גיאורגיה, חבל סוונטי - הוואריאנטים הגבוהים של טרק מסטיה אוגושולי, הקרחונים, הצלב והאגמים

לטרקים בסוונטי יש את כל מה שאפשר להציע, נופים מדהימים, מסלולים נוחים ברום 3000-2500 מ'. כפרים הסטוריים מרשימים ואוכל מעולה. בסיפור דרך זה מתואר מסע של 7 ימים במסלולים הגבוהים והפחות מוכרים בחבל, תהנו.

גם לגאורגיה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2019 M07
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתכיוון שמרבית המסלולים המתוארים הם ברום של 2500-3000 מ' העונה העדיפה לטיול היא בין יולי לבין סוף אוגוסט. קחו בחשבון שגם בתקופה זו תצטרכו לחצות שלוגיות וייתכן מזג אוויר גשום לעיתים.

מבוא

התארגנות - אני טיילתי מרבית הימים לבד, וכשאני מאומר לבד אני מתכוון שלא פגשתי עוד מטיילים כמעט בכלל ומעט מקומיים. בנקודות החיבור עם המסלול הרשמי היו מטיילים רבים אך הן היו מעטות יחסית. לכן, מעבר לציוד הקבוע צריך לדעתי גם טלפון לוויני (ולו לתחושת הביטחון שלכם) מקלות הליכה טובים ופלסטרים לרגליים. ציוד לסערה - מזג האויר יכול להתהפך תוך שעה (תשתמשו באתר YR לחיזוי). הסערות הן משהו שבין כמה דקות לכמה שעות. קחו אתכם ציוד מתאים ואם צפוי יום גשום תחשבו פעמיים לפני שאתם מטפסים לכל מני חורים.
לינה - אני ארגנתי את הטיול סביב גאסטהוסים, לדעתי אם אתם בכושר טוב תעשו את הטרק עם לינה באוהל. זה יאפשר לכם תכנון הרבה יותר נכון של הטרק ויחסוך לכם את ההתקשקשות סביב נושא הלינה.
מוכנות - לדעתי הטרק הזה לא צריך להיות טרק ראשון. הוא לא דורש כושר קיצוני, אבל הוא כן משמעותי מבחינה פיזית ומבחינה טכנית ועם מרווח טעויות צר יחסית.
ניווט - אני עבדתי עם האפ' View Ranger המצויינת על בסיס Open Cycle Maps האפליקציה דייקה ברמת המטר וחסכה ממני שעות של ברבור. עם זאת חשוב לשם לב שהשביל לרוב אינו מסומן ולעתים גם אינו ברור וצריך להיות ערניים.
הגעה - ההגעה היא עקב האכילס של הטיול כולו, אני עשיתי את המסלול מטבליסי לזוגוגדי ברכבת ואז במרשוטקה למסטיה - לא כיף בכלל. תעשו לעצמכם טובה ותגיעו בטיסה, זה יכול לשנות את כל התמונה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום א': מהעירה מסטיה לכפר צבירמי דרך הרכס.

אני ישנתי אצל Giga Kaldani הגאסטהוס שלו מצוי סמוך לכביש היוצא לטרק והוא יראה לכם בדיוק את נקודות ההתחלה (באופן כללי אני ממליץ עליו מאוד). יציאה לכיוון הרכבל בפניה מהכביש הראשי לכיוון הכנסיה שמעל לגשר. חוצים את הגשר וממשיכים עד לפניה עם שלט כחול וקטן המפנה ימינה לדרך עפר תלולה לכיוון הרכבל. הרכבל נפתח בשעה 10 ועולה 15 לארי לשני החלקים. צריך לקחת בחשבון שיכול להיות עיכוב ואפשר להתקע איזה חצי שעה בין שני החלקים של הרכבל. מהרכבל ממשכים בשביל ברור לאורך קו הרכס בשביל ברור ונח עם נוף מדהים, השביל עולה לאורך בערך שני ק"מ במתינות לכיוון הפיק הראשון בגובה 2380 ואז יורד חזרה לאורך הפס לאחר ק"מ נוסף השביל עולה בצורה יחסית חדה לפיק נוסף ברום 2470 (תזהו את הפיק מרחוק לפי האנטנות) מהפיק יש תצפית 360 נהדרת והמקום מתאים לגמריי להפסקת קפה רק קחו בחשבון שבנקודה זו מסתיים מסלול כוכב שמגיע מהרכבל ולכן עוצרים שם יחסית הרבה אנשים. מהפיק ירידה של כ-70 מ' בשביל לא מסודר ותלול מאוד על קרקע יחסית לא יציבה.

למרות האורך הקצר שלה היא יכולה להמשך חצי שעה בקלות. לאחר הירידה השביל ממשיך באופן ברור ונח לאורך הפס במשך 4 ק"מ עד לנקודת תצפית נוספת ברום 2330, בעיניי הנקודה היפה ביותר לאוך היום. משם בירידה יחסית מתונה של כ-450 מ' לאורך כ-4 ק"מ עד לכפר צבירימי. תזהו את הכפר לפי הכנסיה שמעליו. הכפר קצת מחוץ למסלולו העיקרי של הטרק ולכן עם פחות גאסטהוסים וגם הגסטהוסים שקיימים נראים זוועה. לאחר סיור בכפר ישנתי בגסטהוס של Lali Guledani - בסיסי אך נקי ומסודר ועם ארוחת בוקר וערב מצויינות (חצפורי סלט יוגורט וסוג מסויים של פיצה) סיימתי את היום בשעה 17:00 בנחת ונשאר לי עוד זמן לטיול קצר ביער מצפון מזרח. לסיכום, יום קל עם נוף מקסים שמהווה פתיחה מצויינת לטרק.

יום ב': מהכפר צבירמי לכפר אדישי דרך Peak Tendul.

יציאה חזרה על הדרך הראשית, לפני הכנסייה יש פניה ימינה שלוקחת אתכם בדרך מישורית ויפה בתוך יער פתוח לאורך כשני ק"מ עד לכביש הראשי. בנקודת המפגש תראו מצד ימין תחנת אוטובוס מאבן ומיד אחריה פניה שמאלה בדרך עפר רחבה הפונה לכיוון היער. מכאן מתחילה עליה רציפה של 750 מ' לאורך כ-8-9 ק"מ עד לרום 2675 מ'. החלק הראשון של הדרך, כ- 6-5 ק"מ עד המפגש עם המסלול הרשמי היא למעשה דרך שרות רחבה בתוך יער פתוח לאורך הפס. החלק השני, לאורך כ-2 ק"מ היא דרך שרות ומסלולי סקי, העליה תלולה יותר ויש פוטנציאל ברבור. את הפניה למסלול peak Tendul תזהו בעזרת שלט בצד ימין שלוקח לאורך דופן ההר (אחרי העליה זה מקום מצויין לשפוך מנוע).

מכאן ממשיכה הליכה בשיפוע אחיד ומתון יחסית לאורך כ- 7 ק"מ עם נוף מהמם, מעט מעליכם נוף דרמטי של פסגות ומצד ימין שלכם רכסי ההרים. לאחר כ- 7 ק"מ ישנה ירדה לכיוון העמק המתחבר לשביל הרשמי סמוך לנקודת חציית הנהר תוך שהוא עוקף את הכפר אדישי. במפה נראה שהירידה לא מסומנת עד הסוף (חסרים 300 מ' בתחתית הירידה אבל בפועל נראה שיש חיבור, ראיתי שילוט רשמי למחרת בעמק). כיוון שלא רציתי לקחת סיכון והתכנון שלי היה לישון באדישי בכ"א חזרתי את הדרך וירדתי לכיוון אדישי בירידה המופיעה במפה מעל הכפר. בפועל מדובר בירידה תלולה ביותר של כ-650 מ' שכמעט לא ניתן לזהות בתוך העשב (ביחוד החלק הראשון שלה). השביל מתחבר עם השביל הרישמי ממש מעל הכפר אדישי בנקודת תצפית יפה על הכפר. הכפר עצמו הוא מאוד בסיסי, לנתי אצל גונתר, האנשים נחמדים מאוד אך התנאים לא משהו, היתרון היחיד של הגסאהאוס שהוא לא פונה לכיוון הכפר... לסיכום יום יפה מאוד ולא כ"כ קשה פיזית, אפשר לבלות הרבה זמן על מרפסת ההר בחלק השני של היום.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ג': מהכפר אידשי לכפר אפרילי והפסגה שמעל הפס.

הדרך מאדישי עולה באופן מתון 250 מ' לאורך 6 ק"מ בשביל ברור לאורך העמק בנוף יפה. קחו בחשבון שהדרך יכולה להיות בוצית למדי. לאחר כשעה הליכה תגיעו לנקודת החציה של הנהר, אם אתם מתכוונים לחצות את הנהר באופן עצמאי תצאו מוקדם תזהו את הנקודה לפי הסוסים שמחכים 50 מ' לפניה (בשעה 07:00 הסוסים כבר היו שם). בנקודת החציה הנהר מחולק למספר ערוצים, החציה לא מסובכת אם יש לכם ניסיון, אם לא אולי כדאי להעזר בסוס. מנקודת החציה מתחילה עליה תלולה של 450-550 מ' תלוי אם אתם לוקחים את הווריאנט הצפוני או הדרומי (שימו לב לנקודת הפיצול באמצע העליה, פוטנציאל ברבור) הדרך עצמה ברורה אך בתחילת העונה מלאה ערוצנים ושלוגיות שהופכים את ההליכה למעט טכנית. אם תקחו את העליה התלולה יותר תהיה לכם הליכה של כק"מ וחצי בנוף מקסים לאורך פס נח עד לנקודת המעבר. העליה לפסגה מדרום מערב: מנקודת המעבר עולים כ-150 מ' בשביל ברור ונח עד לאוכף ראשון ברום 2915 מ', תזהו אותו לפי שרדים של משהו כמו בונקר שנראים מרחוק.

מכאן ישנה עליה בשביל רגלי ולא ברור לאורך הפס לרום 3010 מ'. ההליכה לאורך הפס לא כ"כ קשה מבחינה טכנית אבל קצת מלחיצה (רוחב הפס הוא לעיתים 2 מ' בלבד) הנוף מהפסגה פשוט מדהים ומהיפים בטרק. אם תגיעו ביום טוב אפשר לבלות שם בקלות כמה שעות. הירידה חזרה לפס מאותה הדרך (למרות שאתם בפועל מעל נקודת הסיום של היום לא ראיתי שום שביל מסודר שיורד לכפר איפרילי). מנקודת המעבר ישנה ירידה יפה ודי תלולה במסלול ברור של כ-500 מ' עד לעמק. (בנקודה זו ישנה אפשרות לחתוך לאושוגלי דרך הפס ממזרח (אני לא ניסיתי אבל המסלול הזה כולל חציה של נחל). הדרך ממשיכה לכיוון הכפר איפרלי בדרך עפר יפה בשיפוע שהולך ונהיה חד, סה"כ ירידה של 350 מ' לאורך כ-8 ק"מ. אני ישנתי בגאסטהוס של 3 נזירות במורד הכפר, (בסיסי ביותר אך נקי ועם הכנסת אורחים גיאורגית). לסיכום - אחד הימים היפים בטרק העליה לפסגה שווה כל מטר אבל לא כדאי לעשות אותה אם אין ריאות טובה.

יום ד': מהכפר אפרילי לכפר אושגולי דרך Latapr Pass.

המסלול מתחיל בירידה מאיפרילי לכיוון הכביש הראשי, כ-150 מ' ירידה לאורך ק"מ בדרך עפר מפותלת. בכביש הראשי פונים שמאלה, לאחר כ-150 מ' חוצים גשר, הדרך ממשיכה עוד כק"מ עד פניה ימינה לדרך צדדית שניכנסת לתוך היער מיד לאחר גשר נוסף. תזהו את הפניה לפי שלט רשמי שמכוון ל-Latapr pass. מכאן מתחילה עליה ארוכה ותלולה של כ-1050 מ' לאורך כ-8 ק"מ. מרום 1780 עד לפס ברום 2830. העליה כולה היא בדרך עפר העוקבת אחרי מסלול עמודי החשמל. החלק הראשון של העליה הוא בתוך היער אבל הדרך יחסית פתוחה כך שניתן לראות את הנוף. באמצע הדרך מגעים לנקודה שנראת כמו תחנת ממסר, מעט מתחתיה הנוף נפתח באופן מלא וניתן לראות מרחוק את הכנסיה בראש הפס. העלייה מנקודה זו עד לפס ממשיכה באופן פחות רציף. בפס עצמו יש אגם קטן ולידו בקתת ציידים גדולה. הבקתה מאויישת, אני הגעתי לפסגה בדיוק שהתחילה סערה והציידים ארחו אותי כמה שעות (כולל הצעה לארוחה מבשר צייד).

משם הדרך עוקפת את ההר מדרום בדרך יחסית ברורה בעליה של 150 מ' לאורך כ-2 ק"מ עד לאוכף/פס ברום 2980. מכאן השביל פונה צפונה במקטע טכני קשוח עם נוף מדהים. לאחר כחצי ק"מ השביל יורד בירידה קצרה וחדה לאגם קטן, בסוף יוני האגם היה קרחוני וסביבו שלוגיות שצריך לחצות. מכאן השביל יורד במקטע טכני נוסף כ-100 מ' לאורך ק"מ עד לשלוחה. השביל ממשיך לאורך השלוחה כ-4 ק"מ יפיפיים עם נוף פתוח לכל הכיוונים תוך שהוא יורד ועולה בלי הפסקה עד לפס המסומן בשילוט שניתן לזהות מרחוק. מכאן מתחילה ירידה חדה, מיד בתחילתה ישנה (לפחות בתחילת העונה) שלוגית רחבה שצריך לעקוף. לאחר מכן השביל נופל (כפשוטו...) יותר מ-800 מ' לאורך כ-5 ק"מ עד לקצה של הכפר אושגולי. אני ישנתי בגאסטהוס של אינוגרנד שנמצא ממש מעל הגשרון שנכנס לכפר, מצוייד ונקי אבל הבעלים די דביק.
לסיכום - אחד משני הימים הכי קשים במסע, הנוף בחלק השני של היום הוא לא פחות ממדהים, לדעתי לא כדאי לקחת סיכון ולעלות למעלה ביום גשום.

יום ה': מהכפר אושגולי לקרחון שחארה וחזרה למיסטיה

במרכז הכפר ישנו גשר, חוצים אותו בשביל העולה בחדות ואז חוצים את הכפר ויוצאים לכיוון הקרחון, הדרך ברורה ומסומנת על דפנות הבתים, בדרך עוברים שני מוזאונים שנראים מאולתרים מעט אבל נראים מעניינים. מיד ביציאה מהכפר הדרך חוצה גשר וממשיכה לאורך כק"מ וחצי. לאחר מכן השביל חוצה ערוץ ע"ג גשרון מאולתר והשביל עובר בעמק רחב ויפיפייה וממשיך בשיפוע מתון לאורך 4 ק"מ עד למרגלות הקרחון. משם יש מספר אפשרויות להמשיך כולל עליה לפס מדרום וחזרה במסלול מעגלי. ביום שאני הייתי היתה עננות כבדה ולכן וחזרתי חזרה לאושגולי. מאושגולי ישנן מוניות שלוקחות חזרה למיסטיה (לי הציעו ב-40 לארי אבל הייתי צריך לחכות שהמונית תתמלא). הדרך למסטיה היא דרך עפר מפותלת, אני עשיתי אותה בגשם שוטף וזה היה די מלחיץ.
לסיכום - יום רגוע ונחמד עם פוטנציאל, אם חוזרים באותו יום למיסטיה לראות שמשאירים מספר שעות לחזרה באור.

יום ו': הכפר מזארי - קרחון אושבה והמפלים

לקחתי מונית ממסטיה ב-80 לארי עד לגסטהוס של Mila, שם זרקתי את התיק וקחתי תיק יום, הגאסטהוס מתוחזק ע"י 3 נזירות מבוגרות - נעים נקי ואדיב בנוהל. אף אחת מהנזירות אינה דוברת אנגלית אבל עם קצת רצון טוב וגוגל טרנסליט הבנו אחד את השני. הכביש ממשיך לאורך בערך ק"מ עד לפניה לכיוון הנחל ע"פ שילוט לכיוון הקרחון ומלון Grand Hotel Oushba. מיד אחרי המלון השביל חוצה גשר וממשיך לאורך הנהר במשך כ-4 ק"מ בשיפוע מתון. לאחר כק"מ וחצי השביל מגיע לנביעת מים מוגזים, מעט אחריה ישנה בקתת יער נחמדה עם בית קפה ופינות ישיבה . לאחר מכן השביל חוצה מספר שרטונים יבשים ונכנס לתוך היער, השיפוע הופך חד והשביל נכנס עמוק לתוך היער. בערך לאחר כק"מ ניתן לראות יפה את המפלים מצד ימין. השביל ממשיך וחוצה את הנהר הסוער ע"ג גשרון. מיד לאחר הגשרון ישנו שער על השביל שמוביל ממש עד המפלים. השער היה סגור ואני לא ניסיתי לחצות אותו. חזרה לכפר באותה הדרך. לסיכום - יום נחמד וקל, מצויין למנוחה לקראת החלק הבא.

יום ז': מזארי למיסטיה - טרק הצלב והאגמים

מהגסטאהוס (על הכביש העליון) יורדים עד הפניה ל-Guli לכיוון ההרים, הפניה משולטת. לאחר הפניה השביל מושך ימינה ואז בתפצלות לוקחים ימינה בדרך מישורית ופונים שמאלה בדרך שחוצה גשר ונכנסת לעמק. אם התחלתם לעלות על השלוחה משמאל לעמק - התברברתם. מנקודה זו מתחילה עליה רציפה של 1350מ' מרום 1600 מ' לרום 2950 מ' לאורך כ-8 ק"מ. חלקה הראשון של העליה, עד לחורבות הכפר Guli הינה דרך עפר בחורש פתוח. לאחר הגשם הדרך הופכת לערמת בוץ וצואת פרות, תענוג. לקראת הכפר הדרך הופכת תלולה. בכפר עצמו כמה נקודות עצירה עם ספסלים מאולתרים ותצפית נהדרת לעמק. מהכפר מתחיל טקט נוסף של העליה בשביל יחסית ברור עד למפגש שבילים ברום 2350 מ'. במפגש לוקחים את הפיצול הימני ומתחילים עליה חדה של ק"מ וחצי עד הפס. השביל במקטע הזה הוא הגרוע ביותר שיצא לי לפגוש בכל הטיול - לא ברור/לא קיים, עולה בחדות (הגאורגים לא שמעו על זיגזג..) נחתך וכו' וכו'.

בתנאי מזג אוויר שהם פחות מבהיר הניווט בקטע הזה מורכב (הגעתי למצב שספרתי צעדים וכל 50 מ' תקנתי את עצמי מול המפה). ממש לקראת סוף העליה תראו את הפס משולט. הנוף מלמעלה מדהים, מעלכם הפסגה האנכית של Guli וכל העמקים של מסטיה פרוסים מסביב. אני נשארתי שם שעה (וירד שלג). מהפס השביל יורד לכיוון העמק משמאל. החלק הראשון של הירידה, כק"מ עד לרום 2800, הוא מתון יחסית לאורך הפס עד לפיצול משולט. מכאן מתחילה ירידה חדה של 300 מ' לאורך ק"מ עד לרום 2500 מ'. מנקודה זו מתחילה הליכה מישורית לאורך כ-4 ק"מ בנוף פתוח צפונה, מדובר בהליכה טכנית החוצה מספר ערוצים ושלוגיות בשיפועים גאורגיים טיפוסיים, תהיו זהירים.

סיום המקטע בחיבור לדרך העפר המגיעה ממסטיה לאגמים. העליה לאגמים - 300 מ' לאורך כ-1.5 ק"מ שאפשר ללכת בדרך העפר או בשביל שעולה בצמוד לאורך הפס. כשאני הגעתי לא היו ממש אגמים אלא מספר שלוליות, בכל זאת הנוף מסביב הוא מהיפים שיצא לי לראות בטיול. מהאגמים עולה עוד שביל עד לאוכף ברום 2930, מפאת חוסר הזמן לא עליתי למעלה (אפשר להספיק אלא שאני התברברתי שעה בבוקר) אבל נראה שהעליה הזו לגמריי שווה את המאמץ. הירידה למיסטיה - ישנן כמה אפשרויות, אני ירדתי לאורך שביל העפר כ-3 ק"מ. מעט אחרי הצלב (אותו תראו בברור מצד ימין של הדרך) פניה חדה ימינה אל תוך היער וירידה שוברת ברכיים של 250 מ' עד לפיצול T, בפיצול קחו ימינה לכיוון מסטיה בירידה בנוף פתוח יותר (ושוברת ברכיים כנ"ל) עד למסטיה. לסיכום - היום הקשה ביותר בטיול גם מבחינה טכנית וגם מבחינה פיזית, מצד שני יום מדהים עם נופים מטורפים+העובדה שמסיימים במסטיה ולא באיזה חור הררי (יפה ככל שיהיה).
זהו, תעשו חיים.

טיפים

  • הגעה: תגיעו למיסטיה בטיסה - הנסיעה ברכבת דרך זוגוגדי ומונית למסטיה ארוכה ומתישה.
  • ציוד: מקלות הליכה ואפליקצית ניווט טובה הם חובה. שווה לשקול גם טלפון לוויני.
  • לינה: לא ראיתי בעיה לפתוח אוהל היכן שרוצים, אם מזג האוויר נעים אין בעיה לעשות את הטיול בקמפינג.

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )