6 ימים על ה Alta Via 2 בהרי הדולומיטים

המדריך המקיף ל-6 ימי הליכה בחלקו הצפוני של הטרק הגבוה והאתגרי ביותר בהרי הדולומיטים

תאריך הטיול2015 M09
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתיולי- אמצע ספטמבר

רקע, תכנון והתארגנות לטרק בדולומיטים

הרי הדולומיטים בצפון איטליה הם למעשה המשך ישיר ודרומי להרי האלפים החוצים את מערב אירופה מאוסטריה ועד צרפת. למרות זאת הדולומיטים מופרדים מרכסי האלפים פיזית ע"י עמקים, וגאולוגית- הם התרוממות של מסלע גירני קשה (סלע דולומיט) היוצר נוף סלעי במיוחד, מעניין ושונה מאוד ממראה האלפיני של שאר הרכסים.
כמו כל אזור האלפים, גם הדולומיטים מרושתים בשבילי הליכה מסומנים וממוספרים בשיטה הארופאית, ולאורך הרכסים (מצפון לדרום) חוצים מספר שבילים ארוכים שנקראים 'שבילי הגובה' (alta via)
ה- alta via 2 הוא המערבי מבין השבילים והאתגרי ביותר- ההליכה בו כוללת מעלות ומורדות רבים ותלולים אל מעברי הרים (פאסים) ברכסים הסלעיים, וכמה קטעים של טיפוס ע"ג יתדות, סולמות ואחיזה בכבלים (אך לא נדרשים חבלים וציוד גלישה). החוויה אולי תהיה מוכרת לכם מהליכה באחד מקניוני מדבר יהודה או מעלות הנגב, אך מדובר בקטעי טיפוס ארוכים וגבוהים, ועם זאת נופיים וחוויתיים.
הגישה לתחילת השביל וסופו קלה יחסית מכיוון עמק העיר בולצאנו (Bolzano) ובגרמנית BOZEN, במחוז 'דרום טירול' האיטלקי. בעמק עוברת מסילת הרכבת מורונה (בין מילאנו לונציה) למינכן בגרמניה. המרחק לכל הערים הנ"ל הוא בסביבות שלוש שעות נסיעה ולא הרבה יותר זמן ברכבת ותחבורה ציבורית. אנחנו יצאנו לנקודת ההתחלה של השביל בעיר Brixen ממילאנו. מבירור בקיץ 2015 הטיסה המשתלמת ביותר היתה לשם, אך אם תמצאו טיסה טובה יותר לאחת הערים האחרות, לא יהיה קשה יותר להגיע לאזור הדולומיטים. ניתן גם להגיע בקלות לנקודות במהלך השביל בכבישים שחוצים את מעברי ההרים ממערב למזרח וללכת קטעים קצרים או מעגליים בשביל וסביבתו, גם ברכסים הגבוהים.

תכנון אופי הטיול ותקציב: שבילי ההליכה באירופה ובמיוחד בדולומיטים נחשבים ליעד מעט יקר ויוקרתי בקרב מטיילי ישראל, בעיקר הצעירים שמעדיפים יעדים פראיים וזולים כגון "הכוכב העולה" ביעדי הטרקים- גאורגיה.. הסיבות לכך הן למשל התחבורה וההתניידות שנחשבת יקרה במדינות מערב אירופה, והאיסור על לינה בשטח באזורים המוגדרים כפארקים לאומיים (ויש הנוטים לחשוב שבכל שטח הדולומיטים), מה שמשאיר אופציה יחידה של תכנון הגעה בכל יום לאחת מבקתות מטיילים לאורך השביל המציעות לינה במיטות עם מצעים וארוחות ערב ובוקר. אז מסתבר, קודם כל שהגעה לאזור לא כל כך יקרה ומסובכת בתחבורה ציבורית, ולמי שבעניין אפשר לנסות לתפוס טרמפים בכבישים הכפריים (מה שיכול לעבוד ולחסוך כמה יורו'ס אך דורש סבלנות). בעניין הלינה- מסתבר שרובו של ה AV2 אינו עובר בשטחי פארקים לאומיים וניתן לישון בקמפינג, ואף בסיפור הדרך הרשמי של השביל מצויינים מקומות מומלצים. בשני מקטעים בלבד השביל עובר בשטח פארק לאומי וזה מסומן במפה ובשלטים בכניסה והיציאה לשטח הפארק. אם אתם מהזן שמעדיף "בית על התיק", שינה בשק"ש ובישול אורז על גזייה (כמוני) דעו שהדבר אמנם אפשרי באזור (חלקית), יוצר גמישות בקצב הטיול ומסלולו, אך לא מאוד מקובל בקרב המטיילים הארופאים, ותהיו חריגים מעט בנוף המטיילים, בליווי פרצופים עקומים ממנהלי הבקתות, והתפעלות משאר המטיילים הקלילים מכובד התיק שלכם. אם אתם מוכנים להשקיע יותר בתקציב הטיול, להפרד מקילוגרמים רבים על הגב ולהתמסר לבקתות השונות (refugio באיטלקית או hutte בגרמנית\ אוסטרית המדוברות באזור) וארוחותיהן המדושנות בפסטות, נקניקים ושאר מטעמים (הבשר ממש לא כשר, למעוניינים) זה מצד אחד יקל עליכם בהתארגנות לטיול, אך מצד שני מחייב לפחות באמצע העונה (יולי-אוגוסט) הרשמה מראש לבקתות- מה שמגביל את מהלך הטיול, קצב משתנה, עצירות בלתי צפויות וכו'. גורם מגביל ובלתי צפוי נוסף לבחירה בטיול תרמילאי הוא מזג האויר. לאורך כל עונת הקיץ יהיו ימי גשם רבים ובעיקר בספטמבר הטמפרטורה בהרים יכולה להגיע לאפס. קשה עד בלתי אפשרי לחזות מראש ולכוון את הטיול לימים\ לילות שמשיים בלבד. לכן אנחנו בחרנו לשלב בין שני סוגי הטיול, התארגנו גם לאפשרות של לינה בשטח בלבד- ציוד מלא (וחם), חליפות סערה, אוהל, גזייה ואוכל ל 4-5 ימים, וגם לאופציה של לינה בבקתות לפי תנאי מזג האויר ואפשרויות הקמפינג (חשוב לקחת כסף מזומן מספיק כי אין איפה להוציא ולא תמיד יקבלו אשראי) מכיוון שטיילנו בתחילת ספטמבר השבילים כבר לא היו עמוסים ולא היה צורך להרשם לבקתות. מתוך ימי ההליכה בשביל ישנו 4 לילות בבקתות ושניים באוהל. ברוב הבקתות ניתן להפריד את התשלום על לינה וארוחות, לשלם על לינה בלבד ולבשל עצמאית מחוץ לבקתה. מחירים ממוצעים בבקתות 20-25 יורו ללינה בחדר משותף- 'דורמיטורי', 10 יורו לארוחה שלמה, 6 יורו למרק, 4 יורו ל'נשנוש'- למשל צ'יפס, 1.5-2 יורו לאספרסו או קפוצ'ינו מסורתי ו2-3 יורו לבירה. בחלק מהבקתות יקחו תשלום נוסף על מקלחת במים חמים- יורו 1 ל4 דקות למשל.. ובבקתות אחדות אין מי חמים בכלל, קחו בחשבון)

תכנון המסלול וניווט: בתכנון המסלול התבססנו על סיפור דרך של חברה שהלכה באותו מסלול ב-2013 וקיבלנו ממנה מפות, רשמים מההליכה שלהם ואת סיפור הדרך הרשמי באנגלית (מצורף קישור) הכולל בעיקר פרטים טכנים של מרחקים, שמות, מספרי שבילים, גבהים ושטחי פארק לאומי. את המפות ניתן לקנות במרכזי הinformation ובחנויות בערים והעריות באזור (בסביבות 8 יורו למפה) יש מפות 1:50,000 שתופסות אזור גדול יותר, ומפות 1:25,000 מפורטות יותר אך תופסות אזורים קטנים לאורך השביל.

יציאה והגעה לטרק

יצאנו לטרק ב1 בספטמבר 2015, לאחר טיסת ערב ולילה במילאנו ועם צלצול היום הראשון בבתי הספר כבר היינו על הרכבת ממילאנו (תחנת lambarte) לורונה (תחנת verona poerta nueva משך הנסיעה פחות משעתיים, 12.5 יורו, חברת הרכבות האיטלקית) משם רכבת נוספת לתחנת BRIXEN-BROSSE (חברת הרכבות DB הגרמנית, 24 יורו, נראה שאין צורך להזמין כרטיסים מראש לרכבות) מבריקסן לאחר ארוחת צהרים בפיצריה נחמדה במרכז העיירה מול משרד ה-information (יש גם סופר גדול וזול ליד) עלינו על קו מס' 321 ממסוף האוטובוסים (1.5 יורו) ליד בניין האוניברסיטה, לעבר תחנת הרכבל (kabin bahn) שנמצאת במרחק רבע שעה נסיעה במעלה הר ה PLOSE. הרכבל שמוביל לאתר הסקי "בריקסן פלוס" פעיל כל השנה (תאים סגורים) ויוצא כל הזמן עד שעה 18:00 לוקח עד התחנה העליונה- kreuztal valcroce
(10 דקות, 11 יורו) כאן מגיעים לתחילת שביל הALTA VIA2 אפשר גם לוותר על הרכבל ולעלות בשביל רגלי אל ההר, טיפוס מפותל של כמעט 2000 מ' גובה שלוקח מעל 6 שעות ולמעשה מוסיף יום הליכה לשביל. אנחנו ויתרנמו על התענוג והתחלנו בהליכה קצרה לקראת החשיכה . חצי שעה של עליה מתונה בין רכבלי ומסלולי הדשא של אתר הסקי לקחה אותנו עד בקתת PLOSE ישנו באוהל כ- 100 מ' אחרי הבקתה, באוכף ליד אסמים קטנים לאחסון תבואה לכבשים. את היום הראשון של נסיעות והליכה קצרה לא החשבתי בימי ההליכה בטרק.

יום 1- PLOSE Mt עד בקתת ה- GENOVA SHCLUTER

בתיאור ימי ההליכה לא אציין את כל מספרי השבילים והמרחקים, המצויינים בסיפור הדרך הרשמי המצורף בקישור.
את בוקר יום ההליכה הראשון ליווה גשם קל. ירדנו ממדשאות ה PLOSE על שביל 4 לעבר קו היער, והמשך בין בתים ושבילים עד לבקתת halsl huttte על כביש מס' SP29 . משם השביל ממשיך על הכביש מזרחה, ואח"כ מקביל לכביש בערך 2 ק"מ. משם חוצה את הכביש ונכנס לשטח פארק לאומי ODLE-PUEZ. מכאן ועד מעבר PASSA GARDENA הקמפינג אסור. השביל מתחיל לעלות לPASS בעליה מתונה ביער שהופכת לתלולה יותר, תוך חציית ערוצים זורמים. בקטע העליה לפאס ירד עלינו בפתאומיות הגשם הכי חזק שחוויתי על בשרי, כל הקרקע "זרמה" לכיוון הערוץ, ועל הפאס הרגליים כבר שחו בנעלי הASOLO ה'אטומות'...
אחרי הפאס השביל פונה ימינה וממשיך על קו גובה, עובר אוכף נוסף ויורד במתינות לבקתת GENOVA SHCLUTER. בבקתה חדרים רבים, חדר "דורמיטורי" עם 10-12 מיטות, מקלחות חמות (בהכנסת מטבע), חדרים מחוממים לייבוש בגדים (בזכותם יכלנו לצאת ליום הבא), ארוחות אופציונליות ואפילו חיבור אינטרנט WI-FI. אנחנו בישלנו ארוחה על גזייה וקינחנו בצ'יפס ובירה. אורך היום בערך 5 שעות, 15 ק"מ.

יום 2- GENOVA SHCLUTER עד בקתת PUEZ

יום ההליכה השני היה מעונן אך לא גשום. הנוף הוסתר רוב היום בערפילים ונפתח לפרקים קצרים. מהבקתה חזרה לשביל שעל הרכס ועליה מתונה לאוכף (יש פיצול של שביל שעולה בתלילות לימין, עובר בקטע נופי ותלול על רכס 'סכין' וחוזר לשביל הראשי באוכף) מהאוכף ירידה ימינה, בדרך בקתה והמשך ירידה מתונה שלמעשה מקיפה את העמק התלול מימין. הPASS נראה ממול כדרדרת תלולה בין פסגות סלעים. לאחר הקפת העמק תחילת עליה על הדרדרת על ה PASS (הראשון) בערך 3 שעות הליכה מתחילת היום. לא לנוח כי רק מתחיל החלק המעניין. השביל ממשיך ימינה על קו גובה בין הדרדרת למצוקים שמעליה, ובנקודה מסויימת עולים בנקיק סלע בטיפוס על יתדות ומדרגות ובהמשך על סולם שכאילו נלקח מנחל משמר, לעבר PASS נוסף, ומשם ירידה מהרכס הסלעי, חציית עמק מעוגל ובו ערוץ קטן זורם והמשך על קו גובה לעבר בקתת PUEZ שיושבת על כרי דשא על שפת מצוק של עמק עמוק. אורך היום בערך 6 שעות, 15 ק"מ. לאורך רוב המסלול אין מים אז קחו איתכם מספיק מים לכל ההליכה. בבקתת PUEZ מפנקת קצת פחות מקודמתה אך סבירה ביותר, וכוללת חדר משותף עם מיטות תלת-קומתיות. אכלנו מרקים- 'קניידלעך' בשרי או ירקות ואיטריות לא מוצלחים במיוחד והעברנו לילה גשום ביותר במיטה יבשה.

יום 3- בקתת PUEZ עד בקתת BOE על רכס PISCIADU

יום ארוך וקשה יחסית, שכולל ירידה תלולה ואחריה עליה תלולה וארוכה עוד יותר. יצאנו במזג אויר נוח מכרי הדשא של בקתת PUEZ עליהם התרוצצו ארנבים וכבשים, לקטע הליכה יפה במיוחד. השביל מקיף את העמק באוכף צר לעבר המשך הרכס וממשיך במתינות לכיוון PASS לא גבוה מכיוון זה. לפני העליה נראה מימין אגם קטן שאפשר לרדת מהשביל ולהגיע עד אליו. לאחר הפאס הליכה בין מצוקי הסלעים ותחילת ירידה תלולה לכיוון אתר הסקי ומעבר ההרים PASSO DI GARDENNA- על כביש מס' SS243 כמה בקתות, מסעדות תחנת מידע ותחנת אוטובוס. ממגרש החניה יוצא שביל מס' 666 לעבר הרכס הסלעי הבא. השביל עולה במתינות לצד הרכס ובנקודה מסויימת תופס דרדרת תלולה לכיוון חריץ בסלעים. לאחר עליה תלולה בין דרדרות ושלוגיות מגיעים למצוק הסלע עצמו עליו השביל מטפס עם כמה יתדות, סולמות וכבלים. בכמה קטעים ישנם שני מסלולים- אחד לירידה ואחד לעליה. לאחר עליה של בערך שעה וחצי ממעבר ההרים מגיעים לרכס המישורי, ועוד הליכה קצרה מובילה לבקתת PISCIADU. היושבת לצד אגם קטן. הגענו לבקתה בשעה מוקדמת יחסית והחלטנו לתת עוד מאמץ ולהתקדם שעתיים נוספות של עליה קשוחה לבקתה הבאה. שביל 666 ממשיך לצד האגם לעבר PASS נוסף- עליה שבחלקה כוללת שוב יתדות מובילה לעמק קטן בו מתפצל שביל לפסגת ה PISCIADU. ממשיכים על 666 שממשיך לעלות למישורים העליונים של הרכס שנראים סלעיים וקרחים לגמרי מצמחיה ועשב. הליכה של עוד כשעה בנוף הירחי מובילה לבקתת BOE המבודדת שנקראת גם BAMBERGER HUTTE, בגובה 2871 מ'. אורך היום כ 13 ק"מ אבל מקטעים איטיים וקשים, לקח לנו מעל 6 שעות.
* אם מזג האויר גשום והסלעים חלקים, ממש לא מומלץ ואף מסוכן להמשיך מ PASO DI GARDENA ולעלות לרכס.

יום 4- בקתת BOE עד אגם FIDAYA

בבוקר זה התעוררנו וגילינו מחוץ לבקתה החמימה רכס לבן שהתכסה בשכבה של כ-10 ס"מ שלג במהלך הלילה. לאחר קפה שחור על הגזייה במרפסת הקפואה שעליו לא ויתרנו גם בבוקר כזה, יצאנו בשלג קל לקטע הליכה קל יחסית "קו גובה" על הרכס עד בקתת FORCELLA PORDOI. מהבקתה שיושבת על המצוק, יורד השביל על דרדרת בנקיק בין הסלעים, הירידה מובילה חזרה לנוף כרי דשא עד למעבר ההרים PORDOI (כביש מס' SR48, גובה 2239 מ') כ-2-2.5 שעות מבקתת BOE
במעבר כמה מלונות, מסעדות, חנויות מזכרות ותחנת אוטובוס. משם ממשיכים בעליה לא ארוכה על הרכס שמדרום בשטח אתר הסקי, והליכה על קו גובה עד בקתת VAL DE PIAN שצופה לאגם FIDAYA בו מסתיים יום ההליכה. מהבקתה הדרך הופכת לשביל צר וממשיכה במתינות עד לתחילת הירידה התלולה לאגם. אורך כל היום כ-6 שעות, ו-16 ק"מ. לצד אגם פידאיה (לאורך הסכר שממערב) מלונות ובקתות אירוח אחדות. אנחנו ישנו במלון Castiglioni (נקרא גם marmolada mountain hutt) שזה אחד הבתים שמצד ימין שלפני הסכר. צמוד לכביש הראשי (מס' SP641). בצידו השני של הסכר מלונות נוספים, נראים יקרים יותר ואין בהם חדרי לינה משותפים. במלון Castiglioni מסעדה, חדר אוכל ומרפסת שצופה לרכס המרמולדה, חדרים זוגיים ב2 הקומות העליונות וחדר משותף גדול בעליית הגג, אינטרנט אלחוטי WI FI, ומים חמים.

יום 5- חצייית רכס המרמולדה- מ FIDAYA עד בקתת CONTRAIN

קטע ה'שיא' של שביל ה AV2, וחציית הרכס הגבוה והקשוח ביותר באזור. בחלק העליון של הרכס השביל חוצה קרחון ומטפס על גבי הסלעים של ראש הרכס ל marmolada shcarte) PASS) משם ניתן להמשיך בטיפוס תלול וסלעי לפסגה שנקראת גם PUNTA PENIA PEAK (גובה 3343 מ'.
מגבלות ומזג אויר: יום ההליכה הזה אינו אפשרי במזג אויר גשום\ ערפילי או מושלג. גם אם עברתם את הקטעים ה"טיפוסיים" הקודמים של השביל במזג אויר גבולי, כאן מסוכן ואתגרי יותר. ביום הטיפוס שלנו היה למרבה השמחה בבוקר מזג אויר מצויין ושמשי. אך למעלה הסתבר שזה לא מספיק- ובגלל שהשמש יצאה לאחר כמה לילות גשומים (ומושלגים על הרכס) הקרח והסלעים היו עדיין קפואים וחלקים, ובשעות הצהרים היו מפולות שלג ורסיסי קרח מסוכנים. באופן תמוה מעט, המקומיים, וכל ההתנהלות סביב קטע השביל הזה אדישים ואין כל הגבלת\ אזהרת כניסה, שילוט או הכוונה מסודרת להשכרת ציוד מתאים. בסיפור הדרך אמנם מצויין שהטיפוס הוא רק לבעלי נסיון בטיפוס וציוד מתאים, אך אותן אזהרות יש גם לגבי קטעי הטיפוס האחרים בשביל וזה לא נראה כ"נורה אדומה" מיוחדת. גם מנסיונם של חברים שהלכו בשביל בקיץ הקודם, וסיפור דרך של מטיילים ישראלים שהתפרסם באינטרנט לא התרשמנו שהשביל מסוכן או בלתי עביר,מה שאומר שבימים רבים במהלך הקיץ המצב טוב בהרבה מהיום שבו אנחנו טיפסנו, אך אי אפשר לדעת זאת בוודאות לפני הטיפוס.
ציוד טיפוס: בבקתת PIAN DE FIACONI ניתן לשכור ציוד טיפוס (לבקש בדלפק הבר) ולהחזיר אותו בבקתה בצידו השני של הרכס- CORTRAIN. ההשכרה ניתנת ללא כל ערבון. הציוד שניתן להשכרה- קרמפונים (סנדלי קוצים להליכה על קרח לנעילה על גבי הנעליים), ריתמה וחבל עם שאקל (בנפרד) לאיבטוח לכבלים שמותקנים לאורך השביל, גרזן קרח וקסדה. מנסיונינו חשוב לקחת קרמפונים, אם יש לכם מקלות הליכה סטנדרטים אז אין צורך בגרזן לשביל אותו אנחנו הלכנו, הריתמה והחבל הם המרכיב היקר בציוד אבל החשוב ביותר להליכה בטוחה בקטע העליון של השביל. מחירי ציוד- 15-18 יורו לכל רכיב.
זמן ההליכה: כדאי לקחת זמן ספייר להליכה ולהתחיל כמה שיותר מוקדם בבוקר, לקחת בחשבון ששכירת הציוד לוקחת זמן (התאמה ואריזה) ושזמן ההליכה למעלה בקחר ובטיפוס ארוך ולא שגרתי ביחס לשאר הימים ולאורך המסלול. לנו היום לקח בסביבות 6 שעות ללא עליה לפסגה מהפאס.
מסלולים אלטרנטיבים- מסלול נוסף שמסומן כAV2, המצויין בסיפור הדרך עוקף את כל הרכס ממזרח וחוצה בנקודה נמוכה יותר לכיוון סן פלגרינו (לא מגיע לעמק CORTRAIN) . לפסגת המרמולדה ניתן להגיע מבקתת 'PIAN' במסלול ישיר שלא מצויין בסיפור הדרך (ולא היה ידוע לנו עליו לפני הטיפוס),אך מסומן במפה. מסלול זה קצר יותר מההליכה דרך הפאס אך חוצה קרחון גדול יותר בהליכה של מספר שעות. אם שוכרים ציוד מתאים (כנראה גם גרזני קרח) ניתן לבחור במסלול זה לפסגה, ומשם לרדת לעבר הפאס ולהמשך השביל היורד מהרכס.
מהלך היום: יצאנו מאגם פידאיה, לאחר שחצינו את הסכר, לקטע השביל שעולה למרמולדה מצידו המתון (יחסית). השביל עולה לאורך רכבל סקי שפועל גם בקיץ (עליה בו שעולה בסביבות ה-10 יורו עשויה לחסוך כ 15-2 של הליכה) השביל והרכבל מגיעים לבקתת 'PIAN', שם שתינו קפה והעמסנו קרמפונים, ריתמות וחבל, משם ירדנו קצת בחזרה לצומת השבילים. משם המשכנו מערבה בשביל שלמרבה הבלבול יורד מעט כדי לעקוף את המצוק, ומתחיל לעלות לכיוון הקרחון על סלעים ודרדרות בהירים וחשופים לגמרי מכל צמחיה ועשביה שמזכירים נוף מדברי. חציית הקרח היתה פשוטה יחסית, אבל הטיפוס על גבי הסלעים הקפואים (מצופים שכבת קחח חלקלקה) וכנ"ל היתדות והסולמות היה גבולי ואיטי, ובפאס התלול והיפה שממנו נפרסים 'חלונות' של כל פסגות הדולומימטים והאלפים המרכזיים, החלטנו לוותר על העילה לפסגה. ליד הפאס יש מחסה קטן חצוב בסלעים שבו ניתן לנוח ואף להשאיר ציוד אם אתם עולים לפסגה. הטיפוס מכאן הלוך- חזור אמור לקחת בערך שעה לכיוון. בדרך לפסגה יש בקתה קטנה ומבודדת בשם PENIA NOUNTAIN HUTT. מהפאס המצוקי יורד סולם שכאילו לקוח מקניון עדה (רק שניתן לראות ממנו נוף הררי של 4 מדינות) הסולם שבור מעט בחלקו התחתון (נכון ל2015 ו-2013) וצריך לאלתר ירידה בטוחה עד הקרקע. משם השביל יורד בתלילות בין הדרדרות לכיוון העמק הירוק שנראה מינייטרוי מלמעלה ומתקרב לאט לאט. לקראת סוף הירידה עוברים פלג מים ומפלים, ובכיר הדשא פיצולי השבילים שמובילים לימי ההליכה הבאים. בקתת CONTRAIN היא בעצם מתחם של שני מבני אבן ועץ, וכנסיה קטנה, בו ניתן ללון או לקבל ארוחה או קפה. בבקתה חיבור WI FI ושירותים מפוארים בקומת המרתף...
לאחר החזרת הציוד, סיימנו את היום בפריסת אוהלנו על דשא ליד הכנסייה (ביקשנו בבקתה לישון מחוץ במקום ונענינו בתשובה הגבולית "אם האוהל פתוח רק בשעות החשיכה ואתם יוצאים מוקדם בבוקר אז בסדר"..)

יום 6 ואחרון- מבקתת CONTRAIN ל- SAN PALEGRINO

לפי תכנון הזמן של הטיול באיטליה (וכמות האוכל והגז על גבינו) היינו יכולים להמשיך על השביל עוד יום או יומיים נוספים. 'נקודות היציאה' מהשביל (חציית כבישים) נמצאות בסן פלגרינו וכביש נוסף לאחר כמה שעות הליכה. לאחר מכן מתחילה חציית רכס ארוך שמוביל לסופו של השביל בעיר FELTRE. והרגשנו תחושת מיצוי קלה מרכסי הסלעים, העליות והירידות, במיוחד אחרי רכס המרמולדה. כאמור החלטנו לסיים בסאן פלגרינו שבה עובר אחד מכבישי הרוחב היורדים מההרים לעמק שממערב. יצאנו מכר הדשא כשאוזנינו נשמעים צלצולי הפעמונים שעל צוואר הפרות שליוו את שנתנו באוהל. בצומת השבילים המסועפת צריך לשים לב טוב שלוקחים את השביל הנכון- השביל לסאן פלגרינו 607 מטפס לרכס שממזרח לאוכף שלא נראה בהתחלה אך נמצא בכיוון דרום לאחר עיקול הוואדי. בגלל הרכס הגבוה, ראינו בבבוקר מקפיא זה לראשונה את השמש בשעת בוקר מאוחרת בטיפוס לעבר האוכף.. מהאוכף מתחילה ירידה מתישה על גבי דרדרות בשביל מתפתל (אפשר פשוט לרדת בשיטת "סקי דרדרת חופשי" למדרגת סלע ירוקה, עליה מתנוסס דגל המחוז. משם ירידה נוספת הובילה לעמק הירוק שבמרכזו בקתת FUCIADE. משם ההליכה לסאן פלגרינו עורכת כשעה, על דרך מתונה בין המדשאות והיעורות שמזכירה דרך נוף של קק"ל. ב"קומפלקס אתרי הסקי" סאן פלגרינו על כביש SS346 גילינו שלא מדובר במקום הייצור של הסודה והמים המינרלים, ושרוב המלונות, החנויות והמסעדות סגורות בקיץ, יש בצד השני של הכביש אגם קטן וחניון לצידו, ובגדול הדבר היחיד שמומלץ לעשות במקום הוא לחכות לאוטובוס או טרמפ לעמק. יום ההליכה קצר (סביבות 4 שעות, 10 ק"מ)
את טרק הALTA VIA2 (חלקו לפחות) סיימו בעיירה מואנה (MOENA) לשם לקחה אותנו אליזה תוך דיבור באנגלית שוטפת במבטא כבר, ושיחות טלפון באיטלקית במהלך פיתולי הכביש הצר. במואנה מצאנו את המסעדה המקומית STELLA שמציעה תפריט של עשרות פיצות, בירות וקינוחים.
צאו לטייל!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )