בורמה- מדינה קסומה

טיול של שבועיים וחצי באחת המדינות המדהימות שיצא לי לבקר בהן

תאריך הטיול2014 M02
משך הטיול17 ימים
עונה מומלצתנובמבר עד פברואר

רקע והקדמה

בורמה זאת מדינה שנפתחת לאחרונה יותר ויותר למערב לאחר שלטון החונטות (שעדיין שולט במדינה אם כי ביד נוקשה פחות מבעבר) ,
לי ספרו שלא יהיה שם אינטרנט כלל (כשאני הייתי שם היה אינטרנט איטי ממש אבל היה) כך שהשינויים יכולים לעזור לתרמילאים ולתיירים מצד אחד להסתדר, ומצד שני בורמה עלולה לאבד את האותנטיות ושתושביה המדהימים יהפכו כמו שכניהם התאילנדים ויראו בתיירים כמו כספומטים מהלכים.
בורמה תמיד סקרנה אותי, אך כל מי שדיברתי איתו על כך בחוג החברים והמשפחה שלי או שלא היה לו ידע בנושא או שהייתה לו דעה נחרצת- תתרחק!
לבורמה לא תכננתי להגיע מראש בביקורי במזרח אבל עקב ספר לונלי פלאנט שקניתי בויאטנם (שקראתי בנסיעות והתעניינתי במדינה) ותקרית לא נעימה (איבוד כרטיס אשראי) שקרתה לי בלאוס נאלצתי לחזור לתאילנד ושם נפלה ההחלטה לנסוע לבורמה.
נסעתי לשגרירות מיאנמר (בורמה) מצוייד בדרכון 1200 בהט בערך ושתי תמונות פספורט ולאחר יומיים או שלושה אותם ניצלתי בטיולים בבנגקוק אספתי את הדרכון ועליתי על טיסה לינגון (בורמה).
הכנות שיש לעשות מראש:
-להוציא ויזה (ניתן לעשות מהארץ, משגרירות מיאנמר בבנגקוק- תאילנד, ייתכן שניתן לעשות גם בסין או בהודו אני אישית לא בדקתי)
-חיסונים (להתייעץ עם רופא במרפאת מטיילים, כדאי לעשות זאת חודשיים בערך לפני הטיול)
-לונלי פלאנט עוזר מאוד (קניתי בויאטנם אחד מצולם בעבור 5$)
-לבוא עם שטרות של דולרים נקיים וחדשים (בתקופה שהייתי שם 2014 היו מעט מאוד כספומטים והם לא תמיד עבדו- ייתכן והמצב אבל עדיף להגיע מוכנים) פרטתי באקסצ'יינג בתאילנד לדולרים חשוב שיהיה מהסדרה של 2009 ומעלה ושיהיו ישרים מגוהצים ונקיים (ללא דיו או קשקושים עליהם כי אם לא לא יפרטו לכם לKYAT (נהגה כמו צ'יאט) הכסף המקומי הבורמזי.
-למי שרוצה לקרוא ספר טוב על בורמה יכול לקרוא את "אמנות ההקשה לפעימות הלב" (הרבה מטיילים אמרו לי שזה הצית בהם את הרצון לטייל שם). ומי שרוצה להבין את המצב הפוליטי בבורמה יכול לצפות בסרט הליידי "The Lady" שמספר את סיפור של מנהיגת האופזיציה aung san suu kyi שזכתה ברוב בבחירות הדמוקרטיות ב-1989 אך משטר החונטות שמר לעצמו את השלטון ורודף אותה פוליטית מאז.

נחיתה בינגון+ נסיעה לקלאו ויציאה לטרק של אינלה לייק

נחתתי בינגון שם פרטתי כסף בשדה תעופה (בערך 450 דולר שהספיקו לי לכל השבועיים וחצי) המליצו לי מראש אנשים שהיו שם שהשער שם טוב ואמין וכדאי לפרוט שם. לקחתי מונית מהשדה תעופה (הנהגי מונית בשדה רוצים מחירים מופקעים אז לצאת לכביש ושם יש מחירים סבירים או לגרום להם להבין שירדו במחיר למחיר נורמאלי אם לא בכביש הראשי ישמחו להסיע אתכם).
נהג המונית שלי רצה 8000 צ'יאט (בערך 8 דולר) גרמתי לו להבין שאני תופס מונית מהכביש לכביש ובסוף סגרנו על 4500 צ'יאט. המוניות שם ענתיקה ממש ההגה בצד ימין (עדות למנדט בריטי שהיה שם בעבר) אבל הם עברו לאחרונה לנהוג בצד ימין כמונו (מרגיש הזוי ולא בטיחותי כי רוב המכוניות עם ההגה בצד ימין עדיין).
ביקשתי ממנו להגיע למהבנדולה גסטהאוס שהוא הזול ביותר בינגון (5$ ללילה בחדר בסיסי), חשוב להגיד לנהג שזה נמצא ליד הסול פגודה sule pagoda שהיא פגודה גדולה וזה ממש עוזר לו להתאפס על הדרך ולחסוך זמן.
המהבנדולה כמעטו תמיד בתפוסה מלאה אז פניתי לגסטהאוס אחר שמשש קרוב אליה (העובדים בדלפק של המהבנדולה יכולים לכוון אתכם). שם בקשו ממני 8$ ללילה, יש וייפיי מקלחות משותפות, ארוחת בוקר (בפועל רק לחם עם ריבה, תה וקפה).
את הימים בראשונים שלי בבורמה נצלתי להסתובב בינגון, בשווקים השונים (פשוט צאו ותתחילו ללכת ברגל תגלו דברים מדהימים).
יש שם דוכנים עם טלפון קווי שבהם משלמים על שיחות טלפון קווי, דוכנים שמוכרים סבונים, שלטים של טלווזיות, דוכן לתיקון רדיו ונדמה כאילו המדינה הזאת תקועה שנות החמישים של המאה הקודמת.
נסעתי לראות את השוודגון פאייה מתחם פגודות זהב ענקיות שהכניסה אליו עולה כ-8$ (יפה שם ממש).
יש גם בית כנסת בינגון ממש קרוב לגסטהוסים שציינתי, אולי שלושה רחובות מהם בכתובת NO 85, 28" STREET (ייתכן ומספר הרחוב הוא גם 26 התמונה עם הכתובת בידי אינה ברורה כל כך בכל מקרה מופיע בלונלי)
משה מנהל את המקום וקירות בית הכנסת מלאים באירועים שהיו שם (כולל תמונות של דוד בן גוריון, שגרירי ישראל בבורמה ועוד..)
משה ומשפחתו הם מאחרוני היהודים בבורמה זכר לקהילה של 2500 יהודים שהיו שם בעבר. משה מבוגר מאוד עם מכשיר שמיעה אבל יענה לכם בסבלנות ובחיוך לכל שאלה ( מומלץ להשאיר תרומה כדי שמשה יוכל להמשיך לתחזק את המקום במסירות שעוד מבקרים יוכלו להנות אחריכם מהמקום).
אם מגיעים בפבוראר לינגון כדאי לברר באיזה תאריך יוצא ראש השנה הסיני בערב שם לגמרי במרה הייתה תהלוכה של הקהילה הסינית עם תחפושת הדרקון הארוכה מוזיקה והרבה נפצים.

נסיעת לילה לקלאו
בלילה נסעתי לקלאו תמורת כמה דולרים באוטובוס נח מאוד יחסית שיצא מהתחנה המרכזית בינגון (קשה מאוד להתמצא שם לא להתבייש לבקש עזרה מהמקומיים הם מאוד נחמדים) הגעתי לפנות בוקר לקלאו ישנתי בגולדן לילי ובצהריי אותו יום יצאנו לטרק המפורסם קלאו אינלה לייק. (את הטרק סגרתי דרך הגולדן לילי במחיר סביר לשלושה ימים ושתי לילות, לא כולל הכניסה לאינלה לייק עליו דורשים נציגי ממשלה במקום מחיר נוסף).
לטרק של אינלה לייק יצאו איתי זוג נשוי של אמריקאית וצרפתי, פסיונרית צרפתייה, סינית, שתי צ'יליאניות, ספרדי ושני המדריכים הבורמזים שלנו. כולם היו נחמדים ככה שהיה מאוד מעניין לדבר עם כולם.
בטרק עצמו עברנו שדות לגידול פלפלים חריפים, מטעים מסוגים שונים, ראינו את עצי הטיק המפורסמים של בורמה ישנו בבית בורמזי עם משפחה שארחה אותנו ובמנזר, אכלנו אוכל בורמזי שכלל הרבה אורז וירקות בקארי ושתינו המון תה ירוק מקומי.
לבסוף הגענו לאגם ושטנו בו לאחר ששלמנו דמי כניסה של משהו כמו 8$. הקבוצה התפצלה ונשארתי באיזור עם הספרדי הצ'יליאניות והזוג הנשוי. יחסית לשאר בורמה המחירים גבוהים יותר באזור הזה. נשארנו שם בעיקר כדי לנוח אחרי הטרק. (חלקתי חדר הם הספרדי בעבור 13$ כל אחד, והאוכל באזור היה יקר יותר יש גם הרבה מסעדות של אוכל בסגנון איטלקי וצרפתי למי שרוצה להתפנק במחירים יקרים יחסית לבורמה אך עדיין זולים יחסית לארץ).

הגעה לסיפו, נסיעה לבאגן, באגו

עזבתי את אזור האינלה לייק נפרדתי מחבריי לטרק ונסעתי לסיפו עיירה במחוז שאן (באנגלית Hsipaw, נהגת כ Seepo). בסיפו ישנתי בגסטהאוס בשם Yeeshin שם פגשתי לראשונה בבורמה תרמילאים ישראלים בני גילי וישראלי לשעבר שבילדותו משפחה היגרה לאוסטרליה. בסיפו יש אפשרות לשכור אופניים ופשוט להסתובב בעיירה המקסימה. אנחנו יצאנו לטרק של יומיים בין הכפרים שארגנו דרך הסוכנות של מיסטר צ'ארלס (גסטהאוס בפני עצמו). שם ישנו אצל משפחה בורמזית ובשלנו איתם את ארוחת הערב שלנו, הנופים בדרך שונים מהטרק של האינלה, נחשפנו למיעוט השאן שחי במדינה.
חזרנו לעיירה והלכנו לבקר בבית שבעבר התגורר בו לורד בריטי (מוזר לראות בית ישן אך מרשים שבנוי בצורה אירופאית באזר כפרי יחסית בבורמה) שחי באזור בתקופת הקולניאלזם ושלאחר מכן השתכן שם איזה בורמזי מכובד,אשתו של הבורמזי עורכת הסברים והמקום מתנהל ע"י תרומות בלבד.
מומלץ לבקר ברחוב הראשי בסיפו ולשתות שייק אצל חנות בשם מיסטר שייק יש לו שם כל מיני שילובים של פירות יוגורט ואפילו אבוקדו (תתפלאו זה יכול להיות ממש טעים).
כדאי nrus לבקר אצל מיסטר בוק (Mister Book), אדם מבוגר וחייכן שמתקן ומוכר ספרים למחייתו, איש שיחה מצויין (מתנגד לממשל ולא מפחד לדבר על פוליטיקה בבורמה בניגוד להרבה אחרים שפוחדים). הוא מוסלמי שממש אוהב ישראלים (אל תתנו לפרט הזה להרתיע אתכם). הוא יגיש לכם קפה לחם וריבת חלב שהוא מכין בעצמו. תמיד מעניין אצלו.
יש קונספירציה שהדמות של או-בה בספר "אמנות ההקשבה לפעימות הלב" מבוססת על מיסטר בוק עניין תיקון הספרים וקווי דימיון נוספים. בנוסף, העובדה שיאן פיליפ סנדקר (הסופר) ביקר אצלו כמה פעמים והעניק לו עותק חתום מוסיף לכך. מיסטר בוק מצידו מחייך בנבוכות ולא יודע אם אכן כך הדבר לו זה כנראה לא משנה.

הגעה לבאגן
קנינו כרטיס אוטובוס ונסענו לבאגן עיר מלאה בפגודות ומקדשים עתיקים (יש כאלה שמקבילים אותה לאנגקור וואט של ברומה).
צריך לשלם שם דמיי כניסה של 8$ בערך (כשהאוטובוס מגיע פשוט מבקשים דמי כניסה לאזור) אנחנו הגענו בלילה אז אף אחד לא דרש וככה חמקנו מתשלום (חשוב להבין שההמלצה היא להמנע מתשלום ככל שאפשר למקומות בהן הולך הכסף למוסדות השלטון שמדכא את עמו, תשלום לאזרחים זה משהו מבורך ולמוסדות השלטון רצוי להמנע). שכרנו אופניים מהגסטהאוס בו שהינו והספקנו להגיע עוד באותו הבוקר לזריחה ישבנו על מקדש גבוה וראינו את המקדשים פזורים לפנינו ותמונה שלהם בזריחה ומלא כדורים פורחים מסביב (יש אפשרות בזריחה תמורת כמה עשרות דולרים 70 או 80 לדעתי לראות את המקדשים מכדור פורח). הסתובבנו ביומיים הבאים בין המקדשים באופניים ששכרנו.
המקדשים יפים אבל קצת ממצים את עצמם לאחר פרק זמן זה, הרגשתי שזה הזמן לחתוך ולהתקדם האלה משם נסעתי לעיר קטנה בשם באגן עיר מלאה במקדשים יפים פסלי בודהות ענקיות ומקדשים מוזהבים.
מדריך "צד" אותי ברחוב כשאני עייף מבולבל ורעב והציע לי סיור רכוב על האופנוע שלו כדי להגיע למקומות השווים באזור+טרמפ לגסטהאוס שרציתי להגיע אליו ולזרוק את הדברים שלי. הוא רצה 7000 צ'יאט הצלחתי להוריד אותו ל5500 רק כדי לגלות שהגסטהאוס מוציא סיור ב4000 צ'יאט (לזכותו יש לומר שהוא לקח אותי לשוק מקומי למפעל מסורתי ליצור יין אורז וליצור של סיגריות בורמזיות).
סה"כ הייתי בבאגו 2 לילות ובבוקר היום בבוקר היום השלישי חזרתי לינגון תמורת 1,000 צ'יאט ניתן לתפוס אוטובסים מהרחוב הראשי (סוכניות מציעות לכם לקנות כרטיס ב-3,000 ותרו על התענוג). עשיתי לילה נוסף בינגון וביום למחרת תפסתי טיסה לתאילנד.

סיכום

סה"כ הייתי 17 ימים בבורמה, ארץ מדהימה שבה האוצר הכי חשוב זה התושבים שלה מחייכים בלי סוף ותמיד מנסים לעזור על אף העוני בו הם חיים.
אני ממליץ למי שבאזור לא לוותר על המקום המדהים הזה. לבוא עם ראש פתוח כי זאת מדינת עולם שלישי ענייה (מפגרת מאוד אפילו ביחס לשכנתה תאילנד ולהודו).
והכי חשוב לנהוג בכבוד בהגינות ובנימוס כלפי אוצר הטבע החשוב ביותר של המדינה הזו וזאת התושבים שלה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )