Alta via 1 - טרק בכיוון ההפוך (מדרום לצפון) בדולומיטים

התחלה נפלאה לחופשת החגים בביצוע מעט לא שגרתי של ה-Alta via 1 בתחילת אוקטובר בכיוון "ההפוך". לסיום קינחנו ביום בונציה.

גם לאיטליה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולOctober 2019
משך הטיול10 ימים

טיפים כלליים

1. מידע מקיף בנושא הטרק ב-Alta via 1 ניתן למצוא באתר hike.co.il, בנוסף ניתן להתייעץ עם אמנון לנגי בכל שאלה- עזר לנו מאוד בתכנון הטרק, תודה אמנון :)
באופן כללי - מדובר באחד הטרקים המוצלחים ביותר שביקרנו בהם. הן מבחינת איכות השביל והניווט, הנוף המגוון והמרשים, אופציות לטיילנים בכושר בינוני, ורמת החיים בכל הבקתות לאורך הדרך. טרק משובח ומאוד מומלץ.

2. אנחנו ביצענו את הטרק בתאריכים 28.9-4.10 (סוף של סוף העונה). לאחר חיפושים רבים ראיתי שאין הרבה מידע על ביצוע הטרק בתחילת אוקטובר , וביצוע הטרק בכיוון ההפוך ולכן החלטתי לספר את הסיפור שלנו, אנחנו נתמקד בעיקר בדברים הנוגעים לכך, למידע יותר בסיסי ומקיף - ממליצה לקרוא את הפוסט של אמנון מסעיף 1.

3. בקתות - מומלץ מאוד לתכנן את המסלול ולבדוק זמינות בבקתות לפני שמזמינים (!) אנחנו התחלנו להזמין, שילמנו מקדמה ובאמצע התהליך גילינו שחלק מהבקתות כבר סגורות בתאריכים שרצינו. היינו חייבים להפוך את כיוון ההליכה ולתכנן הכל מחדש (הבקתות לא נותנות החזר של המקדמה ולכן גם הפסדנו קצת כסף). יש לציין שבתאריכים האלה אף אחת מהבקתות לא הייתה מלאה אז אין לחץ ואפשר להמתין עם ההזמנות עד שכל המסלול יהיה סגור טיפ טופ.
כלומר - תכננו את המסלול, בדקו זמינות של כל הבקתות ושל התחבורה לטרק, ורק אז הזמינו את כל הבקתות.

4. תחבורה - חלק מהקוים עובדים/ מוגברים במיוחד בשביל להנגיש את הדולומיטים למטיילים במהלך העונה, ונסגרים עד אמצע -סוף ספטמבר. גוגל ואתרי נסיעות נוספים (rome2rio ואפילו atvo האיטלקית) לא נתנו לנו מסלולי נסיעה וקוים עדכניים כך שרק כשהגענו לונציה יכולנו למצוא דרכי הגעה עדכניות. חדשות טובות - תמיד תמצאו איך להגיע, זה פשוט ייקח לכם קצת יותר זמן לפני הטרק.
בהלוך - נסענו מונציה ברכבת של 0500 עד לבלונו ומשם לקחנו אוטובוס לאגורדו. באגורדו לקח לנו חצי שעה לעצור טרמפ לתחילת המסלול ב-Passo Duran. התחלנו ללכת ב 1200.
בחזור - נסענו בקו אוטובוס מ-Lago di Brais ל-Dobbiaco, משם קו נוסף ל-Cortina ומשם קו ישיר לונציה שיוצא פעמיים ביום (9:00, 17:30).

5. Tourist Information - אל תתביישו להיכנס ולהיעזר בהם, במקרה שלנו נכנסנו בתחילת המסלול באגורדו והייתה שם בחורה נמרצת ונלהבת שהדפיסה לנו את כל מסלולי הנסיעה שהיינו צריכים וחילקה לנו מפות רלוונטיות בחינם, בנוסף עזרה עם טיפים למסלול והכל בתמורה לחיוך בלבד :)

6. מזג אוויר - מושלם :)
אני מניחה שזה גם קצת עניין של מזל, אצלנו היה מזג אוויר שמשי מושלם (15 מעלות ביום ו-0 בלילה) עד ליומיים האחרונים בהם היה קר (5 מעלות ביום). כלומר נדרש ציוד חם. עם זאת היה מעט מאוד גשם בצורה שלא הפריעה לנו לטיול כלל.

7. צמחונים/ טבעוניים - כמעט בכל בקתה היה מרק ירקות מחמם ומנחם וסלט שהוגשו עם סלסלת לחם. מעבר לזה יש מנות פסטה שאפשר לבקש עם רוטב עגבניות. בסוף העונה מעט מאוד מקומות היו פתוחים כך שלא היה הרבה איפה להצטייד בפירות וירקות לאורך הדרך. כמו כן - קחו איתכם ממרח כלשהו כי הסנדויצ'ים היו עם בשר או גבינה בלבד, והצטיידו בפינוקים / אגוזים / פירות יבשים לדרך כי היצע החטיפים הבריאים בבקתות מוגבל.

8. אפליקציית maps.me עם תוסף מפות של הדולומיטים מאתר Hike.co.il - שירתה אותנו נאמנה במהלך כל הטרק.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 0 - טיסה לונציה והכנות לטרק

טסנו בטיסת בוקר של אלעל מתל אביב לונציה, נחתנו בשעה 9:00 בבוקר. נסענו עם שאטל מנמל התעופה מרקו פולו לאי המרכזי ונציה תחנת סנטה לוצ'יה ומשם ברגל לדירת Airbnb קרובה לתחנת הרכבת שסגרנו מבעוד מועד כדי לשים את המזוודה. אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה אקראי שהיה נראה כמו מלכודת תיירים אבל היינו רעבים אז פשוט התיישבנו ובסוף היה ממש אחלה. אח"כ הלכנו לטייל בגטו היהודי ובמוזיאון היהודי בונציה- איזור שקט ונעים, לא המון תיירים, הרבה בתי קפה ומקומות היפסטריים לשוטט בהם. סה"כ מאוד מומלץ. אם יוצא לכם להיות באיזור תנסו את הג'לאטו עבודת יד המעולה - Bacaro del Gelato. בנוסף צירפתי כאן את ההמלצות שקיבלנו מבעלי ה-airbnb. אחרי הצהריים חזרנו לדירה כדי לארוז את התיקים לטרק ולאכסן את המזוודה בשירות שמירת חפצים. טיפ: התיקים הגדולים לטרק לא נכנסים בתור carry on למטוס, אבל כן נכנסים למזוודה. לכן טסנו עם מזוודה אחת בה דחפנו הכל במקום לשלם על שליחת 2 תיקים. אחרי זה הלכנו לאכול ארוחת ערב ב- Anice Stellato - המקום הכי טוב שאכלנו בו בונציה - שימו לב, צריך להזמין מראש.

המלצות:
ג'לאטו מצוין - Bacaro del Gelato
שמירת חפצים קרוב לתחנת סנטה לוצ'יה - porta bagagli da kuddus
מסעדה שווה (וקצת יקרה) - Anice Stellato

יום 1 - Passo Duran ל- Rifugio Capana Trieste

28.9.19
יצאנו ברכבת סופר מוקדמת ב-5:00AM מתחנת Venice Santa Lucia עד ל-Belluno. משם אוטובוס לעיירה Agordo אליה הגענו ב-10:30. עיירה די מנומנת אבל עם מספיק מסעדות ובתי קפה להצטייד בהם. הצטיידנו בסנדויצ'ים לדרך והלכנו ל-Tourist Information שם הבחורה הנחמדה סיפרה לנו שאין אוטובוסים לתחילת המסלול (סוף העונה). היא אמרה שדי נהוג לתפוס טרמפים באיזור הזה וזו כנראה תהיה הדרך המהירה ביותר לתחילת המסלול ב-Passo Duran, בנוסף נתנה לנו מספרי טלפון של שני נהגי מוניות כדי שנבדוק איתם זמינות. ההצעה הכי טובה שקיבלנו הייתה להמתין חצי שעה ליציאה ולשלם 50 יורו על נסיעה של 20 דקות. החלטנו לנסות לתפוס טרמפים ואחרי חצי שעה הצלחנו.
ב-12:00 התחלנו את המסלול.

כדי לנווט נעזרנו באפליקציית maps.me עם תוסף של סימון שבילים שמצאנו בפורום באתר Hike - שירת אותנו נאמנה לכל אורך הטיול (התוסף הינו קובץ KML, מצורף). אחרי שעה וחצי של עלייה עד לריפוגיו קרסטיאטו שהיה סגור, עצרנו לארוחת צהריים. משם החלה ירידה עד ל-Capanna trieste אליה הגענו בשעה 18:00, התקבלנו בברכת פנים חמה לחדר Dorms בו ישנו לבד. כדי להגיע לבקתה צריך לרדת די הרבה ואז גם לעלות יום למחרת (איזור ה-500 מטר), לנו לא הייתה ברירה כי זו הבקתה היחידה שמצאנו פתוחה באיזור אבל אם יש לכם ברירה אולי תעדיפו לישון ב-Vazoler הממוקם על המסלול. מבחינת התנאים בבקתה - אנשים מאוד נחמדים, מקלחת חמה מקרטעת עם זרם חלש, לא היו חדרים פרטיים, והאוכל היה סביר מינוס, אולי בגלל שזה היה הלילה האחרון שבו הבקתה הייתה פתוחה. (ביקשנו סנדויצים ליום הטיול הבא וקיבלנו פשוט לחם עם גבינה. זהו.) אפשר לומר שזו הבקתה הכי פחות טובה שהייתה לנו בטרק ומכאן המצב רק הלך והשתפר :)

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2 - Rifugio Capanna Trieste ל- Rifugio Passo Staulanza

29.9.19
היום הכי מאתגר במסלול שלנו. בגלל שטיילנו בסוף העונה, כל הבקתות בין קפנה טריאסטה ועד לסטאולנזה היו סגורות וזה חייב אותנו ליום ארוך של כ-19 ק"מ עם עליות מצטברות של כ-1400 מטר וירידות של 1000 מטר. בגלל שהבקתות היו סגורות נאלצנו לקחת איתנו סנדויצ'ים לארוחת צהריים וגם למצוא נקודות למלא מים / לקחת מספיק מים מבעוד מועד (לא היו נקודות מים בבקתות הסגורות). לאחר התייעצות עם בעלי הבקתה בקפנה טריאסטה הוא המליץ לנו למלא מים מהנחלים בדרך ואמר שהמים מאוד נקיים ואין בעיה לשתות אותם.

יצאנו לדרך בשעה 07:20 לאחר ארוחת בוקר חפוזה ולא מרשימה. ה-maps.me הציעה דרך שמקצרת את העלייה ל-Vazzoler אבל בפועל לא מצאנו סימון שבילים ולכן המשכנו בשביל הסלול עד למעלה. לארוחת צהריים עצרנו בנקודת נוף מרשימה בריפוג'יו Tissi. מאוד מנחם שבסוף המסלול ישנה ירידה ואז הליכה נוחה מאוד של כשעה בשביל עפר. בשעה 18:30 אחרי 11 שעות של הליכה (!) הגענו ל-Staulanza לחדר פרטי מקסים עם מקלחת חמה מעולה וארוחת ערב מצויינת. חשוב לציין שהבעלים בקפנה טריאסטה היה ממש בשוק שאנחנו הולכים לסטאולנזה ואמר לנו שזה יום מאוד ארוך ולא הגיוני. זה אכן היה יום ארוך ומאתגר אך לחלוטין אפשרי ואפילו עלינו לפסגה ב-Tissi (תוספת של 40 דקות וכ-200 מטר בעלייה + ירידה). אם אתם מחליטים לעשות יום כזה כן צריך לצאת מספיק מוקדם בבוקר ולשמור על קצב הליכה טוב כדי להגיע לפני החושך ואפשר גם לוותר על Tissi.

יום 3 - Rifugio Passo Staulanza ל-Rifugio Averau

30.9.19
היום ממשיכים לעלות בגובה לכיוון Averau - הבקתה הכי מפנקת במסלול. עזבנו את סטאולנזה ב08:00 מצויידים בסנדויצים משובחים. האתגר המרכזי ביום הזה (במיוחד אחרי האתגר של יום קודם) היה העלייה ל-Averau, הפעם החלטנו לא לקחת את עצמנו לקצה ולא עלינו דרך Nuvolau. מלבד זאת היה יום מאוד נעים ונוח. הלינה ב-Averau מאוד מומלצת. אנחנו לקחנו חדר פרטי שהיה מאוד מפנק. ארוחת הערב הייתה עשירה ומגוונת וארוחת הבוקר יום למחרת הייתה הטובה ביותר שהייתה לנו במסלול ודמתה לארוחת בוקר בבית מלון 5 כוכבים. שקלנו להישאר לילה נוסף כיוון שכבר התחלנו להרגיש צורך ביום מנוחה. בסוף, החלטנו להתקדם ולקחת את היום הבא באיזי.

יום 4 - Rifugio Averau ל- Rifugio Scotoni

יום קל. התחלנו את היום בשעה 9:00 בירידה ל-passo falzarego. כעבור כשעה וחצי ו-400 מטר גובה הגענו מטה לעמק וישבנו לנוח ולשתות מרק חם במסעדת strobel. לאחר מכן התקדמנו לעבר הרכבל שעולה ל-Lagazuoi. את החלק הזה אפשר כמובן לעלות (700 מטר) ברגל באחד המעקפים או דרך הגלריה וכך להאריך את היום. התצפית מ-Lagazoui אחת היפות במסלול וזו הנקודה הגבוהה ביותר אליה הגענו במסלול שלנו בגובה של כמעט 2800 מ'.

ממנה מתחילה ירידה לתוך מדבר אבן שנראה כאילו נחתנו על הירח. תוך כדי הירידה עדיין יכולנו לראות ביצורים של החיילים שלחמו שם במלחה"ע ה 1. לאחר כשעה וחצי הגענו לירידה תלולה שלצידה מפל יפה ובסופה בקתת סקוטוני. את היום סיימנו בשעה 15:00 אחרי כ-6 שעות טיול בהן נמרחנו כהוגן ולקחנו את ההליכה באיזי. בסקוטוני אכלנו ארוחת צהריים ואז רדפנו אחרי הלאמות כדי שיתנו לנו ללטף אותן. האירוח בסקוטוני מאוד לבבי ונעים. ישנו בחדר דורמס כי לא היה חדר פרטי אבל לפחות הוא היה ריק. האוכל מאוד טעים וכבר אפשר להרגיש את השפעות המטבח האוסטרי עם מנות הבשר והגבינה. ידענו מבעוד מועד שהולך לרדת גשם ולכן החלטנו להישאר שם עד שהגשם יפסק.

יום 5 - Rifugio Scotoni ל- Rifugio Lavarella

התעוררנו בבקתת סקוטוני לקול הגשם. לפי התחזית נראה שהולך להיות גשם רצוף עד 13:30 ואז הענן הממטיר יחלוף. החלטנו להמתין בסקוטוני לגשם שיחלוף. לפנינו עוד יום הליכה קצר ולפי החישובים שלנו אם נצא ב13:30 נגיע בזמן ל-Lavarella. בנוסף, הגשם שירת אותנו ונתן לנו הזדמנות לנוח מהטרק עד כה. אכלנו בסקוטוני גם את ארוחת הצהריים וב-13:30 לבשנו את מעילי הגשם ויצאנו למסלול למרות שעוד טפטף. אחרי 20 דקות פסק הגשם ויצאה השמש! המשכנו את המסלול שלנו שבעים ומרוצים. המסלול היה נוח להליכה למרות שירד גשם וטיפות הגשם שנקוו על העלים הוסיפו קסם לנוף. מעט לפני הגעתנו ל-Lavarella נכנסנו לעמק קסום שנראה כמו עמק המומינים ומעלינו החל טפטוף קל עד בלתי מורגש שיחד עם השמש היורדת יצרו קשת מפוארת מעל העמק. הרגשנו בתוך חלום. טיילנו מעט בעמק וספגנו את כל הקסם לפני הכניסה לבקתה. בקתת Lavarella מעולה- אנשים מקסימים וחייכנים ואוכל מצויין. אל תוותרו על החביתה עם שוקולד (זה יותר לכיוון הקרפ אבל התרגום שלהם מצחיק) וקייזרשמארן - קינוח אוסטרי/גרמני של חתיכות פנקייק עם אבקת סוכר וצימוקים.

יום 6 - Rifugio Lavarella ל- Rifugio Sennes

היום מתחלק לחצי ירידה עד לפדרו ואז החצי השני עלייה עד ל-sennes. התחלנו את היום בירידה לבקתת פדרו, היה קר מאוד והצטערנו על זה שלא לקחנו כפפות דקות שיחסמו את הרוח הקרה. נאלצנו לעשות חלק מהירידה בלי מקלות ועם ידיים בכיסים כיוון שהיה מאוד קר (4 מעלות ורוח). בתום הירידה עצרנו ב-Pederu כדי לחמם את הידיים עם שוקו חם וקצפת לפני העלייה שלקראתנו. אחרי מנוחה מספקת התחלנו בעלייה של כ-600 מטר עד לסנס שבתחילתה הייתה די מאתגרת. בקתת סנס גם כן אחת מהבקתות המפנקות במסלול ושם התפנקנו עם הגעתנו בטירמיסו מעולה. ארוחת הערב מאוד טעימה וגם החדרים מצויינים.

יום 7 - Rifugio Sennes ל-Lago di Brais וסיום הטרק

יום של 3 שעות הליכה בלבד שמתחיל בעלייה קלה ואז ירידה עד לאגם. את שלושת הימים האחרונים ניתן לגמריי לאחד ליומיים ולישון בבקתת Pederu. אנחנו רצינו להגיע לאגם מוקדם כדי לתפוס את האוטובוס של 13:30 מהאגם לכיוון קורטינה, וגם לקחת באיזי את סוף הטיול אז עשינו חלוקת ימים מפנקת. המסלול היה יפה מאוד וגם היום היה קר מאוד, שימו לב להצטייד בהתאם, האיזור הצפוני משמעותית קר יותר מהדרומי. במהלך המסלול ראינו מספר שלוליות ושוקת שפניהן העליונים קפאו לגמרי ושיחקנו קצת עם הקרח :)

Lago di Braies מאוד מאוד יפה. עצרנו שם לארוחת צהריים בבית המלון הצמוד ואז לקחנו אוטובוס חזרה לכיוון ונציה. הדרך הייתה כך: אוטובוס ב-13:30 לדוביאקו, אוטובוס שני מיד לאחר מכן מדוביאקו לקורטינה ואז שם בתחנה אמרנו לנו שיש אוטובוס ישיר לונציה שיוצא בשעה 17:30 ומגיע לונציה Mestre בשעה 20:00. אם היינו מצליחים למצוא את המידע הזה מראש יכול להיות שהיינו לנים בפדרו, מגיעים לאגם יום קודם ומרשים לעצמנו להגיע לאגם ב 1430, עם בטחון שנוכל להגיע עד ונציה באותו יום. בפועל היו לנו שעתיים לבלות בקורטינה שהיא גם נחמדה מאוד. מונציה מסטרה רכבת נוספת של 10 דקות לונציה סנטה לוצ'יה והגענו. את היום האחרון שלנו בטיול הקדשנו לשיטוט בונציה המקסימה ואכילת ג'לאטו. סה"כ ניתן לסכם שזה אחד מהטרקים המעולים ביותר שיש, עם מסלולים מאתגרים אך נוחים, נופים מדהימים בכל קטעי המסלול, שהייה מפנקת בבקתות ומזג אוויר מושלם. מאחלת שיהיה לכם טיול נעים!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )