Alta Via 2 - שישה ימים בדולומיטים

שישה ימים על הרי הדולומיטים באיטליה שכללו עליות, ירידות, ויה פרטה (Via Ferrate), קרחון מרגש ובקבוק יין בכל ערב.

תאריך הטיול2018 M08
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתיולי-אוגוסט

הקדמה

אחרי שהיינו בקיץ הקודם בסובב מון בלאן, החלטנו לצאת לאלטה ויה 2, או לפחות לחלקו. השמועות אמרו שמדובר במסלול יותר קשה ויותר מאתגר. בחוויה שלנו היה מדובר במסלול בעיקר שונה - בעוד במון בלאן מדובר היה בירידות ועליות ארוכות (יכול להגיע ל1000-1500 מטר בכל כיוון ביום!) באלטה ויה 2 הטווח היה יותר מצומצם. מצד שני, הכל היה יותר באקסטרים - ירידות, עליות, קרחון וויה פרטות (סולמות ונחשים) מאתגרים ומגניבים.

מידע כללי

לפני הטרק לא מצאנו הרבה חומר בעברית ובמהלכו לא פגשנו מטיילים ישראלים בכלל. כמה הערות כלליות לשם התכנון:
1. הגעה - ההגעה לטרק והחזרה ממנו ארוכה יחסית - אנחנו הגענו מונציה, ללא ספק ממינכן או ורונה עדיף. מצד שני, ונציה יותר יפה :) אז לשיקולכם. בנוסף, העובדה שלא מדובר במסלול מעגלי גם מקשה על העניין ופוסלת אופציה של השכרת רכב. משדה התעופה בונציה לקח לנו בערך 7 שעות להגיע לנקודת ההתחלה מאחר ויש רכבת לורונה מונציה רק בכל שעתיים. בחזור לקח לנו קצת פחות, כי הרכבות הסתדרו לנו וזה היה בערך 5 שעות לעיר עצמה.
2. אוכל - אנחנו אכלנו ארוחות בוקר וערב בבקתות שהיו אחלה. למי שמצפה לאוכל איטלקי מפנק - פחות. יותר בכיוון של אוכל גרמני. המנה המנצחת של הטיול היתה ביצת עין, נקניק חזיר (Ham) ותפוחי אדמה. לגבי צהריים - ביום הראשון הצטיינו בסופרמרקט בתחילת המסלול והאוכל הספיק לנו ל3 ימים. ביום הרביעי אכלנו צהריים באחת הבקתות בדרך וביום החמישי דילגנו. בעיקרון כמעט בכל יום, חוץ מהיום של המרמולדה ניתן למצוא מקום לאכול בו במהלך הדרך. עם זאת, אין סופרים להצטייד במצרכים.
3. לינה - אנחנו הזמנו את כל הבקתות מראש כי היינו 3 וטיילנו בסוף יולי-תחילת אוגוסט. עם זאת, רוב הבקתות לא היו מלאות. אז אני משערת שהעניין גמיש יחסית. את כל הבקתות הזמנו במייל, כשרק אחת ביקשה מאיתנו מספר כרטיס אשראי לביטחון (הסתפקה ב6 ספרות מתוכו). מחיר הלינה בכל בקתה היה כ-50 יורו, כולל ארוחת בוקר וארוחת ערב.
4. מזג אוויר - לשמחתנו מזג האוויר שלנו היה מושלם. היו לנו 6 ימים שטופי שמש מפנקים ביותר. מניחה שכל המסלול מקבל טוויסט אחר לחלוטין עם קצת גשם או עם קצת ערפל אז קחו זאת בחשבון. לשמחתנו לא השתמשנו בכלל בכל ציוד הגשם והקור שהבאנו. בגדול, במקרה של גשם כדאי לשנות תוכניות וספציפית לא לעשות שום קטעי ויה פרטה (ע"ע סעיף 6).
5. ניווט - אנחנו ניווטנו באמצעות אפליקציות Europe 3D שהורדנו מראש. עם זאת ממליצות בחום לטייל עם מפה. האפליקציה לא תמיד עבדה כשאין אינטרנט, ובכלל גילינו שיש הרבה שבילים שלא מופיעים בה. בנוסף, באפליקציה לא היה ניתן לראות איפה יש ויה פרטה (ר' סעיף הבא) - מה שעשוי להיות מאד קריטי בתנאי מזג אוויר מסויימים.
6. ויה פרטה Via Ferrate - מה זה בעצם? במהלך המסלול ישנן עליות וירידות עם יתדות וחבלים. סולמות סטייל נחל ברק או נחל צאלים ומעברים צרים צמודי תהום בהם נעזרים בחבלים שמחוברים לסלעים בהר. בכל מקום שיש ויה פרטה, יש גם דרך לעקוף את המסלול ללא המעבר הזה. אנחנו הלכנו דרך רוב המעברים האלה שנקרו בדרכנו מאחר ומזג האוויר איפשר את זה ואהבנו את האתגר. חלק מהמטיילים עושים את זה עם אבטוח - קסדה, רתמה ושאקל, וחלק (כמונו) - לא. לשיקולכם. בכל אופן, ביום של המרמולדה מדובר בקטע ארוך וגבוה ומאד ממליצה לשכור ציוד במיוחד מאחר וגם ככה יש לשכור קרפונים להליכה בשלג. בשאר המעברים - ניתן להסתדר בלי. מן הסתם, אבטחה מעלה משמעותית את תחושת הביטחון - אז איך שמרגיש לכם נכון.

יום 0 - טיסה לונציה והגעה לבקתת Polse

יום ארוך מאד שהתחיל למעשה בטיסת לילה מתל אביב לונציה דרך איסטנבול. נחתנו בונציה בשעה 9:00 בבוקר. משם לקחנו אוטובוס לתחנה המרכזית של ונציה שנקראת VENEZIA MESTRE משם רכבת לורונה ומורונה רכבת לעיירה בה מתחיל המסלול - Brixen. ירדנו בתחנה רכבת בבריקסן בסביבות השעה 17:00, וכבר מיהרנו לבקתה אז לקחנו מונית לרכבל שעלתה 25 יורו. יש גם אוטובוס שאפשר לקחת שבטח עולה פחות. הגענו לרכבל St. Andrä-Kreuztal (פתוח עד 18:00( קנינו כרטיס ועלינו לגובה כ2100 מ'. מסוף הרכבל ישנה עלייה של כ-300 מ' עד בקתת polse - לקח לנו בערך שעה ורבע והגענו לבקתה. הבקתה עצמה נחמדה מאד, קיבלנו חדר פרטי מפנק ואחלה מקלחת. הבקתה היתה כמעט ריקה וחוץ מחבורה גדולה של הצופים שישנה בחוץ, היו עוד אורחים בודדים. בבקתה אכלנו א.ערב אוסטרית-איטלקית (פסטה, נקניקיה, תפוחי אדמה), שתינו יין ופרשנו לישון די מהר אחרי לילה ללא שינה (לא לפני חפירות של הדס שהסתיימו בתהייה "על מה נדבר בכל השאר הטרק?").

יום 1 - מבקתת Polse עד בקתת Genova

יום ראשון של הטרק, מזג אוויר מעולה ומסלול ידידותי ביותר להתחלה. התחלנו בגובה של הבקתה 2,447 מ' וסיימנו בגובה דומה מאד. כך שבמהלך היום היו קצת עליות וקצת ירידות. התחלנו ללכת בסביבות 9:00, סיימנו ב15:00. הגענו לג'נובה, פינקנו את עצמנו בבירה קרה וויפיי בשמש וקיבלנו חדר פרטי ל-3 שהיה מושלם והיתה מקלחת חמה של 5 דקות בהכנסה מטבע. פה גילינו את ארוחת הערב שליוותה אותנו במשך כל הטרק - ביצי עין, נקניק ותפוחי אדמה. כמובן שהזמנו קראף של ליטר יין, קצת סיפורים על שיכורים בטיטאניק לפני השינה - ולילה טוב.

סה"כ 15 ק"מ הליכה, 500 מ' עלייה, 700 מ' ירידה.

יום 2 - מבקתת Genova עד בקתת Puez

עוד יום בשביל להתחיל את הטרק יחסית באיזי. התחלנו בגובה של הבקתה 2,306 מ' וסיימנו גם היום בגובה דומה מאד. במהלך היום עברנו 3 פאסים בין ההרים, כאשר לקראת האחרון יש פיצול - דרך שכוללת ויה פרטה (VF) ודרך שעוקפת אותו. בשל מזג האוויר הנהדר בחרנו בסולמות ובנחשים שהיו מאתגרים ומשמחים וקירבו אותנו לבקתה אפילו מהר משחשבנו. היום הסתיים בסביבות השעה 14:00 בדשא מול הבקתה, כרגיל בבירה ובארוחת צהריים מפנקת שלנו שכללה - גבינות, חמאה, נקניק, קצת עגבניות שרי ופלפל עצוב (שהואשמתי בחוסר יכולתי לשמור עליו בשלמותו). בבקתה אין קליטה ואין וויפי, אבל יש מקלחת של 5 דקות במטבע וישנו בעליית גג בה יש 10-15 מיטות שהן למעשה מזרון אחד גדול.

סה"כ 15 ק"מ הליכה, 850 מ' עלייה, 700 מ' ירידה.

יום 3 - מבקתת Puez עד בקתת Boe

פה כבר התחיל להיות מאתגר ומעניין. התחלנו ללכת בקו הרכס בשביל מבקתת פואז בגובה 2,475 מ' ואחרי כשעה הליכה אפשר לסטות כ-10 דקות מהמסלול ולהגיע לאגם ירוק ויפה. היינו לבד באגם בשעת בוקר מוקדמת (נניח 10( והחלטנו להתפשט ולהכנס. המים היו קרירים ונעימים למספר דקות. בעיקר היתה טבילה מרעננת שאחריה התייבשנו בשמש בזמן שהגיעו לאזור עוד איטלקים וגרמנים. מהאגם המשכנו לעבר הפאס, שממנו יש ירידה של כשעתיים לעבר Passo Gardena. בפאסו גרדנה יש כמה מסעדות, ואפשר לקחת משם רכבל לעיירת סקי בעמק ואל גרדנה ולישון שם או להצטייד שם. אנחנו הגענו לאזור בצהריים, עצרנו לבירה וצ'יפס והמשכנו לעבר החלק המאתגר יותר של היום. מPasso Gardena התחלנו לטפס לעבר הפסגה האימתנית של Boe בשביל שמספרו 666 ולא בכדי. בשלב מסויים המסלול הופך למעין Z בתוך דרדרת אבנים גדולה למדי. אחרי הZ ישנו קטע VF נחמד וכייפי ביותר. אחרי עלייה של כשעתיים הגענו לבקתת PISCIADU שנמצאת למרגלות אגם. גם כאן לא יכולנו שלא לעצור לטבילה קצרה עם חבורה של בריטים מצד אחד, והולנדים בצד שני. אחרי הטבילה המשכנו בטיפוס לכיוון הפסגה, כשבשלב מסוייים הרגיש כאילו אנחנו הולכות על הירח והשלטים מסביב היו סותרים באשר לזמן ההגעה. כחצי שעה לפני הבקתה (לפחות ע"פ חלק מהשלטים) הדרך התפצלה שוב לשניים - ושתיהן הובילו לבקתה - הימנית, בה בחרנו היתה דרך VF חביב כשמאחורינו מצוק רציני, והשנייה עקפה את ההר והיתה ארוכה יותר. כמובן בחרנו בVF ובשעה 17:30 הגענו לבקתת Boe- בקתה באמת באמצע שומקום שמקבלת את אספקת האוכל והמים באמצעות מסוק. בבקתה עצמה אין מקלחות, אין וויפיי ואין מי שתייה. כך שנאלצנו לקנות לכל אחת בקבוק ב2 יורו למחרת. בכל אופן, אל דאגה, יש יין ובירה וגראפה. אכלנו ארוחת ערב, שתינו יין ותיכננו את המסלול למחר שהסתמן כרגוע הרבה יותר מהיום. הלינה היא בחדרים גדולים עם מיטות קומותיים, ישנו עם עוד 12-15 חבר'ה בחדר.

סה"כ 17 ק"מ הליכה, 1000 מ' עלייה, 600 מ' ירידה.

יום 4 - מבקתת Boe עד בקתת Castiglioni

אחרי היום הקשוח של אתמול, היום ציפה לנו יום הרבה יותר רגוע. היום התחיל בירידה קלה על הרכס ואחרי כשעה התפצלנו - אפרת ואני טיפסנו לרכבל בשביל לחסוך באמצעותו ירידה תלולה של כ600 מטר, והדס (כרגיל) החליטה שהפומו חזק ממנה והיא תרד ברגל. נתנו לה את המים ואת המקלות ועלינו להתפנן בפסגה עם כל תיירי הרכבלים. קנינו כרטיס לצד אחד (9 יורו) וירדנו ברכבל לעבר Passo Pordoi. כשהדס הגיעה, אחרי כשעה, הלכנו לאחת החנויות, קנינו סנדביצ'ים לארוחת צהריים ומילאנו מים. בנקודה הזו התחילה הליכה מאד נעימה, שכללה מעט עלייה ואז הליכה לאורך הרכס בשביל מרפסתי כשהמרמולדה ניצבת מולנו במלוא תפארתה ואגם FADIYA, אשר בקצהו נמצאת הבקתה שלנו, למרגלותנו. אחרי הליכה של כשעתיים, עברנו בבקתה שנראית נחמדה מאד בשם Viel Dal Pan ובה פינקנו את עצמנו בבקבוק יין טייק-אווי לארוחת צהריים. עצרנו באחת מפינות הדשא הרבות בשביל - לארוחת צהריים מפנקת של סנדביצ'ים ויין.
לאחר הארוחה המשכנו ללכת לאורך הרכס כשעה ואז עוד ירידה של שעה הביאה אותנו לבקתה וחזרה לציוויליזציה. בקתת קסטליוני היתה נחמדה ביותר, עם מקלחת מפנקת מאד.

סה"כ 13 ק"מ הליכה, 200 מ' עלייה, 1300 מ' ירידה.

יום 5 - מבקתת Castiglioni עד בקתת Contrin (כולל הטיפוס על המרמולדה)

קמנו בשאיפה להתחיל את היום הזה מוקדם אבל כל מיני פחדים מהטיפוס על הקרחון עיכבו אותנו. חשבנו שעשינו את כל הבירורים האפשרים, וכשדיברנו בערב קודם עם אמריקאים, גרמנים, צרפתים ושאר האנשים שהלכו איתנו בכל הטרק -הסתבר לנו שאף אחד מהם לא מתכוון לטפס על המרמולדה וכולם מתכננים לעקוף אותה מסביב. זה קצת הלחיץ אותנו, אבל מכל סיפורי הדרך שקראנו היה נראה שאין באמת סיבה לחשש, מזג האוויר היה שמשי ונעים ושכרנו בבקתה קרפונים שנוכל להחזיר בבקתת contrin. ההשכרה עלתה 8 יורו לזוג, ושילמנו גם 30 יורו פיקדון שהוחזרו לנו כשהחזרנו את שלושת הזוגות. לא היו בבקתה רתמה ושאקל, ממה שקראנו יש בבקתה בגובה 2600 אבל המסלול שלנו לא עבר שם ויצאנו מאוחר - אז ויתרנו על העיכוב.
יצאנו לדרך בטיפוס מתחת לרכבל כלובים (ללא ספק רכבל ייחודי) של כשעה וחצי על לגובה של 2500. שם קצת הסתבכנו בדרך אבל טיפוס ויה פרטה קצר (רק ללא ויה פרטה, רק עם אבנים) החזיר אותנו למסלול ומשם הלכנו על הרכס עד לקרחון. בשונה מכל השאר הימים, ביום הזה כמעט ולא ראינו מטיילים - אולי 4-5 לאורך הדרך מהרגע שהתרחקנו מהרכבל. ההליכה כל הקרחון היא להערכתי כמה מאות מטרים ואז מגיעים לטיפוס ויה פרטה לפס שנמצא בגובה 2900. מניחה שמצב הקרחון משתנה ביחס לתקופה, נכון לאוגוסט 2018, היו חלקים רבים של שלג וחלקים עוד יותר רבים של קרח - מסקנה 1: לא ניתן לעבור אותם ללא קרפונים. שזה בסה"כ לא נורא, כי היו לנו קרפונים… רק שאחד מהם היה דפוק ואפרת מצאה את עצמה נאבקת בקשירת הקרפון לנעל שוב ושוב. מסקנה 2: כדאי לבדוק את הציוד היטב לפני שיוצאים, ואולי אפילו לקחת זוג ספייר. העובדה שאחת מ"הנעליים" היתה דפוקה עיכבה אותנו ונאלצנו לאלתר חיזוק בעזרת גומיה לשיער / גומיה רגילה / השרוך של הנעל - משהו שיחזיק את הקרפון מחובר. לאחר כמה ניסיונות כושלים החיבור עבד וצלחנו את הקרחון. בסוף הקרחון מחכה ויה פרטה הכי רצינית ומאתגרת שנתקלנו בה עד היום. מסקנה 3: היה כדאי לקחת רתמה. בנקודה הזו לא היה לנו יותר מידי מה לעשות פרט ללעבור את זה בריכוז וזהירות. הגענו לפס ושם פגשנו את סטפן הצרפתי שירד מהפסגה ולא ברור מי יותר שמח לראות את מי - אנחנו אותו או הוא אותנו. בכל אופן, מכאן המשכנו יחסית ביחד איתו עד לבירה וארוחת ערב. מהפס יורד סולם מרשים ביותר לעבר ירידה תלולה (דרדרת, כבר אמרנו?). יש בפס שני סולמות -מומלץ לקחת את הרחוק. אנחונ ירדנו בקרוב יותר שגם לא לוקח מספיק למטה וגם חסר בו שלב אחד. לאחר הירידה בסולם מתחילה ירידה מאד לא נעימה לברכיים של כ900 מטר עד לבקתת contrin. הגענו לבקתה שמחות ושמחים - ועד היום אנחנו מחכות לחיבוק ולברכת הגומלת של הדס על היום הזה. בבקתה שדרגנו את עצמנו לחדר לשלושתנו עם מצעים מפנקים ומקלחת פרטית.

יום 6 - מבקתת Contrin עד Passo San Pellegrino

היום האחרון של הטרק. יצאנו מהבקתה, עלינו עם שביל 607 לכיוון סן פלגרינו. עלייה של כ-500 מטר עד לפס, ומשם ירידה בדרדרת נעימה יחסית עד למיני כפר קטן שממנו ישנו דרך יחסית מישורית שמגיעה עד לכביש ולאתר הסקי סן פלגרינו. מהכביש תפסנו טרמפ של כ-20 דק לעיירה Moana לשם הגענו בדיוק לארוחת צהריים שפינטזנו עליה 5 ימים - פיצה ובירה. אחרי הצהריים לקחנו אוטובוס לTrento ומשם רכבת לונציה. הגענו לונציה באותו היום ב20:00 בערב.

סה"כ 12 ק"מ הליכה, 700 מ' עלייה, 900 מ' ירידה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )