוס לקזבג.

מסלולים בקזבגי-
1. הר הקזבג- הר הקזבג, לפי מה שאני יודע הוא הגבוה ביותר שניתן לטפס עליו בגאורגיה והוא בנוי ממספר שלבים, ושכל אחד יבחר את מה שנוח לו.
שלב א- מהעיירה קזבגי לכנסיה- מדובר בעליה תלולה מאוד לעבר הכניסה שאמורה לקחת בערך 3 שעות, ולא מזכירה שום כליה מהארץ. ניתן לוותר על העליה ולהגיע לכנסיה ברכב שעולה 50 לארי ל-5 אנשים, 15 דק׳ נסיעה. בעיניי העלייה מיותרת ברגל, היא בתוך היער בלי יותר מידי נוף ותביא אותכם עייפים מאוד לשלבים הבאים.
שלב ב- מהכנסיה לנקודת התצפית- מסלול יום בעליה לא קלה אבל אפשרית, תיקחו בחשבון שהיא לוקחת 3 שעות אינטנסיביות, שווה למי שרוצה לראות את הנוף ולהגיע באותו היום בחזרה. בבקשה לא לזלזל בזה, נתקלנו באנשים (ישראלים) שרק רצו להגיע לתצפית והראו בימני התייבשות. תסחבו קצת יותר יתגיעו ערוכים.
שלב ג- מהתצפית לקרחון- מהתצפית מתחילה ירידה ומישור למשך שעה שנות ים מנוחה לרגליים ומשם שעה נוספת של עליה עד הקרחון, קחו בחשבון שבדרך חייבים לחצות נחל של מי קרח שיורדים מההר, צריך סנדלים והרבה חוסן, ולא להיות גיבורים, הסתובבנו חצי שעה ליד הנחל עד שמצאנו נקודת חציה מספיק בטוחה.
ההגעה עד הקרחון בעיני היא סתמית אם לא ממשיכים לשלב הבא.
שלב ד- קרחון עד לתחנה המטאורולוגית- החציה של הקרחון לא הובהרה בפורום כמו שצריך עד עכשיו. היא מסוכנת מאוד!! חשוב להשכיר בכפר לפני סנדלים כאלה עם ברזלים שננעצים בשלג, זה מתלבש על הנעל והיינו היחידים בלי. הקרחון ארוך מאוד ובצורה משתנה, מלא נחלי קרח שחוצים וחורצים אותו, אז חשובים הנעליים והמקלות בליכה ולהיות ערוכים לקור. אפשר בקלות ללכת לאיבוד לאחד הצדדים וליפול לתהומות. בגדול, לכו בעקבות שבעלי החרא של הסוסים, זה הכי אמין ויביא אותכם למקום הנכון. חציית הקרחון מוערכת ביותר משעה מתישה.
אחרי הקרחון לתחנה יש טיפוס נוסף של 200 מטר- תגייסו כוחות אחרונים ותעלו!
בשינה בתחנה עולה 10 לארי לאדם אם יש לכם אוהל ו-35 לארי לאדם בחדר (מדובר בחדרים של 6 אנשים בשתי מיטות גדולות ל-3 אנשים, בצורת קומתיים, לא לזוגות שמחפשים אינטימיות בקיצור)
שלב ה- אני לא עשיתי אותו אבל מהתחנה המטארולוגית בגובה 3650 ניתן לטפס לפסגה של הקזבג, בגובה קצת יותר מ-5000. הטיפוס מקצועי ומדובר בטיפוס קלשונים בקרח, מי שבטוח שהוא רוצה את ההרפתקאה שעלולה להיות מסוכנת מוזמן.
יש חנות גדולה במרכז קזבגי עם שלט צהוב שתשכיר לכם מה שתרצו. לא לשכוח כדורי ״אורמוקס״ למחלת גבהים.
מדריך מומלץ למי שרוצה לטפס לפסגה- חפשו אותו בפייסבוק, Giorgi tepnadze
שלב ו- הדרך חזרה- קחו בחשבון יותר זמן מהירידה, הירידה על הקרחון מאוד מאוד איטית ומסוכנת.
לסיכום- מדובר בטרק מדהים שלא שווה לפספס, רק בבקשה תדעו מה אתם רוצים ותבואו מוכנים לזה. לא לתכנן לתצפית ולאלתר להמשיך לקרחון.
חוץ מזה חשוב לציין שמים אפשר למלא רק בתחנה או במים מהקרחון (זה מה שאני עשיתי), בנחל שחוצים המים בוציים כי לוקחים איתם הרבה סחף.

2.עמק סנו- 80 לארי תעלה מונית מקזבגי לכפר ג׳ותא שנמצא בסוף עמק סנו ותחכה לכם ל-4 שעות ויש בה מקום ל-7 אנשים.
אם מגיעים מטביליסי זה אותה מרשרוטקה לקזבגי שיכולה להוריד אותכם קצת לפני בכניסה לעמק סנו.
אני חזרתי לקזבגי פעם נוספת בשביל ג׳ותא ששמעתי שמדהימה ובפעם הראשונה שהייתי בקזבגי בגלל מזג אויר לא יכולתי לטייל באזור.
מהכביש הראשי יד שביל שאורכו 15.5 ק״מ לכפר ג׳ותא, כשה-3.5 האחרונים הם עלייה (לא נוראית). אני עשיתי את זה ברגל מהכביש, סיפור שלקח לי 4 שעות וחצי, אבל אפשר לתפוס טרמפים או לקחת מונית אם מוצאים כזאת.
מהכפר ג׳ותא יש מספר מסלולים אפשריים:
(מסלול 1- מפות 3 ו-4, מסלול 2 ו-3 מפה 3, מסלול 4- מפות 3 ו-2)
1. טיול אופניים- ניתן להשכיר אופניים בקזבגי בכמה וכמה מקומות במרכז העיר בעלות של 15 לארי השכרה ליום, יש מקומות שמשכירים ב-8 לישראלים. מעבר לחווית האופניים עמק סנו לא מרגש ממש חוץ ממה שקורה בג׳ותא בסוף אז אני הייתה מוותר על זה, זו נסיעה ארוכה, וממצים די מהר (בתור מי שהלך את זה ברגל).
2. מסלול כחול לאגם הגדול- יוצאים מג׳ותא לכיוון דרום מזרח לפי השילוט לקמפינג זיטא וממשיכים אחרי אתר בקמפינג לעלות בשביל הכחול. לאחר ק״מ וחצי השביל הכחול ממשיך משמאל לנחל ויש פיצול שלוצה אותו והולך מימין לנחל (ממערב לנחל), צריך לחצות א הנחל ולהמשיך בשביל שאינו מסומן אבל ברור מאוד. אחרי ק״מ מגיעים לאגם לא גדול אבל צלול להפליא והנוף נהדר. כל המסלול הלוך חזור לג׳ותא הוא 5 ק״מ ולא לוקח יותר מ-3-4 שעות.
3. טרק לפס מעגלי- הטרק המעגלי מתחיל כמו המסלול מספר 2 לאגם, אבל לא פונים לצידו המערבי של הנחל אלר ממשיכים עם הסימון הכחול עד לפס. טיפוס של 4 שעות עד לפס שמקרא chaukhis, וגובהו 3338 מטר. במהלך כל הטיפוס רואים רכב גבוה ומשונן, זהו רכב הרי ה- chauki, והפס נמצא צפון מזרחי לרכס הזה. ממשיכים לרדת במסלול הכחול, עד לכםר רושקה, וחוזרים מהכפר רושקה ביום נפרד דרך מסלול אדום שחוזר דרך פס אחד צפוני לזה שממנו הגענו ונקרא sadzelisghele, וגובהו 3056 מטר. כך מגיעים לג׳ותא מצפון דרך החל שנקרא גם כן במפות נחל ג׳ותא.
4. טרק לפס לא מעגלי- בהמשך למסלול מספר 3 נמשך להמשיך מרושקה ביומיים נוספים על בסיס במסלול האדום עד לשטילי או אפיו להמשיך משטילי ב-4 ימים נוספים עד לאומלו.
אני לא עשיתי את זה אבל המסלול כמו שתראו במפה רווי במסלולים ואפשרויות.

מקום מומלץ לשינה- אצל משפחה שהבחור שם נקרא לבן ערבולי ואשתו מגי, שניהם מדברים עברית והם אנשים מדהימים. הבית שלהם נמצא מעל המלון הגדול בצריף שקשה לפספס, ממש בכניסה לכפר זה הצריף הראשון שרואים משמאל, גם מכירים אותם אם תשאלו.
בנוסף, בדרך אל הפס ואל המסלולים יש שני מקומות אדירים שנקראים קמפינג זיטא (אוהל ב-10 לארי וחדר ב-45 לארי לאדם) וגסטהאוז שנקרא 5 seasons, במחיר זהה וללא אפשרו קמפינג. המקום מנוהל כל ידי מעירים מקומיים והאווירה שם היא הרגועה ביותר שאתם יכולים לדמיין.

3. עמק טורסו- גם ההגעה אליו מתבצעת במונית מקזבגי שתעלה 80 לארי ל-7 אנשים בתנאי שיחכה לכם שם, וכדאי שיחכה לכם שם.
המונית תישאר ל-4 שעות אז תלכו שעתיים כמה שתספיקו ותסתובבו.
העמק מדהים ובסופו, למרות שבשעתיים לא ניתן להגיע אליו יש מבצר ענק ומרשים.
העמק מכיל נחלים עם מינרלים והמים הזורמים לפעמים מקבלים גווני כתום מרשימים.

מסטיה

מסטיה הוא אזור מדהים עם כמה מסלולי טיול. צריך להגיע לטוריסט אינפורמיישן במרכז העיר ומקבלים שם מפות מאוד ברורות לכל המסלולים ובחינם.
הגעה למסטיה- הדרך המקובלת מטביליסי היא לקחת רכבת לזוגדידי, יש גם רכבת לילה שתחסוך לכם לילה בגבטהאוז ומשם להמשיך במרשרוטקה, אני לא יודע בדיוק את המחירים כי אני לקחתי ג׳יפ, כמו לקזבגי, מטביליסי למסטיה שעלה לנו 400 לארי ל-6 אנשים, זה לקח 9 שעות, אבל הנהג עצר לנו במקומת יפים בדרך להצטלם, ובדרך מזוגדידי למסטיה מסוכנת אבל יפה.
אגב, עשינו את זה כמו הרכבת לילה, יצאנו מטביליסי לפנות בוקר ככה שאת השעות הראשונות ישנו והיינו עירניים כשהגענו לזוגדידי.
מסלולים: ארחיב רק על אלו שאני עשיתי אב ניתן באמת לקחת מפות ויש גם טיולי יום באזור מסטיה לאלו שמעדיפים את זה.
א. הקרחון במסטיה- יש שני קרחונים שניתן לצעוד אליהם, אחד באושגולי, שלרוב עושים אותו על גבי סוס ואחד במסטיה. הקרחון במסטיה נמצא 8 קמ וזו הליכה הלוך וחזור. ה-6 קמ הראשונים די משעממים וניתן לבצע אותן בהקפצה בג׳יפ, יעלה לכם 50 לארי ל-9 אנשים והוא יחכה שם עד שתחזרו. ה-2 קמ הנותרים הם במגמת עלייה לא נוראית בכלל בסופן מגיעים עד לקרחון. זה מחזה מרשים. תשתדלו כמו בכל טיול להגיע לשם ביום עם ראות טובה.

ב. הטרק ממסטיה לאושגולי- הדרך המסורתית לטרק הזה היא לבצע אותו ב-4 ימים ולישון בכפרים בדרך. אני עשיתי אותו שונה. יציאה ממסטיה לזבישי- זה הקטע הראשון שאורכו 15 ק״מ. הטרק מתחיל בטיפוס של מספר קמ, שמתחיל מתון ונהיה תלול בסוף אבל לסיכום בעיני הוא טיפוס סביל ואל תשכחו להסתובב אחורה להצטלם עם הנוף מידי פעם. אחרי העלייה יש הליכה במידור על מרבדי דשא מרשימים ומתחילים בירידה בין הכפרים. בכפרים יציעו לכם (בתשלום) להיכנס לקפה/תה, זו חוויה אותנטית מומלצת. כל המעבר בין הכפרים הוא במגמת ירידה עד שתגיעו לנחל. ההליכה צפונית לנחל כל הזמן וצריך לעבור דרומי לנחל לזבישי רק לאחר הגשר השלישי. בגשר השני כתוב לזבישי אבל תמשיכו, זו טעות שתקבל אותכם. יש סימונים אדום לבן קדימה עד זבישי. הגשר הנכון נמצא ממש 100 מטר לפני מגדל בודד שנמצא בין העצים צפונית לנחל ולא דרומית אליו. עד לזבישי ההליכה לקחה לי, כשאני לבד והולך די מהר 3.5 שעות.
היום ה״שני״, מזה ישי לאדישי- היום הזה מתחיל בעלייה לא נעימה בכלל שאורכה 4 קמ, עולים גובה מצטבר של 900 מטר והיא לקחה לי כמעט 3 שעות.
העלייה לא מסומנת וממליצים לקחת מדריך מזבישי שיראה לכם את הדרך, הם עולים 100 לארי לכל היום, אם אתם קבוצה זה לא נורא.
אני לא לקחתי מדריך, והשתמשתי במפה, לטעמי זה אפשרי, מי שלא מסתמך על כישורי קריאת מפה שיקח מדריך כי אין סימונים, ולטעמי היו ומחקו אותם בכוונה בשביל המדריך כי ראיתי במהלך העלייה כמה סימונים מחוקים. בסיום העלייה זה מרגיש שהגעתם אבל זה לא ככה. מגיעים לשביל עפר סלול ולתחנת רכבל חדשה שבבנייה שם, כנסו לקיוסק, תשתו משהו קר ותמשיכו לאפס על שביל העפר הסלול. הפנייה לאדישי ימינה היא בפנייה השנייה ולא בראשונה כמו שמשולט. אגב, בין שתי הפניות יש פנייה נוספת של שביל שיוצא וחוזר אחרי קמ לשביל, זו לא הכוונה. העלייה עד הפנייה לקחה לי כמעט שעה ולאחר הפנייה יש ירידה של 6 קמ, מסומנת לעתים רחוקות באדום- לבן אבל מסומנת. לי היא לקחה שעה וחצי.
הכפר אדישי- כפר ציורי בואדי מדהים, מזכיר איזשהו סרט. הכפר נטוש כמעט לגמרי חוץ מ-4 או 5 משפחות שהן בעלות הגסטהאוזים. מומלץ להסתובב קצת בכפר אחרי ההגעה.
אני ביקשתי רשות מגסטהאוס של טניה לשים אצלם בחצר את האוהל שלי ושם עשיתי את הלילה הראשון שלי והיה ממש נחמד, אנשים נחמדים, ומבינים אנגלית. הקטע מזבישי לאדישי הוא 10.2 ק״מ, ככה שהיום הראשון שלי היה 25 ק״מ בערך. לא מומלץ למי שלא מוכן לזה נפשית, זה כולל 2 עליות.
ביום השני שלי יצאתי באדישי לכיוון אימפרלי. יצאתי ב7 ורבע ובהליכה איטית לשחרר את הרגליים מהיום שלפני הגעתי אחרי שעה וחצי לנקודת החצייה ש הנהר. בבוקר המים המוכים וניתן לחצות, מאוחר יותר הקרחון נמס והזרם מתגבר. כשזה בלתי אפשרי יחכו שם סוסים ויציעו לכם חצייה על גבי סוס בתשלום. בגסטהאוס באדישי ישאלו אותכם כבר בערב אם אתם מעוניינים בסוס לבוקר, אם אתם יוצאים מוקדם תדעו שאין צורך.
אחרי החצייה ממשיכים עם השביל שמתחיל לעלות מזרחה ואחר כך מתפתל בכיוון כללי דרומה, אין מקום לטעויות עד לפסגה.
שימו לב ותלמדו מהטעות שלי! אני פספסתי את נקודת הירידה מההר והייתי בטוח שצריך להמשיך על גבי הפאס (בשטח ככה זה נראה). חפשו טוב טוב את השביל. אני דילגתי על הפאס מספר אוכפים והתחלתי לרדת איפה שלא הייתה ברירה, באחת הנקודות בצמחייה סבוכה החלקתי והידרדרתי על התחת למזלי רק מרחק של 200 מטר אני משער, שבהלכן כמובן שנקרע לי המכנס, וכל הידיים והרגליים שלי התמלאו בעשרות חתכים. בשלב הזה כבר נבלמתי ע״י סלע בגיא תלול והבנתי שהדרך שלי אפשרית רק למטה וגם ראיתי את השביל כמה מאות מטרים מתחתי, זה שביל עפר ברור מאוד. התחלתי לאט לאט במרחקים קצרים להידרדר במכוון ולבלום את עצמי עם המקלות הליכה, תוך כדי שאני מרים רגליים בשביל לא לשבור אותם ומגלגל את התיק כלפי מטה.
אני מרחיב כי זה סיפור לא טוב, אני מאוד בטוח ביכולות הניווט שלי אבל מלבד הדרך ממסטיה לזבישי המסלול לא מסומן למרות שכתוב שהוא מסומן ויש הרבה מקום לטעויות, תהיו זהירים.
מי שמטרק לבד חשוב מאוד שיהיה לו מכשיר לוויני, מפה ומצפן ואת הידיעה איך משתמשים בהם.
בסופו של דבר הגעתי לשביל, ואחרי 2 ק״מ הגעתי לאימפרלי. סה״כ אחרי הברבור, לקח לי שעה וחצי לנהר, חצי שעה הפסקת קפה, 3 שעות עלייה, ושעתיים וחצי עד לאימפרילי כולל כל התסבוכת.
באימפרלי דבר ראשון שתיתי שתי בירות וקיבלתי החלטה לא להמשיך לאושגולי אלא לחזור למסטיה. רוב האנשים לוקחים ג׳יפ שאני לא יודע כמה הוא עולה לאושגולי כי הדרך משעממת ורובה על הכביש והסיבה להגיע לאושגולי היא הקרחון. אני אישית הסתפקתי בקרחון במסטיה ובקרחון שרואים בדרך מאדישי לאימפרלי בעליה ומהפסגה, קרחון מטורף לכל הדעות.
הדרך מאימפרלי היא יחסית רגועה, חצי על שביל עפר וחצי על כביש. וההצעה הראשונה שקיבלתי הייתה מונית ב-150 לארי. המשכתי עוד קצת בשביל והצטרפתי לקבוצה מבלרוס שלקחו רכב, שילמתי 30 לארי והנסיעה לקחה שעה ועשרים.

ג. מסלול לאגמים של מסטיה- מי שנמצא במרכז העיר של מסטיה ומסתכל על ההר מצפון צלב לבן, כשעה הליכה מהצלב מגיעים ל-3 אגמים קטנים עם נוף מרהיב. יש שתי אפשרויות- לעשות את זה כמסלול יומי כולל העלייה ברגל לצלב, יקח בערך 4 שעות לכל כיוון, או לקחת מרשרוטקה לצלב ולהתחיל משם. יש מקום ל-9 אנשים וזה אמור לעלות 150 לארי, כולל זה שהרכב יחכה אתכם עד 3 שעות.

4. טרק לסילבר לייק- אני אתחיל מזה שזה הטרק שמשך אותי לגאורגיה בתמונות והכי רציתי לעשות אותו. הגענולזוגדידי מתרגשים ואחרי מספר בדיקות הבנו שלא נצא אליו.
בטוריסט אינפורמיישן הציעו לנו מדריך לטרק, כי התוואי של הדרך לא מסומן והשביל מלא בסבך ככה שבלי מקומי הדרך בלתי אפשרית.
המדריך שמומלץ על ידם נקרא Romani tolordova והטלפון שלו זה 599856562. דיברנו איתו, המחיר הוא בסביבות 80 דולר ליום להדרכה, ציוד אוהלים ושקי שינה וסוסים שיסחבו לכם את התיקים, בדקנו אצל מספר מדריכים.
האגם נקרא גם lake tobavarchkili ,
ואם תרצו לצאת אליו ראשית מומלץ לקנות מפה שצריך לבקש אותה במיוחד בגאולנד והיא עולה 22 לארי ולא 10 לארי כמו רוב המפות הרגילות הממוספרות.
הטרק יכול להתחיל מ-2 נקודות שאף אחת מהם זה לא ג׳ווארי כמו שהיה כתוב קודם. יש שני נתיבי תנועה- מזרחי שיוצא מכפר שנקרא naguru, ודרומי שיוצא מהכפר mukhuri. השני הוא המומלץ מביניהם כי הוא ניב הליכה קל בהרבה. שני המסלולים הם 60 ק״מ, 30 לכל כיוון.
חשוב לשים לב שיש 3 כפרים שונים סביב זוגדידי שנקראים mukhuri וההתחלה של הטרק היא מזה שנמצא צפון מזרחית לזוגדידי, תפתחו מפה ותסעו למקום הנכון.
שורה תחתונה, האגם גבוהה, באיזור ה-3000 מטר וחוצים בדרך אליו מספר רכסים גבוהים יותר. מזג האוויא שם בתקופה הזו מלא קרח ושלג והמדריכים סירבו לצאת בטענה שזה מסוכן מלבד מדריך אחד שהסכים.
חשבנו על אירועי הרעידת האדמה האחרונה בנפאל שהמדריכים המקומיים השאירו ישראלים בשטח בעת סכנה, ואפילו שקלנו לבנות ציר ניווט ולנסות את מזלנו. בסוף החלטמו שהסיכון לא שווה את הריגוש וירדנו מהעניין. למי שרוצה מומלץ בחודשים יולי- אוגוסט ולא אחרי.
ההגעה לזוגדידי היא 15-25 לארי במרשרוטקה ממסטיה (תתמקחו).

קותאיסי

אחרי שוויתרנו על הסילבר לייק החלטנו בדרך לטרקים הבאים לעצור בקותאיסי. העיר השניה בגודלה בגאורגיה עם המון הסטוריה למי שאוהב (אני לא אוהב אז לא התעמקתי)
חשוב להגיד שזו עיר מורכבת- 2 תחנות רכב ו-3 תחנות מרשרוטקות, וחשוב לדעת לאיזה אתם רוצים להגיע.
המרשרוטקות שמגיעות מזוגדידי ומטביליסי יעצרו ליד מקדונלדס ענק, זה מרגיש כמו באיזור תעשיה מגעיל שתוך דקות ייצר אצלי אנטי לעיר. חשוב לדעת שזה לא מרכז העיר. קחו מונית למרכז העיר שנמצא בגדה השנייה של הנהר שחוצה אותה, גג 5 לארי, לטוריסט אינפורמיישן, קחו מפות והסברים ותחפשו גסטהאוס באזור. אני הייתי באחד יחסית רחוק ולא מומלץ אבל בדיעבד יש שם לא מעט.

דברים בעיר:
א. יש רובע יהודי גדול ובו שני בתי כנסת, אחד מהם עדיין פעיל וקפצנו לראות אותו, שווה ביקור.
ב. בקרבת הפארק יש שוק מקומי ממש נחמד של פירות, ירקות, גבינות, דגים וכו׳, הדבר הכי דומה שראיתי בגאורגיה למחנה יהודה, למי שמתגעגע.
ג. קתדרלה שנמצאת על ההר, לא אחפור על ההסטוריה שלה אבל היא הדבר הכי חשוב להם בעיר והיא מרשימה ללא ספק.
ד. תיאטרון עירוני למי שבעניין לראות הצגה בגאורגית.

דברים מחוץ לעיר:
מערת נטיפים- Prometheus caves- נמצא כ-10 קמ מהעיר, אפשר להגיע או במונית אן ע״י החלפה של שני אוטובוסים מקומיים, תקבלו הסבר מדויק במרכז מידע.
ב הקניונים במרטוילי- מרטוילי היא עיירה במרחק 40 דק נסיעה במרשרוטקה, מי שמגיע מזוגדידי יכול לעצור שם, זה בדרך. המרשרוטקה לשם מהעיר יוצאת ליד המקדונלדס, זה סימן היכר בעיר שכולם יודעים איפה הוא.
משם יש 2 קניונים מרשימים, שנמצאים במרחק 5 קמ מהעיר, אז או שתלכו אותם או שתתכונני שיעשקו איתכם כמה שיצליחו-
א. Gatchedili canyon- זה הקניון שרואים בתמונות ששטים בו בנהר עם סירות גומי- היה מהמם בעיני, הנקיק הוא לא יותר מקמ 1, והסיפור לוקח גג שעה אבל שווה. השכרת הסירה עולה 50 לארי, ינסו למכור לכם גם ב-80 בהתחלה. ניתן גם לעשות את זה בשחייה, רוב הדרך המים רדודים ואפשר ללכת.
ה״משיט״ שהצטרף אלינו היה מאוד לא נחמד, קחו את זה בחשבון.
ב. Rotcha canyon- קניון מדהים עם גשר שצופה על קניון מרהיב, מזכיר את הגשר התלוי בבניאס רק ארוך יותר וגבוה יותר. מהכניסה לפארק של הקניון יש 2.2 ק״מ הליכה עד לתחילת הגשר והגשר עצמו הוא 850 מ׳, כל הסיפור לוקח כולל עצירות לקפה שעתיים וחצי גג.

אפשר למצוא נהגי מוניות שב-140 לארי יקחו אותכם ליום שלם בכל שלושת האטרקציות האלו, מוניות רגילות עם מקום ל-4 אנשים.
אנחנו ויתרנו על מערת הנטיפים ומונית לקניונים ליום שלם תעלה 80 לארי כולל המתנה שם, זה היה יום מ-10:00 עד 17:00, בשביל להספיק גם את המערב צריך לצאת יותר מוקדם ולשתות פחות קפה.
הבעיה העיקרית בעיר הזאת, היא שאף אחד, אבל אף אחד! לא יודע אנגלית, בהצלחה עם זה.

סילבר לייק

אני אתחיל מזה שזה הטרק שמשך אותי לגאורגיה בתמונות והכי רציתי לעשות אותו. הגענולזוגדידי מתרגשים ואחרי מספר בדיקות הבנו שלא נצא אליו.
בטוריסט אינפורמיישן הציעו לנו מדריך לטרק, כי התוואי של הדרך לא מסומן והשביל מלא בסבך ככה שבלי מקומי הדרך בלתי אפשרית.
המדריך שמומלץ על ידם נקרא Romani tolordova והטלפון שלו זה 599856562. דיברנו איתו, המחיר הוא בסביבות 80 דולר ליום להדרכה, ציוד אוהלים ושקי שינה וסוסים שיסחבו לכם את התיקים, בדקנו אצל מספר מדריכים.
האגם נקרא גם lake tobavarchkili ,
ואם תרצו לצאת אליו ראשית מומלץ לקנות מפה שצריך לבקש אותה במיוחד בגאולנד והיא עולה 22 לארי ולא 10 לארי כמו רוב המפות הרגילות הממוספרות.
הטרק יכול להתחיל מ-2 נקודות שאף אחת מהם זה לא ג׳ווארי כמו שהיה כתוב קודם. יש שני נתיבי תנועה- מזרחי שיוצא מכפר שנקרא naguru, ודרומי שיוצא מהכפר mukhuri. השני הוא המומלץ מביניהם כי הוא ניב הליכה קל בהרבה. שני המסלולים הם 60 ק״מ, 30 לכל כיוון.
חשוב לשים לב שיש 3 כפרים שונים סביב זוגדידי שנקראים mukhuri וההתחלה של הטרק היא מזה שנמצא צפון מזרחית לזוגדידי, תפתחו מפה ותסעו למקום הנכון.
שורה תחתונה, האגם גבוהה, באיזור ה-3000 מטר וחוצים בדרך אליו מספר רכסים גבוהים יותר. מזג האוויא שם בתקופה הזו מלא קרח ושלג והמדריכים סירבו לצאת בטענה שזה מסוכן מלבד מדריך אחד שהסכים.
חשבנו על אירועי הרעידת האדמה האחרונה בנפאל שהמדריכים המקומיים השאירו ישראלים בשטח בעת סכנה, ואפילו שקלנו לבנות ציר ניווט ולנסות את מזלנו. בסוף החלטמו שהסיכון לא שווה את הריגוש וירדנו מהעניין. למי שרוצה מומלץ בחודשים יולי- אוגוסט ולא אחרי.
ההגעה לזוגדידי היא 15-25 לארי במרשרוטקה ממסטיה (תתמקחו).

אומלו

ששאלתי אנשים על אומלו לפני קיבלתי תשובות של "פשוט תיסע לאומלו, קשה להסביר מה יש שם״. הנסיעה יקרה אבל החלטנו לעשות את זה בכל מקרה.
צריך לקחת מרשרוטקה לתלאבי ב-10 לארי ומשם להתארגן על ג׳יפ שלוקח 50 לארי לבן אדם.
יש באומלו בחור שגר שם, דובר עברית בשם מורד, אם תדברו איתו מראש הוא יארגן לכם את כל הנסיעה באותו מחיר.
אני ממליץ- אל תחפשו נהג יותר זול, תבדקו שהנהג ג׳יפ עירני ושהג׳יפ תקין- העליה לאומלו מתלאבי שלוקחת 4 שעות בדרך עפר רעועה, שנחלים חוצים אותה, היא צרה ועל שפת מצוק אינסופי של מאות מטרים שהולך ומתפתל, לא נגמר, ואצלי לפחות את חוויות ההתפעלות מהנוף החליף בחרדה ובתחושה ש״שרדתי״ בהגעה לאומלו.
לא הייתי בדרך המוות בבוליביה אבל מעולם לא חששתי ככה לחיי, שמופקדים בידי בחור גיאורגי שאין לי שום דרך לתקשר איתו.
בכל אופן, כבר העליה הבנו שמדובר בנוף שונה, במשהו אחר ומרגש ושחוויה לקראתנו.
ראשית- תבדקו את מזג האוויר לפני העלייה, אתם צריכים לפחות 4 ימים שטופי שמש.
למורד יש גסטהאוס באומלו, שאני ממליץ להיכנס אליו, גם כי זה הארוחות הטובות ביותר שאכלתי בגאורגיה, ועוד ב-10 לארי לארוחה וגם כי הוא זול ונקי. יש חדרים ל-2 ול-3, עם מקלחת בחדר יעלו 25 לארי ובלי יעלו 20 לארי ללילה.

מסלולים אפשריים:
יש מספר מסלולים, מורד ינסה לשכנע אותכם לעשות מעגליים בשביל שגם תחזרו איתו בעוד 50-60 לארי, זה לא אומר שהם יותר יפים.
אנחנו החלטנו ללכת על מסלול שמפורט פה לשטילי, בעיקר בגלל שלא היה לי ספק שאני לא חוזר מאותה עלייה מטורפת לאומלו פעם נוספת.

א. מסלול מעגלי- אורך 3 ימים, מורד ינסה לשכנע אותכם לקפוץ את היום הראשון בג׳יפ שיעלה לכם 100 לארי ולעשות אותו ביומיים.
האמת שאני לא בקיא במסלול המדויק מבחינת שמות הכפרים והפס שעוברים אבל מורד יראה לכם על מפה. המפה הנחוצה למסלולים המעגליים ומסלולי יום היא מפה מספר 1.
ב. מסלול אומלו- שטילי- מפות מספר 1 ו-2- 4 ימי הליכה.
ג. מסלול של 8 ימים, שאחרי ההליכה לשטילי ממשיכים לעוד 4 ימים עד ג׳ותא שנמצאת בקצה עמק סנו, ממנו ניצן בעוד יום הליכה להגיע לקזבגי ולחזור משם לטביליסי ב-10 לארי במרשרוטקה, או להמשיך בטיול לאזור קזבגי אם עוד לא הייתם, בלי הנסיעה הלוך וחזור לטביליסי.
ד. בסופו של דבר הפארק מורכב מהרבה מסלולים וניתן להרכיב טיול לפי רצונכם, אני אפרט את המסלול שאני עשיתי עם חבר, קחו בחשבון שמדובר בקצבי הליכה מאוד מהירים ובהרבה שעות תנועה ביום.
יום 1-
קמנו בבוקר באומלו ונסענו עם עוד קבוצה שהקפיצו אותה לפרסנטה להתחיל משם מסלול מעגלי מקוצר (יומיים אחרונים מתוך ה-3), הדרך מדהימה, עצרנו ברכב לקפה בדרתלו וחלפנו על פני צ׳סו.
התחלנו ללכת ים הנחל שזורם לכיוון צפון מערב כאשר הולכים בגדה הצפונית של הנהר, בשלב זה המסלול עדיין לא מסומן פשוט צריך לשמור על השביל הרחב שמגיע לגירבי. בגירבי יש בסיסון קטן של הצבא וזו נקודת הביקורת דרכונים, צריך לתת דרכונים, הם לוקחים אותם למספר דקות, מחכים ומקבלים אותם עם היתר מעבר בין המחוזות שחשוב מאוד לא לאבד!. מהבסיס שלהם עולים באזימוט 340 על שביל שעולה לשליש גובה ברכס הצפוני. (הנחל המרכזי מתפצל למזלג לצפון מערב ולמערב, אנחנו הולכים על שליש גובה מצפון ליובל שזורם צפון מערבה). ההליכה עד לבסיס היא 2 קמ ולקחה לנו 40 דק׳.
לאורך כל השביל מרגע זה יש סימונים לבן- ירוק- לבן, והשביל עולה ויורד כל פעם שיש ערוץ שמגיע מצפון לנחל, ויש הרבה כאלה, אז צפו למסלול שהוא עולה ויורד לכל אורך היום. אחרי 2 ערוצים ראשונים יש כפר נטוש שנקרא צ׳ונטיו, זו יכולה להיות נקודת אימות עבורכם שאתם אכן על השביל עם לא ראיתם סימונים עד השלב הזה. ממשיכים עם השביל כ-7 קמ, עד לשלט שיכוון לכיוון אצונטה פס וכתוב עליו 14.5 ק״מ. ה-7 ק״מ לקחו לנו שעתיים והמשכנו לכיוון הפס עוד 10 ק״מ שלקחנו לנו עוד 3.5 שעות. השביל ממשיך לעלות ולרדת כל הדרך. ישנו באיזשהו שלב שלט שכתוב עליו דברים שמותר ואסור לעשות בשמורה ובסמוך אליו גשר עץ רעוע. לא לחצות את הגשר למרות ששם השביל ממשיך, אחרי זה הוא חוצה חזרה והעיקוף שם גדול וחבל. תשמרו על הגדה הצפונית של הנהר, רואים דרום מערבית בהליכה את נ.ג 3131.
אנחנו עצרנו לפתוח אוהלים אחרי 19 ק״מ בנק׳ שמסומנת במפה מספר שתיים בגובה 2459 מטר, בדיוק בנקודה בה מתחבר לנחל עוד יובל שמגיע מכיוון דרום- מערב.
יום 2- עיקר הטרק, טיפוס וירידה לאצונטה פס.
אחרי שמ-3 לפנות בוקר אני ער מהקור, ב-6 סוף סוף קמנו, קיפלנו אוהלים והתארגנו ליציאה.
ב-7 יצאנו.
7:00-8:00- 4 ק״מ, שעה הליכה מנקודת השינה עד לנקודת החציה- ממשיכים צפון מערב לאורך נחל ה- kvakhidistskali מצפון לנחל עד לנקודה שמסומנת בנ.ג 2535 במפה והנחל מתפצל ליובלים שהשניים הזורמים היחידים לעומת מה שמסומן במפה הם לכיוון צפון ודרום מערב. בנקודה יש שלט shatili exit, ושם חוצים!, צריך להוריד נעליים, אין נקודה טובה יותר בהמשך הנחל אז ותרו על החיפושים, חבל על הזמן. וקחו בחשבון האזור מלא עדרים ואיתם כלבים תוקפניים.
8:00-9:15- הפסקת קפה, ארוחת בוקר והתייבשות מהנחל.
9:15-11:30- 4.5 ק״מ- טיפוס לפס- המסלול ממשיך להיות מסומן בשטח לאחר החצייה בצורה ברורה בירוק עד לפס עצמו. השביל צר ותלול, שווה לעצור גם לפני הפס ולעשות תמונות לאחור, לאחר 500 מטר של עלייה יש נקודת מים אחרונה לדי הרבה זמן, צאו משם מלאים!, העליה תלולה ובזיגזג, ובלי יותר מידי עצירות הגענו לפס שגובהו 3431 מ׳, הנוף מרהיב, אנחנו עשינו שם עצירה גדולה לקפה וכו׳ לפני שהמשכנו.
11:30-12:30- הפסקת קפה בפס 12:30- 13:20- 2 ק״מ, ירידה חלק 1- הירידה מורכבת ממספר חלקים, כולם מסומנים בסימון אדום. החלק הראשון שלה תלול מאוד! בסללום ומאוד מכאיב בברכיים, תהיו מוכנים לזה, זה ארוך ובהליכה מהירה מאוד הגענו לסוף הקטע הזה אחרי 50 דק׳, הסיום של הקטע הוא ברגע שהשביל במפה חוצה נחל ראשון.
13:20-15:00 4.5 ק״מ, ירידה חלק 2- לאחר הירידה השוברת ברכיים הנמשך הוא לא ירידה אלא מישור ואפילו כולל מעט עלייה, עד לעלייה על פס שנקרא khidotanis range. אנחנו נתקלנו באמצע שלו בפעילות יזומה של הצבא שרצו לראות תעודות לביקורת, ועצרנו תוך כדי לארוחת צהריים. סיום הקטע הוא בפיצול שבילים ממש דרומית לנ.ג 2463 בו נמצא בסיס צבאי. השביל השחור הולך שמאלה והאדום ימינה, ממשיכים באדום.
15:00-15:40- 1.5 ק״מ- ירידה חלק 3- הקטע התלול ביותר בירידה, ק״מ וחצי בו יורדים גובה דל יותר מ-500 מ׳ עד לנחל עם אותו שם, השביל יורד לכיוון צפון מזרח ותלול מאוד, אנחנו עשינו אותו בריצה, לא מומלץ לסובלים מכאבי ברכיים.
מכאן הדברים מתחילים להסתבך קצת, בעיקר כי הדברים בשטח לא תואמים את מה שרואים במפה. יש שבילים רבים שנסללים/ נחסמו ממפולות.
הכיוון הכללי הוא תמיד להמשיך באדום.
15:40-18:00- 5 ק״מ- הליכה לאורך הנחל.
כאשר מגיעים לנחל נמצאים בגדה המערבית שלו לכל אורך הדרך, השביל האדום חוצה פעמיים את הנהר וחוזר לצד המערבי סמוך לכפר עם חמורים שנקרא khonischala, מי שממש רוצה יכול לחצות פעמיים כמובן. לאחר הכפר יש שביל חדש שלא במפה שעולה על השלוחה מצפון ושביל שממשיך לאורך הנחל, צריך להצדיך לאורכו ק״מ ושם שוב יש שביל שלא מופיע במפה ועולה בסללום לכיפה שנמצאת משמאל, הנחל יורד במפל גדול ויש שביל רעוע מאוד (!) שחוצה את הנהר, לצערי צריך לחצות את הגשר בזהירות רבה שם ממשיך השביל, זה שביל ג׳יפים רחב שעולה קצת ואז יורד, במהלך הירידה יש משמאל נביעה מרשימה למלא מים. בסיום הירידה תראו שהיל רכבים נוסף דמגיע מצידו השני של הנחל ומתחבר על ידי גשר מתכת גדול לרכבים. זו נקודת הביקורת האחרונה של הצבא, נותנים את האשרת מעבר שקיבלתם ודרכונים וזה לוקח כמה דקות, הם איטיים.
נקודת הביקורת היא למרגלות הכפר mutso, ושם נהוג לישון/ לתפוס טרמפים לכיוון שטילי.
המזל היה איתנו והקצין שלהם בא לביקורת בעמדה ולקח אותנו טרמפ עד לפנייה לבסיס שלהם שנמצא 2.5 ק״מ לפני שטילי.
18:00-18:15, נסיעה עם הקצין הגיבור מהצבא הגאורגי.
18:15-19:00- 2.5 ק״מ, הליכה לשטילי על שביל רחב. שטילי רוויה גסטהאוסים ואתרי קמפינג. יש חנות שהייתה סגורה שהיינו שם, וזה גם מה ששמענו מאחרים אז לא לבנות עליה.
אנחנו פתחנו אוהלים לצד הנחל, הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
סה״כ 12 שעות, 24 ק״מ הליכה, ועוד כמה של טרמפ.
יום 3-
קמנו ב7 ולמרות השמועות שנחכה בשטילי מלא שעות לטרמפים ברבע ל-8 עצרו לנו זוג שווייצרים מבוגרים שהגיעו משום מקום ולקחו אותנו 3.5 שעות כמעט עד טביליסי! משם בעוד שני טרמפים קצרים הגענו בהרבה מזל לארוחת צהריים בטביליסי.

קאחטי- סיגנגי

הגעה לסרינרי מטביליסי לוקחת קצת פחות משעתיים (1:45), והמרשרוטקות הן מדידובה החל מ-7 בבוקר ועד 19:00 בערב, מחיר 7 לארי. אנחנו קצת התעצלנו בנסיעות ולקחנו מונית מהגסטהאוז שהביאה אותנו מהגסטהאוז שלנו בטביליסי (נינו המלכה) לגסטהאוז בסרינרי.

דברים בעיר:
כשתגיעו לעיר תרדו בכיכר במרכזית ותגיעו לטוריסט אינפורמיישן שיש שם, קחו מפה של העיר ותתחילו להסתובב, ואל תתרחקו יותר מידי כי אתם הולכים לסיים את היום שיכורים. קחתי זה חבל היין וזה מורגש מהרגע הראשון (עוד לא יצאנו מהגסטהאוז לעיר וכבר ביינו אחרי כמה כוסות יין וצ׳ה צ׳ה ביתיים)
העיר היא בעצם עיירה ציורית, שנמצאת על צלע הר מהמם, מכוניות ישנות, דוכנים אותנטיים ויפים, בתים מדהימים, וחומה שמקיפה את העיר שניתן לטייל עליה.
יש בעיר מספר כנסיות ומנזר מומלץ לטיול במרחק הליכה של 3 ק״מ ממרכז העיר.
העיר מהממת באמת, והייתי ממליץ להשקיע יום רק בה, לעבור מכל הטרקים לסנדלים ולנוח מכל מה שהשארתם מאחור בארץ. המחיר הממוצע בעיר לליטר יין הוא 5 לארי, ותשתו מהיין!

דברים מחוץ לעיר:
מומלץ לחלק את הסיורים באזור סרינרי ליומיים וככה גם אנחנו עשינו.
יום 1- סיור יקבים- כל חבל קחתי מלא ביקבים וזה הדבר העיקרי לראות באזור. אנחנו לקחנו ביור ל-11 אנשים שעלה 185 לארי לכל היום. חשוב להגיד שהסיורים כוללים אך ורק את ההסעה ולא את הכניסה לסיורים עצמם ולטעימות, שעשויים לעלות עוד 3-12 לארי, תלוי באיזה יקב, יש גם כאלו שנם בחינם.
הסיור שאנחנו עשינו כלל 5 יקבים בתכנון ובפועל כלל 3 מבחירה שלנו, וגם ככה הוא לקח יום שלם. תכלס, אפשר לעשות קצר יותר מראש ל-3 יקבים, בסופו של דבר אתם תהיו שיכורים כבר אחרי הראשון וזה לא באמת משמעותי.
יום 2- דוד גרז׳ה- דוד גרז׳ה זה מנזר גדול שחצוב בסלע, וכולל מספר מערות עתיקות עם ציורי קיר.
הגענו לשם מסרינרי במרשרוטקה שלקחנו ל-15 אנשים ועלתה לנו 160 לארי (היה בה מקום לעוד 7 אנשים). אם אתם רוצים להגיע מטביליסי צריך לקחת מרשרוטקה ל- sagarejo ומשם להמשיך במונית, או, לצאת אחת ביום עם אוטובוס תיירים שיוצא ב-11:00 מכיכר החרות ועולה 25 לארי לכיוון.
האזור שנמצא על הגבול אזרבייג׳ן, 200 ק״מ מסירינרי (שעתיים וחצי נסיעה), הוא אזור מדברי, ולרגע מרגיש כאילו שאתם בצפון הנגב. יש מסלול מעגלי שם שעולה מהמנזר ועובר במספר מערות ועולה לתצפית על המדבר הצפוני והעצום של אזרבייג׳ן. חשוב להגיע בנעליים או בנדלים נוחות ולא בכפכפים.
בעיני זו חוויה שונה ומעניינת.
המסלול המעגלי והסיור במנזר יקחו מקסימום 3 שעות.

דבר אחרון חשוב בסרינרי- אלתוש!
יש מלא יתושים בכל מקום שתשנו כי יש מלא ענבים בכל מקום ומכינים יין בכל בית

לגודחי

לגודחי היא שמורה שנמצאת במזרח המדינה וגובלת ממזרח עם אזרבייג׳ן ומצפון עם רוסיה.
זו שמורה הררית, מיוערת, ורוויה במים- נחלים, מפלים ואגם מרשים.
ההגעה ללגודחי-
מטביליסי יש מרשרוטקות מדידובה שיוצאות כל יום אחת לשעתיים מ-7:00 ועד 17:00 ועולות 8 לארי.
כמו כן, חבר׳ה שהיו איתי חזרו במונית ב-80 לארי מהשמורה היישר לטביליסי בסיום המסלול.
מסירינרי (כמו שאני הגעתי), צריך לקחת מונית ל- tsnori, שנמצאת 6 ק״מ בתחתית ההר של סירינרי ומשם יש מרשרוטקות שיוצאו בשעות 10:00 ו-11:00 בלבד, המרשרוטקות מגיעות למרכז לגודחי ומשם צריך עוד מונית לכמיסה לפארק (לשער הרלוונטי אליכם).
לינה באזור- ניתן לישון ברחוב שמוביל מהמרכז לכניסה לשמורה, כל הבתים בו הם גסטהאוסים, אני הלכתי לזה שהיה הכי קרוב לכניסה לשמורה כי רציתי להתחיל מסלול מוקדם. כתוב עליו hotel, משפחה מקסימה ודוברי אנגלית שוטפת (!), אוכל נהדר, ווי פי והכל, קיבלתי חדר עם מיטה זוגית וטלוויזיה ושרותים ומקלחת נקיים וטובים בפנים ב-30 לארי כולל ארוחת ערב ובוקר, אחרי שהתמקחנו קצת, ממש מומלץ!!
למי שמעוניין, ניתן לישון גם בכניסה לפארק עצמו במתחם קמפינג שם תמורת 5 לארי. אני בחרתי להתפנק לפני הטרק.
הפארק מציע 4 מסלולים- 3 מסלולי יום וטרק אחד של 3 ימים לפחות.
מסלול 1- מסלול למפל הגדול שנקרא ninoskhevi waterfall, המפל בגובה 40 מטר והוא לא יוצא מהשער הראשי אלא מכניסה נפרדת שסמוכה לכפר gurgenioni, מסלול של 8 ק״מ, 4 לכל כיוון, אבל לוקח את ה-5 שעות אם הולכים אותו רגוע. המסלול כביכול שטוח עם מגנת עלייה קלה, ועוברים הרבה בולדרים בדרך. המסלול מחייב במספר מקומות כניסה למים וחציית נחל והמפל בסוף מדהים! זה היה אחד מהמסלולים היפים ביותר שעשיתי בגאורגיה, נהניתי מכל רגע. המסלול מסומן באדום לבן לאורך כל הדרך (לפעמים הגוון משתנה לכתום/ ורוד אבל הכוונה היא לאותו מסלול).
בכניסה למסלול יש בית של הריינג׳ר וניתן להשאיר אצלו מוצ׳ילות וכו׳ ומדשאה לקמפינג.
מסלול 2- המפל הקטן, נקרא גם black grouse waterfall, אורכו 3 ק״מ לכיוון וגוד המפל 5 מטר. לא עשיתי את המסלול אז לא ארחיב בחוות דעת.
מסלול 3- מסלול למבצר- machi fortress, גם את המסלול הזה לא עשיתי אבל אורכו 10.5 ק״מ הלוך ושוב יחד, והוא נגמר במבצר שאמור להיות מרהיב, ונמצא בגבול עם אזרבייג׳ן. בטוריסט אינפורמיישן ממליצים עליו מאוד!
טרק זה כמו המפל הגדול גם כן לא מתחיל בשער הראשי אלא בשער שלישי שנמצא מזרחית ללגודחי העיירה, סמוך לכפר שנקרא rachisubani.
מסלול 4- טרק לאגם שנקרא lake shavi kideebs tba. והמקומיים קוראים למסלול black rocks lake trail.
הטרק נחשב טרק קשה מאוד והוא מיועד לסופר מיטבי לכת אז קחו בחשבון. השינה מותרת רק בנקודה אחת ספציפית, ויש חיות בשמורה כמו דובים אז לא הייתי מנסה את מזלי לישון במקומות אחרים, מה שמחייב עמידה בקצבים מסוימים וגמיע מרחק מסוים בכל יום. הטרק בנוי ל-3 ימים:
יום א- יציאה מהטוריסט אינפורמיישן במסלול שמסומן באדום לבן לכיוון צפון מזרח. ההליכה ביום הזה היא 11.5 ק״מ ועולה מגובה של 650 מ׳ לגובה 2000. זו עליה תלולה ופגשתי בדרך לא מעט מיואשים שחוזרים אחורה. ההליכה היא עד לתחנה שנקראת meteo shelter, ורק שם ניתן לישון, מלבד בשערי השמורה.
יום ב- היום הארוך ביותר בטרק, ומולץ לצאת אליו מוקדם מאוד בבוקר. היתרון הגדול הוא שניתן להשאיר בו את רוב המשקל שלכם ולצאת עם מעט מאוד ציוד כי חוזרים לישון שם גם בלילה הבא.
אואל המסלול ביום זה הוא 25 ק״מ, 12 ק״מ וחצי לכל כיוון, בהלוך זו עלייה תלולה כמו ביום שלפני שעולה מגובה 2000 לגובה של 2900 מ׳, בו נמצא האגם, ובירידה זו ירידה תלולה בצורה הפוכה.
יום ג- ירידה של 11.5 ק״מ שחוזרת בצור. הפוכה על העלייה התלולה של יום א׳.
מחירון כללי בשמורה-
מפה- 2 לארי
לילה באוהל- 5 לארי ללילה
לילה בבקתה- 15 לארי ללילה
השכרת סוס ליום שלם- 50 לארי ומחויבת בהשכרת שירותי מדריך שיכלו סכום זהה לכל יום.

בטומי

.
ההגעה לבטומי אפשרית במרשרוטקה או ברכבת אב אני ממש ממליץ על הרכבת, היא מהירה מאוד, לוקחת 5 שעות ועולה 19 לארי.
התחנה בבטומי רחוקה 3 דקות ממרכז העיר ואלרי שיתנפלו עליכם 700 נהגי מונית בצעד הראשון אל מחוץ לרכבת, קחו בחשבון שמונית למרכז לא צריכה לעלות לכם יותר מ-3 לארי.
אני ממליץ שתבקשו מהמונית שתיקח אותכם לטוריסט אינפורמיישן שנמצא על קו החוף ממש ליד העלייה לרכבת, משם כבר גסטהאוזים נורמליים, אוכל והכל נמצא 5 דק הליכה ממכם.
הטוריסט אינפורמיישן רציני ומקצועי ויסביר לכם לגמרי על כל דבר שיש לעשות בעיר.
שם גם המליצו לי על גסטהוס נהדר שנקרא גלובוס ונמצא ברחוב mazniashvili 54, חדר בדורמס עולה 15 לארי וחדר פרטי זוגי עולה 50 לארי או 55 כולל שירותים ומקלחת בחדר. מקום נקי ומסודר ובעל מטבח וחצר משותפים, ווי פי, כביסה וכל מה שמטיילים צריכים.

דברים לעשות בעיר:
1. בטומי הישנה- כל חלקו המזרחי של בטומי נחשב לבטומי הישנה ותחום במערב ברחוב baratashvili, ובדרום ברחוב chavchavadze. הרחובות מרוצפים באבנים משולבו והבתים מסורתיים וישנים בעלי ארכיטקטורה מעניינת. העיר מלאה בכנסיות גדולות ומרשימות, מסגד ואפילו בית כנסת למעוניינים. בנוסף ישנו תיאטרון שמציג הצגות רבות ותיאטרון בובות.
2. רחצה בחופים- החופים של בטומי מרושתים היטב בסוכות מצילים וניתן לרחוץ במים כמעט בכל ימות השנה. אני אישית לא הרגשתי קור משמעותי במים על אף שאומרים שהים השחור מעט קר יותר מהים התיכון אליו אנחנו רגילים.
3. דולפינריום- אם ממשיכים על רחוב rustaveli מערבה לבטומי הישנה מזהים בשלב כלשהו מדרום את הדולפנריום. המקום מציג מופע דולפינים מרשים מאוד! גם ביחס למקומות אחרים בעולם. ההופעה מתקיימת כל יום בשעה 17:00 מלבד יום שני ועולה 15 לארי לאדם (10 לארי לילד מתחת לגיל 12).
4. אקווריום וגן חיות- בסמוך לדולפינריום יש אקווריום וגן חיות, או ככה לפחות הם קוראים לזה. הסיבוב בשניהם יחד לקח לי רבע שעה ובעיני מיותר לחלוטין.
5. אגם nurigeli lake- ממש לפני הדולפינריום לכיוון מזרח יש אגם מלאכותי חמוד (לי זה הזכיר את פארק רעננה), ואני מצאתי שם שלווה מתאימה לישיבה וקריאת ספר, יש עצים מסביב ומדשאות וזה רק אתם והדייגים שיושבים שם בשקט.
6. רכבל-יש רכבל שעולה לתצפית על הר שנמצא מעל בטומי. החוויה עולה 5 לארי לאדם ואחרי 18:00 8 לארי.
7. טיול בטיילת- את הטיילת ניתן לעשות בהליכה או באופניים, ובכלל כל העיר העתיקה מלאה בשבילי אופניים לאורך המדרכות, וישנם תחנות של אופניים ירוקים להשכרה, ממש על אותו עיקרון של התל- אופן בתל אביב. כל התחנות מסומנות במפה וזה נורא נוח ונגיש.

דברים לעשות מחוץ לעיר:
1. גן בוטני- הגן הבוטני גדול ומרשים (לדעתי). ההגעה מהמרכז של בטומי היא במיניבוס מספר 31 במחיר 60 טטרי או באוטובוס מספר 15 במחיר 80 טטרי, או במונית כמובן, לא יותר מ-5 לארי. הכניסה לשמורה עולה 8 לארי חד פעמי או 30 לארי למנוי חודשי (לא יודע מי עושה את זה), ובקצה הפארק יש אזור לעשות קמפינג במחיר 10 לארי, אבל אין ציוד להשכרה. האיסור עם ווי פי ומסעדה קרובה ואופציה לא ראה למי שרוצה לקום לצלילי הגלים בבוקר, זה מאוד קרוב לים.
הפארק כולל הרבה שבילים, אני ממליץ ללכת במסלול שבשילוט נקרא main route, וממנו לצאת ולחזור כשרוצים. הוא לוקח שעה וחצי הליכה לכיוון ואפשר בחזור לעלות על אוטובוס פתוח כזה במחיר 3 לארי לאדם לכיוון. (אםשר כם לנסוע בהתחלה ולחזור בהליכה).
2. מבצר שנקרא gonio fortress, הוא נמצא בצידו הדרומי של העיר, 9 ק״מ נסיעה, קצת אחרי שדה התעופה. המבצר גדול ומרשים אבל הטיול בו לא עולה על שעה. הגעה באוטובוסים המקומיים או במונית שתעלה 8 לארי בערך.
3. פארק- mtirala national park- פארק שנמצא צפונית לבטומי, ההגעה היא באוטובוס מספר 40 לעיירה שנקראת chakvi, ונמצאת 12 ק״מ צפומית לבטומי ומשם נוסעים מזרחה בטרמפ או במונית אל הפארק, זה 15 ק״מ אב הנסיעה הופכת להיוץ באיזשהו שלב שביל עפר מזעזע שמפרק רכבים. אני נסעתי במונית שעלתה 10 לארי אחרי התמקחות ושלא כהרגלי נתתי לו בסוף 20 כי הוא קילל כל כך הרבה בדרך וזה באמת הרס לו את הרכב.
הפארק מציע 2 מסלולים- מסלול יום של 7 ק״מ למפל ומסלול של יומיים שכולל אץ המפל ואגם חמוד. אורכו 15 ק״מ והשינה היא בקמפינג או בבקתות שיש באתר קמפינג באמצע היער.
אני עשיתי את המסלול הארוך בפחות מיום שלם, אין עליות קשות מידי והכל מוצל בתוך היער.
החזרה מהפארק בעייתית יותר, על מנת להגיע ל-chakvi, הריינג׳ר בפארק הסכים להזמין לי מוני אבל ב-30 לארי. התחלתי ללכת במקום לכפר הקרוב במטרה למצוא מידהו זול יותר ובסוף מישהו לקח אותי טרמפ עד בטומי (הרבה מזל).
4. פארק kolkheti national park- פארק שנמצא עוד יותר צפונית לבטומי ונמצא ממק מזרחית לפוטי. הפארק תחילתו באגם גדול וממנו יוצאים מסלולי שייט בסבך נמוך שיותא מהאגם עצמו. ישנם 2 מסלולים- 3 שעות ו-8 שעות, אך הכל בחתירה ולא ברגל.
5. כפרי נופש- דרומית לבטומי (וגם צפונית לפי מה שאומרים) יש כפרי נופש אמיתיים, החול כבר לא אבנים אלא חול שחור נעים, עצי דקל, שמשיות, ונשאר רק להנות. שלושת הכפרים המוכרים ביותר הם- gonio, kvariati, sarpi, כמובן שיש עוד ורק צריך לחפש.

טביליס

אני מצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים מעביר יום או חצי יום בטביליסי. היא הרבה יותר יפה בעיני מבירות אירופאיות רבות ויש מה לעשות שם.
העיר מלאה בארכיטקטורה מרשימה, מוזיאונים, עיר עתיקה מדהימה, חיי לילה ופאבים בלי סוף, 2 רכבלים, פארק עירוני ענק, חמאם טורקי מסורתי או מסאז׳ תאילנדי לא מסורתי אבל זול ונהדר!.
יש אגם שנקרא Ku lake, או בשפת המקומיים אגם הצבים, נוסעים ממרכז העיר באוטובוס 61 שלוקח אותכם ממש בתחילת העלייה וזה חצי שעה הליכה לכיוון שניתן לעשות בטרמפ.
למי שפספס את סירינרי יש עשרות חנויות שיציעו לכם טעימות בעשרות יינות שונים ועוד ועוד.
כל מי שמטייל מעל שבועיים אני חושב שראוי להשקיע לפחות יום טיול אחד לטביליסי. בטוח יהיה יום אחד של גשם וזו הזדמנות מתאימה, טביליסי נמוכה טופוגרפית וכמעט ולא יורד בה גשם

טיפים

  • 1. מפות- מקומות הטיולים מתחלקים ל- national parks, wild reserve ועוד כמה סוגים שונים של הגדרות. אפשר לקנות בכניסה לכל שמורה שמוגדרת national park ב-3 לארי. אם אתם רוצים מראש או לפרקים יש חנות שניתן לקנות בה בטביליסי ונקראת geolend כתובת: 3 telegraph dead end, Tbilisi 0105 2. מזג אוויר- קריטי לבדוק ביציאה מטביליסי לכל טרק, משתנה כל הזמן ויכול להיות שטרק אחד הוא עם שמש והשני עם גשם, תימנעו מהגשם. יש אפליקציה אמינה נקראת accu weather. 3. הוסטל מועדף בטביליסי שגם קרוב מאוד למטרו- why not hostel, נקרא מסיבה לא ברורה באתרי ההזמנות legend hotel. אבל הוא במקום אסטרטגי, נקי ונעים ועולה בין 15-25 לארי תלוי בסוג החדר כולל ארוחת בוקר, מדריכי טיולים, הסברים וכו׳. הוא לא מוכר או מומלץ על ידי ישראלים אבל הוא מפוצץ באירופאים וכל דבר שהוא לא ישראלי. חוץ ממנו יש את נינו כמובן, האישה הכי מקסימה בטביליסי, מרגיש כאילו אתם בהית אצל אמא שלכם. פחות מומלץ- vere guesthouse, שבאתרי ביקורות יש לו אחלה ציונים, לא ברור למה. 4. מטרו- המטרו בנוי בכלליות על קו אחד עיקרי. קונים בלארי כרטיס כמו רב-קו ומטעינים אותו בנסיעות, כשכל נסיעה עולה חצי לארי. המטרו עובד בכל ימות השבוע מ-6:00 עד 24:00 כל כמה דקות. ב- tourist information הראשי בטביליסי ניתן לקבל בחינם את מפת התחנות, מצאתי את זה כמאוד יעיל. 5. חנויות ציוד טיולים- בקזבגי יש הרבה חנויות להשכרה וציוד בגלל הטיפוס לקזבג. בשאר המקומות זו בעיה. יש 2 חנויות בטביליסי של the north face, במחירים הגונים יותר מאלו שבארץ. החנויות נמצאות במרחק 600 מטר אחת מהשניה, כתובות ניתן למצוא בקלות באינטרנט. אחת מהן יותר אקסטרימית ואחת יותר ביגוד. יש חנות נוספת בטביליסי שנקרא xtrime, ונמצאת ב- beliashvili street 3. פתוח כל יום מ- 11:00-19:00. 6. נהג מומלץ לנסיעות לקזבגי ולמסטיה- אירקלי- 995593769393/ 995577313666, ולהוסיף + לפני. גר בארץ 10 שנים, מדבר עברית, שם אחלה מוסיקה ותכלס גם הכי זול. 7. כביסה- ניתן לבצע בכל גסטהאוס כמעט, במחיר של 5 לארי למכונה, אין מייבשים אז זה יכול לעכב אותכם, קחו בחשבון. 8. טלפון וכרטיסי סים- אני מבחירה לא קניתי בים ונהניתי קמת להתנתק, מי שלא יכול בלי, כל אחד מהסיבות שלו, מומלץ מחברת geocell, מחבר׳ה שטיילו איתי אני מבין שיש להם הכי הרבה קליטה באזורי הטרקים הנידחים. 9. חיסונים- ישנם 2 חיסונים שמרפאות המטיילים ממליצים לעשות- טיפוס הבטן וצהבת B. אני הייתי ממליץ גם על כלבת, יש מלא רועים קווקזים בטרקים ואנחנו נתקלנו בישראלי שננשך ע״י אחד. (אם אתם מחליטים לעשות כלבת אז קחו החשבון שזה 3 זריקות בהפרשי זמן וצריך להתחיל מספיק זמן לפני הטיול). 10. טרמפים- בעיני טרמפים הם חלק מהחוויה, לא הייתי ממליץ לבנות לבד אבל כגבר נסעתי בלא מעט טרמפים לבד, בעיקר בשבועיים האחרונים שפחות הייתי לחוץ על ״להספיק״ דברים. פוגשים אנשים מקסימים, שיחות מעניינות שחלקן בשפת הסימנים, וחשוב להגיד שהם עוצרים! הכי הרבה שחיכיתי לטרמפ זה 15 דק׳ (ואני עדיין לא הולנדית בלונדינית). 11. Pay box- למי שלא שם לב בכל רחובות הערים בגאורגיה פזורות המון (כמעט בכל רחוב) מכונות צהובות שכתוב עליהן pay box. זו המצאה גאונית שהלוואי שתגיע לישראל. מכונה שהתושבים משלמים בה הכל! מחשבונות חשמל ומים, לימודים לאוניברסיטה, חידוש דרכונים, ומה שרלוונטי אלינו- כרטיסי אוטובוס ורכבת מכל מקום לכל מקום. אין צורך לנסוע לתחנת הרכבת ל מנת לרכוש כרטיס, רק תתייצבו עם דרכון באחת המכונות, תשנו את השפה לאנגלית (בלחיצה על דגל בריטניה), תלחצו על לשונית שנקראת ״תחבורה״, אחרי זה ״כרטיסי רכבת״ ומשם כבר תבינו את ההתנהלות. לי אישית זה מאוד הקל את העניינים אחרי שהתחלתי להשתמש במכונה

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )