4 ימים מדהימים בהרי הדולומיטים

4 ימים עם נופים לא מהעולם הזהף עליות וירידות משוגעות ומלא חויות

תאריך הטיול2014 M08
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתמאי/יוני - ספטמבר

רקע

בסיפור דרך זה לא אספר על כל הפרטים הטכניים מכיוון שיש לינק הרבה מיותר מפורט שבו כל הפרטים של איך בדיוק מגיעים, איך השביל הולך, המלצות ובלינק מפורט הטרק השלם, לא רק 4 ימים.
מה שאני אספר זה איך אנחנו, חמישה נערים שסיימו שנת שירות ורצו לצאת לטייל, הלכנו את אחת ההליכות היותר יפות שהיינו בהם!
זה כמו שאמרתי, 5 אנשים וארבעה ימים בהרי הדולומיטים. לאחר שהחלטנו שאנו טסים לאירופה הסתכלנו על מסלולים והחלטנו ללכת על מסלול שמתואר כאחד המסלולים הפשוטים - מבחינה תכנית, שיש בדולומיטים.
כמו שבטח הצלחתם להבין לא רצינו להוציא המון כסף על הטיול ולכן ניסינו לחסוך יחסית אך בכל זאת לא רצינו לפגוע בהנה והינה טיפה חשוב: כבר טסתם? תהנו!

ציוד והכנות

ההכנו שעשינו בארץ היו בעיקר לקרוא את התיאור המפורט מאוד שאצרף בהמשך ולנסות לתכנן כמה מסלולים עליהם נחליט במהלך הדרך.
ציוד - כמו שאמרתי רצינו לחסוך כסף (חשוב לזכור זאת במהלך הקריאה)
אנחנו לקחת איתנו את הדברים הבאים: תיק גדול (65+15), שק"ש, מז"ש (מזרון שטח), אוהל, בקבוק מים אחד (פשוט מדהים), בגדים תרמיים, אוכל יבש שהבנו מהארץ (ועוד קנינו שם), נעלים נוחות להליכה, בנזניה / גזיה ובגדים חמים - כפפות, כובע צמר, חמצוואר, וסופטשל.
כמובן שאם אתם מתכננים טיול רגוע אפשר ללכם עם תיק קטן ולעבור מרפיוג' לרפיוג'.

יום 1 - הגעה

נחתנו בונציה ומשם הגענו ברכת לעיירה ווילהבאסה / ניידרדורף - תלוי את מי שואלים (Villabassa / Niederdorf). ההגעה הייתה לקראת ערב ורצינו למצוא מקום לישון, ראינו כ 500 מטר מתחנת הרכבת לכיוון הרכס (דרומה) שביל שמוביל ואיזה מקום נחמד, הלכנו וראינו מקום מדהים, ליד מים זורמים ותצפית יפה על העיירה. התמקמנו שם - פתחנו אוהלים עשינו מדורה שתינו קפה טוב והכנו ארוחת ערב ממצרכים שהבנו מהארץ (בצל, רוטב אדום, שועית, תבלינים, אורז, קוסקוס וכו). לאחר ארוחה טוב וכמה תיכנונים למחר הלכנו לישון באוהלים.

יום 2 - ווילהבאסה לביאלה (Biella)

קמנו בבקר בסביבות 7:00 כי באותו הבוקר רצינו גם לעשות קצת קניו ל4 ימי טיול, גם לקנות מפה ולבקש הכוונות בתחנת מידע וגם להגיע לתחילת המסלול. קמו התארגנו וחזרנו לעיירה, קנינו כמה דברים שחשבנו שחסרים, לחם )טרי וטעים), גבניה (קשה ורכה), נקניקים ובירות. מהסופר הלכנו לתחנת המידע שנפתחת רק ב8:30 או 9:00 (מאוד מאוחר), לא עזרו לנו שם (אפילו מפה לא הייתה), אך הכווינו אותנו למקום אחר בדרך לתחילת המסלול שבו יש מפות. יצאנו לתחנת האוטובוס לאחר שהסתובבנו קצת בשוק שבעיר ולקחנו אוטובוס (קו 442 - ניראה לי), ירדנו בדרך בעוד תחנת מידע ושם קנינו מפה 1:200,000 שהספיקה לנו (ניתן לקנות מפות 1:50,000 - מפורט בלינק המצורף), תפסנו עוד אוטובוס שיוביל אותנו לאגם בראייס (Braies), הגענו תחלית אגם מרשים ביופיוף נופים מדהימים מקיפים אותו והם משתקפים בצורה מושלמת במים - פשוט יפה, החלנו ללכת על הדרך המקיפה את האגם עם עוד אנשים עד שהגענו לפניה שמאלה לתחילת הטרק. ידענו שיש לנו עלייה לש 900 מטר בערך אבל לא הבנו מה זה אומר, התחלנו ללכת בין אוכנמיות, צמחים יפים ונופים מדהימים בעלייה קשה. התיקים לא עזרו לנו כי הם שקלו 20 - 25 ק"ג (אוכל ל4 ימים), עשינו כמה עצירות בדרך, פגשנו אנשים מבוגרים שעולים איתנו (תיקים קטנים) ופשוט המשכנו לעלות, צלעלות ולעלות. במהלך העלייה העפנו מבט אחורה מדי פעם וראינו את האגם הולך ומתרחק ואת הנוף נפתח. כל פעם מישהו אחר הוביל את עלייה (ככה זה יצא) והקצב היה ממש טוב, הגענו לאיזה מקום עם עשבייה נמוכה וסלעים, אני הוצאתי מפוחית ופשוט ישבנו שם, גמורים ונחנו כמה דקות. אחריהם המשכנו בטיפוס, התחיל להתקרר לכן הוצאנו פליזים וטרמים שיהיו בשלוף לעצירות. בשלב זה לא ידענו שלא נישאר לנו עוד הרבה ליום הזה וחשבנו שאולי עוד נספיק להשאיר את התיקים בביקתה ולטפס לסיקאופל (SEEKOFEL) פיסגה בגובה משוגע של 2810 מטר. אך ככל שעלינו הערפל ניהיה יותר סמיך וכשסוף כל סוף הגענו לאוכף, פנינו שמאלה לירידה לרפיוג' ביאלה, שם ביררנו מחירים והופתענו לגלות שלילה בחדר משותף (דורמטוריז) עולה רק 20 אירו, רצינו לחשוב על זה והיינו רעבים אז מאחרוי הבקתה (שתסתיר את הרוח) הכנו ארוחת צהריים / ערב מדהימה! שבסופה ניהיה ממש קר והיה הרבה רוח, החלטנו להיכנס לישון בבקתה. שם קיבלנו שולחן לשבת ואת המיטות, לא היינו צריכים שום דבר יותר מזה, ישבנו שם עם כמה גרמנים, שתינו בירה, שיחקנו קלפים והלכנו לישון במיטה חמה!

יום 3 - ביאלה ללורלה (LAVARELLA)

קמו יותר מוקדם מכל האירופים לאחר לילה מעולה, שתינו קפה והחלנו את היום השני בהליכה יחסית מישורית מביאלה לרפיוג' אחר שנקרא סנס (SENNES), בדרך ראינו מרמוטה וחשבנו שראינו את הפרח הלאומי שלהם, מעלה סנס בישלנו ארוחת בוקר טובה שסתמה אותנו עד לצהריים (דייסה, קינמון, שוקולד, חלב ופירות יבשים). מסנס מהשמכנו ללכת עוד קצת עד לתחילת ירידה של 700 מטר בערך עד לעמק מופלא! הירידה פשוט לא ניגמרה והרגשנו טוב טוב את הגב והברכיים אך הנוף של העמק מימול גרם לנו לא לשים לב לכאב, העגענו לעמק בסביבות הצהריים (12:00) ישבנו על ספסל! הכנו צאי מירושלים, אכלנו משהו מתוק ולאחר המנוחה ההכרחית התחלנו בטיפוס לכיוון מקום הלינה שלנו, הטיפוס לא היה פשוט בכלל וההתחלה הייתה מאוד תלולה אך לאחר מכן זה התמתן ופעם ראשונה בטיול היו מעלינו קצת שמים כחולים, החלטנו שעוצרים לא. צהריים וכך היה. המשכנו ללכת על שביל יחסית רחב, פגשנו רוכבי אופניים ומטיילים עד שהגענו לפיצול השבילים ל2 בקתות שהיו על הדרך - לוורלה ופאנאס. החלטנו שנלך ללוורלה כשהגענו הבנו שאין להם מקום וביקשו שיתקשרו לפאנאס לבדוק אם להם יש, גם להם לא היה, החלטנו לצאת לישון באוהלים, התמקמנו ליד אגם קפוא (קפצתי למים!) והתחיל קצת לטפטף, הלכנו לבקתה לשתות בירה ולאכול משהו קטן ומתוק וחזרנו לארוחת ערב ליד האוהלים, הלכנו לישון על מדרון עם חורים (היינו עייפים אז היה בסדר)

יום 4 - לוורלה למקום לא נודע

אלרח לילה לא הכי נוח קמנו מוקדם וכמובן, איך לא התחלנו את היום בעלייה לאגמון קטן, התחיל קצת לטפטף אז הוצאנו את מעילי הגשם, המשכנו ללכת ונקתלנו בבקתה פרטית, ניסינו לתקשר עם הבחור שלא הבין מילה! שאלנו כמה רוכבי אופנים עם הדרך לבקתה הבאה בשביל לאגאצואי (LAGAZUOI) אומרים שהיא הבקתה היפה ביותר בשביל. הם בירורו ואמרו שהשביל הקשה אליו הרוס ובכדי להגיע לבקתה צריך ללכת עם שביל גיפים שיורד ועולה 1000 מטר! החלטנו שמוותרים והולכים לבקתה אלפינית (BIV) על אחד ההרים באזור. בתחילת הטיול רצינו לטפס לאחת הפסגות (איפה שיש צלב) והבנו שזאת האפשרות הטובה ביותר שלנו, ירדנו מהדרך הראשית, אכלנו ארוחת בוקר וליטפנו סוסים מדהימים, לאחר מכן התחלנו לטפס 700 מטר (המון) לכיוון Biv della Pace בקתה לא מאויישת שנמצאת בדרך לפסגה ומיועדת למטפסים שרוצים לישון בדרך לפסגה. העלייה הייתה קשה ומאתגרת ובאופן מפתיע התחלקה ל20 דקות של ראבק ו20 דקות מנוחה. לבסוף הגענו לקטע העלייה אחרון, התלול ביותר שמגיע לבקתה, ההגעה היתתה פשוט משוגעת הרגשנו בשמיים (תרתי משמע!), היה מאוד קר, נחנו בבקתה, הכנו תה וקפה ואכלנו כמה דברים טובים. לאחר שעה וקצת של מנוחה ודיונים על המשך הדרך יצאנו לכיוון אוכף שבו החלטנו שנשאיר את התיקים ונטפס עוד 150 מטר לפסגה המיוכלת. כך היה, הורדנו את התיקים בפיצול ורצנו לפסגה בגובה 2912 מטר! היה מדהים, כל הנוף המשוגע פרוס לפנינו, המון תמונות וצחוקים על הפסגה ולבסוף ירדנו חזרה לתיקים. הירידה הייתה מסומנת במפה כנקודות רבות (דרך קשה מאוד!) אמרנו שנסתדר, כשהגענו לירידה הבנו שהם לא צחקו, הולכים על מידרון עם שיפוע מפחיד כמעט בלי שביל! הירידה הייתה קשה ופשוט התדרדרנו למטה הגענו לקר דשא, חשבנו שסיימנו ולאחר שפתחנו את המפה הבנו שאנו רק בשליש הדרך, המשכנו ללכת, התברברנו המון (אל תנסו לחתוך / לקצר שלא על שביל!!!) ולבסוף הגענו לערוץ הנחל המיוחל בעמק יפייה מתחת להר קוולו (CAVALLO). המשכנו עוד קצת ומצאנו נקודה מושלמת לפתיחת האוהלים, הגענו קצת לפני שהשמש שקעה כך שהספקנו לייבש את הדברים הרטובים מהלילה שעבר, הכנו המון אוכל, אכלנו המון והלכנו לישון!

יום 5 - מהעמק לקורטינה

זהו היום האחרון, לא נשאר לנו כמעט אוכל והיינו דיי סחוטים, קמו מוקדם בבקר וכמובן... צדקתם התחלנו בעלייה של 300 מטר בערך לאוכף, באוכך נפתח הנוף המדהים של העמק והרים משוגעים מבצבצים באופק, החלטנו לא להתסבך ולרדת בדרך לא מסוכנת לכביש וממנו לתפוס אוטובוס לקורטינה. הייתה אופציה של ללכת בשביל קשה (מסומן בנקודות) וללכת עד לקורטינה אבל לא היה לנו מספיק אוכל ולא מספיק כוח, לאחר ארוחת בוקר בלי חולצות וכמה פרצופים מוזרים שהסתכלו עליינו התחלנו בירדה האחרונה לטרק הזה, לאחר ירידה תלולה הגענו לדרך גיפים להמשך הירידהף כמות האנשים גדלה ולקראת הצהריים המוקדים הגענו לכביש (אחרי 4 ימים!) ההרגשה הייתה מדהימה, תפסנו אוטובוס לקורטינה, הייתה לנו נהגת מיומנת ביותר שירדה בסיבובים שאופנוע לא היה עובר בהם, לבסוף הגענו לקורטינה, חיפשנו מלון זול וטוב והלכנו לאכול פיצה - פעם ראשונה לאחר 4 ימים בשטח. כך ניגמר הטרק הראשון שלנו באיטליה שלאחריו יצאנו לעוד יומים בשלושת הפסגות של הלאוורדו (קיים סיפור דרך!)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )