טרקים סולו בהרי רילה ופירין

בולגריה מדהימה - נופים מרהיבים, מחירים אטרקטיביים והכל במרחק נגיעה. בסיפור הדרך הזה אספר לכם על טיול שעשיתי לבד בהרי בולגריה - כולל חוויות, דרכי התניידות בתחב"צ ומגוון טיפים.

גם לבולגריה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולAugust 2018
משך הטיולשבועיים
עונה מומלצתיולי - ספטמבר. במהלך חודש ספטמבר רצוי להתעדכן במזג האוויר. אני טיילתי בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר.

הקדמה כללית

בולגריה מדהימה - נופים מרהיבים, מחירים אטרקטיביים והכל במרחק נגיעה.
בסיפור הדרך הזה אספר לכם על טיול התאווררות בין סמסטרים שעשיתי לבד בהרי בולגריה במשך כשבועיים. הסיפור המתואר לא מכיל את משך הזמן הכולל ומפוצל בנפרד לכל טרק.

בולגריה מדינה מאוד זולה וניתן אף לחסוך בעלויות עוד יותר אם מתניידים בתחב"צ באופן עצמאי, דבר שבדרך כלל אני מעדיף בטיול תרמילאי בכדי לחוות את המדינה בין היתר והמידע עליו פחות נגיש לרוב.

- הזמנים המתוארים כוללים קצב הליכה חופשי, עם הפסקות ועצירות לביצוע צילומים (חובב צילום) - זמנים ברוטו.
- הטרקים לא היו עמוסים מדיי במטיילים, במיוחד באזור הרי פירין.
- המידע המפורט נותן יותר מידע על הרי פירין מאשר על הרי רילה, מכיוון שבשל בעיית משקל נאלצתי לקצץ את המסלול ברילה. בכל זאת אתאר את דרכי ההגעה לרילה והמסלול החלקי שעשיתי.
- הלינה מתבצעת בבקתות לאורך המסלול, במרביתן יש שקעי חשמל להטענה ואין בהכרח צורך באוהל.
- כלל הטיפים השונים (בנושאי תחבורה, ניווט, המרת כספים, שיריון מקום בבקתות ועוד) מרוכזים בסוף סיפור הדרך.

מילון -
שווה לכם להכיר מעט את האותיות הקיריליות שבשפה הבולגרית, זה יכול לעזור בזיהוי שמות של מקומות ולתקשר עם הסובבים שאינם דוברי אנגלית לרוב. מצרף שמות של מקומות שונים שמתוארים פה בסיפור בכדי לא להכביד על המלל בקריאת סיפור הדרך:
Sofia – София – סופיה
Dupnitsa – Дупница – דופניצה
Sapareva Banya - Сапарева баня – ספרבה בנייה
Panichishte – Паничище - פניצ'יסטה
Skakavitsa - Скакавица –סקקביצ'ה
Rilski Ezera - Рилски Езера – רילסקי אזרה
Rila Monastery - Рилски манастир – מנזר רילה
Blagoevgrad– Благоевград - בלגואבגרד
Bansko – Банско - בנסקו
Vihren – Вихрен – ויחרן
Banderitsa – Бъндерица – בנדריטסה
Demianitsa – Демяница - דמייניטסה
Tevno ezero - Тевно езеро – טבנו אזרו
Bezbog – Безбог - בזבוג

יש המון סיפורי דרך על הרכסים הללו והרבה מסלולים אפשריים שניתן להרכיב, מקווה שאצליח לתרום את חלקי.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הרי רילה - הקדמה

ההגעה להרי רילה משדה התעופה יחסית קצרה, אפילו בתחבורה ציבורית ולמי שמתכנן טיול קצר מוגבל בזמן זוהי אופציה מצוינת. ניתן להרכיב מסלולים קצרים בני מספר ימים והמזדרזים יכולים להתחיל את הטרק עוד באותו היום.
את הטרק המתואר ניתן גם לעשות מהכיוון השני ולהתחיל אותו מהעיירה בורובץ ולא מספרבה בנייה.
למעוניינים בטיול יום - ניתן להגיע עד לרכבל שמוביל לבקתה בקרבת שבעת האגמים ולעשות טיול יום מעגלי של כ-5 שעות אל נקודת התצפית על שבעת האגמים הלוך ושוב.

יום 1 – נחיתה בסופיה, התארגנות והגעה לבקתת סקקביצ'ה (1876 מ')

נחתתי בסופיה בסביבות השעה 10:00 בבוקר, עליתי על מונית משדה התעופה לקרבת תחנת האוטובוסים המרכזית בסופיה בכדי לרכוש סים ולהמיר כסף ומשם המשכתי רגלית לתחנת האוטובוסים. (קראו בהמשך טיפים לגביהם).

היעד שלי ליום הראשון היה להגיע לבקתת סקקביצ'ה בהרי רילה.
הנסיעה בתחב"צ מורכבת כך:
סופיה --- דופניצה --- ספרבה בנייה --- פניצ'יסטה.

נסיעה לדופניצה -
שימו לב שהתחנה בסופיה ממנה ניתן לנסוע לדופניצה ממוקמת מצד שמאל של התחנה המרכזית ליד רחבת החנייה (ולא במבנה המרכזי הגדול), המקומיים לא ממש ידעו להכווין לשם. לחברת האוטובוסים קוראים Union Ivkoni, משך הנסיעה כשעה וחצי, מחיר הנסיעה כ-6 לבה.

נסיעה לספרבה בניה -
מתחנת האוטובוסים בדופניצה לקחתי אוטובוס שיוצא כל חצי שעה בערך לספרבה בניה. הנסיעה ארכה כחצי שעה וההורדה מתבצעת דיי באמצע שום-מקום (יש שתי תחנות בספרבה בנייה, צריך לרדת בתחנה השנייה). ניגשתי שם למעדנייה ושאלתי לגבי הגעה לפניצ'יסטה.
המוכרת התקשרה למכר שלה שיסיע אותי לשם תמורת תשלום. הסכום שהוא רצה היה דיי עקיצה במושגי בולגריה, אבל הייתי שם עם עוד שני תיירים בריטיים שפגשתי אז התחלקנו. לאחר נסיעה של כמה דקות בעליות הגעתי אל פניצ'יסטה – שם יש עמדת מידע לתייר (אין סופרמרקטים וכדומה אז אם יש צורך בקניות רצוי לעשות זאת בספרבה בנייה קודם). רכשתי מפה ויצאתי לדרך.
למגיעים עם רכב לטיול יום בשבעת האגמים - ניתן להמשיך משם מספר דקות בכביש ולהגיע עד לרכבל שמוביל לבקתת רילסקי אזרה.

נקודת ההתחלה של הטרק עצמו בכדי להגיע לבקתת סקקביצ'ה היא לא מפניצ'יסטה, אלא בהמשך הדרך אליה ניתן להגיע באמצעות טרמפ. לא היה אף אחד בסביבה והייתי קצר בזמנים אז בחרתי ללכת את הדרך בשולי הכביש ובדרך עפר, הליכה לא קצרה ומשעממת – רצוי להימנע ממנה. ממשיכים ללכת בשולי הכביש (יש סימונים בדרך) עד שרואים לפתע כניסה בדרך עפר לאיזור המיוער במגמת עלייה עם שילוט מכווין על עץ. יש בהמשך דרכים קצרות יותר להגיע אם מתניידים.
מכאן למעשה מתחיל הטרק עצמו, הליכה בתוך יער במגמת עלייה כשלקראת הסוף יש עליות רציניות. הנוף המיוער יפה, אך דיי סגור לסביבה החיצונית.
לקח לי כ-3 שעות להגיע וכבר הייתה שעת ערב. משקל הציוד שלקחתי לא הוערך נכון, וזה מאוד הקשה על ההליכה והאריך אותה במיוחד שמרביתה הייתה בעלייה, דבר שבהמשך השפיע על שינוי המסלול המתוכנן שלי.
בדיעבד לא הייתי מתחיל את הטרק באותו היום אלא אם ההגעה לאזור הייתה יותר מוקדמת.

ישנתי בבקתה עצמה ולא בבונגלו בחוץ. אין מקלחת, שירותי בול פגיעה. הבעלים לא מבין אנגלית בכלל. עלות הלינה - 20 לבה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2 – מבקתת סקקביצ'ה (1876 מ') לבקתת רילסקי אזרה (2135 מ')

לאחר ארוחת בוקר והתארגנות יצאתי לדרך. המסלול ממשיך בתוך היער בדומה ליום הקודם. צבעי הסימונים במפה האדומה לא תואמים לסימונים בדרך בפועל, אז פשוט יש לעקוב אחרי השילוט המפוזר על העצים לכיוון הבקתות רילסקי אזרה ואיוון ואזוב.
בהמשך יוצאים מהיער ופתאום מתגלה לעיניכם נוף פתוח של שדות ירוקים. נצמדים לשילוט המכווין לרילסקי אזרה, ההליכה מתונה יחסית עד להגעה.

הבקתה עצמה היא בקתה מרכזית, אליה מגיעים תיירים רבים מכיוון שהיא ממוקמת לצד הרכבל וממנה מגיעים לנק' התצפית על שבעת האגמים. הרבה תיירים מגיעים לטיול יום, עולים אליה ברכבל ומשם מטפסים לשבעת האגמים, לכן יש שם תנועה מתמדת.

מרחק ההליכה ביום זה היה יחסית קצר וניתן להמשיך לשבעת האגמים ומשם לאחת הבקתות הפזורות בהמשך (כמו איוון ואזוב) או להאריך את היום משמעותית ולהגיע עד למנזר רילה.

המחירים ללינה בבקתה יקרים משמעותית ביחס לשאר הבקתות בטרקים בבולגריה, האופציה הזולה ביותר הייתה לינה בדורמס בעלות של 28 לבה. קיימים שירותים ומקלחת משותפים בקומה. קיים Wifi, אך סירבו לתת את הסיסמא אליו. הבעלים לא יודעים אנגלית והיו לא נחמדים וחסרי סבלנות. ניתן להקים אוהלים בקרבת הבקתה.

במרחק לא רב מהבקתה הזו קיימת בקתה נוספת על שפת אגם – סדמטה אזרה, הבנתי ממטיילים אחרים שיותר שווה לשהות שם, הבקתה פחות מפותחת אבל הוייב יותר כיפי מאשר ברילסקי אזרה רבת הקומות.

לאחר היום המייגע הקודם ובשל בעיית המשקל וחוסר אפשרות להשאיר חלק מהציוד בשמירת חפצים בהיעדר סיביליזציה באזור החלטתי להישאר לנוח בבקתה למרות היום הקצר, להסתובב קצת באיזור ולמחרת לעלות לצפות באגמים ומשם לעבור להרי פירין עם התארגנות נכונה.
בתכנון המקורי תכננתי להמשיך למנזר רילה ולהגיע להר מוסלה, אך נאלצתי לצערי לוותר עליהם בשלב זה. (הפתעה בהמשך).

יום 3 – מבקתת רילסקי אזרה לשבעת האגמים (2500 מ') וביצוע פניית פרסה

בערב הקודם פגשתי חבורת מטיילים ישראלים שגם ישנו בבקתה, לאחר התארגנות בוקר יצאנו לכיוון שבעת האגמים – הדרך לשם מאוד ברורה, שכן המון מטיילים צועדים לשם. השביל מתפצל לאחר העלייה הראשונה לטובת מי שמעוניין להגיע לבקתת סדמה אזרה, שגם ממנה ניתן להתחבר לנק' התצפית המרכזית על האגמים. מזג האוויר היה מצוין.
המסלול כמעט כולו במגמת עלייה כאשר ישנו חלק של פלטו לצד אגם, שם ישבנו להפסקת אוכל.
הנוף בדרך ירוק והררי, בדרך ישנו מפל קטן ומדי פעם צצים האגמים עד להגעה לנק' הראשונה הגבוהה ביותר ותצפית הנוף על שבעת האגמים שבהחלט מדהים ביופיו. משך ההליכה כשעתיים כולל ההפסקה.

לאחר שהייה בתצפית, החבר'ה שפגשתי המשיכו בדרכם במטרה להגיע עד למנזר רילה באותו היום (בשל מגבלת זמן) – יום שכזה הוא מאוד ארוך, אך הדבר אכן אפשרי והם הצליחו. אני חזרתי את הדרך חזרה לכיוון רילסקי אזרה וכשהגעתי העדפתי ללכת רגלית במקום לעלות לרכבל סקי בקפיצה עם הציוד. ההליכה עצמה דרך שביל עפר וחלקה בדרך מיוערת, במגמת ירידה ולקחה כשעה. פשוט לעקוב אחרי הרכבל עד לנק' ההתחלה שלו. בנק' ההתחלה יש המון תיירים ומקומיים שמגיעים לטיולי יום לאגמים כאמור וחנות מזכרות.

מכאן התכנון היה להגיע לעיירה בנסקו – משם ניתן לצאת לטרק בהרי פירין.
מהרכבל אין תחבורה ציבורית, ניתן להיעזר במוניות או בטרמפים, יש המון מכוניות שחונות ברחבה. נסעתי משם בטרמפ עם מקומי אדיב ומשפחתו בחזרה עד לדופניצה.

נסיעה בתחב"צ מהרי רילה להרי פירין

- דרך ההגעה מדופניצה לבנסקו:
מכאן אסביר איך להגיע לבנסקו בתחבורה ציבורית – אין טעם לחזור לסופיה.
תחנת האוטובוסים בדופניצה אמנם נראית נטושה, אך היא נק' מפנה מרכזית המחברת בין הערים השונות בתחבורה ציבורית (פה מחליפים אוטובוס לספרבה בנייה בכיוון ההלוך כפי שתואר קודם לכן).
כדי להגיע לבנסקו יש לנסוע לעיר בשם בלגואבגרד (תתאמנו על ההגייה של השם, בסוף זה יתפוס), אך מסתבר שקווי האוטובוס המחברים בין הערים מבוטלים עד להודעה חדשה. הדרך החלופית להגיע לשם הייתה ברכבת (שנמצאת ממש בסמוך לתחנת האוטובוסים בדופניצה).
לאחר הסברים בנפנופי ידיים ושרבוטי מפות אל מול הפקידה בתחנת הרכבת – רכשתי כרטיס ונסעתי לבלגואבגרד. משך הנסיעה היה כ-45 דקות למיטב זכרוני.

מתחנת הרכבת בבלגואבגרד נמצאת במרחק הליכה תחנת האוטובוסים ממנה ניתן לנסוע לבנסקו. כאשר הגעתי גיליתי שכבר אין אוטובוסים לאותו היום והאוטובוס האחרון יצא בסביבות השעה 18:00. [קיימים כ-8 אוטובוסים ביום, ארבעה מהם בסביבות השעות 10:00 עד 12:00 ועוד שלושה החל מ-15:00 בקפיצות של כשעה]. אני לא זוכר את עלות הנסיעות, אך כמו בשאר בולגריה – עלויות מזעריות.
נשארתי ללון בבלגואבגרד במלונית ממש נחמדה שנמצאת במרחק הליכה מתחנת האוטובוסים. אין יותר מדיי מה לחפש בעיר הזו מבחינה תיירותית. למחרת בבוקר נסעתי לבנסקו – כשעה נסיעה.

הרי פירין - הקדמה

הנוף בהרי פירין הרבה יותר מרשים מבהרי רילה בעיניי - נוף סלעי פראי, הררי, ירוק ומגוון – ממש תענוג. האזור פחות מתוייר משמעותית מבהרי רילה, היו ימים בהם הלכתי מקטעים שלמים לבד בטבע המדהים. אין צורך לקום מאוד מוקדם כל יום, ימי ההליכה יחסית לא ארוכים במסלול שבניתי.

ההגעה לעיירה בנסקו ממנה יוצאים לטרק מתוארת קודם לכן, ניתן להגיע אליה ישירות מסופיה באוטובוס אם מישהו מתכנן לטרק באזור זה בלבד ללא הרי רילה.
בנסקו עיירה מגניבה, בחורף משמשת כנק' יציאה בחופשות סקי ובחודשי הקיץ בולגרים רבים מגיעים לנפוש בה. בערבים יש הופעות ומדרחוב עם מסעדות. הקדשתי לה גם זמן שהייה, אך לא אפרט עליו בסיפור זה.
בנסקו מחולקת לשני אזורים – בנסקו הישנה ובנסקו החדשה. ישנם שני מרכזי מידע לתיירים - זה שרלוונטי לנושא הטרקים נמצא בקצה של בנסקו החדשה ולא זה שנמצא בלב הישנה. ניתן לקבל מידע, מפה קטנה של האזור (שבפועל מספיקה, הסימונים מאוד טובים בטרק הזה) ודרכי התקשרות עם הבקתות. למרות שכבר התקרבנו לחודש ספטמבר עדיין נדרש לשריין מקום מראש בבקתות השונות.

ישנן אפשרויות רבות ומגוונות לבניית מסלולים באזור, בקתות פזורות בשפע על כל השטח. מפות עם קווי גובה (של חברת דומינו בצבע אדום) ניתן לרכוש בכל חנות מזכרות בבנסקו. צבעי סימוני הדרך בטרקים באזור תואמים לאלה המסומנים במפה.
בניתי מסלול ולאחר מכן יצרתי קשר עם הבקתות השונות. עם מרבית הבקתות הצלחתי ליצור קשר טלפוני, ברובן היה מקום בהתראה קצרה.

יום 1 – טיפוס על הר ויחרן (2914 מ')

ביום זה ביצעתי טיפוס לפסגת הר ויחרן וירידה ממנו.
מתחנת האוטובוסים בבנסקו ניתן לקחת אוטובוס אל בקתת ויחרן – שהיא נקודה נוחה להתחיל לטרק ממנה. האוטובוס אוסף מנקודה לא מוגדרת – בין תחנת האוטובוסים לתחנת הרכבת על הכביש – פשוט תמתינו על המדרכה ליד הכניסה לתחנת הרכבת בשעה הרלוונטית. עלות האוטובוס – 8 לבה.

בבקתת ויחרן לא היה מקום לינה כשיצרתי איתם קשר, אז תכננתי את המסלול שלי כך שאחזור ללון בבקתה בנדריטסה (שנמצאת לא רחוק משם).
ליד בקתת ויחרן יש דוכנים שמוכרים שתייה וחטיפים וממש ממולה ישנם שלטים רבים המכוונים לכיווני היציאה השונים. השילוט מראה כי הגעה לפסגת ויחרן לוקחת 3 שעות, בפועל בכושר סביר זה לפחות 4 שעות. יש לעקוב אחר השביל האדום, הסימונים מאוד ברורים בטרקים באזור.

הטיפוס על ההר אינטנסיבי, עולים כ-1000 מטר בכדי להגיע לפסגה. הנוף סלעי פראי. מזג האוויר התחיל בהיר ונעשה גשום וערפילי. באיזשהו שלב הערפל היה ממש חזק ולא ניתן היה לראות מטר קדימה – אבל השאיפה להגיע לפסגה אז המשכתי במגמת העלייה עד שאכן נגלתה לעיני הפסגה.
בגלל הערפל לא הייתה ראות מהפסגה על הנוף מסביב, אך עדיין הייתה תחושת סיפוק.

לאחר מנוחה והפסקת אוכל בפסגה יצאתי לדרך חזרה.
בשלב זה ישנן שתי דרכים לחזור:
- האחת היא לחזור על עקבותיכם מהדרך בה הגעתם.
- השנייה היא להמשיך לעקוב אחרי הסימון האדום עד לפיצול לצבע הירוק. שימו לב שבדרך זו יש ירידה לא סטנדרטית, מאוד חדה וארוכה, הדורשת אחיזה בכבלים המותקנים במקום.

אני בחרתי בדרך השנייה.
ממשיכים על השביל הירוק, במהלך הדרך ניתן לראות באופק מעליכם בקתת חירום בשם קאזאנה (לא מאויישת).
בשלב מסויים השביל שוב מתפצל לצבע האדום – בדרך זו ניתן להגיע חזרה לבקתת ויחרן ממנה התחיל הטרק, אך כאמור בחרתי ללון בבקתת בנדריטסה ולכן המשכתי בשביל הירוק עד להגעה לבקתה. משך הירידה מהפסגה עד לבנדריטסה לקח לי כשלוש שעות.

הבקתה עצמה נחמדה ופחות עמוסה. התפריט יחסית מגוון. יש שירותים ומקלחת (בואו רק נגיד שבמזרח הרחוק הסטנדרטים יותר גבוהים). עלות הלינה – 12 לבה.

יום 2 – מבקתת בנדריטסה (1900 מ') לבקתת דמייניטסה (2100 מ')

התארגנות וארוחת בוקר (שבה התגלה כי פנקייק הוא למעשה קרפ צרפתי גדול מגולגל עם שוקולד במושגי בולגריה) ויציאה לדרך. מזג האוויר היה מעונן חלקית, אך פרט לכמה מקומות עם ערפל קל היה אחלה.
הקטע המחבר בין בנדריטסה לבקתת ויחרן הוא כביש (שגם דרכו עבר האוטובוס ביום ההגעה) – ניתן לצעוד או להיעזר בטרמפ אם יש מישהו באזור. אני צעדתי – לקח כ-40 דקות.

בכדי להגיע לבקתת דמייניטסה יש לעקוב אחרי השביל האדום שבהמשך יהפוך לירוק. אני אישית התחלתי מלעקוב אחרי השילוט המכווין לדמייניטסה – בכיוון השביל הכחול-צהוב. השביל האדום והשביל הכחול-צהוב יחסית מקבילים זה לזה ובשלב מסוים מתחברים שוב לשביל האדום-ירוק, שהוא הכיוון הדרוש. (בדיעבד גיליתי שככל הנראה מאחורי הבקתה יש נקודת יציאה ישירות לסימון האדום ואין צורך במעקפון הזה).

היום הזה מכיל עליות וירידות לסירוגין וגם חלקים מישוריים. יש מספר אגמים יפים בדרך והנוף מגוון ויפה.
בשלב מסוים השביל האדום מתפצל לירוק – הולכים בעקבותיו עד להגעה לשביל הכחול-צהוב באזור מיוער (זה לא אותו השביל שתואר קודם, יש שימוש חוזר בצבעים במקומות שונים ברכס). בשביל הכחול-צהוב הולכים כרבע שעה צפונה (בעקבות השילוט לבקתה) ומגיעים לבקתת דמייניטסה. משך יום ההליכה לקח לי כ-6 שעות.

הבקתה נחמדה, יש מספר אפשרויות לינה – חדרים שונים, דורמס רגיל, דורמס עם מזרן רצוף, בונגלו בחוץ (שמתי לב כי באופן כללי הם מעדיפים לשים תיירים מקומיים ללינה בבונגלו בבקתות השונות). אני קיבלתי חדר אישי קטן וחביב בעליית הגג. עלות הלינה – 15 לבה.
קיימים בחוץ מקלחת ושירותים ברמה טובה יותר מבשאר הבקתות עד כה.
המטבח עצמו היה דיי פעיל, היו בבקתה לא מעט אנשים, אבל היא דיי גדולה. בסיטואציה מצחיקה פגשתי שם בערב שני מטיילים נחמדים והעברנו את הערב בשיחות אל תוך הלילה.

יום 3 – מבקתת דמייניטסה (2100 מ') לבקתת טבנו אזרו (2600 מ')

לאחר התארגנות וארוחת בוקר יצאתי עם שני המטיילים שפגשתי לדרך. הנוף בדרך ביום הזה הוא בין היפים מכל הטרק וההליכה יחסית רגועה.
הולכים בכיוון הסימון הכחול-צהוב עד לפיצול השבילים לשביל כחול ושביל צהוב. שם נפרדתי מחבריי לדרך, הם המשיכו לשביל הצהוב שהוביל אותם לבקתת בזבוג, אני המשכתי לשביל הכחול במטרה להגיע לבקתת טבנו אזרו. משלב זה מרבית הדרך הייתה בעלייה, עוברים לצד אגמים, מספר מפגשים עם עדרי פרות, עד להגעה למעבר צר בין הרים (אותו ניתן לראות במרבית הדרך באופק). בהגעה לנק' זו נגלה לעיניי נוף מדהים הפרוש על כל האופק, מכאן ואילך עוקבים אחרי הסימון האדום והליכה במגמת ירידה של כחצי שעה הביאה אותי אל בקתת טבנו אזרו. יום ההליכה איננו ארוך, כ-4 שעות.

הבקתה ממוקמת על שפת אגם כשמסביב מוקפים בהרים שנצבעים עם זריחה ושקיעה, פסטורלי משהו. הבקתה עצמה שונה מהשאר - היא מאוד קטנה, מורכבת מחדרון שהוא חדר האוכל וקומה עליונה שבה ניתן ללון במעין עליית גג שהיא בעצם דורמס עם מזרונים מחוברים ברצף (לא מיטות). המרווחים המוגדרים לכל אחד לשכיבה מתאימים לגמדים מסיפור שלגיה, אבל לא היה עמוס אז מסתדרים. אין להיכנס עם נעליים לבקתה ובכניסה יש מלא מדפים בהם כולם משאירים אותן.
אין מקלחת, יש שירותים שנמצאים במרחק הליכה קטן והם למעשה בוטקה בול פגיעה. אין שקע חשמל להטענה ולא הייתה קליטה סלולרית.

בעלת המקום לא הייתה באופן חד פעמי ומי שתפעל את המקום היה בעלה שניחן ביכולות בישול מועטות ולכן התפריט היה מוגבל. כמובן שהוא לא דובר אנגלית (הבנתי מתיירים אחרים שהיא כן יודעת).
חלק מהתיירים לנו בחוץ בבונגלו וחלק הקימו אוהלים. פגשתי כמה מטיילים מקומיים שפגשתי גם בחלק מימי ההליכה האחרים. בארוחת הערב כולם ישבו סביב השולחן, שיחקנו משחקי קלפים עם תיירים גרמנים ומקומיים ושתינו.
המקומיים שתו קצת יותר מדיי ופצחו בערב שירים בבולגרית עד שעה מאוחרת. בגלל מבנה הבקתה זה לא איפשר לישון עד שהם התקפלו בסופו של דבר. עלות הלינה – 15 לבה.

יום 4 – מבקתת טבנו אזרו (2600 מ') לבקתת בזבוג (2300 מ')

בוקר, יציאה לדרך. בכדי להגיע לבקתת בזבוג יש לעקוב אחרי הסימון הכחול –בפתח היציאה מהבקתה אין אזכור לסימון, תעקבו אחרי הסימון האדום ומיד תראו את הסימון הכחול על הסלעים בדרך. הדרך מתחילה בטיפוס קל ובהמשך מורכבת מירידות אינטנסיביות - הדרך סלעית והשיפוע תלול. יש מצבים בהם מדלגים בין סלעים ענקיים כי אין שביל. נתקלתי בקרחון ענק שטרם הפשיר למרות הקיץ שעבר.
בהמשך הדרך עוברת דרך אגמים ויותר מתונה עד אשר הבקתה נחשפת לעיניכם מלמטה עם האגם שלצידה, משם יש ירידה של כ-20 דקות עד לבקתה. יום ההליכה הכולל כ-4.5 שעות.

לפני הבקתה יש מסעדה לתיירים (ללא קשר לבקתה) והאזור יחסית מתוייר שכן הבקתה הזו מתחברת לרכבל (בדומה לבקתת רילסקי אזרה בהרי רילה). הבקתה גדולה עם מבחר חדרים, יש שירותים ומקלחת (תבקשו מפתח) והיא במצב מעולה.
בחרתי להישאר ללון בבקתה ובערב פגשתי תיירים מקומיים נוספים שביקרו גם אצלנו. אם אתם קצרים בזמן בעיקרון ניתן עוד באותו היום לחזור עם הרכבל עד לגוטסה דלצ'ב – שם מרוכזות חניית מכוניות ומסעדות.

למחרת בחרתי לחזור את הדרך רגלית ולא ברכבל, ההליכה דיי בנאלית בשבילי עפר ויער, בשלב מסויים הסימון לא ברור ויש שילוטים הפוכים ומבלבלים.
מגוטסה דלצ'ב ניתן לחזור לבנסקו בטרמפ, במונית או בטרמפ מאולתר בתשלום עם המקומיים.

בדרך לבנסקו ישנה עיירה שנקראת דוברינישטה – יש שם מעין קאנטרי עם בריכות וספא כולל שמירת חפצים, במחיר מצחיק, שווה לעבור להתרעננות אחרי הטרק! ניתן לחזור משם במונית או באוטובוס לבנסקו – רק לקחת בחשבון שתחנת האוטובוס דיי נטושה ולא בטוח שהאוטובוס עוצר שם.

רגע, אבל מה עם מנזר רילה?

לאחר חזרה והתארגנות בבנסקו, החלטתי בשל הפספוס בהרי רילה לבקר בכל זאת במנזר והסביבה – ניתן להגיע לשם בתחבורה ציבורית מבנסקו! יש אוטובוס מתחנת האוטובוסים בבנסקו שמגיע לעיירה בשם רילה ומשם יש להחליף לאוטובוס נוסף למנזר בנסיעה קצרה (האוטובוס האחרון מהעיירה יוצא בסביבות 12:30). שימו לב שהאוטובוס מבנסקו הוא מיניבוס וייתכן כי יגיע מלא ואז תצטרכו להמתין לאוטובוס הבא לא מעט זמן. משך כל הנסיעה לקח כשעתיים וחצי.

המנזר עצמו וסביבתו מרשימים והלינה שם הייתה חוויה, במיוחד אחרי שמתרוקן מכל התיירים. באחת הפינות יש חדרון קבלה בשעות מסוימות אם רוצים להישאר. שערי המנזר נסגרים בערב (בסביבות 20:00 נדמה לי) אז אם רוצים לסעוד במסעדות שבחוץ או להסתובב באזור קחו זאת בחשבון. יש שירותים ומקלחת ושקעי הטענה. עלות הלינה – כ- 20 לבה ליחיד.
במנזר פגשתי מטייל קוריאני שנדהם לגלות על קיומה של מדינתנו הקטנה וגם רצה הגורל ופגשתי את שני המטיילים שפגשתי קודם לכן בטרק בהרי פירין לאחר שהם טירקו בהרי רילה.
מהמנזר ניתן לקחת אוטובוס בבוקר בחזרה לסופיה בסביבות 8:00 בבוקר.

את שאר הזמן ביליתי בסופיה (כולל עלייה להר ויטושה, סבב פאבים ועוד) ובפלובדיב (עיר מגניבה ותוססת) עם אנשים טובים, אבל את זה כבר נשמור לסיפור אחר.

אם יש לכם שאלות/הערות/הארות - מוזמנים להגיב פה בשמחה ואעזור במה שאוכל.

טיפים

  • תקשורת – הבולגרים לרוב אינם דוברי אנגלית. הבולגרים שפוגשים ברחוב ובדרכים מאוד נחמדים ומסייעים ודווקא אלה הקשורים לתיירות בבקתות לעיתים קצת פחות. עדיין ניתן להסתדר בנפנופי ידיים ודרכים יצירתיות שונות. קטע מצחיק - אם תרצו לומר "תודה" – אמרו "מרסי", המילה הבולגרית ארוכה מדיי והם בעצם נטשו אותה לטובת המילה הצרפתית.
  • מונית משדה התעופה – יש חברת מוניות שנקראת O.K עם לוגו צהוב, יש להם דלפק ממש אחרי שיוצאים מאיסוף המזוודות ברחבת הכניסה. מקבלים מספר מונית, נוסעים עם מונה והם אמינים.
  • סים מקומי – סים של חברת Vivacom. עלה זול ויש להם סניפים בכל רחבי סופיה, יש אחד שקרוב לתחנת האוטובוסים המרכזית במרחק הליכה. כמובן שהקליטה באה והולכת כשמטרקים בהרים, לעיתים הייתה ולפעמים בכלל לא.
  • המרת כספים – לבה אחת שווה בקירוב לשני ש"ח. צ'יינג מומלץ הוא של חברת Crown Change, שער ההמרה הכי טוב. ‬‏גם להם יש סניפים שפזורים בכל רחבי סופיה ויש אחד שקרוב לתחנת האוטובוסים המרכזית. בנוסף, באופן מפתיע הצ'יינג בשדה תעופה עצמו היה בשער המרה מאוד טוב אם אתם צריכים המרה ראשונית, יש שם שניים – מדובר בזה שנכנסים לתוך משרד בכדי לבצע את הצ'יינג (שילוט בצבע תכלת).
  • ניווט – בראש ובראשונה מפות כמובן. המפות בצבע אדום של חברת דומינו (1:50), ניתן לרכוש בכל חנות מזכרות ומרכזי מידע בעלות של 6 לבה. הסימונים במפות של החברה הזו בהרי רילה לא מעודכנים באזורים בהם הייתי, בעוד בהרי פירין תאמו לחלוטין. נעזרתי גם באפליקציה מצוינת שמשום מה לא ממש מפורסמת - OsmAnd. ניתן לראות את מיקומי הבקתות, להוריד מפות offline, לסמן מקומות מועדפים ועוד.
  • שיריון מקום בבקתות – הטרקים הנ"ל אינם בסדרי הגודל של הטרקים הגדולים באירופה בהם יש לשריין מקומות חודשים מראש (למרות שבעקבות כל סיפורי הדרך מסתמן כי הם בדרך הנכונה לשם), אך בשיא העונה (יולי-אוגוסט) רצוי לשריין מקום מס' ימים לפני, ניתן למצוא מידע בלינקים המצורפים או בלשכות המידע למטרקים בבנסקו (על הבקתות בהרי פירין) ובפניצ'יסטה (על הבקתות בהרי רילה). בהרי רילה פחות קריטי להזמין מקום בעיניי וגם כל מי שפגשתי לא שריין (לעיתים בבקתת איוון ואזוב יש עומס גדול). בהרי פירין רצוי לשריין, למרות שבחלק מהמקומות לא היה עמוס בכלל. לרוב בסופי שבוע יש יותר עומס כי המקומיים יוצאים לטייל. למעוניינים, לצד הבקתות לרוב ניתן להקים אוהלים.
  • זמני הליכה - קחו בחשבון שאם בולגרי בדרך אומר שייקח כך וכך שעות להגיע למקום מסוים בטרק, תרגישו חופשי להוסיף לזמן שהוא אמר עוד ספרה או שתיים. יש מבחר מסלולים שאפשר להרכיב בשני הרכסים עם ימי הליכה באורכים שונים בהתאם לרצונכם ולמיקומי הבקתות.
  • מזון – ניתן להצטייד במזון עצמאית (לארוחות צהריים בימים ארוכים) או לאכול בבקתות – פתרון נוח וחוסך משקל. עלות המזון בבקתות היא בממוצע כ-5 לבה לפריט (חביתה, סלט, שתייה וכדומה). במרבית הבקתות היו ברזים למילוי מים, ניתן להשתמש בטבליות טיהור לשיקולכם. הסלט המככב בכל מקום הוא סלט שופסקה – וריאציה מקומית למה שאנחנו קוראים "סלט יווני". באופן כללי הבולגרים אוהבים להוסיף גבינה לכל דבר אפשרי. שתו ראקיה! משקה אלכוהולי בולגרי מקומי טוב. היין האדום והתה של הבולגרים פחות מוצלחים לדעתי.
  • ציוד – בגדול הציוד הקלאסי לטרק, ביגוד חם לפי היכרותכם בהתמודדות עם הקור בערבים. במהלך היום מספיקה חולצה מנדפת קצרה/ארוכה לאלה בינינו שלא סובלים מקור כשמזג האוויר בהיר ולא מזיק מעיל גשם בשלוף. היערכו נכון מבחינת משקל והביאו את מינימום הציוד הדרוש. טירקתי בעבר עם ציוד על הגב, אך טעות אנוש יכולה לקרות כפי שתואר וזה יכול להשפיע משמעותית על מהלך הטיול שלכם. אם רוצים לנצל שמירת חפצים לרוב יש באזורי הערים לפני ההגעה לאזור הטרק.
  • עלות מטייל בודד – שמתי לב כי עלות הלינה עבור מטייל בודד עולה מעט יותר מאשר זוג. כנראה בשל ניצול חדר של זוג לאדם בודד, אבל באמת שזה שטויות. לטיול לבד יש יתרונות וחסרונות, לדעתי היתרונות עולים על החסרונות.
  • פירין או רילה? כבודם של שבעת האגמים במקומם מונח, אבל ממה שחוויתי אני אישית מעדיף את הרי פירין, הנוף מגוון ומרשים יותר מאשר בהרי רילה, פחות עמוס במטיילים ויש מבחר אפשרויות לבניית מסלולים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )