טיפוס לפסגת הAragats

יום טיפוס לפסגת ההר הגבוה בארמניה

תאריך הטיול2017 M08
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתמאי-יוני, ספטמבר-אוקטובר

הגעה לירוואן ולינה בZebra Hostel

לירוואן הגעתי דרך טביליסי בירת גאורגיה. יצאתי במרשוטקה מתחנת Ortachala (הדרך הזולה והמהירה ביותר) ושילמתי 35 לארי (כ-53 שקלים) עבור התענוג. המרשוטקות יוצאות החל מ9 בבוקר (נכון לאוגוסט 2017) ועד 17:00 בערב. הנהג נסע ממש מהר והגיע לגבול תוך שעתיים וחצי. בדרך זכינו אני ושאר הנוסעים למראות של שדות חקלאיים שעולים באש (תוצאה של היובש והחום הקיצוני בארמניה באוגוסט) ותור של 70 רכבים למילוי דלק שהוסיף עוד שעה וחצי לנסיעה. בעקבות העיכוב הגעתי לירוואן רק ב17:00 והבנתי שחוקי המשחק מגאורגיה הירוקה והמתוירת השתנו. מתחנת האוטובוס של Kilikia לקחתי אוטובוס לZebra Hostel הנהדר - האוטובוס לקח נצח והתקשיתי במציאת המקום. ממליץ מאד על המקום למי שחפץ בשהייה בשכונה ארמנית ( המרוחקת כ-20 דק' הליכה מהמרכז) וביחס אישי במקום ההוסטלים שמציע מרכז העיר המתוייר יותר. סשה, בעל ההוסטל, איש מקסים ששמח לעזור ומכין ארוחות בוקר מפנקות ועשירות שלא נתקלתי כמותן בשום הוסטל בעולם. עבור לילה בחדר עם לינה משותפת (Dorms) שילמתי סכום שווה ערך ל30 שקלים.

נסיעה מירוואן לByurakan ולינה על גדות אגם Kari

ב8:00 בבוקר שבתי לתחנת Kilikia המרוחקת כחצי שעה במרשוטקה (10 דק' במונית) מההוסטל.
משם תפסתי אוטובוס לכפר Byurakan ממנו ממשיך הכביש עד לאגם Kari הסמוך למרגלות ההר.
מסיבה לא ברורה האוטובוס הגיע רק ב11:30 והתברר כמאסף שעובר בכל כפר הסביבה. רק בשעה 14:00 הגעתי לכפר וניסיתי את מזלי בתפיסת טרמפים לאגם. חובבי המצודות יכולים להוסיף עוד יום לטרק (ולקחת מים ואוכל בהתאם, אין מים לכל אורך הטרק!) ולצעוד לאגם דרך מצודת Amberd. ביובש של הקיץ הארמני אני וויתרתי על התענוג. למזלי היה יום חג ואת 19 הק"מ לאגם עברתי ב3 טרמפים שהתפרשו על פני שעה וחצי.
בסביבות 15:30 הגעתי לKari lake שהתברר כאגם מלאכותי ולמסעדה המפוקפקת שלחופו.
המלונות הנטושים מסביב לאגם חיזקו את תחושת המוזיאון הסובייטי והחלטתי למצוא פיסת דשא ולהתחיל לבשל את ארוחת הערב.

הגדה היחידה הראויה ללינה (שלצידה זרם נחל דקיק שאת מימיו טיהרתי לשתיה) התבררה כשטח קטן בן 10 מטרים רבועים שעליו כבר התיישבה קבוצת מטיילים מאוקראינה.
ביקשתי בנימוס לחלוק איתם את כר הדשא הצנוע והם הסכימו בשמחה - בתנאי שאצטרף לכל ארוחותיהם. שמחתי על ההזמנה והצעתי בתמורה משחק פריזבי עם הנערים שבקבוצה וקפה שחור עם המבוגרים. בני הקבוצה תמהו שלא הבאתי אוהל והזמינו אותי ללון איתם במידה ויתחיל גשם.
ואכן, למרות התחזית שניבאה 6% לגשם, ב1:00 בלילה התחיל מבול שהבריח אותי לאחד האוהלים. בבוקר סעדנו יחד דייסת שיבולת שועל ובשר מיובש, ובזמן שהם קיפלו את האוהלים התחלתי את הטיפוס לפסגה.

טיפוס לפסגת הAragats

למרות שהגעתי לאחר מספר טרקים בגאורגיה, התקשיתי להסתגל לאווירה הדליל שבאיזור האגם (מעט יותר מ3000 מטר) וליובש הרב. החום לא הורגש בגובה והטמפרטורה הייתה יציבה סביב ה5 מעלות בלילה ו20 ביום. כדי להתאקלם באיטיות החלטתי לצאת לטיפוס שאמור להימשך 5-6 שעות כבר ב7:00 בבוקר. משום שההר לא היה מושלג לא הייתה סכנה של מפולות או המסת קרחונים ולא נדרשתי לציוד מיוחד.
תחילת הדרך בשביל ג'יפים רחב בגדה הצפון מזרחית של האגם. לאחר כ-3 ק"מ הליכה השביל מתעקל שמאלה ועולה על גבי שלוחה לכיוון הפסגה המערבית של ההר (להר 4 פסגות - הצפונית היא הגבוהה ביותר ודורשת שימוש בחבל). בשלב זה קשה למצוא את השביל בשל העדרים הרבים שרועים באיזור. על מנת לא ללכת לאיבוד יש להוסיף ללכת לכיוון צפון-מזרח במגמת עלייה כשהרכס של ההר מימינכם.
לאחר כ1.5 ק"מ נוספים השביל מתעקל מזרחה ומתחיל לטפס על ההר. חשוב מאד לעלות דרך השביל בגלל שבהר יש מפולות סלעים רבות וקל למעוד ולהיפצע. השביל מסומן ברוג'ומים, יחד עם תכנת ניווט ותצלום אוויר של האיזור הרגשתי מספיק בטוח להוסיף לטפס.

בשעה 9:30 ניצבתי בפני פיצול שבילים באוכף (pass) הראשון של ההר - מימיני הפסגה המערבית וממולי הפסגה הצפונית הנכספת. לאחר הפסקה קצרה התחלתי לרדת עם השביל לכיוון הפסגה. איבדתי את השביל והמשכתי עם קו הרכב דרך דרדרת, החלטה שבדיעבד הוסיפה עוד שעה וחצי-שעתיים לטיפוס. נכון יותר לדבוק בשביל וללכת עם הרג'ומים שמובילים בבטחה לנהר Gegharor שיובל יורד ממרכזו של ההר. לנחל הגעתי ב12:00 והתחלתי ישר את הטיפוס התלול לפסגה.

ב13:35 ניצבתי חסר נשימה על הכיפה הסמויה של הפסגה הצפונית - 6 מטרים מתחת לפסגה.לאחר התלבטות קצרה החלטתי לרדת בגלל שלא היה לי חבל וציוד טיפוס. הבנתי שיש דרך נוספת לרדת עם הנחל עד לכפר Aragats אבל הייתי מותש מהטיפוס ומההליכה לדרדרת והחלטתי לחזור לאגם.
בעקבות העייפות וערפל אחר הצהריים שהגיע פתאום התקשתי למצוא את הדרך חזרה והלכתי מערבה מדי עד שזיהיתי את את הצריפים של רועי הצאן ליד הערוץ העצום של נהר ה-Akhurian ממערב. הערפל עיכב אותי ורק ב17:00 שבתי לאגם וטפסתי טרמפים חזרה לירוואן.

טיפים

  • מומלץ מאד להשיג מפת שבילים לטיול - אני התקשיתי למצוא אחת בירוואן.
  • למעוניינים להגיע לפסגה יש צורך בציוד רלבנטי (חבל, רתמה, קסדה וכיו"ב) ובנסיון קודם.
  • אין מים לכל אורך המסלול, הביאו 3-4 ליטר ליום.
  • אני הסתמכתי על טרמפים ותחב"צ, נוח יותר כמובן להגיע לטרק עם רכב שכור מירוואן או דרך סוכנות טיולים. עם מפה מתאימה או דרך סוכנות אפשר גם להאריך את הטרק ל-3 ימים ולסיים בכפר Aragats.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )