טרק מדהים של חמישה ימים בהרי רילה

לקחנו חופש קצר למדי מצה"ל ויצאנו לטרק של חמישה ימים בהרי רילה. אחרי חקר מעמיק, הרכבנו מסלול שמתאים לרמת הכושר הסבירה שלנו ומה שרצינו שיהיה בו. למרות התכנון המדויק מראש, בשל אילוצים שחלקם היו קשורים אלינו וחלקם לדברים גדולים מאיתנו, היו מספר שינויים שהיינו צריכות לעשות באמצע הטרק ולתכנן דברים מחדש. למרות השינויים שעשינו וההפתעות שהיו בדרך, הטרק היה מדהים והוא מומלץ ביותר. תהנו!

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיול6 ימים

מידע כללי, הכנות והצטיידות לטיול

כאמור, בשל העובדה ששתינו חיילות וזמננו היה קצר למדי, הטרק ארך חמישה ימים וניסינו להכניס בו כמה שיותר בגבולות הכושר שלנו. המסלול מתבסס על מספר סיפורי דרך שונים שחיברנו ביניהם והרכבנו משהו שהתאים למה שרצינו.
למרות שניסינו לחסוך במשקל התיק, ידענו שמזג האוויר עלול להיות הפכפך וזה הביא אותנו לקחת ציוד רב. בפועל, התיקים שלנו היו כבדים מאד וזה הקשה עלינו לאורך כל המסלול. יצאנו כל אחת עם 13.5 קילו מהארץ ובבולגריה הוספנו עוד 3 ליטר מים, קצת אוכל ואת הציוד שהיה בתיק שהעלנו למטוס. את רוב האוכל הבאנו מהארץ כי תכננו לאכול דברים שאפשר לבשל רק בעזרת מים חמים (קוסקוס, נמס בכוס, שיבולת שועל ובורגול) וכמובן קצת לחם עם ממרחים. בבולגריה מלבד המים קנינו כיכר לחם קטנה, מעט ירקות וקצת פתיבר שיהיה לתה. בנוסף, קנינו בלון גז מתברג ששימש אותנו להכנת אוכל ותה לאורך כל הטיול.
במהלך הטרק ישנו בבקתות שהיו בדרך ולכן לא סחבנו שק"ש אלא פנימית פליז קלה יחסית. מילאנו מים רק בבקתות (יש אופציה למלא בחלק מהימים גם מנביעות מים, אבל עדיף לא להסתמך על זה) ולקחנו טבליות לטיהור מים ליתר ביטחון.
יש לקחת בחשבון שהלכנו יחסית לאט אבל לא בצורה קיצונית. שימו לב שכל קו גובה במפה הוא 50 מטר, זה משנה עולמות.

היום ה-1 לטרק, נחיתה בסופיה והגעה לבקתת Musala

נחתנו בסופיה מוקדם למדי בבוקר, מה שנתן לנו את האופציה להתארגן ולהתחיל את הטרק כבר באותו היום.
רצינו לעשות קניות ולהחליף כסף ולכן יצאנו משדה התעופה ולקחנו מטרו לכיוון ה "Paradise Center/Paradise Mall" שכדי להגיע אליו צריך לרדת בתחנת המטרו Vitosha וביציאה מהתחנה יש אופציה להמשיך ישר, לעלות במדרגות ולצאת לרחוב, או לפנות ימינה ולהיכנס לקניון. כדי להגיע לתחנה הזו, יש לעלות על קו המטרו M2 בשדה"ת, ולהחליף מטרו בתחנת Serdika למטרו שמגיע לתחנת Vitosha. כל נסיעה במטרו עולה 1.6 לבה לאדם ויש לשלם בכל נסיעה. הגענו לParadise Center ועלינו קומה. קנינו שם כדורים בחנות מעין סופר פארם והחלפנו כסף בסניף בנק שהיה בקניון. כל אחת החליפה 250 יורו וזה יצא בערך 486 לבה. הכסף הזה הספיק לנו מעל ומעבר לכל הטיול. כשסיימנו להחליף כסף יצאנו מהקניון לכיוון סופר גדול שראינו מעבר לכביש, ושם עשינו קניות של כיכר לחם קטן, מעט ירקות, מים ופתיבר. סה"כ, הקניות עלו לנו כ17 לבה והספיקו לנו לכל הטרק כמעט בלי הצטיידות או קנייה של אוכל נוסף במהלכו. לאחר הקניות בסופר הלכנו לאורך הרחוב הראשי בכיוון הקניון ובאותו הצד של הסופר והקניון (אין צורך לחצות לצד השני) ואחרי שעברנו את הקניון הלכנו עוד כ5 דקות עד שהגענו לחנות בשם adventure shop. ככל הנראה זו הכתובת bulevard "Cherni vrah" 84, 1000 Hladilnika, Sofia. קנינו שם בלון גז מתברג ב12 לבה וחזרנו לקניון כדי לקחת מטרו לתחנת האוטובוס. לקחנו מטרו שוב לתחנת Serdika ומשם מטרו נוסף לתחנת Joliot-Curie (בכיוון שדה"ת). יצאנו מהתחנה ובעזרת אישה נחמדה שהסבירה לנו לאן ללכת הלכנו ישר ביציאה מהתחנה ברחוב צר למדי (מימיננו היה משהו שנראה כמו מלון גדול) עד סוף הרחוב, הליכה של כמה דקות, ובסוף הרחוב מצד שמאל יש מעין תחנה מרכזית שנקראת YUG או התחנה המרכזית הדרומית של סופיה. בתחנה הזו יש שירותים שעולים 0.5 לבה וויפיי חינם.
בשעה 12:30 יצאנו במיניבוס לכיוון סמוקוב שעלה לנו 6 לבה לאחת, והנסיעה ארכה בערך שעה ורבע. כשגהענו לסמוקוב גילינו שאפשר לעשות את כל הארגונים שם אם מביאים בלון גז מהארץ (יש סופר וצ'יינג') אבל לא בדקנו מה המבחר בסופר או השער של הצ'יינג'. יכול להיות שאם ממהרים זה אפשרי, לא ניסינו. באותו אזור שהמיניבוס הוריד אותנו הלכנו לרציף 2 ולקחנו מיניבוס לבורוביץ שיוצא בכל שעה עגולה (אם אני לא טועה בין 08:00 ל21:00). המיניבוס עלה 1.3 לבה לאחת והנסיעה ארכה כרבע שעה. הגענו לבורוביץ והנהג הוריד אותנו ליד מלון גדול. עלינו מעט בשביל הראשי בו יש כל מיני חנויות של מלכודות תיירים וקנינו מפת סימון שבילים ב6 לבה אצל אישה מבוגרת שמוכרת גם ריבות טבעיות זולות. למרות שחיפשנו לא מעט מידע על הרכבל, לא מצאנו בשום מקום את ימי הפעילות שלו, וכשהגענו גילינו שהוא לא עובד בימים שני ושלישי ולצערינו היה יום שני. התלבטנו מה לעשות ואחרי בדיקה באינופרמיישן במלון גילינו שיש רכבל אחר שפועל, הרכבל הכי מזרחי בבורוביץ. החלטנו לעשות שינוי במסלול ולקחנו את הרכבל הנ"ל. הוא עלה 12 לבה ל2 כיוונים (לא הייתה אופציה לקנות לכיוון אחד והכרטיס תקף ל10 ימים) ועלינו בו כרבע שעה. בשעה 15:30, התחלנו את המסלול לכיוון בקתת Musala. היינו קצרות בזמן ולא ידענו איך תיראה הדרך, אז הלכנו די ברצף כמעט כל הדרך. התחלנו בשביל הירוק (לא ירוק צהוב) שבהתחלה קצת קשה למצוא אבל אחרי כחצי קילומטר הסימון נהיה ברור יותר. רוב השביל הוא הליכה בירידה בתוך היער ויש שילוט גם לכיוון המוסלה. לאחר הירידה בשביל הירוק מגיעים למפגש עם נחל מקסים ועוברים גשר עץ עם בולים רחבים. אחרי הגשר עולים 2 דקות בשביל ומגיעים למפגש עם שביל אדום רחב. פונים דרומה (שמאלה) ועולים בשביל האדום שמוביל עד הבקתה כמה מאות מטרים טובים של גובה. רוב ההליכה היא בשביל הרחב בתוך היער עד שמגיעים לשני מתקני רכבל שלא עובדים. באזור הזה צריך לחצות את הנחל ולעבור לשביל שהולך בין שיחים/עצים נמוכים. אנחנו הסתבכנו מעט עם המעבר לשביל והיינו צריכות לפלס את דרכנו בין העצים, אבל יש דרך נוחה יותר וכדאי למצוא אותה (ככל הנראה ליד הרכבל הראשון). ברגע שעוברים לשביל הצר בין העצים הנמוכים יש כ45 דקות הליכה עד לבקתה. הגענו לבקתה בשעה 19:30, שמחות שהגענו לפני החושך אך עייפות מהיום הארוך שכלל לילה בלי שינה בגלל הטיסה. פגשנו זוג ישראלים נחמד ודיברנו איתם לגבי המשך הטרק, נתנו להם את כרטיסי הרכבל שלנו (והם הביאו לנו בקבוק טחינה לחיץ (מומלץ מאד!)) ובישלנו ארוחת ערב. כל אחת שילמה 15 לבה על הלינה, ולמרות הגובה בו הבקתה נמצאת (2389 מטרים) היה בלילה די נעים בזכות חימום שנמצא בחדר. בבקתה אין שירותים, אין פח זבל, ואם רוצים למלא מים צריך לבקש ממנהלי הבקתה שממלאים את הבקבוקים במטבח שלהם.

היום ה-2 לטרק, מבקתת Musala לבקתת Granchar

קמנו בשעה 07:00 למזג אוויר חורפי למדי ויצאנו בשעה 07:45 לדרך. לאורך כל היום הולכים על השביל האדום ורק בחלק האחרון ביותר שלו, בירידה לבקתת Granchar עוברים לשביל כחול. לצערינו, הערפל הקל והטפטוף שהתחילו בבוקר עברו במהרה לערפל כבד וגשם שוטף, ומזג אוויר זה ליווה אותנו לאורך כל היום. בחלק הראשון של המסלול, העלייה למוסלה, עולים קצת יותר מ500 מטרים גובה, ובחלק השני, הירידה מהמוסלה והליכה לבקתה, יורדים מעל 700 מטרים גובה. החלק הראשון של היום כולו בעלייה ומהמעט שהצלחנו לראות בין הערפל ובזמנים הקצרים בהם לא היה גשם, הנוף מהמם. פגשנו יעל ומספר אגמים קטנים ולקראת החלק האחרון של העלייה הגענו לבקתת Ledeno Ezero. בשל התחלה של מחלת גבהים אצל אחת מאיתנו עצרנו שם לשעה-שעה וחצי, שתינו תה שקנינו בלבה והתחממנו ופגשנו מטיילים מקסימים מגרמניה. אחרי המנוחה הארוכה, עלינו לפסגת המוסלה (2925 מטר, ההר הגבוה ביותר ברכס הבלקן), הכנו תה, הצטלמנו והתחלנו לרדת. בחלק השני של היום מזג האוויר לא ריחם עלינו והיה גשום במיוחד. למרות שהיינו די ערוכות לגשם, הנעליים האטומות שלנו לא יכלו לספוג כמות כזו של מים ונרטבו לגמרי וגם אנחנו זכינו למקלחת ארוכה של מספר שעות. למרות שהמשך המסלול במגמת ירידה הדרך היא בעצם הליכה על רכס ולכן תופרים אותו. עלינו כארבע פסגות שגם ירדנו, וב-2 או 2.5 הק"מ האחרונים של השביל האדום הולכים רק בירידה. בסוף הירידה מגיעים לפיצול שבילים גדול וברור בו יש שילוט לבקתת Granchar ולשביל הכחול, שילוט לMusala בשביל האדום ושילוט לבקתת Ribni Ezera בכיוון השני של השביל האדום. ירדנו בשביל הכחול כקילומטר לכיוון הבקתה והגענו בסביבות השעה 19:30 לבקתת Granchar. פגשנו שם בולגרי נחמד שידע אנגלית ועזר לנו לתקשר עם בעל המקום ושילמנו 12 לבה ללינה לכל אחת. תלינו את הבגדים שלנו לייבוש ליד התנור שנמצא בחדר המרכזי וקיווינו שהם יתייבשו עד הבוקר, ואחרי שבישלנו לעצמנו ארוחת ערב הלכנו לישון. למרות שהבקתה נמוכה יחסית היה מאד קר בלילה מפני שהחדרים גדולים ואין חימום. בבקתה יש מים זורמים, יש פח זבל, ושירותי בול פגיעה חשוכים.

היום ה-3 לטרק, מבקתת Granchar לבקתת Ribni Ezera

קמנו בשעה 07:00 לבוקר עם מזג אוויר חמים למדי. הבגדים והנעליים לא לגמרי התייבשו והחלטנו להכין תה לגרון הכואב ולקחת את הבוקר באיזי. יצאנו בשעה 08:30 לכיוון בקתת Ribni Ezera ושמחנו על כך שמזג האוויר צפוי להיות נעים יותר. עלינו 150 מטרים גובה בשביל הכחול שירדנו אתמול עד שהגענו לפיצול השבילים הגדול. ממנו, פנינו דרומה (שמאלה) בשביל האדום שליווה אותנו לאורך כל המסלול למרות שבמפה כתוב שהסמ"ש הופך לכחול אחרי חצי הדרך. גם רוב היום הזה הוא תפירה של הרכס, לכן עולים ויורדים כיפות לאורך הדרך. אחרי כשעתיים וחצי הליכה החלטנו לעשות ארוחת בוקר ופגשנו בעדר סוסים מול נוף מקסים שסוף סוף היה לנו. התיישבנו במרחק ביטחון מהסוסים, אבל אחרי כמה דקות ראינו שכל עדר הסוסים מתחיל ללכת לכיווננו והבנו שכדאי שנלך משם מהר. ארזנו במהירות את כל מה שהיה מחוץ לתיק ומשום שהסוסים רדפו אחרינו הלכנו ממש מהר עד שהגענו למקום מבטחים. המשכנו לתפור את הרכס גם כשהגענו לשביל הכחול, וכשלושה ק"מ לפני הסוף השביל הפך לירידה בלבד. החלק האחרון של המסלול התחלק לשתי ירידות תלולות, הראשונה בין סלעים גדולים והשנייה, התלולה יותר, יורדת בשביל עם קצת דרדרת בסיבובים. הבקתה נמצאת בין שני אגמים מרשימים והיא חצי סגורה ברכס שמקיף אותה, והנוף מרהיב גם מלמעלה וגם מלמטה. הגענו לבקתה בשעה 18:30 ובחרנו לישון בבונגלו- חדר זוגי. החדר עלה לנו 15 לבה, כמו חדר משותף. הכנו לעצמנו ארוחת ערב והתייעצנו קצת לגבי מחר עם בעל הבקתה שיודע אנגלית ברמה יוצאת מן הכלל. יש בבקתה מים זורמים קרים וחמים, מקלחת, פח זבל, ושירותי בול פגיעה. בחדר היה די קר בלילה, אבל היה מאד נח שהיינו בו רק אנחנו.

היום ה-4 לטרק, מבקתת Ribni Ezera דרך מנזר רילה ודופניצה לבקתת Pionerska בשבעת האגמים

קמנו בשעה 07:00 והחלטנו לקחת גם את הבוקר הזה ברגוע, אז הכנו תה ויצאנו לדרך בשעה 08:30. החלק הראשון של היום היה שביל קליל ומקסים שנמצא בתוך יער ופוגשים בו את הנחל מפעם לפעם. מתפעלות מהנוף הלכנו עד שהגענו ל Tiha Rila Lodge, נקודת המפגש עם כביש עפר רחב, ושם גם אכלנו ארוחת בוקר. הטרק עד כה היה קשה משציפינו (בעיקר מזג האוויר הגשום) והחלטנו לקצר את המסלול כדי להספיק לעשות את כל מה שרצינו, אז כשמצאנו טרמפ עד המנזר עם אבא שהקפיץ את הבן שלו לתחילת המסלול שמחנו מאד. הנסיעה בטרמפ ארכה כשעה ורבע ודרך הנוף שנסענו בה זהה לדרך בה תכננו ללכת ברגל. הדרך הייתה יפה מאד אך כולה על אותה דרך עפר רחבה, ויורדים בה כקילומטר גובה. הגענו למנזר שהיה יפה מאד ותכננו לקחת אוטובוס לדופניצה בשעה 15:00 ומשם להמשיך לספרבה בניה לכיוון שבעת האגמים. החלטנו לנסות לתפוס טרמפים ואכן מצאנו טרמפ עם בחור מקסים שגר בדופניצה ולקח אותנו לתחנה המרכזית בעיר. הנסיעה ארכה כ45 דקות וכשהגענו לתחנה המרכזית בדופניצה פגשנו משפחה בולגרית-קנדית שהייתה בדרכה לשבעת האגמים גם. שיתפנו אותם בהתלבטות האם לעלות ברכבל עוד היום וללכת לבקתת Sedmemte Ezera או להישאר לישון מתחת לרכבל. הם הציעו שנישאר לישון בבקתה מתחת לרכבל והחלטנו שכך נעשה. לקחנו מיניבוס לספרבה בניה שעלה לנו 1.6 לבה לאחת, וירדנו יחד איתם איפה שהם הראו לנו. הסבתא במשפחה הזמינה מעין מיניבוס-מונית שראתה ברחוב וסיכמה איתו שייקח אותנו לבקתה (מתחת לרכבל). נסענו במיניבוס כ20 דקות ושילמנו 4 לבה כל אחת. הגענו לבקתת Pionerska ושילמנו עבור הלינה 17 לבה כל אחת. הבקתה היא כמו מלון קטן והיה בה מאד נוח. עלינו יחד עם המשפחה לקנות כרטיסים לרכבל כדי לחסוך את התור שיהיה למחרת וקנינו כל אחת כרטיס הלוך-חזור ב18 לבה. חזרנו לבקתה, הכנו ארוחת ערב, קנינו 10 פרוסות לחם ב1 לבה למחר, התקלחנו, שיחקנו קצת בקלפים והלכנו לישון. יש בבקתה מים זורמים, קרים וחמים, פח זבל, מבחר גדול יחסית של אוכל שגם נראה אחלה ביחס לבקתות בהרים, מקלחת ושירותים.

היום ה-5 לטרק, מבקתת Pionerska, דרך שבעת האגמים וחזרה לסופיה

קמנו בבוקר בשעה 07:00 ויצאנו בשעה 08:10 כדי להגיע לרכבל הראשון ב08:30. עלינו ברכבל כ-20 דקות עד ההגעה לאזור שבעת האגמים והתחלנו מסלול מעגלי. מזג האוויר היה חם, והאזור מתויר מאד ויש בו המון אנשים בכל הגילאים ומכל העולם. היה מזג אוויר נהדר ולקחנו את היום באיזי, הלכנו לאט ועשינו עצירות ארוכות. עשינו את המסלול המעגלי (עם תוספת קצרה הלוך-חזור לאגם ה7) וחזרנו לרכבל בשעה 16:30. בנסיעה חזרה ברכבל הנוף היה יפהפה והגענו למטה קצת לפני השעה 17:00. חיפשנו טרמפ שייקח אותנו לאזור עם תחבורה ציבורית ומצאנו טרמפ עם זוג וילדה לספרבה בניה, שתוך כדי הנסיעה החליטו שייקחו אותנו לדופניצה. בתוך דופניצה כיוונו אותם לתחנה המרכזית והגענו בדיוק בזמן לאוטובוס לסופיה, שיוצא כל שעה בעשרה ל (אנחנו לקחנו אותו ב17:50). האוטובוס לסופיה עלה 6 לבה לאחת ולקחה לו כמעט שעה וחצי להגיע לתחנה המרכזית בסופיה. למרות שחששנו לפספס את התחנה, אי אפשר לטעות בה מפני שזו התחנה הסופית של האוטובוס וכתוב בגדול ובאנגלית "תחנה מרכזית סופיה".
מהתחנה המרכזית, לקחנו טראם מספר 7 (עלה לנו 1.6 לבה לכרטיס) לכיוון כיכר מקדוניה כי תכננו לישון בHostel Mostel. לצערינו, לא היה מקום פנוי וחיפשנו שם במחשב מקום אחר. מצאנו הוסטל שנראה לנו סביר וקרוב והתחלנו ללכת לכיוונו. בדרך שאלנו אדם נחמד שידע אנגלית על המקום ובטוב לב ענקי הוא החליט לאחר לפגישה שהייתה לו וללוות אותנו למקום עם הג'י פי אס הפתוח שהיה לו בטלפון. בדרך, כשהגענו לאזור, הוא ביקש שנהיה ערניות כי האזור הפך לשכונה לא מזהירה, והאזהרה שלו בליווי צלבי הקרס שרוססו בגרפיטי בכל מקום גרמו לנו להרגיש מעט לא בנוח. אחרי דקות ארוכות של חיפוש לא מצאנו את ההוסטל והחלטנו לוותר. הודינו לאיש המקסים שנתן לנו את המספר שלו למקרה שנסתבך והחלטנו לחפש מלונות ברחובות הראשיים.
בראשון שנכנסו אליו לא היה מקום, והשני היה יקר מאד. ביקשנו להשתמש בוויפי והם הסכימו לנו. השעה כבר הייתה מאוחרת והחלטנו שניקח את מה שיהיה רלוונטי, אז בעזרת נפלאות האינטרנט וקצת עזרה מהארץ מצאנו מלון שלושה כוכבים שנראה מצוין ובמחיר סביר, הזמנו חדר והחלטנו לקחת לשם מונית. שילמנו 5 לבה על נסיעה של 10 דקות והגענו למלון Art Plaza Hotel. שילמנו 97 לבה לחדר זוגי כולל ארוחת בוקר, התקלחנו ויצאנו לאכול. המלון נמצא באזור מרכזי מאד והשירות בו היה מצוין. הלכנו לישון מאוחר מאד אחרי יום ארוך ואפשר להגיד שזה הלילה הראשון שהיה לנו בו חם בלילה :)

היום ה-6, יום בסופיה וחזרה לארץ

קמנו בבוקר מאוחר יחסית ואכלנו ארוחת בוקר במלון. למרות התכנון לנסוע להרי ויטושה באותו היום, שתינו היינו עם חום והחלטנו להישאר בעיר. התייעצנו מעט בקבלה של המלון על מה מומלץ לעשות בעיר והחלטנו לקחת סיור חינם בשעה 11:00. ארזנו, עשינו צ'ק אאוט והשארנו את התיקים הגדולים בשמירת חפצים במלון. הלכנו פחות מ10 דקות לנקודת המפגש של הסיורים שנקראים Free Sofia Tour. הסיור היה מקסים והייתה לנו מדריכה בשם סבטלה שדיברה אנגלית שוטפת. הוא ארך כשעתיים והקיף כמעט את כל מה שחשוב בעיר, בלי להיכנס לאף אתר אך עם כל המידע הנדרש על מנת לחזור אליו. אחרי הסיור המדריכה המליצה לנו ללכת למסעדה אותנטית קרובה לנקודת הסיום של הסיור וכך עשינו. השארנו למדריכה טיפ (לפיה הוא לא הולך אליה אלא לעמותה שמפעילה את הסיורים) ואחרי המסעדה הטעימה הלכנו לפארק קרוב והעברנו בו כמה שעות. לאחר מכן, הסתובבנו עוד קצת בעיר, הלכנו לקחת את הציוד מהמלון, עשינו צ'ק אין לטיסה ואכלנו ארוחת ערב באחד מסניפי Happy שמפוזרים בכל מקום בעיר. עלינו בתחנת Serdika על מטרו לכיוון שדה"ת ומשם, בחזרה לארץ :)

טיפים

  • הרכבל מבורוביץ לבקתת יסטרבץ (בדרך למוסלה) לא עובד בימים שני ושלישי! כדאי מאד לקחת את זה בחשבון.
  • קחו תיק קל עד כמה שאפשר. עם זאת, אל תוותרו על ציוד חם וציוד עמיד לגשם.
  • אנחנו לקחנו מקלות הליכה וזה היה לנו נוח מאד בעיקר בירידות. כדאי לנסות לפני (כמובן שללמוד קודם איך משתמשים בהם) ולשקול ברצינות לקחת כאלה.
  • מומלץ לקחת ליינר/פנימית פליז/סדין על מנת שתהיה שכבה נוספת בבקתות. בכולן יש שמיכות עבות אבל עדיין קר, ולא בכולן יש מצעים. גם בבקתות בהן יש מצעים הן לרוב לא נקיים ואנשים רבים מעדיפים שכבה נוספת בינם לבין המצעים.
  • יש אוכל שאפשר לקנות בכל הבקתות. הוא נראה לא משהו אבל לא ניסינו אותו, אבל יכול מאד להיות שזה עדיף על לסחוב אוכל לכל הטיול.
  • לגבי חשמל- השקע בבולגריה זהה לשקע הישראלי בעל שני החורים (לא השלושה!), כלומר כל מכשיר בעל תקע כזה יתאים גם לבולגריה (רוב מוצרי החשמל והמטענים שלנו בארץ) ולכן אין צורך במתאם. בהרים ברוב הבקתות לא היו שקעים.
  • לקחנו איתנו מילון קטן שהדפסנו של קירלית-עברית ואת האותיות הקירליות בתרגום לאנגלית, מה שמצאנו כשימושי ונחמד בעיקר בהרים שם בודדים יודעים אנגלית.
  • כל נסיעה במטרו/טראם בתוך העיר עולים 1.6 לבה וצריך לשלם על כל נסיעה. בין הערים לרוב 5-6 לבה בתחבורה ציבורית. כמו שכתבתי בהתחלה, אנחנו המרנו בארץ ליורו ובסופיה מיורו ללבה. המרנו בבנק 250 יורו שזה 486 לבה והשתמשנו בערך ב250 לבה. בהרים שילמנו 59 לבה על לינה והשאר הוצאנו על קניות של אוכל לטיול, נסיעות אוכל בעיר ולינה בסופיה. כמובן כדאי שיהיה גם כסף ספר ליתר ביטחון.
  • בעיר, קחו רק את המוניות הצהובות. על כל מונית מופיע על החלון מחיר לק"מ, והמחיר אמור להיות נמוך מ1 לבה. יש שתי חברות מומלצות- Ok ו Yellow, וחוץ מזה כדאי להוריד את האפליקציה TaxiMe בה אפשר להזמין מונית, לראות את הפרטים על הנהג ומחיר הנסיעה, וכך לוודא שלא מרמים אתכם.
  • כדאי להזמין הוסטל/מלון מראש ללינה בעיר. אין צורך להזמין חודשים לפני מועד הטיסה, אבל כדאי שיהיה מקום בטוח שתוכלו לשים בו את הראש בסוף הטרק :)
  • לקחנו איתנו Spot שהתגלה כמרגיע הורים ונחמד מאד. ההפעלה עולה 15$ לחודש ושלחנו כל ערב שהכל בסדר.
  • לשאלות נוספות אפשר לפנות אליי בתגובות :)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )