גודאני לג'וטה

4 ימים של טרק באזור נידח שבין שאטילי לקזבגי

גם לגאורגיה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M09
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתיוני - אוקטובר. זה בגדול הזמן שהפאסים מאפשרים מעבר. כמובן שהסיכון למזג אוויר גרוע גדל ככל שמתרחקים מיולי-אוגוסט

רקע

כשישבנו לתכנן את הטיול שלנו בגיאורגיה התכנון היה לעשות את ה- Tobavarchkhili trek. לאחר שעלה הרעיון של לטפס את הקזבק (מתואר בסיפור דרך נפרד), הבנו שצריך לשלב משהו באזור. משהו שיתאים לזמן שיש לנו ושיהיה מקום שמשלב נופים, כפרים ובעיקר מקומות שלא הרבה מגיעים אליהם. ככה נולד השביל שנבנה ממפה של Geoland שהייתה אצלי והרבה ידע מהאתר caucasus trekking. הטרק לא מומלץ כטרק ראשון בגיאורגיה למי שאין לו כ"כ ניסיון בטרקים בחו"ל.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה והתארגנות

התחבורה באזור הזה היא דיי גרועה והבנו שיש רק פעמיים בשבוע מרשוטקה לשאטילי - ברביעי ושבת. נחתנו בטביליסי באחרה"צ של שבת ככה שפספסנו את המרשוטקה. העדפנו לא לנסות למצוא דרכי תחבורה חלופיות ופשוט לקחת מונית לברישחו - barishakho, שעל המפה ולפי האינטרנט נראה מקום עם סיכוי טוב למצוא מקום לינה באמצע הלילה, וקרוב יחסית לתחילת הטרק. העיירה נמצאת על הדרך לכפר המפורסמם שאטילי.
המונית עלתה לנו 180 לארי. כנראה מחיר גבוה קצת אבל רוב הנסיעה היא איטית בדרך עפר (הנהג לא הכיר את הדרך ודיי קילל אותנו כי המצב שלה היה גרוע).
אחרי כ-3 שעות הגענו בשעה 22:00 בערך ובאמת הצלחנו למצוא קצת במקרה גסטהאוס שנקרא hulu, שמוכן לקבל אותנו בעלות זולה של 25 לארי כולל ארוחת, בוקר שהייתה סבירה.
בעיקרון לא מומלץ לבצע נסיעות לילה בגיאורגיה אבל הדרך לברישחו הייתה יחסית בטוחה.

רוב האוכל הבאנו מהארץ ועשינו טוב כי בכפר לא הייתה מכולת נורמאלית. יכולנו גם לקנות בטביליסי אבל היינו בראש של להתחיל את הטיול עוד באותו יום.

יום 1 - הגעה לגודאני ועליה ברכס סנהגל

בבוקר שאלנו את בעלת המקום על מונית שתיקח אותנו לפס של הכביש שחוצה את הרכס - Datvisjvari pass, ממש קרוב לשביל שלנו ובכך לחסוך לנו את העליה ברכס. בעלת המקום אמרה שיעלה לנו 50 ובלי להתמקח החלטנו לוותר ולהתחיל ללכת ברגל ומשם "לזרום".
קנינו קצת ירקות במכולת והתחלנו ללכת לכיוון תחנת הדלק כדי למלא קצת לבנזיניה. ההליכה היא בוואדי יפה לאורך נהר. את התחנה משום מה פספסנו (כנראה הייתה קצת מעבר לצומת שעברנו) ככה שהאופציה הבאה שלנו הייתה למלא בגודאני - gudani. בדרך עוברים הרבה מינבוסים של תיירים, בעיקר מקומיים, בדרך לשאטילי. אנחנו תפסנו עם אחד מהם טרמפ עד גודאני. בדיעבד אם היה לנו בנזין כמובן היינו ממשיכים איתם עד הפאס וככה חוסכים את העלייה. היה מעניין לנסוע איתם ולראות את התיירות מהצד שלהם. הם ניסו לשכנע אותנו לבוא איתם לשאטילי ולא כ"כ הבינו מה אנחנו מחפשים במקום שאליו אנחנו הולכים..

בגודאני מצאנו במקרה מישהו עם קצת דלק שמילא לנו את הבקבוק תמורת 4 לארי שהיה לנו במטבעות. הכפר קטן ולא כ"כ מיוחד. הייתה שם איזה בקתה רעועה עם כיתוב "גסטהאוס" אבל לא הייתי בונה על לישון כאן.

עוד דרכים להתחיל את הטיול:
1. מהכפר קיסטאני שנמצא אחרי הפס. באתר קווקז-טרקינג ממליצים להתחיל משם.
2.דרך העמק ישר לפס של היום השני דרך הכפר Atabe. לא קראתי על מישהו שטייל שם אבל נראה שיש דרך וכנראה יותר קל מלתפור את הרכס עד הפס.

התחלנו את העלייה באזור 11:00 בבוקר לאחר כל ההתארגנות.
העלייה מגודאני מתחילה בדרך עפר מסומנת שחור, מהר נהיית קצת פחות ברורה וללא סימון. בכל מקרה הכיוון הוא דיי ברור - צריך להגיע לרכס. כאשר אתם על השביל הוא טוב וברור.
כרבע שעה אחרי הכפר יש את המעיין האחרון - הרכס ריק ממעיינות אז מלאו מספיק מים. אנחנו עשינו טעות ונגמרו לנו כמעט המים. מה גם שחשבנו שנלך מהר יותר ונשתה פחות.

ההליכה על הרכס פשוטה לניווט - יש שביל במגמת עלייה כאשר הכיוון של הרכס הוא מזרחה. בהליכה רואים גם את המשך הרכס והפסים של היום למחרת. בדרך פגשנו רועים ועוף דורס שליווה אותנו. הנופים יפים ושונים ממה שראינו בשאר הטיולים שלנו בגאורגיה, רכסים שמכוסים לגמרי בעשב שכברקע פסגות סלעיות.
מגיעים עד הנקודה הגבוה ביותר ביום זה - הר Barbelo בגובה 2996.

מכאן המשכנו בשביל על הרכס לכיוון צפון בכוונה למצוא אוכף נוח לשינה ומקור מים.
מים על הרכס לא התכוונו למצוא אבל הנחנו שנוכל למצוא מעט מתחת וכך באמת היה. לאחר חיפוש קצת מייאש מצאנו זרם מים קטן שאפשר למלא בקבוק בערך 100 מ' אנכית מתחת לנקודה בה ישנו ובשיפוע יפה, בצד המזרחי של הרכס. מילאנו בערב ובבוקר וזה הספיק אבל היה נחמד למלא בלי הצורך ללכת חצי שעה. אופציה אחרת היא להמשיך מהר ברבלו עוד מזרחה ומעט אחרי האוכף צריך להיות מקור מים שאני מניח שיש לידו נקודת לינה נוחה.

מקסימום עלייה - 1400 מ'. זה היה היום הראשון שלנו ועדיין לא היינו מורגלים להליכה עם התיק ובעליות האלה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2 - מהרכס לכפר אחיאלי

כשהתעוררנו הבנו לקח חשוב - כדאי להקים את האוהל בצד המזרחי של האוכף כדי שיתייבש מהשמש. לא נורא בכל מקרה יש מסע למעיין..
מתחילים ללכת ב-09:00 כאשר השאיפה להגיע לכפר באותו יום, מה שהתברר כאפשרי אך מעט יומרני. ביום זה לא מתוכננות עליות רציניות ככה שהנחנו שזה אפשרי.

מהפאס בו יש דרך שעוקפת את העליה מצידו המערבי של הגבעה ככה שתגיעו ישר לאוכף הבא שנמצא באותו גובה.
ממשיכים לעלות ברכס עד ממש מתחת ה-Tsroli כשנראה שאי אפשר להמשיך (אולי כן?). כאן לפי המפה שלנו יש דרך שעולה עוד קצת וממשיכה באותו קו גובה. אנחנו מצאנו שביל ישר מאותה שלוחה והחלטנו לקחת אותו כי נראה שכשעולים אין נקודה טובה ללכת בה. התברר שהשביל נגמר (אגב גם במפות אחרות הוא נגמר בשלוחה)
ובגדול הלכנו על צד הרכס מתחת להר ללא שביל. כאשר המטרה היא האוכף אותו אפשר לראות טוב. ההליכה מעט מסוכנת ולא נוחה במיוחד אך אפשרית. בסוף התחברנו קצת מתחת לאוכף לשביל שעולה מהוואדי שנראה ברור יחסית.
עד עכשיו לא יודע איפה עובר השביל שראינו במפה ומתואר בסיפור דרך. נראה שמעלינו המדרון הופך לצוקים ואין מעבר כ"כ, אבל לכו תדעו..

מכאן תוכלו להמשיך למטה לכיוון אגם Tanie או להמשיך לאוכף הבא דרך תצפית יפה והליכה על סכין (נחמד) ומשם לרדת בואדי שכנראה ההליכה בו קצת יותר קשה. אנחנו בחרנו באוצפציה השניה.
ההליכה על הרכס היא בגדול ללא שביל ברור כאשר המטרה היא לעלות כדי לעקוף את המצוק שבגובה שלכם. בנקודה הגבוה, מעל "המשולש" מישהו שם רוג'ום (כמובן). ממשיכים בקטע קצר על מדרון תלול והולכים על הסכין כ- 300 מטר ומשם יורדים לאוכף.

לאוכף הגענו באזור 15:00 יותר מאוחר ממה שציפינו. מכאן עד הכפר זה 14 ק"מ ובגדול זה יום הליכה שלם לפי הסיפור דרך. מתחת לאוכף יש נקודת לינה נוחה אך ללא מים קרובים (יש קצת מתחת).
אנחנו החלטנו להמשיך ולאחר ארוחת צהריים יצאנו ב-15:30.
ההליכה בוואדי ברורה עד החיבור עם נחל שמגיע ממערב כאן יש צמחים גבוהים וצריך לפלס את דרככם. חשוב בשלב זה לפני החיבור עם הנחל לעבור לגדה הימנית (מזרחית) שם השביל רץ עד החיבור עם ה-Asa.
הולכים על השביל שהוא סביר אבל לא מאוד נוח ויש בו קטע שהוא חוצה אזור סלעים ענק שצריך לדלג עליהם. חוזרים לשביל אחרי חלק זה ועוברים מה שבמפה מסומן ככפר ובפועל כמה מבנים הרוסים באמצע שום מקום.
הלכנו בקצב גבוה מאוד בירידה אותה סיימנו באזור 18:30 בחיבור עם נהר Asa.

מעל נהר האסא יש גשר נחמד מעץ. אחרי החציה מגיעים לשביל נוח כשבכפר Amgha
(3 מבנים ופרה. אין גם מקום לינה) גם הופך לדרך עפר. מהגשר עד לכפר אחיאלי - Akhieli לוקח בערך שעה.

הכפר אמנם הכי גדול באזור אבל גדול זה תיאור לא מתאים כי תמצאו כאן פחות מ-10 מבנים שנראה שגר בהם מישהו. הכפר "חי" בעקרון רק בקיץ כי יש פס בדרך אליו שסגור בין נובמבר למאי ואז נשארים בו רק 3 אנשים שאר הזמן הוא חי בעיקר מתיירות (מוזר כי אין כאן כמעט תיירים) וחקלאות.
מצאנו זוג שאירח אותנו באיזה חדר פנוי שיש להם כ"גסטהאוס" שירותים יש בחוץ והארוחות היו דיי פשוטות. למרות זאת היה דיי יקר ועלה 70 לארי לאדם.
את היום סיימנו גמורים וכל מה שרצינו זה מיטה וארוחה אז שמחנו ממה שקיבלנו.

יום 3 - אחיאלי לאגמים הירוקים

בגלל שהלכנו הרבה יום קודם וציפו לנו עוד 1200 מ' עלייה בדרך עפר (שלא כ"כ היינו בטוחים לאן מובילה) ביקשנו הקפצה מבעל הגסטהאוס 10 ק"מ קדימה ו700 מ' בעלייה תמורת 50 לארי (מחיר התחלתי 100.. ואז כבר העדפנו ללכת ברגל). מה שנתן לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים בשביל לייבש קצת מבגדים מהגשם של יום קודם ולנוח. ההקפצה הייתה עד הפיצול של הדרך עם השביל שהולך לג'וטה. שימו לב! במפה שלנו לא מסומנת הדרך עפר ואנחנו הבנו מהם בלי אנגלית כמובן שהדרך עפר מובילה לג'וטה. אח"כ התברר שהיא ממשיכה לכיוון רושקה Roshka כלומר בדרך שלנו.

בנקודה שבה הוריד הדרך חוצה נקיק יפה שהנחל עובר בו ו-100 מ' מתחת לדרך יש גם מפל יפה. מומלץ! המים בגוון ירוק ויש נוף מדהים. מקום טוב לקפה.
על הדרך עוברות מעט מאוד מכוניות (אחת לשעה בערך) אבל אתם מוזמנים לנסות לתפוס טרמפ איתם בכל זאת.

את העלייה התחלנו בשעה 12:00 ככה שאם החלטתם ללכת ברגל כנראה תגיעו בערך באותה שעה לנקודה זו.. העלייה היא 500 מ' ומאוד נוחה ללכת בה בקצב גבוה. לנו לקח שעה וחצי. קצת אחרי הפאס פגשנו קבוצת צעירים שממקמים שלט לשביל לפסגה ליד שניראה שיש ממנה נוף יפה.

ממשיכים בירידה לעמק של רושקה, חוצים נחל בתוך המים וכשמגיעים לעמק הגדול שבו השביל של רושקה-ג'וטה עובר עוזבים את הדרך. השביל המקורי הולך בגדה הדרומית אבל אנחנו מצאנו שביל נוח בגדה הצפונית שלקח אותנו לשביל שמוביל בין האגמים לצ'אוחי פאס. מתחברים אליו והולכים איתו 20 דק' אחורה עד האגמים.

האגמים נחמדים אבל לא הכי מרשימים. יש 3 סה"כ, 2 צמודים ואחד קצת בהמשך. יש עוד אגם שנקרא "הלבן" למרות שהוא אפור, שנמצא רחוק יותר ממש מתחת לקרחון שצמוד לפאס. מוציאים מקום לינה בין כל המטיילים שרובם היו מקומיים באופן מפתיע.

יום 4 האגמים עד ג'וטה

הטרק הקלאסי של הטרק רושקה - ג'וטה. מן הסתם ביום זה תפגשו המון מטיילים באופן יחסי לשלושה ימים הראשונים של הטרק.

בבוקר, לאחר לילה קשה שבו עשו לנו רעש המטיילים המקומיים, התחברנו לזוג איטלקי ואיראנית איתם העברנו את כל היום האחרון שלנו עד קזבגי.
השביל עובר בצד הצפוני של הוואדי לכיוון הקרחון כאשר יש 2 עליות שנראות במפה וגם בשטח- מזרחית ומערבית. נראה שהמערבית היא השמישה ובה כל המטיילים הלכו. העלייה עולה בדרדרת תלולה מאוד כמעט את הכל. תו"כ נפתח הנוף ורואים את האגם "הלבן" שאליו לא הגענו. סיום העלייה הוא בפאס הרחב צמוד להר הצ'אוחי - Chaukhi בגובה 3380. דווקא בירידה יהיה על ההר תצפית יפה יותר.

שימו לב שאתם הולכים בגדה השמאלית כדי לא לפספס את האגם בדרך למטה. האגם חמוד ויש ממנו תצפית יפה על הפסגות המחודדות של הצ'אוחי. מכאן זה שעה וחצי בדרך נוחה עד ג'וטה. שלמרות שהוא יושב בנקודה יפה בעמק סנו - Sno ושמעתי עליו דברים טובים, הוא לא כ"כ מיוחד ובעיקר תיירותי. לדעתי אין מה לחפש כאן יותר מידי ועדיף לסוע ישר לקזבגי
מהכפר תפסנו מונית ארבעתנו לקזבגי תמורת 40 לארי.

קזבגי זה המקום להתאושש במסעדה והוסטל טוב וגם לקבל קצת קליטת אינטנרט.
ממליץ במיוחד על המאפייה שתמורת 0.8 לארי תקבלו לחם טרי וחם.

סיכום

טרק שונה ויפה מאוד, מכוון למי שמעוניין לחוות בעיקר נופים וטבע ובלי המון תיירים (חושב לציין שראינו רק מטייל אחד עם אופניים עד האגמים שמתחת לצ'ואחי).
מיועד למי שכבר טייל את המסלולים הקלאסיים בגאורגיה או רוצה הרחבה לג'וטה רושקה שלוקח תכל'ס יום אחד. הכפר אחיאלי נחמד אך לא משתווה לכפרים של אזור מסטיה, וחוץ מהיותו מבודד מאוד אין בו ייחוד. מה שמשאיר את הנופים המרשימים כסיבה העיקרית ללכת באזור זה.
למזלנו בחלקים הקשים לניווט - היום הראשון והשני היה לנו מזג אוויר טוב. ממליץ להשתמש בGPS בטלפון כדי להיעזר בניווט. אין שבילים כ"כ והולכים על רכס שעלול להיות מסוכן.

תהנו וטיילו בזהירות.

ותודה לצוף בן אור על התמונות (חלקן)

טיפים

  • הרבה מהמידע שקיים שם בכלל מסלולים הוצאנו מהאתר קווקז-טרקינג. מופיעים שם הרבה מאוד מסלולים בפירוט גבוה (או רק כקבצי GPS). אפשר לבנות המון קומבניציות בהתאם להעדפה שלכם כמות הימים קושי וכו'.
  • באחיאלי מומלץ לתאם מחירים לפני שקובעים איתם על גסטהאוס. מאיתנו לקחו מחיר גבוה יחסית - 70 לארי לאדם ללינה א.ערב ובוקר.
  • בלוני גז יש רק בטבליסי וקזבגי. אנחנו הסתמכנו על דלק שגם לא הכי קל למצוא באזור
  • אין קליטה לאורך כל הטרק.
  • מסלול מעניין נוסף יכול להיות ללכת מאחיאלי ישר לג'וטה. יש שם שביל שעובר פס אחד. כך גם תוכלו לחסוך עליות.
  • לא ראינו מכולת באחיאלי אבל מניח שאם תבקשו המשפחה שאירחה תמכור לכם כמה מצרכים בשמחה. קחו בחשבו שבגלל שהכפר מאוד מאוד מבודד ולא מתויר הכל כאן עולה יותר.
  • במפה נראה שאם ממשיכים על הרכס ביום השני לפאס ולאדי הבא יש אגם. אין שביל (גם לא על המפה) אבל אולי אפשר למצוא דרך ולראות מה מתחבא שם. ההמשך בואדי כנראה דומה לוואדי המתואר כאן.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )