Sajama - טרק של שלשה ימים בפארק הלאומי סאחאמה

טרק מדהים בנופי הפרא של האלטיפלאנו הבוליביאני. הטרק עובר בגייזרים, לגונות בגובה 5200 מטר עם תצפיות על הרי געש מושלגים ומסיים במעיינות חמים.

תאריך הטיול2012 M04
משך הטיול3 ימים

אל הטרק

הגעה מ-Oruro -
1. לוקחים אוטובוס ל-Patacamaya, כפר שנמצא בין Oruro ל-La-Paz, שעתיים נסיעה מ-Oruro. כל האוטובוסים שנוסעים ל-Oruro ל-La-Paz עוברים שם.
2. מ-Patacamaya לוקחים טרנזיט לכפר Sajama. הטרנזיט יוצא בין 12:00 ל-13:30, כאשר הוא מתלמלא בנוסעים. תגיעו לשם לפחות שעה קודם כדי להבטיח שיהיה לכם מקום. הטרנזיט עומד ממערב לכביש, במרכז השוק. אתם תראו שם הרבה כלי רכב של תחבורה ציבורית.
3. אם פספסתם את הטרנזיט, חפשו מונית שתיקח אתכם. הנסיעה מ-Patacamaya ל-Sajama אורכת כשעתיים.
4. אפשר גם לבדוק אופציה של מונית מ-Oruro ישירות ל-Patacamaya (שלוש שעות וחצי נסיעה). אם המחיר לא גבוה מדיי אז כדאי.

הגעה מ-La-Paz -
1. לוקחים אוטובוס ל-Arica בצ'ילה, ויורדים בדרך, ליד הכפר Sajama, שנמצא ליד הגבול עם צ'ילה (ארבע שעות נסיעה). מהכביש הראשי תופסים טרמפים או הולכים ברגל עד לכפר.
2. אפשר לקחת מונית ישירות. אם לא יקר אז כדאי.

התארגנות ופרטים כלליים

א. את כל הקניות לטרק יש לעשות ב-Ororu, La-Paz או Patacamaya, תלוי כמובן מאיפה אתם יוצאים לטרק. בכפר עצמו אין כלום.

ב. כשמגיעים לכפר Sasjama נרשמים במשרד של הפארק הלאומי ומשלמים 25 בוליביאן. שם ניתן לקבל הסברים על אפשרויות הטיול בפארק.
אנחנו עשינו טרק של שלשה ימים שמתחיל מהגייזרים (יום ראשון), מטפס לשלוש לגונות בגבול עם צ'ילה (יום שני), ומסיים במעיינות החמים (יום שלישי). אפשר גם לטפס על הר ה-Sajama עצמו (הגבוה בבוליבה - 6542 מטר, יומיים-שלשה) או על הרי געש אחרים באזור.

ג. אחרי שנרשמים במשרד של הפארק הם מסדרים לכם מדריך (שהוא גם חמר) ומקום לישון (במידה והגעתם אחה"צ ומתכננים לצאת לטרק למחרת בבוקר). החמר גובה 20$ ליום ויאסוף אתכם למחרת בבוקר מהמקום בו תישנו בלילה. בכפר שניים-שלשה הוסטלים, ובנוסף משפחות מקומיות מארחות מטיילים. תקפידו לא להתמקח. הקהילה קטנה מאוד והמטיילים שבאים לפארק בקיץ תורמים משהו לכלכלה הזעירה שלה.

ד. אני ממליץ לצאת לטרק לבד, בלי חמר. הטרק הוא שלשה ימים סה'כ, ככה שאין הרבה מה לסחוב. אם לקחקתם חמר תוודאו שהוא לא מנסה לקצר לכם את המסלול. החמרים לפעמים מנסים להמנע מהיום השני (כי הוא הכי קשה) בכל מיני תירוצים של מזג אוויר ושטויות, ומציעים לחתוך מהגייזרים ישירות למעיינות החמים. בשום אופן אל תוותרו על היום השני בלגונות. הוא הכי יפה בבוליביה!

ה. אם הגעם בבוקר, אתם יכולים לצאת לטרק כבר באותו יום.

ו. הכפר ממש נחמד, והאנשים מאוד נחמדים. יכול להיות שלא כדאי לברוח חזרה ללה-פאז מיד בסוף הטרק. תשקלו להשאר עוד יום-יומיים בכפר, לשחק כדורגל עם הילדים או לקפוץ לעוד טבילה במעיינות החמים. יש זמן, וחיים פעם אחת.

מה לקחת

א. אוכל לשלשה-ארבעה ימים

ב. מפה של הפארק. אמנם במשרד הרישום יש מפה גדולה שאפשר לצלם עם הטלפון, אבל אם אתם לא לוקחים חמר או אם סתם לא בא לכם לעבור במשרד הרישום, חשוב שתהיה לכם מפה טובה. זה גם ייתן לכם ביטחון במסלול ויכולת לוודא שהחמר לא מנסה לערבב אתכם.

ג. מים יש בנחלים. קחו איתכם שני בקבוקים כי לא בכל מקום אפשר למלא מים.

ד. אוהל, שקי שינה

ה. ביגוד חם (כמה שיותר ביגוד, כמה שיותר חם)

ו. בגד ים

יום ראשון

יוצאים מהכפר ומתחילים ללכת על דרך העפר שיוצאת מסמוך לכנסייה לכיוון מערב. לאחר כ-100 מטר הדרך עוברת על גשר קטן שחוצה את הנחל שזורם מערבית לכפר. 200 מטר אחרי הגשר הדרך חוצה את הנחל, הפעם בלי גשר :). ממשיכים עם הדרך לכיוון צפון מערב, כאשר במקביל לה מצפון זורם נחל (מימין). עוברים ליד מבנים חקלאיים, ואחרי הליכה של כחמישה ק"מ מהכפר מגיעים לגייזרים. ממערב, עם כיוון ההליכה, ניצבים הר הגעש Parinacota והר Pomerape המרשימים.

מהגייזרים ממשיכים עוד כחמישה ק"מ, עד למקום בו השביל חוצה את הערוץ ומתחיל לטפס על הגדה השנייה. זאת נקודה טובה לעצירת לילה.
אם הגעתם מספיק מוקדם ויש לכם עוד זמן להתקדם שלשה ק"מ נוספים (בעלייה - קחו זאת בחשבון), אפשר לטפס עם השביל עד ללגונה הראשונה ושם לישון את הלילה.

סה'כ המרחק מהכפר עד ללגונה הראשונה 13 ק"מ. אפשרי ביום אחד, אבל צריך לקחת בחשבון ששלשת הקילומטרים האחרונים בעלייה, והגובה הרב מקשה על הנשימה. כאמור, אפשר גם לעשות יום רגוע של 10 ק"מ ולישון קצת לפני תחילת העלייה.

יום שני

חלקו הראשון של היום השני לטיול עובר למעשה בצ'ילה. הלגונה הראשונה נמצאת כ-300 מטר מעבר לגבול. את הגבול מסמן עמוד ברזל צבוע לבן, מצידו האחד כתוב בוליביה, מצידו השני צ'ילה. כעת, אחרי שהגענו ללגונה הראשונה, ממשיכים לכיוון צפון מזרח ומטפסים לאורך הנחל לכיוון הלגונה השנייה. את הלגונה השנייה מקיפים ממזרח (מימין) על אדמה בוצית, ואחרי שמגיעים לצד הצפוני שלה, מטפסים באפיק הצפון מזרחי (הימני) לכיוון הלגונה השלישית, לגונה Ch'iyar Quta. לאורך כל הטיפוס בין הלגונות אל תשכחו להסתכל אחורה. הנוף לא יאומן! המרחק בין הלגונה הראשונה לשלישית כשמונה ק"מ.

את הלגונה השלישית מקיפים מדרום, כאשר הדרך צופה על הר הגעש Samaja במלוא הדרו. יורדים לגיא לכיוון דרום מזרח, וככל שמתקדמים הוא נפתח ונהיה מתון יותר. בשלב זה חשוב להישאר בצמוד לנחל (שיוצא מהלגונה וזורם לגיא). לכל אורך הדרך מצד שמאל יהיה מצוק של רכס לא גבוה. היציאה מהגיא אחרי כ-6-7 ק"מ. בערך באזור הזה, היכן שהנוף מתיישר, אפשר לעצור ולחנות ללילה השני.

יום שלישי

את המעיינות החמים לא כ"כ קל למצוא, כי הניווט באיזור הזה קשה. הוא מישורי ותוואי השטח אחיד. הכיוון הכללי הוא מזרחה.
כדי לא לטעות, ביציאה מהגיא חפשו את דרך העפר ותוודאו שאתם הולכים עליה. הדרך נמצאת קצת דרומית-מערבית לנחל,בסמוך אליו. אם לא מצאתם את הדרך תמשיכו עם הנחל, ואחרי קילומטר שניים חפשו אותה קצת דרומית לנחל. היא מתקדמת כל הזמן במקביל לנחל.

אחרי כחמישה ק"מ מהיציאה מהגיא, על דרך העפר, הדרך מתעקלת שמאלה, כאשר לשמאלכם תראו כמה מבנים חקלאיים. לוקחים את כל העיקול, עד שהמבנים יהיו לשמאלכם, פונים ימינה (מזרחה) והולכים קילומטר נוסף עד שמגיעים לכמה מבנים נוספים. מכאן כבר אפשר לראות את המעיינות החמים. מכיוון צפון מזרח יש ארבעה מבנים גדולים יחסית, ומאחוריהם נמצא המעיין. לשמאלכם (מצפון) עובר נחל גדול. חפשו גשר קטן עליו אפשר לחצות ולהגיע למעיין. אם לא רוצים לחתוך ישירות, אפשר להמשיך על דרך העפר, להתעקל איתה ימינה-שמאלה-שמאלה ועוד פעם שמאלה היכן שיש מבנה נוסף. זה כבר השביל שיוביל אתכם ישירות למעיין. שימו לב - כ-250 מטר צפונית מזרחית למעיין יש מעיין נוסף, די גדול, ללא מבנים שמקיפים אותו.

אם לא מצאתם את דרך העפר ביציאה מהגיא, פשוט היצמדו לנחל ולכו איתו כחמישה ק"מ עד שתראו משמאלכם את ארבעת בניינים שמאחוריהם נמצא המעיין.

אחרי הביקור במעיינות יוצאים חזרה אל הכפר על דרך העפר שיוצאת מקומפלקס ארבעת המבנים לכיוון דרום מזרח. אחרי 400 מטר חוצים גשר מעל הנחל הגדול שזורם מצפון לדרום, והולכים קילומטר נוסף עד שמגיעים לדרך הראשית. פונים ימינה (דרומה) והולכים חמישה קילומטר נוספים עד לכפר.

טיפים

  • אני ממליץ להישאר בכפר יום-יומיים אחרי הטרק: ללכת למעיינות החמים, לבקר בכנסייה העתיקה ובאתרי העתיקות שפזורים בפארק, ובעיקר לספוג את האווירה המיוחדת של המקום.
  • במרכז המבקרים אפשר להתעניין בטיולים נוספים בפארק. בין היתר אפשר לטפס על הר ה-Sajama עצמו (6542 מ') עם מדריך מקומי או על הרים נוספים באיזור.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )