טרק בהרי הרילה והמוסלה

טרק בן 5 ימים שמתחיל בפסגת המוסלה ונגמר בשבעת האגמים.

גם לבולגריה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולSeptember 2018
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתיוני-ספטמבר

יום א: נחיתה,התארגנות ויציאה לדרך.

אז למזלנו נחתנו בבוקר בסביבות 9:00. תכננו לקנות סים בשדה התעופה אך לצערנו גילינו כי אין מקום שמוכר סים בשדה. יצאנו מחוץ לטרמינל ועלינו על המטרו(לא קשה לפספס,מסומנת היטב).
נסיעה לא ארוכה במיוחד עד לתחנה בשם סרדיקה. שם ירדנו והלכנו ברגל עד לקניון של סופיה. בקניון הצטיידנו בסים מקומי ומזון לטיול(בעיקר גבינות קשות,ירקות וממרחים-שימו לב! רק לאחר שחזרנו לארץ גילינו שהטעם המוזר של הגבינות נובע מתיבולן בשומן חזיר). לצערנו לא מצאנו גז בקניון וחשוב לציין גם שאף אחד שם לא מבין מילה באנגלית!
תפסנו מונית לדקטלון קנינו גז ומשם תפסנו אוטובוס אל התחנה המרכזית של סופיה. היעד שלנו היה בורובץ. מסתבר שאין אוטובוס לשם מהתחנה המרכזית וצריך להגיע לתחנת אוטובוס שנמצאת ליד תחנת המטרו joliot curie. תאכלס התברברנו שם קצת כי זה לא היה ברור איפה היא אבל כשתצאו מהמטרו תראו מנהרה עילית של המטרו. תלכו מצד ימין שלה כ500 מטר עד שתראו משמאלכם תחנת הסעות כזו.
משם לקחנו שאטל לסמוקוב(עיירה ליד בורובץ) נסיעה לא ארוכה במיוחד,משהו כמו שעתיים שבסופה מגיעים לסמוקוב(עיירה נחמדה ולפי מה שהבנו מהתושבים שם היא גם מרכזית). בסמוקוב יש תחנת מידע, ממליץ בחום ללכת ולהתעניין בנוגע למסלול המתוכנן ולגבי הרי הרילה בכללי. הבחור של לא דיבר אנגלית טובה כל כך אז חבר שדיבר רוסית דיי תרגם לו וככה הצלחנו להסתדר. לקחנו ממנו מפה אחת ששמשה אותנו מאוד במהלך הטיול. בעיקר בתכנון של עליות וירידות ודיי כדי למנוע חוסר וודאות("ערפל מסלול")בדרך.מסמוקוב לקחנו עוד שאטל לבורובץ(יש כל שעה בערך עד 17:00 אם זכרוני אינו בוגד בי). מיקום השאטל הוא דיי ברור. זה כמו תחנת אוטובוס בתחנות מרכזיות בישראל. לכו לתחנה הקיצונית ביותר וחכו שם. תאכלס תמיד עדיף לשאול. במקום יש קיוסק נחמד שמוכר מיצים וממתקים.

כשהגענו לבורובץ פגשנו חבורה של ישראלים שהמליצה לנו לא לבזבז את הזמן בבורובץ אלה לעלות ברכבל ולישון בקרבת פסגת המוסלה( השעה היתה 17:00).
הקשבנו להמלצתם ועלינו עליה ארוכה ברכבל(חצי שעה בערך) עם נוף נחמד.
ירדנו בתחנה האחרונה של הרכבל ומזג האוויר החל להיות קריר(החברה שפגשנו בבורובץ הזהירו אותנו מקרה שהולכת ומתקרבת). בירידה מהרכבל הכל כבר היה סגור וראינו אנשים חוזרים מכיוון ההליכה שלנו. אנחנו היחידים שהתחלנו ללכת כל כך מאוחר לכיוון הבקתה.
החלנו לטפס לכיוון הבקתה הקרובה תוך כדי שאנחנו מריצים מקת"גים של ירידת החושך לפני שנגיע ומה הביטוחים של כל אחד מאיתנו מכסים(בצחוק כמובן).ולאחר כ45 דקות של הליכה הגענו לבקתה על רקע של אגם קפוא. המזג אוויר היה ממש קר והחושך כבר החל לרדת ולכן לא היה בכלל שיקול אם להמשיך או לא ונכנסנו. הבקתה היתב של בחור שלא מבין אף מילה באף שפה. החלטנו שזה המקום המתאים לישון בו את הלילה.
בבקתה שלו לא היה חשמל ולא חימום,ישנו בעליית גג עם שמיכות סקביאס.הבקתה שלו נחה על שפת אגם בשני שליש גובה של המוסלה.
אכלנו ארוחת ערב ביתית של מרק עדשים לא ברור ובירה מקומית(מיטה מרק ובירה 25 לבה).
הלכנו לישון מרוצים וטעוני אנרגיות.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ב:מהבקתה במוסלה אל גראנצר.

קמנו בבוקר לקור מקפיא! מינוס 15 מעלות שבאו פתאום משום מקום. אבל עודנו בחורים חזקים,שנסנו מותנינו ויצאנו לדרך עם קצת נזלת באף. לא עבר הרבה זמן ועצרנו להפסקת קפה לצד אגם מדהים!
המים היו קרים מדי לכניסה והדבר היחיד שחימם אותנו מספיק היה הקפה החם שהכנו לצד האגם. העליה למוסלה היתה לא קשה במיוחד וכבר בצהרים המוקדמים הגענו לפסגה(יצאנו ב8 הגענו ב11:30). שם קיימת תחנה מטאורולוגית. רצינו להצטלם על ראש התחנה המטאורולוגית שנמצאת ממש על הפסגה. אז נכנסו לפנים(הדלת היתה פתוחה). שאלנו אם מישהו נמצא אך אף אחד לא היה בבית. בית ריק=סיבה למסיבה. עלינו עד לגג והתחלנו להצטלם. פתאום לאחר כמה דקות נכנס בחור בולגרי גבוה עטוף בזקט ומסכת פנים ופשוט מלמל דברים בבולגרית. הדבר היחיד שהבנתי היה out now. יצאנו זריז והתרחקנו מעט כדי לא לעצבן אותו יותר.הנוף היה מדהים! אך הדרך ארוכה וידענו זאת. התחלנו לרדת לכיוון הואדי(בנוף רואים סכר מדהים-את הסכר היה ניתן לראות במפה שקיבלנו בתחנת המידע,הוא היה הכיוון הכללי שלנו ביום הזה),ירידה קשוחה שצופנת עליה לא קלה(תשתמשו במקלות חובה!).לאחר מכן המשכנו כמה קילומטרים טובים על קו פרשת המים חשופים לרוח. השלב הזה היה השלב הכי קשה בטיול. חם לך מההליכה, אבל הרוח המקפיאה היתה כל כך חזקה שפשוט לא הסכמנו להתקלף מביגוד. מהר מאוג נגמרו לנו המים ביום הזה. יכול להיות שכדי להביא אקסטרה מים ליום הזה(בטח אם יש אנשים נעולים שרוצים לדלג על גראנצ'ר ולהגיע ישר לריבני אזרה).השעה כבר היתה 15:00 והיינו עייפים מהטיפוס. החלטנו לעצור בבקתת גראנצ'ר שנמצאת 3 קילומטר מאיתנו. לאחר ירידה ארוכה דרך סבך מעצבן(מדובר בשיח מחטי לא נעים אבל יפה בערך בגובה של 2 מטר. לא קשה מדי למעבר אבל כן מאט את קצב ההליכה.) הגענו לבקתה ששוכנת על אגם יפייפה. לרוע מזלנו לא היו בבקתה המארחים(שלפי מודיעין שאספנו בדרך הבנו שהם הלכו להצטייד בעיירה הקרובה) אך השאירו לנו חדר מיטות אחד פתוח. ישנו שם אנחנו וקבוצה של צ'כים וניזונו מנמס בכוס.
*בגלל שיום זה הוא בעיקר בגובה אני ממליץ על ביגוד ארוך ובעיקר מסיכת פנים.
*אל תעזו לוותר על מקלות הליכה זה מציל ברכיים בירידות ועוזר מאוד בעליות! ויש הרבה אני מבטיח.

יום ג:מגראנצר אל הריביני אזרה.

יום לא ארוך במיוחד לפנינו והחלטנו לקחת אותו באיזי. השארנו 25 לבה למארחים על המיטות ויצאנו לדרך. כל הנוף היה מלא בקרח לבן אבל לא שלג. הקור השתלט על הנוף אך שילוב הצבעים הפך הכל למיוחד ממש.
הליכה לא קשה במיוחד בסימון שבילים שבו הקפדנו ללכת כל הטיול(לבן אדום לבן) דרך הרבה צמחיה ולבסוף הגענו לירידה אל ריביני אזרה. בקתה יחסית נחמדה בין שני אגמים רחבים. בבקתה יש בחורה מבוגרת נחמדה שיודעת רק בולגרית ומכינה חביתה שיש בה יותר שמן מביצים. הזמנו כל אחד חביתה ומרק עם 2 קנקני יין גדולים.
הלכנו לישון בחדר מיטות מעורב נחמד עם שמיכות רבות וחמות.
*את הלילה ביליתי בלהקיא את כל מה שאכלתי בגלל ששתיתי יותר מדי.
*שימו לב-החביתה מפוצצת שמן!

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ד: מריביני אזרה אל המליוביצה.

הבוקר היה קשוח וקמנו קצת חולים בגלל האלכוהול. יצאנו לדרך ליום הארוך והקשה מבין כולם. התחלנו תנועה לאזור הנחל ומשם עליה לקו הרכס מצדו השני של הנחל. העליה היתה קשוחה מעט אך הצלחנו לעלות אותה בקצב סביר. המשכנו תנועה על הרכס שנמצא מצד ימין לנחל(סימון שבילים לבן אדום לבן).
ההליכה היתה ארוכה ובאיזשהו שלב השביל שבר לכיוון אמבטיה בין קוי רכס עם בקתת מחסה קטנה.
קנינו שוקולד בבקתה של ריביני אזרה מה שהתברר כהצלחה מסחררת! הוא החזיר לנו אנרגיות אבודות ואת האמת שתפרנו את המסלול יחסית מהר.
משם התחלנו עליה רצינית אל שיא הגובה ושם מצאנו אגם רחב. החלטנו שאנו חמים מספיק בשביל להכנס לתוכו וקפצנו פנימה(לא מומלץ-אני נכנסתי רק עם הפלג גוף תחתון והוא היה קפוא מדי!).
לאחר רענון קל המשכנו תנועה על המדרון האחורי של ההר. התנועה מעט קשוחה לקרסוליים אבל סהכ הנוף שווה את זה(הציר הופך להיות ציר של אבנים שנפלו במפולת והתנועה היא על בסיס סימון שבילים ורוגומים).
הגענו לבקתה קטנה על אגם שם פגשנו קבוצת מטיילים.השעה כבר היתה 17:30 ולפנינו עוד שעה וחצי לפחות של הליכה.

*החלטנו להמשיך כי ידענו שנספיק אבל הנחת מוצא היא שאין סיבה לטייל בחושך! אי אפשר לזהות סימונים.
לאחר שעה וחצי של הליכה בתוך הסבך המחטי של האזור ומדרונות הסלעים ראינו בזווית העין את בקתת המליוביצה.
נכנסנו לבפנים-בקתה מחוממת ונעימה עם ציפס מדהים! הזמנו איזה 6 צלחות ציפס ועוד כל מיני שטויות ושיחקנו קצת בקלפים. האווירה שם היתה טובה. היה איתנו בחדר(חדר של ארבעה) בחור בריטי מבוגר שדיי שמח לראות שיש לו חברה ללילה.
המקלחות היו טובות מאוד, מים חמים. השירות היה מצוין ונראה שבאמת הגענו למקום שהולך לחמם אותנו ללילה הקרוב בצורה מיטבית.

יום ה:מליוביצה דרך שבעת האגמים אל ספרבה בניה

קמנו בתחושה נחושה של טיפוס.
העליה למליוביצה היתה לא קלה. היא היתה ארוכה מאוד ודיי חדה. אך הנוף שווה את זה! כיפת שולחן ארוכה שצופה על כל אזור סופיה וכנסיית רליסקי.
אחרי סשן תמונות התחלנו לרדת לכיוון האוכף ומשם עלינו לכיפה כמעט באותו גובה. אחרי הליכה של בערך שעתיים הגענו לעליה קצת קשוחה(מי שלא רוצה לסיים את הטיול באותו יום מומלץ לתת גיחה לכיוון בקתת איוון ואזוב שנמצאת ממש בהמשך האוכף). עלינו אותה והמשכנו מעט עד שהגענו לתצפית על שבעת האגמים! מראה מדהים שווה כל רגע. ירדנו למעטה והכנו ארוחת צהרים באחד האגמים(יש שלטים שאסורה הכניסה אגב).
המשכנו משם לכיוון הרכבל ומשם תפסנו טרמפים אל ספרבה בניה(עיירת ספא יחסית גדולה. מכילה בתוכה את הרחוב הראשי שהוא הרחוב שיש בו את כל המסעדות). הבחורה שאיתה תפסנו טרמפ הציעה לנו לישון במקום מסוים ונעננו בחיוב להצעתה. החדר היה מדהים והבחורה בקבלה היתה ממש חמודה. למקום לא היה כל כך שם כי הוא דיי חדש אבל הוא נמצא בקצה העיירה.
את היום בילינו בחדר.

*למחרת קמנו בבוקר לבוקר שמשי מאוד. שקלנו ללכת לספא אך ויתרנו. החלטנו לעשות סיור קליל בעיירה ומשם לחזור לסופיה.
בעיירה יש מסעדה ממש נחמדה שנמצאת במרכז הרחוב הראשי. כלל האנשים שם הם חירשים והמלצריות לוקחות הזמנה בשפת הסימנים. פשוט מדהים.
אירגנו את הציוד שלנו והלכנו לתחנת האוטובוס על מנת לקחת אוטובוס לסופיה.
סופיה היא עיר גדולה(למרגלות הר הויטושה-שאותו רצינו לטפס אך מזג האוויר הקשה עלינו). בכל פינה שם יש מה לאכל והברים שם דיי טובים(מחירי הבירה יחסית גבוהים בעיר). יש תרבות עישון נרגילה בכל בר שם והשירות מעולה בכל הברים המרכזיים שהיינו. ממליץ ללכת ולקנות מחא שוקולד בחנות של לינדוט(חפשו אותה בגוגל מאפס). מבחינת אומנות-העיר מלאה קתדרלות גדולות והיסטוריה ממתינה שם בכל פינה.

דגשים כללים

#הטיול לא יקר בכלל.
#בגלל שנפלנו על זמן קריר יחסית מומלץ להצטייד בציוד נגד קור.
#הם לא יודעים אנגלית בכלל! רוסית מאוד יכולה להועיל.
#מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם לדקטלון ולצאת לטרק כל מנת לא לבזבז אור יום.
#קצב ההליכה שלנו היה יחסית גבוה. אנחנו 3 חיילים והגענו לזמן מוגבל.
#להצמד לסימון שבילים לבן אדום לבן. הרבה פעמים יופיעו עמודים שיראו מבטיחים אך הם לא.
#תצטידו בנעלים מתאימות ולא נעלי עבודה כמו רד בק או בלנדסטון וכו..
#בהצלחה!

אשמח לעזור למטרקים הבאים שם.
בני חכים 0523128719.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )

קבלו שק שינה מקצועי, תרמיל יום משובח וגרבי טיולים

ציוד טיולים של Mountain Equipment, Gregory ו- Bridgedale בשווי כולל של מעל 2500 ש״ח מתנת Gravity ישראל בתחרות החודש